פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6807



4
ועדת המשנה לתיקון התקנון
08.07.2003

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6807
ירושלים, י"ז בתמוז, תשס"ג
17 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה לתיקון התקנון
יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ג (8 ביולי 2003), שעה 15:30

תיקון התקנון

חברי הוועדה: היו"ר רשף חן
רוני בר-און
אחמד טיבי
מאיר פרוש

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

עו"ד אנה שניידר, עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן








תיקון התקנון

אני פותח את ישיבת הוועדה. בשלב הראשון המטרה של הוועדה תהיה אך ורק לעשות נוסח משולב, שלוקח את התקנון הקיים ומשלב בתוכו את הכוכביות שיש בו. אם יש דברים שהם נוהג מקובל והם לא מופיעים ככוכביות, גם זה דבר שיוכל להיכנס לתוך התקנון החדש שנציע. במקום שיש ויכוח האם הנורמה הקיימת והנהוגה היא נכונה או לא, אנחנו לא ניכנס לוויכוח הזה. אנחנו נסמן אותו, נרשום אותו ונדע שזה נושא שאנחנו צריכים לחזור אליו בסיבוב השני. זאת למעשה עבודה טכנית, והמטרה היא כמה שיותר מהר להגיע לנוסח שמבטל את המצב הקיים כרגע, כלומר שלא יהיו כוכביות. אחר-כך נתחיל עם תהליך של בדיקת הנורמה הקיימת, האם אנחנו רוצים לשנות אותה או לא.

מבחינת שיטת העבודה, אני מציע שאקרא את הסעיף המוצע, ואם למישהו יש הערות, הוא יעיר אותן. העבודה הזאת נעשית על-ידי המחלקה המשפטית. המספרים מסמנים את הסעיף הקיים.

זה לא זהה לקיים, כי לפעמים מדובר בסעיף הקיים פלוס תוספות של ועדת יצחק לוי.

מוסיפים סעיף הגדרות שמגדיר את חוק הכנסת, חוק החסינות, חוק יסודות התקציב, חוק משכן הכנסת וחוק מימון מפלגות.

ייתכן שיהיו לנו הגדרות נוספות במהלך הדיונים.

אני לא אעשה הצבעה על כל סעיף, אלא אם יש חילוקי דעות.

סעיף 2 – בחירת היושב ראש וסגניו. זה מקביל לסעיף 1 הקיים: "הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, את יושב ראש הכנסת ואת הסגנים ליושב ראש הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 10 לחוק הכנסת".

צריך פה להוסיף כוכבית, שעל-פי הנוהג והנוהל מביאה הוועדה המסדרת או ועדת הכנסת הצעה למינוי סגנים.

זאת לא צריכה להיות כוכבית, כדאי להכניס את זה לנוסח. אנחנו גם לא צריכים להגיד "על-פי הנוהג והנוהל".

כל מה שהוא נוהג או נוהל או כוכבית – ייכנס לתקנון.

הנוסח יהיה: "הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, לפי המלצת הוועדה המסדרת או ועדת הכנסת..."

לא, כי יושב ראש הכנסת נבחר בבחירות גלויות בלי המלצה.

לגביו מה שקורה בפועל הוא, שעולה חבר הכנסת ואומר: אני מציע את חבר הכנסת פלוני. עולה חבר כנסת אחר ואומר: אני מציע את חבר הכנסת אלמוני. זה לא עובר דרך ועדת הכנסת.

אבל הסגנים הם כן דרך ועדת הכנסת. הנוסח יהיה: "הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, את יושב ראש הכנסת ואת הסגנים ליושב ראש הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 10 לחוק הכנסת; הצעה בדבר זהות הסגנים תובא לידי הוועדה המסדרת או ועדת הכנסת".

מה יקרה אם לא יסתדרו בוועדה המסדרת, אז לא יוכלו לבחור את הסגנים אף פעם?

מה עושים היום?

אז יגיעו לוועדת הכנסת, עד שיסתדרו.

למה לא במליאה?

המליאה בוחרת אותם על-פי המלצה.

למה אני צריך המלצה?

השאלה שלך היא שאלה טובה לכל מצב. כל דבר שוועדת הכנסת לא תצביע עליו או הדעות יחלקו בה, תמיד תשאל מה יקרה אם לא יסתדרו.

יכול להיות שמספיק להגיד שההצעה תבוא לוועדת הכנסת, כי חוק הכנסת קובע שכל הסמכויות שבידי ועדת הכנסת הן בידי הוועדה המסדרת.

אם כך, נוריד את המלים "או הוועדה המסדרת".

אני מציעה: "הסגנים ליושב ראש הכנסת ייבחרו על-פי המלצה של ועדת הכנסת".

באשר לסעיף 1, בוורסיה קודמת של תיקון התקנון הועלה הרעיון שצריך לתחום בזמן את נושא בחירת היושב ראש.

זה מופיע בהמשך.

אמרנו קודם שאלה נושאים שטעונים ליבון ענייני, לא בשלב הראשון. יש שתי ורסיות, או תוך שבועיים או בישיבה הראשונה. אני לא רוצה שנחליט על כך בשלושה אנשים.

השאלה היא האם אנחנו בכלל רוצים שהוועדה הזאת תחליט על זה. כי זה שהוועדה לפנינו המליצה זה בסדר, אבל זה עדיין שינוי מהותי.

אבל אין נורמה. סמנו ליד זה כוכבית ונחזור לזה.

בסעיף 1א, סייג לבחירה, חל שינוי?

לא, זה זהה לסעיף הקיים, על כל תתי הסעיפים שלו, והוא חדש.

סעיף 3 נשאר כפי שהוא.

מאיפה אוסף התיקונים?

מכל מה שהצטבר בהערות השוליים, ויש עליו קונסנזוס. מה שנקרא "הלכה ומורים כן".

סעיף 4 הוא חדש לגמרי. בוועדת יצחק לוי הם הציגו שתי חלופות. זאת חלופה שהוועדה שישבה בכנסת הקודמת אימצה אותה, שיושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה.

ברור שצריך לקבוע את המועד לבחירתו של היושב-ראש. אם אתם לא רוצים להחליט עכשיו מה יהיה המועד, אנחנו נסמן לעצמנו שזה סעיף שצריך ללבן אותו.

הצעת הוועדה היתה שהוא ייבחר תוך שבועיים מישיבתה הראשונה של הכנסת.

אנחנו נעשה שלב ביניים בין השלב הראשון לשלב השני. אלה דברים שברור לנו לגמרי שאנחנו חייבים להחליט עליהם כבר עכשיו. נעשה ישיבה מיוחדת כדי לדון בהם כבר עכשיו.

אני מציע לא לדון בזה בוועדה המשנה, אלא במליאה, כי אם אתה דן בוועדת המשנה אתה מקיים דיון כפול. תבוא עם המלצה, וממילא במליאה כולם ירצו לדבר.

אני מקבל את הדברים. אנחנו פונים אל יושב-ראש ועדת הכנסת, כדי לקיים דיון במליאת הוועדה על כל הרשימה של הדברים שעליהם יהיו מחלוקות לגופם של דברים.

כמה זמן יש להקים ממשלה?

שישה שבועות בסיבוב הראשון ועוד תוספת.

לפי החוק החדש זה שונה, 28 ימים ועוד 14.

האם סעיף 5, סייג לכהונה, זהה לחלוטין לסעיף 2 הקיים?

כן.

אנחנו מאשרים את הנוסח.

סעיף 6, תקופת הכהונה, מקביל לסעיף 3(א). אני מבין שהוא זהה לו לחלוטין.

נכון. אתם לא רוצים להיכנס לתוכן. בעבר אם סיעה רצתה להחליף חבר שלה, והחבר מסרב, השאלה היא איך אפשר להעביר אותו מתפקידו.

זה אומר שלא עושים רוטציות מראש.

אלא אם הוא מתפטר. אם הוא לא רוצה, הוא הנציג של הסיעה כסגן יושב-ראש.

הסעיף הזה הוא לא באותה רמה כמו סעיף 4, תרשמי את זה כהערה.

האם יש משהו שמקביל לסעיף 3(ב)? כי זה ירד לגמרי.

זה מופיע בסעיף 11.

סעיף 3(א), האם יש שינוי?

זה סעיף חדש.

זה נשאר כפי שהוא, כולל כל סעיפי המשנה.

סעיף 8 מקביל לסעיף 3(ב), וגם הוא ללא שינוי.

סעיף 9 מקביל לסעיף 3(ג), וגם הוא ללא שינוי.

מה פירוש "נושא משרה"?

יש הגדרה לפני כן, זה יו"ר או סגן יו"ר.

סעיף 10 הוא סעיף חדש. האם המקור שלו הוא כוכביות או נוהג?

הם כתבו סעיף חדש: "נוהל התפטרותו של יושב ראש הכנסת מכהונתו אינו מוסדר כיום לא בחוק יסוד: הכנסת ולא בתקנון הכנסת".

תעבירי אתו לרשימה לדיון במליאה של ועדת הכנסת.

אין היום פתרון סטטוטורי לעניין הזה?

אין לזה פתרון וצריך לזה הכרעה מיידית. אני מציע שנקיים ישיבה מיוחדת של ועדת המשנה לדיון בדברים האלה, נזמן את חברי הוועדה ונאמר להם במה אנחנו מתכוונים לדון.

עדיין תהיה לך כפילות עם מליאת הוועדה.

בסעיף 10 נדון בישיבה מיוחדת.

סעיף 11 מקביל לסעיף 3(ב). המלים "תוך 21 ימים" הן תוספת.

החלטנו על כך בכנסת הקודמת.

זה מופיע בכוכבית?

זה פרי עבודתה של הוועדה הקודמת.

סמני את זה גם לשינוי.

סעיף 12 הוא סעיף חדש.

סעיף 13 מקביל לסעיף 5. האם הנוסח זהה?

הורדנו את המלים "יעמיד את השאלות להצבעה ויקבע את תוצאותיה וכן התוצאות של כל בחירות המתקיימות בכנסת". זאת המלצה של ועדת יצחק לוי. הם כתבו שזה כלול בקביעה כי הוא ינהל את ישיבות הכנסת. בכל מקרה, גם זה לא ממצה, אז מספיק להגיד שהוא ינהל את ישיבות הכנסת.

השאלה היא אם על פי דין קבוע, למשל, שהוא זה שקובע את ההצבעות.

זה תפקיד היושב-ראש.

אני לא מסכים אתך. יש פה קביעה שיש בה מהות מסוימת, שאם יש איזשהו ויכוח מה התוצאה, יושב-ראש הכנסת הוא הפונקציה שקובעת. את זה אי-אפשר להוריד, אם זה לא כתוב בשום מקום אחר.

הכרזת היושב-ראש על תוצאות ההצבעה מופיע בפרק ההצבעות.

זה מופיע בסעיף 63.

יכול להיות שהמלים האלה באות לכסות את העובדה שהוא ממלא את מקומו של נשיא המדינה.

אני לא רואה למה המלים "ויקבע את תוצאות ההצבעות" מיותרות. אני חושב שצריך להחזיר את המלים האלה.

אין בעיה.

אי-אפשר לכתוב פה אינוונטר של כל מה שהיושב-ראש עושה. למה שקביעת תוצאות ההצבעה לא יופיע בסעיף 62?

נצטרך לקיים שינוי יסודי מאוד, בגלל ההצבעה האלקטרונית.

בסעיף ההצבעות נוסיף סעיף קטן, שיאמר שהיושב-ראש יקבע ויודיע את תוצאות ההצבעה.

בסעיף החדש שהם מציעים בוועדת יצחק לוי לעניין ההצבעות, בעמוד 55, לאחר שהם תיקנו את סעיף 63 הם מסבירים: "בהצבעה בהרמת יד, בהצבעה אלקטרונית" – ואחר כך (ג): "בגמר ההצבעה יודיע היושב-ראש את תוצאותיה ויכריז על ההצעה שנתקבלה".

אני מציע שייכתב שבגמר ההצבעה יודיע את תוצאותיה.

נשאיר את הסעיף כמו שהוא, אבל כשנגיע לסעיף 63 נוודא שזה אכן ייכנס לשם.

סעיף 14, תפקידי סגני היושב ראש, מקביל לסעיף 6. יש פה כוכבית: "השווה סעיפים 29 ו-30 לחוק משכן הכנסת ורחבתו". מה זה בא להגיד?

יש סמכויות ליושב ראש, שניתנות לסגן יושב ראש בהיעדרו.

לדעתי זה מיותר.

סעיף 29 בחוק משכן הכנסת ורחבתו אומר: "בזמן ישיבות הכנסת, בהיעדר יושב ראש הכנסת, ימלא יושב ראש הישיבה את מקום יושב ראש הכנסת לעניין חוק זה". סעיף 30א: "יושב ראש הכנסת רשאי לאצול בכתב לסגן יושב ראש הכנסת את סמכויותיו". זה מזכיר שיש עוד הוראות בעניין הסגנים בחוק המשכן.

אפשר להגיד: בכפוף לאמור בסעיפים 29 ו-30 בחוק משכן הכנסת. לדעתי לא צריך את זה, כי זה רק לפרשן שיידע שיש בעוד מקום הוראות לגבי סגן יושב ראש הכנסת שממלא תפקיד של יושב ראש הישיבה.

אפשר לציין בסוגריים את מה שמופיע בכוכבית.

סעיף ב המוצע נראה לי בסדר.

השאלה היא האם להכניס את הכוכבית או לא.

לדעתי ממש לא.

לדעתי גם אין צורך להכניס אותה בתקנות, אפילו לא בכוכבית.

בעניין סעיף 13, יש כוכבית בסעיף 5 שאומרת: "דעת הוועדה היא שאין זה רצוי שיושב ראש הכנסת בהיותו ממלא מקום הנשיא ינהל ישיבות הכנסת". זאת החלטת ועדת חוקה, חוק ומשפט.

למה אני צריך להכניס את זה?

האם זאת דעה שהפכה להיות נוהג?

זה הפך להיות נוהג.

אם כך, צריך להכניס את זה.

היו דברים מעולם, כאשר היה משהו טקסי או מיוחד או לא דיון רגיל – יושב-ראש הכנסת, למרות שהיה גם נשיא, ניהל את פתיחת הישיבה, וכשהגיעו לסדר היום הרגיל החליף אותו סגן יושב-ראש.

זה כדי שלא יקרה מצב שחבר הכנסת ידבר בחוסר כבוד לנשיא המדינה.

אפשר להוסיף "למעט אירועים טקסיים".

או למעט מקרים שבהם ועדת הכנסת תאשר.

נכון. אני הייתי מאשר לו בכל מקרה שהוא רוצה לנהל את הישיבה.

השאלה היא אם אתם רוצים להביא את זה למליאת ועדת הכנסת.

לא, זה נוהל.

אם כך סעיף 13 יתחלק לסעיף (א) ולסעיף (ב).

סעיף 13(ב) יהיה: "בהיעדר נשיא המדינה ויושב ראש הכנסת ממלא את מקומו, לא ינהל יושב ראש הכנסת את ישיבות הכנסת, אלא אם החליטה ועדת הכנסת אחרת".

אנחנו יכולים להפנות לחוק יסוד: נשיא המדינה.

בסעיף 23 לחוק נשיא המדינה הנוסח הוא: "בכהונתו כנשיא המדינה בפועל או כממלא מקום נשיא המדינה, ימלא יושב ראש הכנסת את התפקידים המוטלים על הנשיא", זאת אומרת לא כל הזמן, רק כשהוא מכהן.

לכן הנוסח כאן צריך להיות: "בכהונתו כנשיא המדינה בפועל, כאמור בסעיף 23 לחוק נשיא המדינה, לא ינהל יושב ראש הכנסת את ישיבות הכנסת, אלא אם החליטה ועדת הכנסת אחרת".

אנחנו ננסח את הסעיף ונביא אותו לאישורכם.

בסעיף 14(ב) יש תוספת שלא מופיעה בסעיף 6 המקביל: "כן רשאי יושב ראש הכנסת לאצול בכתב לסגן יושב ראש הכנסת את סמכויותיו לפי סעיף 3(ב), 4, 6 ו-7 לחוק משכן הכנסת, אם דרך כלל ואם לעניין ואם לשעה".

זה מה שהיה בכוכבית, זה מפנה לאותו סעיף 30(א) בחוק המשכן. הם הסבירו את זה בוועדת יצחק לוי, כי התפקידים אותם רשאי היושב ראש למסור לאחד הסגנים הם רק אלו שנקבעו בתקנון, ואלו אותם הוא מוסמך להעביר לאחד הסגנים לפי חוק המשכן.

סעיף (ג) הוא חדש, והוא מביא את הוראות סעיף 29 לחוק המשכן.

סעיף (ד) זהה למה שהיה (ג) הקיים.

האם "בהיעדר יושב ראש הכנסת" הכוונה היא מהמליאה או מהמשכן בכלל? יש סכנה שתתחיל פרשנות, כי נניח שמוחמד ברכה מנהל את הישיבה וריבלין יושב בלשכתו, למי יש הסמכויות לפי חוק משכן הכנסת?

לריבלין.

הסעיף לא אומר את זה. השאלה היא מה פירוש המלה "בהיעדר", מהמליאה או מהמשכן.

כך זה גם כתוב בחוק המשכן: "בזמן ישיבות הכנסת, בהיעדר יושב ראש הכנסת, ימלא יושב ראש הישיבה..." העניין הוא שהסמכויות לפי החוק הזה הן לא רק סמכויות שהן בתוך המליאה, הן סמכויות שהן כלליות למשכן.

אם כך צריך להיות כתוב: "בהיעדר יושב ראש הכנסת ממשכן הכנסת".

סעיף (ד) זהה לסעיף (ג) המקורי.

סעיף 15(א) זהה לסעיף 7. מאיפה בא סעיף 15(ב)?

זה סעיף חדש.

זה נוהג?

ועדת יצחק לוי מסבירים, שסעיף זה בא לקבוע כי יושב ראש הכנסת לא יוכל להיות יושב ראש ועדת הכנסת או ממלא מקום של יושב ראש ועדת הכנסת, כי מערערים בפניה על החלטות של הנשיאות.

זה נוהג שנהוג פה תמיד?

כן. הסיבה היא שסגן יושב ראש הוא בנשיאות.

סגן יושב ראש הכנסת יכול לשמש יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, למשל?

כן, אין הגבלה. לפי הנוהג יש הגבלה לגבי ועדת הכנסת.

אם זה נוהג, אפשר לראות את זה כעניין טכני.

סעיף 16, השתתפות בוועדות, מקביל לסעיף 8 המקורי.

סעיף 17 הוא חדש לגמרי. ועדת יצחק לוי המליצו על זה. הם כתבו שזה סעיף חדש הקובע חובת פרסום הודעה ברשויות.

למה אנחנו צריכים את זה בתקנון?

היום זה לא קיים.

באיזה חוק יש חובת פרסום ברשומות?

בהרבה חוקים – בחוק יסוד: הממשלה, בחוק יסוד: הכנסת ואחרים.

מה הוא אומר?

צריך לפרסם הודעה על יציאת הנשיא מהמדינה. התקנון קובע שוועדת הכנסת מאשרת שינוי בהרכב הסיעתי או בשם של סיעה ומפרסמת ברשומות.

אם כך זה בסדר.

אני חושב שנעלה את זה לדיון בוועדה.

בסעיף 17(3) נאמר: "בחירת ושב ראש הכנסת בפועל או ממלא מקומו של יושב ראש הכנסת". ממלא מקום של יושב ראש הכנסת זה כל פעם שהוא יוצא לחו"ל. השאלה היא האם בכל פעם שהוא יוצא לחו"ל צריך לפרסם ברשומות.

ההערה היא נכונה, ונביא אותה לדיון בפני כולם.

זה גם לגבי שרים. מודיעים בדיעבד ששרים נסעו וחזרו.

סעיף 18 מקביל לסעיף 9 הקיים. בסעיף (א) יש תוספת: "באופן יחסי, ככל האפשר, לגודל הסיעות". האם זה על-פי נוהג?

כן.

זה דומה למה שהיה כתוב, אלא בשינוי ניסוח. ההבדל הוא שהיום מביאים בפני הכנסת הרכב שמי, ופה קבוע שהיא רק תחליט על ההרכב הסיעתי, כמה לכל סיעה, והיא לא מצביעה על ההרכב השמי. היום מצביעים על השמות.

אני מציע שלא ייאמר "חברי הוועדות ייקבעו על ידי סיעותיהם" אלא "שמות חברי הוועדה", כדי להדגיש שעוסקים בשמות ולא בחברים. את החברים קובעת ועדת הכנסת, כמה לכל סיעה, ושמות חברי הוועדה ייקבעו על ידי הסיעות.

אבל פה אנחנו עושים שינוי, כי בכוכבית כתוב שמליאת הכנסת היא המוסמכת להחליט.

הכוכבית באה בעקבות רייסר, ששם רצו להחליף יושב ראש ועדת ולכן החליפו את כל הוועדה. זה מקרה מאוד חריג ויש לו התייחסות אחת.

זה התעורר שוב כשרצו להחליף את ליצמן בתוכנית החירום הכלכלית.

זה מדבר רק על מצב שרוצים להחליף יושב ראש ועדה, והיום אין אופציה לעשות את זה. לכן אמרו לוועדת הכנסת שתבחר הרכב חדש לוועדת הכספים. ההרכב היה זהה, פרט לזה שרייסר לא היה בו.

אתם עושים פה שינוי, שנדמה לי שהוא מבטא נוהג. כרגע מה שכתוב הוא, שהכמות תיקבע לפי גודל הסיעה, אבל הכנסת בוחרת אותה. כלומר, הכנסת יכולה להחליט שהיא לא מסכימה לנציגים שקבעה סיעה מסוימת והיא מבקשת נציגים אחרים. זה על פי הנוסח. אבל אני מבין שעל פי הנוהג זה לא כך, זאת אומרת שמה שכתוב כאן מבטא את הנוהג.

היום לא מדובר על ההרכב הפרסונלי אלא הסיעתי.

היום הנוהג הוא שמביאים למליאה שמות, שנקבעו על ידי הסיעה.

האם יש תקדים לזה שהכנסת אמרה שהשמות לא מקובלים עליה והיא מבקשת שמות אחרים?

לא.

כלומר, הנוהג הוא שמקבלים את מה שהסיעה אומרת. לכן הסעיף החדש שאתם מציעים מבטא את הנוהג, ולכן התיקון הוא בסדר. רוני הציע שייכתב ששמות חברי הוועדות ייקבעו על ידי הסיעות, וזה בסדר גמור.

בסעיף (ב) אפשר לכתוב "הודעה על הרכב הוועדות ושמות חברי הוועדות תימסר לכנסת".

נכון, כי אז יכול להיות הרכב של 8 ליכוד ו-4 שינוי ו-2 עבודה.

האם ההרכב הסיעתי לא נקבע בוועדת הכנסת?

הוא נקבע בוועדה המסדרת.

אם כך, זה צריך להיות "תימסר לוועדה המסדרת".

אבל ועדת הכנסת מאשרת את זה.

אז נוסיף שהודעה על הרכב הוועדות תימסר לכנסת על ידי הוועדה המסדרת.

אבל לפעמים הוועדה המסדרת היא כבר ועדת הכנסת.

הועדה זה בלי הצבעה.

מי אמור למסור את ההודעה?

יושב ראש ועדת הכנסת או הוועדה המסדרת.

יש לנו בחוק הכנסת: "הוועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הוועדות הקבועות". לא כתוב אם זה הרכב סיעתי או הרכב שמי.

אז הנוסח צריך להיות: "הצעה גם בדבר ההרכב וגם בדבר שמות החברים תובא על ידי הוועדה המסדרת".

אתה רוצה שהכל יובא לאישור הכנסת, או שההרכב יובא לאישור הכנסת והשמות יובאו לידיעת הכנסת?

הכל לאישור.

אתה חוזר למה שהיה בעבר, והנוהג הוא אחר.

בפעם הראשונה מצביעים היום עם השמות, ולאחר מכן מוסרים הודעה על שינויים. מה שמוצע פה הוא שאת ההרכב מאשרים ועל השמות אפשר להודיע. זה נשמע הגיוני.

"הודעה על הרכב הוועדות תימסר לכנסת".

"הכנסת תחליט על ההרכב הסיעתי".

המליאה לא מקיימת דיון בעניין הזה, היא רק מאשרת.

אבל תיאורטית היא יכולה לקיים דיון וגם לא לאשר.

מה מודיעים בסעיף (ב)?

מודיעים על שמות חברי הוועדות. הנוסח צריך להיות: "הודעה על שמות חברי הוועדות תימסר לכנסת על ידי יושב ראש ועדת הכנסת".

האם צריך להזכיר כאן את החוק של הוועדה המסדרת?

לא.

נמשיך ביום ראשון הקרוב. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 16:15