PAGE
1
ועדת הכלכלה

21.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 524

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ט בחשוון התשס"ו (21 בנובמבר, 2005), שעה: 09:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18) (מתן שירות טלפוני חינם), התשס"ו-2005 של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987)

חברי הוועדה: משה כחלון - מ"מ היו"ר

דוד טל

חיים כץ

עו"ד רני נויבואר – משרד המשפטים

עו"ד חנה טירי- משרד התמ"ת

עו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת

עו"ד ברוריה מנדלסון – משרד התקשורת

מאיר בן-בסט - מנהל תחום הפיקוח על השירות לצרכן, משרד התקשורת

עו"ד זאב פרידמן – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד שרון רוזנבלט – יועמ"ש, 013 ברק

עו"ד טל חלדי – yes

עו"ד שלומי לויה – לשכת המסחר

עידן בן-ארי – יועץ משפטי, אמישראגז

עו"ד כרמית אהרון-זקס – בזק

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון
רשמה: שושנה מקובר

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18) (מתן שירות טלפוני חינם), התשס"ו-2005 של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987)

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18) (מתן שירות טלפוני חינם), התשס"ו-2005 של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987).

לפנינו הצעת חוק שהציג משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה.

עו"ד חנה טירי העבירה לבקשת הוועדה נוסח מוצע להצעת החוק של חבר הכנסת חיים כץ.

ההצעה המקורית בקשה לקבוע ביחס לכל עוסק שיש לו 100 אלף לקוחות. אנחנו התנגדנו לקריטריון הזה, וטענו שזהו קריטריון שקשה מאוד לדעת אותו – או לקבל מידע מעסקים כמה לקוחות יש להם. הצענו לקבוע שהשר יקבע את זה בתקנות סוגים של עוסקים. הוועדה לא קיבלה את זה – נתבקשנו לקבוע את אותם עוסקים בתוספת, וזאת ההצעה שהצענו. ההצעה אומרת שעוסק שיהיה מנוי בתוספת השניה יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר--

עו"ד טירי, אני מבינה שהבוקר העברת נוסח נוסף?

העברתי נוסח שאיננו נוסח שונה מהותית.

את רוצה לתת לי דף אחד, כדי שנבקש לצלם וכדי שהוא יהיה לפני חברי הוועדה?

הוא פשוט קורא לילדים בשמם האמיתי.

למעשה, אנחנו אומרים שעוסק המנוי בתוספת יהיה חייב לספק שירות טלפון חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין – כפי שרצה חבר הכנסת, כפי שהיתה ההצעה המקורית. סעיף קטן (ב) הוא גילוי נאות לצרכן – יש שירות טלפוני חינם, וצריך גם לפרסם אותו לצרכן. אמרנו ש"עוסק, כאמור בסעיף קטן (א), חייב לגלות לצרכן את מספר הטלפון בו ניתן השירות חינם באופן ברור ומובלט; הגילוי כאמור יהיה לפחות בחוזה ההתקשרות בינו לבין הצרכן, בכל חשבונית שנשלחת לצרכן וכן באתר האינטרנט שלו", אם יש לו, כמובן. בנוסף, נתנו אפשרות לשר לשנות את התוספת בצו, באישור ועדת הכלכלה.

אני רוצה להקדים ולומר שלפי מה שהבנו--

זו ההגדרה שלהם בחוק? כך הם מופיעים בכל חוק שהוא?

כן. בדקנו את זה.

כלומר, אני לא צריך להגדיר אותם שוב בחוק הזה?

לא. אני מפנה את זה לחוק הספציפי, שמגדיר בדיוק מהו כל עוסק.

אני רוצה לומר מהו הרציונל שלנו, כשבחרנו את העוסקים האלה.

אני רוצה לשאול לגבי שעות הפעילות של המענה הטלפוני – בין 08:00 ל-16:00, 24 שעות, חמישה ימים, שבוע שלם.

אנחנו החלטנו לא להכנס לזה. ראשית, מדובר בקביעות שצריכות להיות בחקיקת משנה, אם כבר. החלטנו שלא להכנס לזה כי ברור שאם העוסק מחויב לתת שירות מסוים, הוא צריך לתת אותו באופן סביר, כך שבאמת צרכנים יוכלו להתקשר ולקבל שירות.

אבל האם נחיל את זה עליו בשעות העבודה והמנוחה, כמו ביום שבת קודש? יושב ראש הוועדה הקבוע בוודאי לא יסכים לכך.

אני חושבת שזה גם אסור.

את יכולה לומר שזה נעשה על ידי דרוזי, וכן הלאה.

לא נכנסנו לזה.

זאת בעיה. זו שאלה שהיא במקומה.

אני חושבת שכל עוסק שמחויב, חייב לתת את השירות במאמץ סביר. אם הוא נותן את השירות פעם בשבוע – מן הסתם זה לא שירות שניתן בצורה סבירה.

לא הייתם מציעים לעגן את זה בחקיקה מלכתחילה?

אני מתאר לעצמי שאם חברת גז תתן מענה קולי שעה בשבוע לתקלות בבטיחות בגז--

בטיחות של פיקוח נפש – גם בבית חולים וגם מד"א עונים בשבת. השאלה במה מדובר.

וכל חברות האינטרנט עונות בשבת, והכבלים עונים בשבת. כולם עונים בשבת.

השאלה היא אם צריך לחייב אותם לעבוד בשבת.

היום הם עונים.

גם להחליט שלא מכניסים את זה לחוק זו החלטה, אבל צריך להחליט.

כולם עובדים בשבת – אחרת לא יבואו אליהם. אם חברת "אינטרנט זהב" לא תתן שירות בשבת ו"כבלי הרקיע" כן יתנו – כולם יילכו ל"כבלי הרקיע", כי גולשים בשבת.

אבל אני לא חושבת - - - זה בטח לא - - - חוק שעות עבודה ומנוחה.

בנוסח המוצע שנקרא עוד מעט מחייבים בין היתר את העוסק לגלות לצרכן את מספר הטלפון ליצירת הקשר הטלפוני החינם. אולי באותו גילוי יהיה צורך לגלות גם את השעות שבהן השירות הזה עומד לרשות הצרכן, ולהסמיך את השר לקבוע הוראות, אם הוא ימצא לנכון, גם בהקשר הזה.

אפשר להוסיף שהוא יגלה לא רק את מספר הטלפון אלא גם את שעות הפעילות.

לדעתי, הם יעשו את זה מעצמם. אתה לא יכול לחייב אדם לעבוד בשבת בחוק. לאן הגענו? אני לא צריך להיות היושב ראש הקבוע של הוועדה כדי שלא להסכים לזה.

עו"ד טירי, האם סיימת?

חשבתי לעבור לתוספת, אבל אם יש הערות לפני--

שכחת להוסיף את קופות החולים לרשימת הספקים.

אנחנו עדיין לא קראנו את הצעת החוק. נקרא כל מילה – כרגע הדיון נסוב ברמה העקרונית יותר.

במענה, שכחת להוסיף את מה שדיברנו עליו – שהמענה לא יהיה מענה קולי אלא גם מענה אנושי.

מה זה "תקלה" בקופת חולים?

על שירות.

הזמין רופא, והוא לא הגיע.

שהבדיקה הלכה לאיבוד במעמדה. זה משהו שהזכרתי בישיבה הקודמת, כשאתה עוד אמרת שאם כך צריך לכלול אותן.

אני בעד לכלול--

היום הם נותנים את זה, אבל הם משאירים אותך על הקו 20 דקות וחצי שעה כיוון שאתה משלם. מחר, כשהם ישלמו, הם יעדיפו לאייש שני אנשים – זה יהיה זול יותר עבורם מחצי שעה של שיחה על חשבונם. בנוסף, נתת פרנסה לשני אנשים נוספים.

לא נכחנו בדיונים הקודמים, אבל אני רוצה להעיר הערה כללית: הרציונל של הצעת החוק לא מופיע היום בנוסח. כלומר, בהצעת החוק המקורית הופיע 100 אלף לקוחות ומעבר לכך, והיום זה לא מופיע. בעתיד, כאשר נצטרך לתקן, יהיה קצת קשה לדעת אלו גופים להכניס לתוספת ואלו לא להכניס. זו הערה כללית.

לא כל כך הבנתי את ההערה הכללית.

משרד התקשורת יכול להעביר לוועדה רשימות, בהן מצוין למי מהחברות יש 100 אלף לקוחות? אתם יודעים את זה?

אלו חברות?

סלקום, פרטנר.

לכל החברות הגדולות יש הרבה יותר מ-100 אלף חברות.

לחברות הציבוריות יש, אבל חברות שהן לאו-דווקא ציבוריות? אתם יכולים לומר לוועדה?

למי הכוונה, לבעלי רישיונות תקשורת?

כן.

אנחנו פרטנו כאן בתוספת גם את בעלי הרישיונות הפנים-ארציים נייחים של בזק, או אם יהיו אחרים כאלה כלליים.

אבל לצורך הענין – ועדיין לא קראנו – שטוב עשיתם ששינתם את התוספת המוצעת, וכתבתם: בעלי רישיונות כלליים, מתוך הנחה שמדובר באמת בנותני שירותים לציבור הרחב. בנוסח הקודם – ספקי טלפון – זה קצת בעייתי, ואני מניחה שאת לא יודעת את המספר המדויק של הלקוחות של מי שיש להם רישיונות מיוחדים. לכן היה צורך לצאת מההגדרה של מספר הלקוחות, ולעבור לסוג נותן השירות.

לגבי התקנה עצמה, לפני התוספת: כתוב "שירות טלפוני חינם". צריך להבהיר שכאשר מישהו מתקשר מטלפון נייד ל-800-1, זה לא בחינם; זה עולה 22 אגורות פלוס מע"מ.

לדקה, או על עצם ההתקשרות?

לדקה.

חינם למי? מי משלם את זה?

המנוי המתקשר. כאשר אדם מתקשר מטלפון נייד למספר החינם, זה לא חינם מלא. לכן צריך לשנות כאן איכשהו את הנוסח כדי שזה יובהר.

מה את מציעה?

אולי נכתוב 800-1? אני לא יודעת אם זה יהיה נכון.

אני לא יכולה לעגן בחוק את המספר 800-1.

אולי "שירות טלפוני חינם למתקשר מטלפון נייח".

מכל רשת?

כן – מכל רשת ממנה את מתקשרת למספר טלפון, השירות הוא בחינם, בין אם מדובר ברשת ניידת ובין אם מדובר ברשת נייחת.

אבל אני מבינה שנציגת משרד התקשורת רוצה לסייג, ולגרום לכך ששירות החינם יהיה רק מטלפון נייח.

השירות חינם יהיה מכל טלפון, כולל טלפון סלולרי.

אבל אין היום שיחת חינם מטלפון סלולרי.

אז תהיה. לשם כך יש חוק.

אבל מדובר בעלויות מאוד גבוהות.

אם כך, יהיה כדאי להם לענות מהר כדי לחסוך את העלויות. זאת מטרת החוק. אני המציע, וזה מה שאני מבקש. אני המחוקק. את מעירה את ההערות שלך, וזה בסדר, ואני כאן כדי לחוקק. זאת ההצעה שלי – כולל טלפון סלולרי. זאת הצעת החוק. אם זה יעלה או לא – זה לא מעניין אותי בכלל. שיתנו שירות מהיר ויענו תוך שניה – אז העלויות יהיו קצרות וזולות, ולא ישאירו אותי 20 דקות על הקו. אני לא אעשה להם את החשבון; אני מחפש שירות לאנשים.

אשאל את נציג משרד התקשורת אם זה אפשרי מבחינה טכנית.

בהחלט. היום חברות הסלולר מספקות שירות מידע – מודיעין טלפוני – באמצעות מספר 12445052. השירות הזה הוא שירות חינם מכל רשת.

כלומר, זה ניתן מבחינה טכנית.

אין כאן בעיה טכנית; יש כאן בעיה של בילינג, והיא - - - פתירה.

אני רוצה לציין הערה לגבי רישיונות כלליים: המשרד נמצא כרגע במהלך שבו ספקי האינטרנט אמורים לעבוד בעתיד הלא-רחוק על פי היתר, ולא על פי רישיון.

לכן כתבנו "ספק". לכן בתוספת שינינו את הנוסח, והוא עונה גם - - - "ספק שירותי גישה לאינטרנט". לא כתבנו "בעל רישיון" בדיוק בגלל נושא ההיתרים.

אם אין הערות כלליות נוספות, אפשר לעבור לקריאה.

שמי כרמית, מחברת בזק.

כפי שציינו בישיבות קודמות, אנחנו מספקים היום את השירות הזה ממילא. כך שמבחינתנו זה לא - - -

עלתה כאן השאלה לגבי שיחות 800-1. שיחות 800-1 הן כמובן שיחות חינם מקווי בזק, אך אבקש שיצויין בפרוטוקול שככל שייקבע שהשירות חינם יינתן מכל טלפון שהוא, לרבות טלפון סלולרי, העלות ביחס לשיחה הסלולרית תושת כמובן על חברת הסלולר, ולא על חברת בזק.

אני וודאי לא אכתוב את זה בחוק.

איך אפשר לכתוב את זה בחוק.

זה יהיה ברור, אבל שזה יירשם בצורה כזו או אחרת--

זה כבר רשום בפרוטוקול, וזה נאמר בכל הישיבות. אנחנו חוזרים וממחזרים את הישיבות.

הנושא הזה לא עלה. השירות שלנו ניתן חינם. בכל מקרה יש לנו שירות כזה.

חבר הכנסת כץ, היא רוצה להבהיר שאם מדובר על התקשרות לספק מקו סלולרי--

--יש להשית את המקטע הסלולרי על ספק הסלולר, כמובן.

אני לא מבינה למה זה "מובן" לך שזה יושת על ספק הסלולר.

כי זה מקטע נייד.

הנוסח היום עונה על זה.

לדעתי, הנוסח אומר שזה צריך לחול על נותן השירות.

השירות שלנו יינתן חינם – אנחנו לא נשלם עבור שיחות של גורם אחר.

שמי שרון רוזנבלט, היועץ המשפטי של חברת 013 ברק.

אני מדבר גם כצרכן – אני לא מבין למה התוספת הזאת מצומצמת למי שרשום כאן. אם אני רוכש מוצרים בסופרמרקט, ואני נתקל בפגם במוצר – אני לא מבין למה צמצמו את הרשימה לאותם גופים שאולי נוח להשית את זה עליהם.

למשרד התמ"ת לא היה זמן. ארבעה חודשים לא היה להם זמן.

לכן אנחנו יושבים כאן עכשיו.

אנחנו יושבים כאן כדי להעביר את החוק או לקבור אותו. זה הסיפור. או שזה יהיה מצומצם - ארבעה חודשים לא היה להם זמן. הם עסוקים. הם עובדים קשה ועסוקים. לכן זה או מצומצם או כלום.

אני לא בא להתנגח; אני אומר את העמדה שלי: לדעתי, הרשימה הזאת מצומצמת. לא יעלה על הדעת שיתפסו את מי שקל לתפוס, במרכאות, ולא יתפסו אחרים. לדעתי, לסופרמקרטים ולרשתות הגדולות יש בוודאי מספר גדול יותר של צרכנים בהשוואה לספקי האינטרנט, ויש שם תקלות. אני לא רואה את ההבדל.

שנית, לא ברור לי מדוע נדבקו למספר 100 אלף.

ירדו מהמספר לחלוטין.

זה רק מה שמופיע בתוספת?

כן.

קל וחומר ההערה הקודמת שלי, שצריך להרחיב אותה. לא יעלה על הדעת שזה יהיה רק אנחנו.

האם התוספת שונתה ביחס לספקי טלפון?

אני בהחלט מסכימה עם הדברים האלה – כך למשל: ספקי מכוניות, ספקי מקררים.

נשמעת כאן הערה חשובה מאוד מטעם נציגת הממשלה. האם את מוכנה לחזור עליה? את אומרת עם ההערה שנאמרה כאן על ידי נציג ברק. את נציגת ממשלה, ואת מביאה הצעה אחרת.

אמרתי שמוזר למה הם לא כלולים בתוספת.

כי הממשלה לא הציעה משהו אחר. נציגי התמ"ת הביאו הצעה מטעם הממשלה, ודרשו שהנוסח יהיה מתואם עם הממשלה.

אני מבקש שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

זה כתוב וזה מופיע. סעיף (ג) אומר במפורש: "השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת".

השר יוכל להרחיב את זה.

אני אומר מבחינתי דבר עקרוני: לא ייתכן שהחוק הזה יוטל באופן מפלה. אם יש כאן ראיה צרכנית--

אז יש לשר שיקול דעת להרחיב או לצמצם.

אתה יודע, שיקול דעת לשר – יש קבוצות לחץ--

אולי נשמע את נציגי הממשלה, שיסבירו מדוע הסתפקו ברשימה הזאת.

הרשימה הזאת ממש לא מקובלת עלי, כמי שמופלה לרעה.

הם לקחו רק אנשים שמשלמים בתשלומים חודשיים.

חבר הכנסת כץ, הייתי שמחה לשמוע את נציגי משרד התמ"ת ומשרד המשפטים. אני משוכנעת שהנימוקים הם נימוקים ענייניים לחלוטין, התלויים במספר התקלות שמופנות נגד אותן חברות על שירותים כאלה.

כמה פעמים יש לך גבינה מקולקלת? הרבה יותר.

אני חושבת שמי שיש לו גבינה מקולקלת לא מתקשר.

אבל אולי אני כן אעשה את זה עכשיו.

אני רוצה לציין כמה דברים ענייניים יותר: יש כאן את הרט"ן ואת בזק, שהשירות לא עולה להם כסף, אלא הוא חלק מהעלויות הקבועות שלהם.

- - -

אני אומר שאין כוחות בהשתת העלויות האלה, כי לבזק ולרט"ן זה לא עולה כסף.

זה במחיר עלות.

אני לא יודע – אלה גם עלויות קבועות שקיימות במילא. אני חושב שזה למעשה פחות ממחיר עלות. אני לא יודע לנתח את זה ככלכלן. בכל מקרה, זה לא כוחות: לנו זה עולה הרבה כסף. כמובן, ככל שהעסק קטן יותר העלויות הן אחרות. אגב, אני לא יודע אם מוקד חברת החשמל, למשל, עולה להם כסף. אין לי מושג.

בוודאי שזה עולה – אלו עלויות, אנשים וכוח אדם. זה הכל.

ועדיין לנו זה עולה הרבה יותר באופן יחסי בהשוואה אליכם.

אני מוכרח לומר שיש חלק גדול מהחברות, ואני חושב שעם הזמן החברות האלה הולכות ומתרחבות במעגל הזה. זהו אינטרס מובהק של החברות האלה, כולל של בזק, חברת החשמל, חברות האינטרנט והסלולרי. זה אינטרס מובהק שלהם, כיוון שזה נושא תשואה הרבה יותר גבוהה מהעלות הזאת.

ברור ששירות לקוחות הוא אינטרס של החברה. אני מסכים. אבל עדיין, כפי שזה כרגע כאן, בין השחקנים העיקריים שמוצגים כאן יש כאלה שזה לא עולה להם כסף. היתרונות הם בוודאי כפי שאתה מציג אותם, אני רק אומר שאני לא שחקן שווה במגרש הזה. לכן אני אומר: או שיהיה כאן איזשהו סיבסוד – אולי ממשלתי; אם רוצים ראיה צרכנית, אולי הממשלה צריכה להצטרף איכשהו. אולי על סוג כזה של שיחות אני צריך לשלם פחות לבזק או לרט"ן – כי מהם למעשה אני צורך את השירותים האלה – על מנת שנשחק כאן בכלים שווים. החוק, כפי שהוא מוצע כעת, מאלץ אותי להתמודד בצורה הרבה יותר נחותה בהשוואה למי שהשירות הזה ניתן לו בחינם.

שמי עו"ד טל חלדי מהמחלקה המשפטית ב-yes.

אני רוצה להקדים ולומר שברישיון שלנו אנחנו מחויבים לתת שירות 800-1 ללקוחות. אנחנו עושים את זה. בניגוד למה שנאמר כאן, לקוחות yes שמתקשרים היום מקבלים בממוצע מענה אנושי תוך 90 שניות בחינם, באמצעות 800-1.

גם אם מתקשרים אליכם מטלפון נייד?

לכך אני מגיע: אני חושב שההרחבה האמורה, שעניינה השתת העלויות של מי שמתקשר מטלפון נייד גם עלינו, כל שאר הספקים, היא קצת מוגזמת. זאת בפרט כשמדובר בלקוח yes, שיש לו בעיה בבית – הוא לא רואה טלויזיה בבית. אין שום סיבה שהוא יתקשר מהנייד, וישית את העלות עליי. יתכבד ויתקשר מהטלפון הנייח שלו, ואנחנו נספוג את העלויות.

האם תוך 90 שניות יש מענה קולי או אנושי? השבוע בצעתי את הבדיקה הזאת עם נציג משרד התחבורה, שאמר לי: אנחנו עונים תוך דקה. תוך דקה יש אכן מענה קולי, אך עד לקבלת מענה אנושי חלפו שש דקות.

אני מדבר על מענה אנושי. זוהי נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, כי העלויות מטורפות.

דיברנו על כך, והמצביע מתעקש להשאיר את זה. אנחנו נצטרך להצביע.

אני מצטרף לדברים: אין סיבה שלקוח לא יתאמץ ויילך לקו נייח. לרוב המוחלט יש קו נייח, וכפי שאתה יודע – אדם לוקח את הסלולרי בשל הנוחות--

מאחר והדיון הזה חוזר על עצמו בפעם הרביעית, ומאחר ששמענו את כולם בפעם הרביעית--

עבורי זו פעם ראשונה. אני חייב לאפשר לכולם להתבטא.

הנקודה הזאת עלתה לראשונה בדיון הזה.

שמי עו"ד שלומי לויה, מלשכת המסחר.

מעבר להתנגדות שלנו להצעת החוק, מטעמים שפורטו בישיבות הקודמות, לא ראינו כאן מענה לבעיות שעלו גם קודם לכן – העובדה שכל שירות הלקוחות של כל החברות יהפוך לשירות של שיחת חינם, ומדובר בעלויות אדירות. לא ענינו על השאלה לגבי שירותים משיקים, וניתנה דוגמה בישיבות קודמות של תנור אפיה וחברת גז. החשש הוא שצרכנים של שירות אחד יתקשרו לשירות אחר, והעלויות יוטלו על אותו ספק שירות, מבלי - - -

יש לך הצעה קונקרטית? הנושא הזה עלה מספר פעמים, ונדמה לי שמדובר בחשש שווא. הרעיון שאני אתקשר לחברת אמישראגז כדי לומר להם שיש לי ליקוי בכיריים – אני לא אומרת שזה לא יכול לקרות, אבל יענו לי מיד ויגידו לי: גברת, אם יש לך בעיה בכיריים, זאת לא בעיה של ספק גז, את צריכה לפנות למי שנותן שירות למכשירים. אבל באופן עקרוני, החובה היא רק לגבי ליקויים כפי שמוגדר בהצעת החוק.

זה מה שמוגדר בהצעת החוק, אבל זה לא אומר שצרכנים לא יוכלו להתקשר לאותו מספר חינם שנותן להם השירות, ולדווח על כל הבעיות שלהם.

אנשים יתקשרו למספר חינם כי יש להם תקלה. אם יענו להם, ויגידו להם: אנחנו לא מטפלים בסוג הזה של התקלות, הם יגידו תודה רבה ושלום. מה ייצא להם מכך שהם ימשיכו להטריד אתכם עם תקלות שבלאו הכי לא תפתרו להם ולא מחויבים לפתור להם.

תכליתה של הצעת החוק היא להקל על הצרכנים. אפשר לומר שגם החברות הגדולות מרשות לעצמן, ולא רואות בכך טרדה, להעמיס עליי פקסים, הודעות sms וטלפונים כאלה ואחרים. זה דו-סטרי – גם בהנחה שאתה צודק בקטע מסוים בכך שתהיה טעות כזו או אחרת, זה לא נורא. זה נדחק לשוליים. לא מדובר במשהו מהותי, שיתפוס להם את כל הזמן ואת כל העבודה. החברות הגדולות עושות את זה על גבי.

ככל שיש חברות ששולחות לך פקסים או הודעות sms בניגוד לרצונך, הן עוברות על החוק. זה צריך להיפטר באמצעות חוק להגנה על הפרטיות ודיוור ישיר. זה ענין אחר. ואני מסכים אתך - - - ראיה צרכנית.

אנחנו רוצים להקל על הצרכן. הצרכן במדינת ישראל עשוק על ידי כל החברות כמעט, בכל מני תנאים. אני לא רוצה לעשות הכללות, אבל אם אבדוק אתך כל חוזה של כל חברה, תוכל תמיד למצוא את העושק.

אני רוצה לבקש מעו"ד חנה טירי להמשיך בהקראה, ולהתייחס לשאלה איך להכניס בהצעת החוק גם את הנושא של המענה האנושי.

שמי עו"ד עידן בן-ארי, אני היועץ המשפטי של חברת אמישראגז ונציג התאחדות התעשיינים בדיון הזה, בנושא הזה.

העמדה של ההתאחדות בענין הזה--

זה רשום בפרוטוקול.

לא דיברתי היום.

חבר הכנסת כץ מתייחס לדיונים הקודמים. בכל מקרה, אנא הצג את עמדתך.

אנחנו רואים שהצעת החוק השתנתה שלוש פעמים, ולכן מן הראוי לאפשר לנו להגיב לנוסחים החדשים, אותם אנחנו רואים לראשונה בדיון הזה.

למרות שזה נאמר, השינויים שנעשו מהגרסה הראשונית בדיון הראשוני שהיה כאן ועד לכאן הם מפליגים, ואפרט: הדבר המהותי ביותר הוא שבנוסח הקודם - לא האחרון אלא זה שלפניו - החוק היה נכנס לתוקף לאחר שהיו מותקנות תקנות על ידי השר הרלוונטי. הרציונל אמר שלשר הרלוונטי יש את הכלים, והוא ישקול כל מקרה לגופו, ויוכל לשקול את הדברים לגופם, ויהיה דיון מסודר בנושא, שפה קשה מן-הסתם לקיים אותו. כרגע, המצב הוא שהתקנה נכנסת לתוקף, ולכן יש צורך לחזור ולומר על אחת כמה וכמה את הדברים שאמרתי בדיוניםה קודמים: בכל הקשור לגז - ואנחנו לא מדברים כאן על עלויות – באנו והסברנו שיש כאן פגיעה בטיחותית.

צרכן שרוצה לדווח לנו היום על תקלה, יכול להתקשר לכל הטלפונים של כל החברה – יש לו מאה קווים. כשיהיו מספרי חינם, כולם – כולל מי שמתקשרים בנוגע לחיובים, חשבונות ולצריכה – יתקשרו לאותו קו. משך הזמן שייקח לצרכן, שירצה לדווח על דליפת גז אצלו בבית, יגדל באופן משמעותי. אנחנו בצענו בדיקה, וכך עלה ממנה.

לכן אנחנו מציעים שהנושא הזה יחזור לנוסח של קביעת תקנות - שיתייעצו עם השר הממונה. יש לנו אחראי סטטוטורי על הבטיחות במשרד התשתיות. יש ממונה סטטוטורי בחוק הגז (בטיחות ורישוי), שצריך לתת את דעתו על הנושא הזה. ישאלו מה דעת הגורמים המקצועיים. תעשו דיון מסודר.

יש עמדת ממשלה. הממשלה תמכה.

אבל זה נוסח שהממשלה לא ראתה.

זה נוסח שנציגי הממשלה הביאו לוועדה.

אילו נציגי ממשלה? משרד התשתיות - - -

במענה לדברים שנאמרו – זה נאמר גם בישיבות קודמות, ואני רוצה להבהיר את עיני הוועדה: מבחינת הטענה עצמה, במישור הטכני, זה פשוט לא נכון. היה גם איש טכני שאמר את זה.

אני לא רוצה להכנס לדיון – יש לי הרבה דברים להשיב לו. אפשר לומר את זה גם על המשטרה, על מד"א ועל גופים רבים אחרים.

אבל הם לא בפנים.

- - -

כבוד יושב-ראש הוועדה, הניתוב הוא מקומי--

אדוני היושב-ראש, אני חושב שכל אחד מדבר כרגע מאיפה כואב לו. אני רוצה להציע להתחיל לקרוא את ההצעה--

ביקשתי מנציגת משרד התמ"ת להתחיל לקרוא, ואז עצרת אותי. עלו כאן הערות חשובות ורציניות. אנחנו דיברנו עליהן, וכעת אני מבקש מעו"ד חנה טירי להקריא את החוק. בבקשה.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מתן שירות שיחות טלפון חינם), התשס"ו-2005

סעיף 18ב

"(א) עוסק המנוי בתוספתה שניה יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר, או בשירותיםש אותם הוא נותן מכוח דין או הסכם."

אני מבקשת להוסיף כאן: "ובלבד שהשירות הטלפוני האמור יכלול אפשרות לקבל מענה אנושי." אני לא מדברת כרגע על הנוסח הסופי, אלא על הרעיון, בהתאם לבקשתם של חברי הכנסת.

אפשר לומר את זה ישירות: "לשם מתן מענה אנושי לכל פניה".

אני לא רוצה לשלול את האפשרות שיהיה גם מענה קולי; אני רוצה שתהיה אפשרות להגיע גם למענה אנושי. ייתכן שאפשר לנסח את זה בקיצור, אבל זה ברמת העיקרון. כשנעבוד על הנוסח, נחשוב על כך.

אני מבינה שחבר הכנסת כץ ביקש שייאמר "שירות טלפוני – הן נייח והן נייד".

- - -

אם היינו צריכים לסייג, היינו צריכים לומר את זה במפורש.

זה מוגדר נכון, לדעתי.

האם יש למישהו הערות נוספות לסעיף קטן (א)? אם כך, אפשר לעבור לסעיף קטן (ב).

"(ב) עוסק כאמור בסעיף קטן (א) חייב לגלות לצרכן את מספר ה טלפון בו ניתן השירות חינם באופן ברור ומובלט; הגילוי כאמור יהיה לפחות בחוזה ההתקשרות בינו לבין הצרכן, בכל חשבונית שנשלחת לצרכן וכן באתר האינטרנט שלו.

אם יש לו. אני מבקשת להוסיף כאן, בהתאם למה שדובר כאן קודם, שהגילוי יכלול גם את שעות הפעילות של השירות הטלפוני.

של שמונה שעות עבודה לפחות.

אני מציעה לא לציין כרגע.

מי שירצה להתייעל, יעשה יותר.

"(ג) השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת."

אני מציעה שוב: לא רק לשנות את התוספת אלא לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. כדי שאם הוא ירצה לקבוע הוראות ביחס לשעות הפעילות בהם חייבים לתת את השירות הטלפוני החינם, למשל, יהיה רשאי לעשות זאת. את הנוסח המדויק אכין בהמשך, כמובן.

ביחס לסעיף הראשון: לדעתי, חסר שם מדד שירות - תוך כמה זמן. ממוצע.

זה לא משנה לנו. הוא ייתן שירות, ואם לא – הוא ישלם.

אתה יכול לחייב מספר 800-1, ולא יענו לך.

שלא יענו.

אם לא יענו זה לא שווה.

הוא צודק - לעצם מתן תשובה. אבל זה לא שירות.

בחוק לא מתאים לכתוב.

אי אפשר להגדיר זמן בחוק. אני מבקש להביא להצבעה את סעיף 18ב.

אנחנו מציעים לדחות אולי את התחולה של הצעת החוק.

רגע – זה הסעיף האחרון. עדיין לא קראנו את התוספת השניה. היושב-ראש מציע להצביע על סעיף 18ב בלבד בשלב זה.

מי בעד?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את הסעיף – פה אחד

ההצעה לאשר את סעיף 18ב, נתקבלה

שלושה בעד, ללא נמנעים וללא מתנגדים. סעיף 18ב התקבל. אנחנו ממשיכים.

אקדים ואומר שבתוספת השניה ניסינו ללכת לפי הרציונל של חבר הכנסת כץ. לקחנו את העוסקים שנותנים שירות לכלל הצרכנים כמעט – שירות שמצוי אצל כל צרכן – ואלו באמת שירותים שיש לגביהם שירותים ופגמים שצרכנים נוהגים להתקשר ולהתלונן לגביהם. כך למשל: טלפון, חשמל וגז – כל השירותים החיוניים. בנוסף, היה לנו ברור למדיי שלאותם עוסקים יש מן הסתם 100 אלף לקוחות. כך שניסינו ללכת בקו של חבר הכנסת כץ, ולקרוא לילד בשמו.

(1) בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, למעט בעל רישיון כללי ייחודי, כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

(2) בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד, כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

(3) ספק שירותי גישה לאינטרנט שיקבע השר בהתייעצות עם שר התקשורת, בשים לב להיקף הפעילות ומספר המנויים של ספק האינטרנט".

הסכמנו לנוסח הזה בשיתוף עם משרד התקשורת, שאמר שלגבי ספקי גישה לאינטרנט עדיף להשאיר את הקביעה הזאת לצו או לתקנות בהתייעצות עם שר התקשורת, כי ישנם ספקי גישה שהם ספקים קטנים, שנותנים שירות ללקוחות מצומצמים.

אבל את מבינה שזה בעייתי משני הבטים: (א) כל עוד לא ייקבעו תקנות, הסעיף לא חל; (ב) אם נאמר שמספר הלקוחות הוא בגדר סוד מסחרי, איך כאן זה ייקבע לפי מספר המנויים?

משרד התקשורת טען שיש לו נתונים לגבי כך. אנחנו מסתמכים כאן על דברי משרד התקשורת.

אם יש לכם נתונים, בואו תקבעו כאן: "ספק שירותי אינטרנט שיש לו מעל 100 אלף לקוחות".

המצב הוא שיש כ-50 בעלי רישיונות לספק שירותי גשה לאינטרנט, מתוכם חמישה גדולים בלבד. כל השאר הם כל מני ספקים לכל מני מני גופים קטנים.

אז כמה לקוחות--

מעל 100 אלף לקוחות.

האם אתם מצהירים שיש בידכם את הנתון הזה?

אתם יודעים למי יש מעל 100 אלף לקוחות?

אנחנו יודעים. אני צריכה לבדוק אם אני יודעת את באופן רשמי או שזה ידוע לציבור. זה כמו שאתה יודע שלסלקום יש מעל 100 אלף מנויים – אני לא יודעת אם קיבלתי את רשימת המנויים. זו נקודה שאני צריכה לבדוק.

בראיה של צרכן, אם אתה צרכן של ספק שיש לו פחות מ-100 אלף לקוחות לא מגיע לך? אני לא מצליח להבין את הקריטריון הזה. מה פשר השרירותיות הזאת?

הקריטריון הוא לא להשית את זה על חברה שיש לה 20 לקוחות.

ואולי היא רווחית יותר מהחברה שיש לה 500 אלף לקוחות?

למה זה משנה?

זה משנה – כי אם הרציונל הוא להגן על הצרכן--

אני אגיד לך מה הרציונל: צריך לחתוך בקו, לעשות סדק ולהתחיל. אם לא עושים, אי אפשר להגיע.

אז למה 100 אלף? כל הספקים.

כי אי אפשר להגיע לשלמות.

אז כל הספקים.

אז אני החלטתי כמחוקק לקבוע 100 אלף.

זה שרירותי.

בסדר – החלטתי בצורה שרירותית על 100 אלף.

אבל על בסיס מה? לקבל החלטה זה בסדר, אבל צריך שזה יהיה מבוסס על משהו.

נציגת משרד התקשורת, האם את יכולה לצאת החוצה ולברר עכשיו אם יש לכם את הנתון הזה באופן רשמי?

בסדר, אבל בכל מקרה האחריות מוטלת על הספק – ההוראה כאן מחייבת את הספק.

אבל צריך לתפוס אותו.

יש להם את הנתונים. הם יודעים בדיוק כמה אנשים יש להם.

אני אברר את זה.

אני מציעה שהוועדה תחזור לכך לאחר שהיא תוודא את זה.

"(4) ספק גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989.

אני מבקש לחזור ולהציע שיתוסף: "לאחר התייעצות עם השר הרלוונטי".

- - -

"אחר התייעצות עם הממונה על הבטיחות, לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי)." אני חושב שזה ראוי, למרות שאומרים לי שאני חוזר על כך, וחושבים שזה לא נכון גם אם אני אומר את זה. זה לא רציני.

שמענו את ההערה. אני מבקש ממך לא לקבוע מה רציני ומה לא.

ועדת שרים לעניני חקיקה החליטה בהחלטתה שזה יתואם עם משרד התמ"ת ועם משרד המשפטים. משרד התשתיות לא הביע כל רצון להיות שותף לתהליך. הוא ידע על הכינוס שפורסם אתמול בסדר היום.

הוא לא היה מודע לכך שהוא מתקיים.

התשובה מספקת. עו"ד טירי, בבקשה.

ספקי הגז הוזמנו; נציגי המשרד – לא.

"(5) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לווין כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

(6) ספק חשמל כהגדרתו בחוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ"ח-1987."

האם את מתכוונת לחברת החשמל או לכל ספק חשמל – גם ספקים קטנים? כי את מפנה כאן להגדרות שאינן בפניי.

- - -

אני חושב שאנחנו נזקק לתקנות – צריך להשאיר את זה בידי השר שיחליט, ואז לא משנה אם זה 100 אלף או 50 אלף. אפשר לרשום בחוק שהשר יתקין תקנות תוך 100 יום או תוך 200 יום.

אני רוצה להבהיר: החוק יחול מיד על נותני השירותים המנויים בתוספת, ללא צורך בתקנות. בתקנות תהיה אפשרות לשנות את התוספת.

זה נוגע לשאלה ששאלת את עו"ד טירי. יש חברת חשמל של שטייניץ, למשל, שהיא חברה קטנה מאוד שנותנת שירות ל-2,000 צרכנים בלבד. אני רוצה לאפשר לשר להחליט לגבי חברת חשמל מן הסוג הזה.

עם כל הכבוד, דווקא בהקשר של הספקת חשמל, אני חושבת שחיוני מאוד שתהיה אפשרות להתקשר אליהם ולהודיע על תקלות. לכן אני שואלת מדוע זה כולל רק את חברת החשמל.

אז אל תגבילי את זה ל-100 אלף.

אין 100 אלף. הקריטריון של 100 אלף לקוחות לא כתוב כאן בכלל. השאלה עלתה כיוון שהם הפנו כאן לחוק מסוים, חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות). החוק איננו בפניי, ולא ידעתי שהם יפנו אליו כי ראיתי את זה רק כאן. אבל אם זכרוני אינו מטעני, בחוק ההוא מדובר אך ורק בחברת החשמל לישראל בע"מ, ואולי על חברת החשמל המזרח-ירושלמית. אני חושבת שזה צריך להפנות לכל ספק חשמל.

כמה ספקי חשמל נוספים יש?

עכשיו יאשרו עוד כמה ספקי חשמל. אם הם יהיו ספקי חשמל, אין שום סיבה שלא להחיל עליהם את החובה לתת שירות טלפוני - - -

אם הם יאושרו לפי חוק החשמל הזה, הם יהיו כלולים.

לא לפי חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות) אלא לפי חוק משק החשמל. אני רואה כעת שכפי שזכרתי, מדובר רק בשתי החברות האלה: חברת החשמל הישראלית וחברת החשמל המזרח-ירושלמית.

אז אני מציע: כל ספק חשמל.

"בעל רישיון ספק שירותי חשמל לפי חוק משק החשמל".

אותו הדבר לגבי המים – כל ספק מים. זה כבר עתידי.

נכון.

"(7) ספק מים כהגדרתו בתקנות מדידת מים (מדי מים), התשל"ו-1976."

ראשית, אנחנו לא מפנים כאן לתקנות.

אני חושבת שזהו המקום היחיד שבו זה הוגדר, לפי מה שמצאנו.

לדעתי, אולי בחוק תאגידי מים וביבו. הכוונה היא לכל מי שמספק מים לצרכנים – אנחנו נמצא--

- - -

סעיף 8 – קופות החולים. לא בתי חולים – רק קופות החולים. נותני שירותי בריאות כולל גם את בתי החולים, והכוונה היא לקופות החולים.

לגבי קופות החולים, חשבנו לא להכניס את התוספת כי לגביהם לא מצאנו שיש בהם ענין של ליקויים או פגמים בטובין. בדרך כלל מתקשרים לקופות החולים כדי לקבוע תור. חשבנו על הנושא של שירותי בריאות, ולפי הרציונל של הצעת החוק לא מדובר שם בפגמים בטובין או בליקויים בשירותים.

ומה עם תחבורה ציבורית? אנשים שרוצים להתלונן על איחור באוטובוס, למשל? הם אומנם לא הוזמנו אז קשה להכניס אותם כרגע לתוספת, אבל מדוע לא כללתם אותם? היה איזשהו רציונל?

לא. לא חשבנו על זה.

כך גם לגבי חברות התעופה.

אז זה רחב מאוד.

אם מכינים הצעת חוק זה לא מוכרח להיות תחום צר בלבד. זה יכול להיות תחומים רחבים מאוד.

לפי הגישה הזאת זה צריך להיות גם עיריות.

אנחנו לא נכניס את מי שלא הוזמן, אבל--

לעיריות יש 106.

אבל זה לא חינם. השאלה היא לא קיומו של קו, אלא השירות חינם.

מה לגבי קופות החולים?

קופות החולים הוזמנו לדיון – אומנם אתמול, אבל הן הוזמנו לדיון.

אני רוצה לבקש שתכניסי את קופות החולים.

אנחנו חושבים שקופות חולים - - -

בסדר, אנחנו נצביע על כך.

אבל הם לא הוזמנו.

קופות החולים הוזמנו אתמול, אבל הם הוזמנו לדיון.

הממשלה מתנגדת? תגישו הסתייגות. אין שום בעיה. אם הוועדה תחליט להחיל את זה גם על קופות החולים, ואתם מתנגדים לכך, נקבל הסתייגות.

היכן עו"ד ברוריה מנדלסון? היא צריכה להשיב לנו לגבי סעיף (3) כדי שנוכל לגשת להצבעה.

אולי הוועדה רוצה להצביע בינתיים על כל מי שנמצאים, למעט פסקה (3), ולהוסיף את קופות החולים?

חבר הכנסת כץ, אתה מצביע במקום חבר הכנסת ארדן, גבריאלי, קרא או בנלולו?

במקום חבר הכנסת ארדן.

כן. אם כן, אנחנו מתחילים להצביע על התוספת השניה. מי בעד סעיף 1?

הצבעה

בעד סעיף 1 בתוספת השניה – פה אחד

סעיף 1 בתוספת השניה נתקבל.

שלושה בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. סעיף 1 אושר. אני מעלה להצבעה את סעיף 2 בתוספת השניה.

אם גם אדוני בעד כל הסעיפים, אפשר להצביע בהצבעה אחת על כל הסעיפים.

למעט פרט 3. נציגת משרד התקשורת נכנסה כעת.

מבירור שערכתי, אין לנו נתונים קונקרטיים על מספר המנויים – הם לא מעבירים לנו אותו כעת. יש לנו את ה-common knowledge – יודעים מי הם הגדולים. אנחנו מציעים שזה יישאר כך, ונתחייב עם משרד התמ"ת לקבוע בתקנות עד 90 יום, אם התחולה תכנס באמת כפי שהם מציעים, את המפעילים, ספקי האינטרנט הגדולים--

אין טעם, כי בתקנות אפשר בלאו הכי להתקין. אם כך, אני מציעה שזה יהיה: "ספק שירותי גישה לאינטרנט, למעט ספק גישה.", ואתם תביאו תקנות לשינוי, אם תרצו.

למעט מי?

בלי "למעט".

כלומר: "ספק שירותי גישה לאינטרנט".

אבל כרגע הכנסת אפילו את הקטנים. יש לנו כ-50 ספקי גישה לאינטרנט, חלקם ממש לגופים ספציפיים ביותר.

אז איך אתם מציעים להגדיר את זה?

מה הבעיה עם ההגדרה כפי שהיא קיימת היום, שאנחנו נביא תקנות--

הסברתי: בלאו הכי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), יש לשר התמ"ת סמכות לשנות את התוספת. לא צריכים לתת הסמכה נוספת רק לצורך ההתייעצות עם שר התקשורת.

אבל לעצם הקביעה מיהם הספקים, לדעתי לא נכון להכניס מראש גופים קטנים כל כך, כי ברירת המחדל שלנו היא לא נכונה. אנחנו קובעים מראש שזה יחול, אלא אם כן שר התמ"ת יבוא עכשיו ויוציא אותם.

כן, למה לא? ששר התמ"ת יתכבד ויתקין תקנות.

כי אתה מטיל כאן חובה על ספק גישה לאינטרנט, שמספק שירותי גישה לכ-50 איש או ל-100 איש, לתת שירות חינם.

אז מה הבעיה? יהיו לו פחות שיחות.

אבל מה הרציונל?

הרציונל הוא לעזור לצרכן. למה רק אני צריך לעזור לו?

גב' מנדלסון, את מציעה למעשה שפסקה (3) מיותרת, משום שלדברייך השר יביא תקנות - הוא יביא תקנות בלאו הכי לשנות את התוספת.

רק רצינו להוסיף כאן: "בהתייעצות עם שר התקשורת", כי בכל זאת היקף הפעילות ומספר המנויים הם נתונים שיש לנו במשרד, ולא במשרד התמ"ת.

אבל זה מתאים לכל הסעיפים--

מראש הכנסנו לכאן רק גופים גדולים. לא הכנסנו לכאן גופים שמשרתים 200 לקוחות. מה הרציונל להכניס לכאן גופים קטנים כל כך?

אבל תנסחו את זה.

זה מנוסח מצוין היום. למה הניסוח הזה לא נראה לכם נכון?

אבל חבר הכנסת כץ רצה לכלול את ספקי הגישה של האינטרנט.

אבל אם אני לא טועה הוא התכוון לגדולים.

לגדולים.

אני לא מצליח להבין למה לא.

כי זה לא יהיה נכון להכניס ספק גישה קטן.

למה לא? לא שמעתי תשובה.

כי חשבתי שרק הגדולים, וכך הגשתי את הצעת החוק. זאת התשובה.

התשובה: שרירותית.

שרירותית. לך לבג"ץ.

זה רשום בפרוטוקול.

כי חבר הכנסת חושב שזה מידתי ושזו תכלית ראויה.

לא – הוא אמר "שרירותית".

לי הוא אמר שהוא חושב שזה מידתי, ושזו תכלית ראויה.

לענין ספק שירותי גישה לאינטרנט: כיוון שמדובר כאן בספקים רבים של שירותי גישה, שרובם קטנים, אני מציעה שברירת המחדל תהיה שהם יהיו מחוץ לחוק, ושמשרד התמ"ת יתחייב שעד תחילת החוק הוא יתקן תקנות לענין ספקי הגישה לאינטרנט, ויוסיף אותם.

חבר הכנסת כץ, זה מקובל עליך?

כן.

סעיף (3) נמחק.

נבהיר שהתקנות יהיו על ידי שר התמ"ת - - -

לא, זה במנגנון פנימי. חזקה על שר התמ"ת שהוא יוועץ בשר התקשורת לצורך קביעה זו. אם כן, פסקה (3) נמחקה כרגע, ויש התחייבות של נציגי שר התמ"ת ובשמו, להמציא לוועדה תקנות שישנו את התוספת באופן שייכללו בה גם ספקי הגישה לאינטרנט – הספקים הגדולים.

עד תחילת החוק.

תוך כמה זמן?

תוך 90 יום.

למה לא לעשות את זה - - - זה היה הסידור הקודם.

אנחנו כבר אחרי זה.

"תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו"?

כן.

אני מבקש להצביע על התוספת השניה, בסעיפים (4), (5), (6), (7) ו-(8).

הוספת את קופות החולים?

סעיף (8) הוא קופות החולים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור סעיפים 4, 5, 7, 7, 8 – פה אחד

ההצעה לאשר את סעיפים 4, 5, 6, 7, 8 נתקבלה.

שלושה בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. התוספת השניה אושרה.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

10:36