כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

14.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 520

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ב בחשוון, התשס"ו (14 בנובמבר, 2005), שעה: 11:00

תקנות הדיג (תיקון), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

דוד טל

חיים אנג'וני – מנהל אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד תמי מור – יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

אורן סונין – מנהל תחום דיג, האגף לדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד שרה שלום – יועמ"ש, רשות הטבע והגנים

רוני מלכא – מנהל חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים

אליעזר פרנקנברג – מדען, רשות הטבע והגנים

יפתח בר – דייג במפרץ אילת

בלה שיק – מזכירת ארגון דייגי ישראל

יעקב פדידה – נציג הדייגים מטבריה

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון
רשמה: שושנה מקובר

תקנות הדיג (תיקון), התשס"ה-2005

שלום לכולכם, אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: תקנות הדיג (תיקון), התשס"ה-2005.

אבקש מאדוני להציג את הדברים בגדול, ולאחר מכן לרדת לפרטים.

שמי חיים אנג'וני, מנהל אגף הדיג וחקלאות המים במשרד החקלאות. אנחנו מביאים את התקנות לאישור הוועדה מטעמים של ניהול ממשק דיג. אנחנו מודאגים וחרדים מכמות הדגה ההולכת וקטנה גם בים כינרת וגם במפרץ אילת. על מנת לנסות ולשנות את אותה תמונת מצב עגומה, שאנחנו יודעים את הגורמים לה, הבאנו את התקנות האלה לאישור. זהו הבט אחד.

במה תולה כבודו את הגורמים לכך?

גם מדיג יתר.

אין לכם פיקוח על הדיג?

יש פיקוח על הדיג. לכן אנחנו נוקטים מספר צעדים מלבד האמור. כך למשל, הגבלנו את מספר הרישיונות – אנחנו לא מגדילים יותר את מספר העוסקים בנושא הזה, גם בכינרת, גם בים התיכון וגם במפרץ אילת. כרגע אנחנו עדים לתופעה נוספת, שבה האזורים הרדודים – בעיקר בכינרת ובמפרץ אילת – משמשים כבית אימון וכעתודה לדגה שהחלה להתפתח בתוך האגם או בלב הים. מצאנו שדיג, שהותר עד היום באזורים האלה, פוגע בעתודות של אותם דגים, שמתפתחים אחר כך בלב ים ובלב המפרץ.

עד היום לא ידעתם את זה?

ידענו, אבל כרגע התופעה ברורה יותר. אנחנו מזהים בשלוש השנים האחרונות ירידה הולכת וגדלה בכמות הדגה של דגים בכינרת. מבחינתנו, במעקב שאנחנו עושים, זאת כרגע נקודה קריטית שבה אנחנו צריכים לעצור את התהליך הזה – כמובן, בנוסף לפעולות אחרות שאנחנו נוקטים.

אם יהיו פחות דגים, האם לא יתייקרו בעקבות זאת מחירי הדגים?

לא, כי אנחנו מקווים שיהיו יותר דגים. ברגע שנפסיק את הדיג שפוגע בעתודות, כמות הדגה תעלה, ואם תהיה לכך השפעה חלקית--

בינתיים אתה מגביל אותו – בינתיים הוא יהיה פחות.

בינתיים אני מגביל דיג שבעיקרון הוא דגים קטנים, שאין להם ערך כלכלי. תופסים אותם לכל מני מטרות.

אבל היום זה גם מוגבל. אני חושב שיש רשתות בגודל מסוים כדי שדגים קטנים מן הסוג הזה לא יוכלו להילכד בתוכן.

זה כבר נמצא בתקנות.

וזה לא עוזר?

זה לא מספיק. צריך להגביל עכשיו גם את הנושא של הדיג מהחוף.

אתם רוצים להרחיק את האיזור?

כן – למנוע דיג מהחוף. להשאיר את הדגים הקטנים באזור החוף ללא הפרעה, ולתת להם לגדול כדי שישמשו עתודה לדגים בלב ים.

זה תלוי בטמפרטורה של המים שליד החוף? לכן הקינון מתרחש שם?

באזור החוף יש יותר צמחיה – כמסתור, ובעונות הקיץ קצת יותר חם שם. אבל זה לא מובהק מבחינת הטמפרטורות. פשוט קל יותר לגשת – אתה זורק רשת בקלות, ותופס את כל מה שיש באזור החוף.

האם התקנות האלה מפריעות למישהו?

שמי יפתח בר, דייג ממפרץ אילת.

התקנות האלה באו אלינו כברירת מחדל. אני רוצה לעדכן את הוועדה מהו דיג. אני שומע שדיברו על עין גדולה ועין קטנה. בסגנון שאנחנו דגים, הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לתפוס את הדגים בעין קטנה, ברשת שהחורים שלה קטנים. כך כשתפסת אותם, לא נתפסים דגים בזימים. ההגבלות במפרץ אילת לא נעשו בשל דיג יתר, כיוון שבאזורים שהגבילו אין דיג יתר.

אולי בגלל השוניות?

על מנת לשמור על שוניות האלמוגים. לדעתי, התקנה הזאת קצת גורפת, כיוון שדגים פלאגיים – זה הדג שאני מתפרנס ממנו היום; דגים של אמצע המים – לא מתקרבים לשוניות האלמוגים.

מה מפריע לך בתקנות?

גם כך אנחנו צפופים שם מאוד. יש כאן מפות: מצד אחד יש לנו את הנמל, מצד שני יש לנו את חופי הרחצה, מצד שלישי יש לנו את חיל הים ואת שמורות האלמוגים. בקיצור – מצרים את צעדינו. צר לי על כך שאני צריך להביא לכאן, לוועדת הכלכלה, אבל אני חושב שאם אנשי רשות שמורות הטבע היו באים ומתייעצים אתנו – החבר'ה שעוסקים בכך – ולומדים את הנושא טוב יותר, כל ההחלטות לא היו גורפות, והיינו יכולים לחיות כמו בארצות לא מפותחות, שם הגיעו להבנה עם מי שמתפרנסים מהדיג, ולהיות יותר ספציפיים לנקודות ולסוגי הדיג.

כמה מתפרנסים מהתחום הזה?

באילת יש שבעה-שמונה איש.

מה אתה מציע, אדוני? אם היית מגיע היום להבנות עם רשות שמורות הטבע, מה היית מציע?

ראשית, אני מסכים אתם שאסור לפגוע בשונית האלמוגים – שיש לאסור את כל הדיג של דגי שונית האלמוגים – ולהתייחס יותר לדיג של הדגים הפלאגיים. זאת משום שאם להקה נכנסת לתחומים שמסומנים במפה, ועברה ב-100 מטר או ב-20 מטר, אני צפוי לקנס ולדוח.

לא הבנתי.

הדיג שלנו הוא דיג של מים עליונים.

מה אתה מציע? לא אמרת לי.

לנושא הסגירה של כל האזור שסומן במפה – אני לא יודע אם אתם רואים אותו; יש כאן רק קורדינטות של מפה ימית – אני מציע שתהיה לנו התייחסות חדשה לסוגי הדיג, כך שגם רשות שמורות הטבע וגם אגף הדיג ילמדו אותו, ונגיע להבנות כדי שכולם יהיו שמחים. הכוונה של כולם היא כוונה טובה – לשמור על הטבע ועל השוניות.

אתה מציע למעשה להקטין את האזור האסור בדיג – כפי שמופיע בתקנה 8, שדנה באזורים אסורים לדיג - וכאן מופיע כל אזור מפרץ אילת?

לא. אני מציע לשנות את סוגי הדיג.

כלומר, שזה לא יהיה אסור לגמרי, אלא רק לסוגים מסוימים?

תודה רבה בשלב זה. נציג הדייגים של טבריה יעקב פדידה, בבקשה.

הוא לא נמצא.

אני חייב לשמוע אותם. אני לא יכול לקבל תקנות כך.

הוא שלח אתמול מכתב לוועדה.

הוא שלח אתמול מכתב לוועדה, שבו הוא אומר שהוא מסכים. הוא כותב: "בשם ועד דייגי טבריה, אני מביע תמיכה בתקנות שאגף הדיג של משרד החקלאות הגיש לאישור הוועדה. בשל בעיות בריאות של בני, איני יכול להופיע בפני הוועדה. על החתום: יו"ר ועד דייגי הכינרת, פדידה יעקב."

מי נמצא כאן מטעם שמורות הטבע? ביחס לדברים שנאמרו כאן על ידי נציג דייגי אילת – האם אפשר לבוא במשא-ומתן ולפתור את הדברים כך שמצד אחד לא נפגע בו קשות, ומצד שני נשמור גם על האינטרסים שלנו?

נמצאים אתי כאן ד"ר אליעזר פרנקנברג, מהחטיבה המדעית של הרשות, ועו"ד שרה שלום, היועצת המשפטית שלנו. שמי רוני מלכא, אני ממונה על הפיקוח והאכיפה ברשות.

העבודה הזאת נעשתה בשיתוף פעולה, לאחר שנתיים של דיונים. ישבנו עם הדייגים באילת בזמנו, ודנו בסוגיות האלה. אבל בעיקר ישבו אנשי מקצוע, שמבינים יותר בתחום ריבוי הדגים באזור ההגנה על השונית. כפי שציין חבר הכנסת טל, יש כאן באמת גם הגנה על דגי שונית, שמטבע הדברים נמצאים באותה רצועת הגנה שלא היתה מוגנת בעבר. לכן יש יותר הגנה על דגי שונית ועל עתודות הדגים, וחוסר הגנה על דגים להקניים, שבדרך כלל לא מגיעים לרצועות האלה. נאמר שמדי פעם הם חודרים, אבל ברוב המקרים אותם דגי להקניים לא מגיעים.

נעשתה כאן עבודה בשיתוף משרד החקלאות ואגף הדיג, ולקח זמן רב עד שהגענו לתוצר הזה. גם בכינרת מעניין אותנו מאוד מה קורה בשלוחות של שפך הירדן – אותם יובלי השפך של הירדן. לכן ההצעה הזאת טובה. יש לנו הערה אחת קטנה בסעיף 8(2) לתיקון, ומיד נעיר אותה אם נרד לפרטים.

אבקש שתתייחס לדברים שהוא אמר.

צמצמנו את הקטעים. סגרנו את האזור של נמל קצא"א, נמל הנפט, שהוא בלאו-הכי סגור בטחונית כרגע. את נמל אילת ונמל חיל הים – השארנו כרגע פתוח בגלל כל הסוגיה של רשות הנמלים. יש הכרזה על נמל, עם כל המגבלות של הכרזת נמל באזור הזה. באזור שצפונית לחיל הים לא פגענו כרגע – החלק הצפוני של המפרץ, ומטבע הדברים הדגים הלהקניים נמצאים שם דווקא יותר, כי אין שם שוניות. זה גם אזור כלובי הדגים.

אדוני, אם אתם קובעים היום קטע מסוים שיהיה אסור בדיג, אתם גורמים על ידי כך לשוניות - - - כלומר, האם לא יהיה נכון יותר לשנות את המקטעים האלה במשך הזמן. לצורך הדוגמה, נניח שאתם קובעים שקטע מסוים, מנקודה א' לב', יהיה סגור לדיג במשך חמש שנים. כעבור חמש שנים אתם מתחילים מנקודה ב' לג', וכך אתם הולכים ומשקמים עם הזמן כל מני שוניות אחרות, ולא גורמים לשמירה אבסולוטית על קטע מסוים, ומפקירים באותו זמן את כל השטח האחר.

האמת היא שצפונית לאזור הזה אין שוניות. בסך הכל הרצועה השונית באילת היא קצרה מאוד – 3 קילומטרים במצטבר. אין לנו כמעט חופש פעולה.

לא ידעתי שזה כזה קצר. אני לא בקי בשוניות לאורך החוף.

זו רצועה קטנה, ואין שם הרבה משחק בנושא הזה.

לגבי השוניות: יש גם הגנה מכוח חוק גנים ושמורות טבע, שם במרחק של 200 מטר מהחוף אסור הדיג בכלל, לאורך כל הרצועה. אנחנו לא מדברים על הרצועה הזאת, שהיא מוגנת ממילא. מדברים כאן על תוספת, שהיא חשובה לשמירה כרצועת - - -

הדברים של רוני לא מדויקים. אנחנו מדברים על דגים פלאגיים – דגים שבאים עונתית.

אתה מוכן לתת לנו לטעום פעם מהדג הזה, שנדע במה מדובר?

אם תגיע ביום רביעי, בתשע בבוקר אצלי בספינה, באילת.

דגים פלאגיים הם דגים של מים עליונים: טרולוסים, מקרלים, פלמידות, טונות.

יש קשקשים וסנפירים?

כולם כשרים. מדובר בדגים שנעים – יום אחד הם נמצאים סביב חוות הדגים, ויום אחר – ליד, לאורך שונית האלמוגים.

כשנקרא את התקנות, תגיד לי איך אנחנו עושים עליו הגנה, כדי שלא יפגעו בפרנסה שלו ושל חבריו. מצד אחד צריך לשמור, וכשנקרא את התקנות נראה איך אפשר לעשות זאת.

תקנה 4 היא התקנה שדנה בשיטות דיג אסורות.

תיקון תקנה 4

"בתקנה 4 לתקנות הדיג, 1937 (להלן – התקנות העיקריות) –

(1) בתקנת משנה (5), בסופה יבוא: "הוראה זו לא תחול על דיג בים כנרת ובמי הירדן.""

אני רוצה להסביר: לא מדובר בשיטת דיג שאנחנו רוצים לשנות. משרד המשפטים הביא לתשומת לבנו, שבתקנת משנה 13, יש התייחסות שאומרת: "הוראות תקנת משנה 5 לא יחולו על דיג בים כינרת ובמי הירדן". הם הציעו לנו לבטל את תקנת משנה (13), ובסיפה של תקנת משנה (5), יוסיפו: "הוראה זו לא תחול על דיג בים כנרת ובמי הירדן"."

זה פשוט טכני. במקום שתי תקנות משנה בסעיף 4, הן מאוחדות לתקנת משנה (5).

בסדר גמור. אבל בכל זאת, כיוון שאת מתייחסת לתקנת משנה (5), הוועדה מבקשת לדעת במה דנה תקנת משנה (5).

מה אתה עומד לבטל?

התקנה אומרת ש"אסור להשתמש בשלשלאות, בעבותות תיל ובאמצעים דומים כדי להמריץ תנועת דגים, ולהקיש על פני המים במשוטים או כפות-חתירה, ולזרוק אבנים ולצעוק, או להשתמש בכל שיטה אחרת כדי להבהיל את הדגים לתוך רשתות או מלכודת".

מה אומרת תקנת משנה (13)?

אז איך הדייגים בכינרת, שנוהגים--

כיוון שבכינרת אי אפשר לדוג בלא הרעשים, אנחנו לא רוצים לפגוע בדייגים, ולכן אנחנו מחריגים את ההוראות האלה מהכינרת.

מה אומרת תקנת משנה (13)?

"הוראות תקנת משנה (5) לא יחולו על דיג בים כנרת ובמי הירדן."

בסדר. נמשיך.

"(2) בתקנת משנה (10), אחרי "בים כנרת" יבוא "ובמפרץ אילת".

כלומר, אתם מכלילים גם את אילת?

כן.

אולי תגידי תמיד במה דנה התקנה.

תקנת משנה (10): "לא ידוג אדם דגים בים כנרת באמצעות רובה תת-ימי ובכל מקום אחר לא ידוג אדם דגים ברובה תת-ימי כאשר הוא משתמש במיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.".

אלו טעמים מיוחדים יכולים להיות כך שתאשרו למישהו לדוג דגים בכינרת עם רובה? בכינרת אני אולי יכול להבין למה לא, אבל למה לא בים סוף?

אנחנו מצאנו שרוב הדגים שנדוגים על ידי רובים הם לא דגים מסחריים אלא דגי שונית.

אתם לא מכירים את החומר.

אנחנו בדקנו את הענין. אנחנו קוראים לזה הרג לשמו. זה מין ספורט כזה שאנחנו לא אוהבים – יורדים למטה ופוגעים בדגי שונית שלא למטרות מסחריות. באופן כללי, כמות הדגים המסחריים קטנה מאוד. אני לא מדבר על אותם דגים פלאגיים נודדים, עליהם מדבר יפתח.

אין לי עמדה בנושא של הדגים, אבל אני מכיר את חוק הציד, למשל, שמאפשר לצוד ארנבות, חזירים וכן הלאה, ועושים את זה לספורט. אני לא עושה את זה, אבל האם אין ענף כזה בדיג?

אי אפשר להשוות. הציד שנעשה מטעמים מיוחדים – מדובר בהתרים שניתנים לדברים מאוד מיוחדים, כמו למשל: נזקים לחקלאות ומניעת סכנות לאדם ולחי. אלה טעמים מיוחדים, שיכולים להירשם גם כאן, כשנותנים למישהו לרדת עם בלונים לצלילה. כל היתר מנסים דווקא להגן על חיית הבר. נושא הספורט הוא דבר מאוד קבוע – יש רישיון ציד ועונת ציד מסוימת. אבל כאן, מדברים על אותם דגים שמנסים להגן עליהם - - - הטעמים המיוחדים הם טעמים שהזכרתי אותם.

האם אותם טעמים חלים גם על ים סוף, שהוא בעצם ים פתוח? לא מדובר בימה מסוימת, לגביה אתה יודע שזה מה שיש לך ואת זה אתה רוצה לשמר.

רוב המינים בים סוף הם מינים מקומיים, שנשארים באזורי הגידול שלהם – אזור השוניות. הם לא דגים נודדים. רובם דגי שונית. לכן אנחנו רוצים לשמור עליהם כמו בים כינרת. בים התיכון אנחנו כן מאפשרים דיג עם רובה, אבל ללא אמצעי נשימה מלאכותיים. אנחנו קוראים לזה fair fight בין הדג לדייג.

"(3) בתקנת משנה (11), בסופה יבוא: "ולא ידוג שם דגים מהחוף באמצעות רשתות עמידה"."

תקנת משנה (11) אומרת: "לא ידוג אדם דגים בים כנרת באמצעות רשתות עמידה, שאורכן המצטבר עולה על 1,500 מטרים."

אנחנו רוצים שבים כינרת לא ידוגו גם מהחוף באמצעות רשתות העמידה.

יש רשת באורך של 1,500 מטר?

יש יותר אפילו. הגבלנו את זה ל-1,500. ראינו שזה לא עוזר, ועכשיו אנחנו רוצים להגביל בכלל את השימוש ברשתות מהחוף בכינרת, לפי מה שהסברתי.

רק מסירה.

הדיג מהחוף אסור – רק מסירה, שהיא רחוק מהחוף.

ואם אני נמצא בסירה, קרוב מאוד לחוף? עצם העובדה שאני עושה את זה מהסירה מכשירה אותי?

דיג מהסירה בדרך כלל לא נעשה בחוף. ברוב המקרים זה נעשה במרחק של--

אם הסירה עומדת על החוף, זה עדיין נחשב מהחוף.

כן. כדי לדוג מסירה הוא חייב להיות במים.

הסירה עומדת במים – לא על החוף - והיא יכולה לעמוד במים בגלל גובה פני המים, ואני הדייג עומד בסירה וזורק את הרשת לכיוון החוף או קרוב לחוף. האם זאת תהיה עבירה?

זאת לא תהיה עבירה.

היא צריכה להיות מורשית לדיג. אסור לדוג מסירה שלא מורשית לדיג.

לצורך הענין הזה לא תהיה עבירה.

"(4) במקום תקנת משנה (13) יבוא: "(13) לא ידוג אדם דגים בים כנרת ברשתות זריקה (שבכאת טרח)"."

מה מיוחד ברשת הזאת, השבכאת טרח?

זו רשת זריקה. הדיג מזהה את להקת הדגים, זורק ופורס את זה תוך כדי הזריקה. יש לה עופרות בקצוות, זה נופל למטה, והוא אוסף וזורק.

שבכאת טרח הוא השם הערבי של הרשתות האלה.

זה נראה כמו מצנח.

זאת רשת שמחזיקים ביד, זורקים אותה, זה נפרס כמו כיפה, והעופרות לוקחות אותו למטה. הוא סוגר על הלהקה ומושך החוצה.

"(5) אחרי תקנת משנה (17) יבוא:

"(18) לא ידוג אדם דגים בחכה בעלת קרס מרובת עוקצים המכונה "עוגן"."

ואם זה יהיה בקרס אחד זה יהיה בסדר? הרי גם עם קרס אחד אני יכול לפגוע בדג ולפצוע אותו, ובגלל הפציעה הזאת אני עלול לגרום לכך שיהיו כל מני מזיקין ומרעין בישין וכל מני חוליים רעים ומשונים על הדגים האחרים?

שיטת הדיג בחכה האמורה, בשונה משיטת דיג אחרת, היא שזורקים את הקרס הזה ללהקה. השתמשנו במונח שהמצאנו, וקראנו לזה "קרס רבת עוקצים", על מנת שלא יתחכמו וישימו ארבע עוקצים או חמישה עוקצים במקום שלושה עוקצים. אני רוצה שידוגו עם קרס אחת.

אני שואל שוב – מה ההבדל? הרי גם עם קרס אחד אני יכול לפצוע דג, לגרום לו פגיעה, הוא יכול להעביר מחלות וליצור מחלות וכל מני מרעין בישין.

ברגע שאתה זורק קרס אחד, האפשרות שלך להגיע לדג היא חד ממדית. לכן לא משתמשים בעולם בקרס אחת בזריקה, אלא אך ורק בפיתיון. ברגע שיש לך כאן שלושה ממדים, אתה מגביר את האפשרות שלך לפגוע בדגים, ולכן משתמשים בשיטה הזאת בזריקה, ולא בעזרת פיתיון. באופן עקרוני, אתה יכול אולי להיות הדייג הראשון בכינרת שכן ינסה לעשות את זה עם קרס אחת. שיטת הדיג הזאת מאוד לא אפקטיבית, ולכן אין טעם להתמודד עם דבר שאיננו מוצלח. הקרס רבת העוקצים כן מוצלחת מבחינת הפגיעה בדגים, ולכן אנחנו מעונינים להפסיק אותה.

"(19) לא ידוג אדם דגים מהחוף במפרץ אילת באמצעות רשתות עמידה ורשתות זריקה (שבכאת טרח)"."

זה מקובל על הדייגים באילת?

יפתח בר

זה לא מפריע לי.

אני רוצה להוסיף לגבי החכה רבת העוקצים: אנחנו עדים לכך שאנשים שזורקים חכה כזאת לתוך להקה מוציאים על וו אחד דג, ועל הוו השני חתיכת דג. זה נראה נורא. זו התעללות בבעלי חיים, וצריך לאסור את זה על הסף, לדעתי.

אגב, הסכנה היא גם למשתמש, לא רק לדג.

חבר הכנסת טל, אנחנו נאשר תקנה אחת, ונעבור לתקנה שניה.

אני צריך התייעצות סיעתית.

נמשיך הלאה.

מדובר באזורים האסורים לדיג.

תקנה 2 – תיקון תקנה 8

"בתקנה 8 לתקניות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (1), אחרי פסקה (ב) יבוא:

"(ג) באזור מפרץ אלית, המתוחם על ידי הנקודות הגיאוגרפיות באות:

בצפון – נמל אילת – N67 31 29, X30 56 34 ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים, עד לנקודה N59 31 29, E48 56 34;

בדרום – חוף אלמוג – N83 30 29, E60 55 34, וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים, עד לנקודה N72 30 29, E76 5534;

במזרח – קו ישר המחבר בין הנקודות N59 31 29, E48 56 34 שבצפון ו-N72 30 29, E76 55 34 שבדרום"."

מישהו יכול לומר שהוא בדק את המספרים הללו, ואין באמת--

כן.

זה מפרץ אילת – העיר אילת ואזור המלונות. אזור חיל הים. זה אזור קצא"א. ההצעה שלנו היא לסגור את אזור קצא"א. המרחק הוא כ-2 קילומטרים על רוחב של 180 מטרים, שסגור באופן עקרוני. אבל אנחנו רוצים לגבות את זה באיסור דיג כדי לאפשר לפקחים שלנו לאכוף את הפקודה. היום קצא"א לא אוכפים זאת, ולכן אין לנו סמכות לאכוף את זה. ברגע שתתקבל התקנה, תהיה לנו סמכות לאכוף.

איפה נמצא עכשיו האזור של יפתח?

יפתח טוען שדגים שנודדים באילת, בתוך המפרץ - שבאים מהדרום, עושים את הסיבוב וחוזרים בחזרה – לפעמים עוברים גם כאן, בסמוך לשונית.

הם יושבים שם stationary. כל החורף הם יושבים שם.

אז למה הוא מקבל קנס?

הוא עדיין לא קיבל. הוא עלול לקבל.

הוא צופה פני עתיד.

איך אנחנו עוזרים לו?

אם אתה מסתכל על המפה של המפרץ – וגם מהתיאורים של יפתח – הוא מדבר על דגים פלאגיים. מדובר בדגים פלאגיים, שנודדים במפרץ. יפתח יכול לתפוס אותם בכל מקום אחר במפרץ, מלבד הריבוע הזה, שבו החלטנו לעשות הגבלת דיג. הריבוע, הזה, שהחלטנו להגביל, צמוד מצפון לשונית האלמונים לשמורת הטבע שהוכרזה על ידי רשות הטבע והגנים.

אבל ייתכן שיש שם תחנה רצינית מאוד של דגים, שם הם חונים זמן ארוך יותר?

יכולים להיות הרבה דברים. יכולים להעריך הרבה דברים, אבל דגים פלאגיים מטבעם הם דגים נודדים, וטבעם של דגים נודדים הוא לא להמצא במקום אחד אלא במספר מקומות. יכול להיות שבחלק מעונות השנה יש שם דגים. אני חושב שעדיין לא יהיה נכון לקבוע את הפתח, ולאפשר בכל זאת לדוג דווקא באזור הזה, שהוא מוגבל מאוד. אם תסתכלו כמה שטח מאזור המפרץ האזור הזה תופס, האפשרות לדוג דווקא שם היא לא רבה כל כך, לדעתי.

בנוסף, בחמש השנים האחרונות אנחנו מנסים להוריד ככל הניתן את מאמץ הדיג במפרץ אילת כולו. זה בא לידי ביטוי בצמצום כלי השיט שעוסקים שם היום בדיג, וחלק מהתקנות, אם יאושרו היום, דנות גם הן בצמצום מאמץ דיג מהחוף. במסגרת המאמץ לשמור על המפרץ הזה – והמפרץ הזה יקר ללבם של אזרחי ישראל כולם – החלטנו לסגור אזור, לדעתנו קטן וסמלי, מפני פעילות דיג כלשהי. אם נתחיל לתת בכך סייגים ופתחים, יכולים לבוא גם אנשים אחרים, ולבקש לקבל היתר.

יפתח, תוכל לחיות עם זה?

לא.

למה, אם הוא אומר שמדובר בדגים נודדים?

יש לי סייגים, כיוון שכפי שאמר אורן – כרגע אנחנו סוגרים מנקודה א' לב', ומחר נסגור מנקודה ב' לג'.

הוועדה לא דנה במחר; הוועדה דנה היום בחלק הזה.

אני חושב שאנחנו יכולים לחיות בשלום גם עם רשות שמורות הטבע וגם עם עם-ישראל. מה לעשות שהדגים הפלאגיים שוחים בצמוד לריף. אין לנו שום נגישות ונגיעה לריף, וכל דיג ייעשה מצדי – אני יכול להביא את אנשי שמורות הטבע, שלא מקדישים לי או לכל גוף אחר שעוסק בדיג יותר מדיי זמן על מנת ללמוד את הנושא.

אבל הוא אומר שמדובר בדגים נודדים, שלא נמצאים במקום אחד.

הם יושבים כל הקיץ בצפון המפרץ, ובחורף הם יושבים באזור של מערב המפרץ.

אם נגביל את זה לחודשים מסוימים זה יהיה בסדר – אם נניח שבחודש פברואר ומרץ זה מותר, לשם הדוגמה, זה בסדר?

בוודאי.

זה יפגע בדגי השונית. הרעיון הוא להגן על דגי השונית.

אבל לא ראיתי אתכם נלחמים כל כך חזק בכל הנושא של החקלאות הימית שם.

סליחה, באופן אישי ליוויתי את הדיון הזה, ונלחמתי כמו שצריך. זה לא נכון להגיד את זה.

גברתי היא גברת, אבל אם מישהו אחר היה אומר את זה, הייתי אומר: נלחמתם כמו נמרים ונפלתם כמו - - -

אני רוצה לשאול עד כמה זה יזיק לשוניות שם?

זה לא יזיק בכלל. אני לא מגיע לשונית. יש כאן בעיה של פיקוח. מבחינתי, פיקוח הוא רשות שמורות הטבע ואגף הדיג. כדי להקל על עצמם את העבודה – ויסלחו לי האדונים אורן וחיים - הם מציעים להטיל איסור גורף – לסגור הכל. אני מודה שהסכמתי לכך, אבל במבט שני אין צורך. מי שעובר על החוק – תן לו על הראש. מי שפוגע בשוניות האלמוגים – תן לו על הראש. לא צריך להטיל איסור גורף, שיפגע לי בפרנסה. מי שלא רשאי לדוג, לא ידוג. רוצים לפתוח בפברואר ובמרץ - מקובל. אני לא חי מדגי השונית, אני לא חי מהשונית, אין לי גישה לשונית, אני לא פוגע בשונית. אני דג כשהמרחק שלי מהשונית, מעל פני המים--

חודש או חודשיים יהיה מידתי? האם זה יפגע בשוניות?

אנחנו השתכנעו שכל פעילות דיג באזור השונית פוגעת – וזה לא משנה אם זה בקיץ או בחורף. אני מצטרף לדעה של אורן: אין כאן נזק מהותי. אנחנו מדברים על רוחב של 170 מטר. אולי יש איזשהו טווח ביטחון של כ-50 מטרים מהשונית, כדי שאם מישהו עומד שם, הוא לא יזרוק את הרשת, שאורכה כ-40 מטר, וזה יגיע בטעות עם הזרמים לשונית. יש טווח ביטחון סביר, ולדעתנו המקצועית אין פגיעה של ממש. ייתכן שיש כאן פתח כלשהו, שיפתח חושש ממנו לגבי העתיד – שהתחלנו בסגירה ונמשיך לסגור, ואז הפרנסה שלו תפגע. כרגע, התחום הזה של 2 הקילומטרים על 170 מטרים רוחב לא פוגע בפרנסה שלו, לדעתי, באופן חד משמעי.

"(2) בתקנת משנה (2), המילים "לדיג בחכה, במלכודת או ברשת-זריקה בלבד" – יימחקו.

סעיף קטן (2) אומר שפקיד הדיג הראשי רשאי לתת רישיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתתו, או להגבילו לדיג בחכה, במלכודת או ברשת-זריקה בלבד, או לקבוע בו תנאים לפי שהוא ימצא לנכון".

כיום יש אפשרות לתת רישיונות רק לקטע של דיג בחכה, במלכודת או ברשת-זריקה. אנחנו רוצים שכל השיטות באזורים שהזכרנו יהיו אסורות,להוציא מקרים מיוחדים מאוד, בהם זה יינתן ברישיון.

יפתח, חשוב לי לדעת אם אתה נפגע או לא – כרגע. לגבי העתיד – נשמור עליך. אבל בתקנות האלה, האם משהו פוגע בך?

כן.

כפי שיפתח ציין, זה היה מסוכם גם אתו. ישבנו אתו.

אבל הוא גם אמר שבמחשבה שניה--

כן, זה נכון.

אם כן, נשאיר את זה פתוח בינתיים.

אנחנו מבקשים להתייחס להערה הזאת.

בסך הכל, אני חושב שיפתח לא ייפגע. ליפתח יש שטחים גדולים מאוד לאותם דגים פלאגיים. מדובר ברצועת הגנה קטנה. השונית היא לא רק באזור החוף; היא פרוסה הרבה יותר בתוך אזור קצא"א, בשטחים הרבה יותר רחבים – עד העמודים של מתקני הפריקה של הנפט. זאת אותה רצועה – אתה מכיר אותה, עם ה- - - הגדולים של האלמוגים שם. הוא יכול לוותר על הרצועה הקטנה הזאת. שום דבר לא יקרה ליפתח ולכל החברים שלו. מה עוד, שהדגים האלה נודדים, כפי שציין אורן, שהוא מומחה לדגים. לא מדובר בדגים שבאים לשונית.

ברגע שמתקיים דיג ברשתות באזור של השונית, נלכדים באופן טבעי דגי שונית. הדגים האלה מתים. ברגע שהוא מרים את הרשת הם מתים, בין אם הוא רוצה ובין אם הוא לא רוצה. זה נקרא by catch. לכן אנחנו משתדלים לעשות הפרדה הוגנת, ולא פוגעים בדייגים. אגב, גם מספר הדייגים לא יעלה – רק מי שיש לו רישיון יישאר, כך שבאמת יש לו נתח גדול שם. צריך להיות גם צנוע, ולא ללכת ולתפוס את הכל. ביקשנו הגנה על רצועה חשובה באמת, ואני חושב שגם יפתח יודע שמדובר באחת הרצועות היותר-יפות במפרץ אילת, בעצם העובדה שהיא נשארה עד היום.

לתיקון מס' 2 אנחנו רוצים להעיר הערה.

עוד מעט. נתקדם.

תיקון 3

"בתקנה 8א לתקנות העיקריות –

(1) במקום תקנות משנה (ב) ו(ג) יבוא:

"(ב) לא ידוג אדם בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:

(1) שטח הבטיחה – שטח המים המתוחם על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודת הציון 2057025495 בצפון מערב, לבין נקודת הציון 2100025300 בדרום מזרח;"

מהי תקופת הקינון וההטלה?

בהמשך יש הגדרה, בתקנת משנה (4).

(2) שטח חוף מגדל-גינוסר – שטח המים המתוחם:

בצפון – נקודת ציון 2009025200 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות;

בדרום – נקודת ציון 2100025300 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות;

במזרח – קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום."

(ג) היה מפלס המים ב-1 במרס גבוה מ-210- (מינוס מאתיים ועשרה), רשאי פקיד הדיג הראשי, על אף האמור בתקנת משנה (ב), להתיר דיג בשטח גדול יותר משטח הבטיחה או בשטח גדול יותר משטח חוף מגדל גינוסר או אף בכולו.";

(2) בתקנת משנה (ד), במקום "על מפלס נמוך", יבוא "על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל-גינוסר, לפי הענין.";

(3) בתקנת משנה (ה), במקום "בתקופה הקבועה בתקנת משנה (ב), יבוא: "בתקופת הקינון וההטלה", ואחרי "לשטח הבטיחה" יבוא "ושטח חוף מגדל-גינוסר.";

(4) בסופה יבוא:

"(ז) בתקנה זו, "תקופת הקינון וההטלה" – תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה-15 במרס ובין ה-15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 60 ימים רצופים.

תיקון 4

"תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן."

האם הדייגים יודעים שתקופת ההטלה היא מ-15 במרס ועד 15 ביולי?

הם יודעים שבכל שנה אנחנו סוגרים את האזור הזה לדיג. אנחנו גם מפרסמים מודעה בעיתון.

בתקנות הקיימות זה בין ה-15 באפריל לבין ה-15 ביולי

הקדמתם עכשיו בחודש?

אנחנו הגדלנו את המשרעת - את האפשרות שלנו לקבוע את ה-60 יום על פי התנאים בשטח, מה שהתקנה הקודמת לא אפשרה לנו.

אנחנו רוצים להתחשב בתנאים של השטח – לפעמים המים מתחממים מוקדם יותר, ותהיה לנו אפשרות לתקן את התקנה מוקדם יותר. לפעמים מפלסי המים הם כאלה שאין טעם לתת אזור אחד אלא להכנס קצת יותר למים. אבל לא הגדלנו את הזמן או את השטח. הגדלנו את הגמישות שלנו לקבוע מתי – לפי הטמפרטורה והמפלס.

היכן מעוגנת החובה להודיע על התקופה הזאת, מלבד רצון טוב?

זה נמצא היום בתקנה 8א(ד): "פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על מפלס נמוך בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית."

בתקנת משנה (ד) אנחנו מוסיפים – לא רק הודעה על מפלס נמוך אלא גם "על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה". וזה יהיה בשני עיתונים.

מצוין.

מה רצית להעיר לתקנה 2?

התקנה הזאת היא למעשה התקנה שקובעת אזורים האסורים בדיג. אחר כך יש גם את אותו סעיף 2, שאומר שלמרות האמור, פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רישיונות או לסרב לתת וכולי. אנחנו סבורים שנכון יהיה לכתוב כאן: "הכל מטעמים מיוחדים שיירשמו". כלומר, אי אפשר לקבוע מצד אחד איסור, ומצד שני לאפשר לעבור על האיסור בצורה כל כך גורפת ופתוחה.

בסעיף 8(2), כפי שמופיע היום, יהיה: "פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רישיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו, או להגבילו לדיג בחכה, במלכודת או ברשת-זריקה בלבד, או לקבוע בו תנאים, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו", ולא "הכל לפי שימצא לנכון".

אני מוכרחה שהרעיון הזה עבר בראשי.

אין לנו התנגדות.

אני מפנה שאלה לעו"ד מור לגבי תקנה 8(1), שבה מוצע להכניס גם את האיזור האסור במפרץ אילת: בתקנה 8(1) יש (א) ו-(ב), ובסוף (ב) מפיעות המילים: "אלא לפי רישיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי". לא כל כך ברור לי אם זה מתייחס לכל האיזורים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב), או רק למה שאמור בסעיף קטן (ב).

תקנת משנה (8) אומרת: "אסור לדוג דגים" – יש פירוט הסעיפים, וכעת מוצע להכניס (ג), באיזור שבו מדובר במפרץ אילת, ואז נכתב "אלא לפי רישיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי. כלומר, אין איסור מוחלט על דיג באזורים האמורים, אלא אסור לדוג שם אלא אם כן יש רישיון מיוחד לדוג באיזורים האלה. בתקנת משנה (2) נאמר שהוא רשאי לסרב, להגביל או לקבוע תנאים. אני חושבת שאם זו הפרשנות הנכונה של התקנה, אזי הוועדה יכולה לאשר את התקנה בנוסח שמוצע, ולבקש מפקיד הדיג הראשי להנחות, שאם הוא יווכח שפרנסתם של יפתח ודייגים אחרים, שהיה להם רישיון דיג ערב תחילתן של תקנות אלה, אכן נפגעה, הוועדה מבקשת למצוא פתרון להתיר להם לדוג בשטח הזה בתנאים מגבילים – "מטעמים מיוחדים" או "מגבילים", כפי שייקבע.

או בלוח זמנים כזה או אחר בעונות השנה.

לרבות הגבלות לפי חודשים בלבד, או בשטח צר יותר של הרצועה, וכיוצא בזה.

הפרשנות היא אכן שקיים שיקול דעת.

אני יכול להתחייב לכך – יחד עם אגף הדיג כמובן – ונבדוק את זה, ואם יתברר שפרנסתו של יפתח באמת תפגע--

בחור צעיר, מה יהיה בעוד 120, כשיהיה פקיד אחר?

לא פוגעים בפרנסה של מישהו שכבר קיים.

יש את פקיד הדיג הראשי, שרשאי להוציא- - -

התקנות הללו תוקנו ב-1937. אתה רואה כמה זמן עבר ולא נגעו בהן?

לפני 5 שנים בוצע התיקון האחרון.

יפתח, אם תראה שנפגעת ואף אחד לא מטפל בך, תפנה אלינו - אנחנו אתך תמיד. מנהלת הוועדה – תרשמי את זה אצלך.

לפני שהוצאנו את ההצעה לסגור את העסק הזה, וישבנו עם - - - נאמר לי שהלשכה המשפטית לא רואה איך יתנו לי אישור מיוחד כדי לעגן את זה בחוק. מזה התחיל כל הסיפור.

לכן פניתי לגב' מור לברר אותה לגבי הפרשנות הראויה של התקנות האלה.

הפרשנות היא שלפקיד הדיג הראשי יש בכל מקרה שיקול דעת – כעת אנחנו רוצים לצמצם את זה ל"מטעמים מיוחדים". אבל טעמים מיוחדים יכולים להיות גם אדם שעבד, ובמגבלות מסוימות. הוא יצטרך להגיש בקשה, וזה ייבדק.

כלומר, יהיה איזשהו נספח לרישיון דיג, שמותר לו לדוג באזורים האלה?

יתנו לו רישיון - - -

מי בעד תקנות הדיג (תיקון), התשס"ו-2005?

אם - - - פתרון ליפתח.

עם פיתרון ליפתח – סעיפים 1 עד 4, כולל 4. חודש ימים זה סביר, כן? כולל הדברים שדיברנו עליהם, עם התיקונים שהכנסנו כדי שלא תהיה פגיעה בדייגים במקום.

הצבעה

בעד תקנות 1 עד 4, כולל 4 – פה אחד

התקנות נתקבלו.

תודה רבה, התקנות אושרו פה אחד. הישיבה נעולה.

11:55