PAGE
1
ועדת הכלכלה

28.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 535

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ו בחשוון התשס"ו (28 בנובמבר, 2005), שעה: 09:30

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 2) (סימון מצרכים כשרים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת אורי אריאל (פ/2753)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

דוד טל

אורי אריאל

משה גפני

עו"ד שמעון אולמן – יועמ"ש, הרבנות הראשית

דניאל ענתבי – ממונה רבנות, משרד ראש הממשלה

ד"ר אליעזר נילי – מנהל המחלקה לפיקוח מוצרים, השירותים הוטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הרב צבי גפנר – מנהל מועצת הכשרות שע"י בד"ץ אגודת ישראל

זאב פייקובסקי – טכנולוג ראשי תנובה, התאחדות התעשיינים

צביקה גולדשטיין – מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים.

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון
רשמה: שושנה מקובר

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 2) (סימון מצרכים כשרים), התשס"ה-2005,
של חבר הכנסת אורי אריאל (פ/2753)

שלום לכולם, אני פותח את הדיון של ועדת הכלכלה בנושא: הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 2) (סימון מצרכים כשרים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת אורי אריאל.

חבר הכנסת אורי אריאל, האם אתה רוצה לספר לנו בקצרה?

שזה יהיה חוק עם שיניים. 20 שנה אנחנו מחכים לחוק הזה.

אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר דיברנו. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על הטיפול בהצעת החוק. אם אפשר לגמור את זה עוד בכנסת הזאת זה יהיה טוב. אני מקווה שביום רביעי נוכל לסיים - - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף עוד שתי מילים. בסעיף קטן (ב), אחרי המילים "יסמן את היותו של המצרך חלבי, בשרי או פרווה", הייתי רוצה להוסיף "ובאיזה הכשר". הייתי רוצה שיירשם שם שמו של הגוף נותן הכשרות או הרב נותן הכשרות.

כתוב בחוק שיצויין שמו של נותן ההכשר.

עדיין לא קראנו – זה קיים.

לא ראיתי את זה. במקרה, ביום שישי, ראיתי מוצר מיובא מטורקיה, ורשום שם "כשר פרווה". מדובר בדגי בורי - - - אבל לך תדע.

הייתי מציע שחבר הכנסת יביא דוגמאות לוועדה. נשמח לבדוק את זה.

שמי הרב צבי גפנר, מנהל מחלקת הכשרות של בד"ץ אגודת ישראל. אמרתי שצריך שלחוק יהיו שיניים, שתהיה בו תועלת. חוק הונאה בכשרות קיים 20 שנה. אני מנהל את מחלקת הכשרות במשך 25 שנה, והגשתי מספר פעמים תלונות – ושום דבר.

אלו שיניים אתה רוצה לשתול בחוק הזה?

שיניים טורפות – שהחוק יבוצע.

אנחנו מתחילים לקרוא – כאן מדובר באחד התיקונים. אם לאדוני יש רעיונות לגבי תיקונים נוספים, עם שיניים ובלעדיהן, אנחנו קשובים כמובן. נבחן כל הצעה לגופו של ענין. כרגע יש לנו הסכמה להעביר את זה במתכונתו הנוכחית. אם לאדוני ישנם רעיונות נוספים לטובת עם ישראל – שזה יאיר את עיניהם, שזה יהיה שקוף ושלא יטעו את הציבור – אנחנו כאן קשובים, ונשמח לעזור ולטפל בדברים האלה.

חבר הכנסת גפני, לפני שאני מצביע – אם כבודו רוצה להצביע נגד, שאדע למה.

החוק הוא חוק ראוי.

יש בו שיניים?

התכלית ראויה.

האם הוא מידתי?

מה קורה אם מישהו לא מפרסם אחרי שהחוק נכנס לתוקף?

למיטב זכרוני, אין בסעיף הזה סעיף עונשין. יש עבירה: "העובר עבירה לפי סעיפים 3 עד 5, 9 או 10, דינו – מאסר שנה". סעיף 9 הוא הסעיף שאותו מוצע לתקן.

המסלול הוא מסלול רגיל, כמו כל מי שנחשד בביצוע עבירה פלילית: הגשת תלונה, חקירה, רשויות התביעה – המשטרה או הפרקליטות – מחליטים להגיש כתב אישום, עמידה למשפט בפני בית המשפט המוסמך ומתן פסק דין. הכלים קיימים, השאלה אם אוכפים או לא היא שאלה אחרת.

זה כמו אדם שעבר ברמזור אדום, ולא תפסו אותו. אין אכיפה – והוא עבר.

מי צריך לתבוע את העבריין – גורם הכשרות שמשתמשים בניגוד לרצונו בסמל הכשרות, או המדינה, האחראית על החוק?

במשטר שלנו, תביעה פלילית תמיד על ידי המדינה, דהיינו הרשות המבצעת. הרשות המבצעת היא בעלת הזרועות שדואגות לחקירה, ובהתאם לתוצאות החקירה להחלטה ולהגשת כתבי אישום נגד מי שנחשד בביצוע עבירה. הרשות השופטת היא שמחליטה לאחר שמתנהל המשפט אם אותו אדם אכן אשם, וגוזרת את עונשו. זו חלוקת התפקידים. מישהו צריך להגיש תלונה למשטרה על כך שלדעתו בוצעה עבירה, והמשטרה אמורה לחקור.

הגשתי כמה וכמה פעמים - - -

ולא עשו שום דבר?

יפנה אדוני ליועץ המשפטי לממשלה, וישטח את תלונותיו על כך שתלונותיו אינן מטופלות.

אם אפשר היה להוציא ולבדוק כמה תלונות הוגשו מאז נחקק החוק הזה – לפני 22 שנה – הייתם רואים--

שמי צבי גולדשטיין מהתאחדות התעשיינים.

גם בדיון הקודם, שהתקיים לפני כשנה, אמרנו שהתעשיה תומכת כמובן במתן מידע לצרכן – כל מידע שהוא רלוונטי. אמרנו אז שבתקן 1145, שהוא תקן סימון המוצרים, כבר יש את ההתייחסות הזאת לכשר. לכן השאלה היא איך חוק ותקן הולכים ביחד, או מה עדיף על מה. בתקן כתוב: "מומלץ להוסיף למילה 'כשר' את המילים 'בשרי' או 'חלבי' למאכלי בשר או חלב, 'פסח', 'הופרשו תרומות ומעשרות', 'נקי מחשש ערלה' – הכל לפי מהות הענין ובאחריות נותן ההכשר."

כלומר, זה מומלץ.

אפשר לשנות את התקן, ולשנות את המילה "מומלץ" ל"יוסף". באופן מעשי, אם נקח מפעל שמייצר מוצר חלבי, ברור שחלב הוא חלבי, ואני חושב שנותן ההכשר צריך לראות באלו מוצרים צריך לתת את הרגישות לבשרי, חלבי או פרווה. אם תסתכלו על המוצרים, רוב המוצרים כבר מסומנים כפי הנדרש.

אתה אומר שדנו בכך לפני שנה, והצעת את זה. אם היית עושה את זה אז, ומכניס התחייבות לתקן, זה היה מיותר. ברגע שלא עושים, אנחנו מחוקקים. עכשיו, כשאני עומד להעלות את החוק לקריאה שניה ושלישית, זה לא יעזור, כי אתם לא תוסיפו ולא תעשו כלום. אם היית אחראי, היית אומר: חבר'ה יש חקיקה על שולחנה של ועדת חקיקה, ואנחנו לא רוצים שזה יעבור. אנחנו נגד חקיקות; אנחנו רוצים שהכל יוסדר כדי שהצרכנים, היצרנים והיבואנים ייתנו את כל השקיפות שאפשר לתת לאזרחי מדינת ישראל. אם מישהו רוצה לרכוש עוגה, הוא יוכל לדעת אם היא פרווה או לא, אם רוצים לרשום את שם נותן הכשרות, שיכתבו. אם לא עושים – יש חקיקה. שנה עברה, אתם לא עושים כלום, ועכשיו אתם מעלים שוב את אותו טיעון. הטיעון הזה לא מקובל, כי באנו לחוקק היום. לכן אנחנו מעבירים את החקיקה.

האם החוק מחייב אתכם לפרסם משהו, או שאתם עושים הכל באופן וולנטרי?

שמי זאב פייקובסקי, מאיגוד תעשיית המזון. אני עוסק בתחום הזה.

תקן ישראלי 1145 הוא תקן ישראלי רשמי, והוא מכוח חוק התקנים. כלומר, הוא למעשה חוק. אנחנו כן הולכים לעשות את זה, משום שהבקשה הוגשה למכון התקנים לעשות רביזיה כללית בכל נושא הסימון, ולכלול בו דברים נוספים אחרים. מדובר כאן בסימונים ובכל פרק זמן שהוא – להתחיל להפוך את כל האריזות ולסמן אותן מחדש. גם זאת לא מטלה קלה. לכן התקן הזה עומד עכשיו, בימים אלה ממש, לפני רביזיה.

תוך שעה זה יעבור?

לא – לא תוך שעה.

היו כאן אנשי משרד התמ"ת לפני קרוב לשנה, והסבירו שהם מביאים תקנים על זה ועל זה.

מכון התקנים הוא מי שעושה תקנים – לא משרד התמ"ת ולא שום גוף אחר, גם לא איגוד תעשיות המזון. התקן נמצא עכשיו ברביזיה - - - גם הסעיף הזה.

אני רוצה להתייחס בכל זאת להערות שנשמעו כאן: חוק הוא במעמד נורמטיבי העולה על תקן ישראלי, למרות שתקן ישראלי הוא כמובן מחייב, אבל ברמה של חקיקת משנה. לפיכך, אם החוק קובע חובת סימון, והתקן אומר "מומלץ לסמן", ברור שיש חובת סימון. זאת התשובה לקושיה שהועלתה כאן.

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 2) (סימון מצרכים כשרים), התשס"ה-2005

הכותרת תשתנה, כמובן.

סעיף 1 – תיקון סעיף 9

"בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, האמור בסעיף 9 יהיה סעיף קטן "(א)", ואחריו יבוא:"

לפני שאני קוראת את התוספת, אקרא ברשותכם את סעיף 9 הקיים:

סעיף 9 – תוספת לציון כשר

"יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר לא ימכור את המצרך ולא יציעו למכירה אלא אם כן המצרך נושא עליו גם ציון שמו של נותן תעודת ההכשר."

זה ביחס לבקשה שהועלתה כאן על ידי חבר הכנסת דוד טל.

"(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר, יסמן את היותו של המצרך חלבי, בשרי או פרווה, בהתאם להוראות שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל."

אני רוצה שיהיה ברור: הסעיף הזה יוכל להיות מופעל רק לאחר שהרבנות הראשית תקבע הוראות לענין הזה. כרגע, כל עוד לא נקבעו הוראות, לא ניתן יהיה להפעיל אותו למעשה.

מהן ההוראות שהרבנות צריכה לקבוע?

אם אינני טועה – ויתקנו אותי הנוכחים - זו היתה בקשה של נציגי הרבנות הראשית בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה.

- - -

האם לנוסח החוק עצמו יש למישהו הערות?

אני רוצה לומר משפט בתגובה לדבריי נציגי איגוד התעשיינים: בחוק יש באמת את החלק של סימונים שונים, שהתקן קובע שצריך לסמן על כל מוצר. אבל לחוק הזה יש הבט נוסף, מלבד זה של הסימונים: החוק במדינת ישראל קובע "כשר" או "לא כשר" – צריך לסמן את זה כדי שלא להטעות את הציבור. "בשרי", "חלבי" או "פרווה" – הוא כשר; כלומר, מישהו יכול לטעות ולחשוב שחלבי או בשרי פירושו הוא שהמוצר כשר, ושהחוק מאפשר שלא לסמן את זה כיוון שהמציאות היא שהמוצר הוא כשר. מה שחבר הכנסת אריאל בא לעשות כאן – ולדעתי אתם דווקא צריכים לשמוח על כך – הוא שבאיסור הונאה בכשרות, גם כאשר אתם קובעים את התקנים, צריך שהמחוקק יקבע שהסימון של חלבי, בשרי או פרווה הוא חלק ממערך הכשרות, וקשור לחוק הונאה בכשרות.

החוק עד היום בא למנוע מצב שבו כותבים "כשר" על מה שלא כשר, או מצב שבו לא כותבים בכלל. כעת, לאחר שהחוק הזה ייכנס לתוקף, הצרכן צריך לדעת גם על מוצר כשר שהוא חלבי, למשל, כדי שהוא לא יאכל אותו עם מאכל בשרי. אתם צריכים לשמוח, כי זה יגביר את המכירות.

פורסם עכשיו ש"שטראוס" הגדילו את המכירות באחוזים גבוהים לאחר שנכנסו לכשרות - - -

לא התנגדנו לכך – דיברנו רק על האכסניה.

תודה רבה. אני מעלה להצבעה את הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 2) (סימון מצרכים כשרים), התשס"ה-2005 של חבר הכנסת אורי אריאל, לקריאה שניה ושלישית. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

תודה רבה, הצעת החוק נתקבלה פה אחד.

תודה לכל צוות הוועדה.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

10:00