הצ"ח המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים...

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
7.11.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 520
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ה' בחשוון התשס"ו ( 7 בנובמבר 2005), שעה 12:00

הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: ר'אלב מג'אדלה-היו"ר
דוד אזולאי

נעמה בר-אור,עו"ד ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
ניצב חנה קלר נציבות קבילות שוטרים וסוהרים
גבי פיסמן,עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ודים גודון אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו בן-יצחק

יפה שפירא

יפעת שפרכר


הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים
שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005

אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. אנחנו ממשיכים במשימה לקדם את החוק.

אנחנו פותחים בפרק שעניינו בירור קבילות שוטרים. ב1980 הייתה התארגנות של השוטרים באיגוד מקצועי. זה הגיע לבג"ץ, כשבסופו של דבר הוא קבע שאם רוצים למנוע את ההתארגנות צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית. בשעתו העתקנו כמעט מילה במילה את חוק שיפוט הצבאי, בהתייחסו לנציג קבילות חיילים. לאחרונה התווספה נציבת תלונות הציבור על השופטים, שגם היא הסתמכה על הבסיס אבל שיפרה והתאימה אותו.

זה לא מונע מנשות השוטרים להפגין.

הן לא מוגבלות. מאחר ומעמד הסוהרים גם מושווה למעמד של צה"ל, אז אותו אדם נושא בפונקציה של נציב קבילות סוהרים ונציב קבילות שוטרים. המעמד הוא אותו מעמד. המבנה הוא כזה שדורש שנציב הקבילות יהיה אזרח, כאשר קציני הבירור הם לובשי מדים. זה מוכיח את עצמו, כי אתה לא יכול לברר תלונה אם אתה לא מכיר את האנשים, את המנטליות, את היחסים בין מפקד פקוד. החלק הארי של הקבילות בצבא מתייחס לסדירניקים שמתלוננים. במשטרה. למרות שיש לנו שירות חובה, המאסה הגדולה של הקבילות היא דווקא קבילות שמוגשות על ידי אנשי קבע. מצד אחד יש תופעה של אנשים שחוששים להגיש, מצד שני אנחנו רואים קבילות שמוגשות אפילו עד לראש הפירמידה. לאחרונה ביררנו תלונה נגד המפקח הכללי. עכשיו יש לנו קבילות נגד אנשים בדרגת ניצב.

זה מתפרסם?

יש את הדוח שפעם בשנה אנחנו חייבים להגיש לוועדת הפנים ולשר הפנים. אנחנו עכשיו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להגיש גם ל2004 וגם ל2005. אנחנו מקווים שאת המשימה הזאת נעשה בקרוב.

בפרק של בירור קבילות שוטרים אין שינוי קונספציה, ממשיכים באותה תפישה. הוכנסו כאן תיקונים שנדרשו מהניסיון המצטבר, מהלקחים שהופקו על מנת לייעל את הליך הקבילה.

האם יש ממלא מקום לנציב הקבילות?

לא היה בחוק ממלא מקום. הייתה סיטואציה של אדם שחלה. הכהונה של הנציב היא ל5 שנים. לא הייתה דרך לעשות ממלא מקום. נבצר מאותו נציב לכהן בשל מחלתו. היחידה נשארה ללא נציב קבילות. החוק נותן את הסמכות לנציב הקבילות. לקציני הבירור יש סמכות מטעם נציב הקבילות לברר את הקבילה.

הנציב לא יכול להאציל סמכויות?

לא. חייבים למלא את מקומו של נציב הקבילות, כי אחרת היחידה לא מתפקדת.

כתוב כאן שהשר ימנה ממלא מקום לנציב הקבילות. זה בניגוד למינוי הנציב שדורש את אישור הוועדה.

בהמשך יש לך לגבי התקופות. "מעשה" – לרבות מחדל ופיגור בעשייה, כאמור בסעיף 96; סעיף 96 קובע נושא לקבילה. לא כל מעשה, אלא רק מעשה שהוא נושא לקבילה, זאת אומרת שהוא נוגע לשירותו של השוטר, שהוא פוגע במישרין בשוטר, שהוא נעשה ללא סמכות חוקית. ההגדרה מפנה לסעיף.

כולל תנאי שכרו של השוטר?

גם תנאי שכרו.

הייתי מחליף את הסדר וכותב כך: "כאמור בסעיף 96, לרבות מחדל ופיגוע בעשייה".

אין בעיה. הגדרת הסוהר היא הגדרה חדשה שהוספה. היא מתייחסת לסיטואציה בה שולחים סוהר להשתתף בקורס משטרתי. הוא מסופח 3 חודשים למשטרה. לפי פקודת בתי הסוהר, הוא יכול לקבול רק נגד סוהר. הכנסנו כאן, למרות שאנחנו נמצאים באכסניה של פקודת המשטרה, את הסוהר, כדי שהוא יוכל לקבול על עוול שנעשה לו על ידי שוטר בתקופה שבה הוא מסופח למשטרת ישראל.

89 (א) "השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ימנה נציב קבילות שוטרים (בחוק זה – נציב הקבילות); תקופת כהונתו של נציב הקבילות תהיה חמש שנים מיום מינויו. (ב) הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל המען למשלוח הקבילות תפורסם ברשומות. (ג) השר ימנה ממלא מקום לנציב הקבילות".

למה צריך ממלא מקום? יכול להיות שאפשר לבדוק אפשרות של האצלת סמכות מהנציב לאלה שנמצאים איתו.

כשהקימו את נציבות קבילות השוטרים והסוהרים החליטו שזה יהיה בהתאמה לצה"ל, כלומר שבעוד הנציב הוא אזרח, קציני הבירור יהיו מתוך המערכת. אם אתה מסמיך לובש מדים כממלא מקום, אז הוא בעצם כפוף לאנשים שהוא מבקר אותם.

מה אותו ממלא מקום יעשה בשאר הזמן?

הממלא מקום הוא רק בהעדר הנציב.

למה השר ימנה?

זה מופיע ב91.

האם ברגע שהוא יכהן כממלא מקום בפועל צריך להביא את זה לאישור ועדת הפנים?

עד 6 חודשים לא צריך. רק אם יצטרכו לתקופות ארוכות.

אני מבין שצריך למנות ממלא מקום קבוע לנציב. האם יש לנציב ממלא מקום כל עוד הוא יכול למלא את תפקידו?

יש לו ממלא מקום אבל הוא רדום, הוא לא עושה שום דבר. החוק לא מקנה לו סמכויות. מותר להאריך את כהונת הממלא מקום עד 6 חודשים בלי התייעצות של ועדת הפנים. יש סיטואציה שבה אדם נעדר 9 חודשים. חשבנו שאם מאריכים את זה מעל 6 חודשים, רק אז זה צריך לבוא להתייעצות עם הכנסת. עד 6 חודשים אתה נותן לשר שיקול דעת בלי חובת התייעצות עם ועדת הפנים או עם שרת המשפטים.

צריך להגביל את זה.

אולי אפשר שזה יהיה בין 6 חודשים לשנה.

או שנוותר לגמרי על התפקיד של ממלא מקום, או שנלך על אפשרות שהשר ימנה ממלא מקום קבוע לנציב הקבילות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים. אלו שתי האפשרויות.

כל ההסדר הזה בא לעולם כדי שלא נהיה במצב שאין נציב קבילות.

אפשר לכתוב כך: "נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימלא סגנו את מקומו".

צריך להגיד שיש סגן, כי כיום אין סגן.

השאלה שנשאלת היא אם את הסגן צריך השר למנות, או שגם פה צריך את אותה פרוצדורה של השר, בהתייעצות שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים.

אפשר לכתוב שאם הסגן צריך למלא את תפקידו לתקופה שמעבר ל3 או 6 חודשים, רק אז יבואו.

את זה אני מקבל.

בהצעת החוק לא מופיעים תנאי כשירות של הנציב.

זה מינוי, לא מכרז.

יש לו גם סמכויות של יושב-ראש ועדת חקירה, שאלו סמכויות מאוד רחבות. יושב-ראש ועדת חקירה הוא שופט מחוזי. אנחנו לא רוצים תנאים של שופט מחוזי, שזה 7 שנים ניסיון משפטי והכרת המערכת. חשבנו שכשירות לשמש שופט מחוזי יכולה להיות סף נדרש למינוי נציב קבילות.

צריך שיהיה מינימום של ניסיון של הכרת המערכת.

אפשר לכתוב שהיכרותו עם המערכת המשטרתית תובא בחשבון לעניין מינויו.

צריך לציין שהוא אינו שוטר.

הוא אינו שוטר, יש לו כשירות של שופט מחוזי, שזה 7 שנים ניסיון משפטי, ויש לו היכרות עם המערכת המשטרתית. אין לו זכויות כמו של שופט, הוא רק צריך ניסיון של שופט.

הוא יכול לכהן בתפקידו רק תקופה אחת?

במשטרה אין הגבלה כזאת, אבל לדעתי נכון שיהיה רק 5 שנים.

אולי כדאי לבדוק אפשרות של התייעצות ואישור ועדת הפנים מעל תקופה מסוימת של כהונה.

ביקש השר להאריך מעבר לתקופה שלא תעלה על 7 שנים, ייעשה כן לאחר שקיבל לעניין הזה את התייעצות שר המשפטים ואישור ועדת הפנים.

מבחינת תנאי כשירות הוא אינו שוטר, יש לו כשירות של שופט מחוזי, ולוקחים בחשבון את היכרותו עם המערכת.

אם בא הרמטכ"ל או הפצ"ר, אז למרות שהוא לא מהמשטרה הוא גם יוכל להיות.

אנחנו מאשרים את סעיף 88, את סעיף 89 ללא סעיף (ג).

עם התיקון של הכשירות והארכת כהונה בתקופה של עד שנתיים בפרוצדורה שבה הוא ממונה.

90. "נציב הקבילות יחדל לכהן לפי תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (2) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כנציב הקבילות"

מי קובע?

הייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים. לא נראה לי שצריך להכניס את זה לחוק עצמו.

לא מתאים לקבוע את הפרוצדורה בחקיקה ראשית.

נשאיר את זה בינתיים ככה. אני רוצה לבדוק את זה .

העברה מכהונה 91. "השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי להעביר את נציב הקבילות מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, אם נבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה העולה על שישה חודשים רצופים".

92 (א) "נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כנציב הקבילות, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי השר להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות שבהן ישמש ממלא המקום כנציב הקבילות, לא יעלה על שישה חודשים. (ב) התפנתה משרתו של נציב הקבילות וטרם התמנה אחר במקומו, ישמש סגנו כנציב הקבילות עד למינויו".

יהיו לו אותן סמכויות?

כן.

אנחנו מאשרים את סעיפים 91 ו92.

הרשאים להגיש קבילה 93. "אלה רשאים להגיש קבילה: (1) אדם הרואה עצמו נפגע מהמעשה שנעשה לגביו בהיותו שוטר או בעת היותו סוהר; (2) אדם מטעמו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, ותנבאי שאותו אדם אינו שוטר או סוהר, לפי הענין; נפטר השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע – הורהו, בן זוגו, בנו, בתו, אחיו או אחותו".

אלה אותם 7 קרובים?

לא.

האם הכוונה פה היא לבני משפחתו?

אדם מטעמו של השוטר יכול להיות עורך דין, חבר, או כל מי שהוא מצא לנכון. אם השוטר לא בחיים, אז רק בני משפחתו מדרגה ראשונה.

למה אתם לא מאפשרים לשוטר אחר?

כי כתוב בחוק ששוטר לא ייצג אחר. זה חלק מאיסור ההתאגדות.

אנחנו מאשרים את סעיף 93.

הנקבל 94. "קבילה ניתנת להגשה על מי שבעת עשיית המעשה היה שוטר".

האם אפשר לכתוב פה גם סוהר?

כאן לא, כי הנקבל הוא הסוהר. 95 "קבילה תומצא בכתב, במישרין, לנציב הקבילות, ותהא חתומה בידי מגישה ; בקבילה יצוינו כל אלה: (1) שמו, מספרו האישי, דרגתו, תפקידו ומענו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, והיחידה המשטרתית שבה הוא משרת או שירת, או שאליה הוא מסופח או סופח; הגיש את הקבילה אדם כאמור בסעיף 93(2), יצוינו בהם גם שמו ומענו של מגיש הקבילה; (2) פרטי זהותו של הנקבל, ואם אין בידי מגיש הקבילה פרטים כאמור - כל פרט שיש בו כדי לסייע לזיהויו; (3) תיאור מפורט של המעשה, לרבות הפגישה שנגרמה בעקבותיו, המועד שבו אירע, זהות העדים אם ישנם, וכל פרט אחר הנוגע לעניין ושיש בו כדי לסייע לבירור יעיל של הקבילה (4) הוגשה לגורם רשמי, משטרתי או אחר, פניה בנושא הקבילה - זהות הגורם, והתייחסותו אם התקבלה".

אנחנו מאשרים את סעיפים 94,95.

96. "נושא לקבילה הוא מעשה שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא נוגע לשירותו במשטרה של שוטר או סוהר; (2) הוא פוגע, במישרין, בשוטר או בסוהר או מונע ממנו במישרין טובת הנאה; (3) הוא נעשה בלא סמכות חוקית, או שהוא בניגוד לחיקוק, לפקודות, להוראות המחייבות במשטרה, או למינהל תקין, או שיש בו פסול אחר על פי דין, או שיש בו משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט".

97. "על אף הוראות סעיף 96, בקבילות אלה לא יהיה בירור; (1) קבילה הנוגעת לעניין שהליך לגביו תלוי ועומד בבית משפט, בבית דין או לפני דן יחיד, או שניתן לגביו פסק דין בבית משפט, בית דין או בידי דן יחיד; (2) קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין או של דן יחיד; (3) קבילה על מעשה שהוא עבירה שבקשר עמה התנהל או מתנהלת חקירה על פי דין".

98. "על אף הוראות סעיף 96, בקבילות אלה לא יהיה בירור אלא אם כן מצא נציב הקבילות מנימוקים שיירשמו, כי קיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן: (1) קבילה, שאינה מנויה בסעיף 97 בעניין שניתנה לגביו החלטה שעליה ניתן או היה ניתן להגיש השגה , ערר או ערעור ; (2) קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום עשיית המעשה נושא הקבילה, או מהיום שבו נודע לקובל על המעשה כאמור; (3) קבילה על מעשה שעל פי טיבו ראוי שיבורר בידי מפקדו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, או בידי גורם אחר במשטרה; (4) קבילה על מעשה שפגיעתו בשוטר הנפגע או בסוהר הנפגע היא מזערית; (5) קבילה בעניין שהתברר או שמתברר בתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין במשטרה, לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, או במשרד לביטחון הפנים ; (6) קבילה נגד מי שחדל להיות שוטר לפני בירורה, והיא מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי".

אנחנו מאשרים את סעיפים 96,97,98.

פתיחת הבירור 99. (א) משהוגשה קבילה יאשר נציב הקבילות את קבלתה ויפתח בבירורה, אלא אם כן מצא כי מתקיים אחד מאלה: (1) הקבילה אינה ממלאת אחר הוראה מהוראות סעיפים 93,94 או 96 (2) הקבילה אינה ממלאת, בפרט מהותי, אחר הוראה מהוראות סעיף 95; (3) אין לברר את הקבילה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 97 או 98; (4) הקבילה קנטרנית או טורדנית; (5) הקבילה אינה ראויה לבירור מטעם שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (4), שיירשם".

האם הנציב מאשר את הקבלה גם אם הוא לא פותח בבירור, או רק אם הוא פותח בבירור?

אנחנו מאשרים. אנחנו אומרים שהיא מועברת לבירור של הקבילות. תמיד מקבלים אישור.

(ב) "על אף הוראות סעיף קטן (א), העלתה הקבילה, לכאורה, חשד לביצוע עבירה פלילית, יודיע על כך נציב הקבילות למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, או ליחידת החקירות המוסמכת לחקור את העבירה, לפי הענין, וימשיך בבירור הקבילה בתיאום עמה".

(ג) החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לקובל, בכתב, שלא יברר את הקבילה, ויציין את העילה לכך.

(ד) החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה כאמור בסעיף קטן (א) , ומצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק את העברת הקבילה לבירור על ידי גורם אחר במשטרה, רשאי הוא להעביר את הקבילה לאותו גורם, ובלבד שהסכים לכך השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע".

דרכי הבירור 100 (א) "נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות. (ב) נציג הקבילות יביא את הקבילה לידיעת הנקבל ולידיעת מפקדו של הנקבל , וייתן להם הזדמנות להשיב עליה, ורשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה בתוך התקופה הנקובה בדרישתו. (ג) ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו נציב הקבילות על כך וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך תקופה שיקבע. (ד) על הבירור לפני נציב הקבילות או לפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט -1968 , בשינויים המחויבים לפי העניין, וכן יחולו הוראות סעיף 27(ב) לחוק האמור על אדם שאינו שוטר שהוזמן להתייצב לפניהם . (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינן באות גרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א -1971 (בפרק זה - פקודת הראיות)".

בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, בסעיף 20(ד), יש הוראה לגבי מועד סיום בירור התלונה.

אולי צריך לכתוב בהקדם ולא יאוחר.

לכל המאוחר שנה.

היעד שלנו שתוך 3 חודשים אנחנו עונים על כל קבילה, אלא אם כן צריך את האוצר. יש לנו עכשיו קבילה של בנות שמשרתות במג"ב, לעומת אלו שמשרתות בשירות סדיר. במענק הן מקבלות הרבה יותר כסף על אותה עבודה.

נכתוב שהבירור יהיה תוך שנה.

כדאי לכתוב בהקדם , ולא יאוחר משנה.

שנה זה המון.

את רוצה פחות משנה?

בפקודות שלנו נכניס 3 חודשים.

סעיף 19(ה) קובע, שהנציב רשאי לא לכלול את פרטי המתלונן בהודעה שהוא מודיע ליחב"ל אם הוא סבור שפרטיו אינם דרושים לצורכי בירור הקבילה. יכול להיות שאין צורך בזה פה.

אין צורך בזה פה. אני לא הייתי מכניסה את זה. איך אדם יתגונן אם הוא לא יודע את זהות האדם שמגיש נגדו את הקבילה? זה כמו הליך שיפוטי.

בסעיף 99 נכתוב שבהגשת הקבילה יאשר נציב הקבילות את קבלתה. בסעיף 100 נוסיף סעיף קטן שבו ייאמר: "בירור הקבילה ייעשה בהקדם האפשרי, ולא יעלה על שנה".

אנחנו מאשרים את סעיפים 99 ו100. אני מבקש לנעול את הישיבה.

תודה רבה , הישיבה ננעלה בשעה 13:30