PAGE
1
ועדת הכלכלה

21.11.2005


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 528

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' חשוון, תשס"ו (22/11/2005), שעה 09:30

הצעה לסדר יום בנושא התייקרות מחיר הלחם של חה"כ שאול יהלום, חה"כ יאיר פרץ, חה"כ משה גפני, חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

יצחק וקנין

משה גפני

יאיר פרץ

שאול יהלום

צביה דורי, מנהלת מינהל סחר פנים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

יוחנן אהרונסון, יו"ר דנית עין בר ויו"ר איגוד האופים

יצחק ברמן, יו"ר מאפיות ברמן

צבי סביניק, מנכ"ל מאפיית אלומות, חולון

ירון אנג'ל, מאפיות אנג'ל

אליעזר לנדנר, מזכיר מאפיות ברמן

לאה ורון

אתי אפלבוים
הצעה לסדר יום בנושא התייקרות מחיר הלחם

בוקר טוב. הנושא: הצעה לסדר היום בנושא התייקרות מחיר הלחם של חה"כ שאול יהלום, חה"כ יאיר פרץ, חה"כ משה גפני, חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה.


רציתי להעלות את הנושא לדיון דחוף כי אני חושב שלא מדובר רק בלחם. הלחם זה סמל למצרך חשוב למשפחות עניות ומשפחות מרובות ילדים. מדיניות הממשלה בשנים האחרונות, הביאה ל-1.5 מיליון עניים, מתוכם כ-700,000 ילדים. המדיניות הזאת ממשיכה. האוצר מתרברב שיש האצה במשק והאצה בצמיחה, אולם קראתי לאחרונה את דוח טאוב ששם נאמר שעל אף הצמיחה והשיפור הכלכלי, ב-2004 נמשכה ההידרדרות במצב הכלכלי של הקבוצות החלשות באוכלוסיה והפערים החברתיים גדלו. בתקציב המדינה ל-2005 - 2006, שהיינו צריכים לאשר, אין מענה להידרדרות החברתית, כפי שנקבע בדוח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שפורסם לא מזמן.


אני לא חושב שהמפעלים, שעושים עבודה נפלאה, צריכים להפסיד. אבל המדיניות הממשלתית, שגם כך גורמת לעוני, היתה צריכה לדאוג למחירי הלחם והחלב. אנחנו יודעים שיש ילדים שאין להם כריך לקחת לבית ספר. יש בעיות אמיתיות, ודווקא בתקופה הזאת מעלים את מחירי הלחם.

אפשר היה למצוא מנגנון אחר. השר לא סיפק מקומות עבודה, לא בנה מפעלים חדשים, לא הביא מפעלים חדשים, לא הביא הכשרות מתאימות. מצד שני, גם לאלה שעובדים, מייקרים את מחירי הלחם.

משרד התמ"ת אומר שמה שהעלו אינו מספיק ושצריך להעלות את המחיר בעוד 15% וזאת בגלל התייקרויות הדלק.

לכן אני רואה חשיבות רבה לנושא הזה. חבר הכנסת שאול יהלום, הבמה שלך.

אני מודה לך אדוני היושב-ראש. אני מתנצל, ב-10:00 יש ועדת כנסת שאני חבר בה, ולכן אצטרך לעזוב.

התירוץ העיקרי של הממשלה הוא שהלחם היום אינו מסובסד, לכן הוא צריך לנוע בין העליות והירידות. לא היה קורה אסון אם הממשלה היתה סופגת את העלייה במחיר המרכיבים של הלחם. בסך הכל זה ויכוח בין המאפיות לבין הממשלה. יכול להיות שהיו צריכים לבוא למאפיות ולומר להן להמתין עם העליות. ישנם אנשים עניים, גם מקצצים להם את הקצבאות וזה לא הזמן להעלאת מחירי הלחם.

דרך אגב, צריך לדעת שהלחם בפיקוח הוא 44% מכל שוק הלחם וכל המומחים אומרים שהמאפיות זוקפות לפעמים יותר מההוצאות שלהם, בכיוון הפיקוח הזה, ותובעות כסף. הן לא מנועות להעלות את המחירים במוצרים יוקרתיים שאינם בפיקוח כמו כל מיני לחמים ולחמניות. בכך הם יכולים לסבסד את הלחם הפשוט, שזה לחם לעניים.

איך יודעים שזה לחם לעניים? הסטטיסטיקה אומרת שהחמישון התחתון צורך פי 3 לחם אחיד מאשר החמישון העליון. אני יודע שיגידו שזה לא שייך, אבל זאת אמת: כל העלייה היא בערך 21 מיליון שקלים. באותו שבוע הוזילו את מחיר הדלק על ידי ויסות המחיר ומיסים. ההכנסות של המדינה מדלק הוא 7.7 מיליארד שקלים. הורידו בערך ב-10%. דלק 95 אוקטן ירד באותו לילה מ-6.23 לליטר ל-5.63. אם היו מורידים פחות באגורה אחת, מי היה מרגיש? מי היה מרגיש אם היינו במקום 5.63 שקלים לליטר היינו משלמים 5.64 שקלים? זה היה נותן לממשלה אפשרות לסבסד את הלחם. זה שיא האטימות, שיא האכזריות, אי ההתחשבות בעניים.

מוציאים להם את הנשמה בכל מיני כיוונים וכל אחד מאיתנו יודע איזה מדיניות יש כלפיהם. אינני יודע מה יהיה עם התקציב הזה - - -

התקציב ל-2006 הוגש באותה מתכונת.

מי שצורך את הלחם האחיד אלה השכבות הנמוכות. אני לא פונה למאפיות, הרי גם הם צריכים להתפרנס. זאת חובת המדינה. אולי היה כדאי להעלות את המחיר ללחמים המיוחדים ולהמשיך ולסבסד את הלחם האחיד שזה לחם חוקם של השכבות הנמוכות.

אני מבקש, זה עדיין לא מאוחר וזה הפיך: אם הממשלה צריכה, אז שתעלה את מחיר הדלק באגורה או באגורה ורבע. אני אומר את זה במלוא האומץ וגילוי הלב. מול כל אדם שישלם 2 אגורות יותר לליטר, יורידו חזרה את מחיר הלחם האחיד ואת החלות לשבת. בכך הם יעשו משהו לטובת השכבות החלשות.

אני שותף לדברי חבר הכנסת יהלום. אם הממשלה היתה נוהגת קצת בתבונה, היתה מעלה את מחיר הדלק לטובת הלחם, ואז הדברים היו נראים אחרת. אבל זאת ממשלה שלא מגלה שום רגישות לשכבות החלשות. הצרכנים של הלחם האחיד הם לא העשירונים העליונים. אלה אוכלים את החלות ואת הלחמים המיוחדים.

גם אסור להם לאכול, הם כולם בדיאטה.

מי שצורך היום את הלחם האחיד אלו השכבות החלשות. אני לא פונה למאפיות. המאפיות גם רוצות להתפרנס. זאת חובת המדינה. לכן הייתי חושב שהיה כדאי להעלות את המחיר ללחמים המיוחדים ולהמשיך לסבסד את הלחם האחיד, שזה באמת לחם חוקם של השכבות החלשות.

תודה שאתה מעלה את הנושא בדחיפות. היה פעם מושל אחד עריץ שהטיל הרבה מסים על התושבים שלו. אחרי שהיה מטיל מסים היה מסתובב בין הנתינים כדי לבדוק מה קורה. הוא ראה שהאנשים מקטרים. אחרי שנה הוא העלה שוב מסים וראה שהאנשים רותחים מזעם. בפעם השלישית שהוא העלה מיסים, הוא ראה שהאנשים צוחקים, אז הוא חשב: "עכשיו מתחיל להיות מסוכן".

העלו את מחירי הלחם לפני שנתיים והיתה סערה ציבורית נוראה. כמעט יצאו להפגנות כמו במדינות אחרות בעולם שבהם אנשים יוצאים להפגנות כאשר מעלים מחירים. הפעם העלו את מחירי הלחם והיה שקט. אנשים כבר לא התלוננו על העניין. אנחנו עומדים בפני סכנה אמיתית. הביאו למצב בלתי נסבל את הציבור שהוא מעמד בינוני ומטה, בעיקר השכבות החלשות. אנשים לא יודעים את זה, הם חיים בספירות אחרות לגמרי. שרון חי בחווה ועמיר פרץ עם ועדי העובדים, ומי שייבחר זה כנראה ביבי והוא בכלל חי בארצות הברית. אני לא יודע איפה אחרים חיים. אני יודע מה פירוש מקרר ריק, בתוך עמי אנוכי יושב. המציאות של חוסר הרגישות הבלתי מתקבלת על הדעת - - - בעלי המאפיות בכלל לא צד במשחק הזה, יש הממשלה.


אפשר להחליט ששום דבר אינו בפיקוח ואפשר לעשות מה שרוצים. לעשירים זה בכלל לא משנה, הם בכלל לא אוכלים לחם. או שהם בדיאטה והם לא אוכלים לחם, או שבכלל הם אוכלים עוגות עם קצפת או לחמים מיוחדים.

ברווח של 9 מיליארד לעשירים, הם יכולים להרשות לעצמם.

המציאות היא שאנשים רעבים ללחם באופן אמיתי ופער המעמדות שקיים היום במדינה הולך ומתרחב כל הזמן. על כל פנים, המציאות הזאת פשוט בלתי מתקבלת על הדעת וכולם שותפים לעניין הזה, גם אנחנו.

דרך אגב, אני חבר בקואליציה. אם לא הייתי חבר בקואליציה היה הרבה יותר גרוע. מה היה בשנתיים לפני שהיינו בקואליציה? אנחנו לפחות מנסים לבלום.

אני מבקש, אדוני היושב ראש, אתה יושב ראש ועדת הכלכלה. יש לך הרבה כוח ביד, עד לבחירות לפחות. אני מבקש שתפנה בהחלטת ועדה, לשר האוצר, שהוא גם שר התמ"ת ולהגיד לו שאנחנו דורשים בכל תוקף להוזיל את מחירי הלחם האחיד, אותו צורך הציבור שהוא חלש מבחינה כלכלית. יש למצוא את הפתרונות לסבסוד הלחם, או מהעלאת מחירי הלחם האחר או על ידי העלאה של מחיר הדלק, או מכל מקור אחר.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש: באוצר מסתירים כמה כסף יש היום. לא צריך להיות כלכלן גדול, הם פשוט גנבו מהעניים מיליארדים. הפיגועים פסקו, יש תיירות, המשק העולמי צמח. בשווקי המטבע יש שוני אדיר בין מה שהיה לפני שלוש שנים ולמה שהיום. החוכמה הגדולה של הממשלה הזאת – הכל בלוף. אנחנו פרובינציה קטנה לעומת מה שקורה במשק העולמי. לשמחתנו הרבה, בגלל תלמידי הישיבות שמתפללים, פסקו הפיגועים, או לפחות צומצמו. הרי אם לא היו מתפללים, אני לא יודע לאן היינו מגיעים. לכן אני מבקש שתהיה החלטה כזאת.

אנחנו אמנם מדברים הרבה אבל צריך להבין מה קורה בחברה הישראלית. אני מכיר את הצד האפל של אותן משפחות שבקושי מתקיימות. יש פתגם במרוקאית: "מי שלא ילד אותו, לא מרחם עליו". חד וחלק. הרגישות שלנו ירדה לשפל המדרגה. כך אני יכול להגדיר את המצב החברתי במדינת ישראל. אפשר ללחוץ, להמשיך ולקחת קצבאות. כתוב: "כי לא יחדל אביון מן הארץ". תמיד יהיו עניים. חז"ל מדברים הרבה על עניין העוני. יותר מה שהעשיר עושה עם העני, העני עושה עם העשיר.

יש פה מצב שמי שאוכל בבית, לא חסר לו שום דבר, הוא לא מבין שיש מצב אחר, כי הוא לא חווה את המציאות הזאת. הוא לא מרגיש אותה. הוא לא יורד לעם לראות מה זה עוני, מה זאת משפחה שאין לה. אני בין אלה שעושים הרבה דברים ואני לא מפרסם אותם. רציתי להגיד לכם לאיזה מצב אנחנו מגיעים ולאיזה הידרדרות חברתית אנחנו מגיעים. כאשר הקברניטים של המדינה יכולים בהינף יד, מצד אחד, להעלות את הלחם, ודיברו כאן על 9-10 מיליארד רווח. אני אומר לך ש-10 מיליארד שקל זה במקרה הגרוע, שבו אותו עשירון עליון נהנה ממנו. קח לך את הצד השני, את מעמד הביניים ואת השכבות החלשות, שממילא נמצאות במצב קשה, ולקחו מהם קצבאות ילדים. לא יקרה כלום לאותו עשיר גם אם יהיה לו עוד 2% במס ההכנסה שלו. זאת לא תהיה הבעיה. מה שהוא צריך לאכול בבית הוא יאכל. לא יהיה חסר לו בבית כלום. הוא יאכל את הבשר, ואת כל סוגי הלחם שדיברתם עליהם.

הבעיה הקשה היא, שאני פוחד שיום אחד זה יתפרץ בחברה הישראלית. ואז "יספרו צדיקים עם רשעים יחד". לא יעזור כלום, אם תהיה התפרצות חברתית, אני אומר לכם ששום דבר לא יעצור אותה. אני גר על קו גבול הלבנון. אמרתי שאנחנו חיים שם בפצצת זמן שאולה. אני מקבל דיווח מלא מאלוף הפיקוד מה קורה, כמה מתחמש החיזבאללה וכו'. ואני רוצה לומר לכם שמעולם זה לא הדאיג אותי. שירתי בתוך לבנון 5 שנים ואני מכיר את כל דרום לבנון. עברתי את התקופה הכי קשה בלבנון. אף פעם לא פחדנו מזה.

זה הפחד – הפחד החברתי.

אף פעם לא היה לי פחד בתוך לבי כמו שיש לי פחד בנושא החברתי. אנחנו מביאים את המצב החברתי למן תחתית כזאת שאם תהיה התפרצות אף אחד לא יעצור אותה. הפחד שלי הוא דווקא לגבי אותו עשירון העליון שיקבל את המכה הכי חזקה. לא מכה בקלפי, אלא זה יהיה פה כמו בארגנטינה. גפני אמר דבר נכון, אנשים כבר לא מדברים, אני יודע את הייאוש. אתם יודעים כמה תרומות אנחנו מביאים מחו"ל כדי לשלם חשבונות חשמל של אנשים? אלה אנשים שרוצים לעבוד. פעם עסקתי בחלוקה של אוכל לציבור החרדי בלבד. היום אני לא מתעסק איתו בכלל. היום אני מתעסק עם חבר'ה שעבדו בהייטק ונפלו. בנו בתים בשלומי, במעלות, בכרמיאל ובנהריה ואין להם עם מה לשלם משכנתא. אנשים לקחו הלוואות, לקחו משכנתא ופיטרו אותם. האנשים האלה יושבים בבית מובטלים עם משכנתאות גדולות, במצב שהם לא יכולים לשלם חשמל.

פעם טיפלתי אך ורק בציבור החרדי. היום אני לא מטפל בו בכלל. היום זה ציבור שאי אפשר לומר עליו שהוא פרזיט. לנו תמיד אומרים את זה, אבל לצערנו הרב אנחנו לא לוקחים את הדבר הזה ברצינות. יש בחירות, אז שרון מדבר על המצב החברתי. הוא חי לו עם השמנת שלו ועם כל מה שיש לו. יש לו חווה משלו, יש לו משכורת מכל הכיוונים. עם הילדים שלו הוא גונב איפה שבא לו, ונגמר הסיפור.

את הכאב הזה צריך להגיד, צריך לדבר על הכאב הזה ולשים אותו על השולחן. אי אפשר למרוח את הדברים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת, אבל אני חושש ממה שיקרה בחברה הישראלית.

נשמע את נציגי המאפיות. אני מבין שכל המאפיות עובדות כדי להרוויח. לנו אין טענות אליכם. כל המאפיות צריכים להרוויח. אתם צריכים להרוויח ולהחזיר לעצמכם את ההוצאות. אם זה בא מהמדינה על ידי סבסוד או מהאזרח, זה לא תלוי בכם.

מכיוון שאנחנו בשוק פתוח לא מגבילים אתכם במחירים של הלחמים. יש בעיה במדינה והממשלה לא מטפלת במצב. אולי תייקרו לחמים מיוחדים ועל חשבון זה תסבסדו את הלחם האחיד? אנחנו לא רוצים שתפסידו. כמובן שאנחנו לא אומרים שהאחריות שלכם. אנחנו מאשימים את הממשלה, את שר התמ"ת ואת שר האוצר שיכולים במעטפת שלהם לתת לכם את הסבסוד הראוי.

אני מסכים איתך. לבעלי המאפיות אין צד בעניין, זה לא עניינם. הם צריכים לעבוד עסקית.

רציתי לתקן את הרושם המוטעה. הזכרתם את העובדה שבעצם המאפיות צריכות לקבל עוד 15% אחוז לתיקון מחירי הלחם שבפיקוח. התוצאה הזאת נובעת מביקורת שנעשתה בכל ענף המאפיות. מדובר בדו"ח סווארי שזה מנגנון ממשלתי להעלאת מחירי מוצרים בפיקוח, לאו דווקא לחם. לאחר בדיקה הזאת ואישור של רואה חשבון מטעם הממשלה, שבדקו את הנתונים, הגיעו למספרים האלה. המספרים האלה נובעים כתוצאה מהשיטה המשולבת - - -

מה הכוונה "המספרים האלה"?

אני מדבר על ה-15%. אילו היו הולכים רק לפי התמחיר של מחירי הלחם מחירי הלחם היו שבפיקוח צריכים לעלות בין 33%-36%. כתוצאה מהסבסוד של המוצרים שאינם בפיקוח, התוצאה היא רק 15% ולא יותר מזה.

הנושא של הדלק באמת לא שייך לעניין הזה. אם הממשלה רוצה בתוך התקציב שלה לסבסד את הלחם מתוך מיסי הדלק, זה עניין פנימי ממשלתי, אבל קודם כל צריך לקבל החלטה שרוצים לסבסד. אנחנו בעד זה שמחיר הלחם יהיה זול. אני חושב שמחיר הלחם שבפיקוח הוא זול מאוד, אחד המחירים הנמוכים מכל האולם. אבל צריך להתחשב במפעלים שמעסיקים אלפי עובדים. אם החברות, שמייצרות ומספקות את הלחם הזה, תפסדנה ולא תוכלנה לממן את פעולתן הן תיסגרנה, והפועלים ייזרקו לרחובות ויהיו אנשים נוספים במעגל המובטלים, מצב שאף אחד לא היה רוצה אותו.

לידיעתך דו"ח סווארי עשה עבודה גם על רשויות מקומיות ועל מפתח סווארי היה צריך לתקצב את הרשויות המקומיות. אני יודע שעד היום הדו"ח סווארי לא מומש במלואו. קיבלו רק 80% מתוך מה שהופיע בדוח. זאת אומרת, עושים עבודה מקצועית, מביאים את ההמלצות והמשרד מחליט לעשות מה שהוא רוצה. גם כשעושים עבודה מקצועית, לא פוליטית, אמיתית ומלווה בראיית חשבון, לא עומדים בה.

במשק מסתובבים אלפי דוחות סווארי לכל מיני נושאים. דו"ח סווארי שלנו בודק רווחיות של חברות שנמצאות בפיקוח. הפיקוח על מחירים מורכב מהתייקרויות שוטפות ומבדיקת רווחיות. ההתייקרות הפעם נבעה אך ורק מהתייקרויות שוטפות. בנוסף, חברה שחושבת שהיא מפסידה מבקשת לעשות לה בדיקת רווחיות, מה שנקרא דוח סווארי. בודקים את הרווחיות ורואים אם צריך לפצות אותה בגין הפסדים.

אולי המפעל לא עבד נכון?

אנחנו מביאים את המפעל לרווחיות מינימאלית. כדי שהמפעל לא יסמוך על "קוסט פלוס" אנחנו מביאים אותו אך ורק לרווחיות מינימאלית. יש לו תמריץ להתייעל כדי להגיע לרווחיות יותר גדולה. יש לחם מפוקח ולחם לא מפוקח. הלחם הלא מפוקח יקר פי שניים ושלוש מהלחם המפוקח. הם צודקים, אם מאפיה היתה מייצרת אך ורק לחם מפוקח, ההעלאה היתה גדולה פי שתיים. בגלל שיש לחם שהוא לא מפוקח זה ממתן בחצי את ההעלאה הדרושה.

למה שלא יכניסו עוד מוצרים, כמו עוגות, שהרווח שלהם יותר גבוה - - -

כל מה שהם מייצרים ומביא להם רווח מקטין את הצורך שלנו לפצות אותם על הנושא של הפסדים ממכירת לחם מפוקח. אני לא אומרת למאפיות מה לייצר. 50%-60% מהתפוקה שלהם אלה מוצרים לא מפוקחים. הם מסבסדים סבסוד צולב את המוצרים המפוקחים.

לגבי העלאת מחיר הדלק אני לא יכולה להתייחס כי נושא הדלק לא שייך למשרד שלנו. אני יכולה להתייחס אך ורק לפעילות של המשרד שלנו. זה עניין בין ממשלתי וזה לא שייך לנו.

כמה כסף צריך כדי לסבסד את הלחם?

הלחם המפוקח נמכר בשנה בערך ב-25 מיליון שקלים. ברגע שחוזרים למנגנון סבסוד, יש עלויות גם למנגנון הפיקוח על הסבסוד. צריך להעסיק רואה חשבון, זה מנגנון מורכב וזה עולה הרבה מאוד כסף. על כל אגורה שייקחו מהדלק צריך לקחת אגורה נוספת כדי לסבסד את כל העלות של המנגנון שמטפל בכל נושא הסובסידיות.

המרכיב הדומיננטי בעלויות היה מזוט.

האם נעשתה עבודת מטה במשרד התמ"ת בעקבות פרסום דוח העוני? בעקבות כך שישנם 700,000 ילדים מתחת לקו העוני? בעקבות כך שקמו עשרות בתי תמחוי כי לאנשים אין מה לאכול? אולי זה לא היה בעיתוי הנכון? מדברים עכשיו על תכנית חברתית בסכום של 2 מיליארד שקלים. אמרו שכל הסיעות יתמכו כי המצב החברתי בישראל הוא בתחתית המדרגה.

אז העיתוי לא מתאים ויש כבר כוונה של הממשלה לתת סכום ולפתור באופן כולל את הבעיה החברתית. אולי אפשר היה להמתין ולהשאיר את הסבסוד, וכאשר יבוא הפתרון של 2 מיליארד שקל, לתת לזה מענה?

אני מדבר על אחריות ממשלתית. היו עושים עבודה ורואים שהעיתוי לא מתאים. נכנס שר חדש, ויכול להיות שהוא היה צריך לבדוק את הנושא. מדובר בדיני נפשות ובדברים הכי בסיסיים למשפחות ברוכות ילדים. האם הכל זה מספרים? אין שום חשיבה? אין שום ראייה? על זה אני מדבר. המספרים פחות מעניינים אותי. האם נעשתה חשיבה אמיתית מה זה גורם למשפחות במדינת ישראל, כאשר ישנם פרסומים של דוחות קשים ביותר? ישנם נתונים של ביטוח לאומי, נתונים של דוח העוני. ישנם גופים נוספים שעשו סקרים. גם דוח טאוב אומר שבשנת 2006 לא יהיה מענה להידרדרות החברתית.

אני כרגע רוצה ללכת לכיוון של ביטול ההעלאה האחרונה וכמובן לא לחשוב להעלות בשום אגורה את מחירי הלחם. לא לפגוע במפעלים ולתת להם את מה שמגיע להם, עד שתעבור התכנית הכלכלית הכוללת ששם זה יתבטא. זה המסר שיוצא מהוועדה. כל החישובים כרגע לא מעניינים אותי. את אשת מקצוע ועושה עבודה נפלאה, אין לי טענות כלפייך, אבל הראייה שלנו היא ראייה כוללת של עם ישראל.

אני לא הייתי מביא לפה את בעלי המאפיות. הייתי מביא רק את האוצר.

החלטת הוועדה: אנחנו מכבדים את האנשים שעובדים במאפיות. הם ספגו תקופה קשה ותקופה ארוכה הם ספגו את כל עליות המחירים. הבנתי שהעלאה באה באיחור רב. איננו רוצים שאתם תפשטו רגל, תסגרו מפעלים או תפטרו עובדים. אנחנו יודעים מי עובד במאפיות. אנשים פשוטים, אנשים שרוצים להביא את לחמם בשכר מינימום. יישר כוח לכם על העבודה שלכם. אתם כבר ספגתם מספיק. המדינה צריכה להיות אחראית ולקחת על עצמה את הדברים האלה. כרגע לא צריך להטיל עוד גזירות על עם ישראל.

ברוח הדברים האלה אנחנו נוציא סיכום שהוועדה פה אחד מחליטה להוריד חזרה את הסכום וגם לבטל את ההעלאה הבאה שעומדת על הפרק. הדברים הללו ייכנסו לתכנית החברתית הכוללת. כמובן שיש לדאוג שבעלי המאפיות לא יפגעו. יש למצוא מנגנון כדי לתת להם את הסבסוד. אנחנו מבקשים את זה גם משר האוצר וגם משר התמ"ת.

בזה אנחנו מסיימים את הדיון. אני מודה לכם על כך שהגעתם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15