הצ"ח רישוי עסקים (רעש במועדונים)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
21.11.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 529
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, י"ט בחשון התשס"ו (21 בנובמבר 2005), שעה: 11:00

1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מד רעש במועדונים ודיסקוטקים), התשס"ד-2004, של חברת הכנסת לאה נס (פ/2268).

2. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - הגבלת מפלס הרעש במקומות בילוי), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2240).

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה - היו"ר
לאה נס
אריה אלדד

אילנה מישר, משרד הבריאות
רוטשטיין גריגורי, משרד הבריאות

אריאל כהאן, משרד המשפטים

דרורה לסקר, משרד הפנים

עו"ד לימור גתי, לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
חנה סטריק, רכזת רעש במחוז תל אביב, המשרד לאיכות הסביבה

יהודה כהן, מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל

עמי שמואל, חברת מרומטק

עידו בן-יצחק
איילת עצמון

יפה שפירא

דרורה רשף



1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - מד רעש במועדונים ודיסקוטקים), התשס"ד-2004

2. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - הגבלת מפלס הרעש במקומות בילוי), התשס"ד-2004

אני מתכבד, ברשותכם, לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, כדי לקדם הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מד רעש במועדונים ודיסקוטקים), התשס"ד-2004, של חברת הכנסת לאה נס, פ/2268. וכמובן, הצעה נוספת, שהבאנו אותן יחד, של חוק רישוי עסקים (תיקון – הגבלת מפלס הרעש במקומות בילוי), התשס"ד-2004 של חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד, פ/2240.

אנחנו יודעים שכולם בלחץ, כולם מוזמנים לכולם, אז נעשה את זה בקצרה. אני אפילו אפתח ואברך אתכם על ההצעות, ואת כל נציגי המשרדים השונים, הארגונים והגופים, שבאו וכבדו אותנו. ונאפשר לכם, בבקשה.

אנחנו נצטרך רק להציג את ההבדלים בין ההצעות, אבל אולי כדאי שחברי הכנסת יציגו אותן.

בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בימים טרופים אלה כל דקה חשובה, ובאמת חשוב להעביר חוקים חשובים.

הצעת החוק הזו באה להגן על בריאותם של בני הנוער, היא באה בתוספת לחוק קיים של רישוי עסקים שמחייב להתקין אמצעי ניטור ובקרה על עצמת הרעש באולמות, ואנחנו מבקשים פה להוסיף את זה גם בדיסקוטקים ומועדונים. אני רוצה לציין, שלא מדובר רק בפגיעה בשמיעה – שזה בכלל, גם זה חשוב – אלא שהתברר שלרעש, לעוצמות יש גם השפעות נוספות, השפעות פסיכולוגיות, השפעות על מערכת העיכול, על לחץ הדם, ויש פה פרופסור, רופא, שבטח יוכל גם להרחיב על העניין. לכן אנחנו חושבים שמאד חשוב לעשות בקרה. נכון שהחברה הצעירים אומרים: זו בחירה שלנו, אנחנו רוצים לבוא, זה עושה לנו טוב, אבל אי אפשר כל דבר לתת לקטינים. גם לגבי נסיעה בכלי רכב אנחנו לא מאפשרים להם לעשות מה שעושה להם טוב, מה שכיף ומה שמבחירה. יש דברים שצריכים להגביל כדי לפגוע בבריאות של בני הנוער, ובכלל של האזרחים. כי זה לא רק בני נוער, אבל אין ספק שבמועדונים ודיסקוטקים, זו אוכלוסייה שהיא יותר של בני נוער.

תודה רבה. פרופ' אריה אלדד, בבקשה.

שתי הערות קצרות. הכרתי את הבעייתיות של הדבר הזה כשהייתי קצין רפואה ראשי בצה"ל, וראינו שמתגייסים צעירים מגיעים עם נזקי שמיעה חמורים מאד באוזניים. עוד לפני שהם ירו, עוד לפני שהם התאמנו, עוד לפני שהם היו חשופים לרעשים בצבא, הם כבר באים עם נזקים חמורים.

ההערה השניה היא שיש תקנות שקובעות איך מגינים על אזרחי מדינת ישראל מפני נזקי רעש, תקנות משנת 1992. מי שמעיין בהן, מוצא שאסור אפילו לחבוט שטיחים אלא בשעות הקבועות בחוק. אסור להרעיש, לעשות עם מחבט שטיחים - - -

להפריע את מנוחתו של השכן. בסדר.

נכון. אבל מותר להפעיל אלף דציבלים במועדון. אין שום הגבלה על עוצמת הרעש שם, שיש לה נזקים רפואיים בלתי הפיכים. הנזק שנגרם לעצב השמיעה באוזן לא חולף לאחר זמן.

מה שאתה אומר מדאיג אותי. אם כך, אני צריך להיזהר. אני בקיץ הולך לכמעט שלוש מאות חתונות. עם כל המוזיקה.

לא, בחתונות זה בסדר. אבל בחפלה אתה בבעיה. לא בחתונה. בחפלה זה משהו אחר, בחצר. אבל באולם זה בסדר.

משרד המשפטים מיוצג כאן?

כן. עמדת הממשלה בהצעת החוק של חברת הכנס לאה נס - יש תמיכה, הצעת החוק של חבר הכנסת אלדד, הממשלה מתנגדת, כי זה לא הגיע לוועדת שרים. אז ככל שיש שינויים – ויש שינויים – בין ההצעות, אז לתוספות הממשלה מתנגדת.

כל החטא שלו, של חבר הכנסת אריה אלדד, זה שהוא לא הגיע לוועדת שרים?

אז מה הסיבה?

הסיבה הייתה שהצמדנו את הצעת החוק, זה הכל. סיבה טכנית לחלוטין.

כשדיברתי עם מזכירות הממשלה, אמרו לי שזה לא נדון בוועדת שרים, לכן יש התנגדות. כיוון שיש חפיפה מסוימת בין ההצעות, אז ככל שיש חפיפה, ההתנגדות היא פורמלית לגמרי. אבל ככל שיש תוספות - ההצעה של חבר הכנסת אלדד היא הרבה יותר רחבה.

מה אתה מציע לנו? לאחד אותם, את שני המציעים ביחד?

את זה בוודאי שאפשר לעשות.

את זה אינני יודע. אבל ככל שיש תוספות, אז הממשלה תתנגד.

מה דעתכם שתאחדו אותן? הרי שניכם מציעים.

אני דווקא אחרי קריאה ראשונה הייתי מאחדת. לפני קריאה ראשונה אני לא רוצה לאחד, אבל הוא יכול לעשות נוסח דומה לנוסח הזה.

בסטטיסטיקה זה נרשם בנפרד?

אני מגישה הצעת חוק, רוצה שזו תהיה הצעת חוק שלי. אני חושבת שלאחד, אפשר בקריאה שניה ושלישית, שאז זה בסופו של דבר המהות.

אבל לנגד עיני כולנו טובת האזרח, לא?

נכון. האזרח נפגע מזה שתהיה הצעה כזאת?

האזרח נפגע מזה שההצעה הזאת תיתקע.

לא, היא לא תיתקע. הוא יכול להיצמד לאותו נוסח. הוא יכול לאמץ את הנוסח הזה.

אנחנו יכולים לאשר את שתי ההצעות בנוסח זהה, להגיש את שתיהן בנפרד לקריאה ראשונה, ובהכנה לקריאה שניה ושלישית, נמזג אותן.

בדיוק. לזה אני מתכוונת.

מאה אחוז. אני בעד.

זה נשמע בסדר. מה אתה אומר, עו"ד כהאן?

השאלה איזה נוסח. הנוסח של חברת הכנסת לאה נס מקובל על הממשלה.

אין לי בעיה עם זה.

אין לו בעיה.

זאת אומרת: להפחית את כל מה שהוא לא – בעצם מועדונים. מועדונים זו הבעיה.

מועדונים ודיסקוטקים.

מה ההבדל בין מועדונים לדיסקוטקים? תסלח לי, לא הייתי שם.

ההצעה של חבר הכנסת אלדד מדברת גם על בתי קפה, מסעדות – הרבה יותר רחב.

אולם שמחות, גן אירועים – זה קיים בחוק – ואני הוספתי: או לעסק של עינוג ציבורי. כלומר: מקומות בילוי ציבוריים. זה מרחיב.

כן, אבל זה רחב הרבה יותר, זה כולל גם תיאטראות, בתי קולנוע.

אירועי ספורט.

אני לא בטוח שצריך הרבה רעש בבתי קולנוע. אני מפחד כשיורים בקולנוע.

משרד הפנים מיוצג כאן?

כן.

מה את אומרת?

אנחנו תומכים בהצעת החוק של לאה נס, ואנחנו מתנגדים להצעת החוק של חבר הכנסת אלדד, בגלל שההגדרה הזאת, של בית עינוג, מאד מרחיבה לטעמנו, ואנחנו חושבים שאם רוצים להוסיף משהו כמו דיסקוטק או מועדון, אז באופן ספציפי אפשר להוסיף לסעיף, כמו שעשתה חברת הכנסת נס. אבל בתי עינוג זה בית קפה, ולהטיל על המון המון בתי עסק משהו שהוא בעצם מעבר לנדרש.

אני לא מבין את העניין העקרוני, של: למה אסור במועדון ומותר להרעיש בבית קפה באותה עוצמת רעש, אבל כדי לקדם את ההצעה אני לא אתעסק בזה עכשיו. אני אאמץ את הנוסח של חברת הכנסת נס, נגיש אותן ואחר כך נגיש אותן לקריאה שניה ושלישית כהצעה אחת.

המשרד לאיכות הסביבה נמצא כאן?

כן. אני מתנצלת על העיכוב. הייתה איזושהי בעיה במסוף שם.

ומשרד הבריאות?

כן.

כן.

מרכז השלטון המקומי נמצא?

נלך להצעתך, שהיא מקובלת על המציעים.

השאלה אם יש עוד הערות.

אני רק רוצה להוסיף שאנחנו מבקשים שהצעת החוק תתואם אתנו, כדי שנוכל להשתמש במונחים שמתאימים למונחים שמשתמשים בהם בחוק רישוי עסקים.

זה בשלב הניסוח.

אני מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל. אנחנו יזמנו את הצעת החוק הזאת, חוק רישוי עסקים, בנושא של הגבלת רעש באולמות וגני אירועים, מתוך הבעיה – באמת - שחתך הגילאים שמגיע לאולמות האירועים הוא מגיל אפס ועד מאה. זקנים, נשים וטף. הם מובלים למקומות שלא ברצונם. מוזמנים לאירוע. הם לא מוזמנים לאיכות או מוזיקה שהם מעונינים לשמוע - ברצונם או שלא ברצונם – אני יכול לבוא אליך, כן או לא, ואתה תבוא אלי, כן או לא, וכל שאר הדברים האלו. ואנשים סובלים מתקליטים שעושים ככל העולה על רוחם, לא נשמעים לבעל האירוע, לא לבעל השמחה, משמיעים את הרעש בעוצמות גבוהות מאד, לא נותנים לאנשים ליהנות את מעט הזמן שיש להם באותו אולם. לא בכוונתנו היה לפגוע, חלילה, באותו ציבור של אנשים שבאים לעשות פרנסה, להרוויח ממוזיקה כלשהי.

אני מאד מצטער ומצר על זה שאותם בעלי דיסקוטקים לא נמצאים. אפילו ניסיתי ליזום ולדאוג שכן יגיעו, אבל אני אדבר קצת בשמם. אני נגן רוק, בעברי, אני מתופף, אני מכיר מוזיקת רוק, אני חובב הפינק-פלויד, הלד-זפלין, ג'ימי הנדריקס – חברה, את זה ב-70 דציבלים, ב-80 דציבלים, אי אפשר לעשות, מה שנקרא - - -

יהודה, סליחה, זו לא אסיפה פה - - -

לא משנה, תן לי לדבר. אני רוצה לדבר על הרגשות.

לא, אנחנו רוצים תרגום מקצועי. כל מה שמנית – אני לא חבר בארגונים האלה קבוע, אני לא מבין. אני צריך תרגום מקצועי.

יפה. אנחנו נכנסים – ברגע שאנחנו בונים דיסקוטק, בונים מועדון כלשהו – אם זה למועדונים המזרחיים שהיו, אם זה כל הדיסקוטקים שנמצאים היום בתל אביב, ומאכלסים קבוצות נוער מגיל ממוצע של אחרי צבא ומעלה - כי עד גיל 18 בדרך כלל אני לא כל כך רואה אותם נמצאים עם המחירים הגבוהים שנמצאים במועדונים. אתה לא מוצא אותם כל כך – גילאי 15, 17, 18 במועדונים. אתה מוצא אותם מגיל צבא ומעלה. כך שה נושא הזה של רעש שאתה פוגש אותם בצבא אולי באה מסיבות אחרות, לא מהסיבה של המוזיקה שאנחנו מדברים בה.

חד משמעית יש הבדל מהמצב של לפני עשר שנים, למצב של היום.

רק דקה. בסדר. שמעתי. אני רק רוצה להגיד: ברגע שאנחנו בונים דיסקוטק, בונים אותו במתכונת של רעש, כי אנשים באים לשמוע רעש. לא באים – מי שרוצה לשמוע ג'אז, בלוז, לשבת בפיאנו-בר או לשתות כוס קפה באיזו פינה - יש לו את הפינות שלו. לאנשים האלה, גם לנגנים, אתה לא יכול - לי יש בעיה היום באולמות. באות לי תזמורות – להקת השחקים, להקת הברקים, קשה לי לחבר אותם ללימיטר. קשה לי. הם לא מתחברים ללימיטר. הצעת החוק הזאת לא עונה לי לבעיה הזאת. קל וחומר כשאתה אומר לי עכשיו: תעשה לי את המוזיקה לייט. לא הולך במוזיקה לייט. לא ילך לי הדבר הזה. זה דבר שהציבור לא יעמוד בו. אתם סתם גורמים לאותם אנשים לא לעמוד בדבר הזה, להיות טובים לציבור. זה לא אמיתי, זה סתם. אני עשיתי את זה לאולמות, כי שם מחייבים אתכם לבוא.

מה, מישהו מכריח אותך לבוא לחתונה?

בטח, כי את מקבלת הזמנה, את חייבת לבוא לחתונה. לדיסקוטק את הולכת מרצונך. אתם מקבלים הזמנות, אתם נאלצים לבוא. לדיסקוטק זו בחירה אישית. אתה רוצה – אתה נכנס. אתה לא רוצה – אל תיכנס.

יכולת לומר שגם שימוש בסמים הוא בחירה אישית, והוא עדיין אסור על פי החוק, כי אנחנו משוכנעים שהוא גורם נזק.

על קופסת סיגריות כתוב במפורש: זה מסרטן, זה הורג. תמנע את זה. כתוב, תמנע את זה. אז תגיד שיהיה באולם שלט, שיהיה כתוב בו: פה יש רעש, אם אתם לא רוצים, אל תיכנסו. ברצונכם.

הבנתי, אבל תפקידו של המחוקק הוא גם להגן על אזרחים מפני פיתויים בלתי סבירים.

אבל לא להגן מפני מה שהוא רוצה. הוא רוצה לעשן סיגריה.

ואם הוא רוצה לנסוע 200 ק"מ לשעה?

עוד פעם. הוא רוצה לעשן. מה תגיד לו? אל תעשן?

אני רוצה ללעוס גת. אתה תגיד לי לא?

כן.

לא. עובדה שאני לועס, ולועסים הרבה גת.

זה מנוגד לחוק.

יהודה, סליחה. תודה רבה.

לא. מבחינה מסוימת, אין לזה היגיון.

אנחנו ניתן לעידו – רגע, סליחה, בבקשה.

אני נציג פרטי שלקח את הנושא של הרעש אחרי שעבר אותו על בשרו. אבי כבר נהיה חירש מעבודה ברעש מזיק. לקחתי את זה, עברתי קורס, אני מוסמך לבדוק מעבדה על ידי המוסד לבטיחות וגיהות, וחקרתי את הנושא - גם בביטוח לאומי, גם בנושא מועדונים, גם בנושא בתי קפה והכל, ויש – גם לפי ביטוח לאומי - יש עלייה ניכרת בתביעות על אבדן שמיעה. אם זה במוזיקה, כמו שהוא טוען שאי אפשר בלייט – אפשר מאד בלייט – אם זה במועדונים, אם זה בחתונות. אני היום מגיע לחתונה, אומר מזל טוב, שם את הצק והולך הביתה. כי המוזיקה קצת מגבילה. אי אפשר לדבר היום, אי אפשר כלום. אני הלכתי ולקחתי את זה הלאה. אני במקצועי מהנדס אלקטרוניקה – רק חבל שהשומר בחוץ הרס לי את המכשיר, אבל בניתי מכשיר, ששמים אותו על הקיר והוא נותן לך את מד הרעש במקום שאתה נמצא בו. אני עשיתי את הניסוי הזה - - -

תודה רבה. עידו, בבקשה. לעבודה.

אני אקרא מתוך הצעת החוק של חברת הכנסת נס.

"הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מד רעש במועדונים ודיסקוטקים), התשס"ד-2004.

תיקון סעיף 2ו. 1. בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בסעיף 2ו –

(1) בכותרת השוליים, במקום 'אולמי שמחות וגני אירועים' יבוא 'אולמי שמחות, גני אירועים, מועדונים ודיסקוטקים'.
(2) בסעיף קטן (א) –
(1) במקום 'לאולם שמחות או לגן אירועים' יבוא 'לאולם שמחות, לגן אירועים, למועדון או לדיסקוטק'.
(2) בכל מקום, במקום 'באולם או בגן האירועים' יבוא 'באולם השמחות, בגן האירועים, במועדון או בדיסקוטק'.
(3) אחרי 'השר לאיכות הסביבה' יבוא 'בהתייעצות עם שר הבריאות'.

(3) בסעיף קטן (ב) –
(1) אחרי 'השר לאיכות הסביבה' יבוא 'בהתייעצות עם שר הבריאות'.
(2) במקום 'רשאי השר' יבוא 'רשאי השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר הבריאות'.
(3) במקום 'אולמי שמחות או גני אירועים' יבוא 'אולי שמחות, גני אירועים, מועדונים או דיסקוטקים.
(4) במקום 'אולמי השמחות או גני האירועים' יבוא 'אולמי השמחות, גני האירועים, המועדונים או הדיסקוטקים'.

(4) בסעיף קטן (ג), במקום 'אולם שמחות או גן אירועים' יבוא 'אולמי שמחות, גן אירועים, מועדון או דיסקוטק'".

עלי זה מקובל.

רק הערה. בחוק רישוי עסקים, בצו רישוי עסקים שבו כלולים כל העסקים טעוני רישוי, יש רק פריט שקוראים לו דיסקוטקים. מועדון זה תת סעיף של דיסקוטק. ואדם שאומר שיש לו מועדון, מבחינת הרשיון, הוא צריך רשיון לדיסקוטק. אין רשיון למועדון.

אין בהגדרה מועדון?

אין. מי שאומר שיש לו מועדון ואומר שזה לא דיסקוטק, זה לא משנה מבחינת החוק, הוא צריך לשלם לדיסקוטק. לכן מספיק לכתוב דיסקוטק, זה כולל הכל.

אבל זה לא מפריע לכם אם יהיה כתוב מועדונים ודיסקוטקים. למה זה מפריע?

אני לא יודע. את תמיד יכולה להוסיף.

אפשר להוסיף סעיף הגדרות בתחילת התיקון: בכל מקום שייאמר מועדון משמעותו דיסקוטק כמשמעותו בחוק רישוי עסקים.

אבל אין אדם שמקבל רשיון למועדון. כלומר – זה מיותר לגמרי לכתוב מועדון.

הבעיה היא שדיסקוטק היא מילה לא עברית, מתועדת לאייטיז באיזשהו מקום, ובעוד עשר שנים יסתכלו על זה כמו על "רישוי דייג בים המלח". כלומר, משהו ארכאי לגמרי, ששכחו לבטל אותו.

תראה, אתה צודק. אבל אני מניח שכשחילקו את פריטי הרישוי וקבעו שיש פריט רישוי שקוראים לו דיסקוטק ואין פריט רישוי אחר שקוראים לו מועדון, אז אולי אחד השיקולים היה שמועדון יכול להיות גם מועדון ערב של חברים שמתכנסים. זה לא חייב להיות מועדון כמו שאתה מדמיין, שרוקדים שם, עם רעש ועם מוזיקה. אני לא יודע. אני רק יודע שבשורה התחתונה, כשאדם פותח עסק, הוא הולך לרשות המקומית, והיא נותנת לו רישיון למשהו. יש פריטים – לבית קפה, למסעדה, או לדיסקוטק. אין דבר כזה מועדון.

איך מוגדר דיסקוטק בחוק הזה?

יש צו שקוראים לו צו רישוי עסקים.

ויש שם הגדרה לדיסקוטק?

כתוב רק דיסקוטק.

אין לו הגדרה?

זו רשימה של פריטים.

זה בלי הגדרות.

אז איזה פריטים יש, חוץ מדיסקוטק, שמקבילים למועדון שאליו התכוונו?

מה שהרי קרוב פה זה דיסקוטק, יריד או תערוכה. אמפיתיאטרון.

לא משנה מה קורה, אם נכתוב מועדון, זה יהיה חסר משמעות, למעשה. מה שאני מציע, שבדברי ההסבר נכתב דברים יותר רחבים מאשר דיסקוטק. נכתוב למה התכוונו שזה יחול.

אוקי. בסדר.

להשמעת מוזיקה. כן.

סליחה, אני ממשרד איכות הסביבה, מרכזת מניעת רעש. אני הייתי חברה בוועדה שהכינה תקנות בעקבות החוק. אנחנו התבססנו על מפלסי רעש במקומות שונים ומאד התלבטנו. בסוף המלצנו על מפלסים יחסית נמוכים. וזה בטח לא ילך לדיסקוטקים. אז צריך או להוציא תקנות נוספות או לשנות שם, ולהפריד את שני הדברים. שלאולמות שמחה וגני אירועים צריך מפלסים כאלה וכאלה, ולדיסקוטקים מפלסים אחרים וגבוהים יותר. כי אחרת זה לא ילך.

כתוב פה שהשר צריך לקבוע תקנות.

השר יקבע.

אני רוצה להסביר משהו. כעיקרון השר לאיכות הסביבה שלח ממש בימים האחרונים תקנות בעניין הזה, אבל אך ורק לגבי אולמות שמחה וגני אירועים.

אז עכשיו הוא יתקין גם למועדונים, והוא יגיד: לאולמות שמחה זה כך וכך, ולמועדונים זה כך וכך.

אם הוא יחשוב ש-200 דציבלים זה סביר, אנחנו לא נסכים אתו.

אבל אני רק רוצה להסביר - העמדה של המשרד הייתה שמוטב קודם לראות איך מיושמות התקנות האלו הלכה למעשה.

לא, אנחנו לא חושבים שצריך לתת לדור שלנו עוד לחכות דור שלם עד שאתם תעדכנו לזה.

אז צריך פשוט להגדיר.

בתקנות.

תעשו את זה בתקנות.

בתקנות אתם יכולים לעשות את זה איך שאתם רוצים.

אז את זה תעשו בתקנות. אנחנו לא לוקחים מכם את הסמכות.

לא. אני אומרת שעכשיו אפילו אי אפשר להוציא את התקנות, צריך לשנות אותן.

אז שישנו אותן.

תשאירי אולמות שמחה בנפרד, אחר כך נוציא תקנות אחרות.

תקבלו תשעים יום.

כשהחוק הזה יעבור בקריאה שניה ושלישית, אז תעדכנו את התקנות גם למועדונים.

כן. כי אם אתם אומרים שהתקנות מגיעות רק עכשיו – החוק הוא מ-2002.

החוק הוא מלפני שלוש שנים. את מבינה למה זה לא נשמע רציני?

אני חושב שיש פה דבר מאד בסיסי שאנשים צריכים להבין. זכות הציבור לדעת באיזה מצב הוא נמצא. הרי בדיקת רעש - בכל מקום. גם אם זה מקום עבודה או מועדון - זו בדיקה חד שנתית. אף אחד לא יוכל לדעת - אלא אם כן יתלו בפורמט רחב – מה רמת הרעש שנמצאת במקום. ואת זה צריך למצוא. ועל זה בא להגיב המכשיר הזה. בא להראות את העוצמה.

הבנו שאתה ממליץ שבכל דיסקוטק יעמוד מכשיר ונאמר: אופס, ונצא החוצה.

זה לא מכשיר, זו מערכת איתור.

כן, אבל השאלה היא אם המערכת הזאת יכולה לעמוד באופן קבוע.

כן.

כן.

אז על זה מדובר. אנחנו לא מדברים על המכשיר שלך, כי אנחנו לא מייחצנים פה מכשירים.
נכון, אדוני היושב ראש?

כן.

זו מערכת.

בסדר. אין פה שום בעיה. את לא מעלה פה שום בעיה. זה אותו דבר, אותו ניתוב, והשר יתקין תקנות לזה והוא יצטרך להתאים.

אבל צריך להתאים קריטריונים.

זה השר יצטרך להחליט, אם הוא חושב שזה יותר גבוה. זה בסמכותו.

ברור שזה בסמכותו.

התקנות מועברות לאישור כאן בוועדה?

כן.

כן. כתוב בסעיף קטן (ב): "רשאי השר לקבוע הבהרות שונות לסוגים שונים של אולמי שמחות או גני אירועים" – ואנחנו מכניסים פה: "בהתחשב בין השאר בנתונים ובמאפיינים פיסיים".

זהו בדיוק. זה מה שהתאספנו, כדי לקבוע בתקנות מה המפלסים. אבל המפלסים חייבים להיות שונים.

זה לא משנה, אנחנו לא מתערבים בזה כאן. אם התקנות שיובאו לא יהיו סבירות בעינינו, אז נתערב בתקנות. אבל אנחנו לא מתערבים כרגע בהליך תיקון התקנות.

אפשר להעלות את זה להצבעה?

כן. אנחנו נקיים למעשה שתי הצבעות. הצבעה אחת על הצעת החוק – כפי שקראתי – הצעת החוק של חברת הכנסת לאה נס, פ/2268.

פה אחד, ללא נמנעים, ללא מתנגדים.

והצבעה נוספת על אותו נוסח, לגבי הצעת החוק של חבר הכנסת אריה אלדד, פ/2240.

ללא מתנגדים, ללא נמנעים. פה אחד. תודה רבה לכולם ולצוות הוועדה.

תודה רבה.

תודה רבה גם לכם, תודה רבה לך.

11:45.