PAGE
1
ועדת הכלכלה

29/11/2005


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 542

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי, כ"ז חשוון, תשס"ו (29.11.2005) שעה 10:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 69)(סייג למתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע בעבירת סמים מסוכנים), התשס"ה-2005 של חה"כ משה כחלון (פ/2857)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

דוד טל

משה כחלון

עו"ד רחל גוטליב, יועמ"ש, משרד המשפטים

מאיר ריפס, מפקח בנושא בטיחות, משרד החינוך, התרבות והספורט

רפ"ק דורון קדמי, קצין תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

עו"ד רוית דדו, המשרד לביטחון פנים

דן שני, רמ"ד תביעות, משטרת ישראל

ד"ר יעקב אדלר, יועץ, משרד הבריאות

אסתי גרוס, מניעת עישון סמים אלכוהול והימור, משרד החינוך, התרבות והספורט

חנן אהרון, סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

איתן גורני, סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים

אורי אסטליין, ראש תחום אכיפה, הרשות למלחמה בסמים

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 69)(סייג למתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע בעבירת

סמים מסוכנים), התשס"ה-2005 של חה"כ משה כחלון (פ/2857)

אני פותח את הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 69) (סייג למתן רשיון נהיגה לאדם שהורשע בעבירת סמים מסוכנים), התשס"ה-2005, פ/2857, להכנה לקריאה שניה ושלישית. חבר הכנסת כחלון, תסביר את החוק.

הצעת חוק מדברת על כך שאדם שהורשע בעבירת סמים לא יוכל לקבל רישיון נהיגה שנה מיום ההרשעה או מפסק הדין החלוט.

מיום שפסק הדין הפך להיות פסק דין סופי. זאת אומרת, שאם הוא הגיש ערעור אז ממתינים לתוצאות הערעור בבית המשפט. ההצעה הזאת מתייחסת אך ורק לפעם הראשונה שמישהו מבקש רישיון נהיגה, לא מדובר בחידוש רישיון.

הכוונה היא לגרום לחבר'ה הצעירים לא לנסות ולא להיחשף מלכתחילה לסמים.

שתהיה הרתעה, שידעו שהם לא יקבלו רישיון נהיגה במשך שנה מיום ההרשעה.

המטרה שלי היא הרתעה בלבד. ניסיתי לכלול כאן גם עבירות של אלימות ושימוש בנשק קר או חם. כרגע יש הפוגה במקרים האלה אבל יש תקופות - - - כרגע יש לנו אכיפה שהיא קצת בעייתית, לצערי, אז אנחנו צריכים לסייע בהרתעה.

רציתי להרחיב את זה גם לאלימות וגם לנשק קר אבל זה לא עלה בידי. רציתי לעשות את זה לשלוש שנים, אולם הגעתי להסכמה עם משרד המשפטים שזה יהיה שנה.

בבדיקות שערכנו ראינו שרוב הנערים רוצים להתקבל ליחידות מובחרות ולקבל רישיון נהיגה. הם מחכים לשני הדברים האלה בכיליון עיניים. הצבא הקדים אותנו והחליט שמי שנתפס בעבירות סמים לא יוכל להתקבל ליחידות מובחרות ונראה שזה אכן גורם מאוד מרתיע. לכן "העתקנו" את זה לרישיון הנהיגה. נעשו כאן מספיק דיונים והגענו להסכמות. הייתי רוצה לזרז את החקיקה לפני סיום מושב הכנסת.

נשמע את הנציגים כדי שנוכל להוציא מכן חוקים טובים וראויים.

היום מוציאים רישיון בגיל 17. נניח שתפסו את הנער על עבירת סמים, ההליכים המשפטיים נמשכים הרבה זמן ובינתיים הוא יכול להוציא רישיון. צריך לחשוב על זה כי אם יתקיים ההליך הזה, כולם ירוצו להוציא את הרישיון. ישנה גם דרך השניה, שקיימת היום: אנחנו מקבלים פעמיים בשנה רשימה של מורשעים בעבירות סמים. אנחנו עושים מיפוי במחשב לראות מי מהם בעל רישיון נהיגה ואנחנו מפנים אותם למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. קודם כל מבטלים להם את הרישיון ואז מפנים למכון. המכון טיפל משנת 2002 בקרוב - 10,000 נהגים כאלה.

אתה בעצם משלים אותי. ברגע שהוא נפל לקטגוריה של מורשע, אז הוא כבר אצלך. אני מדבר על שלב אחד לפני שבו אני אומר לו: "אל תגיע למצב שבו תהיה מורשע". גם אם באותה שנה מתקיים מרוץ בין בית המשפט לבין אותו צרכן סמים או מואשם בעבירות סמים, אז אם הוא השיג אותי במרוץ, הוא נופל אצלך.

למכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש שיקול דעת.

מתוך 10,000 איש שהופנו למכון, כמה נפסלו לנהיגה?

נפסלו כ-1,400 איש, אלה הנרקומנים הכבדים באמת. בחוק המוצע יש סכין קצבים - אם הוא השתמש הוא לא יקבל רישיון במשך שנה. פה יש שיקול דעת למכון הרפואי.

אנחנו רוצים שהוא לא יגיע למכון הרפואי.

מי שלא הצליח להוציא רישיון יקבל שנה. חבר שלו, שעישן יחד איתו, וההליך המשפטי שלו קצת נדחה, יקבל רישיון. צריך שלא תהיה אפליה, אנשים ידחו את המשפטים. צריך שיהיו שיניים לחוק. אם תהיה אפליה בין הצעירים, עדיף שלא נעשה כלום.

אני רוצה שמראש הוא לא ייכנס לזה. לדעתי הוא יוותר על אותה נגיעה אם הוא יחשוב שזה יסבך לו את החיים.

מה אתה מציע?

אני מציע שאם יש לו תיק תלוי ועומד לא לתת רישיון.

אתה מייצג את עמדת הממשלה? אתה רוצה שזה יהיה ליותר משנה?

עמדת משרד התחבורה שגם אם הוא לא הורשע אלא רק הוגש נגדו כתב אישום, לא לתת רישיון.

זה מדהים. האדם לא הורשע בכלל. רק הוגש נגדו כתב אישום, הוא אפילו לא פסול מלכהן כחבר כנסת, איך אתה יכול להציע דבר כזה בכלל? ועוד בלי שיקול דעת.

אני סגן המנהל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. אני רוצה לתמוך בחוק הזה ואני רואה בו ברכה. אני חושב שכל דבר שמרתיע משימוש בסמים, במיוחד לנוער, וזה בהחלט מרתיע, מביא ברכה.

אדם שהורשע בבית משפט על עבירת סמים, רשאי בית המשפט על פי סעיף 37(א) לשלול ממנו את הרישיון עד לתקופה של 5 שנים. לכן אנחנו מכוסים גם לגבי אנשים שהוציאו רישיון לפני. גם אני חושב שההצעה של עמיתי ממשרד התחבורה מרחיקת לכת. אני רק שואל את עצמי אם לא צריך להכניס כאן, במידה כלשהי, גם את הנושא של אלכוהול.

יש לנו חוק שכרות שיעבור היום במליאה.

שם מדובר בסמכויות אכיפה.

בפקודת התעבורה שכרות מכילה בתוכה גם סמים. אבל אם מדברים על ההצעה כפי שהיא כאן, אז אנחנו תומכים בה.

תדעו לכם, לא בקלות דעת מרשיעים בן נוער בעבירת סמים. ישנו הליך של א"ת שכאשר אדם צעיר מתחת לגיל 18 נתפס עם סמים והולך לטיפול, אז לא פותחים לו תיק. לפעמים גם בתפיסה שניה לא פותחים לו תיק. אותו הליך מתקיים גם לגבי מבוגרים. בסמכות היועץ המשפטי לממשלה, לסגור תיק לאדם שנתפס בפעם הראשונה.

אני ממשרד החינוך. אנחנו תומכים בחוק. אנחנו שותפים גם למטרה וגם לרציונל. השאלה היא עד כמה זה יהיה מרתיע, בדיוק בגלל הסיבה שאיתן ציין עכשיו, שבדרך כלל פותחים לבני נוער הליך א"ת. ברוב המקרים של שימוש בסמים בקרב בני נוער אין תיק פלילי. זה יהיה מרתיע אולי לכאלה שסוחרים.

זה בערך 60% מסך התיקים.

אני לא בטוח שחשבנו על סעיף 24 לחוק הנוער, שפיטה רישיון ודרכי טיפול. יכול להיות שקטין יימצא אשם בעבירת סמים אבל הוא לא מורשע, וזאת בהליך שיפוטי. "קבע בית המשפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה ונסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 22 יחליט על אחד מאלה: 1. להרשיע את הקטין ולגזור את דינו. 2. לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול." בית המשפט יכול להחליט שהוא אשם אבל הוא לא ירשיע אותו אלא יצווה על דרכי טיפול.

מה אתה מציע?

אני חושב שהסעיף לא חל במקרה זה.

בוודאי שהוא לא חל. חוק הנוער הוזכר בישיבה הקודמת.

לכל אלה שמציעים להחמיר ולהרחיב את הסעיף הזה, צריך לזכור: להבדיל מסעיף 37א לפקודת הסמים, שנתן סמכות מאוד רחבה לבית המשפט, גם לגבי מי שמורשע בעבירות סמים – גם לא לקבל רישיון וגם לשלול ממנו רישיון לפרקי זמן ארוכים ביותר, אבל זה דבר שנתון לשיקול דעת בית המשפט. הסמכות הזאת קיימת, היא קיימת במקביל למוצע בחוק הזה. הבנתי מהצעת החוק ומקריאת הפרוטוקולים הקודמים שזה אמור לתת כלי נוסף מרתיע, משהו שמעביר מסר כללי. אנחנו חייבים להיזהר שזה יהיה מידתי, כי זה לא תלוי נסיבות. עצם העובדה שהוא הורשע דיה כדי לשלול ממנו רישיון. לכן אני מציעה לא לקבל את ההצעות שהוצעו כאן להרחיב את זה.

במהלך הדיונים הקודמים הועלתה בעיה נכונה על ידי היועצת המשפטית של הוועדה: העדר אפשרות של שיקול דעת. אני מבינה את ההתנגדות של משרד התחבורה, שאמר בצדק, שמכיוון שאין לנו אמות מידה ברורות. הסעיף מאוד דרקוני, לא יכול שניתן את שיקול הדעת לפקיד במשרד הרישוי. אמרתי ליועצת המשפטית של הוועדה שנראה לי נכון להשאיר פתח מילוט לבית המשפט. לתת אפשרות שבית המשפט המרשיע יקבע אחרת. בית המשפט יידע שמשמעות פסק הדין שלו כנגד אותו אדם היא שהוא לא יוכל לקבל רישיון במשך שנה, ואז הוא יקבע מטעמים מיוחדים או מסיבות מיוחדות שיפורטו, מדוע זה לא יחול בנסיבות אותו מקרה.

דבר נוסף, יכול להיות שבית המשפט ירצה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף 37(א), שהיא הרבה יותר חמורה. שם הוא יכול לפסול עד 5 שנים. איך זה יילך ביחד? לכן אני מציעה להסדיר גם את זה בהצעת החוק הנוכחית. בית המשפט יחליט שהוא לא ייפסל על פי הסעיף המוצע, אלא לפי סמכותי לפי סעיף 37(א).

אני מבקשת שנדון בכל אחת מההערות ושהוועדה תקבל הכרעות.

אני מציע להשאיר את האיזון כמו בנוסח המוצע. שמענו שחלק מהתיקים מסתיימים באי תביעה. בחלק נכבד מהתיקים, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו ולא מרשיע. אני מציע שאם בית המשפט לא מרשיע, החוק ממילא לא יחול. במקומות שבית המשפט כבר הרשיע, לא להשאיר שיקול דעת ושהעיכוב יהיה אוטומטי. המידתיות היא בזה שזה לשנה אחת.

אנחנו מברכים על ההצעה של חבר הכנסת משה כחלון והיינו שמחים שזה יעבור במושב הזה. יישר כוח.

מועצת התלמידים בעד החוק הזה. אנחנו מתנגדים לעמדת משרד התחבורה שיש להטיל את הסנקציה הזאת מהרגע שהוגש כתב אישום. זה דבר לא הגיוני. לא יכול להיות שלפני שניתנה לאדם אפשרות להגיד את דברו או לפני ששופט פסק את דינו, תופעל נגדו הסנקציה הזאת.

בנוגע לנסיבות, אני לא מאמינה שיש נסיבות מקלות לעניין סמים. אין סיבות שמצדיקות את זה. ברגע שילד השתמש בסמים מסוכנים, אין נסיבות מקלות בעניין הזה, לכן עניין הנסיבות לא רלוונטי. אף על פי שאני מבינה את הרצון להתחשב, אני לא חושבת שיש סיבות שמאפשרות את זה.

אם הוא בא מבית של הורים נרקומנים?

אז כן יתנו לו רישיון? ברגע שאתה פותח פתח ונותן סוג של נסיבות שמאפשרות את זה, ושמצדיקות את זה, הפתח ייפרץ.

לכן בנסיבות האלו, בית המשפט שוקל ומאזן.

באשר להצעה להכניס גם את נושא האלכוהול. אין כזה דבר הרשעה על שיכרות.

החשיבות של החוק היא במובן ההרתעתי ולכן אני חושבת שבן נוער ממוצע לא מבין את הדקדוקים המשפטיים שהעליתם פה. כל מה שהוא יידע זה שאם הוא ישתמש בסמים הוא לא יקבל רישיון. הוא לא יתחיל לחשב שהוא יכול לדחות את המשפט. החשוב הוא שבן הנוער יידע שברגע שהוא לוקח סמים, הוא לא יקבל רישיון.


אני לא רוצה לשפוך את המים עם התינוק, אבל לדעתי שנה הוא זמן קצר מידי. אני בספק לגבי הערך ההרתעתי של התקופה הזאת.

במהלך ההכנות לחוק פנו אלי בני נוער. אמרתי להם ששנה זה כלום. אז אחד אמר לי: "לילה אחד שאתה לא נותן לי רישיון, זה מוות עבורי".

אנחנו תומכים בחוק, לא רק בגלל ההרתעה שהיא בהחלט חשובה מאוד אלא מכיוון שזאת תחילתה של הקריירה של הנהג הזה והוא מהווה גם סכנה לציבור. אם הילד נוהג תחת השפעת סמים מסוכנים זאת סכנה לציבור. לכן אנחנו תומכים.

נתבקשנו להביא כמה נתונים. על פי סקירה שנערכה בשותפות עם ראש מחלקת נוער היום בנושא סמים: בשנת 2004 נפתחו 4,200 אירועים כש-60% מתוכם נסגרו כאי תביעה. מתוך ה-40% פחות מ-10% הובאו לדין. כך שהנחת העבודה אומרת שאנחנו מדברים על קבוצה מצומצמת.

מתוך ה-10% רק 1% מורשע.

אורי אסטלין

דבר נוסף, בסקר ארצי שערכה הרשות למלחמה בסמים, 75% מהקטינים עד גיל 18 דיברו על כך שמה שמרתיע אותם זה פתיחת תיק במשטרה ואי קבלת רישיון נהיגה. אנחנו תומכים בחוק בשני ידיים, אבל כדאי לדעת שמדובר במספרים קטנים מאוד.

אנחנו כמובן תומכים בחוק אבל יש בעיה פרקטית: הבנתי שבכלל לא מרשיעים וגם כשמרשיעים אז הם או במוסד או במאסר. אז מתי הם ינהגו? הכוונה טובה אבל בפועל זה לא יתבצע.

"הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 69) (סייג למתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע בעבירת סמים מסוכנים), התשס"ה-2005.

1. בפקודת התעבורה אחרי סעיף 11 יבוא –

11א. רשות הרישוי לא תיתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לרישיון".

היועצת המשפטית, תתייחסי להערות שהועלו כאן. אנחנו רוצים להוציא מהוועדה את החוק הכי טוב והכי ראוי. זה יהיה חוק הרתעתי ובני הנוער יידעו שיש אפשרות שישללו מהם את הרישיון.

גברת גוטליב העלתה שתי בעיות משפטיות שהועלו עוד בדיון הקודם ואמרנו שניתן עליהם את הדעת בהמשך. אני רוצה להעלות שאלה נוספת: האם ראוי ליתן את הדעת מתי בוצעה העבירה? כפי שהוועדה כבר הציעה, הנוסח ישונה: השנה תתחיל להיספר מהמועד שפסק הדין הסופי הפך להיות חלוט. השאלה האם רלוונטי להתייחס גם למועד שבו בוצעה העבירה? אם העבירה בוצעה בגיל 13 והוא הורשע בגיל 17, האם גם אז ההוראה הזאת תחול?

הנקודה השניה היא המוחלטות של ההוראה הזאת. היום הנוסח או ההצעה מנוסחת בצורה כזאת שבשום מקרה ובשום נסיבות לא ניתן יהיה לתת רישיון נהיגה. אני רוצה להפנות את תשומת הלב למספר הוראות הרלוונטיות לענייננו: בחקיקה הישראלית יש לא מעט הוראות המטילות עונשי חובה בשל ביצוע עבירות שונות. החלק הכללי בחוק העונשין, דרכי ענישה, בסעיף 35 (א) שבו קובע: "הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בפסק הדין". ואז נאמר שההוראה הזאת שמאפשרת סטייה מהוראה שמדברת על עונש חובה לא תחול רק בעבירת רצח או חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם וחוק הטייס עבירות משמעת.

זאת אומרת, שהקביעה הכללית בחוק העונשין היא שלמרות חיוב בעוני חובה יש לבית משפט, בנסיבות מיוחדות שהוא יפרט, לסטות. אבל זה לא רק בחוק העונשין. אני רוצה ללכת דווקא לפקודת התעבורה. בפקודת התעבורה יש הרבה עונשי חובה, בעיקר בנוגע לפסילות רישיון. וכאן, בכל אחד מהסעיפים, בסעיף שמדבר על פסילת מינימום 3 חודשים, פסילת מינימום שנה, פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות, שזה קרוב לעניינו: "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דהיינו נהיגה בשכרות" – שזאת גם נהיגה תחת השפעת סמים – "דינו בנוסף לכל עונש אחר פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים. ואם כבר הורשע על עבירה זאת בשנה שקדמה לאותה עבירת פסילה, לתקופה שלא תפחת מ-4 שנים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר". כך גם בסעיף שמדבר על פסילת מינימום ל-3 שנים, זאת אומרת בעבירות החמורות ביותר.

אבל לא רק בפסילות חובה מעניקים שיקול דעת לבית המשפט. גם כשמדובר על פסילה מנהלית של רישיון רכב, יש סמכות, בהתאם לסעיף אחר בפקודת התעבורה, למשל סעיף 48 לפקודה אומר: "מי שנפסל בצו של קצין משטרה, כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה, ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו, או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה בתנאים או ללא תנאי אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור". יש עוד דוגמאות.

דהיינו, חוץ מרצח ועשיית דין בנאצים אין מוחלטות של עונש היום בחקיקה הישראלית. אני חושבת שצריך גם להשאיר פה פתח מילוט, אמנם לא לרשות המנהלית, אבל לאפשר פניה לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות שהוא יפרש, להקל. אני חושבת שהדבר ראוי מאוד.

הדבר הנוסף הוא היחס בין סעיף 37 לפקודת הסמים המסוכנים לבין הנוסח הזה. כאן הייתי מבקשת שתציעי נוסח.

אני הייתי מציעה לשלב את שניהם. שיקול דעת של בית המשפט של בית משפט צריך לקחת בחשבון, בין השאר, את השאלה, האם הוא ייתן את הסעד.

אני הייתי מבקשת הצעה קונקרטית כדי שהוועדה תדע על מה היא מתבקשת להצביע ואם היא מקבלת את זה או לא.

"אלא אם כן הורה בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו, שלא לפסלו מלקבל רשיון נהיגה, או לפסול אותו מלקבל רשיון נהיגה לתקופה שונה מהאמור, בתוקף סמכותו לפי סעיף 37(א).

בית המשפט מוסמך לתת 5 שנים. נניח שהוא החליט לפסול לחודשיים. אם הוא החליט בפסק הדין שיש נסיבות מיוחדות - - -

אז הסעיף הזה לא יחול. אבל מה אם הוא לא יתייחס לזה בכלל בפסק הדין? אני מתכוונת לכך שבפסק הדין של הסמים בכלל לא דיברו על הנושא של רישיון הנהיגה והוא הורשע. טרם חלפה שנה, הוא סיים את לימודי הנהיגה ורוצה לקבל רישיון. רשות הרישוי אומרת, ובצדק, שאסור לה לתת רישיון במשך שנה מאז שפסק הדין הפך לחלוט. הוא אומר שיש נסיבות מיוחדות. אני רוצה לאפשר לו במצב כזה, לפנות לבית המשפט ושבית המשפט ידון בנושא.


צריך גם התייחסות לסעיף 37(א) לפקודת הסמים המסוכנים וגם אפשרות לפנות לבית המשפט לשנות את תקופת הפסילה או המניעה.

למה צריך את שתיהן?

אלה שתי נסיבות שונות לחלוטין. הרגע הסברתי שיתכן שבן אדם מורשע בעבירת סמים ואין לו בכלל עדיין רישיון הנהיגה ונושא רישיון הנהיגה לא עלה בכלל במהלך הדיונים או בגזר הדין ובית המשפט לא התייחס לזה.

אם הוא לא התייחס, אז צריך לתת אפשרות לפנות.

להערתה של עו"ד בנדלר, מבחינה מהותית לא מדובר פה ממש בעונש שבית המשפט גוזר אלא בסנקציה מנהלית שהיא לא ענישתית אלא מונעת פריבילגיה.

אבל אני התייחסתי לפסילה על ידי קצין משטרה ועדיין יש הליך של פניה לבית המשפט למרות שזה לא מוסבר שם כענישה.

שם בית המשפט רשאי לקצר כי הוא נכנס לגופו של התיק. אין ספק שבסעיף הזה שעומד על הפרק אנחנו עומדים למנוע פריבילגיה ולא להעניש. כתוב: "רשות הרישוי לא תיתן רישיון". זה דומה ללא לתת רישיון נשק. במובן הזה זה לא חלק מהעונש לכן אני חושב שמבחינה מהותית לא חלה החובה של חוק העונשין כי זה לא חלק מהעונש שבית המשפט מטיל עליו.

מבחינה פרקטית, מה שקרה עם פסילות המינימום, בית המשפט בצורה סיטונית היה מפעיל את החריג הזה מהרגע שהותר לו. מהזמן שניתנה לבית המשפט אפשרות לתת פסילה פחותה מפסילת המינימום, הגענו לכך שכ-40% מהעונשים היו בנסיבות החריגות האלה. אנחנו הגשנו המון ערעורים. היום, לאחר עבודה מאוד מאומצת, הגענו למצב שרק ב-15% מהתיקים בית המשפט מפעיל את שיקול הדעת שלו.

האם אתה מנסה לומר שבית המשפט משתמש בדרך לא ראויה בשיקול דעתו ולכן ראוי לצמצם אותה?

איפה שיש לי יכולת כמחוקק למנוע את הפריבילגיה של מתן רישיון, אני מעדיף לעשות את זה ככה ולא להעביר את הכדור חזרה לבית המשפט שידון בזה כחלק מהעונש ואז שוב נצטרך לרוץ ולהגיש ערעורים. שמענו שב-60% מהתיקים בית המשפט בכלל לא מרשיע. התוצאה תהיה שב-90% מתוך ה-40% בית המשפט יחליט שהסעיף הזה לא יחול.


לגבי המועד, ברגע שהמועד לא יהיה מועד גזר הדין אלא המועד שבו הפך פסק הדין לחלוט, זה רק ייתן להם סיבה להגיש ערעור, כי הערעור ממילא נמשך יותר משנה. בשנה הזאת הוא יוציא את רישיון הנהיגה. אני חושב שזה צריך להיות ממועד גזר הדין.

אני חושבת שזה לא ראוי. אני שמחה שגם משרד המשפטים לא רואה את הדברים עין בעין. הגברת גוטליב, שהיום מייצגת את משרד המשפטים, היא עתירת ניסיון בענייני משטרה בשל העבר שלה כסגנית היועצת המשפטית של המשרד לביטחון פנים. עם כל הכבוד, היא מכירה גם את ההיבטים האלה.

תציעי נוסחה מתאימה.

האמת היא שאין לי נוסחה כי אנחנו מדברים על עקרונות. ישנם שלושה עקרונות שצריך לנסח: א. מדובר במתן רישיון נהיגה לראשונה. ב. לבית המשפט תהיה סמכות לקבוע אחרת בנסיבות מיוחדות שהוא יפרש. ג. תיקבע הוראה באשר ליחס שבין סעיף 37 לפקודת הסמים המסוכנים לבין הסעיף המוצע. דהיינו, שאם בית המשפט החליט על מניעת קבלת רישיון, אז הסעיף הזה לא יחול, כי הוא נתן את דעתו במפורש לסעיף הזה. ה. מדובר בפסק דין חלוט. אלה התיקונים שעליהם מדובר.


רק עכשיו דיברנו על הסעיפים אז אני לא יכולה להציע כרגע נוסח. אפשר לאשר את העקרונות ואני אנסח אותם.

אני רוצה להתייחס לנקודה של פסק דין חלוט או הרשעה. אם אדם הורשע חזקה שהוא כבר לא חף מפשע. לכן צריך ללכת לפי הנקודה שבה האדם הורשע ולא כשפסק הדין יחולט. אם יהיה ערעור והוא יזוכה, ממילא הסנקציה הזאת תיפול.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שמפאת טעות המועצה לשלום הילד והסנגוריה הציבורית, שלהם היתה עמדה שונה ורצו להביא את עמדתם, לא הוזמנו לישיבה היום. אבל כדי להתקדם בכל זאת ולא לעכב, חשבתי שאולי הוועדה תצביע ותאשר היום את הצעת החוק, עם התיקונים שאושרו כאן, אבל שההחלטה הזאת תיכנס לתוקף רק ביום כלשהו בשבוע הבא, כפי שאדוני יחליט, אלא אם כן, לפני כן, המועצה לשלום הילד או הסנגוריה הציבורית יתנגדו ויבקשו שהוועדה תקיים דיון נוסף.

נבקש מהם לשלוח התייחסות.

זה ברור שהם מתנגדים. הם הודיעו שהם מתנגדים.

שמעתי את ההערות שלהם. הם יגידו אותו דבר.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 69) (סייג למתן רישיון נהיגה לאדם שהורשע בעבירת סמים מסוכנים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת משה כחלון לקריאה שניה ושלישית, עם כל התיקונים ועם ההסכמות שהגענו אליהם. היועצת המשפטית מקבלת את הסמכות לגבש ולנסח את התיקונים.

אנחנו גם נפנה למועצה לשלום הילד ולסנגוריה הציבורית כדי לשמוע אם יש להם הערות כבדות משקל. אם יהיו להם הערות כבדות משקל לגבי החוק אנחנו נתייחס. אנחנו רוצים שהנושא יונח ביום שני הבא על שולחנה של הכנסת.

אני לא מתחייבת ליום שני הבא. האישור ייכנס לתוקפו ביום שני.

מי בעד ההצעה? אושר פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.