תיקון סעיפים 191 עד 207 בתקנון הכנסת

5
ועדת המשנה לתיקון התקנון
3/8/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת המשנה לתיקון תקנון הכנסת
יום רביעי כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005), שעה 13:00

תיקון סעיפים 191 עד 207 בתקנון הכנסת

חברי הוועדה: רשף חן - היו"ר

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
ירדנה מלר

ארבל אסטראחן

אתי בן יוסף

איה לינצ'בסקי


תיקון תקנון הכנסת

שלום לכולם, נפתח את הישיבה מהנקודה שהפסקנו בה בישיבה הקודמת.

יש שתי נקודות קודמות שסימנתי אותם שנשארו מהפעם הקודמת ואז נעבור להיכן שהפסקנו בפעם שעברה. מה שמסומן כסעיף 183, כשהכנסתי את הנוסח ראיתי שמשהו חסר,כתוב שהקריאה השנייה תיערך למחרת ההנחה, אלא אם החליטה ועדת הכנסת על הקריטריונים. זה מה שכתוב היום ולא כתוב היום מי יכול לבקש את הדיון, לפי מה שמוצע כאן זה יהיה יו"ר הוועדה. בקריאה ראשונה בהצעת חוק ממשלתית כתבנו שצריכה להיות בקשה מנומקת בכתב בצירוף הנוסח.

מה הפרוצדורה היום?

זה לא ממש מוסדר, הוועדה יכולה להגיש, יכול להיות שנכון שרק הוועדה אבל נגיד שגם הממשלה יכולה לבקש אם זו הצעת חוק ממשלתית, או בכל מקרה היא תוכל, אבל זה לא נותן כוח לחבר הכנסת, אפילו לא למציע כי זו הוועדה.

תוסיפי את זה.

דבר אחד שנותר שביקשתם שאבדוק, בעמוד 95 יש כוכבית שהוחלט להעלות אותה לסעיף שאומרת אם יש רוב נדרש באיזה קריאות הוא נדרש. הכוכבית אומרת שכשהוא נדרש, הוא נדרש בהצבעה על הסעיף בקריאה שנייה ולא על ההסתייגות. למשל חוק יסוד הממשלה שאומר שנדרש רוב לקריאה ראשונה שנייה ושלישית, אם יש הסתייגות לא צריך, סעיף עם הסתייגות צריך.

אז אמרתי שבעצם יש סתירה לחוק יסוד משק המדינה שמדבר על הסתייגות תקציבית שגם צריכה רוב, ואתה אמרת שכשיש הסתייגות תקציבית האם משווים את זה לנוסח הוועדה או למצב הקיים. למשל הוועדה מציעה משהו שעולה ארבעה מיליון וההסתייגות מוסיפה שני מיליון האם היא תקציבית או לא, אני סברתי שהיא תקציבית ואתה סברת שלא.

אני אומר שהסתייגות תקציבית זו הסתייגות שבהשוואה להצעת הוועדה היא מוסיפה חמישה מיליון שקל, אם ההסתייגות היא של שקל?

אם זה השקל שעובר מעל לחמישה מיליון אז היא תקציבית.

אם הוועדה הציעה 20 מיליון זה תקציבי והוועדה מציעה עכשיו 20 מיליון פלוס שקל.

היא תקציבית.

התוספת של השקל היא לא הסתייגות תקציבית, על העשרים מיליון ושקל יצטרכו רוב.

כשניסיתי לבדוק מול החוק ראיתי שיש סתירה בין שני סעיפים בחוק היסוד, זה לא משהו שאנחנו צריכים לפתור עכשיו אבל זה עלול להתעורר יום אחד. למשל הסתייגות שאין ספק שהיא תקציבית, יש סעיף אחד שאומר הצעת חוק תקציבית לא תתקבל אלא בקולותיהם של 50, הרוב האמור דרוש לקריאה ראשונה שנייה ושלישית, ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית אחרי הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השנייה והשלישית.

ברור שזה נדרש בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, אחר כך כתוב שהסתייגות תקציבית לא תתקבל אלא בקולותיהם של 50. זו הצבעה על ההסתייגות. אבל בהמשך כתוב שהתקבלה הסתייגות תקציבית, לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50, יכול להיות שכשהם אומרים ההסתייגות לא תתקבל, הכוונה היא לקריאה שנייה, זאת אומרת עם ההסתייגות. אפשר לפרש את זה כך וכך.

הסתייגות תקציבית לא תתקבל אלא ברוב של 50 זה רק מחזק את זה שעל ההסתייגות עצמה זה רוב רגיל.

נכון, וזה לא בדיוק כתוב כך, אני לא בטוחה אם אנחנו צריכים להכריע ולכן חשבתי לכתוב כאן, והכול בכפוף להוראות סעיף 3ג' לחוק יסוד משק המדינה. אין לי ספק שהממשלה הביאה את זה ורצתה שגם ההסתייגות תתקבל ב- 50.

כשאומרים הסתייגות תקציבית, הכוונה היא הסתייגות שהיא בעצם כמו הצעת חוק תקציבית. ההסתייגות היא כבר בעצם יותר מחמישה מיליון. לא יכול להיות, בעצם מה שאת אומרת שהסתייגות, לכל חוק תקציבי, צריכה רוב של 50. זה לא כתוב בשום מקום, זו לא הסתייגות תקציבית. יכלו לומר בחוק תקציבי כל הסתייגות צריכה רוב של 50, שזה מה שהם אומרים בעצם.

ברור שלא, אגב, אם יש חוק תקציבי של עשרה מיליון ובסוף יש סעיף של ביצוע ותקנון, שאומר ששר האוצר ממונה על חוק זה. הסעיף הזה בקריאה שנייה צריך להתקבל ברוב של 50? יש חסרים בסעיף הזה. יש סעיפים שברור שהם תקציביים ויש כאלה שברור שלא.

זו שאלה יפה, האם כל סעיפי החוק - - -

לכאורה כתוב בהצעת החוק שכל סעיפי החוק בקריאה שנייה. אלה דברים שאני חוששת שיתעוררו.

אני לא רוצה שיהיה ניסוח שיאמר שכל הסתייגות בחוק תקציבי צריכה...

לפי מה שכתוב היום רק הסתייגות תקציבית.

והכול בכפוף להוראות סעיף 3ג' לחוק יסוד משק המדינה.

זאת אומרת אם מישהו יפרש שב-3ג' צריך הסתייגות תקציבית, אז זה כפוף לזה.

מאה אחוז, זה באמת תומך בזה שעל הסתייגות לא צריך רוב מיוחד. הנוסח של זה בסדר.

יש את הדוגמא של 20 מיליון ושקל ומצד שני יש מצב שבו מה שכתוב בסעיף היום זה ארבעה מיליון וההסתייגות היא פלוס שניים.

זה תקציבי.

אם הסעיף הקיים כבר בחוק הוא ארבע ומוסיפים שניים זה לא תקציבי. אם הצעת החוק הקיימת היא ארבע ובהסתייגות אתה מעלה בעוד שני מיליון, זה בוודאי תקציבי.

בעיני המבחן מאד פשוט, האם ההסתייגות הזו הופכת את החוק לתקציבי. נקודת ההשוואה היא להצעת החוק, זה הופך אותה להסתייגות תקציבית זה לא משנה את העובדה שאחר כך, כשיבואו אחרי ההסתייגות להצביע, בהנחה שהחוק נשאר תקציבי, אז צריך את הרוב.

זה לא בהכרח שההסתייגות צריכה להיות חמישה מיליון אלא מספיק שזה הופך ביחד להיות חמישה מיליון.

מצד שני, אם החוק עצמו הוא על מאה מיליון ואני מוסיף אפילו 20 מיליון אבל לא הפכתי אותו לתקציבי, זו פשוט הסתייגות. כי החוק הזה, עם המאה או עם ה- 120 - - -

יצטרך את הרוב.

זה לא מדויק כי יכולים להגיד עם המאה מיליון הממשלה מסכימה ולכן הוא לא תקציבי, לעשרים מיליון שלך היא לא מסכימה לכן היא תקציבית.

להסתייגות יש הגדרה, הסתייגות תקציבית, בביצועה הוחל עלות תקציבית של חמישה מיליון או יותר והממשלה לא נתנה את הסכמתה.

בביצועה של ההסתייגות, לא בביצוע החוק פלוס ההסתייגות.

גם אם לא היינו כותבים שהתקנון כפוף לחוק היסוד, הוא כפוף לחוק היסוד אבל רציתי שיראו שחשבנו על זה, שזה יהיה כתוב. נעבור לפרק התשיעי הצעות חוק מטעם ועדה. היום יש כוכבית בסעיף 134 על איזה נושאים, שיניתי את זה מעט, בכוכבית כתוב שוועדה מוועדות הכנסת רשאית ליזום חוקים בנושאים הבאים: ואז יש נושאים, חוקי יסוד, חוקים של הכנסת, בחירות, חברי כנסת מבקר המדינה. זה קורה כל הזמן, אנחנו יוזמים כל הזמן חוקים ויש גם הפניה לבג"ץ שהכיר בזה.

מה חשבתי לעשות וגם ועדת יצחק לוי הציעה וזה היה נראה לי נכון, זה לא ללכת רק לפי נושאים אלא ללכת לפי ועדות. זה כדי למנוע מצב שמחר הוועדה לזכויות הילד, שיש שם חוק שמחייב לציין בחקיקה את זכויות הילד, פתאום תתחיל לתקן את זה וזה קשור לכנסת.

הצעות חוק מטעם ועדה של הכנסת – הליכי חקיקה.

ועדת החוקה, חוק ומשפט רשאית להציע הצעות חוק בנושאים אלה:
(א)
191.
נושאי החקיקה מטעם ועדה

חוקי יסוד ונושאים שמתחייבים מתיקונו של חוק יסוד;
(1)




חוקים שעניינם הבחירות לכנסת, מפלגות, מימון מפלגות, נשיא המדינה.

(2)




ועדת הכנסת רשאית להציע הצעות חוק שענינן הכנסת וחברי הכנסת.
(ב)



הוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאית להציע הצעות חוק שעניינו מבקר המדינה.
(ג)

זה בסדר גמור. ככה זה באמת עובד היום לא קורה שוועדה אחרת תציע בעניין ביקורת המדינה?

היו שני חוקים בוועדה לביקורת המדינה, החוק הרגיל היה אצלנו וכשמדובר היה בתיקון חוק יסוד זה עבר לוועדת חוקה.

היה את החוק של רן כהן, הוא יזם את חוק היסוד ומטעם ועדת חוקה יזמנו את חוק מבקר המדינה, אבל זה נכנס ב-(1) כי זה נושא שמתחייב מתיקון חוק יסוד.

זה ברור שאם אני מתקן חוק יסוד זה אגב אורחה.

זה ברור שהוא לא סתם חוק יסוד אלא בזה שתוקן חוק יסוד.

191 בסדר.

ועדה הרוצה לקיים דיון ביזמת חקיקה על פי פרק זה, תודיע על כך לממשלה .
192.
הודעה לממשלה



כך הציעה ועדת יצחק לוי, הם רצו להוסיף, "ולא תקיים את הדיון לפני עבור 15 ימים ממתן ההודעה, אלא אם כן הסכימה הממשלה לכך וזה אולי לא. אולי צריך להגיד במפורש שוועדה יוזמת את החקיקה היא צריכה להודיע על זה בממשלה.

בסדר, את האדום תורידי.

הדיון בהצעת חוק של ועדה מועדות הכנסת יהיה בהתאם לאמור בפרק השמיני, בשינויים המחויבים.
193.
מהלך הדיון

הצעות חוק של חברי הכנסת - הליכי החקיקה


כל חבר הכנסת, למעט שר או סגן שר, רשאי להציע הצעות חוק פרטית,
בהגשתה ליושב ראש הכנסת.

(א)
194.


הציעו כמה מחברי הכנסת הצעת חוק אחת, רשאים הם לקבוע את סדר
הופעת שמותיהם על גבי ההצעה; לא קבעו את סדר הופעת השמות –
יופיעו שמותיהם לפי סדר ה-א"ב.
(ב)





לפי זה אין הפרדה בין יוזם למצטרפים, כל חברי הכנסת שווי זכויות לכאורה לפי התקנון. בפועל, זה קצת שונה. ישבו 30 חברי כנסת חשבו להציע הצעת החוק, הציעו אותה ורשמו את השמות לפי הא"ב.

למה לא לעשות סעיף ג ולהוסיף שחברי הכנסת רשאים לציין מי מבניהם יזמו את החוק, ושמותיהם יופיעו ראשונים. אם לא ציינו, כולם אותו דבר, אבל הם רשאים לציין.

בפועל זה לא אותו דבר, למרות שהם כתובים אותו דבר.

מה עם האחרים? הם מסכימים? הם יוזמים?

אם אתה יזמת, כשאתה מביא למליאה אתה רוצה שיראו שיש הסכמה והצלחת לגבש חברי כנסת שתומכים ברעיון שלך, אתה רוצה שתהיה לך את הקדימות, אתה יזמת את זה.

מי יכול להעלות את זה לדיון? האם ברשימה של ה- 30 חברי כנסת האחרון יכול? לפי היום כולם יכולים. אם אחד נמחק, למשל מונה לסגן שר, מי עכשיו בעל ההצעה? הבאים אחריו הם א"ב, תמיד יהיו אותם חברי כנסת, האם רק הם יכולים להעלות את ההצעה.

אני מציע לטפל בזה, לכתוב בירוק שהם רשאים לציין מיהם היוזמים ואחר כך נגיע לסעיף שמדבר על מי מהם יכול להעלות ונרשום שרשאים לציין מי היוזמים ואם לא ציינו דבר, יראו את כולם כיוזמים.

היום אין הבחנה גם לא במחשב וגם בדף שהם חתומים. השאלה היא אם חתומים 30 חברי כנסת, מי מעלה את זה במליאה? מי יכול להגיד להוריד את זה מהמכסה שלו כי הוא רוצה להציג את הצעת החוק במליאה לטרומית?

הפרוצדורה היום שחבר כנסת שיש לו הצעת חוק יכול לעשות את זה בעצמו.

השאלה היא לא מי ידבר.

אלא מי יכול לבוא למזכירות ולהציע את ההצעה מהמכסה שלו.

אחד מהיוזמים, זה מה שהשכל הישר אומר, אף אחד לא מתפרץ סתם.

נעגן את זה בירוק ונאשר את זה. תוסיפי שהם רשאים לציין ואם לא ציינו דבר אז רואים את כולם כיוזמים. כשנגיע לסעיף של להעלות, נאמר, שכל אחד מהיוזמים רשאי להעלות את זה וכל חבר כנסת אחר בהסכמת אחד מהיוזמים. אם אני רוצה להעלות על המכסה שלי הצעה של מישהו אחר אז בהסכמת היוזם אני יכול לקבל?

לדעתי כשחבר הכנסת מבקש מחבר כנסת אחר להציג את זה כאילו הוא נעדר, זה עדין על מכסת חבר הכנסת היוזם.

אני לא מדבר על ההצגה אלא להעלות את זה על סדר היום. אם נרשמתי כיוזם ומוניתי כשר.

אני לא מכיר סיטואציה של עשרים חברי כנסת שאומרים בואו נגיש הצעה, בדרך כלל זה אחד, מצטרף אליו כיוזם עוד חבר סיעה, אם נמחקת מהחוק מי שיעלה את זה הוא זה שאחריך.

הוא יכול להעביר את זה למי שהוא בוחר והוא מודיע שהעביר את זה.

רשאים לציין יוזמים, נתקדם הלאה.

הצעת החוק תובא לאישור נשיאות הכנסת, ומשאושרה - תונח על שולחן הכנסת.

(א)
195.



יושב ראש הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק שהיא, לדעתם, גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
(ב)

אגב הצעת חוק ההתנתקות.

היו כמה שלא אושרו.

במסגרת הזמן המוקצה לדיון בהצעות לסדר היום, או במועד אחר שייקבע על ידי יושב ראש הכנסת והסגנים בתיאום עם הממשלה, יתקיים דיון מוקדם בהצעות החוק הפרטיות, ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני שעברו ארבעים וחמישה ימים מעת שההצעה הונחה על שולחן הכנסת, אלא אם כן הסכימה הממשלה כי הדיון יתקיים במועד מוקדם יותר; סדר הבאת הצעות החוק לדיון מוקדם ייקבע על ידי נשיאות הכנסת בהתחשב עם גודל הסיעות אליהן משתייכים בעלי ההצעות.
(א)
196.
דיון מוקדם



זה באמת כך בפועל?

איך זה היום? לפי מה זה נקבע? מה ההתחשבות? יש רוטציה?

הייתה עדיפות לסיעות הגדולות.

שאיך היא התבטאה?

כיום זה לא כך, יכול להיות שצריך להוריד את זה.

זה נותן איזושהי רוטציה.

הבעיה הפוכה, היום מתחשבים בעובדה ששר מסוים משיב לשש או שבע הצעות חוק.

אם לא עושים את זה תמחקי את זה, בשביל זה אנחנו פה, כדי למחוק דברים שלא עושים.

הונחה הצעת חוק פרטית על שולחן הכנסת, רשאית ועדת הכנסת, לפי בקשה של אחד ממציעי הצעת החוק, לאשר את הבאתה לדיון מוקדם לפני תום ארבעים וחמישה הימים האמורים בסעיף קטן (א), אם התקיימו כל אלה:

(ב)

ועדת הכנסת השתכנעה כי להצעת החוק חשיבות או דחיפות או מטעמים מיוחדים אחרים;
(1)

בעת ההצבעה נכחו בוועדת הכנסת לפחות שליש מחבריה הקבועים של הוועדה.
(2)

מאיפה בא הקוורום הזה?

בכנסת הקודמת כל שבוע היה פטורים, הם השתגעו מזה והחליטו לצמצם את זה וזו הדרך שעליה חשבו.

היו שתי חלופות, או מחצית מספר החברים הקבועים פלוס אחד, או שבעה מההרכב הקבוע.

אולי נציע להוריד את זה?

הם לא יסכימו כי זה נותן אפשרות לסינון.

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נקבע דיון מוקדם בהצעת חוק פרטית (להלן - הצעת החוק המקורית), והיתה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית זהה או דומה בעיקרה (להלן - הצעת החוק הדומה), במשך שבועיים לפחות לפני מועד הדיון או אותו פרק זמן שבו היתה מונחת ההצעה המקורית, לפי התקופה הקצרה יותר, תובא הצעת החוק הדומה לדיון מוקדם באותו מועד, אם ביקש זאת אחד ממציעה, אף אם יש בכך משום חריגה מהמכסה השבועית כאמור בסעיף 81(א1); בקשת חבר הכנסת תוגש למזכירות הכנסת עד שעת סיום דיוני המליאה ביום שבו אישרו יושב ראש הכנסת והסגנים את סדר היום לאותו שבוע או ביום שבו אישרה ועדת הכנסת את הבאתה של הצעת החוק המקורית לדיון , כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף 113(ג).
(ג)



התיקון מאפשר להצמיד גם לממשלתית, יש הצעת חוק שהנחת לדיון מוקדם, עולה לסדר היום הצעת חוק פרטית או ממשלתית לקריאה טרומית או לראשונה, אתה יכול להיצמד אליה ובלבד ששלך הייתה מונחת שבועיים.

בסדר גמור.

חבר הכנסת המציע ינמק בדיון המוקדם את הצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ורשאי הוא להעביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר; חבר הכנסת המציע הצעת חוק דומה, כהגדרתה בסעיף 135, ינמקה בדיון המוקדם את הצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות, ורשאי הוא להעביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר.
(א)
197.
הנוהל בדיון מוקדם



במקום חבר כנסת המציע, נכתוב היוזם. כתבתי גם האם ברור שכשאנחנו כותבים חבר כנסת היוזם ינמק, שאם יש כמה מציעים רק אחד מדבר?

היום זה הנוהל.

נחזור לסעיף הוא ונציין את זה שם. הכלל צריך להיות ...

אם יש יותר מיוזם אחד להצעת החוק יציג את החוק רק אחד.

מה עם השאר? האם שותפים? אם אחד מסכים ואחד לא ושניהם רוצים לדבר, מי מהם יקבל אתה זכות?

אז יש אפשרות לחלק לחמש וחמש.

קדימות לפי הסדר אלא הם מחליטים אחרת. שיהיה כלל כדי שהכנסת לא תעמוד מול כמה אנשים שאומרים לה דברים שונים. הכלל צריך להיות שהזכויות שלהם יורדות, זה גם אומר שכאשר הראשון מת בא הבא אחריו.

איך נקרא לאחרים?

מציעים.

כל בקשה או הצעה בנוגע לחוק כאמור בפרק זה, תבוא מטעם היוזמים המציעים לפי סדר שרשום על גבי ההצעה.

כל הצעה או בקשה בנוגע לחוק כאמור בפרק זה, תובא על ידי היוזמים.

אתה מדבר על עצם הבקשה להעלות את זה באותו יום?

כן פטור מחובת הנחה, לא פטור מחובת הנחה, בהמשך לאותו סעיף, במקרה של מחלוקת בין היוזמים תובא עמדתם על ידי הקודם ברשימה. תכריע עמדתו של הקודם ברשימה.

מה זה הקודם ברשימה?

הם קובעים את הסדר.

כבר היום אם לא קבעו את הסדר, הסדר הוא לפי א' ב', ואז נכתוב שהם רשאים לציין.

אבל אם יש יותר מיוזם אחד, וזה לא לפי הא"ב, הוא האיש המביא.

אם יש שלושה יוזמים, בא אחד מהם ורוצה להעלות והראשון אומר שהוא לא רוצה להעלות, הראשון קובע.

אם זה יפתור את הבעיה של יותר מידי יזמים, זה מספיק.

אנחנו מציעים דבר חדש, אני אומר לו אתה מוכן להיות יוזם אתי אבל אני אהיה הראשון.

עכשיו אנחנו בפרוצדורה של הדיון המוקדם. בסעיף ב, היוזם מנמק עשר דקות, מי שהצמיד יכול לנמק שלוש דקות.

היוזם רשאי להעביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר ורשאי לפצל את ההנמקה בין שני דוברים לחמש וחמש.

זה קיים. לפעמים מחלקים אחרת, היוזם מציג ביודעו שהממשלה מתנגדת.

זה מאפשר ליוזם אחר לנמק את ההצעה במשך חמש דקות מתוך הזמן שלו.

לא יותר משניים.

ובלבד שסך הזמן לא יעלה על עשר דקות.

מה עם צמצום זמנים.

אנחנו לא עושים שינויים מהותיים אנחנו עושים סדר, ואיפה יש לקונות אנחנו מתקנים.

זה היה המציע.

הממשלה רשאית לנמק את עמדתה או הצעתה בקשר להצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות, ורשאית היא להתייחס למספר הצעות חוק במשולב; נימק חבר הכנסת המציע את הצעתו ממקום מושבו במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, כאמור בסעיף 81, תנמק הממשלה את עמדתה או הצעתה במסגרת זמן שלא תעלה על שתי דקות.
(ב)



זה מופיע איפה שיש את המכסה, שם אמרנו שכשהממשלה מסכימה זה לא ירד מהמכסה. אם הוא נימק את זה ככה מהמקום ובמשך דקה, הממשלה יכולה להשיב במשך שתי דקות כי היא כבר הודיעה שהיא מסכימה.

הביטוי "ממקום מושבו" הוא לא נכון זה נשאר מהזמן שהיה מיקרופון לכל חבר כנסת, הוא לא מדבר ממושבו הוא מדבר ממיקרופון מהצד. אפשר לומר רק "מהמקום".

תמכה הממשלה בהעברת ההצעה לוועדה, או לא נקטה עמדה, רשאי אחד מחברי הכנסת להציע להסיר את הצעת החוק מסדר היום ורשאי הוא לנמק את הצעתו במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות.
(ג)

אני חוזר ל-(ב), משולחן הממשלה? זה גם מ"המקום". כדי להבהיר שלא עולים על הדוכן.

קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק הצעתו להסיר את הצעת החוק מסדר היום, אך בפועל תמך אותו חבר הכנסת בדבריו בהעברתה של הצעת החוק לוועדה, יפסיקנו יושב ראש הישיבה וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להציע הסרתה של הצעת החוק מסדר היום.

(ד)

הציעו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום, רשאי חבר הכנסת המציע לחזור ולהשיב במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות.

(ה)

בגמר הדיון תחליט הכנסת אם להעביר את הצעת החוק לוועדה או להסירה מסדר היום.

(ה)

נעדר חבר הכנסת המציע מהאולם בעת שהועלתה הצעתו, והיתה לדעת יושב ראש הכנסת הצדקה סבירה להיעדרות, תישמר זכותו לנמק את ההצעה במועד אחר.
(ו)

אני מציע להשאיר "חבר הכנסת המציע" ולהגדיר שם שראשון היוזמים הוא חבר הכנסת המציע, להלן- חבר הכנסת המציע.

אבל כולם מציעים.

יש רשימה, מי המציע? את רוצה לקרוא לו חבר הכנסת היוזם?

אמרנו שהם רשאים לציין מי מהם המציע.

הם מציינים מי יוזם ההצהרה וזה הצהרתי, ואז את מוסיפה סעיף שאומר שכל הבקשות והעמדות יובעו על ידי העומד בראש הרשימה או בהסכמתו על ידי מציע אחר, הראשון יהיה חבר הכנסת המציע. הראשון הוא הדובר, הוא יכול לוותר או להעביר.

ואם יש שניים ולשניהם יש וטו.

הראשון הוא המדבר, הוא יכול להגיד שהם יחד. זה מבטל את ההבחנה המלאכותית בין יוזמים ומציעים, בפועל הראשון מדבר.

לפעמים שניים מוחתמים בגולד

אבל על המכסה של מי זה עולה, על הראשון, מי יביא את זה לפטור מחובת הנחה, הראשון.

למשל אתי ליבני ויולי תמיר, שתיהן רואות עצמן כשוות זכויות על הצעה שלהן. הייתי משאירה את "היוזם".

אז נניח שבהסכמה הם ידברו חמש דקות וחמש דקות ונניח שיעשו בניהם הסכם, אבל השאלה עם מי הכנסת מדברת. אתי לבני אומרת שהיא לא רוצה פטור מחובת הנחה ויולי תמיר אומרת שהיא כן רוצה פטור מחובת הנחה, מה קורה אז? אם אנחנו מחליטים שהראשון קובע, אז הראשון קובע, ואז מה המעמד של המקום השני?

אני אומר, לגבי ציון היוזמים, יציינו את היוזמים וזה יצוין וזה הנוהל. לגבי מי מדבר עם הכנסת, לפי הסדר. אם לא קבעו סדר אז לפי הא"ב, ואם קבעו אז הראשון מדבר ובהסכמתו זה יכול להיות גם מישהו אחר.

כל הודעה או בקשה תימסר על ידי מי שצוין ראשון או בהסכמתו על ידי מציע אחר, במקרה של מחלוקת יכריע הראשון.

אין מחלוקת, הראשון מכריע.

אז אני מורידה את זה.

להלן- חבר הכנסת המציע.

שרק המציע יוכל להגיש לפטור?

מה לגבי בהיעדרו?

לא צריך הסכמה בכתב מספיק שיגיד שהוא הסכים. יש "נעדר חבר הכנסת מהאולם והייתה דעת יו"ר הכנסת בהסכמה, תישמר זכותו לנמק את ההצעה במועד אחר" הם הציעו להוסיף, אלא אם כן הודיע על כך יו"ר הכנסת לפחות יום אחד מראש, ההצעה תיגרע ממכסת הסיעה. האם צריך להגיד במפורש שהיא תיגרע?

ברור שהיא תיגרע.

את מתארת מצב שהוא לא נמצא אז זה יורד מסדר היום והמשמעות היא שכאילו חייבו אותו והוא לא יכול לחזור ולהעלות את זה חצי שנה, זה מעין קנס.

חברי כנסת תמיד ביקשו לעלות וזה מנע ממישהו אחר לעלות, אחר כך הם ראו שזה לא מסתדר להם ואז לא עולים וזה יורד מסדר היום.

הוא לא יכול למשוך הצעת חוק.

אם הוא חוזר בו או שסתם אומר שלא מתאים לו עכשיו.

אבל בעצם הוא דפק מישהו אחר שהיה פוטנציאלי להביא את זה וסגר בפניו את הדרך להביא מהסיעה שלו מישהו להצעה רגילה לסדר או הצעת חוק אחרת.

זה לא מעניין את מזכירות הכנסת.

כדי למנוע את זה ממזכירות הכנסת יש מספר נושאים שהיא מביאה, היא אומרת אם ביקשת הצעת חוק אני אתן לך להעלות את זה ביום רביעי, באת ביום רביעי ראית שזה בשש בערב וזה לא התאים לך, אתה אומר תביאו בשבוע הבא, אבל בשבוע הבא יש אנשים שכבר נרשמו, אז אומרים לך שתדע שאם אתה מוריד את זה לא יודעים מתי זה יובא שוב. אני מדברת על מזכירות הכנסת.

בהנחה שזה יורד מהמכסה הסיעתית ולסיעה יש מכסה מה אכפת לך איזה הצעת חוק הסיעה מעלה?

כי תיאמתי עם שר מסוים לבוא. זה משבש את העבודה.

היה שיעור לחבר הכנסת שאם אתה מבקש ורוצה לכלול את זה ישנה איזושהי מחויבות כי היה מצב לפני שזה עבר שביום רביעי הייתה חגיגת ביטולים.

מה שרוצים להגיד זה שאם נעדרת זה יורד לך מהמכסה.

ויש זמן מסוים שאתה לא יכול להעלות את זה.

זה לא מה שכתוב.

אומרים, אם הייתה לדעת יו"ר הכנסת הצדקה סבירה להיעדרות ברגע האחרון אז הוא יביא את זה.

ואם לא הייתה הצדקה.

אז הוא איבד את זכותו.

הכוכבית עוסקת רק בהנמקה, זאת אומרת שלא יצביעו?

בהיסטוריה היו מצבים של ימי רביעי שנקבע סדר היום ואחר כך הוא משך זה וזה ירד ומצאנו את עצמנו מסיימים את העבודה ב- 14:00.

תדע לך שזה ירד לך מהמכסה, זה ירד לו פעם אחת מהמכסה, אם אני אוריד לך עוד שבועיים זה לא ירד שוב מהמכסה

ואם לא תתן לי להביא את זה עוד שבועיים?

אז ירד לך מהמכסה, ותביא את זה כשתביא את זה.

תמיד אני יכול להביא? אז מה הנקודה?

שזה לא ירד לך פעמים.

חסר לי העניין של קנס לחבר כנסת שביקש ונעלם.

ביום שני מתפרסמות הצעות החוק, מתי מודיעים לו איזה הצעות חוק הוא רוצה להעלות?

או ביום רביעי היוצא או לקראת יום שני עד 10:00, ביום ראשון בדרך כלל.

צריך לכתוב שחבר כנסת רשאי בכל עת עד לתחילת הדיון לחזור בו מההצעה, למשוך את הצעת החוק, לבקש שהצעת החוק לא תהיה על סדר היום. אם הוא עושה את זה עד יום שני זה לא יורד מהמכסה, לא קרה כלום. אם הוא עושה את זה אחרי יום שני זה יורד מהמכסה אלא אם כן מצא יו"ר הכנסת שהייתה סיבה מוצדקת לזה.

בלאו הכי מבקשים את זה, מרגע שזה עמד מול נשיאות הכנסת וזה פורסם לסדר היום.

רשאי חבר הכנסת המציע לבקש שההצעה לא תעלה על סדר היום. ביקש חבר הכנסת כאמור, תיחשב ההצעה לעניין מכסה כאמור בסעיף זה זולת אם קבע יו"ר הכנסת - - -

זה לא "זולת אם" זה ממילא ייחשב במכסה, "ואולם רשאי יו"ר הכנסת" ...

זה לא ייחשב לו זולת אם קבע כי יתקיימו נסיבות מיוחדות המציגות את בקשתו והייתי מוסיף, רשאי יו"ר הכנסת לדחות את מועד החלת החוק.

אם אתה מבקש שזה לא יהיה על סדר היום ביום רביעי.

ההקדמה זה לא רלוונטי, רשאי יו"ר הכנסת לקבוע מועד חדש.

הסנקציה צריכה להיכנס ברגע שזה משבש את עבודת הוועדה.

פשוט לא הגעת, זה ירד מהמכסה.

תמיד יהיה אפשר לקבוע מועד אחר ואפשר להוסיף שנעדר חבר הכנסת המציע מהדיון, צריך לכתוב שנעדרו כל חברי הכנסת המציעים.

רק אחד מבקש לנמק, למזכירות אין משא ומתן עם כל המציעים, יש מציע אחד ומזכיר סיעה אחד במשא ומתן.

נעדר חבר הכנסת המציע מהדיון בהצעת החוק, ולא מסר הודעה על מציע אחר שיחליף אותו בהצגת החוק...

הוא יכול מכל חבר כנסת אחר. הוא רשאי להעביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר.

נעדר חבר כנסת ולא העביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר, תיחשב ההצעה למניין המכסה, היא לא נדחתה היא פשוט לא עלתה.

האם כיסינו את הסיטואציה שחבר כנסת שמדבר במליאה ובדקה ה- 89 ניגש ואומר שלא יעלה את זה היום כי יכול להיות שיגיע להסכמה עם הממשלה, ושההצבעה תהיה במועד אחר, זו גם טכניקה.

יו"ר הכנסת יכול להחליט.

יו"ר הכנסת הוא גם יו"ר הישיבה?

לא, הוא יו"ר הכנסת, זה לא משהו שבהכרח מחליטים עליו בישיבה, אחר כך ניגשת אליו ואמרת שלא היית.

זה תמיד בהסכמת הממשלה?

מה שאני מתאר זה בהסכמת ממשלה.

הממשלה תחליט אם זה יורד לו מהמכסה או לא?

לא, אם היו"ר יקבע אם זה כן ירד לי מהמכסה או לא אולי הייתי עושה שיקול אחר ומנסה לחטוף רוב.

אז שידע שהכלל הוא שזה יורד מהמכסה אלא אם היו"ר ימצא אחר כך בנסיבות מיוחדות...

מה קורה עכשיו? זה יורד מהמכסה אם אתה דוחה?

לא יורד מהמכסה אבל מגבילים אותך מתי להעלות את זה. לפעמים זה יכול לעלות שבוע אחר כך, אין הגבלה של זמן.

אנחנו מערבבים דברים, יש הבדל בין מצב שבו אתה מבקש לחזור בך שזה בעצם מחיקה של הבקשה לבין בקשה לדחייה . באחד ההליך נגמר, ובשני זו דחייה. אם ביקשתי להסיר זה להסיר, אם ביקשתי לדחות זה דבר אחר.

האם אנחנו רוצים שבשני המקרים זה ירד מהמכסה? אם זה היה על סדר היום ופתאום גילית שאין לך רוב וביקשת להוריד את זה מסדר היום, האם זה יורד מהמכסה?

אתה לא יכול לקבוע את מועד ההצבעה על ידי דחייה כזו, אפשר להוסיף שבאישור יו"ר הישיבה או יו"ר הכנסת אפשר לדחות את מועד הדיון.

מדובר בדחיית כל הנושא.

דחיית כל הנושא בהסכמת הממשלה או לא בהסכמת הממשלה.

זה נכנס כבר לשיקולים של היו"ר. בסופו של דבר הוא רשאי תמיד לעשות את זה ויו"ר הכנסת אחר כך יחליט אם זה יורד לו מהמכסה או לא. השאלה אם זה יורד מהמכסה שלו או מהמכסה של הסיעה.

זה איך שהסיעה מחלקת לו. לחבר הכנסת אין מכסה במזכירות הכנסת זו המכסה של הסיעה, לחבר הכסת יש את המכסה שלו בתוך הסיעה, זה פנימי, ההתחשבנות של מזכירות הכנסת היא מול הסיעה.

יו"ר הכנסת מחליט אם זה יורד מהמכסה של הסיעה או לא. זה די נדיר שמישהו מחליט לא לבוא להצעת חוק של עצמו אבל אם הוא החליט לדחות ולחשוב השאלה אם זה יורד מהמכסה.

אבל זה לא ירד לך פעמיים, אם תעלה את זה שוב זה שוב ירד לך?

כן, אלא אם כן יו"ר הכנסת יגיד לך שזה לא יורד מהמכסה. זו בדיוק השאלה.

אנחנו מדברים על מקרים שביום רביעי מתחילים למחוק אתה הצעות כבר תיאמו עם שרים ותיאמו עם מזכיר הממשלה.

אתם רוצים שרק יום ההצבעה?

הגבול הוא הרגע שבו נגרם נזק, אם זה יורד ואני לא יכול להציע מישהו אחר במקומו.

מה האינטרס פה? לא לאפשר לסיעה לקבל עוד הצעות חוק בשבוע הבא?

הרבה פעמים מזכיר סיעה אומר לא יעלה של חבר כנסת כזה יעלה של חבר כנסת אחר, מבחינת מזכירות הכנסת זה בסדר, כל עוד הם במכסה שלהם. אנחנו מדברים על יום רביעי שנכנסים למליאה ומתחילים להוריד, ואי אפשר להביא משהו חליפי ולא תקבל בשבוע הבא. זה קורה בפועל וזה לא יורד מהמכסה כיום.

אז מה אומרת הכוכבית? ברור שתישמר זכותו לנמק במועד היום, ברור שאם הוא מוריד את זה היום הוא יכול להביא את זה חודש הבא.

חסרה הערה שהייתה בעבר, המשמעות הייתה שחבר כנסת לא נמצא והוא לא אמר את זה מראש, זה אומר שכאילו הוא חזר בו מהצעת החוק.

נשאיר את זה ולא נעסוק בשאלה האחרת, נעדר חבר הכנסת המציע מהאולם בעת שהועלתה הצעתו, ולא העביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר, יחשב כמי שמשך את הצעתו והיא תרד מסדר היום זולת אם קבע היו"ר אחרת.

זאת אומרת שזה כן יורד מהמכסה.

אל תבלבלי בין מצב שהוא נעדר לבין זה שהוא מבקש לדחות.

ירדנו מהדחייה.

אם הוא נעדר ולא דאג למחליף ולא ביקש לדחות.

אז זה יגרע מהמכסה שלו.

זולת אם מצא יו"ר הכנסת הצדקה סבירה להיעדרות. מה לגבי אם הוא לא נעדר אלא בא ואמר שהוא לא רוצה להצביע על זה ולא רוצה להעלות את זה.

אז זה יורד.

אם הוא רוצה לדחות את זה לשבוע הבא.

יש לו מכסה סיעתית. אתם לא תגידו לסיעה מה להביא ומה לא להביא.

בזמן המליאה אף אחד לא מבטיח שיהיה שום דבר בשבוע הבא.

אם מזכירות הכנסת יודעת ששר נוסע ואת כל הדברים שלו הביאו קודם אתה לא העלית ואומר שיביאו לך בשבוע הבא, בשבוע הבא לא נוכל לטרטר שוב את השר. יש את ההתדיינות של מזכירות הכנסת מול מזכירות ממשלה.

יש מכסה שבועית ויש מכסה סיעתית ביום רביעי אני מעלה את זה ואני בא אליכם ביום שלישי ומציע חוק אחר, יש עם זה בעיה?

אם אין בעיה עם הממשלה, זה בסדר.

הממשלה יכולה להגיד שהיא לא מסכימה?

היא יכולה להגיד שהם לא יכולים להשיב כי לא יהיו בכנסת מחר.

לא נתת הודעה מוקדמת. אם הודעת למזכירות הממשלה שביום רביעי יועלו הצעות חוק לשר המשפטים, שר התחבורה ושר התשתיות. אם את רוצה לשנות את זה ביום שלישי ולהביא הצעה ששייכת לשר החקלאות, יגיד שר החקלאות שהוא לא קיבל הודעה כזו - - -

עם מי מדברים, מזכירות הכנסת היא זו שצריכה לאשר והיא עובדת מול מזכירות הממשלה. זה בסדר, השאלה עכשיו היא לגבי המכסה הכללית, אם הנושא לא עולה, זה לא צריך לרדת מהמכסה הכללית. זה שזה יורד לך מהמכסה השבועית אלא אם אתם מסכימים אין בעיה, אבל שירד לך מהמכסה הכללית?

אם אתה בא אחרי יום שני ומסיבה כלשהי מחליט לא להעלות את זה, ואם אתה לא נמצא שם רואים אותך כמי שהחליט לא להעלות את זה, זה יורד מהמכסה השבועית אבל למה לגבי המכסה הכללית? אחרי יום שני חבר כנסת יכול בכל עת להודיע שהוא לא רוצה שזה יעלה, הודיע כאמור, לא תוכל הסיעה לו לתת הצעת חוק אחרת, זאת אומרת שזה יורד לו מהמכסה הסיעתית השבועית אלא אם כן יו"ר הכנסת מאשר אחרת.

סיפור אחר הוא שהוא לא טרח להודיע, הוא לא הודיע ופשוט לא הגיע ואז זה ירד לו מהמכסה הכללית אלא אם כן יו"ר הכנסת מצא שהיה לו התקף לב או משהו כזה ולכן הוא לא הגיע.

זכותה של סיעה לא למצות את המכסה השבועית שלה.

לא חייבים לתת לו הצעה חלופית. יש לכם שבע הצעות והוא פתאום הוריד - - -

אז אתה דופק את החברים שלך בסיעה.

אז מה את רוצה? לדפוק אותם עוד יותר על ידי זה שאני מוריד להם מהמכסה הסיעתית?

איך שאתה לא מסתכל על זה, זה יורד מהמכסה הסיעתית.

זה ירד מהמכסה הסיעתית השבועית.

היא חלק מהכללית. הכללית מתחלקת ל- 33 שבועות.

ואם אני מעלה רק חמש זה לא מצטבר לי לשבועות אחרים? ברגע שזה פורסם, עד להתחלת הדיונים ביום רביעי, אפשר להחליף את הצעת החוק בהצעה אחרת באישור יו"ר הכנסת. אתם אומרים, אין מכסה סיעתית ירד לך ולא הסכמתנו להחליף לך, אבוד לך.

משמעות הסעיף היא שלא תמצא את עצמך ביום רביעי בשעה שלוש שאתה יכול ללכת הביתה כי הכול נמחק. לכן בא הסעיף הזה בא ואומר שאם הורדת, ואין לך סיבה מוצדקת, תדע שלא תוכל להביא את זה בזמן הקרוב.

באיזה זכות מתערבים לסיעה מה להעלות?

בוודאי שמתערבים.

אם עשרה חברי כנסת אומרים לך שלא מתאים להם והם הולכים הביתה.

אם הסיעה רוצה להעלות את זה שוב, היא תעלה את זה שוב.

היות ולחלק מהסיעות זו לא הייתה הרתעה מספיקה החליטו שאת הצעת החוק הזו - - -

זה לא כתוב פה. זה חסר, הסעיף הזה הוא חסר משמעות.

אם אתה שר, אתה יודע שאתה צריך לבוא לכנסת ביום רביעי לענות על הצעת חוק, טרטרת את היועץ המשפטי של המשרד שלך את הצוות שלך והעוזר שלך כתב לך נאום וביטלת פגישות כדי לבוא לכנסת ופתאום זה לא על סדר היום ואומרים לך לא רק שזה לא היום זה כנראה יהיה בשבוע הבא, ועוד פעם תבוא לעניין הזה בשבוע הבא.

אז ננקטו נגדו בדיוק אותם צעדים שנוקטים כנגד שר הבריאות שבשעה 23:00 חיכיתי לשאילתות ממנו והוא לא בא. חברי כנסת באים לנמק את ההצעות חוק שלהם כמו אריות ואני לא רואה את המשמעות של הכוכבית הזו.

אחרי שפורסם סדר היום, אחרי שהוא נדון, זה ירד מהמכסה הכוללת של הסיעה.

זה ירד מהמכסה של הסיעה אלא אם כן יו"ר הכנסת התיר להגיש הצעה אחרת במקומה, או דחה. זה לא בא להעניש זה בא להקל. יו"ר הכנסת יכול להביא לי הצעה חלופית שזה במקרה של הודעה מראש, או שהוא יגיד לי שאני לא אגיש את זה השבוע אלא בשבוע הבא.

זה ירד מהמכסה אלא אם כן יו"ר הכנסת אישר להביא במקומה הצעה אחרת וזה יעלה בשבוע אחרי כן. "הצעת החוק הפרטית תפורסם ב"דברי הכנסת" כנספח לישיבה שבה הועלתה ההצעה לסדר-יומה של הכנסת".

ביקשה הממשלה להשהות את ההצבעה על הצעת החוק, וחבר הכנסת המציע הסכים לכך, ישאל יושב ראש הישיבה אם יש התנגדות להשהיה, ורשאי כל אחד מחברי הכנסת להתנגד להשהיה ללא הנמקה; הייתה התנגדות כאמור, יעמיד היושב ראש את עניין ההשהיה להצבעה, מבלי שיתקיים על כך דיון; החליטה הכנסת בעת ההשהיה, או שלא נדרשה לכך הצבעה, תקבע נשיאות הכנסת את המועד להצבעה על הצעת החוק והודעה על כך תימסר מראש לחברי הכנסת.
198.
דחיית ההצבעה



האם להתייחס לדחיית תשובה והצבעה לבקשת המציע. בעיקרון לא אמור להיות דבר כזה רק אם מישהו מנגד להצבעה. בעיקרון ההצבעה צריכה להיות מיד אחרי הדיון ואז אם מישהו מתנגד לדחייה יש הצבעה.

אם השר השיב, אבל אם השר לא משיב הדיון לא הסתיים ואז כאילו לא צריכה להיות מיד ההצבעה.

הסעיף של דחייה והצבעה לא קיים.

הוא לא קיים בשום מקום והחלטנו להוסיף לגבי קריאה ראשונה שנייה ושלישית.

צריך להיות עוד סעיף שנקרא דחיית תשובה והצבעה. בהסכמת המציע, רשאית הממשלה לדחות את מועד התשובה.

לא תמיד יש תשובת ממשלה.

אם הממשלה לא משיבה אין בעיה.

נגיד שחבר כנסת מציע, הממשלה מתנגדת ואז חבר הכנסת יכול להשיב - - -

התשובה וההצבעה היא התשובה של הממשלה. בהסכמת המציע רשאית הממשלה לדחות
את מועד תשובתה למועד אחר והצבעה על החוק תיערך באותו מועד.

אתה מנסח את זה כאילו הממשלה מבקשת והמציע מסכים. זה לא תמיד כך, זו הסכמה הדדית.

הזכות של הממשלה להשיב והיא מוותרת על הזכות הזו.

החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, תהיה קביעת הוועדה בהתאם לסעיף 117.

(א)
199.
העברה לוועדה

הוועדה תכין את הצעת החוק לקריאה הראשונה לדיון בכנסת או תציע לכנסת להסירה מסדר היום.
(ב)






הייתי רוצה להוריד את הכוכבית הזו, משנתקבלה ההחלטה בכנסת יודיע יו"ר הישיבה..."

אפשר להוריד את זה אבל הבעיה אמיתית היא לאחר שמכריזים על הוועדה שאליה זה הולך, אז מתחילים להישמע מהמליאה דברים. מתי מותר לזרוק הצעות של וועדות?

כבר קיימנו את הדיון הזה, אתה חושב שלפני ההצבעה, ובפועל זה תמיד אחרי ההצבעה. אתה יודע איך זה עובד. אם החוק לא עבר אז אין בכלל טעם בוועדה, אחרי שהחוק עבר אומר היו"ר, זה עובר לוועדה למעמד האישה ומישהו אחר אומר מה פתאום הוועדה למעמד האישה, לוועדת הכלכלה, ככה זה עובד.

לגבי הקריאה השלישית אמרנו שנתקבל חוק בקריאה שלישית יודיע יו"ר הישיבה לאחר שהכריז על תוצאות ההצבעה שחוק פלוני התקבל. האם גם פה אנחנו רוצים את זה?

בפועל אומרים שהצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית והולכת לוועדה פלונית להכנה לקריאה ראשונה.

יותר מזה, למחרת יושבים במזכירות הכנסת ועוברים על סדר היום ורואים מה להעביר וכשיש מחלוקת הולכים לתוך הפרוטוקול כדי לראות מה היה.

הוא לא מודיע שהיא התקבלה הוא אומר שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדה פלונית להכנה לקריאה ראשונה. צריך להשאיר רק לשנות את הניסוח.

מה שאמור להיות זה, החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, יכריז יו"ר הישיבה שההצעה עברה בקריאה טרומית והיא עוברת לוועדה מסוימת ובמקרה של מחלוקת לגבי הוועדה תהיה קביעת הוועדה בהתאם לסעיף 117. תבדקי אם ההפניה לסעיף 117 לא כוללת את זה כבר.

היו בוועדה דעות שקולות אם להכין את ההצעה לקריאה הראשונה או להציע לכנסת להסירה מסדר היום, תביא הוועדה את הצעת החוק לקריאה הראשונה בכנסת, בנוסח שהוגש על ידי חבר הכנסת המציע.
(ג)



אני מציעה להגיד, או בנוסח שהוצמד בוועדה כי יכול להיות שמה שיציע חבר כנסת כבר לא אקטואלי. לתת אפשרות או בנוסח שהוא הביא או אם בכל זאת הוועדה רוצה להביא נוסח מעט אחר.

יכולים להציע שינויים בחוק אבל השינויים המוצעים הם תמיד ביחס להצעת החוק שלו.

זה מופיע פעמים, גם אם יש דעות שקולות וגם אם הוועדה מציעה להסיר וזה נדחה. איזה נוסח צריך להביא לקריאה ראשונה. למשל אם גדעון סער הציע ועדה ציבורית אם אני צריכה להכין את זה לקריאה ראשונה, הציעו למליאה לדחות את זה והמליאה דחתה את הצעת החוק הזו, אי אפשר להביא את זה בנוסח שלו, הנוסח שלו כבר לא מתאים לחוק, צריך לתקן ותו ולהכין נוסח אחר.

אני מבין ומסכים עם מה שאת אומרת, אבל זה חייב להיות בהסכמתו. אני לוקח את הצעת החוק שלך משנה אותה לחלוטין, מצביע עליה, אין לה רוב, לא מעלים אותה.

אתה אומר שזה מאפשר לגבור על הוועדה אם הוועדה שינתה את זה. אז או בהסכמתו, בנוסח שהציעה הוועדה.

הוועדה רשאית, באישור ועדת הכנסת, לחלק הצעת חוק שהועברה אליה אחרי הדיון המוקדם לשתי הצעות חוק או יותר ולהביאן כהצעות חוק נפרדות לקריאה הראשונה.
(ד)



היום קבוע שזה באישור המליאה, אבל שינינו את זה.

ועדה שעברה אליה הצעת חוק אחרי הדיון המוקדם, רשאית למזגה עם הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה שאושרה במועד מאוחר יותר בקריאה הראשונה, ולהכין את שתי ההצעות ביחד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית בהתאם לנוסח שאושר בקריאה הראשונה.
(ה)

למה אי אפשר מועד מאוחר יותר, ואם זה כשיאושר מועד מוקדם יותר?

אנחנו לא רוצים שחבר כנסת יראה מה אושר בראשונה ואז מהר יביא משהו שלו לטרומית ויגיד שימזגו.

אז יכולים לא להעביר לו.

אתה רוצה שיחסכו לך להכין את שלך לקריאה ראשונה. לא יאפשרו לך לראות משהו שעבר בקריאה ראשונה ואז תביא את הצעת החוק שלך ותבקש למזג. רק אם שלך עברה קודם.

אז ידונו בהצעה שעברה בקריאה ראשונה ובזו שעברה בקריאה טרומית.

ויכול להיות שהראשונה תהיה כבר לקריאה שנייה ושלישית.

ואז ימשיכו לדון בהצעה לקריאה טרומית?

לא, אין כבר מה לדון בה.

אז זה מגוחך, או שלא יעבירו לו או שידונו בשניהם ביחד, הגיוני לא להעביר לו, שהממשלה תתנגד ותגיד שכבר יש הצעה כזו, הגיוני שהכנסת תתנגד ותגיד שהוא רודף אחרי הצעת חוק, אבל העבירו לו את זה כבר. אם היה רוב במליאה להעביר את זה וזה אותו נושא ואותו עניין, צריך לדון בזה ביחד.

את צריכה לכתוב בעניין של הגשת הצעות חוק לקריאה טרומית לא תונח הצעת חוק שהצעת חוק ממשלתית עברה קריאה ראשונה. תאסרי את זה במפורש בשלב המוקדם יותר.

אתם מתעלמים מהמציאות של החיים.

אם הממשלה "תקעה" הצעת חוק בזה שהיא אמרה שהיא תעשה והיא לא רוצה לעשות ואתה אומר שתכריח אותם לדון בזה, ככה אתה חוסם אותו.

אם היא עברה קריאה ראשונה ממשלתית אי אפשר לחבר אליה הצעת חוק פרטית.

הרעיון הוא שהוא לא יראה שעבר משהו בראשונה ואז ירוץ ויעביר את שלו בטרומית. אתה חוסך את הצורך בלעבור את הראשונה, עברת טרומית וישר מכינים אותך לשנייה ושלישית.

אתה שומע בימי רביעי במליאה שעולה השר ואומר, אנחנו לא מתנגדים, אפשר להעביר בהסכמת המציע שימתין להצעת החוק הממשלתית שתבוא.

יש כאן שני דברים, אחד מוצע שלא יהיה אישור ועדת הכנסת למיזוג הזה. ומה קורה עם זה שהעביר את ההצעה לקריאה ראשונה וחוזר בו. זו שעברה רק טרומית, באיזה שלב רואים אותה כאילו היא עברה טרומית או כאילו עברה קריאה ראשונה?

עדין צריך להעביר אותה קריאה ראשונה.

הוועדה לא תכין לקריאה הראשונה הצעת חוק של יושב ראש הוועדה, כל עוד מצויה על סדר יומה הצעת חוק אחרת, שהדיון בה לא הסתיים ועברו שישה חודשים או יותר מיום שהועברה אליה, אלא בהסכמה בכתב של הממשלה או של חבר הכנסת שהגישה, לפי העניין; הוראה זו לא תחול בתום שישה חודשים מהיום שבו הועברה הצעת החוק של יושב ראש הוועדה לוועדה.
(ו)



בהכינה הצעת חוק לקריאה הראשונה, תזמין הוועדה לדיוניה את שר האוצר או את מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה - השר), כדי לברר את הערכתו לגבי העלות התקציבית של הצעת החוק, לצורך קביעתה על ידי הוועדה, לפי הוראות סעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה (בסעיף זה - חוק היסוד), וכדי לברר אם חלות לגבי הצעת החוק הוראות סעיף 39א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה - חוק יסודות התקציב).
(א)
200.
חקיקה הצריכה תקציב




הערכת השר לגבי העלות התקציבית של הצעת חוק שבביצועה כרוכה, לדעתו, עלות תקציבית העולה על הסכום הקבוע בחוק היסוד בשנת תקציב כלשהי, תוגש בכתב ותהיה מנומקת, ויצורפו לה נתונים ואומדנים שהיוו בסיס להערכה.

(ב)




חבר הכנסת רשאי להגיש לוועדה הערכה לגבי העלות התקציבית של הצעת חוק (בסעיף זה - הערכה אחרת); הערכה אחרת תהיה בכתב ותוגש, אם לא קבעה הוועדה אחרת, על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת; ההערכה האחרת תהיה מנומקת, יצורפו לה נתונים ואומדנים שהיוו בסיס לה, ויצוין בה המקור לנתונים; הוועדה תזמן את מגיש ההערכה האחרת כדי לברר את הערכתו, וכן רשאית היא לזמן את מי שנתן לו נתונים לצורך ההערכה האמורה, אלא אם כן הזימון אינו נחוץ או אינו אפשרי בנסיבות העניין; הוגשה הערכה אחרת, תאפשר הוועדה לשר להגיב עליה.

(ג)




סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הכנת הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ועל הדיון בהסתייגות להצעת חוק.

(ד)




הערכת השר והערכה אחרת יוגשו לוועדה -
(ה)




לעניין עלות תקציבית של הצעת חוק - זמן סביר, בנסיבות העניין, לפני הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, ואם לא ניתן למסרן לפני הדיון - בעת הדיון או לאחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה; הוספה להצעת חוק, לאחר הקריאה הראשונה, הוראה שבביצועה כרוכה עלות תקציבית כאמור בסעיף קטן (ב) - תוגש ההערכה בעת הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה;

(1)





לעניין עלות תקציבית של הצעת חוק - זמן סביר, בנסיבות העניין, לפני הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, ואם לא ניתן למסרן לפני הדיון - בעת הדיון או לאחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה; הוספה להצעת חוק, לאחר הקריאה הראשונה, הוראה שבביצועה כרוכה עלות תקציבית כאמור בסעיף קטן (ב) - תוגש ההערכה בעת הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה;

(1)



לעניין עלות תקציבית של הסתייגות - בעת הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה.

(2)



בדברי ההסבר להצעת חוק תצוין עלותה התקציבית; קבעה הוועדה כי הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק היסוד, תציין זאת בדברי ההסבר לחוק; כן תציין הוועדה, על נוסח הצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את קביעתה כי הצעת החוק או הסתייגות היא תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק היסוד; בנוסח החוק או בדברי ההסבר לו תצוין גם דרך המימון כאמור בסעיף 39א לחוק יסודות התקציב.

(ו)


הסכמתה של הממשלה לעלות התקציבית כאמור בסעיף 3ג(ד)
(3) לחוק היסוד תינתן בכתב או בהודעה לכנסת.
(ז)




סעיף זה זהה לנוסח הקיים, מדובר כל הפרוצדורות. הדבר היחידי ששיניתי, אם ההצעה היא מעל חמישה מיליון. חמישה מיליון כבר לא קיים כי חוק היסוד מצמיד את זה למדד אז כתבתי, הסכום הקבוע בחוק היסוד. יש בעיה ב(ז) מי יכול להודיע? עשינו סעיף לעניין פרק הצעות חוק ממשלתיות, כתבנו שם ראש הממשלה, השר שזה בעניינו, השר המקשר, אותו דבר?

הייתי עושה את זה כהוראה כללית. אפשר להכניס גם את סדר ההודעות של הצעות חוק פרטיות. בהתחלה יהיה קטע של מסירת הודעות, הודעות מטעם הממשלה ימסרו לפי הסדר שעשינו, הודעות מצד מציע הצעת חוק פרטית ימסרו לפי סדר המציג.

הכינה הוועדה הצעת חוק לקריאה הראשונה, תעבירה למזכיר הכנסת לשם פרסום ברשומות - הצעות חוק הכנסת; על גבי ההצעה יופיעו שמות המציעים, למעט אלה מהם שמונו שרים או סגני שרים.

(א)
201.
העברה לפרסום

בפנייתה למזכיר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), תציין הוועדה אם להצעה יש עלות תקציבית ואם היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה.

(ב)



מזכיר הכנסת יבדוק לגבי כל הצעת חוק אם נתקיימו בה הוראות סעיף 138א(ו) או סעיף 138ב(ב), ואם לא נתקיימו בה - יחזירה לוועדה לשם השלמה.

202.
בדיקה

הכינה הוועדה את הצעת החוק לקריאה הראשונה, תתקיים הקריאה הראשונה בהצעה כפי שהביאה אותה הוועדה, ביום ההנחה על שולחן הכנסת או באחת הישיבות שלאחר מכן .

(א)
203.
הקריאה הראשונה



זאת אומרת שלא צריך פטור כשזו הצעה פרטית. הם הציעו שזה יהיה למחרת כדי שבכל זאת יהיה יום אחד של הנחה. היום כשזו הצעה פרטית אין חובת המתנה אפשר באותו יום להצביע וזה שונה ממשלתית שצריך יומיים, כי אומרים שזה היה מונח לפני הפטורים.

תשאירי את זה כך.

הציעה הוועדה לכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר יומה, ודחתה הכנסת הצעה זו, תתקיים הקריאה הראשונה בהצעת החוק כפי שהגיש אותה חבר הכנסת המציע.

(ב)




פה נאמר אותו דבר, או בנוסח שהציעה הוועדה בהסכמת המציע.

כן. בנוסח שהצביעו עליו.

היה דיון והציעו להסיר את זה, זה עלה למליאה והמליאה דחתה. על איזה נוסח תהיה הקריאה הראשונה? לפי מה שכתוב היום את מה שגדעון סער הציע לטרומית צריך עכשיו לפרסם בכחול.

דחתה הכנסת את ההצעה, תתקיים הקריאה הראשונה בהצעת החוק כפי שהגיש אותה חבר הכנסת המציע, מתי?

בטרומית. עלה יו"ר הוועדה ואמר שוועדת הכנסת מציעה להסיר, דחו את זה - - -

אם דחו את זה, זה לא חוזר לוועדה?

הוועדה יכולה להגיד שזה ייעשה בנוסח אחר. מאז שונה החוק. כי היום, את ההצעה של גדעון סער אני לא יכולה להביא, היא בכלל לא מתאימה לסעיפים שבחוק, מאז שונה החוק. היא חייבת להביא משהו לקריאה ראשונה.

הוועדה מעלה לקריאה ראשונה? היא יכולה לא להעלות את זה? לתקוע את זה בוועדה? צריך לפרסם ולהעמיד להצבעה זה עניין טכני לחלוטין. אם הנוסח לא רלוונטי, החיים קשים, נתקן את זה בקריאה שנייה ושלישית. זו דוגמא מובהקת שמאפשרת לתקוע את זה לנצח וזו ועדה שאת יודעת שלא רוצה והיא בטוח תתקע את זה.

נשאיר את זה כמו שזה.

היא יכולה גם להמליץ להסיר אחרי דיון, לכן את יכולה לרשום, או בהסכמת חברי הכנסת בנוסח עליו הצביעה הוועדה, היא הכינה נוסח ואמרה מי בעד ומי נגד ויצא נגד.

במצב כזה היועץ המשפטי יכול להגיד תדעו לכם שאם זה ייפול נצטרך להגיע להסכם עוד לפני הראשונה , צריך לתקן את זה לכחול, זה הולך ישר למליאה אבל אם היא הכינה נוסח לא יהיה עוד דיון.

בקריאה הראשונה ייפתח ויסוכם הדיון על ידי חבר הכנסת המציע, או על ידי חבר כנסת אחר, אם ביקש זאת המציע;
(ג)



ועדת יצחק לוי הציעה להגביל את הזמן ל- 15 דקות. האם בפועל יש הגבלה לקריאה ראשונה?

כדאי לקבוע גם להצעת חוק ממשלתית וגם לפרטית.

על ממשלתית דברנו ואמרנו שלא. השאלה אם כשחבר כנסת מציג הצעת חוק פרטית רוצים להגביל את הזמן.

יו"ר הכנסת רשאי להגביל את הזמן ובתנאי שהזמן לא יפחת מ- 15 דקות.

החליטה הכנסת להעביר לוועדה הצעות חוק אחדות על נושא אחד, והוועדה הכינה לקריאה הראשונה הצעת חוק אחת, יראוה כהצעת החוק של כל מציעי הצעות החוק שהועברו לוועדה; שמות המציעים למעט אלה מהם שמונו שרים או סגני שרים יופיעו על גבי ההצעה, כדלקמן:

(א)
204.
הצעות חוק על נושא אחד

בהצעות שנדונו בדיון המוקדם במועדים שונים - בהתאם למועדי הדיונים;

(1)




בהצעות שנדונו באותו יום בדיון המוקדם - על פי סדר הגשת ההצעות ליושב ראש הכנסת;

(2)




וסדר השמות יהיה על פי סדר ההופעה על גבי ההצעות.







השאלה איך יופיעו השמות, עברו לוועדה כמה הצעות באותו נושא, ברור שייתכן בכחול נוסח אחד, וראיתי כבר כמה ועדות שהכינו כמה כחולים זהים זה לזה. מה יהיה סדר השמות, ועל זה תמיד יש מריבה.

אם זה נדון בדיון מוקדם במועדים שונים, זה יהיה לפי מועדי הדיון. אם זה נדון באותו יום, זה יהיה לפי סדר ההגשה. בעבר היו הצעות שאמרו שאם יש כמה הצעות אז קודם יהיו היוזמים של ההצעות השונות ואז המצטרפים. כי היום אלה יוזמים ומצטרפים של הצעה ראשונה, יוזמים ומצטרפים של הצעה שנייה וכו'.

זה רעיון טוב, בעיקר עכשיו כשהגדרנו יוזמים.

בפועל זה היה גם קודם. בעמוד 124 כתוב, בשעה שמחזירה ועדה לכנסת הצעות חוק בנושא אחד ולא ייחדה אותן, אפשר להציע לכנסת להחזיר לוועדה את הצעות החוק הללו כדי שתוגשנה בנוסח אחד.

בסדר גמור.

אם למשל הגיעו לוועדה שלוש הצעות חוק שתהיה ועדה ציבורית להסרת חסינות, ועדת הכנסת יכולה להגיש בכחול הצעה אחת או להגיש שלושה כחולים. הכוכבית אומרת שאם היא הגישה שלושה כחולים, חבר כנסת יכול להציע הצעה לסדר היום שזה יחזור לוועדה שתכין כחול אחד.

אני כחבר כנסת שאומר שמה שעושים פה זה מעשה נבלה, רוצים להעביר את ההצעה של פלוני ואת שתי הצעות החוק של אלמוני ושלמוני לא להעביר, זה לא לראוי ואני רוצה או שיחזירו את כולם או שיסירו את כולם.

הדיון בקריאה הראשונה ייפתח ויסוכם על ידי אחד המציעים שהמציעים הסכימו עליו, ובאין הסכמה כזאת - על ידי יושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק לקריאה הראשונה;

משכי הזמן לפתיחה ולסיכום כאמור, לא יעלו על 15 דקות;

נפתח הדיון על ידי יושב-ראש הוועדה, יהיו המציעים רשאים ליטול את רשות הדיבור בראשית הדיון, לפי הסדר שבו הגישו את הצעותיהם, במשך זמן שלא יעלה על 5 דקות לכל אחד.

(ב)



במקום "אחד המציעים..." נכתוב, "המציע". זה מתייחס למצב שבו כמה הצעות מוזגו לאחד וזה אותו דבר. גם כאן יש את עניין הזמן, לא יעלה על חמש דקות.

צריך לרשום לא יפחת מחמש דקות.

המשך הדיון בהצעת החוק יהיה בהתאם לסעיפים 116 ו- 118 עד 130, בשינויים המחויבים.

(א)
205.
המשך הדיון

כאן יש הבדל שבקריאה השנייה, היות וזה פרטי, מיד אחרי הצגת ההצעה ניתנת רשות דיבור של שלוש דקות לחבר הכנסת שהציע את החוק, אם היו כמה מציעים, לחבר הכנסת שעליו הסכימו.

זה לא לחבר הכנסת שהציע את החוק אלא לחבר הכנסת המציע, בכמה מציעים כבר טיפלנו.

ואם אלה כמה הצעות שמוזגו?

הבעיה שלי היא שלא נוהגים לפי הסייג הזה, מה שקורה הוא שבמקום לתת את האופציה בקריאה שנייה למציע כעת, אחרי שהיו"ר גמר והציעו, מגיעים לברכות.

אז זה יותר נכון שיהיה סעיף כזה, היות ומי שמציג את זה בקריאה שנייה זה יו"ר הוועדה.

אפשר להוסיף, ואולם, המציע רשאי לוותר על זכות הדיבור ולשאת דברים לאחר אישור החוק בקריאה שלישית, הוא יכול או זה או זה, הוא לא יכול לקבל את שניהם.

בעת הדיון בקריאה השנייה, או אחרי שהחוק התקבל.

אם אלה כמה הצעות שאוחדו ואנחנו כן רוצים לתת לכל אחד.

לחבר הכנסת המציע או לכל אחד מחברי הכנסת המציעים במקרה של יותר מהצעה אחת שאוחדה. מיד לאחר הצגת ההצעה או לאחר קבלת החוק לקריאה שלישית. השאלה אם זה "או" או "נקודה פסיק", אתה יכול לוותר על ה"לנמק" ו"להודות", להודות קיים גם בפועל.

זה לא נכון כי זה עושה זילות למצב האמיתי שבו יש חוק מאד מסובך מורכב עם צוות שהזיע עליו, מול חוק הזוי של סעיף וחצי והוא נותן קרדיטים מכאן ועד הודעה חדשה על עבודה שלא נעשתה.

בקריאה שנייה יו"ר הוועדה הציג ונתן את ההרצאה ודיבר, בעצם היוזם זה חבר הכנסת, תן לו את הצ'אנס.

יש עוד הבדל, החליטה ועדת הכנסת להעביר הצעת חוק לוועדה, הכוונה היא בטח אחרי הקריאה הראשונה, צריך להפוך את הסדר.

בעת הדיון בקריאה השנייה בהצעת חוק, מיד לאחר הצגת ההצעה, תינתן רשות הדיבור, למשך 3 דקות, לחבר הכנסת שהציע את החוק, ואם היו כמה מציעים - לחבר הכנסת שעליו הסכימו המציעים.

(ב)

החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, תועבר ההצעה לוועדה שהכינה אותה לקריאה הראשונה; חבר הכנסת רשאי לפנות לוועדת הכנסת, בין לפני החלטת הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, ובין לאחר מכן, בבקשה שתציע לכנסת להעביר את הטיפול בהצעת החוק לוועדה אחרת; בקשתו תעלה לדיון בישיבתה הקרובה של ועדת הכנסת, ואם התקבלה - תועבר ההצעה לאישור הכנסת בעת הקריאה הראשונה, או לאחר מכן, לפי העניין.

(ג)



בפועל זה לא מה שקורה, אם חבר כנסת רוצה שזה ילך לוועדה אחרת, פשוט במליאה הוא צועק לוועדה אחרת.

על הוועדות מחליטים בטרומית לא בראשונה.

גם בראשונה.

במקרה הזה אנחנו מנחים את יו"ר הישיבה לפי התקנון.

זה לא נורא אם הוא פונה לוועדת הכנסת באמצעות המליאה, זה כל העניין.

אז אנחנו משאירים את הנוסח הקיים, מאפשרים לו לפנות לוועדת הכנסת עוד לפני שזה עולה לסדר היום. להגיד שהוא רוצה שיודיעו למליאה שאחרי הראשונה זה לא יחזור לוועדת הזו אלא לשנייה.

עד להנחתה של הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית, רשאי חבר הכנסת המציע לחוזר בו מהצעתו.

(א)
206.
זכותו של חבר הכנסת לחזור בו

חזר בו המציע מהצעת החוק, והיה הוא מציע יחיד, יודיע יושב ראש הוועדה על כך לכנסת, ועם מסירת ההודעה תורד ההצעה מסדר יומה של הכנסת; היו כמה מציעים, יימחק שמו של המציע שחזר בו, מרשימת מציעי הצעת החוק.

(ב)



הצעת חוק של חבר הכנסת שנפטר, רואים אותה כבטלה מיום פטירתו של המציע.

(ג)





מי מודיע על זה בכנסת?

זה כבר הלך לוועדה.

חבר כנסת שנפטר רואים אותו כאילו חזר בו. סעיף א' מדבר על העיקרון- חזר בו, יודיע בהודעה ליו"ר הכנסת, ואם עברה ההצעה לוועדה, בהודעה ליו"ר הוועדה. עד מתי חבר כנסת רשאי לחזור בו מהצעתו? צריכים להגיד מי עכשיו בעל ההצעה.

המציע הבא אחריו ייחשב כמציע.

החליטה הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום - אם לפי סעיף 137 ואם לפי סעיף 139 - או שחזר בו חבר הכנסת מהצעתו לפי סעיף 142 או הסכים כי הצעתו תהפוך להצעה לסדר היום, לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה, לפני עבור תקופה של שישה חודשים מהיום שההצעה הקודמת הוסרה מסדר היום או שהמציע חזר בו ממנה, אלא אם כן ראה יושב ראש הכנסת שחל בינתיים שינוי של ממש בנסיבות; ימי פגרה לא יבואו במניין התקופה האמורה של שישה חודשים.

(א)
207.
הצעת חוק זהה

הוא המציע יש לו את הסמכות לחזור בו מהצעת החוק. את רוצה לתת זכויות ליוזמים אין בעיה, אבל לא לכל המציעים כי זה מגוחך. אם יזמתי חוק החתמתי עליו עשרים אנשים והחלטתי לחזור בי, הם ימשיכו אותו?

הם נשארים, הם גם רצו את זה אחרת הם היו כותבים את זה מחדש בעצמם, היות ואתה עשית את זה הם צרפו את השם שלהם לשלך.

אני חושב שצריך להפריד בין יוזמים לבין אלה שהצטרפו, זה לא אותו דבר.

חזר בו המציע מהצעת החוק והיה המציע היחיד, היו כמה יוזמים להצעת החוק והוא היה היוזם היחיד לא המציע היחיד. היו כמה יוזמים להצעת החוק, יימחק שמו של היוזם שחזר בו מרשימת מציעי הצעת החוק.

לגבי כמה מציעים, חזר בו המציע מהצעת החוק והיה המציע היחיד, יודיע יו"ר הוועדה... פה צריך להיות, אלא אם הודיע היוזם על הסכמתו כי מציע אחר... הוא יכול להעביר את זה למישהו אחר, אי אפשר לכפות עליו. היו מלבד היוזם מציעים נוספים, רשאי היוזם להסכים כי אחד או יותר מהם יבוא במקומו כיוזם או מציע. אם היו כמה יוזמים אז רק השם שלו יורד.

זה לא הגיוני.

מתי זה יכול לקרות?

למשל חבר כנסת שנפטר.

חבר כנסת נפטר נחשב כאילו הוא חזר בו, אתה לא יכול להמשיך את ההצעה שלו.

איפה ההסדר לגבי מי שמונה כשר?

עמוד 126 , 142 הקיים, חבר כנסת שמונה כסגן כשר או סגן שר, יחולו על הצעותיו הוראות 142 כאילו חזר בו.

אנחנו צריכים להתייחס עכשיו לכל מצב שהראשון נמחק, מה ההבחנה שצריכה להיות. הראשון תמיד יהיה היוזם ותמיד יהיה המציע כי אמרנו שאם הם לא הודיעו אחרת רואים את הראשון כיוזם. אם יש לי מציע ויוזם אחד והוא נמחק מאחת הסיבות הקיימות, ההצעה מתה אלא אם הוא הודיע כי מציע אחר יבוא במקומו כיוזם.

זה יכול לקרות כשהוא חוזר בו זה יכול לקרות כשהוא מתמנה לשר וזה יכול לקרות שהוא מת רק אם הוא עושה את זה בצוואה מה שסביר להניח שיקרה. אם יש יותר מיוזם אחד יבוא היוזם הבא בתור. ההסדר הזה צריך לחול על כל שלושת המצבים. זה צריך להיות אם חזר בו המציע מהצעת החוק, או נפטר או הפך לשר, זה יחול על זה.

את הנפטר בכל זאת נעשה בסעיף נפרד.

נפטר או הפך להיות בלתי כשיר מכל סיבה אחרת, חדל להיות חבר כנסת, הושעה חברותו מהכנסת, יש הרבה סיבות.

אם הוא חדל להיות חבר כנסת השם שלו לא קיים יותר. אני רואה שאת 142 א' ו- ב' לא הכנסתי משום מה.

לצערי לא הצלחנו להגיע לסוף, ננסה לקבוע לשבוע הבא ביום רביעי ב- 14:00 תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15