PAGE
1
ועדת הכלכלה

28.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 538

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ו בחשוון התשס"ו (28 בנובמבר, 2005), שעה: 11:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 19) (הטעיה לאחר התקשרות בעסקה), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת גלעד ארדן , (פ/2689)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

גלעד ארדן

יצחק וקנין

עו"ד רני נויבואר – משרד המשפטים

עו"ד תומר מוסקוביץ – יועמ"ש, משרד התמ"ת

עו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת

עו"ד חנה טירי – משרד התמ"ת

משה גלילי – משנה למנכ"ל, משרד התקשורת

עו"ד שרון רוזנבלט – יועמ"ש, 013 ברק

עו"ד איתן ורדי – בזק בינלאומי

עו"ד ניצה קראוז – בזק

יעל כהן-שאואט – יועמ"ש, המועצה לצרכנות

אריה רינהרץ – קשר עם גורמי ממשל, מירס

עו"ד שירלי רביב – מירס

עו"ד אופיר שליטנר – פרטנר

איתי עצמון – הלשכה המשפטית של הכנסת

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון
רשמה: שושנה מקובר

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 19) (הטעיה לאחר התקשרות בעסקה), התשס"ה-2005,
של חבר הכנסת גלעד ארדן , (פ/2689)

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 19) (הטעיה לאחר התקשרות בעסקה), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/2689). חבר הכנסת ארדן, אנא הסבר לנו את הצעת החוק – במקרו.

ראשית, לקראת הקריאה הראשונה היועצת המשפטית של הוועדה שפרה את הצעת החוק, ובאמת צמצמה אותה – היא הכניסה תיקון קטן, אבל משמעותי. אני חושב שאי אפשר להפריז בחשיבות של החוק הזה, אדוני היושב ראש, כי אנחנו מדברים על האפשרות שאנחנו מעניקים היום למאות אלפי צרכנים במשק, שעד היום היתה להם בעיה. כאשר הם הרגישו שהטעו אותם – הם הצטרפו לשירות כבלים או אינטרנט או כל התקשרות כזאת, ולאחר שהם כבר התקשרו והיו מנויים נפגעו שם זכויותיהם, או שהוצאו זכויות שהיו אמורות להיות להם – אותם נפגעים לא יכלו להתאגד עד היום בתובענה ייצוגית, זאת בעקבות פסק דין שניתן, שבו בית המשפט גם קרא למחוקק לתקן את המצב הרי אדם שעשו לו עוול בשווי של 500 ש"ח למשל לא יתחיל לנהל הליכים משפטיים מול גוף גדול. לכן, כדי לייעל ולשמור על זכויותיהם של הצרכנים, אנחנו רוצים לאפשר להם להתאגד בתובענה ייצוגית. משום מה, בלקונה בחוק הגנת הצרכן – כך פירש בית המשפט – אי אפשר היה להגיש תביעה כזאת על הטעיה או על קיפוח בזכויות שנוצר לאחר שכבר התקשרנו, אלא רק על מה שקרה לפני ההתקשרות. כלומר, בשלב הטרום-חוזי. לכן התיקון שלי הוא תיקון מצומצם מאוד, שבסך הכל משנה בחוק הגנת הצרכן, ואומר שאחרי המילים "מהותי בעסקה" יבוא "לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה". זה כל התיקון.

לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, הגיעו אליי פניות מכל מני צרכנים שביקשו ממני לשקול להוסיף תוספת קטנה נוספת, - אבל משמעותית – ואני מבקש מהיושב ראש להוסיף אותה לחוק לקראת קריאה שניה ושלישית. התוספת הזאת מתייחסת לתביעות שמתנהלות היום בבתי המשפט של צרכנים שהתאגדו נגד חברות כאלה ואחרות. כיוון שאם החוק הזה יעבור בקריאה שניה ושלישית, הוא יחול מעתה ואילך, והם ייזרקו ממדרגות בית המשפט. לכן אני מבקש שהחוק הזה יחול גם על תביעות שמתנהלות בימים אלה בבית המשפט, ושלא יקופחו זכויותיהם של אותם צרכנים רק משום שהחוק תוקן רק כעת, וכתוצאה מכך הם לא יוכלו להמשיך ולנהל את אותה תובענה ייצוגית.

אני רוצה להדגיש שגם בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת פינס – ואולי משרד המשפטים יעיר את הערותיו – ככל הידוע לי גם בהצעת החוק הממשלתית, שהיא הרבה יותר גדולה ומורכבת ותארך זמן רב, ולכן המדינה תמכה בינתיים בתיקון שלי, אכן נכתב שמבקשים להחיל את התיקון הזה גם על תובענות שמתנהלות, ושלא ניתן בהן עדיין פסק דין סופי. אני שב ומדגיש, אדוני היושב ראש, שאפילו בית המשפט קרא למחוקק בענין הזה לתקן את הלקונה הזאת, ולבוא לקראת הצרכנים. תודה רבה.

אבקש לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה: התיקון הוא תיקון חשוב – להחיל גם על הדיונים שמתקיימים היום – אבל בדרך כלל בחקיקות אנחנו אומרים שזה חל מהיום ואילך. האם זה לא ייצור תקדים? אם זה לא מהווה בעיה, ואם התקדים קיים בהצעת החוק הממשלתית, אני חושב שזה מבורך כיוון שזה נוגע לצרכנים.

חבר הכנסת ארדן שאל את דעתי בדרכי לכסאי כאן לגבי האפשרות לקבוע הוראה כזאת, לפיה חוק זה יחול גם על תובענות שהוגשו לפני תחולתו של החוק. אמרתי לו שמאחר שאני שומעת לראשונה את הבקשה הזאת, אני מציעה לשמוע את עמדת נציגי הממשלה, כי אני לא יכולה לבחון בשליפה מהשרוול את ההשלכות המעשיות של הצעה כזאת. לכן הייתי רוצה לשמוע תגובות לענין. אגב, למיטב ידיעתי, הצעת חוק ממשלתית טרם הונחה על שולחן הכנסת. יש אולי תזכיר.

אני מתכוון להצעה המפורטת שהממשלה תומכת בה – לא להצעת חוק ממשלתית.

בהצעת החוק שפורסמה מטעם הכנסת אני לא רואה סעיף כזה בכחול. אני לא יודעת על איזה נוסח אתה מדבר. באותה חוברת פורסמה גם הצעת חוק תובענות ייצוגיות מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט, וכאן אני לא רואה סעיף שמדבר על כך שחוק זה יחול גם על תובענות שהוגשו לפני תחילתו של החוק, אלא אם כן זה נשמט מעיניי.

- - -

אני לא יודעת – כרגע אני לא בעד ולא נגד.

פרוצדרלי מחילים אחורה. חקיקה שיוצרת עילה אתה לעולם לא מחיל אחורה. כי השאלה היא לא הליך תלוי ועומד; השאלה היא מהו הסיכון שהספק שעשה את העבירה היה צריך לקחת על עצמו. זה הולך על הכלל של "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" – הוא עשה את החשבון כביכול שבמישור היחסים שביננו זאת לא עבירה צרכנית. כעת אתה פתאום אומר לו שמה שהוא עשה לפני שנתיים – ואפילו שבע שנים, כי זה רטרואקטיבית – הופך להיות עבירה רטרואקטיבית. זה דבר שלא עושים אותו – רק בחקיקת מס, במקרים מסוים. אני ממש לא מציע לך לעשות את זה, כך בשניה.

מה זאת אומרת "לא עושים"? הרי גם בבית המשפט יש היום מחלוקת על הפרשנות עצמה, ויש שופטים שאומרים שזה כן חל. עשו איזושהי קונסטרוקציה - - -

אז אל תגע – גם אני חושב שזה חל. מי שיפרש, יפרש. אבל כשאתה בא ליצור את ה"למען הזהירות" זה לא סעיף אשרור. לפעמים עושים סעיפי תשריר – קבעו אגרות כל השנים - - -

אתה יכול להגביר את קולך, בבקשה?

הצעתי לחבר הכנסת ארדן לא ללכת על הסעיף הזה, כי בדרך כלל חקיקה שיוצרת משהו – שהיא לא פרוצדורלית או לא מאשררת נוהג שהיה כל הזמן – לא עושים בדרך כלל רטרואקטיבית.

מה זה "בדרך כלל"?

לא עושים.

לא עושים חקיקה כזאת, ואסביר לך למה. בעיקרון, בחוק תובענות ייצוגיות זו שאלה פרוצדורלית, ויש שאלה גדולה האם הסדרה של תובענה ייצוגית באמת משפיעה על מהות ההליך. אבל זאת שאלה אחת. כאן אנחנו עוסקים בשאלה אחרת: אתה מבקש לשנות את עצם העילה. אתה אומר שדברים שנחשבו בעבר כלא-הטעיה, ייחשבו מהיום והלאה כהטעיה. נכון, היתה מחלוקת בבית המשפט – אז יש בתי משפט שסוברים כמוך--

זה לא שהם ייחשבו להטעיה. אני נותן את הזכות לתבוע בתובענה ייצוגית לגביהם.

זה לא מה שאתה עושה. אתה יוצר את ההטעיה, וממנה אתה אומר שעכשיו יוכלו לתבוע תובענה ייצוגית, כי שיניתי את רוחב העילה של ההטעיה. אמרת שמעשים שנחשבו בעבר כלגיטימיים אולי, מכיוון שחלק מבתי המשפט - - - עכשיו אתה אומר שגם כשזה היה לפני שנתיים--

אתה יוצר את ההטעיה, וממילא - - - התיקון הוא תיקון לסעיף 2.

אז אולי אני לא מבין את החוק שלי עצמי. מה פירוש "הם נחשבו לגיטימיים"? הם לא נחשבו לגיטימיים – הם רק לא נכללו ביכולת לתבוע בגינם בתובענה ייצוגית.

זה לא נכון. ייתכן שחלקם נחשבו לגיטימיים, וזה - - - בבתי המשפט. יכול להיות שבתי משפט מסוימים היו אומרים שהטעיה בתוך התקופה החוזית היא לא עבירה – ולא היתה הכרעה עדיין – ולא עוולה בנזיקין.

היה פסק דין לאחרונה של השופטת רות רונן בבית המשפט המחוזי, שקבעה שזה כן אפשרי.

אם היא קבעה שזה כן – אבל היא מחוזי, ולא עליון. כשיש לי קביעה של העליון, מה שקובע הוא קביעה של העליון. כרגע, לצערי, רוב התפיסה - - -

אז אם אין קביעה של העליון בדבר--

אז אתה יכול לקבוע מכאן ואילך, שהטעיה היא כך או אחרת. אבל אם אתה קובע את זה רטרואקטיבית, אתה אומר שמי שעשה מעשה לפני שנתיים, שייתכן שהוא היה נחשב לגיטימי בבית המשפט, והיתה לו הזדמנות--

אל תקראי לו לגיטימי. זה נשמע רע. להטעות צרכן זה לא דבר לגיטימי. השאלה מכוח איזו עילה יש לך זכות תביעה.

הוא היה במישור החוזי.

לא היתה לו עילה, כי יכול להיות שבתי משפט מסוימים היו מפרשים את זה בצמצום. ייתכן שבית המשפט העליון היה מפרש את זה בצמצום, ואז הוא היה אומר: אני בסדר. אני חף מפשע.

אז אני רוצה שלא יפרשו את זה בצמצום.

כן, אבל זה מכאן ואילך. חוק התובענות הייצוגיות הוא חוק פרוצדורלי. הוא אומר: יש עילות בחקיקה, ואני לא מתעסק בהן. אני רק מתעסק באופן שבו אתה תובע על סמך אותן עילות. זה דבר אחר. פרוצדורה יכולה לחול - - -

את רוצה לומר לי שאין תקדים בחקיקה הישראלית?

חקיקת עבירה רטרואקטיבית?

זו כמעט עבירה.

עוולה בנזיקין, רטרואקטיבית - - -

זאת לא עבירה פלילית כאן.

מיד נגיע לזה – צריך לצמצם את ההגדרה של עבירה פלילית.

זו בוודאי עוולה נזיקית, וזה בוודאי מעשה שהוא לא נכון. אנחנו אומרים במפורש – זה מה שהמחוקק כותב – שזה דבר שאסור לעשות.

אם כך, מה יקרה לאותם אנשים שמתנהלת היום תובענה ייצוגית בעניינם?

יצטרכו להכריע בבית המשפט האם הטעיה – גם לפי הפרשנות שלה לפני תיקון החוק – היא הטעיה רחבה או צרה. לכן אנחנו עושים את התיקון.

אם אני לא מחיל את זה רטרואקטיבית?

זה אומר שלא רק שאי אפשר להגיש תובענה ייצוגית; זה אומר שבית המשפט יחשוב שהמעשה שנעשה יכול שהוא לא משמש בסיס לעילה בנזיקין.

אני רוצה להבין מה יקרה להם – תביעתם תדחה.

תביעתם תדחה. אם אחרי מועד החקיקה אותו עוסק ימשיך באותה התנהגות, על אף שהעברנו עכשיו בחקיקה שזה לא בסדר--

אני לא מדבר על מקרה כזה – כנראה הוא לא ימשיך באותה התנהגות. אבל לגבי מה שהוא עשה?

אי אפשר לתפוס אותו על מה שהוא עשה, כיוון שזה לא בגדר עילה. אבל בדיוק כפי שאתה אומר: אם אני מכניס את זה ומחיל את זה רטרואקטיבית על מה שאדם עשה לפני חמש שנים, פתאום עכשיו המחוקק אומר לו שעכשיו זה לא בסדר. אבל הוא אמר לו את זה היום, ולא לפני חמש שנים.

אני מבקש התייעצות סיעתית של שתי דקות.

חבר הכנסת וקנין, מה יש לך לומר בנושא? מה שלומך?

חבר הכנסת ארדן הלך להתייעצות סיעתית, ורק רציתי לשאול עם איזו סיעה הוא רוצה להתייעץ.

עו"ד קמחי, מה יש לך לומר בנושא?

אני מסכים עם תומר. הנושא הוא בעייתי. כולנו רוצים לתקן את העוולות, אבל לתקן אותן מכאן ולהבא, ולא לאחור. כי לכאורה, ברגע שבו זה עובר, השמים הם הגבול כאן; אתה יכול להגיש תביעות על דברים שנעשו בעבר.

אם נתחום את זה על פני שנתיים או על תיקים שפתוחים?

לא, זאת בדיוק המשמעות.

אני לא מכיר דרך לעשות את זה.

גם אם זה אזרחי – כי אנחנו מתכוונים להוריד את הפלילי; זאת ההערה הבאה שאנחנו רוצים להעיר, אנחנו רוצים שזאת לא תהיה עבירה פלילית.

אני כבר אומרת לך שאני אתנגד לכך. כי במקומות שהסכמנו לדבר כזה, זה עיקר לגמרי את האפקטיביות של ההוראות. אני גם אציע לוועדה לקבוע שזה נושא חדש במקרה הזה.

הנושא הפלילי עלה כבר בדיון שעבר, ואמרנו שנדחה את הדיון בנושא לדיון הבא, לפני קריאה שניה ושלישית.

לא זכרתי את זה. אני אתנגד לכך שוב, רק מהטעם שמביאים הצעה לדיון עצמו. אלף פעמים ביקשתי להעביר את ההצעות מראש – לא ייתכן שאני אראה נוסח ברגע הדיון בוועדה.

- - -

זה לא תקין. זה לא דבר שגיבשתם היום בבוקר, נכון?

זה עלה היום בבוקר.

עוד יותר גרוע.

לאחר דיונים מעמיקים מאוד שנמשכו כמה ימים, אבל הנוסח עצמו - - -

אדוני היושב ראש, הם רוצים להכניס עכשיו שינוי, ואמרתי שלא מקובלת עליי השיטה הזאת, שביום הדיון הם מביאים הצעה. אני לא יכולה להגיב בשליפה מהשרוול.

הנוסח של התיקון עלה פחות או יותר - - -

אי אפשר היה להרים אליה טלפון אתמול ולדבר אתה?

האם מישהו מגורמי המדינה חושבים שיש תקדים לכך?

לא מוכר לי.

אם כן, אם אתה בעמדתך לא מוכן לתמוך בתיקון הזה, אדוני היושב ראש--

אומנם לא הייתי כאן זמן רב, אבל כיושב ראש הוועדה לא היתה לי חקיקה אחת שבה הכנסנו משהו רטרואקטיבי. מבחינת הצרכן זה היה מעולה, אבל זה ייצור לנו תקדים כזה כך שיהיו הרבה חוקים שבהם זה יהיה גם נגד הצרכן.

במקרה הזה לא מדובר על צדדים שווים מבחינת היכולות שלהם. מצד אחד מדובר בחברות מאוד גדולות וחזקות עם סוללת עורכי דין, ומצד שני מדובר בצרכנים קטנים שתובעים על נזקים של מאות שקלים. אני סבור שכן צריך לעשות את זה כך, אבל אני מעדיף שזה יעבור כרגע בנוסח המקורי. עם זאת, אבקש מהיועצת המשפטית לרשום לי הסתייגות למליאה בענין הזה, ועוד הסתייגות אחרת, שאעביר את נוסחה, כדי שיהיה לי זמן לנסות ולשכנע במליאה כן להחיל את זה גם לגבי תביעות שמתנהלות בימים אלה.

ההסתייגות האחרת היא לדיבור?

כן.

אני רוצה גם לבקש ממך את הנוסח שאתה רוצה לגבי - - -

אבל אז ההסתייגות נגד עמדת הממשלה.

ראשית, אני לא בממשלה. גם כשהממשלה היתה משלי, היא לא היתה - - - אבל עכשיו על אחת כמה וכמה.

חבר הכנסת ארדן, החוק שלך היום ידחוף את החברות הגדולות להתייחס באופן אחר, ברגע שיש חוק.

מעתה ואילך, אבל לגבי מי שנדפקו עד היום – מהיכן תבוא ישועתם?

אבל זה לא הוגן להפיל עליהם משהו שהם לא היו מודעים לו.

אדוני היושב ראש, זה לא מדויק שהם לא היו מודעים לכך. גם בתוך בית המשפט המחוזי יש מחלוקת, וחלק מהשופטים טוען שגם היום אפשר לפרש את החוק כך שהוא חל גם בהתקשרות. הבאתי אתי פסק דין מהזמן האחרון של השופטת רות רונן במחוזי, ויש שופטים שכן מחילים את זה כבר היום, במצב הקיים. זה לא שהחברות באמת ייפגעו מאוד, והן לא יכלו לצפות את הסיכון הזה. זה לא בדיוק המצב.

יחד עם זאת, למרות שאנחנו לא רוצים לקדם את הבקשה הנוספת שלך, יש להם בקשה אחרת. תמיד כשחברי כנסת מביאים הצעות, הממשלה רוצה לנצל באותה הזדמנות את החקיקה, ולהוסיף עליה נדבכים נוספים. נשמע במה מדובר, כי לא קבלנו שום מסמך.

זה לא להוסיף. חבר הכנסת ארדן למעשה גם אמר את זה, רק צריך לכתוב את זה. באגב אורחא, הוא אמר: "זאת לא עבירה פלילית. זאת עוולה אזרחית". כדי שזאת באמת תהיה עוולה אזרחית ולא עבירה פלילית, צריך לעשות תיקון נוסף בסעיף 23. אתה בעצם מתקן היום את סעיף 2, אנחנו מסכימים לנוסח והכל בסדר. אבל סעיף 23 לחוק הגנת הצרכן אומר שכל מי שעשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות סעיף 2, עובר עבירה פלילית. חבר הכנסת ארדן התכוון ליצור את העילה האזרחית. לכן צריך להגיד באותו סעיף עבירה פלילית, שזה חל על סעיף 2 בנוסח הקודם שלו.

העליתם את זה גם בדיון הקודם, ואני מתנגד. אם היועץ המשפטי לממשלה יחליט שההטעיה היא ברמה כזאת שמצדיקה גם להגיש בגין עבירה פלילית, שיגיש. אני לא מכיר עדיין פסקי דין רבים בעליון, שמישהו יעתור לבג"ץ על כך שלא הוגש כאן כתב אישום נגד החברה, ובית המשפט העליון יתערב בשיקולי התביעה הכללית של המדינה. אני מבין שמשרד התמ"ת מגן על - - -

כמי שממונה על האכיפה הפלילית של משרד התמ"ת, הבעיה שלי היא לא בית המשפט העליון; הבעיה שלי היא החדר הזה והשולחן הזה. כי מה קורה אחר כך? קודם כל, יוצרים עבירות פליליות בקלות רבה מאוד. אחר כך אומרים לי להגיש דוח – כמה כתבי אישום הגשת. ואז אני צריך להתחיל להסביר שבעצם לדעתנו זאת לא צריכה להיות עבירה פלילית, אלא רק במקרים חמורים. ואז הכותרת בעיתון: משרד התמ"ת לא ממלא את חובתו.

אתם מתמודדים יפה עם התקשורת.

אנחנו לא מתמודדים טוב בכלל עם הדבר הזה. אנחנו ממש לא רוצים - - -

לכן אנחנו הסכמנו – גם כי זה ענין של הבהרה; במילא זה היה ויכוח בין הפסיקה והכל – שיחול הענין של הטעיה גם אחרי העסקה. צריך לזכור שאחרי העסקה הצדדים קשורים בחוזה. כל חוקי החוזים של מדינת ישראל עומדים לרשותם. הם יכולים להגיש תביעות, הם יכולים להגיש תובענות ייצוגיות, כך שחוסר שיווי המשקל בין הצרכן הקטן לספק הגדול לא מתקיים כשיש תובענה ייצוגית, כי הוא לוקח את עורכי הדין הטובים של תובענות ייצוגיות. הכל בסדר – שיתנהלו ביניהם במישור האזרחי. ברגע שבו זה פלילי, אני לא יכול לבוא ולומר מראש שאני לא אנקוט - - - הליך פלילי. אני צריך לבדוק כל מקרה לגופו. מגישים תלונה, צריך לבדוק אותה. מספר המקרים שבאמת מצדיקים הליך פלילי הוא נדיר ביותר, ואנחנו מסתדרים אתם. אנחנו מוצאים את הדרך למשוך את זה לשלב ההטעיה הטרום-חוזית ולהגיש כתב אישום – ועשינו את זה. ברגע שבו החוק הזה יתוקן, השלב הבא יהיה בירור כמה כתבי אישום הגשנו לפי חוק חופש המידע, ואחר כך - - -

יש לך דרך להגיש הסתייגות.

אין לי דרך להגיש הסתייגות.

לשר שלך יש אפשרות להגיש הסתייגות – תגייסו רוב.

השר שלו זו בעיה – הוא כל הזמן במטוס.

יש לי הצעה פרוצדורלית, שקשורה גם להערה לגופו של ענין: הנושא אכן עלה בעת הדיונים בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה. למיטב זכרוני, הוא לא התקבל. אומרים לי כאן חבריי ממשרד המשפטים וממשרד התמ"ת שהם התבקשו לבחון את הנושא, ושייתכן שהנושא יועלה שוב לקראת הקריאה השניה והשלישית. ייתכן – אינני זוכרת. מכל מקום, אני חושבת שלהגיש לי הצעה עכשיו, בעת הדיון, בלא שבחנתי את זה, אני מגיבה בדיוק כפי שהגבתי לשאלתו של חבר הכנסת ארדן ביחס לאפשרות להחיל את הצעת החוק גם על תביעות עומדות ותלויות: אני חושבת שבשאלות מאוד מהותיות מן הסוג הזה, לא ייתכן שאני אצטרך לשלוף התייחסות בשליפה מהשרוול, ולתת תשובה אינטליגנטית לענין.

את צריכה זמן של שבוע?

אני צריכה לבחון וללמוד את הנושא. אני מניחה שאין מקום לדחות את הדיון בשל הענין הזה. תתכבד הממשלה, ותגיש הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן, ותציע לתקן את כל סעיף העונשין. משום שזה לא הנושא היחידי והראשון שלגביו טוענים נציגי הממשלה שאולי אין מקום לקבוע בכלל סעיפי עונשין על נושאים אזרחיים שכלולים בחוק הגנת הצרכן. ייתכן שיש מקום לעמדה הזאת, וייתכן שהיא גם ראויה ונכונה. אני חושבת שלעשות את זה בדרך כזאת, ברגע האחרון, בעת תיקון חוק לקריאה שניה ושלישית, בישיבה קצרה, ללא שהנושא נבחן על ידנו בצורה רצינית – זה לא ראוי.

התכוונת לפתור את הבעיה של התובענות הייצוגיות - - -

אני לא רוצה להכריע בענין הזה. אתם תגישו הסתייגות, ובוא נדבר על זה עד אז. ייתכן שאני אפילו אסכים לכך, ובהצגת החוק אני גם אסכים לקבל את ההסתייגות. רוב יהיה לכם – אם אני אסכים לענין הזה זאת לא תהיה בעיה. אבל אני רוצה ללמוד את זה יותר לעומק.

מכיוון שהוועדה בקשה שנבדוק את זה עם המחלקה הפלילית של משרד המשפטים, אנחנו בדקנו את זה, ועמדת המחלקה הפלילית היתה שאין צורך להרחיב את העבירה בגלל אותן סיבות – יש כלים לאכיפה אזרחית שהם חזקים יותר בתקופת כינון חוזה, ודווקא בשלב הטרום-חוזי התחושה שלהם היתה שחסר. לכן זה נכון יותר שזה יהיה בשלב הטרום-חוזי.

עבדתי בחברת סלולר, והתחום שייצגתי אותם היה תחום האנטנות הסלולריות. כל עוד המדינה ניהלה נגדם הליכים אזרחיים, במפתיע אף אנטנה סלולרית בלא היתר לא ירדה. יום אחד החליטו להתחיל להגיש כתבי אישום נגד דירקטורים בחברות הסלולר, והפלא ופלא – מאז ועד היום הן יורדות במהירות, ואפילו לא בונים יותר כאלה. בכל זאת, יש משמעות לאיום הקיים של עבירה פלילית על אותם בעלים של חברות גדולות, וכך גם בהנחיות שיורדות אחר כך להנהלה ולהתנהלות של אגף השיווק ושירות הלקוחות. אני לא בטוח שאתם צריכים לוותר על זה כל כך מהר. אני לא קובע כרגע מסמרות, כי אני רוצה לחשוב על זה ולהבין את המשמעויות יותר לעומק, אבל אני מציע גם לכם לקחת את זה בחשבון לפני שאתם נוקטים עמדה. אנחנו עוד נשב על זה.

חבר הכנסת ארדן, לא הבנתי את דבריך, כאשר אמרת שאתה רוצה לחשוב על כך יותר לעומק.

נאשר את זה כמות-שהוא כרגע. הם יגישו הסתייגות, ועד אז הוא רוצה לחשוב.

אני לא קובע באופן סופי שאני אתנגד לכך. אם אני אקבל את זה, אני גם אגיד את זה במליאה, ואני אגייס - - -

- - - רק במליאה, כי אחרת זה יחייב אותנו לקיים דיון נוסף, מה שבצוק העתים אנחנו לא כל כך יכולים לעשות.

ברור.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 19) (הטעיה לאחר התקשרות בעסקה), התשס"ה-2005

סעיף 1 – תיקון סעיף 2

"בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 2(א) ברישה, אחרי "מהותי בעסקה" יבוא "לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה".

מה זה סעיף 2(א) בחוק הקיים?

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה". לאחר מכן מופיעה רשימה של 20 עניינים שהם מהותיים בעסקה.

יש למישהו בעיה עם הצעת החוק, למעט ההסתייגויות שיגישו משרדי הממשלה וגם המציע, שרצה איזושהי הסתייגות?

אנחנו מבקשים שתגישו את ההסתייגויות ליועצת המשפטית, בחתימת השר, כמובן, עד סוף השבוע, משום שיש כוונה להעלות אותה למליאת הכנסת.

נציגי משרד המשפטים ירשמו את ההסתייגות של חבר הכנסת ארדן. היועצת המשפטית של הוועדה, אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חבר הכנסת ארדן: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 10) (הטעיה לאחר התקשרות בעסקה), התשס"ה-2005. חבר הכנסת ארדן יעביר לך את ההסתייגות שלך, וכך גם משרדי הממשלה – מי שירצה יעביר לך את ההסתייגויות שלו. אנחנו נדון גם בהסתייגויות במליאת הכנסת, ואז נחליט איך להצביע ומה לעשות. לכן, אנחנו מצביעים: מי בעד הצעת החוק להכנה לקריאה שניה ושלישית? מי נגדה?

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – פה אחד

ההצעה לאשר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, נתקבלה.

ההצעה עברה פה אחד.

שמי עו"ד אופיר שליטנר, נציג חברת פרטנר.

אצלכם עבדתי.

מונחת הצעת חוק של תובענות ייצוגיות, והיא אמורה להסדיר את כל הפן הפרוצדורלי של הגשת התביעות הייצוגיות, ובכלל זה היא תאפשר פתרון של המחלוקות – האם אפשר להגיש תביעות ייצוגיות במסגרת חוק הגנת הצרכן.

היא לא תעבור בקדנציה הזאת.

התיקון - - - בדרך של הרחבת התחולה שלו והרחבת העילה איננה ראויה בדרך של תיקון פרטני, כיוון שקיימים המון הסדרים חוקיים בחוק החוזים ובחוקים אחרים, שיכולים להסדיר בדיוק את אותו מישור חוזי, שקיים כבר אחרי שהצרכן מתקשר עם החברה. חוק הגנת הצרכן בא לתת סיוע לכל התחום הפרוץ יחסית שהוא בטרם כריתת ההסכם. ברגע שבו נכרת ההסכם, קיימים מספיק הסדרים חוקיים שקיימים.

אז למה למרות זאת האזרחים המסכנים מתקשים לתבוע את חברות הענק, כולל החברה שאתה מייצג? לכן יש כאן נבחרי ציבור, שרואים לנכון לחוקק חוקים אם אתם לא עושים את זה בצורה מדתית וללא שקיפות. לפעמים זה באמת מתקן משהו קטן במכלול הענק הזה. המדינה – או המשרד הממשלתי הרלוונטי – צריכה לעשות את העבודה. אם היא לא עושה - - - לכל אחד יש את הנישה שבה הוא נתקל, יש לו תלונות על השולחן, ועל פי התלונות האלה אנחנו מגבשים הצעת חוק. אנחנו לא הולכים לתקן את כל העולם – אנחנו לא משרד ממשלתי. נתקלנו בבעיה, ראינו אותה, זיהינו אותה, ואני מברך את חבר הכנסת ארדן, שהעלה כאן הצעת חוק חשובה ביותר. יכול להיות שהיא לא פותרת את כל הבעיות, אבל אנחנו עובדים טיפין-טיפין.

הרי הדיון הוא לא דיון חדש. עובדה שהוא כן מופיע והוא כן נדון בבית המשפט – האזרחים כן תובעים, ובתי המשפט עצמם חלוקים בשאלה הזאת.

אני הצבעתי על הצעת החוק. מה אתה רוצה לומר עכשיו?

אני חושב שיש להמתין עם התיקון הזה, לראות את ההסדר של החוק--

למה חיכית עד עכשיו? אנחנו הצבענו, אם שמת לב.

הוא הצביע גם לפני.

הצבעתי גם לפני.

לא לפני – הוא הצביע באמצע ההצבעה.

ברגע שהיושב ראש אמר "הצבעה", הוא אמר שהוא רוצה לדבר. אמרתי לו שלא באמצע ההצבעה.

אני רק אענה לגופו של ענין כדי להפיס את דעתו של בא כוחה של חברת פרטנר: העובדה שוועדת החוקה דנה בהצעת חוק בענין תובענות ייצוגיות – הצעת חוק כללית שתחול על כל ענפי המשפט האזרחי – היתה ידועה לוועדת הכלכלה. היא היתה ידועה בוודאי ובוודאי לנציגי משרד המשפטים ולנציגי משרד התמ"ת כאשר הוועדה דנה כאן בהצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת ארדן. אז כבר נאמר שמאחר שהטיפול בהצעת החוק הכללית עשוי לארוך עוד זמן, שאנחנו לא יודעים לאמוד אותו באותו שלב, גם הממשלה וגם הוועדה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת ארדן.

הצעת החוק האמורה עברה בקריאה טרומית או ראשונה?

היא עברה בקריאה ראשונה, ודאגנו אפילו שהיא תפורסם באותה חוברת ברשומות הכנסת.

היא הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת רשף חן?

כן. אבל גם לפני הדיון היום ביררתי מה קורה עם הצעת החוק בוועדת החוקה, ונמסר לי שהדיונים בעיצומם ושאין שום סיכוי שיספיקו להשלים את הטיפול בהצעת החוק הכללית הזאת לפני פיזור הכנסת הנוכחית.

אגב, כדי להפיס שוב את דעתך: במסגרת אותה הצעת חוק מדובר גם על ביטול פרק ו1 לחוק הגנת הצרכן, שמאפשרת הגשת התובענות הייצוגיות לפי חוק הגנת הצרכן. אשר על כן, בינתיים חשבו נציגי הממשלה, המציע בוודאי – וגם כל הוועדה – שיש מקום להסדיר את הנושא לענין חוק הגנת הצרכן, וכלשיושלם הדיון ויתקבל החוק הכללי, יבוטל גם הפרק הזה במסגרתו.

הסתייגויות - - -

בחתימת השר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

12:05