כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

22/11/2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 520

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שלישי, כ' בחשון התשס"ו (22 בנובמבר 2005), שעה 12:00

תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים) (תיקון) (ניכוי לטובת ביטוח חיים), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: שאול יהלום – מ"מ היו"ר

עו"ד שי סומך – משרד המשפטים

יעקב עמר – יועץ השר לענייני הביטוח הלאומי, משרד הרווחה

עו"ד רועי קרת – הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

לאה מנצורי – אגף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי

שולמית בר – מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי

פנחס ברויאר – דובר ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה

יחזקאל בירנהולץ – סוכן ביטוח

דב רפאל – סמנכ"ל ראשי, "מגדל"

יעקב כהן – מטה מאבק הנכים

אבי סלומה – מטה מאבק הנכים

וילמה מאור

דקלה אברבנאל

תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים) (תיקון)

(ניכוי לטובת ביטוח חיים), התשס"ה-2005

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים) (תיקון), התשס"ה-2004. לפני שאני מוסר את רשות הדיבור לעו"ד קרת מהייעוץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, אני רוצה להודות למר יחזקאל בירנהולץ, שזירז אותנו מאוד ולא נתן לנו מנוחה עד שהגענו עד הלום. יישר כוח.

סעיף 148 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לנכות סכום קטן מהגמלה שמבוטח נפגע עבודה זכאי לה לטובת ביטוח – ביטוח שהארגון היציג סידר. אבל הסעיף בחוק לא קובע כמה אפשר לנכות, אלא הוא קובע שיש להתקין תקנות לסכום מרבי. עד היום טרם הותקנו התקנות. לפני כמה חודשים הבאנו אליכם בקשה להתקנתן לראשונה. ביקשנו לקבוע את הסכום שעד אליו אפשר לגבות. אני רוצה להבהיר, זהו סכום מרבי. זה לא אומר שזה מה שייגבה, אלא זה אומר שאי-אפשר לגבות מעבר לזה, ואפשר לגבות פחות. הסכום שיגבו בפועל נמוך בקצת, ומר בירנהולץ בוודאי ידבר על זה. לקחנו טווח ביטחון כדי לא לעדכן את זה בכל חודש.

מאז הפנייה הקודמת שלנו ועד היום התעוררו שאלות, בין היתר בעקבות ניסיון שנצבר במערכת הביטחון עם תקנות דומות. אנחנו והארגון נתבקשנו להבטיח שלא יישנו המקרים שהיו במערכת הביטחון בנושא ביטוח – למשל שלא יתנו את החברות בארגון בהשתתפות בביטוח, שתהיה ערבות כלשהי שכשהאדם המבוטח נפטר, מישהו יפנה ויודיע שהמנוח היה מבוטח, כדי שהם שיבררו מהן זכויותיהם. מעבר לתקנות אנחנו מתחייבים, והארגון מתחייב בחלק שלו, לעשות להנחת דעת הצדדים את מה שיש לעשות כדי להבטיח שחברי הארגון יקבלו את המגיע להם.

המסמך הזה צורף למכתבי מ-15 בנובמבר, שהוא הטריגר לדיון היום. יש גם מכתב של מר אבי עמידור, יושב-ראש הארגון, מ-17 במרס וכן מכתב של גב' לאה מנצורי, שנוכחת כאן היום.

אני קורא את מכתבה של גב' מנצורי. חסר לי סעיף, לגבי פטירה חלילה. מי מבוטח פה? אם אשתו של המבוטח נפטרת?

לא, זה רק אם הוא נפטר. ההדדיות היא בין חברי הארגון. רק אם המבוטח נפטר בני המשפחה זכאים.

נניח שחבר הארגון היה מבוטח ולא שיתף את בני המשפחה. צריך להיות סעיף שקובע שברגע שנפטר חבר ארגון, בני משפחתו יודעים שעומד לרשותם סכום ביטוח. מדובר בביטוח רחב היקף. המשפחה לא יושבת יחד ומחליטה עליו. כאן מדובר על כך שיבטחו כ-20,000 איש, נניח 19,000 איש. האדם יכול גם לזרוק את המכתב הראשון, אבל איך 19,000 בני משפחה ידעו שאם קורה משהו, הם תובעים את הביטוח?

יהיה פתרון. כאשר תתקבל הודעה לגבי פטירתו של נכה עבודה, אנחנו נפסיק את הקצבה ונשלם לאלמנה מענק פטירה. באותה הזדמנות ייכתב שהאדם מבוטח בביטוח הדדי.

אנחנו מבקשים שתכתבי לנו את זה.

זה לא צריך להיות בתקנות, אלו הוראות פנימיות שלנו.

אפשר להסתפק בהצהרה לפרוטוקול בעניין זה.

אם כן, נרשם בפרוטוקול שנציגת הביטוח הלאומי, גב' לאה מנצורי, אומרת שתיכנס להוראות קבע ההוראה שכאשר נפגע עבודה נפטר, עם הפסקת קצבתו תישלח הודעה למשפחתו שהוא היה מבוטח.

אנחנו יודעים מי מבוטח, כי אנחנו מנכים את הסכומים.

כלומר, אם הוא היה מבוטח זכויותיו יימסרו למשפחתו.

נכתוב שילכו לבדוק את הזכויות.

על מכתבה של לאה מנצורי כותב לנו עמידור, ומר פנחס ברויאר נמצא כאן במקומו, מייצג את הארגון. מר עמידור כותב שהוא מאשר את המכתב. הוא מאשר את סעיף 1, מבצע את סעיף 2. לגבי סעיף 3, שלוש שנים. בסדר. אבל הם מקבלים הכול. את כל התנאים.

נכון.

אני רוצה להבין. מר בירנהולץ, אדם ישלם 45 ש"ח בחודש? בכמה הוא מבוטח?

הוא מבוטח ב-100,000 ש"ח. קודם כול, הסכום הוא עד 45 ש"ח, הסכום הסופי ייקבע כשנקבל את רשימת המבוטחים הראשונה. מאז היציאה למכרז חלו הרבה שינויים. ראשית, אנחנו משחקים כבר ארבע שנים, והגיל האקטוארי אז עלה מ-51 אז ל-55 היום. שנית, אנחנו התכוונו לבטח את כל חברי הארגון. הביטוח הלאומי, בפרשנות שלו לסעיף 148, קבע שאלמנות של חברים אינן מבוטחות. זה הזיק לכולם. בדרך כלל אלמנה צעירה מבעלה בארבע שנים בממוצע. עוד דבר שהרע את התנאים: האלמנה הרי אינה נכה עצמה, היא בריאה. את הגורמים הבריאים שהוזילו הביטוח הלאומי הוציא, בטענה שאינם יכולים להיות מבוטחים, כי זה לא מופיע בחוק. ייתכן שבעקבות שינוי החקיקה בבקשה להוסיף את האלמנות, זה יוזיל בעתיד, אחרי שהחקיקה תעבור.

כרגע הסכום של 45 נותן 100,000 ש"ח.

יכול להיות שזה יעלה פחות. הסכום של 100,000 ש"ח נשאר קבוע. העלות תיקבע בהמשך. ברור שהיא לא יכולה להיות מעל 45 ש"ח.

אין לנו התקנות החדשות כרגע, וזה כמו שהביטוח הלאומי דרש. הסכום של 100,000 ש"ח, צמוד למדד,

לא, בגלל בקשת הביטוח הלאומי.

מה יהיה הניכוי לסכום הזה?

הניכוי הוא 45 ש"ח בחודש.

זה נותן 100,000 ש"ח, בדיוק?

על-פי האינפורמציה שקיבלנו. אני מוסיף הסתייגות: הרשימה שלנו אולי לא לגמרי מעודכנת. לפי הרשימה הזאת, לפי הגיל האקטואלי – כולם משלמים את אותו מחיר ולא משנה אם הם בני 20 או בני 60, הפרמיה היא 45 ש"ח בחודש. אם נראה שהגיל נמוך יותר כשנקבל את הרשימה הסופית, הפרמיה תוזל בהתאם.

אתה מתחייב שהסכום שיתקבל לא ירד? הוא לא ירד מ-100,000 ש"ח.

קבענו שסכום הביטוח יישאר 100,000 ש"ח, בשנה הראשונה הפרמיה לא תעלה על 45 ש"ח.

אתם מתחייבים כלפינו לסכום של 45 ש"ח. אם תורידו, תורידו, אבל ודאי שיהיו 100,000 ש"ח למי שמשלם 45 ש"ח בחודש.

כן, ב-12 החודשים הראשונים. על-פי התקנות של המפקח על הביטוח, החוזה הוא לשנה ומתחדש בכל שנה. חשוב להדגיש זאת.

כלומר בעוד שנה תוכלו לומר שאם הסכום הוא 45 ש"ח, וזה המקסימום, אתם מורידים את הסכום ל-52,000 ש"ח?

או הפוך: מעלים את הפרמיה.

זה צריך להיעשות בתקנות. זה יותר קשה. הסכום של 100,000 ש"ח לא כתוב בתקנות.

הסכום המרבי יהיה צמוד למדד.

על-פי בקשת הביטוח הלאומי, סיכמנו שהסכומים לא יהיו צמודים כי הם לא ערוכים לשנות את הסכומים בכל חודש.

עוד לא הגענו למדד. אני רוצה להבין. ראיתי שסוכני הביטוח עושים פטנט. כאן בכנסת ראיתי שהם עשו ביטוח לתרופות שלא מופיעות בסל. הם אומרים: אנחנו לא דורשים שהאדם ייבדק בבדיקה כרפואית. אמרתי: כל הכבוד להם. אמרו: לא, אבל זה רק לחמש שנים, ואין שום התחייבות שנמשיך עם האדם אחר כך. אחר כך זכותו לעבור לפוליסה רגילה שלנו, ואז אפשר לדרוש ממנו הכול.

אם זה מה שאתם רוצים לומר כאן, אני חושב שאנחנו לא יכולים לאשר את זה. אם בעוד שנה יש להם זכות לשנות, זה מין פיתוי, אתם נותנים לנו מתנה שיווקית. אני לא מכיר את הסכומים, מייד נשאל אתכם מהם, אבל אם בעוד שנה אתם יכולים להרע את התנאים – אז מה, אתם נותנים מתנה ל-12 חודש? אף אחד לא ימות ב-12 החודשים הראשונים. בטח גם צריך תקופת הכשרה.

קודם כול, אין תקופת הכשרה, אין בדיקה רפואית, כולם נכנסים אובליגטורית. אני לא יודע אם זה דומה למקרה של התרופות. ההתחייבות הביטוחית היא לשנה. האמת היא שיש הרבה מאוד אי-ודאות כאן. אנחנו לא יודעים כמה מהאנשים האלה נכים קשים עד כדי כך שזה פוגע בתוחלת החיים שלהם.

אנחנו עוסקים בעניין הזה כל כך הרבה זמן, היה לכם המון זמן לבדוק. אל תצפה ממני שאאשר תקנות לשנה, בכל הכבוד. המטרה שלי היא דאגה לנכים, אני לא יכול לומר שהלכנו לנושא מאוד חשוב, אבל עם התחייבות של חברת הביטוח שזכתה במכרז ל-12 חודשים. אני חושב שעשה פשע כלפי הנכים, אלא אם הם רוצים את זה. נשמע אותם.

חוק הפיקוח על עסקי ביטוח שינה את התקנות. הוא לא מאפשר להם לברוח אחרי שנה, אלא יש תקופת מינימום של שלוש שנים. ורק לסבר את האוזן, הנתון האחרון שלנו הראה שהמחיר הוא 43.4 ש"ח, לא 45 ש"ח.

בסדר. נניח שזה לא צמוד למדד. האם אתם מתחייבים לתקופה סבירה של 100,000 ש"ח בעבור תשלום של 45 ש"ח? זה לא יכול להיות ל-12 חודשים.

שלוש שנים, אלו התקנות. לא יעזור להם. הם יכולים להגיד שנה, אבל לפי הדרישה של הפיקוח על הביטוח זה שלוש שנים.

הוא המשנה למנכ"ל.

גם אם החוזה לשלוש שנים, וזה שינוי שנעשה בזמן האחרון – בכל זאת יש אפשרות להגדיל את הפרמיה. זה לא עניין של מתנה. התמחור הוא לפי הסיכון, ובניגוד למה שאמרת כרגע, בוודאי, לפי הסטטיסטיקה, יהיו מקרי מוות בשנה הראשונה. אבל חייבת להיות אפשרות להתאים את הפרמיה העתידית או את סכום הביטוח.

אני לא מבין. האוכלוסייה היא אותה אוכלוסייה. בכל שנה מצטרפים חדשים, צעירים. האוכלוסייה לא מזדקנת, לא מתקלקלת, במירכאות, כי לצערנו הרב בכל שנה יש נפגעי עבודה. בעצם יוצאים מבוגרים ונכנסים צעירים. מה שיש לפניך תראה בעתיד, אלא אם כן האוכלוסייה תגדל, לצערנו הרב. אם הם יגדלו, זה לטובה, כי אני מבין שככל שהמספר גדל הסיכונים קטנים. אם זה לא טוב לך אקטוארית היום, וזה רק פיתוי שלך לשנה, ובשנה הבאה תיתן 50,000 ש"ח – אני לא הולך על זה. אם בדקת אקטוארית, וזה 45 ש"ח – ואני לא מבקש 43.5, לשם הביטחון; ברור שאת הפרמיה תעשה כך – למה לא להתחייב לטווח ארוך? אני רוצה להבין את ההיגיון. אם זה פיתוי שיווקי לשנה ראשונה, אני לא הולך על זה.

זה בשום אופן לא פיתוי שיווקי. הקבוצה הזאת אינה קבוצה קיימת. אנחנו נכנסים לביטוח חדש. אנחנו מקווים שהניסיון יהיה טוב ואפשר יהיה להוריד את הפרמיה, אבל גם ההיפך יכול להיות. גם בחוזה לשלוש שנים מקובל לתת אפשרות להגדיל, על-פי הניסיון. אפשר לקבוע תקרה – שלא יהיו יותר מ-10% בכל שנה, למשל. שיהיה ברור, אחרי שלוש שנים אין התחייבות מבחינת חברת הביטוח.

סלח לי, אני נשוי לעובדת הוראה, כך יצא לי. לפני שבוע היא קיבלה מכתב מחברת "הראל" ונאמר שהיה משא ומתן בין הסתדרות המורים לבין חברת "הראל", והציעו לה ביטוח. כתוב שם מהי הפרמיה – צמוד למדד – נכון, אבל זה ביטוח לכל החיים. לא אומרים לה שבעוד שנה יבדקו איך הסתדרות המורים השתנתה ויחליטו מחדש. ומדברים שם על תרופות, על ניתוחים, כל הדברים הרעים בחיים.

קח את החוזה שלהם, הם לא מדברים על שנה. מי היה נרשם לשנה? זה נקרא מקדם בריאות.

זה גם ביטוח שהוא לא רצוני, זה ניכוי אוטומטי.

חבר הכנסת יהלום, בריסק קולקטיבי ההתחייבות שונה מביטוח רפואי. במקרה של ריסק ההתחייבות היתה פעם שנה, העלו את זה לשלוש שנים, ואחרי שלוש שנים הוא יכול להימלט אם לא ישתלם לו. אם הפרמיה היא 8,000 ש"ח והתביעות יהיו 10,000 ש"ח, הוא ידרוש להעלות, כי הוא לא רוצה להפסיד. הוא יוכל. לכן יש סוכן ביטוח, שלוחץ על החברה, ואני עשיתי את זה. כל חברות הביטוח, כולן, ברחו מהעסקה הזאת. כל מי שהשתתפו במכרז ירדו מזה. נשארה "מגדל".

קודם כול, זה הבדל גדול אם אתם מתחייבים לשלוש שנים או לשנה. בכל אופן זה פי שלושה. זה משנה מאוד, אם אתם מתחייבים להסדר לשלוש שנים או ל-12 חודשים. זה הבדל של פי שלושה. אם מר דב רפאל יגיד לנו שהוא מדבר על שלוש שנים, ואני נותן לו 1.5 ש"ח מרווח, כאן יש עד 45 ש"ח, אבל מעבר לזה לא. אתם מתחייבים שהעסקה היא לשלוש שנים. הרי שנה – תגיד "ג'ק רובינזון" ונגמרה השנה. אפילו הבחירות בעוד כמה חודשים.

קודם כול, בזמן שהוצאנו את המכתב המפקח הגביל את הביטוח לשנה. מינואר 2006 זה שלוש שנים.

אתה צריך להגיד כאן שמבחינת "מגדל" אתם מסכימים שהביטוח ייכנס לתקנון החדש. אתה צריך להגיד את זה לפרוטוקול.

אני אומר לפרוטוקול: אם הביטוח יתחיל מ-1 בינואר 2006, זה ייכנס על-פי התקנות החדשות שיהיו אז, ואז הוא יהיה לשלוש שנים. אולם במקרה כזה, ורק אם הניסיון מחייב, עדיין צריכה להיות אפשרות להגדיל הפרמיה או להקטין סכום הביטוח עד 10% בכל שנה – בשנה השנייה ובשנה השלישית. זה עניין של הגנה שלנו. התקנות לא בדיוק מדברות על הקביעה. מעבר לשלוש שנים, אם "מגדל" רוצה,

נשמע את נציגי הארגון, אם הם מסכימים לזה ורוצים בזה.

אני יושב-ראש ועדת הכספים של ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה.

קודם כול, עוד לא נגענו בנושא של ההצמדה. הם אומרים לך: התחייבת שלנו היא ל-12 חודשים. אנחנו מתחייבים שהביטוח ימשיך שלוש שנים, אבל אם יתגלה לנו שטעינו באקטואריה, בשנתיים האחרות אנחנו יכולים לשנות עד 10% - את מה?

תחליטו: אם הבסיס הוא פרמיה קבועה, יוקטן סכום הביטוח, או להיפך. אפשר לשנות עד פעמיים.

כלומר, כל שנה. מחר הוא יכול לומר להוסיף 4.5 ש"ח לתשלום, ועוד 4.5 ש"ח בשנה שאחר מכן, או הפוך – להוריד את הסכום ל-80,000 ש"ח, איך שתבחרו. אתם רוצים את זה?

זה בעייתי. הלכנו על דבר אחר, כמו שהיושב-ראש אומר. הלכנו על שלוש שנים. שנה בארגון בסדר גודל כמו שלנו – לפני שיספיקו לזוז, הזמן ייגמר. יתר על כן, עוד לפני התשובה על שאלתך אני רוצה להבהיר כמה דברים שאולי לא הובהרו, אולי בכללי זה כן ייתן משהו.

קודם כול, דובר פה על מערכת הביטחון, שיש שם ביטוח כזה וכו'. במקרה אני מכיר את המספרים שם, ואין הבדל מיוחד בין נכי צה"ל לנכי תאונות עבודה, זה חתך של עם ישראל. יש רק יתרון אחד כאן, אצלנו: לנכי צה"ל משרד הביטחון נותן תקציב של 50% מהפרמיה. אנחנו לא מבקשים מאומה.

למה לא, לא נותנים לכם. הלוואי שהיו נותנים לכם.

יכול להיות שהיו נותנים, אילו דרשנו חזק. בינתיים לא. החלטנו לממן את כל הפרמיה מכיסי החברים.

טעות.

יכול להיות.

אתה מדבר עם חברת "מגדל" הפרטית. כרגע יש כאן המשנה למנכ"ל, ואני מניח שזה הכי בכיר. אתה יושב עם האדם הבכיר בחברה. הוא אומר לך: תאכל או לא תאכל. אם אתה רוצה, אני יכול; אם לא, לא. את המשא ומתן הייתם צריכים לעשות קודם. עשינו אותו עכשיו חמש דקות.

אנחנו קובעים שנה אחת, ומתחייבים לשלוש שנים. אבל יש לנו רשות להרע את התנאים ב-10% בשנה השנייה והשלישית. במצטבר, כן? או פרמיה או כסף. אני מניח שנחליט על שהשינוי יהיה בכסף, כי הפרמיה קבועה בתקנות. אחרת יצטרכו לתקן את התקנות, ומי יודע אם השר ירצה. כלומר, הגמישות שלהם היא לגבי הכסף. אתה רוצה את זה?

בהסתייגות.

אין הסתייגות.

זה לא פתרון נבון.

מר ברויאר, אנחנו בשלהי הכנסת. לא תהיה עוד ישיבה. זאת ההזדמנות שלנו. הוועדה מאשרת, התקנות נכנסות לתוקף – נניח ב-1 בינואר לצורך העניין, כדי שזה ייכנס להגדרה של שלוש שנים, וכו', מייד גם נדבר על המדד. כך תהיו מבוטחים לשלוש שנים, בתנאים שדיברנו.

אם תגיד לא, יהיה משא ומתן. יהיה שר חדש, תהיה ועדה חדשה, אני לא אחראי לזה. אתה צריך להחליט. ההחלטה שלך היא לשלוש שנים. תמיד אתם יכולים לעשות מכרז חדש ולקבל חברה אחרת בתנאים טובים יותר. גם חברת "מגדל", גם היא יכולה, אחרי שתהיה בעניין הזה שנה או שנתיים, לשפר תנאים. כרגע אתה צריך להחליט. אין לנו שתי אפשרויות. הם לא ישנו את התקנות. הם לא יבקשו מראש הממשלה שינוי של התקנות. הם לא יודעים באיזה משרד הוא, בכל יום הוא עובר למקום אחר.

אין ספק שיש משקל כבד לתקופה ולזמן. למשל, את הנושא של ביטוח חיים הדדי אנחנו מנהלים כשלוש וחצי שנים.

ארבע שנים.

הגענו אל המנוחה והנחלה מבחינה אחת. כרגע אני יכול לומר, ואני אומר זאת בשיא היושר: אנחנו לא ניתן, ונלך אתם למשא ומתן קשה אחר כך. הוועדה תחליט על שלוש שנים, הפוליסות יישארו, לא יהיה אפשר לשנות, כי זה יהיה שינוי בתקנות. אני לא מכיר את סגן מנהל "מגדל", כל המשא ומתן היה עם אחרים, עם יחזקאל בירנהולץ. לדעתי הם לא לקחו בחשבון נתון אחד, שכרגע הביטוח הלאומי קצת מתעקש עליו, ואני לא יודע למה: יש לנו 4,300 אלמנות, שבעליהן, או נשותיהם, נהרגו בתאונת עבודה. הם לא נכים. זאת נקודה. הם אנשים בריאים. אנשים בריאים, יש להם פרמיה אחרת. בזה אני מוכן לשכנע את חברת הביטוח. אתן תשובה חיובית, אבל אנחנו עדיין יושבים. לנו זה לא נראה. נרצה להתווכח.

אפשר, אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית. אם כן, תשובתך חיובית.

ונצטרך להתווכח. אנחנו לא חותמים אתם בלנקו.

מר קרת, מה זה הרעיון של לא להצמיד? כבר היום אנחנו באינפלציה של 5%-6%. אתה מדבר על אי-הצמדה, ואז הסכום מתכרסם.

מנגנון ההצמדה גם הוא כבר קבוע בתקנות. יש הצמדה בתקנות, אך היא דומה למנגנון של ההצמדה של הגמלאות, כי זה חלק מהגמלה. כמו שהגמלה תתעדכן כך סכום הניכוי יתעדכן.

גם הפיצוי צריך להתעדכן, הסכום של 100,000 ש"ח.

העדכון הוא כלפי מעלה כל הזמן. המנגנון היום בתקנות הוא שכשיש עדכון לגמלה, גם הסכום היסודי, שהוא הסכום המרבי לתשלום, גם הוא יעודכן. ב-1 בינואר 2006 אנחנו נפרדים מהעדכון האוטומטי והולכים לפי המדד, בעדכון חד-שנתי. אז יש עדכון. הם רצו עדכון שוטף, בכל חודש.

עדכון שוטף אנחנו לא מסוגלים לעשות.

מה זה משנה? הם יקבלו את העדכון השוטף באיחור של שנה, שיאחרו שנה. בשנה הראשונה זה יהיה 100,000 לא צמוד. בשנה השנייה זה יהיה צמוד.

זה יהיה, זה לא בתקנות. הגובה של הסכום שישולם הוא לא חלק מהתקנות. אנחנו קובעים רק את הפרמיה.

אמרתם לי 100,000 ש"ח לא צמוד. גם ה-100,000 צריך להיות צמוד למדד הביטוח הלאומי. תגידו שזה בהפרש של שנה, בסדר. אז יש איחור בשה, תעדכנו גם אתם אחרי שנה. אבל צריך לעדכן. הרי לא ייתכן שבמשך שנתיים מתוך שלוש השנים אתם תעודכנו בסוף השנה הראשונה, ובסוף השנה השלישית אם מישהו ילך מן העולם, חס וחלילה, הוא יקבל 100,000 לא צמוד. זה לפחות צריך להיות צמוד שנתיים, אם לא שלוש.

הביטוח הלאומי מבקש לא להצמיד כל חודש. נעדכן את הסכום בכל שנה בהתאם לעלייה. אם יוסיפו 3%, זה יהיה 103,000 ש"ח וכו'.

יפה, זה נכתב בפרוטוקול.

הצמדה שנתית, זה בסדר.

אבל שלא יתקבל הרושם שהסכום יהיה צמוד והפרמיות לא.

בסדר. אתם מתחייבים כאן: באותו יחס שיעודכנו הפרמיות יעודכנו סכומי הפיצוי, לפי המדד. עוד מישהו רוצה להעיר משהו? התקנות מאושרות. תודה. יום התחילה 1 בינואר 2006.

הישיבה ננעלה בשעה 12:44.