PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

23.11.05

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 508

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום רביעי, כ"א בחשוון, התשס"ו (23 בנובמבר 2005) בשעה 10:15

הצעת חוק הרשות לפיתוח וקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים,

התשס"ה-‏2005 של חה"כ רוני בר-און (פ/3459)

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

יולי-יואל אדלשטיין

גלעד ארדן

קולט אביטל

מיכאל גורלובסקי

משולם נ הרי

גילה פינקלשטיין

חה"כ רוני בר-און

אורנית רשף – הסוכנות היהודית

שירלי אבנר – משרד המשפטים

שנית הראל – משרד החינוך

אוהד רייפן - משרד האוצר

מיכה יינון – מנהל מנהל התרבות

יגאל עמדי - סגן ראש עירית ירושלים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

לאה קיקיון

הצעת חוק הרשות לפיתוח וקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים,

התשס"ה-‏2005–11–23 של חה"כ רוני בר-און (פ/3459)

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - הצעת חוק הרשות לפיתוח וקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ה של חה"כ רוני בר-און, שגם יציג את החוק. יש לי שאלה: האם זה עבר בתמיכה של הממשלה?

כן, עם הסתייגות שאני הודעתי שאני לא מקבל אותה. הממשלה עשתה לי סוג של הסכמה שזה כמו צוואה שהמצווה כותב צוואה ארוכה ובסעיף האחרון הוא כותב שהצוואה מבוטלת במקרה שהוא מת. אני הצעתי הצעת חוק לפיתוח וקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, והסברתי שבמסגרת הרשות לפיתוח ירושלים אנחנו לא יכולים להביא כסף לתרבות, לקידום התרבות, לקידום התיירות וקשרי החוץ - כי אי אפשר, כי הכספים האלה הולכים לכל מיני צרכים, שאני לא יכול לתעל אותם לצרכים שדיברנו עליהם. אז הממשלה הסכימה, ובלבד שהתאגיד לא יהיה תאגיד עצמאי, אלא יהיה במסגרת הרשות לירושלים. אידך זיל גמור, אני לא ארחיב בעניין הזה.

- -

חברתי הטובה, חברת הכנסת קולט אביטל, יושבת ראש הוועדה לקליטת עליה שהיא ירושלמית – היתה יותר משותפה, שותפה מובילה, יזמית, לפתרון שניסו למצוא לכשל הטוטלי, לקריסה הטוטלית של כל האלמנטים של התרבות בירושלים, עקב עניינים שאני לא רוצה למנות אותם פה. לעירית ירושלים, במצב מסוים, יש סדרי עדיפויות שלא בדיוק עולים אחד עם צרכיה התרבותיים, שלא לומר – חילוניים, חופשיים, של העיר.

מה שרציתי לשאול – כאשר אתה הינחת את הצעת החוק, אני מניח שעוד לא ידעת על התפזרות הכנסת. הואיל ולך יש עניין שהחוק יעבור בקריאה ראשונה, שתוכל להחיל עליו דין רציפות - -

אם הוא יעבור בקריאה ראשונה בשבוע הבא, יכול להיות שאני אנסה מאמצים להשלים את זה גם במשך החודש שנותר לעבודת הכנסת.

השאלה היא: האם לצורך הקריאה הראשונה, אנחנו יכולים - - -

תעביר את זה בקריאה ראשונה. אני מודה לך על העצה המועילה הזו. אם תהיינה לנו בעיות קארדינליות, נטפל בזה בין שניה לשלישית, כדי שנוכל להחיל דין רציפות.

בירושלים נוצרה א-נומליה כחי מצד אחד יש את תקנת ירושלים, שאף אחד לא מכבד אותה, וכל פעם אנחנו צריכים מחדש להיאבק עליה. פעם יש ממשלה שרוצה להתחשב בזה ופעם יש ממשלה שהחליטה לשכוח מזה. אחר כך, כשכבר קיימת התקנה, אז מסיבות אלה ואחרות - השרה מחליטה להעביר את הכסף ישר למוסדות, והיא לא עוברת דרך העיריה.

כי בעיריה זה עובר איזה סוג של shifting שאנחנו לא רוצים לדבר עליו

אני כאן עובד כטכנאי, בוועדה. המליאה העבירה לנו חוק – ואנחנו יכולים לעשות אתו שני דברים - -

החוק, בעיקרון, מנוסח בהתאם לחוק הרשות לפיתוח ירושלים, בשינויים המחויבים. אני אקרא את החוק:

"הגדרות

1. בחוק זה-

"הרשות" - הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים המוקמת לפי חוק זה;

"המועצה" - מועצת הרשות כאמור בסעיף 8

"המינהלה" - מנהלת הרשות כאמור בסעיף 10

"השרים"...."

פה יש בעייתיות - אין חוק שקובע כל כך הרבה שרים שהם אחראים. הצורה שבה הם צריכים להיות מתואמים תהיה, לדעתי, בעייתית.

האוצר מביא את הכסף - -

הגדרת השרים זה יפה – מה תפקיד השרים? איפה הסעיף שמדבר על זה?

יש תקנות, יש מינויים, יש כל מיני דברים.

אבל במינויים קיבלנו את השרים. אני מציע להגביל את המינויים של השרים.

אולי נסתפק בשני שרים?

ואז - אם במקום ספציפי אתה רוצה הסכמה של שר מסוים - אפשר לומר את זה.

הייתי מציע: שר אוצר, ושר החינוך, התרבות והספורט.

אפשר שר לענייני ירושלים או שר אחר שתקבע הממשלה, לעניין זה.

בואו נשאיר את זה כרגע כך.

אני אראה לך איך פתרתי את זה.

אני ממשיכה בקריאה :

"2. מוקמת בזאת הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים.

3. הרשות היא תאגיד.

4. הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 -(נוסח משולב).

5. א. ואלה תפקידי הרשות :

1. ליזום תוכניות ופעילויות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים;

2. לעודד יזמות ציבוריות ו
או פרטיות שיש בהן משום תרומה לפיתוח וקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים;

3. לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים;

4. לספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתוכניות ולמפעלים העוסקים בתרבות, תיירות, וקשרי החוץ של ירושלים.

5. לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון, להקמה ולתפעול מפעלי תרבות ותיירות בירושלים וכן לאלו העוסקים במישרין בפיתוח קשרי חוץ שלה". עד כאן זה די דומה לרשות לפיתוח.


סעיף 6 הוא חדש: 6. לתמוך, לחזק ולפתח את המוסדות הלאומיים השוכנים בירושלים בירת ישראל". בדרך כלל, "המוסדות הלאומיים" -כאשר מזכירים אותם בחקיקה, זה: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, ולכן צריך לדעתי כאן לומר למה מתכוונים, אחרת הכוונה לא תהיה ברורה.

משרד המשפטים מתנגד לפסקה הזו כי הם מקבלים .

לא, אני מדבר על מוזיאון ישראל, מוזיאון התנ"ך, יד ושם - -

- - -

הם מקבלים כבר תמיכה ממשרד החינוך, התרבות והספורט, לפי מבחני תמיכה.

אבל הוא רוצה לחזק את זה.

אין שום סיבה - -

איכפת לך שנוריד את המילה "לאומיים"?

מצוין, בסדר.

נעבור על הסעיפים, ואני אתן לכולכם להגיב אחרי כן.

התמיכות למוסדות האלה ניתנים היום בהתאם למבחנים שנקבעו ומפורסמים.

אבל הם - - תקציב.

לא. תאגיד סטטוטורי לא יכול לחלק תמיכות למוסדות אחרים. זה לא מקובל, אין לזה שום - -

בוא נמחוק את המילה "לתמוך".

אחרי קריאה ראשונה , אם החוק יעבור, ניכנס ליותר - -

מצוין, מצוין, קיבלתי.

אני ממשיכה בקריאה:

"ב. בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה לא יעמדו בסתירה עם החלטות שקיבלה מועצת עירית ירושלים ושיהיו תואמות את מדיניות הממשלה בתחומי עיסוקה.

6. ואלה סמכויות הרשות:

1. לגייס הון בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה.

2. לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה.

3. להקים תאגידים, בעצמה או ביחד אם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים, והכל לצורך ביצוע תפקידיה. "
עד כאן - כמו הרשות לפיתוח ירושלים.

"4. לתמוך בתאגידים קיימים העוסקים בתרבות, תיירות ופיתוח קשרי החוץ של ירושלים". כאן יש בעיה עם משרד המשפטים. בחוק הפיתוח, הסמכות שניתנה לרשות היא ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי של ירושלים. השאלה היא האם אפשר - -

בואו נעשה את הסעיף כמו בחוק ההוא ואז לא יהיה ויכוח – "ליצור ולקיים קרנות לפיתוח תרבות, תיירות, וקשרי חוץ של ירושלים.

יפה. מצוין. קיבלתי.

אנחנו נתעמק בזה אחרי קריאה ראשונה.

אני ממשיכה בקריאה:

"7. כל הכנסה שתקבל הרשות תשמש במסגרת תקציבה למטרות שהועידה הרשות לשם ביצוע תפקידיה.

מועצת הרשות

8. לרשות תהיה מועצה וזה הרכבה..."


כאן אני מציעה- צריך לקבוע מי ממנה, כי אין אזכור.

כתבנו בסעיף קטן 8(ב).

צריך לקבוע גורם אחד שימנה. הכל לפי המלצות.

איך זה ברשות?

ברשות אין גורם אחד, וזה לא בסדר. זו בעיה. השרים שאנחנו נקבע ימנו, לפי המלצות של הגורמים שכתובים - -

אני מציע – ראש הממשלה ימנה - -

אז מה את מציעה?

אני מציעה שהשרים, כפי שנגדיר אותם כשנחזור לעניין הזה - ימנו, לפי הנציגים שיציעו להם הגורמים - -

בדרך כלל, מה שמקובל – שיש מישהו שממנה לפי המלצה.

אני מסכים אתך, אבל אם אתם רוצים להוריד את רשימת השרים - -

אני צריכה לעלות למליאה, אבל אני אוכל לחזור ולהצביע.

אני מציע שהרשות תהיה מועצה שימנה ראש הממשלה - - . אחרי הקריאה הראשונה נטפל בזה.

ראש הממשלה הוא לא השר הממונה.

למה אי אפשר להשאיר את זה - -אנחנו מתעכבים יותר מדי זמן.

אתה רוצה שהממשלה תמנה?

הממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה, נציג שר האוצר - -

כבר עדיף שתשאיר את זה כך. זה דומה לרשות הפיתוח לירושלים. אני מציע דבר כזה: אנחנו צריכים לחזור לעניין השרים. כשנחזור לעניין השרים, אז נראה אם זה מתאים.

ברור לנו כמה? אחד לכל אחד?

כן.

זה ברור שזה אחד לכל אחד? כן. 8 נציגי עירית ירושלים - - שתמנה מועצת העיריה - -

היא לא תמנה.

שימנה ראש העיריה .

אנחנו, בדרך כלל, בחוקים חדשים, מה שעושים - קובעים גורם אחד שממנה את כל המועצה, לפי המלצות של הגורמים המתאימים.

בסדר. 4 נציגי ציבור – מי ימנה אותם?

ימנו השרים. כל השרים, זה - 5 שרים. זו בעיה מאד קשה. לכן אני מציעה - -

- - -

אחד מכל אחד. שתהיה בהירות. אתם תתנגדו לזה, אני יודע.

צריך לייעל את הסעיף. קודם כל - צריך ששר אחד יהיה ממונה על המינויים.

אני יודע. אחרי קריאה ראשונה - נעשה את זה.

אבל יש 5 שרים.

אז תורידי שר אחד.

השר לפיתוח ירושלים.

"4. שני נציגי התאחדות בתי המלון בירושלים.


5. שני נציגי הסוכנות היהודית

6. שני נציגי מוסדות להשכלה גבוהה, לרבות מוסדות תורניים, שימנו השרים בתיאום עם

ראש עירית ירושלים.

(ב) יושב ראש המועצה יתמנה בידי המועצה מבין חבריה, באישור השרים".

לא. באישור שר האוצר. אין צורך בשני נציגים מהסוכנות היהודית. אפשר להוריד.

צריך למנות גם ממלא מקום קבוע.

ממלא מקום קבוע – זה יהיה אחד מהנציגים האחרים של הממשלה.

אז ננסח סעיף של ממלא מקום קבוע. עוד נחזור לזה.

"תפקידי המועצה-

ואלה תפקידי המועצה

(1) לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע סעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ולייעץ לשרים בכל הקשור לביצוע חוק זה".

מכיוון שיש סמכות מקבילה לרשות לפיתוח ירושלים, אני מציעה שיהיה: "לייעץ לעניין סעיף 4 בכל הקשור לתחום סמכויותיה".

בסדר.

אני ממשיכה בקריאה:

"(2) לאשר את תקציב הרשות

(3) לפקח על ביצוע תפקידי הרשות".

מנהלת הרשות . אני ממשיכה בקריאה:
"10. ענייני הרשות ינוהלו בידי מנהלה וזה הרכבה

1. חברי המועצה שהם נציגי ראש הממשלה, שר האוצר, שר החוץ, שר החינוך והתרבות, שר התיירות, השר לענייני ירושלים. ....

2. חמישה מנציגי עירית ירושלים במועצה שהעירה קבע אותם

3. שניים מנציגי הציבור במועצה שיקבעו השרים..." שוב – לכל העניין הזה של השרים נחזור עוד.

".. וראש עירית ירושלים. מונה יושב ראש מקרב נציגי הציבור יהיה הוא אחד מבין נציגי הציבור בהנהלה".

אנחנו חושבים שזה מיותר. זה מסרבל.

ומספיק מנהל כללי? השאלה היא האם צריך גם מנהלה וגם מנהל כללי?

אין לי בעיה, אתם צודקים. נלך למנהל כללי. אתם צודקים.

אני ממשיכה בקריאה:

"סייגים לכהונה

11. א. לא יכהן החבר המועצה או כחבר ההנהלה

1. מי שאינו אזרח ישראל

2. מי שבעשר השנים שקדמו למינויו הורשע בפסק דין סופי או שהיה נושא את עונשו בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי.....

3. מי שקשור במישרין או בעקיפין או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו...." תכף נדבר על ניגוד עניינים.

"ב. לעניין סעיף קטן (א)(3) ולעניין סעיף 16 - .." וכאן באות הגדרות של "בעל עניין" ו "קרוב".

"תקופת כהונה

12. חברי המועצה וחברי ההנהלה יתמנו לחמד שנים ואפשר לחזור ולמנותם.

הוצאות

13. חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לקבל החזר בגין הוצאות שהוציא בקשר למילוי תפקידו כחבר מועצה בשיעורים הנהוגים לכל עובדי המדינה". – יש למשרד המשפטים נוסח הרבה יותר מפורט בקשר לזה.

איך מקבלים החזר הוצאות? לפי מה?

זו הוראה שתואמה, בזמנו, גם עם משרד האוצר.

ננסח את זה בדיוק כפי שמקובל.

גמול והוצאות – כהצעת משרד המשפטים.


אני ממשיכה בקריאה:

"פקיעת כהונה

14. חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

1. התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים – ולראש עירית ירושלים אם נתמנה בהיותו עובד המדינה או העיריה.." – צריך להגיד: "חדל להיות עובד המדינה או העיריה". ולגבי נציג ציבור צריך להוסיף: "אם הוא נתמנה להיות עובד המדינה".

בסעיף 12 – אנחנו מציעים שניתן יהיה למנותם רק לתקופה אחת נוספת, כי מניסיוננו, כדאי לרענן את השורות.

כל עובד קבוע בשירות המדינה –גם אותו צריך לרענן?

אני מוחה על הציניות ואני מדגישה שזה לא אותו הדבר.

מה, אין ערך להתמקצעות וניסיון?

נדון בזה אחרי קריאה ראשונה.

אני ממשיכה בקריאה:

"העברה מכהונה

15. השרים וראש עירית ירושלים יהיו רשאים להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

1. נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו

2. הורשע בעבירה שמבחינת חומרתה ונסיבותיה אינו ראוי להיות חבר מועצה

3. נתקיים בו הסייג שבסעיף 11 (א)(3)

סדרי דיון..." כאן בדרך כלל כותבים השר רשאי לקבוע - - ואז – המועצה קובעת, ככל שלא ניתן.

בסדר גמור, אין לי בעיה עם זה, נלך על הסטנדרט.

אני ממשיכה:

"חובת גילוי זיקה בעסקה

17. חבר המועצה שיש לו או שעשוי להיות לו במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו לתאגיד...." - -

זה צריך להיות כתוב כל זה?

כן. אני אסביר. צריך להיות כתוב יותר. הסעיף זה מועתק מחוק הרשות לפיתוח ירושלים.

תנוח דעתך. אחרי שזה יעבור קריאה ראשונה, יתקיים פה דיון הרבה יותר מעמיק.

אני רוצה להחליף את הסעיף, בסעיף מודרני של ניגוד עניינים.

אין בעיה.

אני ממשיכה בקריאה:

"תוקף פעולות

18. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר מועצה או מחמת ליקוי במינויו או המשך כהונתו.

מנהל הרשות

19. א. המועצה באישור השרים וראש עירית ירושלים תמנה מנהל רשות

זה לא צריך בהסכמת ראש עירית ירושלים?

זה כמו הרשות לפיתוח.

זה מעין joint venture, כזה.

אני ממשיכה בקריאה:

"19. ב. המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, השרים וראש עירית ירושלים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.

כהונת מנהל ותנאי העסקתו

20. א. תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים, המועצה באישור השרים וראש עירית ירושלים רשאית להעריך את המינוי לתקופת כהונה נוספת.

ב. המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה

1. התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה

2. השרים וראש עירית ירושלים לאחר התייעצות במועצה קבעו כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא את תפקידו".

האם המועצה לא יכולה להדיח אותו? אם הוא יהיה לעומתי עם המועצה? נדבר על זה אחרי קריאה ראשונה.

אני ממשיכה:

"ג. השרים וראש עירית ירושלים באישור המועצה יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל".

לדעתי הוא לא יוכל לעבוד אם לא יהיה לו אימון של המועצה. אבל נדבר על זה אחרי קריאה ראשונה.

השרים בוודאי ישקלו את זה.


"21. תנאי עבודתם של עובדי הרשות ושכרם יהיו כשל עובדי מדינה.".

אני מאגף התקציבים באוצר. בהחלטת הממשלה, אחד הסייגים היה שזה בכפוף לתנאים. אחד התנאים היה שהצעת החוק תתואם באופן מלא עם משרד האוצר. לא היה פה שום תיאום.

הוא אמר שהתנאים שמשרד האוצר והממשלה הציבו לו – לא מקובלים, והוא הודיע ש - - . זה, אגב, ביניכם ובינו, לא אתי.

הבעיה שניה, שלדעתי היא קריטית, פה, בחוק, זה שאין - -

סלח לי, אני לא רוצה שתיכשל בכישלון הכי נפוץ בוועדות הכנסת. אני מציע שלפני שאתה מציג פה איזושהי פלטפורמה של התנגדות לחוק הזה, שתתעדכן אצל שר האוצר. אחרת נימצא במצב ששר האוצר מסכים, ונציגו – מתנגד. זה מצב שבדרך כלל לא מביך את השר אלא את הנציגים.

אין פה שום הצעה תקציבית. אין פה שום דיבור מאיפה מקורות המימון של הרשות הזו.

מתקציב המדינה אין כלום, נכון?

אין מתקציב המדינה דבר וחצי דבר, למרות שחבר הכנסת בר-און אמר לפני רגע שהתקציב בא ממשרד האוצר.

אם היית אומר שהמדינה תקצה כל שנה למעלה מ- 5 מיליון שקל לרשות, היית אומר שזה תקציבי. כל עוד לא נקבע מאומה – אז בסדר.

לא ביקשנו. אם היינו מבקשים 5 מיליון ושקל אחד – ההתנגדות שלך היתה רלבנטית. עוד לא ביקשנו. יש לנו פה מקורות מימון לכאוריים, לפחות – גיוס, תרומות, קרנות - שאנחנו רשאים לגייס – 5 א (2)

אני לא רואה שום היגיון בזה שתנאי עבודתם של עובדי הרשות ושכרם יהיו כשל עובדי המדינה. הם יכולים להיות מוצמדים. אין שום היגיון שהם יהיו בדיוק כמו של עובדי המדינה.

למה בכלל צריך את סעיף 21? תמחק אותו. בבוא העת נדבר.

תמחק את זה. אתה עוד תבוא לבקש שנכניס את הסעיף הזה. תאמין לי.

אחרי קריאה ראשונה- נדבר על הכל.

אני ממשיכה בקריאה:

" דו"חות. 22 הרשות תגיש...." – כאן צריך להיות גם השרים, לא רק עירית ירושלים – ".. לראש עירית ירושלים ולוועדת הכספים של הכנסת בתחילת כל שנת כספים דין וחשבון לגבי השנה שחלפה. הדין וחשבון יכלול:

1. מאזן שנתי מבוקר בידי רואה חשבון

2. דו"ח הכנסות והוצאות

3. דו"חות בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהן

4. סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות

5. סקירה על פעולות הרשות באותה שנה

דיווח לפי דרישה

23. השרים וראש עירית ירושלים רשאים לדרוש מהרשות בכל עת דין וחשבון ומידע אחר על כל עניין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

דין הרשות כדין המדינה

24. דין הרשות כדין המדינה לעניין תשלום מסים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים.".

שוב - אני לא רואה שום היגיון בסעיף הזה.

אבל למה לך להתערב בזה? יש רשות סטטוטורית שכן משלמת? זו לא רשות מכניסת כסף.

הואיל וזה גוף שלא למטרות רווח, שאוסף תרומות, אין בו אלמנט מיסויי, חוץ מאבדן הארנונה. עירית ירושלים היא הגוף הניהנה העיקרי. אז היא לא תגבה על 50 או 100 מ"ר של משרדים ארנונה.

אבל למה שהיא תגבה מבתי חולים ולא תגבה מהרשות הזו?

זכותך להציע, זכותנו להחליט אחרת.

אני ממשיכה בקריאה:

"דין מנהל הרשות, חברי המועצה ועובדיה.

25. דין מנהל הרשות, חברי הרשות ועובדיה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:..."

אלה החיקוקים הרלבנטיים?

כן, כן. אלה החיקוקים. אין פה שום מודרניזציה.

בנוסף - צריך תחילה – כי אי אפשר יהיה לקבוע תחילה מיידית.

שנה מיום פרסומו. כמה זמן אתם צריכים? חצי שנה?

אפילו פחות.

שלושה חודשים מיום פרסומו.

וצריך לשמוע באופן מסודר הערכה תקציבית, כי אין לנו.

אנשי האוצר – האם אתם יכולים להגיד לנו האם החוק הוא תקציבי, ומה עלותו?

החוק הוא בטוח תקציבי – רק אומדן השכר הוא לפחות 20 מיליון שקל. אנחנו יצאנו מנקודת הנחה שבדבר כזה יהיו כ-20 עובדים.

אם הייתם מסכימים שזה יהיה כשכר עובדי המדינה זה היה רק 2 מיליון שקל.

השאלה היא: איפה כתוב שהמדינה מממנת משהו פה?

שום דבר לא כתוב פה.

ההיגיון אומר, וזה לא רק ההיגיון – חבר הכנסת בר-און אמר בתחילת הדיון, כשהוא מנה את שר האוצר, שהתקציב בא ממנו, ולכן הוא הולך - -

אבל זה לא כתוב פה.

בסדר, אבל אם דין הרשות היא כדין המדינה, ואנחנו מדברים על זה שזה מאמץ לאומי לירושלים, למרות ש - -

ביום שייכנס לחוק סעיף שאומר שהמדינה תשתתף בתקציב הרשות, וכן הלאה, באותו יום -תוכל לטעון את הטענה הזו. כרגע, הגוף הזה יכול לאסוף תרומות, ואין שום חובה של המדינה לתקצב אותו. כך אני מבין את זה.

נכון.

אז איך הוא יכול להיות תקציבי? המדינה לא תיתן כלום. אפס.

הא ראיה, שכל פעם שיש תאגיד סטטוטורי יש הערכה תקציבית, כי המדינה מעבירה כספים.

נניח שאני מקים מחר ארגון סטטוטורי לעזרה לנכים, שכולו חי על תרומות. אתם, עם הנבואות השחורות תגידו - אולי התרומות לא יספיקו , ואז אני אפנה למשרד הרווחה – והם יצטרכו לתת לפחות 100 מיליון – ולכן העלות היא 100 מיליון.

אז למה הוא סטטוטורי?

- - -

- - לא תעביר כסף.

אין קשר סיבתי, צר לי לומר לכם.

אבל למה שזה יהיה סטטוטורי? איזה היגיון יש?

אם הממשלה היתה רוצה שזה לא יהיה סטטוטורי היא היתה צריכה להפיל את החוק במליאה, לפני שבועיים, או מתי שזה היה.

לפני 5 חודשים.

ברגע שזה היגיע לפה לוועדה, זה עבר, וחובתי מול מליאת הכנסת להעביר את זה הלאה. לקראת קריאה ראשונה - -

שאלתי אותי איך אני רואה פה שמנסים לגלגל את התקציב פה, בסופו של דבר, על קופת המדינה, והנה אני אומר לך: בזה שהם מנסים לעשות אותו סטטוטורי.

הוועדה קבעה שאין שום עלות תקציבית .

לא יותר מ- 5 מיליון.

העלות התקציבית לא עוברת את השיעור הנדרש כדי - -

יען כי לא נאמר בחוק בשום מקום שיש חובת השתתפות של המדינה בתקציבה של הרשות.


אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה: מי בעד להעביר את החוק לקריאה ראשונה? רוב.

כיוון שהסיעה שלי התפלגה היום מהליכוד, אני מצביע על המכסה של הליכוד, על דעתו של יושב ראש סיעת הליכוד.

זה בסדר, גם בלעדיך יש רוב. 4 בעד, אין מתנגדים. אני גם אציין שחברת הכנסת קולט אביטל הביעה תמיכה, וגם אם לא נמנה את קולו של חבר הכנסת בר-און מחמת הספק אם הוא רשאי להצביע או לא – עדיין יש רוב. ההצעה עוברת לקריאה ראשונה. אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30