PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 508

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שני, י"ב בחשוון התשס"ו - 14 בנובמבר 2005 - בשעה 10:45

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - פיצויים עונשיים), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת גילה גמליאל, רשף חן, גילה פינקלשטיין (פ/2339)

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר

רשף חן

גילה פינקלשטיין

עו"ד שי סומך, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד דבורה אליעזר, לשכה משפטית, משרד התמ"ת

עו"ד לאה דולדברג, קו מידע בנושא זכויות נשים בעבודה, ויצ"ו

סיגל סודאי, לשכת המסחר

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עו"ד מאירה בסוק, נעמ"ת

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

הדס דויטש

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - פיצויים עונשיים), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת גילה

גמליאל, רשף חן, גילה פינקלשטיין (פ/2339)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אדוני היושב-ראש, בחוק עבודת נשים יש שורה ארוכה של חובות החלות על מעביד, ודרישות, לגבי מה הוא רשאי או לא רשאי לעשות. מסתבר, שאין סנקציה ביחס לחלק גדול מאוד מההוראות האלה. ברגע שאין סנקציה, אין אפשרות לאכוף את החוק.


ההצעה הזאת באה לייצר סנקציה אזרחית במובחן מסנקציה פלילית. הניסיון הוא שהסנקציה הפלילית בשל העומס הרב מאוד שמוטל על רשויות האכיפה, נשארת כתובה אך לא מיושמת. לעומת זאת, סנקציה אזרחית, הואיל והיא מניעה גם את האינטרס העצמי של האזרח שנפגע, היא שולחת אותו לבית הדין – במקרה זה היא שולחת אותה, בדרך-כלל, להגיש את התביעה, והתוצאה היא שהחוק נאכף וצדק נעשה, וזה תוצאה טובה יותר מהמצב עכשיו.

בזמן האחרון אנו שומעים על גל של פיטורין של נשים בהריון. חייבים לעשות משהו, עונשים מרתיעים יותר, וליידע את הציבור, לדאוג לאשה.

התקיימו כבר שתי ישיבות ועדה, היה חוסר-הסכמה בכמה נקודות והסכמה בנקודות אחרות. הנוסח שמונח עכשיו בפני הוועדה, אני חושבת שהוא נותן ביטוי גם לעמדות הממשלה וגם לכוונת המציעים לתת סנקציה גם בהקשר לסעיף 9 לפיטורין של אשה בניגוד לחוק, וגם בקשר להפרות של סעיפים אחרים של הצעת החוק.


סעיף 14א(א) שמונח בפני חברי הוועדה מדבר על מתן סמכות ייחודית לבית הדין האזורי העבודה בהליך אזרחי בשל הפרות חוק עבודת נשים.


סעיף (ב) מדבר על סנקציה בגין פיטורין בניגוד לסעיף 9 לחוק. מוצע כאן שהפיצוי לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע לאשה בתקופה הרלוונטית. מדובר כאן במינימום. זאת היתה הצעת הממשלה בעניין זה, ואני מבינה שהמציעים מקבלים את זה, ככל שזה נוגע לפיטורין בניגוד לחוק וקביעת רף מינימום של 150% מהשכר.



סעיף (ג) הוא קביעת סנקציה להפרות גם לגבי סעיף 9 אך גם לגבי הסעיפים הנוספים שבחוק עבודת נשים, שלא בהכרח מדובר על הפסד שכר. יכול להיות, למשל, מעביד שלא מאפשר לאשה לצאת לחופשת לידה לפני הלידה, או מעביד שלא משחרר אותה בשעות שהיא זכאית לצאת מהעבודה בגלל המצב או לקבל טיפולי פוריות וכו'. כאן אנו מדברים על מצבים שאין דווקא הפסד שכר, ולכן אנו מדברים על פיצויים או בעד נזק ממוני שנגרם לעובד, שהוא לא בהכרח שכר, וגם בסעיף (ג)(2) על פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, ממש פיצוי עונשי, וכאן הכוונה לכאב וסבל, למשל – דברים שאי-אפשר לכמת אותם.


אני מבינה שזה מקובל על דעת המציעים.

לגבי הנוסח של סעיף (ב), המהות של סעיף זה הוא סעיף שהתקבל בהצעת חוק ממשלתית שעברה ועדת שרים לפני כשבוע, ולכן אנו מתואמים בעניין זה.

לגבי סעיף (ג); בנוסח הממשלתי יש פירוט של הצעדים שבית הדין יכול לעשות, כמו, למשל, לתת צו מניעה או צו עשה. אנו מציעים שגם זה ייכלל בהצעה, ויש לנו נוסח פה.


בנוסף, אנו קובעים בהצעת החוק הממשלתית שבית הדין יכול לפסוק, גם אם נגרם נזק לא ממוני, הוא יכול לפסוק פיצויים. זה נותן ביטוי גם לפן הנזקי ולא רק לפן העונשי, לנזקים שיכולים להיגרם לעובדים ולעובדות שניזוקים בגין הפרות על החוק, ולכן אנו חושבים שזה לא נכון להוסיף את הגבלת הסיפא - ובלבד שלא יעלה על 50,000 ש"ח, מכיוון שהעובד יכול להוכיח את הנזק שנגרם לו בבית הדין.

ב-(ג)(1) הוא מוכיח את הנזק שנגרם לו. (ג)(2) זה למצב שהוא לא יכול להוכיח נזק, ואז השאלה, אם להגביל את זה או לא להגביל את זה. נשמח לא להגביל את זה, אבל בדרך-כלל, הממשלה היא זו שרוצה להגביל את זה.

באף מקום בחקיקה אין הגבלה.


אני מציע לאחד בין (1) ל-(2) אחרי שהורדנו את הסיפא. בנוסח של החוקים בדיני העבודה שיש בהם גם אפשרות לפסוק פיצוי כזה, (1) ו-(2) מאוחדים. יש, למשל, נוסח בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שמדבר על לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, שזה כולל גם נזק ממוני וגם נזק לא ממוני. כלומר הפיצול בין (1) ל-(2) לא מופיע באף מקום בחקיקה, לכן אני מציע לאחד ביניהם. לא משנים כאן מהמהות.

אנו תומכים ברעיון שגלום בהצעת החוק, כפי שגם הציעו חברי הכנסת. אנו חושבים שבית הדין לעבודה בהחלט יכול לפסוק מה שיפסוק.


בהצעת החוק היתה התייחסות לנושא של "ביודעין". היה כתוב גם "בזדון" באחת מהצעות החוק.

נמחק.

אני חושב שצריך להשאיר את הנושא של "ביודעין", ובית הדין יבחן את זה. ברור לי שצריך להשית עונש על מי שעובר על החוק. אם כתוב פה "ביודעין", זה לא כמו שלא כתוב "לא ביודעין", לכן אנו מציעים להשאיר את המילה "ביודעין". אין לנו בעיה עם כל הצעת החוק ומה שהיא מעבירה כמסר, שבית הדין ישית על מי שעובר על החוק.


זאת פעם שנייה שאני מגיע לכאן ואני מקבל בתחילת דיון את הנוסחים החדשים שמתגבשים. כדי לאפשר לנו אפשרות של שעה-שעתיים- -

אנו שמחים על הערתך, אנו נפעל שתקבל זאת במועד.

גם אנו תומכים בהצעת החוק. גם בסעיף 14א(ב) יש התייחסות לפיטורין ביודעין או לא לגבי התקופה המזכה. אני חושבת שגם פה יש להחיל את אותו עניין. אנו משיתים פה עונש שהוא בנוסף לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מדובר לכאורה בהפרות חוק שהן פשוטות יותר מאשר הפיטורין של אשה בהריון, והרבה פעמים יכול להיות שמעבידים עושים את זה בתום לב. אני לא חושבת שזה המצב להשית עליהם עונש כזה.

ההנחה היא שאם בית המשפט יראה שזה נעשה בתום לב, הוא לא ישית את זה. השאלה, אם אנו צריכים לכתוב את זה.

כשיש, הם יותר מחויבים לזה.

להבדיל מהסעיף הראשון, שזה פיצויים עונשיים גרידא, הסעיף השני מתייחס לנזקים שנגרמים לעובדים. לכן אין מקום פה להוסיף "ביודעין" או לא- -

אני מציע למחוק את המילה "ביודעין". בנורמה של פיטורין בתקופת הריון אין המילה "ביודעין", כי קשה לדעת פעמים רבות אם המעביד ידע או לא. יש התחשבות במילה "ביודעין" לגבי ההיתר. ההיתר יכול להינתן לתקופה רטרואקטיבית, אם זה היה ביודעין. אם עכשיו נכניס את המילה "ביודעין" בסעיף העונשים, אנו בעקיפין עלולים לשנות את הנורמה ולהפחית מההגנה שחלה על פיטורין בזמן הריון, ואני מציע לא לעשות זאת.

אני מצטרפת לחבריי ממשרדי המשפטים והתמ"ת. זה ישנה את כל הנושא של פיטורי אשה בהריון, כי אסור לו לפטר אישה בהריון, גם אם הוא לא ידע שהיא בהריון. כשנודע לו שהיא בהריון, גם אז אסור לו לפטר. לכן דבר כזה יכול לשנות את כל מהות סעיף 9.

מאחר שאין תיאום מלא בין הגורמים הממשלתיים ומציעי החוק בקשר לניסוח, עלתה פה הבקשה לחבר את שני חלקי החוק, את סעיפים (1) ו-(2). אעלה להצבעה את הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה, כאשר אני מוריד את המילה "ביודעין".

אם הצעת החוק תעבור קריאה ראשונה וכהכנה לשנייה-שלישית, המציעים וגורמי הממשלה ינסו לתאם את הניסוח סופית, יעשו דיון מלומד בצד המשפטי, אני מקווה שתהיה הסכמה. נכון לעכשיו זה נשאר מפוצל והסיפא לעניין ה-50,000 ש"ח נמחק, ונמחקה המילה "ביודעין".


מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה?

הצבעה

בעד הצעת החוק - רוב

נגד - אין

הצעת החוק נתקבלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.