PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

21.11.2005


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 514

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ט בחשוון תשס"ו, 21.11.2005, שעה 10:30

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דרישת תקופת אכשרה ממי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אמנון כהן - (פ/1190)

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר

אריה אלדד

חה"כ אמנון כהן

שי סומך
- מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הרן לבאות
- רפרנט, אחראי על ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

רון בר יוסף
- האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

יעקב עמר
- יועץ השר לענייני הביטוח הלאומי, משרד הרווחה

רוני שכטר
- יועץ המשרד לעניין אנשים עם מוגבלויות, משרד הרווחה

שושי בר

- מנהלת תחום אבטלה, מינהל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

אסתר טולדנו
- מחקר, המוסד לביטוח לאומי

אבי צרפתי
- המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת
- לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

מיכל חנה נחמני
- מנהלת הבטחת הכנסה, שירות התעסוקה

חזקיה ישראל
- התאחדות התעשיינים

תלמידות בית-הספר לאמנויות, אשקלון

ג'ודי וסרמן

ירון סיני - מתמחה

וילמה מאור

טלי רם

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דרישת תקופת אכשרה ממי שנמצא בהכשרה מקצועית),

התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1190)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דרישת תקופת אכשרה ממי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשס"ג-2003 של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1190).


בבקשה, אדוני המציע.

אדוני היושב-ראש, תודה על קיום הדיון, על שאתה מקדם את הצעת החוק החשובה הזאת. בתקופה כה קשה, שבה הרבה אזרחי המדינה נפלטים ממקומות עבודה, לפעמים הם נפלטים מעבודות היסטוריות שבהן עבדו כבר הרבה שנים, וכבר לא יכולים לעבוד באותה עבודה ולא מוצאים עבודה, כך שהם רוצים לקבל הכשרה אחרת - הסבה מקצועית או קורס אחר.


קורה מצב שלא תמיד יש מספיק מועמדים לקורס שאדם רוצה להתקבל אליו, ואז עובר זמן. החוק הקיים מאפשר תוך 12 חודשים - אם הוא לומד ומסיים את הקורס - אזי הוא מוכר לקבלת דמי אבטלה, מעין דמי מחייה. אם הוא עובר את התקופה הזאת - ממשיכים את ההכנסה, כלומר אם הוא לומד בקורס, הוא ממשיך לקבל, ואם הוא לא סיים תוך 12 חודשים, הוא למעשה מפסיד את כל הלימודים.

בדרך זאת, אתה לא מוציא אותו ממעגל האבטלה, לא נותן לו הכשרה חדשה והוא לא יכול להמשיך לעבוד בעבודה חדשה.

אני מציע שבמקום 12 חודשים זה ייקבע ל-18 חודשים - אותה זכות, אותה זכאות. הכל יישאר אותו דבר, אבל במקום 12 חודשים - אם קורס לא נפתח בזמן, או התארך, או יש בעיה מסוימת - שהנושא יארך עוד שישה חודשים.

אני חושב שזה חוק ראוי בתקופה כה קשה.

זאת אומרת, להאריך את זה מ-12 חודש ל- 18 חודש. נציג הביטוח הלאומי, בבקשה.

יש פה הרבה ניואנסים, אני גם לא בטוח - עכשיו, לאחר ששמעתי את ההסבר - שהבנתי בדיוק מה הכוונה.

כתוב הכל בדברי ההסבר.

מה שכתוב - ראיתי. הבעיה שאליה מתייחס חבר הכנסת אמנון כהן - תחילתה ברצף של חוקי הסדרים. פעם, מובטל שהתחיל הכשרה מקצועית בתוך השנה הראשונה של היותו מובטל - בעצם המחוקק רצה לעודד אנשים ללכת להכשרה מקצועית, אמרו לו: אתה זכאי לדמי אבטלה כל תקופת ההכשרה המקצועית,ללא מגבלה, עד שתסיים את ההכשרה המקצועית. לא חשוב כמה דמי אבטלה קיבלת לפני שהתחלת ולא חשוב לכמה דמי אבטלה אתה זכאי - הרי לדמי אבטלה באופן רגיל יש מגבלה של תקופה, לפי סוג המבוטח; יש מבוטחים שזכאים ל-50 יום, יש מבוטחים שזכאים ל-70 יום, 100 יום, 138 יום, 175 יום, יש לנו חמש דרגות.

אם אתה הולך להכשרה מקצועית בזמן שאתה עדיין זכאי לדמי אבטלה - אתה מקבל דמי אבטלה במשך כל תקופת ההכשרה המקצועית. זה היה פעם.

היתה טענה של אוצר המדינה - שבחלקה כנראה גם היתה נכונה - שאנשים מנצלים זאת לרעה, הולכים לקורס לא בשביל הקורס אלא רק כדי לקבל את דמי האבטלה.

בשני אינטרוולים הפחיתו את התשלום בתקופת ההכשרה המקצועית. בהתחלה אמרו: תקבל דמי אבטלה, אבל רק בשיעור של 80% ממה שאתה זכאי באופן רגיל; אחר-כך זה ירד ל- 70% ממה שאתה זכאי באופן רגיל.

גם כן לכל התקופה?

כן. עד כאן זה עוד היה בסדר. ואז בא עוד חוק הסדרים, והוסיפו מגבלה נוספת על המגבלה הזאת, אמרו: אתה תהיה זכאי לדמי אבטלה רק לפרק הזמן שבו אתה זכאי ממילא לדמי אבטלה. רוב האוכלוסייה היום בישראל זכאים ל- 100 ימי אבטלה, זאת אומרת שאם כבר ניצלת 80 ימי אבטלה - אתה זכאי לעוד 20 יום, בגובה 70%.

ההצטברות של שלושת התנאים האלה יצרה בעיה, שאין לאדם אינטרס, ואף להיפך - יש לו אינטרס שלילי ללכת להכשרה מקצועית, משום שאומרים לו: אם תלך להכשרה מקצועית, גם אם אתה זכאי לדמי אבטלה, תקבל רק 70%.

אבל הוא לומד מקצוע.

אבל הוא צריך לרצות. אי-אפשר להכריח.

אדוני היושב-ראש, אי-אפשר בגלל קומץ קטן של אנשים שאולי מנצלים את החוק לרעה- ארבעה-חמישה אחוז - להגיד שמאה אחוז הם לא בסדר. אולי יש אנשים שמנצלים, אבל אל תשליך את החוק על כולם, שכולם לא בסדר וכולם מנצלים את החוק, עם כל הכבוד.

אלה דברים שנקבעו בחוק ההסדרים.

אני מבין. אנחנו יודעים איך עוברים חוקי הסדרים בכנסת.

חבר הכנסת אמנון כהן, אמרת את שלך. תן לגורמים האחרים להגיד את שלהם.

כל ההצטברות של המגבלות האלה, היא זאת שיצרה את הבעיה. להבנתי, ולהבנת הביטוח הלאומי, מבחינת הבעייתיות של הגורמים, הטוב ביותר היה להחזיר את המצב לקדמותו- למעשה, להסיר את כל המגבלות.

כלומר, ככל שהוא ילמד - יקבל דמי אבטלה.

זה לא היה לפני הרבה זמן. זה היה המצב לפני שנתיים וחצי. מבחינת הבעייתיות שהמצב הזה יוצר, הדבר הבעייתי ביותר זאת העובדה שהורידו ל- 70%, כי זה להגיד לאדם: למרות שאתה זכאי לדמי אבטלה, תקבל רק חלק אם תלך להכשרה מקצועית, ובעצם אם אתה הולך להכשרה מקצועית, אתה מקבל קנס.

ההגדרה היא: משתתף בלימודים. לא קנס, אלא משתתף בלימודים.

זאת לטעמי הבעיה הראשונה. אחר-כך יש את הבעיה של מגבלת התקופה.

אני מוכן להרחיב את החוק גם בנושא הזה - להגדיל את זה למאה אחוז.

חבר הכנסת אמנון כהן, אם אתה רוצה לקדם את החוק - הייתי בוועדה שלך וראיתי איך העסק עובד - תן לי ללכת בדרך שלי, ותוכל מייד להמשיך לנהל את הדיונים שלך.

לעניין המעבר מ-12 חודש ל-18 חודש, אם אני מבין נכון את חבר הכנסת כהן, צריך לתקן במקום אחר, לא בצורה הזאת.

צריך לומר שני דברים. ראשית, שאין לך את מגבלת התקופה שחלה על אנשים אחרים. יש בחוק שתי מגבלות - אחת, שחלה עליך מגבלה פרטית של מספר ימי אבטלה שאתה זכאי להם: 50, 70, 100, וכו'. צריך להגיד שהמגבלה הזאת לא קיימת לגבי מי שעושה הכשרה מקצועית. יש מגבלה נוספת שבכל מקרה זכאות לדמי אבטלה מוגבלת ב- 12 חודשים, וזה הקטע שתיקן חבר הכנסת כהן, אבל זה לבד לא מספיק. להגיד שלגבי מובטל בהכשרה מקצועית, אותם 12 חודשים הם לא 12, אלא 18 חודשים.

ולהעלות את התקרה חזרה.

זה לא כתוב בהצעה.

זה לא בחוק שלי, אבל אני מוכן להכניס זאת להצעה.

מה שאמרת, שלמעשה זה לא נותן למובטל שום דבר. זה לא מגדיל את כמות הימים שהוא זכאי, זה לא עולה כסף.

זה יוסיף למובטלים מסוימים - אנשים שהתחילו את ההכשרה המקצועית, שהם לא ניצלו עוד אף יום אבטלה.

אין כאלה.

יש מעטים. הנוסח - כפי שהוא כתוב - יעזור למעט מאוד אנשים. הוא זניח בעיני.

ואם אני אכניס את התיקון הגדול, האם האוצר יתמוך?

האוצר תומך בזה משום שזה לא עולה כסף.

הרן לבאות, רפרנט באגף תקציבים באוצר, אחראי על ביטוח לאומי. לעניין התיקון הזה אגיד את עמדתי, את העמדה שהשר שלנו - השר הקודם, לא השר הנוכחי - הביע בוועדת השרים לענייני חקיקה.

השר הקודם לא רלוונטי. מה השר הנוכחי חושב?

אני רוצה לתאר קצת את ההיסטוריה. אנחנו סברנו שמכיוון שהיום, לאור מדיניות ממשלה, ולא תיקון חקיקה - לאור מדיניות ממשלה ומדיניות של השר הנוכחי, שהוא אחראי על שירות התעסוקה והיה אחראי על שירות התעסוקה לפני שנדון החוק הזה - מטפלים בהכשרה מקצועית ברוב המוחץ של המקרים במקבלי הבטחת הכנסה, שעליהם דיברת בהסבר שלך.

אלה אנשים שהם בדרך כלל בממוצע, מינימום שלוש שנים במערכת הזאת, והמדינה מוכנה להשקיע הרבה מאוד כסף להוציא אותם מזה, כי הם מקבלי גמלאות קיום - שזה לא גמלת אבטלה, שהיא בדרך כלל הרבה יותר נמוכה מגמלת אבטלה, והיא לא מוגבלת בזמן.

תחזור בבקשה.

כמדיניות, הממשלה סברה שעדיף - במגבלת המשאבים - להתמקד באוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה, שלגביהם החוק הזה לא משנה כהוא זה.

החוק הזה מדבר על מקבלי דמי אבטלה, וכפי שעמיתי מהביטוח הלאומי סבר, הוא באמת משפיע על מעט מאוד אנשים, ולמה?

וזאת בוודאי סיבה לכך שלא תתנגד. אם זה משפיע על מעט מאוד אנשים, ודאי לא תתנגד.

זה לא עניין של התנגדות או לא התנגדות. אני סברתי שאין בו צורך, ולמה?


בואו נחשוב מה זה אבטלה. יש מספר מקרים. אם לאדם אין הכשרה מראש - נניח שהוא חייל משוחרר שעבד באבטחה או בניקיון, ולא היה צורך בהכשרה מאוד רצינית - אבטלה תספק לו חודש-חודשיים; אני מניח שאנחנו סביב השולחן הזה מאמינים שתוך חודשיים-שלושה הוא ימצא עבודה אחרת. לא יהיה לו קשה, יש מספיק היצע.

הוא מטעה בדבריו.

חבר הכנסת אמנון כהן, הוא יגיד מה שהוא חושב.

אתה מדבר על משהו אחר, לא לעניין.

חבר הכנסת אמנון כהן.

- - -

אל תענה לו. חבר הכנסת אמנון כהן.

הוא מדבר לא לעניין, זה לא קשור לחוק שלי.

הוא לא מדבר לעניין, והוא יגיד מה שהוא רוצה, לא מה שאתה רוצה. אתה תגיד מה שאתה רוצה.

שידבר על החוק שלי.

חבר הכנסת אמנון כהן, הוא יגיד מה שהוא חושב ולא מה שאתה חושב, ואתה תגיד מה שאתה חושב, ואחר-כך הוועדה תחליט מה שהיא חושבת שהיא צריכה להחליט. בדרך שבה אתה נוהג, אתה מפריע לדיון בוועדה, אתה מפריע למצות את העניין, לכן זה נמשך חודשים ולכן אולי לא מגיעים לאן שצריך להגיע.

המקרה השני של דמי אבטלה - שלנו יותר אכפת ממנו - זה המקרה שבו לאדם יש איזשהם כישורים, ואנחנו רוצים, כמשק, שהוא ימצא עבודה מתאימה לכישורים שיש לו, ואז הוא ינצל את כישוריו ובמרבית המקרים גם ירוויח יותר. ואז, ברוב המקרים הוא גם לא צריך הכשרה מקצועית, הוא מוצא תוך שלושה-ארבעה חודשים עבודה.

אז בשביל מה כל תוכנית ויסקונסין?

תוכנית ויסקונסין רק פגעה באזרחים. זה כישלון אחד גדול.

תוכנית ויסקונסין מדברת על מקבלי הבטחת הכנסה, לא על מקבלי אבטלה - זה ההבדל המהותי שאני מנסה להעמיד פה, וגם לגבי הצעת החוק זה הבדל מהותי.


יש הבדל מהותי בין מקבלי הבטחת הכנסה למקבלי דמי אבטלה; יש הבדל מהותי ברציונל של הקצבה בין הבטחת הכנסה - שזה רשת מגן אחרונה כדי שאנשים לא יפלו ללא קורת גג וללא מזון - לבין אבטלה שמטרתה לשמור על איזושהי רמת חיים כתחליף שכר לתקופת זמן מוגבלת, שלאדם יהיה פרק זמן למצוא עבודה מתאימה, ולא ימצא את עצמו בלי כלום בהבטחת הכנסה.

יש הגבלה של 100 יום.

בכל המדינות יש הגבלה. השאלה היא כמה הגבלה. בצרפת מדובר על שנתיים, אנשים נמצאים שנתיים במערכת אבטלה; במדינות אחרות מדובר על 70 יום ו-80 יום. פה מדובר על 100 ימים, או 135 ימים, או 178 ימים, או 50 יום לחייל משוחרר משום שלחיילים משוחררים אין בעיה למצוא עבודה.

לגבי חייל משוחרר מדובר על 70 יום.

סליחה, אני מתקן - 70 יום. לכן אני חושב שהצעת החוק, שהיתה בין 12 ל-18 חודש- לא השפיעה על אחוז גבוה מאוכלוסיית המובטלים, אם השפיעה בכלל.


זה מה שנדון, זאת היתה עמדת האוצר כשהנושא נדון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

אם זה לא השפיע - - -

אז לא התנגדנו. הממשלה החליטה לתמוך. כלשונו, ככה, הממשלה החליטה לתמוך.


עמיתי, שלא חושב כמוני - וגם אבי צרפתי מהביטוח הלאומי, כל סוללת חברי הביטוח הלאומי - אינני יודע למה, הגיעו לפה היום עם אג'נדה שהיא לא היתה אג'נדה של הממשלה, שהיא נדונה בוועדת השרים.

לכן, צריכים להוריד להם את כל הכסף. קחו להם את כל הכסף, האוצר...

לא, אני לא מדבר על מה שצריך לעשות להם.

הם לא עושים את תפקידם כראוי .

חבר הכנסת אמנון כהן, אתה לא עוזר לדיון.

אחר-כך מתלוננים למה האוצר....

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים. אנחנו תומכים בהצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן. אני חושב שצריך אכן לתקן את החוק ברוח שחבר כנסת אמנון כהן הציע, עם התיקונים של רועי קרת.

אנחנו חושבים שיש גם להוסיף משום שהעניין של 70% ו- 100% הוא בעייתי כי אז יש תמריץ לאדם – מקבל 100%, הוא מקבל דמי אבטלה; 70% אם הוא מכשיר את עצמו בהכשרה מקצועית.

זה מעודד אותו לא ללכת לקורס.

כן. אני חושב שהנושא הוא בעייתי, ולכן צריך לתקן את התיקונים. אנחנו תומכים בהצעה הנוכחית, אנחנו חושבים שצריך להוסיף עוד נדבכים ולהכניס את השינוי של 70% ל- 100%.

בקריאה שנייה ושלישית.

לא תהיה לך קריאה שנייה ושלישית.

זה נכון שהנושא של 70% ו- 100% לא הוזכר בממשלה, אבל כן הוזכר שהבעיה נובעת מחוקי הסדרים קודמים, ולכן גם ההחלטה של הממשלה היתה שזה יאושר בתיקוני נוסח, בתיקונים שיוצעו.

- - -

סליחה, הרן.

אני הייתי שם.

היה ברור שההצעה לא עושה את מה שהיא מתכוונת לעשות, ושצריך לתקן אותה. היה ברור שכדי ליישם את הכוונה של המציע, צריך לתקן את הנוסח של ההצעה, כי בהצעה הזאת בעצם היא לא עושה הרבה.


אנחנו יכולים להתווכח מה צריך לעשות כדי לתקן אותה, אבל אין ספק שמה שאושר זה רעיון, ולא המילים שכתובות כאן. אי-אפשר להיצמד למילים. המילים לא יוסיפו כמעט לאף אחד.

מה הרעיון של אדוני?

בדרך כלל, לצערי הרב יש הבדל בין הנוסח לדברי ההסבר, וכשזה מגיע לממשלה – קוראים את דברי ההסבר, ולפעמים אומרים: בנוסח הוא טעה, אבל בדברי ההסבר הבנו את מהות החקיקה, הבנו מה חבר הכנסת המציע רוצה להביע, ולכן נתמוך ונתאם את הנוסח כך שמה שכתוב בתיקון הנוסח יתאים לרוח דברי ההסבר.


עם כל הכבוד, אני הייתי בדיון, ובממשלה ובדברי ההסבר לא מוזכר ואי-אפשר גם לפרש זאת כך, כהוא זה, של העלייה מ- 70% ל- 100%, ולכן גם לא הוצגו העליות התקציביות בממשלה. אני פשוט לא מבין את זה, רועי.

הצעת החוק כפי שהיא – יכול להיות שאין בה יותר מדי, אבל יש בה במעט. והיה ותרצה לשנות את המחירים, זה יהיה משמעותי אבל הצעת החוק הזאת תהפוך להיות הצעת חוק תקציבית, ואז אינני יודע אם תצליח להעביר אותה בכנסת הזאת.


אני הייתי מציע לך לקחת, ולוּ גם את המעט, בהסכמת הממשלה, ולנסות אחר-כך לראות כיצד אתה מקדם משהו אחר.

אני מקבל את הצעתו של יושב-ראש הוועדה.

האם אנחנו מדברים רק על ה- 12 חודשים-18 חודשים, על תיקון לסעיף 162?

כן.

שזה בעצם לא עושה הרבה. בהנחה שהממשלה לא חשבה – והמציע גם לא כתב בדברי ההסבר – את העניין של 70% ו- 100%, וזה די ברור שלא היתה הכוונה, אבל השאלה אם אי-אפשר להבין מתוך המכלול של כוונת המציע את התיקון האחר של סך הכל ימי האבטלה, זאת אומרת לבטל את הימים שעכשיו מי שמצוי בהכשרה מקצועית מוגבל לקבל דמי אבטלה. היום הוא מקבל 70 או 100 ימים, או 50 ימים.

זה לא בחוק. אם נרצה להרחיב את זה בהסכמה – אם נוכל למצוא עם האוצר נוסחה בהסכמה – אני מוכן, אבל לא אם זה יעכב את החקיקה.

אני חייב לרדת לשורש העניין משום שאינני בטוח שנציג האוצר הבין. מה שכתוב בהצעה שמונחת לפנינו הוא שמאריכים את תקופת הזכאות ל- 18 חודשים, אבל אין לכך משמעות, כי אם לאדם יש זכאות פרטית ל- 50 יום, והוא סיים את ה- 50 יום – זה שתיאורטית הוא יכול לקבל במשך 18 חודשים, זה לא עוזר לו משום שהוא סיים את הימים שלו.

לאף אחד זה לא עוזר.

נניח מובטל שנמצא בתקופת האבטלה - לפני שהוא מסיים את ה- 70-80 יום האלה, נותנים לו קורס שאורך שנה ושלושה חודשים.

אין קורס כזה.

לא משנה אם קיים קורס כזה או לא קיים. אתה אומר שנותנים לו להשלים את מכסת הימים שמגיעים לו, וברגע שהוא סיים אותם הוא לא מקבל יותר דבר. הוא יכול ללמוד גם שמונה שנים.

גם אם הקורס נמשך שלושה חודשים, הוא לא יהיה זכאי .

אפשר למצוא משהו באמצע – לא להאריך את תקופת הזכאות בלי הגבלה, כפי שהיה פעם: שנה, שנתיים, שלוש, אלא לשנה נניח. כלומר, להאריך את תקופת הזכאות שלא תהיה ללא הגבלת זמן, כפי שהיה קודם, אלא לאיזושהי תקופה – אולי שנה.

מטרת החוק היא לעזור לאנשים לסיים את הקורס. המטרה היתה שאם אדם נכנס להכשרה מקצועית – שיוכל לשלם את הקורס שלו, שיקבל בתקופה הזאת תמיכה כך שיצא אחר-כך ממעגל האבטלה.


אני מסביר שוב. מטרת הצעת החוק שלי היא לגבי אדם שהוא מובטל כרגע – יוצא לאיזשהו קורס, הקורס אורך תקופה מסוימת – מטרתי שהוא ייכנס לקורס ובמשך כל התקופה שבה הוא לומד בקורס יקבל דמי אבטלה, וכשהוא מסיים ייכנס למעגל עבודה חדש.


זאת מטרת החוק. לכן, אם אפשר לתקן את הניסוח – זאת המטרה.

את זה לא תוכל לקבל גם אם תרצה.

בניגוד לממשלה. לא אכפת לי, אני אתמודד במליאה.

היא תקציבית.

שיהיה מה שיהיה. היא לא תקציבית.

זאת הצעה תקציבית. אתה צריך את העלות.

ודאי שהיא תקציבית. כל ההכשרה תיתן דמי אבטלה.

ודאי שהיא תקציבית. יחד עם זאת, הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת לא עוזרת למובטלים כהוא זה, לא נותנת להם שקל אחד, וכשהממשלה הסכימה – היא לא רצתה לא לתת שקל אחד. היא רצתה ללכת ולעודד את המובטלים שירצו לעבוד, ולא ירוצו להשלמת הכנסה שהם יכולים לקבל כל הזמן, ובהארכה בין 12 חודש ל- 18 חודש, התרומה היא אפס, העלות היא אפס, התרומה למובטל היא אפס.


המטרה היא לא רק שיירשם חוק על-שם חבר הכנסת אמנון כהן. לכן, אני מציע שנציג האוצר ומציע החוק ונציגי הביטוח הלאומי, יתכנסו ויתנו להסכמת הממשלה תוכן – לא גדול מדי, לא קטן מדי, אבל שיתנו תוכן להחלטת הממשלה.


אני מציע שתעשו את זה במהלך שבוע זה, ובמהלך השבוע הבא נקבע ישיבה נוספת שבה הוועדה תצביע, אבל תנסו באוצר לתת לזה תוכן.


היום יש חוק שהוא ריק מתוכן. לא המובטל מקבל, אין עלות תקציבית, ונהפוך הוא – יש פה עידוד לא ללכת להכשרה.

לא. העידוד קיים אצלם, כי מורידים ל- 70% - בחוק הקיים, לא בחוק שלי.

לצערי הרב, אני זוכר את הדיון הזה מצוין.

למה לצערך?

מפני שמה שקורה פה, עוד לא קרה לי עם נציגי הביטוח הלאומי – זו פעם ראשונה, אבל לכל דבר יש פעם ראשונה.


כאשר הסבירו את הצעת החוק בוועדת השרים, התחלנו לעשות מין סרגל זמן משום שנציגי הממשלה לא הבינו כל-כך במה מדובר. שאלו: למה 12? ואז באנו עם נתונים – ונציגי התמ"ת, שירות התעסוקה ונציגי הביטוח הלאומי באו עם נתונים. אמרו: אם אדם היה מובטל שלושה חודשים וחיכה לקורס שלושה חודשים, והקורס הוא למשך חצי שנה, ובפרק הזמן של הקורס הוא לא רצה לקחת את דמי האבטלה – כעבור שנה אין לו דמי אבטלה, זכותו נשללת כי מרגע שהוא תבע עברה שנה, הוא לא גבה את דמי האבטלה שמגיעים לו, ועל כן הוא נשאר ללא שקל דמי אבטלה בתום הקורס.

כמה מקרים כאלה קיימים, שאדם לקח שלושה חודשים דמי אבטלה ועוד שלושה חודשים הוא חיכה לקורס, וגם הקורס הוא למשך חצי שנה – שזה קורס שהוא מעל הממוצע – כמה מקרים כאלה יש?

גם את זה ההצעה לא פותרת.

ואז אמרנו: אם זה כך, בנוסח מסוים – ניתן לו, גם אם הוא סיים אחרי חצי שנה – לגבות אחרי הקורס עוד שלושה חודשים מה שמגיע לו.


מה שהביטוח הלאומי רוצה זה לתת לכל מובטל שנמצא בהכשרה מקצועית דמי אבטלה- לא משנה כמה מגיע לו בחוק. זה לא עלה בממשלה, וזה תקציבי, והם לא חשבו על זה אפילו.

הבנתי את מה שהביטוח הלאומי רוצה. יחד עם זאת, כמו בבית-משפט – אני מציע לך, כנציג האוצר, להתכנס עם מציע החוק ונציגי הביטוח הלאומי, ולתת טיפה תוכן להסכמת הממשלה.

אפשר ללכת לשר שלי – הוא גם אחראי על התמ"ת.

אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה. אני נותן לך זמן עד יום רביעי. ביום רביעי הקרוב תתכנס פה ישיבה נוספת בנושא הזה ויתקבלו החלטות.


תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:05.