PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט
9.11.2005
הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 500
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
שהתקיימה ביום רביעי ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005) בשעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 09/11/2005
החלטת משרד החינוך לבטל תוספת שכר למורות עם ילדים, קיצוץ בשכר מורות-אמהות
פרוטוקול
סדר היום
החלטת משרד החינוך לבטל תוספת שכר למורות עם ילדים.
נכחו
¶
חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
יוסי שריד
גילה פינקלשטיין
משולם נהרי
משה גפני
אראלה גולן
זבולון אורלב
רשף חן
מוזמנים
¶
מוטי מרוז – חשב משרד החינוך
ציון שבת – מנהל אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך
רן ארז – יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
יהודית אייזנר – הסתדרות המורים
אתי בנימין – ארגון ההורים הארצי
היו"ר אברהם פורז
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אדוני, חבר הכנסת רשף חן. לאדוני יש הצעה לסדר היום: החלטת משרד החינוך לבטל תוספת שכר למורות עם ילדים. חבר הכנסת רשף חן, בבקשה. מיד אחריו חבר הכנסת זבולון אורלב ינמק את הצעתו – קיצוץ בשכר מורות אמהות.
רשף חן
¶
אדוני היושב ראש, ביקשתי לקיים את הדיון הדחוף הזה בעקבות כתבה בעיתון, שלפיה יש כוונה במשרד החינוך לעודד מורות לבלות יותר זמן עם ילדיהן בביתן ופחות לעבוד. אגב, בהזדמנות זאת אפשר אולי להעביר להן חוג בשטיפת כלים או ספונג'ה, לעודד אותן לעשות את שאר התפקידים שאני מבין שמשרד החינוך חושב שהם יותר טבעיים לאמהות, מאשר עבודה.
רשף חן
¶
אם זה היה מקום אחר, זה באמת היה נדון שם. הייתי מקווה שמכל המשרדים בארץ משרד החינוך לא יהיה המשרד שזה המסר שהוא רוצה להעביר, וזה החינוך שהוא רוצה לתרום לנו; אלא יבין שהחברה הישראלית מנסה לחנך את ילדיה שנשים וגברים יוצאים לעבוד, אין אחד משניהם שצריך להיות פחות או יותר עם הילדים מהשני – שניהם צריכים להיות עם הילדים, שניהם צריכים לפרנס את המשפחה. במצב הקיים שבו אנחנו חיים עדיין בחברה שובינסטית, אנחנו בהחלט צריך לעודד נשים לצאת לעבוד ולא להפך. זאת הסיבה שאני מבין שמלכתחילה יש ההוראה שמורה שעובדת במשרה מלאה או יותר מזה תקבל גמול נוסף. אני מניח שההיגיון הוא שאותה מורה אם לילדים צריכה למצוא סידור חלופי לילדים שלה שעולה כסף, ולכן משתתפים בעלות הסידור הזה ומאפשרים לה לעבוד. אם זה היה תלוי בי – הייתי רוצה לשמוע האם למשרד החינוך יש עמדה בעניין הזה – הייתי עושה שינוי בעניין הזה והייתי מפסיק את ההבחנה בין אם לבין אב כך שכל אדם שהוא מורה בישראל – שבן/בת זוגו עובד גם-כן – ועובד יותר ממשרה מלאה וצריך למצוא סידור לילדיו יקבל את התוספת הזאת. זה התיקון שהייתי מצפה שיעשו, ולא להפך – לא יבטלו את התיקון הזה או יצבעו אותו בצבע אחר- -
רשף חן
¶
זה נכון, וזאת בעיה בפני עצמה שגם היא תולדה של שילוב של שוביניזם עם השכר המגוחך שנותנים למורים שמביא לתוצאה העגומה הזאת. אם הבנתי נכון, הטכניקה של שלילת הזכות הזאת היא בכך שאומרים לה שייתנו לה אם היא תעבוד 90%. בקיצור, היא תעבוד 100% ולא תקבל שום תוספת. הוועדה הזאת צריכה להתנגד לרעיון העוועים הזה בכל תוקף.
זבולון אורלב
¶
מלבד העובדה שאני מסכים עם כל מילה, אני רוצה להוסיף. כוחות ההוראה, המורים והמורות, הם חוט השדרה של מערכת החינוך; זה המשאב העיקרי שקובע את גורל החינוך. ככל שרמת כוחות ההוראה שלה תהיה איכותית יותר, עם מוטיבציה יותר גבוהה כך תשתפר מערכת החינוך. לא התלמידים קובעים את גורל מערכת החינוך, אלא המורים קובעים את הרמה. בשנים האחרונות יש פגיעות חוזרות ונשנות במעמד המורים. בשנה האחרונה היינו עדים לפגיעה שפגעה אנושות במעמד המורים, ולא חשוב מי צודק ומי לא צודק. עצם המאבק, עצם דרך המאבק – להשפיל את המורים זה לפגוע מהותית במערכת החינוך. עוד לא יבשה הדיו על ההסדרים שאפשרו את פתיחת שנת הלימודים, יש פה שוב מהלך שפוגע בשיעורים ניכרים בציבור המורות – בוודאי בסדר גודל של 20-25 אלף מורות.
זבולון אורלב
¶
אנחנו מדברים על עשרות אלפי מורות שילכו מושפלות, פגועות וממורמרות, והן צריכות להגיע לכיתה ללמד.
זבולון אורלב
¶
זה בטח סדר הגודל, אבל לפעמים זה קיצוץ ברבע משכרן. כי אם היא הייתה מורה שלימדה 120% משרה וקיבלה שכר על-כך, מורידים אותה ל- 90% עכשיו, מורידים אותה ב- 30% מהמשרה שלה, ב- 20% מהשכר. אלה פגיעות מהותיות. אני מדבר על אסטרטגיית העל של מערכת החינוך. הממשלה על כל זרועותיה – בין אם מדובר במשרד האוצר או בין אם מדובר במשרד החינוך – הייתה צריכה למנוע את זה. לדעתי, שרת החינוך ומנכ"לית המשרד היו צריכות לטפל בבעיה הזאת ולא לאפשר עוד פגיעה. קצת השתיקה וקצת הגמגום מעלים הרהורים – מה, זאת עוד חולייה שרוצים לפגוע בהורים?
זבולון אורלב
¶
מעבר לפרט כזה או אחר, זאת פגיעה בלתי אפשרית ובלתי נסבלת בציבור המורים.
דבר שלישי, במי פוגעים? פוגעים בנשים. פוגעים בנשים שבכוח העבודה בישראל ההשתתפות שלהן פחותה יחסית לגברים. אחת הסיבות הבעייתיות במדינת ישראל לפערים ולעוני היא השתלבות נשים במעגל העבודה. מערכת החינוך היא מערכת שמשקל כוחות ההוראה של נשים הוא גדול מאוד. מה עושים פה? פוגעים בנשים. הן לא יכולות להשתכר יותר, ויותר חמור – הן לא יכולות לקבל תפקידים נוספים. היא יכולה מעכשיו להיות המורה של כיתה א' ב- 90% משרה; כי אם היא תקבל 120% היא תצטרך להפסיד את משרת האם. אם היא במשרת אם היא צריכה לחזור ל- 100% משרה.
זבולון אורלב
¶
מיד תתקן אותי, מוטי. אני רק אומר דברים שאני מעריך, אני לא קיבלתי את ההחלטה. כלומר, ממחר אין יותר מורות, אם הן לא רוצות להיפגע. הן לא יכולות להיות רכזת שכבה, סגנית מנהל- -
זבולון אורלב
¶
הדבר האחרון, אני לא יודע באיזו דרך התקבלה החלטה, אבל אם אני מבין נכון משיחותיי עם ראשי ארגוני המורים, יש הסכם קיבוצי, יש הסדרים קיימים. אני לא יודע אם הדבר הזה מעוגן בהסכם או לא, הוא ודאי מעוגן בהסדר שבטבע. זה ההסדר הקיים. ללכת בבת אחת בלי הידברויות, בלי הכנה, בלי להשיג הבנות, בלי שמנהל אגף כוח אדם בהוראה יודע, בלי שהמנכ"לית גם כן יודעת ומופתעת מהעניין הזה, זה דבר שמערכת החינוך לא יכולה להרשות לעצמה. ועדת החינוך צריכה לתבוע מהממשלה – אני אומר מהממשלה כי יכול להיות שזה לא ממשרד החינוך, אלא מהאוצר – לבטל לאלתר את ההחלטה הזאת, להחזיר את המצב לקדמותו. אם יש לאוצר רעיונות איך לפגוע בשכר מורים ובתנאי עבודה, יישבו עם הממונה על השכר בארגונים וידונו בדברים האלה.
יוסי שריד
¶
קודם כל, לדבריו האחרונים של חבר הכנסת זבולון אורלב. אני מציע שנחדל מן המנהג הנלוז לגלגל דברים לפתחו של משרד האוצר. זה מה שמשרד החינוך רוצה כל הזמן. יש משרד החינוך במדינת ישראל, הוא אחראי לחינוך. אם הוא יכול לנהל את החינוך על-פי התנאים שהממשלה קובעת שינהל, אם לא שיסיק מסקנות ויגיד שהוא לא יכול. אין דבר כזה לגלגל לאוצר, בעיקר כשזה עניין שהורתו ולידתו הוא במשרד החינוך – הוא שעשה את הצעד – ואני לא מציע שנתפתה לניסיונות התמרון החוזרים ונשנים של משרד החינוך.
יוסי שריד
¶
מי שמוכן להתנהל על-פי תנאי האוצר הוא אחראי, אחרת מה בצע בהיות אדם שר חינוך? הוא אחראי על החינוך, ואם הוא לא אחראי על החינוך שיאמר שהוא לא אחראי.
שנית, כל הזמן אנחנו יושבים כאן ובמקומות אחרים וממליצים מה צריך לעשות בחינוך. כל הזמן אני מנסה להצביע על העובדה המשונה – כדי לא לומר המצערת - שאו שאין עושים דבר או שבדרך כלל דווקא עושים, אבל ההפך הגמור ממה שממליצים לעשות, זה דבר מדהים; אומרים שצריך להוסיף שעות, גורעים שעות; אומרים שצריך שהכיתות יהיו פחות צפופות ולא בונים כיתות, אז בוודאי הן נעשות יותר צפופות. זה דבר מדהים. בפועל זה בדיוק הפוך.
יוסי שריד
¶
זה לא עניין של עידוד נשים. הרי ההוראה החדשה שיצאה לפועל גם עומדת בסתירה לוועדת דברת. אני לא חסיד גדול של ועדת דברת, גם היא הייתה אחיזת עיניים. אבל מי שחושב בה ממש ורואה בה אורים ותומים שעל-פיהם צריך להתנהל זה גם עומד בסתירה לוועדת דברת.
הנקודה השנייה היא, שמהלכים בכל מקום, במיוחד במשרד החינוך ובעיקר כשמדובר בציבור המורים אינם יכולים להיות חד צדדיים. כן הסכם, לא הסכם, זה הסכם שבחיים, זה הסכם שבמציאות, הרי זה נמשך כבר שנים ארוכות. אם זה נמשך כבר שנים ארוכות מה זה משנה באיזה הסכם זה בדיוק כתוב? מה שנמשך שנים ארוכות איננו יכול להיות מופר באופן חד-צדדי. יושב לו פקיד, ובאופן חד צדדי עושה דברים– לכאורה על-פי תגובות המשרד גם לא קיבל אישור מהממונים עליו. היום ראינו הוראה ששר או שרה לא חותמים על תקנות, אבל לצד האמירה הזאת מופיעה תקנה חתומה בידי השר או השרה במקרה זה. זה דבר נורא, תרבות השקר מגיעה לממדים שלא ייאמנו. מה שמראה, אגב, שיש כסף אם מאוד רוצים. כשיש עמותה שרוצים ביקרה, אז יש נמצא הכסף. עכשיו גם אין צורך להיכנס לפינה, האם זאת פגיעה מהותית או לא מהותית. כאשר מדובר בשכר מורֶה או מורָה כל גריעה היא פגיעה מהותית. אפשר לחשוב כמה הם משתכרים. נניח שיוכיחו שזה 300 שקל ולא 600 שקל. מה ממני יהלוך – 300 או 600 שקל כאשר מרוויחים 3000-4000 שקל- -
יוסי שריד
¶
- - אז מה זה כבר משנה אם זאת פגיעה מהותית או לא, בעיקר כאשר כל פגיעה בשכר כשכרו של המורה היא פגיעה מהותית. אבל כאשר מדובר במשרד החינוך מה שיותר חשוב מגריעת השכר הוא המסר. מה ביקשתם למסור באמצעות המדיניות החדשה הזאת? כלום הייתם מעלים בדעתכם לעודד גברים לשהות יותר עם ילדיהם? אם תבדקו את עצמכם, תראו שרעיון כזה לא היה יכול לעלות בכלל בדעתכם, כי לא גורעים מגבר כדי לשלוח אותו לטפל בילדים. לא היה עולה בכלל רעיון כזה. הרעיון הזה מעצם טבעו יכול לעלות רק כשמדובר בנשים. עכשיו מה, אדוני יושב במשרד ששתי נשים דעתניות – אני אפילו לא יודע מה זה "דעתניות", גם כן סוג של שוביניזם. כלומר, נשים הן בדרך כלל מטומטמות גמורות, אבל שתי אלה האישה הזאת היא דעתנית. אתה היית מעלה בדעתך לומר על גבר "גבר דעתני"?
המסר חשוב לא פחות מהמדיניות, לא כל שכן כאשר הוא בא ממשרד שהוא גם משרד חינוך וגם ממשרד שלעת הזאת עומדות בראשו עומדות שתי נשים "דעתניות". אני מניח שההחלטה שהוועדה צריכה לקבל היא ברורה, והיא ודאי תעבור פה אחד. אני מניח שגם משרד החינוך, לפי מה שקראתי, אומר שהוא לא יודע מהעניין. אתה מבין, זה עניין של מה בכך – מקצצים באופן חד-צדדי בשכרן של מורות, רק השרה והמנכ"לית לא יודעות.
משולם נהרי
¶
יותר משאני רוצה להשמיע אני רוצה לשמוע. אנחנו כבר בנינו תלי תלים, אני רוצה לשמוע את משרד החינוך כדי שלא יהיה בבחינת ההר הוליד עכבר, ואולי גם זה לא. אני רוצה לשמוע משפט אחד ממשרד החינוך.
גילה פינקלשטיין
¶
כאשר שמעתי על ההחלטה הזאת מיד ביקשתי דיון מהיר בוועדה למעמד האישה כי החלטה כזאת אומרת שמקומה הטבעי של האישה הוא בבית. גם אני שמעתי את דבריה של השרה שאמרה שכך יתאפשר למורות להיות יותר בבית.
גילה פינקלשטיין
¶
חשבתי שזה מתאים לוועדה למעמד האישה עם ועדת החינוך כי זאת פגיעה ישירה. 32 שנה הייתי בבית-ספר בתפקידים של רכזת שכבה, סגנית – זאת פגיעה ישירה במורות שרוצות להתקדם במערכת החינוך.
גילה פינקלשטיין
¶
זה תמריץ שלילי למורות שרוצות להתקדם במערכת; לא רק ללמד בכיתה, אלא להיות סגנית המנהל, להיות רכזת שכבה. כשאתה מעיין בדוח דברת אתה רואה שמדובר שם על הגדלת משרת המורה-אם, יותר שעות בבית הספר, אז זה מנוגד לוועדת דברת. לכן אני לא מבינה איך זה מתקבל יחד. זאת סתירה לוועדת דברת והרפורמה בחינוך.
משה גפני
¶
מבחינה פורמלית יש גם פרוצדורה של מציעים לא דרך דיון מהיר. תיארתי לעצמי שאנחנו לא צריכים ללכת לפרוצדורה של דיון מהיר מהיכרותנו שאנחנו מכירים אותך שתעלה את הנושא הזה לדיון
משה גפני
¶
מכיוון שאני חבר הכנסת היחיד בדיון החשוב הזה שחבר בקואליציה אני נושא באחריות כבדה, ואני מבקש לומר שחבר הכנסת שריד לקח לי חלק מהדברים כי יש באמת דבר שאנחנו חייבים להבין אותו. ראש הממשלה מדבר על מלחמה בעוני, ולמחרת מעלים את מחיר הלחם. זה כל הזמן הופך להיות דבר משונה. אני דיברתי עם אנשי משרד החינוך, ואני משער שבסופו של דבר יתברר שההר הוליד עכבר.
משה גפני
¶
אבל חברי הכנסת מוכרחים להיות מודאגים מהעניין הזה, במיוחד חברי ועדת החינוך. זאת הייתה הצעה מאוד לא מוצלחת של משרד האוצר. אנחנו כל הזמן משקרים להם: רוצים להעלות את רמת החינוך ואת שכר המורים, רוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה. כחרדי אני בכלל מותקף כי אומרים לי שאנחנו בכלל פרזיטים, לא רוצים ללכת לעבוד. בדקתי אצלי, והתברר שזה גם נוגע לציבור החרדי, ונשים הולכות לעבוד, וגברים הולכים לעבוד – יש מורים, יש מורות.
משה גפני
¶
אתה חרדי? תבדוק מה קורה אצלך. אתם משחקים שח-מט כל היום, אנחנו עובדים.
אם הנושא הזה ייפגע אז באמת כולנו יכולים ללכת הביתה. לעומת מה שאמר חבר הכנסת שריד, שבדרך-כלל אני מסכים עם דבריו, אני רוצה לדעת מי המציא את זה.
אראלה גולן
¶
המושג "גמול אם" לא חינוכי בכלל.
אני אפילו רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת שריד שמשרד החינוך לא יכול לתלות כל דבר באוצר כי חלק מהתפקידים של משרד החינוך זה לעזור לכולנו ולהשיג תקציבים לחינוך, אם לא מעבר לזה. בזמן שאנחנו נאבקים להוציא נשים לעבודה ולפטור עקרה בעבודת מטפלת כדי שיותר נשים – ואולי אפילו יותר גברים ייצאו לעבודה – בבת אחת אנחנו מחזירים אותם הביתה. בתור הצעה מאוד צינית, אם מחזירים נשים הביתה אולי בכלל ישאלו אותן אם הן מעדיפות בכל זאת אם הן רוצות לעסוק בהוראה ולהיות פחות בבית. אולי יש גם כאלה נשים. אולי נשאל גם את הילדים, אולי גם הם רוצים להיות בבית וללמוד במחשב.
רן ארז
¶
אני מבקש להסביר כמה דברים שקשורים בדיון הזה. 4.5 שנים אנחנו נמצאים במדיניות של השפלת המורים בידי משרד החינוך. במשך 4 שנים אנחנו מנהלים מאבקים לבלימה של הידרדרות; 16 קיצוצים, פיטורי מורים, סגירת חינוך טכנולוגי ועוד. כאשר הופכים את המורים לסמרטוטים וללא טובים ולבזויים אפשר גם לפטר אותם בקלות, לפגוע בשכרם בקלות וכדומה. אגב, תוספת מיוחדת למורות אמהות לילדים עד גיל 14 מופיעה בהסכמים הקיבוציים למעלה מ- 30 שנה. הדבר הזה מעוגן בהתנהגות ובהתנהלות משרד החינוך הרבה שנים, וזאת לא יוזמת משרד האוצר, זאת יוזמת משרד החינוך נטו.
רן ארז
¶
כן. עד 140% משרה.
בקיץ הייתם עדים למאבק של ארגוני המורים במטרה להקטין את הקיצוצים ולבטל פיטורי מורים. משרד החינוך פיטר במקור 4500 מורים, 2500 הוא הוציא לפנסיה, - 2000 הוא החזיר לעבודה. 2000 מורים שחוזרים לעבודה זה שווה 40 אלף שעות. למשרד החינוך לא היו 40 אלף שעות כי לא הגדילו להם את התקציב, והם היו צריכות לעשות מוטציות בתוך התקציב. אז אמרו, בואו נוריד את תוספת האם כדי שהחזרת המפוטרים יהיה על גב האמהות. נחזיר 2000 מורים שזה 40 אלף שעות בכך שנקצץ ממורות שהן אמהות כ- 30-35 אלף שעות. אני רוצה להסביר את החשבון הפשוט: יש 80 אלף עובדי מדינה, מתוכם 80% נשים, זה 64 אלף; מתוכן 60% הן מורות אמהות – זה 37-38 אלף. לא כולן עובדות משרה או למעלה ממשרה. 15 אלף מורות - -
רן ארז
¶
ההסכם הקיבוצי אומר שמורה שיש לה ילדים עד גיל 14 שעובדת מ- 80% משרה ומעלה, עד 140% משרה זכאית לקבל תוספת שכר של 10% בגין היותה אם לילד עד גיל 14.
רן ארז
¶
לפי משרה ממוצעת של מורה – 6000 שקל ברוטו שזה B.A + ותק של 20 שנה, 10% זה 600 שקל. משרד החינוך אומר שמורה שעבדה משרה וקיבלה 100% שכר ועוד 10% בהיותה אם קיבלה סך-הכול שכר של 110%; הורידו אותה ל- 90% עבודה כדי שהתוספת של 10% תשלים לה ל- 100% שכר. למעשה הורידו אותה ב- 600 שקל בחודש. אם היא עבדה למעלה ממשרה הורידו אותה בהרבה יותר.
רן ארז
¶
מנכ"לית המשרד צדקה כשאמרה שרצינו שהמורות יהיו יותר בבית כי עכשיו הן עובדות פחות. הורידו לכולם חלק מהמשרה, הן עובדות פחות כדי שבכסף שהורידו מהאמהות יוכלו להעסיק את המורים שנאלצו להחזיר אותם בעקבות המאבק שניהלנו בקיץ.
היו"ר אברהם פורז
¶
מר ארז, האם לפי הסכמים קיבוציים מותר למשרד החינוך להקטין היקפי משרה באופן חד-צדדי?
רן ארז
¶
על-פי ההנחיות של משרד החינוך למורה יש קביעות על משרה אחת או עד משרה אחת, תלוי מהי משרה הראשונית שלו, והמגמה של משרד החינוך על-פי החלטות של ועדות פריטטיות זה להשלים משרות של מורים שעובדים פחות ממשרה עד כדי משרה אחת. במקרה הזה בניגוד לכל ההנחיות שלהם נתנו הוראה לצמצם משרות של מורות כדי שיוכלו לחסוך את השעות ולתת למורים מפוטרים שהוחזרו לעבודה.
רן ארז
¶
זה בוצע ב- 1 בספטמבר. זה שמשרד החינוך אומר שהוא לא ידע זה לא נכון כי אנחנו התכתבנו איתם וקיבלנו תשובות שמצדיקות את הצעדים שהם עשו.
זבולון אורלב
¶
קרה פה דבר מוזר: השרה הצדיקה את זה כי היא אמרה שטוב שהמורות יהיו יותר בבית, המנכ"לית אמרה שהיא לא יודעת מזה.
רן ארז
¶
ביום ראשון שעבר פנינו למנכ"לית משרד החינוך ודרשנו, על-פי ההסכם הקיבוצי לכנס ועדת מעקב או ועדת ארבע שדנה במחלוקות שנובעות מההסכמים הקיבוציים. ב- 6 בנובמבר התקיים הדיון הזה. לאחר שמנכ"לית המשרד שמעה אותנו ואת מר מוטי מרוז היא אמרה: "המורים צודקים, צריך להחזיר את השעות". מוטי אמר: "אין לי אותם, איך אני אחזיר אותם"? למעשה, משרד החינוך מודה היום שהוא טעה. הדברים האלה רשומים גם בפרוטוקולים- -
מוטי מרוז
¶
לא יצאה שום הנחיה על שום שינוי במדיניות, על שום דבר. אני די ותיק בוועדות בכנסת, זה הדיון הכי מוזר שהשתתפתי בו מימיי. לא הייתה שום הנחיה, לא היה שום שינוי במדיניות ושום דבר. היו בסך-הכול חילופי מכתבים בין המשרד לבין רן ארז על מורה מסוימת.
רן ארז אמר שהורידו לכולם. אני מודיע לכם, שלא הורידו לכולם, יש לנו למעלה מאלף מורות שמועסקות 110%, 120%, 140% משרה, והן מקבלות הכול, לא הורידו שום דבר. כל הוויכוח היה על מהות המשמעות של מחויבות פרופסיונלית, ויוסי שריד וזבולון אורלב יודעים בדיוק על מה אני מדבר. יש מושג שמוטבע עשרות שנים בהסכמי עבודה שלמשרד יש כלפי המורים מחויבות פרופסיונלית; למורה א' מחויבות פרופסיונלית ל- 90% משרה, למורה ב' מחויבות ל- 100% משרה. אין לאף אחד מחויבות פרופסיונלית למעלה ממשרה. אם הייתה מורה אם בודדת שבשנה שעברה המצב אפשר לשלם לה שכר של 110% משרה שכללה תוספת של 10% אם, כל מה שאמרנו לרן ארז הוא שאנחנו לא מחויבים להעסיק את אותה מורה בודדת ב- 110%, אלא ב- 100%- -
מוטי מרוז
¶
מה המשמעות של מה שמבקש היום ארגון המורים? ארגון המורים העל יסודיים הולך לפגוע אנושות במורים, לצערי. 90% ממורות האם עובדות בחינוך היסודי 24 שעות או 27 שעות- -
מוטי מרוז
¶
אתם לא מכירים את המטֶריה. 80% ממורות האם במערכת החינוך עובדות בין 24 שעות ל- 27 שעות מכיוון שמורה שעובדת 24 שעות מקבלת שכר לפי 90% במקום 80% משרה, מורה אם שעובדת 27 שעות מקבלת משכורת לפי 100% במקום 90%.
מוטי מרוז
¶
המורה עובדת 24 שעות ומקבלת חלקיות משרה של 90%, כולל תוספת אם. רן ארז אומר שכל המורות שעובדות 90% ו- 100% - -
מוטי מרוז
¶
רן ארז אומר שהוא מחויב למורה ב- 24 שעות. אם היא לא הייתה מורת אם היקף משרתה היה 80% משרה, וכשהיא מורת אם יש לה 90%. במשך 14 שנה היא תקבל תוספת אם. כשהילד שלה יגיע לגיל 15 אני מחויב לתת למורה הזאת רק 24 שעות, כלומר להוריד אותה ב- 10% משכרה. אני אומר שאני חייב לתת למורה הזאת 90% משרה כשהילד שלה עבר את גיל 14 אף על פי שהיא עבדה 80% משרה. זה מה שאני אומר. אתה רוצה לפגוע במורים? אני לא מבין את כל המהלך.
מוטי מרוז
¶
כלום. לא יכול להשתנות כי יש לי למעלה מ- 1000 מורות אם שעובדות 140% משרה. אם הייתה הנחיה הייתי צריך להוריד את כל אלה שעובדות למעלה מ- 100% ל- 100%. לא השתנה כלום. אם מורה בודדת הייתה שצורכי בית-ספר חייבו להחזיר אותה מ- 110% ל- 100% אז החזירו אותה מ- 110% ל- 100%, זה הכול. שום הנחיה, הוויכוח היה ויכוח תיאורטי, מה המחויבות הפרופסיונלית של המשרד למורים שלו.
ציון שבת
¶
אני מנהל את האגף כבר 4 שנים, ועכשיו אני מוציא את ההנחיות ואת הנהלים והכללים לגבי תנאי העסקה של המורים- -
ציון שבת
¶
אני מוכן להגיד. לא יצאה שום הנחיה ממשרד החינוך ב- 4 השנים האחרונות על שינוי כלשהו בתגמולים האלה ולשכר של המורות. כבר 3 שנים מתקיימים דיונים, כולל דיון לפני שבועיים וחצי עם ברכה מציאל, יושבת ראש המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים, והוחלט לגבי פרשנות ההסכם על ה- 100% ו-90% שנלך לבירור משפטי בינינו כדי לבדוק את הסוגייה, ומה שייקבע בבירור המשפטי זה מה שנבצע.
יהודית אייזנר
¶
אני שמחה ומברכת על זה שמשרד החינוך אמר שאין שום שינוי בהחלטה. אני מבקשת שציון שבת יתקשר למנהלי המחוזות של כוח האדם במשרד החינוך וייתן להם הוראה שאכן אין שינוי וידרוש לקיים את ההסכמים.
יהודית אייזנר
¶
כן, אני יודעת משהו אחר. התקשרה אליי מורה מחטיבת ביניים שבסיס המשרה שלה הוא 24 והיקף המשרה שלה הוא 24 ואומרת לי שהיא מקבלת תלוש משכורת, והיא לא מקבלת 10% תוספת אם. התקשרתי למנהלת כוח אדם, והיא שאלה: "מי זאת אותה מורה, תגידי לי את השם, כי אני כבר מורידה לה את השעות". אמרתי לה שהיא לא תקבל ממני את השם.
יהודית אייזנר
¶
אל תגיד לי כל הזמן, אני משקרת?
אותה מנהלת כוח אדם אמרתי לה שהיא כבר עבדה. אז היא אמרה שהיא תשלם לה על מה שעבדה, אבל לא על מה שהיא תעבוד.
מוטי מרוז
¶
המנכ"לית אמרה שהיא מקבלת את עמדתו של רן ארז שהמחויבות הפרופסיונלית תהיה מהיום והלאה לא על היקף המשרה, אלא על השעות. אני אמרתי לה שאין לי בעיה עם זה, אבל שתדע שאם המחויבות הפרופסיונלית היא כמו שרן ארז רוצה על שעות ולא על אחוז משרה - -
היו"ר אברהם פורז
¶
רבותיי, זמננו תם. אני קובע, שלפי מיטב ידיעתי, יש מחלוקת עובדתית. לכן אני מבקש מנציגי ארגוני המורים להביא לנו פרטים יותר עובדתיים מדויקים יותר מההצהרה הכללית, כולל למשל מורים שנפגעו מההסדר החדש. אני מציע שתעבירו לנו את זה תוך שבוע. אנחנו נעביר אותם לידיעת אנשי משרד החינוך. יכול להיות שברמת השטח קורים דברים שאתם לא יודעים או שמישהו מספר לכם משהו. אנחנו צריכים לברר את המחלוקת הזאת עובדתית עד הסוף. לאחר שתעבירו את הרשימה של המורים נעשה בירור נוסף.
יוסי שריד
¶
לפי מיטב זיכרוני, כאשר הפרשה הזאת נחשפה בעיתון, המנכ"לית הגיבה ואמרה: "מה שנעשה נעשה שלא על דעתי ולא בידיעתי, וזה יתוקן". יש להניח שלפני שהמנכ"לית הגיבה זה כבר היה ביום השני לפרסום, והיא בדקה ומצאה לנכון למרות כל ההסברים המלומדים שלכם – היא בוודאי רוצה להזדהות עם ההסברים שלכם יותר מאשר כל גורם אחר – לומר שזה לא היה בידיעתה ולא היה על דעתה, והיא תדאג לזה שזה יתוקן. אז על מה היא אמרה את זה? היא לא בדקה אצלכם לפני שהיא הגיבה?