כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

9.11.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 518

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי ז' חשוון, תשס"ו (9 בנובמבר 2005), שעה 09:30

פתרונות בתחומי התעשייה המסחר והתעסוקה למפוני חבל עזה וצפון השומרון.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

אורי אריאל

דני בנלולו

אבשלום וילן

דוד טל

כהן אליעזר

איוב קרא

רענן דינור – מנכ"ל, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

אבי דואן – ראש מינהלת ההיתנתקות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אילה יקותיאלי – ממונה מחוזית דרום, האגף למעונות יום, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

איילה אלבוכר – ממונה מחוזית ירושלים האגף למעונות יום, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

אמירם גולדין – משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

אלדד כנפו – משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

עמירם בוקשפן – מנכ"ל הרשות לעסקים קטנים, הרשות לעסקים קטנים

אלי בנטאטה – סמנכ"ל, הרשות לעסקים קטנים

מוטי הראל – מנכ"ל מט"י אשקלון, הרשות לעסקים קטנים

חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים

נחום חדד – נציגי מפונים מחבל עזה ומצפון השומרון

גיא נתנאל – נציגי מפונים מחבל עזה ומצפון השומרון

מאור מויאל – נציגי מפונים מחבל עזה ומצפון השומרון

גולן יצחק – נציגי מפונים מחבל עזה ומצפון השומרון

יהודה גרוס – נציגי מפונים מחבל עזה ומצפון השומרון

דבי רוזן - נציגי מפונים מחבל עזה ומצפון השומרון

לאה ורון
רשמה: אתי בן שמחון

פתרונות בתחומי התעשייה המסחר והתעסוקה למפוני חבל עזה וצפון השומרון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא: פתרונות בתחומי התעשייה המסחר והתעסוקה למפוני חבל עזה וצפון השומרון. בתקופת הפגרה קיימתי סיור במספר נקודות שנמצאים בהם המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון. עמדנו על כלל הבעיות, למדנו אותן, ולמעשה הוועדה לקחה על עצמה ללמוד את הנושא לעומק, לראות איך המינהלת ומדינת ישראל נערכת על מנת לפתור את הבעיות בתחומים של קורת גג זמני וקבוע, כל מה שנוגע לחקלאות, וכמובן לא פחות חשוב נושא התעסוקה. כי אם המשפחות שפונו ונשארו ללא קורת גג, לפחות עובדים או נמצאים באיזשהו תהליך של הסבה מקצועית, או מקבלים העדפה למקומות אחרים, העול המשפחתי והמחייה היום יומית שיהיה אפשר להסתדר, מוריד קצת את המתחים בבית, וגם כמובן בין המשפחה לבין הממסד. לכן היינו רוצים לשמוע בגדול איך משרד התמ"ת נערכה לנושא הזה, איזה תכניות הכינה, איזה פתרונות. מה עובד היום, מה נמצא בשלבים, מה נמצא בהכשרה, כמה אנשים מתוך כמה נמצאים בכל שלב, זה למעשה בגדול הדיון. מראש אנחנו אומרים שהוועדה שלנו באה לסייע לכם, אם תגידו שיש חסמים, אם יש בעיה בחקיקה שלא מאפשרת משהו לעשות, ואתם רציתם לעשות אותו.


שלום אדוני מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אחזור קצת אחורה, כי התחלנו כבר בדיון. המטרה של הוועדה שלנו היום לשמוע על ההיערכות של משרדכם בנושא התעסוקה, ההכשרה וההסבה. כאשר קיימנו כבר דיונים אחרים בנושא המגורים במשרד השיכון, ובנושא החקלאים במשרד החקלאות. גם שם פתרונות של תעסוקה, החקלאות גם פותר בעיות תעסוקתיות. למעשה, אצלכם כלל המפונים כאשר נמצאים בהגדרות כאלה או אחרות, חלקם מורים, חלקם בתחומים אחרים, יש פה בעיה של גיל, ולכן הבעיה היא לא פשוטה. רצינו לדעת איך המשרד נערך, וכמה אנשים כרגע צריכים לקבל תעסוקה, כמה מתוכם עובדים, כמה אנשים צריכים לקבל הכשרה והתאמה, וכמה אנשים לא יכולים להשתלב בגלל גיל, בגלל הכשרה, ואז מה יעלה בגורלם, איך הם חיים, האם יש פתרון שיוכלו לפחות לחיות בצורה מכובדת. אני אומר שוב, אנחנו באים לעזר אדוני המנכ"ל. אם יש בעיות בחקיקה שלא לקחו את כל האלמנטים האלה בחשבון, שהייתם רוצים לעשות משהו וידכם כבולות, אז פה המקום גם להעלות את הדברים. אותו דבר לגבי משרד החקלאות, גם הם העלו בעיות בחקיקה. אנחנו מוכנים לעזור, המטרה היא לעזור לאוכלוסיות האלה שיחיו בצורה הכי מכובדת שהיתה, לפחות כפי שהיה להם. אנחנו לא מחפשים אשמים, מה שהיה היה. היום עם הפנים קדימה, מה הפתרונות לאוכלוסיות האלה.


הבנתי שממינהלת סל"ע לא הגיעו.

אדוני, התחום התעסוקתי
מטופל על ידי משרדנו.

כל הסמכויות אצלכם?

כל הסמכויות אצלנו.

לא לקחו מכם איזה סמכות, משרד החקלאות אמר שלמעשה הוא לא נותן שירותים למינהלת סל"ע, הוא כמעט ולא קובע.

אנחנו נותנים את השירות לתושבים בתיאום עם מינהלת סל"ע, באותם נושאים שיש השקה, כמו נושאים שעניינם זיקה לפיצויים, הלוואות או מקדמות. אבל הסמכויות אצלנו.

וגם האחריות אצלכם אדוני?

וגם האחריות.

אין מצב שהסמכות אצלך והאחריות אצל סל"ע והפוך?

כל האחריות אצלנו, התקציב אצלנו.

תודה בשלב הזה.


הייתי רוצה לשמוע נציגים של המפונים, תוכלו להעלות אל הבעיות ונוכל להתייחס. גם חברי הכנסת וגם התמ"ת עם כל השלוחות שלו יתן לכם את התשובות, אנחנו גם נקבל נתונים מה קורה בשטח.

תושב נווה דקלים. גרתי בגוש קטיף 23 שנה, 21 בנווה דקלים עצמה, שנתיים בעצמונה. התקיימתי מחנות שקניתי במשכנתא, משך החוב 16 שנה. גמרתי לשלם את המשכנתא לפני חצי שנה. כיום דמי האבטלה לא מגיע לי כי הייתי עצמאי ולא שכיר.

חנות של מה?

חנות למסגרות ומפתחות. מקדמה לא קיבלנו עד עצם היום הזה מכל מיני פרוצדורות, רוצים שנחתום שיצאנו אחרי ה-15, אחרי ה-15, כל מיני ביורוקרטיה. עד היום לא קיבלנו אגורה אחת.

החתימה הזאת עדיין נשארה, הדרישה הזאת?

הדרישה נשארה, הגישו בג"צ עליה, כן ענו, לא ענו, אני לא יודע.

צריך להסביר מה הדרישה. הדרישה שהמתפנים יחתמו ביודעין על הצהרת שקר, כי הם לא התפנו בזמן, רוצים שיחתמו לפני התאריך הקובע, ואז - - -

איזה נזק ייגרם לו אם הוא יחתום על זה?

לא יקבל מקדמה.

ההחלטה של ועדת הכספים לבטל את זה לא עוזרת פה?

היו החלטות שלא צריך את זה.

עורך הדין שלי הגיע למינהלת, והם אמרו מצטערים, עד שהוא לא חותם לא תקבלו את המקדמה.


דמי הסתגלות שמגיעים לעצמאים לא מחושבים בגלל שאין חישוב על העסק, זה דורש רואה חשבון וכו', לא קיבלנו עד היום אגורה אחת.


במצב היום עם משפחה, חמישה ילדים, למרות שאני נמצא במלון, יש לי עדיין הוצאות של משכנתא על בית שהרסו לי ואני חייב לשלם.

בית שנהרס יש עדיין משכנתא שצריך לשלם אותה?

אני חייב, ההלוואה היא מול הבנק לא מול הממשלה.

כמה לחודש?

בערך 800-900 שקל לחודש. אני ממשיך לשלם משכנתא על בית שנהרס. דמי ההסתגלות לא מחושבים בגלל שאין חישוב על העסק. חישוב על העסק דורש רואה חשבון, זה עניין של חודשים. ממשיכות להיות לי הוצאות למרות שאני במלון עד היום. בגדי חורף אני צריך לקנות כי הכל נמצא במכולה, מי שפותח מכולה מאבד את הביטוח שלו. יש הוצאות על שני ילדים שנמצאים במוסדות עם פנימיה. הוצאות לא חסרות למרות שאני במלון, במשך שלושה חודשים אני חי מטובות וגמ"חים של אנשים. זו בושה וחרפה שאדם שגורש מהבית שלו, היה לו פרנסה ופירנס את עצמו, ויום לא לקח דמי אבטלה מאף אחד. היום נמצא במצב שהוא לא יכול לחיות את החיים המינימליים. לא מקדמה, לא הסתגלות, לא אבטלה. ממה אני אמור לחיות. אני עוד חייב כסף לספקים שקניתי מהם סחורה לחנות.


אני מבקש מהוועדה לשנות שלושה דברים בחקיקה. קודם כל לשחרר את המקדמות במיידי, אין סיבה לעכב את המקדמות כי יודעים שאנשים יקבלו את הכסף. שנית, דמי הסתגלות שייחשבו לפי שכר ממוצע בינתיים עד שיחושב החישוב. דבר שלישי, בעלי עסקים יקבלו גם עבור ההיקף העסקי שלהם וגם עבור המבנה. היום מחלקים או מבנה או עסקי, זה פשע לדעתי. אדם שקנה מבנה, מגיע עבור המבנה, וגם עבור היקף עסקי שהיה לו.

כבוד היושב ראש, לא הבנתי משהו לגבי המכולות. למה אתם לא יכולים להוציא את הבגדים שלכם.

מבקשים מהם כסף כשהם רוצים לפתוח.

אדם שפתח את המכולה שלו מאבד את הביטוח עבור התכולה של המכולה. יש פלומבה על המכולה.

אבל צריך משהו מבני.

על כל פתיחה הם צריכים לשלם כסף, אני צודק או לא אדוני?

זה שאתה פותח זה בסדר, אבל אם היית מבוטח ברגע שפתחת גמרנו אין ביטוח, מחר יגנבו לו את כל המכולה.

אין לאן להוציא את הדברים של המכולה, כי אין לנו בית. למלון אי אפשר להביא, יש לי 160 ארגזים.

אתה רוצה להוציא סוודר משום שקר לך, אתה לא יכול להוציא סוודר?

אני יכול להוציא, אבל ברגע שפתחתי את הפלומבה, אין לי ביטוח על המכולה. מה שייגנב משם הוא באחריותי.

הוא מוציא סוודר אחד, ול-150 הארגזים האחרים אין ביטוח לזה.

תודה.

אני מניסנית, אני מתגורר בניצן. 21 שנה גרתי בניסנית, מאז ההינתקות ועד היום לא קיבלתי שקל אחד. הדבר היחידי שקיבלתי זה 50,000 שקל מקדמה. היום קיבלתי עיקול על האוטו שלי, נאלצתי לקחת הלוואה מהשוק האפור על מנת לשחרר את האוטו כי לא קיבלתי כסף. לא מגיע לי אבטלה כי הייתי עצמאי. לא מגיע לי הבטחת הכנסה כי יש לי אוטו. היום אני מובטל, המנכ"ל היה אצלנו. ל-70% מהאנשים אין עבודה.

מר חדד, איזה עסק היה לך?

היה לי מכולת, והיום אין לי כלום. אני חייב לספקים כסף, אני חייב לאנשים כסף. אין לי מה להתפרנס, אני לא יכול להסתכל על הילדים שלי בעיניים. לא יכול להסתכל על הילדים שלי כשאני יושב כל היום בבית. אני איש שעבד כל החיים והתפרנס, עכשיו מביאים לנו את הרווחה ליישוב. אנחנו צריכים רווחה? פעם נזקקו לרווחה? אנחנו חילקנו כסף לגמ"ח. היום אנחנו צריכים גמ"ח. רבותי תתעוררו, אני מבקש תתעוררו, האנשים שם על סף יאוש. מכולת לקנות לחם וחלב אין. צריך לנסוע לאשקלון, מה החוצפה הזאת? מה עשינו?

תודה אדוני. אנחנו מתמקדים בבעיות תעסוקה.

אני מניסנית. העסקתי 70 פועלים במחסום ארז. יושב פה אלדד משירות התעסוקה. היה לי מפעל לטקסטיל , ניהלנו עסק לתפארת מדינת ישראל. שילמנו מסים בזמן, הכל דפק כמו שעון. ניסינו לעשות איזשהו מהלך נורא הירואי, אני קורא לו, לנסות לעבוד באשקלון. הפסדתי במעבר הזה יותר ממה שהרווחתי כל החיים שלי בערב. היכולת שלנו לנסות ולהתמודד עם המנגנונים הממשלתיים, והרגולציות של להעתיק את המפעל כשלה כשלון חרוץ, ואני לא מאשים אף אחד. פשוט אין היום אפשרות לאנשים כמונו שניהלו הרבה כוח אדם, להתקיים במקומות אחרים. לצערי, ניסיתי לעשות את זה, זה לא עובד.


יונתן באסי בכבודו ובעצמו היה אצלי במפעל, עם אותה הכרזה של שר האוצר בזמנו, שארז לא ימשיך לעבוד - - -

לא נתנו לך פתרון שתעתיק את כל המפעל שלך למקום אחר?

אני אגיע לזה. אף אחד מאז לא בא ודיבר איתנו. דרך אגב, הבטיחו לכולם שהחוק עבר רק בחודש פברואר, זאת אומרת שמהלך הפינוי היה שישה חודשים. פתאום איזושהי תפיסת עולם שאולי באמת יהיו פתרונות. דיברנו, באו אלינו חברי המינהלת וחברי הממשלה, כל עוד אין חוק, אין על מה לדבר, כי אין להם אמצעים לעשות שום דבר.


לגבי העניין של מקדמות כמו שהציג מר גרוס, זה הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב. מהרגע שמאשרים לך לנסות ולהגיש את המקדמות, אתה עובר מסכת יסורים. אני עד עכשיו לא מצליח להבין איך הצלחתי להתמודד עם זה. קיבלתי מקדמות של 200 אלף שקל, אחרי שאני בהפסדים, אף אחד לא התייחס להפסדים האלה. כשבאנו וביקשנו פתרונות, וביקשנו פתרונות, בזמן הנכון, לא בדקה התשעים, בזמן הנכון, אף אחד לא בא ודיבר.


היה לי עסק שהוא גם כן מופרד. יש לי מבנה שבניתי, שהיה לו תכניות. עסק זה דבר דינמי, זה חיה עובדת. זה לא מה שאתה יכול להגיד סטופ, בוא תעשה משהו אחר, בהנחה שיש לך פה פתרונות. אין פתרונות, זרקו אותנו מהבתים שלנו, אני גרתי שם. העסקתי את ה-70 העובדים שלי, וממני התפרנסו עוד לפחות 50 משפחות, רק מהמטריה שלי. איפה הם היום, אלוקים יודע, ואת אף אחד זה לא מעניין. גם כשאתה מנסה למצוא פתרונות, ויוצרים איתך קשר אחרי תקופה ארוכה, בתור בן-אדם שעשה משהו ועכשיו נמצא כבר בחובות, מה אפשר להציע לי. להגיש את הבקשה על העסק שלי, זה מלחמת עולם אחת שלמה עם הטופסיאדה, ולך תוכיח. לצערי כולם נתפסים כשקרנים. אני לא בא לעשות שום דבר שהוא כנגד החוק. שילמתי מסים, אני סמג"ד במילואים. עושה 60 ימי מילואים. הייתי צריך לצאת למילואים כדי לקבל את מה שמגיע לי, כי באמת אני לא זכאי לשום דבר, כי אני בעל שליטה בחברה. כל המנגנונים שאתה מנסה לעשות היום גם בתוך המדינה בקשיים. אני מרגיש היום כנטע זר במדינת ישראל.

מה המצב שלך היום? מה קורה היום?

היום אני נמצא במיליון שקל חובות בבנק.

יש לך מקום לעבוד?

אין לי מקום היום לעבוד. אני בחובות אדירים מבחינת הבנקים. כמו שאמר הבחור פה, הבנק זה עסק שלא איכפת לו מי מה. מנחם איבד את הרכב שלו.

הם רגישים מאוד, לא אליך, לגדולים יותר.

יש עוד תפיסה שאני חייב שתבינו אותה. יש דינמיקה בציבור שהמתנחלים מקבלים המון המון כסף. מה אתם רוצים, אתם מקבלים המון כסף.

אין כזה דבר.

רבותי אין כסף. אני רוצה לומר עוד משהו לגבי העניין של תעסוקה. אתם חייבים להבין דבר אחד, בן אדם כמוני שניהל עסק, וניסה לעשות איזשהו משהו, אתה לא יכול לבוא ולהגיד לו בוא תלך להכשרה מקצועית. אתה צריך לבוא עם איזושהי פלטפורמה ליזמות מבחינתי. אתה צריך לבוא ולהגיד רגע, רבותי, איך אני יכול לעזור לך להמשיך, איך אני יכול לגייס לך העובדים, למרות שלא הצלחתי להכשיר את העובדים.

גיא, נפגשת עם אנשי היזמות אצלנו?

לא נפגשתי עם אנשי היזמות, אבל עשיתי תהליך עם שירות התעסוקה.

לא הבנתי את תשובתך.


אם מדובר על יזמות עסקית, זה מרכז היזמות. אם מדובר על תעסוקה, אז זה תעסוקה.

אני רוצה להסביר לך למה זה כרגע לא רלבנטי. לי יש ציוד שהיום הולך לאיבוד. ציוד שעולה 250,000 $ והוא שווה רק לי.

ציוד למה?

ציוד לתפירה. זה מפעל שלם, זה מכונות, זה שולחנות גזירה, השקעתי 250,000 $ בציוד. הם שווים לי. היום נותנים לי על הציוד פרוטות, כי זה הולך לברזל.

לא, זה לא נכון.

למה אתה אומר לו לא נכון? היום זה שווה בתור ברזל. אני מכיר את זה בנושאים אחרים.

מי היום מתעסק בטקסטיל בארץ, מה יעשו עם זה?

אני מדבר על הציוד, בחוק פינוי פיצוי יש סעיף שמקבלים עבור הציוד הזה. אני נלחמתי אני יודע על מה אני מדבר.

אלא אם כן אתה הולך בנכסי.

נכון.

בפיננסי הוא לא מקבל כלום עבור הציוד.

כלום, שום דבר.

צודק.

איפה הפלונטר? יש לי גם עסק, אני בבעיה כי יש לי חברה.


אני נמצא בעוד פלונטר, בדיוק כמו החבר כאן. מצד אחד יש לי מבנה שלי שבניתי אותו בכסף, אף אחד לא נתן לי אגורה. מצד שני אני כבול בחברה, אז אני יוצא לא בסדר, למה? כי אני משלם פעמיים מסים גם בחברה וגם בתור עצמאי. אבל עכשיו אני לא בסדר, כי מבחינת חוק פינוי פיצוי, או זה או זה.

נכון, צודק.

בפיננסי – החברה שלי היתה באחוזי גידול של 30% בשנה. היום עשו את השווי של החברה שלי ב-50% עכשיו נמוך מהערך האמיתי, בלי להתחשב בכלל בגידולים שלה.


יש לי ציוד שמפוזר בחמש מושבים באזור, אין לי מה לעשות עם הציוד, הוא הולך לי לאיבוד מצד אחד. מצד שני, אני לא יכול לקיים התנהלות עסקית כי אין לי כסף. אם אני רוצה עכשיו לייצר איזשהו משהו גם בפרוייקט היזמות, אין לי כסף לעשות את זה. למה אין לי כסף לעשות את זה, כי הבנק אוכל הכל. נזקים עתידיים, או נזקים שנסגרו לא מחושבים בחוק. אם דמי ההסתגלות שמגיעים לך על פי חוק הם עד גובה מסויים - לקחתי 20,000 אלף משכורת, לי היום מגיע 14,000 ברוטו. למה? גנבתי ממישהו? ביטוח לאומי אני משלם אחוזים גבוהים, אני עדיין רווק. אני צריך להתמודד עם ביטוח לאומי, כשאני הייתי מעסיק של אנשים. היום אני צריך להיות נתמך שלהם, והם בכלל לא מסתכלים על העניין הזה.


רבותי, אתם צריכים להבין. אתם נמצאים במצב של פצצת זמן. נכון, אני נכוויתי ועוד הרבה אנשי עסקים כמוני נכווים. למה? כי החוק מקפח, וההתנהלות היא ברוטלית כדי לקבל כספים, והיא בכלל מוציאה את כל הרוח מהמפרסים. אז מה אחר כך? הלכתי לארז מתוך ערכיות, כי מישהו בא ואמר – אוסלו זה החזון, שיתוף פעולה. אז העסקתי 70, ולא באופן ישיר עוד 50. מה אני עושה היום רבותי? אין לי מקום.

מינהלת סל"ע איתך בקשר?

מינהלת סל"ע לא איתי בקשר.


כשאתה מתנהל דרך העורך דין, הם לא מדברים איתך. אנחנו מדברים רק דרך העורך דין.

כך אמרו לך במינהלת סל"ע? מינהלת סל"ע לא מדברים עם תושבים?

רק כך, כי יש לי עורך דין.

בגלל זה הוא פחד לבוא היום לדיון יונתן באסי.

בוודאי שהוא מפחד. כי כשיונתן באסי היה אצלי בעסק, הוא אמר לי אני לומד את הדברים. שנה וחצי עד שנתיים ללמוד עסק.

אלו אנשים שהלכו לפני הזמן, הסכימו, הלכו עם המדינה יד ביד.

אנחנו בתהליך מאפריל 2004 ואין פתרון.

יונתן באסי היה אתמול בוועדת כספים, אני לא יודע אם היה תיאום. אבל השיטה הזאת של להשמיץ אנשי מדינה לא מקובלת עלי. צריך לפתור את הבעיות, ולעשות זאת בדרך ארץ. יונתן באסי הוא גם סמח"ט במילואים, וכבודו כמו כל כבוד אחר פה, צריך להישמר. מספיק עם זה.

אני קיבלתי על הראש - - -


אליך המנכ"ל, אני רוצה שתדע, אתה לא יודע פיזית שהוועדה הזאת ישבה בדיוק כמו שיושבים כאן עכשיו על נושא תכנית התעסוקה, ישבנו על החקלאות. אנחנו אותם האנשים. יונתן באסי היה בחדר. נשמעו אותם דיבורים של החקלאים.

יותר קשים.

דיברו איתם על ביורוקרטיה. ההערה שלי היא שאני קיבלתי על הראש ממנכ"ל משרד ראש הממשלה אילן כהן, הוא בא אלי ואמר לי, אתה יודע, אתה דיברת אל באסי בצורה משפילה. אני אמרתי לבאסי שהם נכשלו בטיפול באנשים, זה כל מה שאמרתי. לא אמרתי שהוא אדיוט, לא אמרתי שהוא סמח"ט במילואים, גם היום אני לא אומר את זה. לא אמרתי שהוא נכשל במילוי תפקידו. אמרתי לו שאתם לא מטפלים באנשים. זה מה שאמרתי לו.

למה לא נכשל? הוא נכשל במילוי תפקידו, עם כל הכבוד.

ההערה שלי אל מנכ"ל משרד ממשלתי, שאני קיבלתי על הראש ממנכ"ל משרד ממשלתי אחר, על זה שפגעתי ביונתן באסי. הוא בא והעיר לנו חברי הכנסת. אמרתי לו, מי אתה שתעיר לחברי הכנסת, אז אל תגן יותר מדי.

לא יזיק אם תתנהג בדרך ארץ.

אני אגיד מה שאני רוצה כמה שאני רוצה.

עם כל הכבוד, הנושא הוא מאוד רגיש, מאוד אמוציונאלי. אבל אני אומר יחד עם זאת, אנשים משתדלים לעשות את עבודתם. אני גם מציין, ייתכן והחוק כובל את ידם. אנחנו, חברי הכנסת שנמצאים פה בפרלמנט, הצענו שיכולים לשנות. אמרתי אנחנו רוצים להיות לעזר, לא באנו לתקוף, באנו לעזור. עזוב מה שהיה, אנחנו רוצים להתקדם הלאה, לשמוע את הטענות האמיתיות של התעסוקה. לא ייתכן שהבן-אדם היה מעסיק 80 או 100, 150 עובדים, והיום אין לו פתרון. אם נצעק לא נתקדם.


נשמע את התושבים, יש פה אנשים מכובדים שהגיעו. מנכ"ל משרד התמ"ת נמצא פה עם כל הצוות שלו. נשמע את כל מה שהם הכינו לטובת האוכלוסייה הזאת, מה עומד היום, מה עומד עוד חודש. מה יהיה בעוד חצי שנה, נלמד את הדברים. ייתכן ויש פתרונות לכל דבר. ייתכן שזו לא בעיה של תעסוקה פה, נחזור שוב למינהלת, הכל יכול להיות. אנחנו נלמד את הדברים, אבל בואו נשמור על רמה מסויימת.

הם צריכים לקבל פיצוי אובדן, בדיוק כמו החקלאים.

בסדר, זה לא הוא, זה לא פה. זה לא הדיון הזה.

הם איבדו מפעל.

אני מנווה דקלים, 22 שנה מאז הקמתה. אני נזהר לא להגיד גר, אני נמצא בין קירותיו של מלון שלום בירושלים.


אני מהנדס אלקטרוניקה. שירתתי שירות קבע ארוך בחיל האוויר. יצאתי לגימלאות מחיל האוויר. אגב, במאמר מוסגר, השבוע קיבלתי מכתב ממינהלת סל"ע, שאחרי כל האישורים שהגשתי להם באמצעות העורך דין, אני עדיין צריך להמציא הוכחות מעשיות לכך שבאמת שמרתי על רציפות המגורים ביישוב. כמו תעודת לימודים של הבן שלי, שהיום הוא כבר אבא לילדים בכיתה ב', ג'. אני חשבתי לשלוח אותו לחלוץ, שהיה מפקד הטייסת שלי, הוא היה רב סרן שחזר לשירות קבע, ואולי הוא יזכור את הישיבות המשותפות שלנו, וזה יהווה להם הוכחה שאכן לא עזבתי חלילה את נווה דקלים באמצע כדי לעשות דברים אחרים, ורק אני מציג להם את הנתונים כביכול על החיים שלי ביישוב.


אני פרשתי לגימלאות, והקמתי בנווה דקלים עסק. פתחתי מפעל קטן, חברה קטנה למתן פתרונות מיחשוב כוללים לתושבי חבל קטיף, גם מחוצה לו. עסקתי בזה עד היום למעלה מעשר שנים. כיום בצורה הכי קצרה שאפשר לומר, העסק שהיה משגשג, ברוך השם, ונתן פרנסה לי ולעוד מספר קטן של אנשים, בסביבות 3-4, מקסימום 5 אנשים היינו, לא עסק גדול כל כך. כיום לאחר שאנחנו גורשנו מביתנו, כל הלקוחות שלי התפזרו בכל הפזורות שבהם נמצאים תושבי נווה דקלים.


כיום למעשה, הגיאוגרפיה השתנתה. המציאות שלנו גם כן שונה. העסק שהיה בעצם קיים בתוך אגף מהבית שאני בניתי תוך השקעה פרטית מהכספים שעמדו לרשותי, מהשרות הצבאי וכו', היום בעצם בהעדר דירה, אין לנו בית, ואין לנו אפשרות להקים את העסק בחזרה, הלקוחות המפוזרים גם כן משנים את התמונה - - -

למי פנית בשביל לחדש את העסק מנקודה לנקודה?

הלכתי לכיוון הפתרון הקל יותר. אמרתי – אני לא חייב להקים את העסק שלי מחדש. אני מוכן ללכת לעבוד כשכיר, כמהנדס אלקטרוניקה בתעשיות בארץ. למעלה מעשר שנים עסקתי בתחום מסויים, ואני צריך השלמה, ריענון, כדי להשתלב בעסקים. אני נפגש עם הרבה אנשים, אומרים לי, תשמע אתה צריך לעבור הכשרה כזאת וכזאת, ואז תוכל להיות אצלנו. אני בקשר עם מרכז ההשמה שהקימו לכבוד המפונים באשקלון, והם מאוד צרים ביכולת שלהם לתת לי פתרון. הם לא פתוחים לכל הבקשות שלי שהן סבירות בהחלט, שהן מוכרות. קורסים או השתלמויות מוכרים בארץ, אני לא ממציא שום דבר מיוחד לי או למגורשים אחרים.


מה שאני צריך היום, דחיפה מצד גורמי ממשלה זאת, שיתנו לנו דריסת רגל או דלת פתוחה בתעשייה בארץ, כדי שיסתכלו עלינו לא רק כאנשים מהנדסים שצריכים להעלות את הקריטריונים, אלא גם כאנשים שיכולים לענות על הדרישות של התעסוקה עם הכשרה שדורשת השקעה או תקציב מסויים.

לא כל כך הבנתי, מה אמרו לך במרכז התעסוקה באשקלון, אתה מוכן לחדד?

מרכז התעסוקה באשקלון מנסה למצוא עבודה.

מה בדיוק אמרו לך אדוני, אני מבקש לחדד.

למשל ביקשתי השתלמות בנושאים מסויימים בתכנה, או בכלים ממוחשבים חדישים שהתחדשו למשל בעשור האחרון. הם אמרו לי תשמע, אנחנו לא יכולים לשלוח אותך להשתלמות למוסד אקדמי או מוסד השתלמות כזה או אחר בארץ, אלא רק במידה ואנחנו בתוכנו יהיו לנו מספיק מועמדים, ונוכל לפתוח מסגרת מיוחדת לנו. מסתבר, שמהנדסים כמוני יש בודדים בין המגורשים, לכן הם לא יפתחו מסגרת כזאת.

אבל אתה הבעת את רצונך להשתלב כשכיר?

כן.

תודה רבה אדוני.


בבקשה גברתי.

אני תושבת נווה דקלים בגוש קטיף, 20 שנה בגוש קטיף. יש לי שובר שקניתי בסופר-רקט על מנת להוכיח שגרנו שם, חשבון טלפון גם כן.

אני רוצה שנבין. למינהלת יש חיבור ישיר במחשב, גם לחברת חשמל כדי לראות שבבית צורכים חשמל. גם לעמידר, גם לעמיגור, הם לא צריכים את משרד הפנים, הם נכנסים למחשב. יש להם הכל, כשבא מתיישב ואומר יש לכם, הם אומרים כן, אבל תביא לנו. זו פשוט התעמרות.

ירון נציג מינהלת סל"ע יתן את התשובות.

הוא כבר נותן 3 חודשים את התשובות. ולגיא הוא נותן כל שנה....

עסקתי בדוברות והסברה, בעבודה אינטנסיבית בחמש השנים האחרונות. אני מבקשת מכם היום להסיר לרגע את הכובע של הפוליטיקאי שבכם, לנסות לחשוב כאדם, כאזרח ישראלי על העוול המשווע שנעשה לנו.


אנחנו שלושה חודשים נמצאים כאן בירושלים, אני יכולה לקרוא לזה לפעמים כלוב של זהב בבתי מלון. אולי זה אידילי לשבוע שבועיים האחרונים אחרי הטירוף שעברנו, אחרי התשישות והרגישות התייחסו אלינו. הממשלה הזאת שאתם מייצגים אותה, יצאה בקמפיין שעלה מיליונים לפני מספר חודשים. יש פתרון לכל מתיישב. אני באמת רוצה לשאול אתכם היום, אם זו היצירתיות שיכלו להגיע אליה. יש פתרון לכל מתיישב, מה זה אומר. שאנשים שהיו יצרניים, תורמים לחברה, יצאו במליונים לחו"ל, נמצאים היום חסרי אונים – בלי סיבה לקום בבוקר, כי אין פתרון לכל מתיישב.

את פנית בנושא התעסוקה, למי פנית?

מעולם לא חתמתי דמי אבטלה. פניתי היום כי למובטלים בדרום הקימו לשכת תעסוקה למפוני חבל עזה. פניתי אתמול, אלה הקורסים שהעבירו. אני מצטערת, אני לא יכולה להיות חשמלאית מוסמכת, ולא משגיחת כשרות, למרות שאני יכולה להיות משגיחת כשרות טובה בבית. יש קורסים שממש לא מתאימים. שלושה אנשים שונים פנו אליי טלפונית עם אותו שאלון. אמרתי, חבר'ה, אני מבינה שמשלמים לכם, אבל לפחות תהיו מתואמים. את השאלון כבר מילאתי במחשב. אתם פונים אליי עם אותם שאלות, בסופו של דבר, השאלה העיקרית היא אם אני מצאתי עבודה. אז כן, אני מחפשת עבודה, ובאמת בין חברים. כי אני מבינה שזו התשובה שמוסרים לי בלשכת העבודה, אין לנו עבודה עבור הגברת, מה לעשות. בדרום את לא תוכלי למצוא עבודה.

לא הציעו לך שום פתרון? חוץ מהקורס שעבדת?

אני רוצה גם לייצג את 250 העובדים שעבדו איתנו במועצה, ביניהם יש שני בני זוג שהם מובטלים. יושבים בבית, זה לא זוגות גריאטריים בני 60 פלוס. אנשים צעירים שרוצים לעבוד. יש עבודות בקהילה שלנו, נגזרו מעצם היותנו קהילה. הבקשה היחידה שלנו מהממשלה הזאת היא לשמור על חיי קהילה. כשאתה שומר על חיי קהילה, אתה בהכרח גם שומר על מקומות עבודה. אני מבינה שאתם פן אחד מכל המערכת הכושלת הזאת.


אבקש היום אם אפשר לצעוק ולדבר על העוול הנורא הזה. מה שאפשר עוד לעשות, לאחד את הקהילה, כן לבנות מוסדות. הייתי בוועדת חינוך, אני גם מתנדבת בוועדת חינוך במלון שאנחנו נמצאים ובמסגרת בתי המלון. אז מה הציע משרד החינוך למורים אצלנו בהתחלה? אתם יכולים להתפטר, ואז ישלמו לכם פנסיה. איזה מורה בגיל 30 רוצה להתפטר ולמה? יש כל מיני פתרונות כאלה יצירתיים שאני בטוחה שאם היה מדובר באנשים עצמם, הם לא היו חושבים על זה לרגע. אבל ברגע שגירשו אותם בבושת פנים, בלי לדאוג אפילו לבית, אז אתם עוד פעם תאשימו אותנו ותגידו למה לא פניתם.


החובה המוסרית שלנו היתה להגן על הבית שלנו בכל מחיר. להיאבק עד הסוף, כי זה הבית שלנו. כי עד היום לא ניתנה התשובה למה. למה גירשו אותנו משם? עד היום בלי שום פתרון אמיתי לכל הבעיות האלה. אפשר לסמן היום ווי, אין שום יהודי ברצועת עזה. הסיפור שלנו בעצם מתחיל היום, בלי שום פתרון הולם, בלי שום מענה. זה נוגע אלינו כמבוגרים בעבודה, אתם גם מכירים את זה, בלית ברירה גם הילדים כאן סובלים, אף אחד לא חשב על פתרון יצירתי שילדים לומדים בבית ספר תיכון. היקצו להם כמה כיתות, בני לומד בכיתה ד', יש לו כבר מחנכת חמישית, כי משרד החינוך לא מוכן לשלם לכל המורים המתלמדים. הוציאו מליונים על כל הגירוש הזה, אבל למורים שצריכים ללמד את הילדים שלנו כאן בירושלים, לא מוכנים לתת משכורת.


היום מאלצים את המורים מגוש קטיף ללמד, אבל שוכחים בעצם שאולי תוך שבועיים הם גם יעזבו את ירושלים, אם יציעו פתרון זמני אז הילדים האלה גם סובלים. בכל צורה שהיא, בכל מעגל שתיפגשו בו, כולנו עוברים כאן משבר נוראי. אם ראש הממשל הזה, שיצא אמש במפלגה חדשה – אין לי ארץ אחרת, תוסיפו את המלה – אין לי ארץ אחרת להרוס, כי הוא הרס אותנו. הרס אותנו כקהילה, הורס אותנו כיום במחדל הזה שאין פתרון לאף אחד. החקלאים שייצאו, שהיתה גאוות גוש קטיף, אני חושבת גם גאוות הארץ וייצאו לאירופה, החקלאים האלה איבדו לא רק שתי עונות חקלאיות, הם איבדו את המוניטין שלהם. ומוניטין שקנו בעמל ויזע רב. מוניטין שהיום אתה לא יכול שוב לחדש את הקשרים מאירופה, כי יש לנו מתחרות מאוד קשות. הקניינים שם שילמו הרבה יותר כסף לחקלאים מגוש קטיף בגלל המוניטין, בגלל האיכות.


אני לא מבינה איך מדינה יכולה להרשות לעצמה להרוס בכף דחפור את כל מפעל החיים שיצרנו מבלי לתת פתרון לדבר.

תודה.

כשנפגשת עם אנשים במרכז התעסוקה באשקלון, הבעת את רצונך בתחום תעסוקתי כזה או אחר, גם לגבי מיקום?

שאלו אותי מה עשית? אמרתי דוברת בעיקר עם תקשורת החוץ, אמרה שאין עבודה, אתמול הייתי ואמרו שאין להם עבודה.

הבעת רצון לעסוק בתחום מסויים?

לא ניתנה הזדמנות אפילו.

אמרת מהו המיקום הגיאוגרפי שאת מעוניינת כתעסוקה, בין דרום בין מרכז?

זה שוב נגזרת של מה שהמדינה היתה אמורה להכין. אנחנו נעבור לניצן, באזור הדרום אין עבודה.

את מיועדת לגור בניצן?

כן. תודה רבה.

גרתי במושב עצמונה בגוש קטיף 14 שנה, ברוך השם אני לא מובטל.

תודה רבה על המסמך שגיבשת ושלחת.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, על הזימון של הדיון ועל ההתעניינות במפונים לאורך כל הדרך. אנחנו סמוכים ובטוחים שימשיך בכך, וינסה לסייע מה שיותר. אני בקשר בצורה הדוקה עם אנשיו של אבי דואני, ובקשר יום יומי עם האנשים ממשרד התמ"ת, על מנת לסייע ולעזור בעניין.


מספר מלים על עצמי. בתפקיד האחרון שלי הייתי מנהל אזור תעשייה, וגם מנהל החברה הכלכלית של המועצה, כך שהתעסקתי די הרבה והכרנו את הנושאים הכלכליים. בגוש קטיף כמעט ולא היו לנו מובטלים. היתה אבטלה חיכוכית קוראים לזה בכלכלה, כי בסך הכל חיינו כמשפחה, וכל הזמן דאגנו לחוליות החלשות, מה שנרדם כרגע.


אוכלוסיית גוש קטיף מורכבת כמו שאתם רואים מהנציגים פה, והם נציגים אקראיים. אנשים מבוגרים, לא אנשים צעירים בגילאי 25, 30, מה שנקרא הלהט של שוק העבודה, אלא אנשים בני 40 אלו הצעירים, זה אני. הדברים האובייקטיביים שמקשים על התעסוקה ידועים פה לכולם, זאת אומרת אנשים לא נמצאים במגורי הקבע שלהם. רוב המפונים הם חסרי מקצוע, אלו אנשים שבנו את מעמדם ומקצועם ביגיע כפם לאורך שנים, ומתוך כך גם נגזר שכרם ועבודתם.


אעבור על כמה נקודות שאני חושב שהוועדה יכולה לקדם, גם יתנו כלים יותר טובים לאנשיו של אבי דואני שיושב פה שהם משתדלים, כלים יותר טובים על מנת לעזור לאנשים. בתקופה הזאת חשוב איך לגרום לאנשים לצאת לעבודה. המדינה נותנת שישה חודשי אבטלה, דבר פנטסטי.

לא לכולם.

לשכירים.

אבל המונח הוא הסתגלות.

לא, זה לא הסתגלות, אני רוצה לתקן את כבוד המנכ"ל. שישה חודשי הסתגלות נותנת מינהלת סל"ע ללא קשר אם הוא עובד או לא.

לשיטתך, דמי הסתגלות הוא מקבל, הוא מקבל גם דמי אבטלה אם הוא היה שכיר.

אם הוא היה שכיר מבוטח.

הוא מקבל גם אבטלה, גם הסתגלות.

כן.

מקבל דמי הסתגלות.


הדבר הזה יוצר דילמה לאנשים האם לצאת לעבודה מבחינת הכדאיות הכלכלית. שכר כמו שהוא קיבל בעבודתו הקודמת הוא בוודאי לא יקבל. ברגע שאתה עובר מקום ואתה נכנס חדש, אתה צריך להוריד את הראש ולהיכנס בשכר יותר נמוך, מה שנקרא במחיר חדירה לשוק.


יש לי הצעה שנשמעת אולי גרנזיוזית, אני חושב שתחסוך לאוצר המדינה הרבה כסף, וגם תגרום לאנשים לצאת לעבודה. גם מי שייצא לעבודה יקבל 50% מדמי האבטלה, קו נטוי דמי הסתגלות שהיו מגיעים לו גם אם הוא הלך לעבודה. אני יודע שזה נשמע גרנדיוזי, זה נשמע קשה, אבל על ידי כך אנחנו יוצרים קטליזטור, זרז רציני מאוד לאנשים לעבוד.

חלילה שלא נטעה כולנו יחד. דמי ההסתגלות המשולמים על פי חוק פינוי פיצוי, משולמים באופן בלתי תלוי לחלוטין אם אדם מועסק או לא. אם אדוני מבקש, אזרח במדינה, עובד יקבל גם דמי אבטלה, תגיד את זה שאתה רוצה שמי שעובד יקבל דמי אבטלה, זה מה שאתה אומר.

בדיוק, לזה התכוונתי. דמי הסתגלות מגיעים בחוק.

דיבר פה קודמך, אתה אדוני שהיה לך חנות. אמרת שאתה לא מקבל לא דמי אבטלה, לא דמי הסתגלות, לא כלום.

עד היום לא קיבלתי אגורה בגלל החישוב העסקי.

לפי החוק מגיע לו. הוא לא קיבל בגלל בעיות של חישוב.

קודם שאני אגיע לבעלי עסקים, אז נתייחס בצורה מסודרת.



אני מבקש שגם שכיר שהיה שכיר, ומגיעים לו דמי אבטלה, בנוסף לדמי הסתגלות המגיעים לו לפי החוק ללא קשר אם הוא עובד או לא, יקבל 50% מדמי האבטלה המגיעים לו גם אם הוא יצא לעבודה, על מנת שלא יחשוב כל הזמן לנצל את דמי ההסתגלות. אנחנו לא רוצים שינצלו את דמי ההסתגלות בגלל סיבות נפשיות, או בגלל סיבות שבתוך המשפחה.

תן לי לעזור לך. אתה רוצה תמריץ מעבר להסתגלות.

הכשרה מקצועית. היום מי שהולך להכשרה מקצועית של שירות התעסוקה, מחוייב ב-30% מדמי האבטלה שלו על מנת לממן את הקורסים. אנחנו מבקשים שמדינת ישראל במקרה הזה תצמצם את ה-30% ל-5%, 10% על מנת שלא יהיה השיקול לאדם האם לצאת להכשרה מקצועית.


נושא עובדי ההוראה. אין פה נציג משרד החינוך.

הם אחראים על התעסוקה, כולל המורים.

זו בעיה גדולה מאוד.

מכיוון שהיינו משופעים במוסדות חינוך, ישיבות, אולפנות, וכיוצא בזה, ברוך השם על זה גאוותנו, היו די הרבה עובדי הוראה. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך ימנה נציג מטעמו שהתעסק אך ורק עם העניין הזה, מול נציג שאנחנו נעמיד מטעמנו. מי שהיה עובד משרד החינוך אין לו בעיה, העניין הוא לגבי האנשים שלא היו קבועים במשרד החינוך, עובדי עמותות וכו'.


לגבי חקלאים.

למה לא הגעת?

כי לא הוזמנתי.


אני מציע שאנשיו של אבי דואני יקדמו - יש יוזמה של שני קורסים לחקלאים, שימלא להם פשוט את הזמן בצורה מיטבית, כי אין להם עכשיו קרקעות לחקלאות.

כולם מומחים שם.

לא, אף אחד לא מומחה שם. קורס ניהול וקורס של גידול ירקות. אנחנו מבקשים שמשרד התמ"ת יממן את הקורסים האלה ב-90% על מנת לגרום לאנשים לצאת ולהתמקצע בעניין.


לגבי בעלי עסקים. אני מנסה לתת פתרונות מעשיים. מי שפנה למינהלת סל"ע בזמן, כשהוא פנה אמרו לו, אדוני היקר, קח את העסק שלך ותוציא אותו מחבל עזה. שאל איך אני עושה את זה, אמרו לו לך תשכור מבנה. אמר רגע, אבל אתם עוזרים בזה, אמרו לא, לך תשכור מבנה, בזה נגמר הסיפור. צריך להבין שהפיצוי לבעלי עסקים ניתן לפי שומות המס השונות.

ואחר כך מה היה קורה, למשל הוא שכר מבנה?

שכר מבנה, לקח פועלים, עשה הכל באופן עצמאי. מינהלת סל"ע לא סייעה באופן מוגדר, עד כמה שאני יודע. זה לא היה אצלה בליין.

לא איכפת למינהלת סל"ע שעל המבנה הקיים ושצריך לפנות אותו, יש משכנתא, יש חובות? זאת אומרת, למרות כל מה שיש לך, עוד פעם תשכור מקום חדש, תעביר את המכונות.

אם פתחת, כמו שאני פתחתי באשקלון, וניסיתי לעשות את הפתרון הזה, כשאתה בא למינהלת סל"ע, אומרים, לא יש לך עכשיו עוד סניף. יש בחוק את העניין של סניפים, אז אתה נופל תמיד בין הכיסאות.

הפיצוי בחוק מחולק בשני מסלולים, או שאתה לוקח פיצוי במסלול הנכסי, או במסלול הפיננסי, מכיוון שכך בעצם נוצר איזשהו עיוות. תמיד יש לך את הדילמה אם היו לך נכסים ורווחים באותה רמה, יוצר את הבעיה הזאת. אני לא מדבר על הקטע של הפיצוי, כרגע זה לא לעניין. הפתרונות לבעל העסקים – אין להם פתרונות לקטע של העברת העסק והליווי בעסק. נכון שהיא מפנה אותך למט"י אשקלון, מט"י אשקלון אמורים להעביר איתך את התהליך של בניית עסק מחדש, אבל יש להם כלים של הלוואות. אין להם כלים מעבר לכך. נכון שבחוק יש מי שבונה עסק חדש, יש לו מענקים כאלה ואחרים. אבל אם תקח עכשיו את אוכלוסיית הפונים, מי בנה עסקים והעביר עסקים חדשים מחוץ לגוש, אתה יכול לספור אותם על כף יד אחת, זאת אני אומר מידיעה, ולא מנתונים כלליים.

סליחה אדוני, אתה ממינהלת סל"ע? אני יכול לדעת מדוע יונתן באסי לא הגיע? אמרו שהוא מגיע לדיון.

אני לא יכול לייצג. נתבקשתי ובאתי מייד בנוהל קרב. אני לא יודע היכן התקלה. נבדוק אותה, מתנצל.

העלו טענות קשות, אני לא מתכוון לעשות על זה דיון מחדש, בגלל שאתה הגעת עכשיו. אבל איך אתה אמור לענות לי על הטענות של התושבים מבחינת מינהלת סל"ע? לגבי התעסוקה המנכ"ל יושב פה והוא יענה. בדיונים טעונים כאלה, אני לא יכול להגיד רק תעסוקה עכשיו. דברים קשורים אחד בשני, ולכן תמיד חייבת להיות מינהלת שהוקמה לצורך העניין הזה. מדינת ישראל החליטה שצריך להיות גוף שירכז את הנושאים האלה. אנחנו באים בעזרה וסיוע לגוף הזה. במידה ויש לכם בעיות בחקיקה, ידיכם כבולות לפתוח את החסמים האלה, לעזור לאנשים. לא ייתכן שאוכלוסייה שאתם צריכים לעמוד מולה, כולם צריכים לקחת עורכי דין שיעמדו מולכם. אתם צריכים להיות בקשר בין הממשלה כולה וכל משרדי הממשלה לבין האזרחים לפתור את הבעיות שלהם. אנחנו באים לעזור. הדיון שלנו היום הוא לא לחפש אשמים, מה עושים מהיום והלאה, שהם ימצאו את הפתרון של תעסוקה הולמת לפחות כמו שהיה.


מינהלת סל"ע מרכזת את כל הנושאים, לא ייתכן שהם לא יהיו בדיון. לכן כל מה שתשמע עכשיו ואם תענה תענה. אבקש ממך שתקרא את הפרוטוקול מתחילת הדיון, ותוך 10 ימים אתה או היושב ראש שלך, או המנכ"ל שלך, תעבירו לוועדה את כל התשובות בנושא של הדיון היום, ואנחנו נחליט איך אנחנו מתקדמים הלאה. כאשר תשמעו את הטענות האלה, תאמרו איך אתם רוצים סיוע. הצעה לסייע בידכם, חקיקה פה בסעיף כזה של תעסוקה, או של אבטלה, או של מקדמות, לתקן ולעזור לנו, אנחנו מוכנים לעזור.


בבקשה אדוני המנכ"ל.

אעשה זאת מאוד קצר, ראשית, מנסיוני לפחות אומר, שהקשר עם משרד המסחר והתעשייה ועם המנכ"ל הוא קשר טוב, הוא עובד. יש מאמץ לתת פתרונות גם לא שגרתיים. זאת אומרת יש חוק, מתוך החוק עושים כך וכך. לדוגמה קטנה, המרכז פתוח עד השעה שמונה בערב. למה? כדי שהאנשים יוכלו להגיע. לא סוגרים בארבע, ועכשיו לך תחפש את הפקידים. דוגמה מאוד קטנה אבל משקפת אולי את ההבנה ואת הצרכים ואת היציאה מהשיגרה.

מה השאלות?

רציתי לומר גם מלה טובה, אנשים עובדים.


אני רוצה לומר לכם, מה שאמרה פה דבי רוזן. אלו אנשים שכולם עבדו, כל חייהם נתנו צדקה לאחרים, גמ"ח לאחרים. עכשיו הם הפכו להיות הנתמכים. אוספים להם מעילים, אוספים להם נעליים, ואוספים להם זה ואוספים להם זה. קחו את זה בחשבון בחשיבה. שמעתם את האנשים. לגבי מעונות, יש סיוע במעונות מכל מיני סוגים. מצד שני, יש מעבר של אנשים. נניח, אנשי קטיף עברו מכפר פינס למלון שאול המלך בתיאום. הייתי שם, אין מעונות. כי מתווכחים, המינהלת מתווכחת עם המלון על האולם הגדול למטה, אני לא רוצה להיכנס פה לפרטים. זה המון עיסוק, כי הם עברו מפה, ופתאום נוצרה בעיה. אבל אתם יודעים שהם יעברו. אין פתרון לילדים. אז האמהות לא יכולות ללכת לעבודה, אז האבות צריכים לחזור מוקדם. אתם מבינים הרי את הגלגל הזה.

מה לגבי תעסוקה?

זה קשור גם כך. נושא התשלום. תנו להם לשלם כמו שהם שילמו בחבל עזה, ולא כמו שמשלמים באשקלון, תל-אביב וירושלים.


נושא העברת מפעלים. לפי החוק היום, אדוני היושב ראש, אבקש שינוי חקיקה. המפעלים שעוברים לנגב ולגליל מקבלים סיוע. אני מציע שהוועדה תשנה את זה לאזורי פיתוח א'. כל מה שהוא אזור פיתוח יקבל את העדפה הזאת, לא צריך רק נגב והגליל. זה בסדר גמור, אבל לא מספיק. לפי דעתי צריך שינוי.

למה לא מספיק?

כי יש אזור פיתוח שהוא לא נגב והגליל.

נאמר במפורש נגב וגליל, זה כל הרציונל.

הרציונאל שלי אומר שכל מה שהממשלה הגדירה כאזור פיתוח א' ראוי לעידוד.

יש עוד סיבוב של עוד פעם פיצויים, לא מספיק? כמה סיבובים צריך?

אתה יכול להתנגד, זה בסדר גמור.

עובדים זרים. יש בעיות קשות מאוד לגבי עובדים זרים. מעורב בזה גם סגן השר חבר הכנסת אלי אפללו. זה לא נפתר, אתם יודעים את זה. אני אבקש עוד פעם פה מאמץ מיוחד למעקב של הוועדה, אדוני היושב ראש. עובדים פלסטינים – היתה הבטחה שמי שיעסיק עובדים פלסטינים, יוכל להעסיק אותם גם בהמשך. בחקלאות, בתעשייה, בכל נושא. למרות הסגר יתנו להם להיכנס. מדובר על כמה מאות עובדים. נכון להיום מלפני חודש וחצי שיש סגר, אף עובד, אבל אף אחד לא נכנס. אתם מבינים למשל שחרושת קטיף שהעסיק 80 פלסטינים, בלי 80 עובדים ביום אחד, הוא פושט רגל, מה אתם רוצים ממנו? הוא זורק עוד 40 יהודים כמובן, כי לא יהיה לו עבודה, וההמשך ידוע. כבר שמענו פה הרצאה אחת, אני לא רוצה לחזור עליה.


נושא החינוך. אבקש מהיושב ראש, במובן של תעסוקה, קשור אליך.

אני אכתוב מכתב.

אני מציע לעשות מאמץ. דובר על זה אני לא רוצה לחזור.


אדוני המנכ"ל, אבקש גם את תמיכתכם בהקמת מרכז מסחרי בניצן. רוצה לעבור שם רופא שיניים, אומרים לו, אין לנו גם לא שמונה מטר, לא שמונים מטר. רוצים להקים פיצה, פלאפל. זו בעיה גם של הנוער, אין מה לעשות. לאדם ההוא אין מכולת. אין מקום שאפשר יהיה לקנות חלב, מה הבעיה עם זה? אבקש ממך להעלות את הנושא בשבוע הבא. יזכירו את זה, אפשר להרוויח מזה, זה לא צדקה. אנשים חיים, היה להם את כל השירותים האלה, זה לא דבר מוגזם לבקש. הייתי צריך כמה מאות מטרים מבנה נייד לחלק אותו לחנויות קטנות, והם יקימו ויהיה קצת יותר טוב שם.


אני רוצה להודות על כל מה שנעשה, בעיקר לבקש תעשו יותר. הוכחתם שאתם יודעים לעשות, אז אפשר לבקש מכם.

בבקשה אדוני המנכ"ל.

ברשותך אדוני היושב ראש, ברשותכם, קודם כל רוצה לתת תמונה כוללת, ולאחר מכך אשיב באופן ספציפי לנושאים שונים שהועלו כאן.


המשימה לסייע לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון בתחום התעסוקה הוטלה על משרדנו בחודש אפריל 2005. המחשבה בנושא הזה של מנכ"ל ראש הממשלה היתה, שבנסיבות שהטיפול נעשה בתחום התעסוקתי איננו נובע מאחריות החוק, איננו נוגע לנושא של פיצוי-פיצוי, אלא ניתן לסייע על פי הכלים הקיימים בידי המדינה, ובידי הגופים הפועלים בתחום התעסוקה, ראוי להפריד את זה כמאמץ נפרד, משום שודאי ידוע לכם שמינהלת סל"ע פועלת על פי קריטריונים אוניברסליים שבחוק. ואילו מאיתנו מצופה שנפעל על פי קריטריונים פרטיקולריים מול כל אחד ואחד, משום שכל אחד הוא עולם ומלואו, ולכל אחד יש המאפיינים המיוחדים שלו. לא ניתן באמצעות חקיקה לסייע בתחום התעסוקה. ניתן לסייע בתחום התעסוקה באמצעות טיפול פרטני של כל מקרה ומקרה.

יש לכם את הכלים.

יש לנו את הכלים, וזו המכוונות שלנו בתחום הסיוע לתעסוקה.



וזו הסיבה שנקבע בתחום התעסוקה מאמץ נפרד בראשותו של משרד התמ"ת. ברור שיש גם זיקות בין החוק ומה שמגיע על פי חוק, לבין תחום התעסוקה. שמעתם את הדברים כאן מפי האנשים, בין שזה קשור לזכאויות של בעלי מפעלים, או בעלי עסקים אחרים, או זכאויות של הפרט. אבל הטיפול שלנו איננו טיפול בזכאויות שעל פי חוק, אלא הנסיון מול כל אחד ואחד מהתושבים להתאים לו את הפתרון התעסוקתי הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר.


הנחות היסוד שאנחנו פעלנו על-פיהם הם כדלקמן: לממשלת ישראל יש מחוייבות, וזו ההדגשה מחוייבות לשיקום תעסוקתי לתושבי חבל עזה וצפון השומרון לאחר הפינוי. איננו רואים את המחוייבות של הממשלה בנושא הזה כמו מחוייבות רגילה לכל אזרח, אלא מחוייבות עודפת, משום שאפשר להתנסח איך שרוצים, ואנחנו מרגישים כממשלה שהיה לנו יד אמיתית בהפסקת מקום עבודתם של אותם פרטים שיצאו מגוף קטיף לצפון השומרון.


ההנחה השניה שלנו היא, שהפיצוי הכספי נותן מענה כלכלי. יהיה מי שיגיד חלקי, אני לא מתווכח על זה. אבל אין בפיצוי הכספי כדי לתת מענה שיקומי, זו הנחה שנייה. הנחה שלישית, שחלקה הגדול של האוכלוסייה איננו יעד קל להשמה מבחינה תעסוקתית, משום מאפיינים שונים. חלקם מאפיינים של כישורי עבודה, חלקם מאפיינים של רמת שכר שאנשים התרגלו אליה. מן המפורסמות שבגוש קטיף, רמת השכר ששולמה, בדרך כלל היתה גבוהה יותר מאשר רמת השכר ששולמה בתפקידים מקבילים בשטחיה האחרים של ארץ ישראל.


הנחה רביעית, ברור לחלוטין שיש יחס ישיר בין תקופת ההסתגלות של התושב לבין מהירות ההשמה במקום עבודה חלופי. אמרתי קודם שאנחנו לא רואים בתושבי גוש קטיף וצפון שומרון אוכלוסייה רגילה של מבקשי העבודה. ברור לחלוטין שההשמה בעבודה של חלק מהאוכלוסייה מחייב הכשרה, וברור לחלוטין שאנחנו מדברים בפרוייקט שיחייב גם ליווי תעסוקתי לפחות עד יוני 2006, וייתכן גם מעבר לכך. זה מתוך לימוד הלקחים מפינוי סיני, מתוך ההבנה של מרכיב התעסוקה בשיקום של האוכלוסייה שהתפנתה מאותם מגורים.


התלבטנו בין מודלים שונים של צורת הפעלה. בסופו של דבר גיבשנו מודל במונחים של אשנב כל – ONE STOP SHOPE שמוקם באשקלון, עם שלוחה בעפולה לטובת צפון השומרון, כאשר המכוונות שלנו היא למרכז שיש בו את כל הכלים, בהמשך לשאלתך אדוני היושב ראש, לתת מענה בצורה המיטבית לכל פונה. יינתן כמה דגשים, משום שאם לצורך הדוגמה עלה בדברים של מר יצחק גולן הנושא של השתלמות בתחום מחשבים, אז אנחנו לא עוסקים בידע באשר הוא ידע, או השלמת השכלה. אם לצורך העניין עבור השמתו של מר גולן הפעם כשכיר, הוא אמר שהוא איננו מעוניין להמשיך כעצמאי. הוא יידרש לקורס בשפת תיכנות כזו או אחרת, אינני רוצה להיכנס לפרטי המקצוע, זאת ודאי הוא יקבל, גם אם הוא יהיה היחיד בקורס. לעומת זאת, אם הוא אומר תראה, יש לי קצת זמן אני רוצה להרחיב ידע בנושא של תכנות הצפנה כאלה או אחרת, סתם לקחתי נושא, עם זה עם כל הכבוד אנחנו לא עוסקים כי אנחנו לא מוסד להכשרה אקדמית. אנחנו מוסד עם גישה מאוד אינסטרומנטלית של מה היינו רוצים שיקרה עם מר גולן במונחים של הסבה במקצוע. אגב, במאמר מוסגר, אבל והיה לנו יותר מהנדסי אלקטרוניקה. עקרונית הרבה יותר קל עם מהנדס אלקטרוניקה מאשר בעלי תפקידים אחרים. בהזדמנות זו אני אומר לך מר גולן, שאני מאוד אופטימי לגבי היכולת שלך להשתלב, מתוך לא איזשהו אמונה כללית, אלא דווקא מתוך היכרות עם נתונים של שוק העבודה. בלי להכיר אותך באופן אישי כמובן, אבל כן מתוך היכרות שוק העבודה.

מה עם האדון, יש לו חנות למסגרות? מה עם הדוברת?

אני אתייחס לזה, אני מבטיח. אגיע גם לגברת רוזן, רשמתי את ההערות, לא אשמיט אף אחד.

אני רק רוצה להעיר. אני לא רק מייצגת את עצמי.

אני יודע. אחריך יש אנשים מכובדים וחשובים.

יש לנו 7,000 אנשים שבאמת זה עוול. היה קל יותר להתמודד עם הבעיות הביטחוניות, מאשר הבעיות שנוצרו היום.

מי אוכלוסיית היעד שלנו? במצגת שלפניכם יש את הדיאגרמה של אוכלוסיית היעד. כמובן השכירים בגוש קטיף 740 סך הכל. עצמאים 520. אלה שאינם בכוח העבודה, כי אלה שלא הועסקו בגוש קטיף, מניינם כ-300. לשאלה שלא פעם אנחנו נשאלים, מה הטעם אנחנו מוצאים לטפל באוכלוסייה שלא היתה בכוח העבודה, הנחת היסוד שלנו היא שיש סיכוי שכתוצאה מן המעבר מגוש קטיף או צפון השומרון נדרשת המשפחה לא למפרנס אחד אלא לשני מפרנסים. לכן אנחנו מאמינים שגם אוכלוסיות אלו שלא היה בשוק העבודה, יהיו אוכלוסייה רלבנטית לטיפול.

אדוני המנכ"ל, יש 740 שכירים, כמה מתוכם עובדים?

אגיע לזה בהמשך. אתן לך ולוועדה את כל המידע שיש לי.


אוכלוסיית יעד נוספת שלנו היא כמובן אלה שאמנם גרו מחוץ לגוש קטיף, אבל הועסקו בגוש קטיף. וכיוון שאמרתי לכם שהנחת המוצא שלנו זה שהממשלה בהחלטותיה בעצם ניתקה את מקור פרנסתם של תושבי גוש קטיף, על פי אותו הגיון, מי שגר מחוץ לגוש והוא עסק בגוש, אנחנו מחוייבים לו על פי אותו מתווה שציינתי קודם.

יש בעיה עם הנתונים, בעיה גדולה.

דיון על נתונים ודאי לא ראוי שיתקיים כאן. הנתונים שלנו מתואמים היטב עם מינהלת סל"ע. אם אדוני חושב שהנתונים שלנו לא נכונים, אתה ודאי יודע את הכתובות. תגיד, חבר'ה תראו, זה לא 300 זה 301. אם זה מה שתגיד לנו, נשיב לך שאנחנו לומדים לחיות עם הטעות הזאת. תגיד שזה לא 300, זה 600, אני מבטיחך שנעשה בדיקה. אבל אני מציע שתאומי בנקים במרכאות, בוא לא נעשה בשולחן הזה. תן לי כרגע את הקרדיט שהנתונים שלי מאוד מדוייקים, באשר תואמו עם מספר לא קטן של גורמים. ו-200 בצפון השומרון.


לגבי אופן הפעולה. כבר אמרתי לכם שבחרנו במודל של אשנב כל, היו לנו כמה וריאציות, לא הלאה אתכם. במרכז הזה פועלים שמונה גורמים, קודם כל המרכז הזה מנוהל על ידי אבי דואן, כולכם מכירים אותו. אבי מהנסיון העצום בתחום התעסוקה, במקור, בעצם גם בהווה איש הג'ויינט. הוא מרכז את הפעילות במרכז באשקלון.

הג'ויינט מעורב?

כן, הג'וייט מעורב בסיוע רב מאוד למרכז באשקלון. כמו-כן תכנית מעברים שהיא חלק מהתכנית הזו, היא הרי תכנית שהג'ויינט מפעיל אותה, או הג'ויינט עומד מאחוריה. וזו הזדמנות נהדרת גם להודות לחברינו לג'ויינט שעושים הכל כדי לסייע לנו.


מכל מקום עם הגורמים השותפים, הרשות לעסקים קטנים. נמצא פה מנכ"ל הרשות עמירם בוקשפן, נמצא פה סגנו אלי בנטאטה. נמצא פה אדם סופר חשוב מבחינתי, מוטי שמרכז את הפעילות הזאת, הוא עושה עבודה נפלאה. לא כי אני אומר, כי אני מקבל כל הזמן פידבקים יוצאים מן הכלל והפעילות של מט"י אשקלון בהקשר של סיוע.

מה זה עסקים קטנים? מהו הכמות של העובדים שמעסיקים שנקרא עסק קטן.

כיוון שכבר אמרתי קודם שבמה ששייך לזכויות של מפעלים, הם הרי מוסדרים על פי החוק. מבחינתנו לא היה מפעל של 1,000, גם מפעל של 1,000 היינו מטפלים בו.

אנחנו ממש לא מקפידים באותיות הקטנות של ההגדרות.

אתה צריך לבדוק עם בעל מפעל הטקסטיל ששמענו אותו כאן, מה בדיוק המקרה הספציפי שלו של העברת המפעל. שמעתי ממנו שהפיצוי שניתן איננו מכסה את כלל הפסדיו, שמעתי את זה. אני לא שמעתי ממנו למשל אם היום הוא בדרך להקים מפעל אחר, אני לא בטוח שזה המצב. אם אתה רוצה, ננתח לפרטים את המקרה שלו.

בטח יש עוד 800 כאלה, או 80 כאלה.

אתן לך את כל הנתונים על עסקים. אני מבקש להעביר לחברי הוועדה תמונה כוללת, ואז יהיה הרבה יותר קל לכולם.

אבל שלא תהיה מעוותת. לצערי אתה קצת מעוות את המציאות. אני כן ניסתי לעשות את המהלך הזה, וכן ניסיתי להפעיל, לא דרך מט"י אולי ישירות דרך משרדך, משרד התעסוקה.

איזה תמונה עיוותתי?

אתם חושבים שעסק שמקימים אותו מאפס במסגרת של מה שאתם יכולים לתת במדינה הוא יכול להתקיים. אני מודיע לך פה, שכל מה שאתה רוצה לעשות מצריך הכשרה. הכשרה היא תמיד מוגבלת באופי האנשים שאתה יכול לקחת ולהכשיר מהמדינה כדי לקבל סיוע מהמדינה. הסיוע אף פעם לא מיידי, כך שעד שאתה מצליח לגלגל איזשהו עניין, אתה חייב לממן את זה חצי שנה מראש. איך אתה רוצה שמישהו כמוני יפתח איזושהי יזמות, כשמצד אחד אני לא יכול אפילו להכשיר את העובדים כי המדינה לא יכולה לתת לי את כל האמצעים האלמנטריים כמו הכסף לעובדים שאתה צריך לתת כשאתה מקבל אותו ב"דיליי" 25%.

אני יחסית מצוי בענף הזה שאתה עוסק. אני לא חושב שצריך לקחת את השולחן הזה כאן ולפתח אותו לדיאלוג בינינו על הכלים שקיימים וניתן לסייע, ואולי גם על הכלים שלא קיימים.

אבל אל תציג את מט"י כאיזשהו פלטפורמה מיידית לבן-אדם שיכול להתחיל לעבוד.

בעל עסק שרוצה להעביר את העסק שלו מגוש קטיף לאזור אחר בארץ, בין שהוא אזור עדיפות ובין שהוא לא אזור עדיפות, יש כתובות מאוד ברורות לבעל העסק הזה לקבל סיוע. מכל צורה שהיא, יתר על כן, גם בחוק פינוי פיצוי יש הטבות שהן במפורש הטבות שניתנות באמצעות מרכז ההשקעות אצלנו שהן הטבות יתר ביחס למפעלים אחרים כדי להקים מפעל מחדש.


אדוני היושב ראש, אני מוכן להפוך את הדיון לנושא של המתפרות של גיא. נדמה לי שזה לא נכון.

אבל זה נושא אחד שמשקף עוד עשרות עסקים - - -

אם אתה שם הצידה לרגע את השאלות שעלו כאן לגבי מועדי תשלום פיצויים, ולגבי מקדמות, ולגבי הלוואות. אם אתה עוסק רק בנושא של קידום היכולת של היזמות העסקית לפתוח עסק חדש, אז יש לנו את כל התשובות ללא יוצא מן הכלל.

השאלה היא מאוד פשוטה. אני מבין שבמאקרו אתם עובדים נכון.

גם במיקרו אדוני.

מה שאומר גיא, ואני שומע לאורך כל הדרך על הבעיה הפיננסית. אתה לא יכול לעבוד אם לך את הבאקינג הפיננסי, לא יעזור שום דבר.

יותר מזה, הוא נכנס עכשיו לחובות שהוא יצטרך לעבוד שנים בשביל להחזיר אותם אחר כך.

אי אפשר כך לברר עניין. זה חיים של אנשים, זה לא פוליטיקה.

על זה אני מדבר.

השאלה היא פה, אין באקינג פיננסי, זה דבר חמור של מינהלת סלע. אלוקים אדירים, מה אתם משגעים את האנשים עם נתונים. אם מישהו אומר לך שהוא גר, וכתוב במשרד הפנים, ויש חשבונות חשמל וכו', למה הדברים האלה לוקחים כל כך הרבה זמן? למה כל ההצלבות האלה לא נעשות מיידית, ומי שרוצה נכנס לתוך התהליך וזורם איתו. הבעיה היא לא מודל, הבעיה היא הפרוצדורה והביורוקרטיה שאנחנו יודעים גם אם אתה לא מפונה, לא מגורש. לא מפונה, אם אתה אזרח מהיישוב מוציאים לך את הנשמה גם כאשר כולך מלא בכוונות טובות. על אחת כמה וכמה כאשר אתה בטראומה גם פוליטית גם אישית מכל הכיוונים. זאת השאלה.

לא מדובר פה באנשים שלא רוצים, או לא יכולים. מדובר פה בנושא בין-תחומי, בדיוק מה ששמענו על החקלאים, אנחנו שומעים פה עם האחרים. זה בין-תחומי וזה קשה, וזה ביורוקרטיה, וזה לוקח זמן, ואתם עומדים בפני הביורוקרטיה לא אנחנו. שני דברים חייבים לקבל תשובה בלי להיכנס לפרטים. 1. לוח זמנים – הזמנים שעברו, החודשים של המחדלים והאי טיפולים, ועכשיו עוברים עוד כמה חודשים קדימה. 2. פיצויים – בדיוק כמו שיש למנכ"ל משרד החקלאות פיצוי אובדן עונה חקלאית, הבן-אדם שמפעלו נעצר, לא נהרס, לא רק שהוא לא מייצר יותר, הוא עכשיו נכנס ואוסף חובות. הוא יילך 4 שנים קדימה רק כדי לשלם את החובות שלו.


אדוני היושב ראש, הנקודה החשובה היא, שחייבת להימצא קרן מיוחדת לתת לאנשים כסף.

אנחנו מטפלים היום ב-1,653 אנשים ועוד 80 אנשים מצפון השומרון. כאשר מול האוכלוסייה הזאת יש לנו 1,420 משרות. אני רוצה לחדד, אין לנו שום אשלייה ש-1,420 משרות כל כולן הן משרות שתושבי גוש קטיף וצפון השומרון יחטפו אותם מחר בבוקר. כבר אמרתי קודם, יש פה תהליך התאמה ברמה האישית. ברור לחלוטין שלצורך הדוגמה, והדוגמה בלבד היא שעסקה בתחום של פעילות מול התקשורת, מחר בבוקר אשלח אותה להיות קופאית ב"אייס", יכול להיות שזה לא מהווה את כל האמביציות המקצועיות שלה לקריירה. אני לא משלה את עצמי, ואף אחד מהאנשים פה לא משלה את עצמו. רק אומר לכם, שבמונחים כוללים יש נתח גדול של ג'ובים, ואנחנו פועלים להרחבתו כפי שאני אסביר גם בהמשך. זו בסך הכל האוכלוסייה המטופלת.


נכון להיום הושמו בעבודה כבר 60 איש, כאשר ברור לנו לחלוטין שאנחנו נהיה בתהליך מואץ של השמה בעבודה, משום שעד לשבוע האחרון לא רצו לדבר איתנו, בין משיקולי חגים, ובין משיקולים של קביעת מקום המגורים הקבוע, ואנחנו לגמרי אמפאתיים למצב הפסיכולוגי שבו בן-אדם אומר סליחה, לפני שאני מחפש לעצמי את הקריירה הבאה, אני רוצה לדעת איפה אני גר, בין זמני ובין קבוע. לפני שאני מגיע למרכז התעסוקה באשקלון, אני רוצה לעבור את החגים בשלום. אנחנו מבינים את זה היטב, ואנחנו אומרים את זה בנתונים שיש גרף עולה של השמות.


מבחינת הגופים השונים שפועלים במרכז. ציינתי את תחום ההשמות בעבודה, ציינתי את שירות התעסוקה. יש את תחום התעסוקה של ההתיישבות הקהילתית. זה מטופל באמצעות מעברים. אנחנו לא רואים גזירה שווה בין שכיר רגיל לבין שכיר במסגרת הקהילתית. יש כמובן את כל התחום העסקי.


בתחום העסקי – יש גם נתונים נוספים אם נידרש בהמשך. 38 עסקים עברו כעסקים חיים, וממשיכים את פעילותם. 24 מנהלים פעילות חלקית. 36 עסקים נסגרו. 7 מפעלים ממשיכים בעזה בעלות פלסטינית, זה לא ממן עניינו כאן.


זה לא כל תמונת העסקים. תמונת העסקים הכוללת שלנו היא 140 עסקים, שלגבי כל אחד מהם אנחנו יכולים לומר לכם בדיוק איפה זה עומד. בואו נבין דבר אחד מאוד מרכזי. אני אינני יכול לבוא לבעל עסק ולומר לו, תשמע אתה חייב להמשיך בתחום העסקי. ברצותו ימשיך, ברצותו לא. זה בדיוק הדוגמה שהושמעה כאן קודם. אבל כן מחובתי לסייע אם הוא רוצה לצאת לתחום העסקי. אני לא טוען לרגע שלמדינה אין ספור כלים, זה פשוט לא יהיה נכון. אבל כן יש יכולת להתמודד עם כל מקרה, ואי אפשר לשים את כל העסקים כמקשה אחת. לא דין חנות משקאות כדין מפעל טקסטיל. לא שאלתי אותך מספיק לגבי הקידום של הנושא העסקי שלך, אני לא יודע אם אתה מחובר למט"י במרכז.

מט"י פנו אליי, שאלו את השאלות, עניתי להם תשובות, ומאז לא ראיתי אותם.

הוא נמצא במלון, הוא רוצה לעבור לחנות, היתה לו חנות. הגענו אליו למלון בירושלים בהייאט, עד עכשיו הוא נמצא שם, הוא רוצה לעבור לניצן. הוא בערך אחד מתוך 50-60 אנשים שרוצים לעבור לניצן.

מתי יהיה לו מקום שם בניצן?

אני מייד אתייחס לזה.

צריך להכשיר שם מקום.

באתר הזמני בניצן לא ניתן למקם עסקים, משום שאין שם משבצת שהיא משבצת שמיועדת לעסקים. ולכן מה שניתן הוא זה להקים אתר לעסקים במגורי הקבע של ניצן. כאשר היתה בעיה בעבר, בעיה מכרזית, ואני פתרתי את הבעיה המכרזית כי המדינה תבנה את המרכז העסקי הזה ותשכיר אותו לבעלי עסקים.

אי אפשר להקדים אותו?

בדיוק מה שאנחנו עושים. אבל בדיוק מה שאנחנו עושים. אם למישהו יש הבנה שאנחנו נקים שם מרכז עסקי ל-40 עסקים, התשובה היא לא. אנחנו לא מעריכים שביישוב הקבע של ניצן נצטרך מרכז עסקים כזה גדול. אבל כן אנחנו לוקחים בחשבון שעסקים מידיים, כמו חלב ומוצריו לצורך הדוגמה שניתנה פה, אכן כן צריך בניצן. לא עולה על דעתנו שמישהו צריך לנסוע לאשקלון כדי לקנות מוצרי יסוד, זה ברור לחלוטין.

ולכן?

המבנה הראשון שיוקם, יגרור אחריו את כל המבנים האחרים. הראשון שיוקם - - -

מה שאנחנו מקדמים עכשיו זה את מרכז העסקים בטאבה שקיימת באתר הקבוע. באתר הזמני אין לי שום כלי זולת שינוי חוק. אני לא יודע במדינת ישראל להקים עסק בשטח שתיכנונית לא יועדה לעסקים.

מדובר על עוד 3 שנים. כשאתה אומר לי שאתה לא יודע, אז אני כבר מודאג מאוד.

לא יודע לגבי מה, לא הבנתי.

לגבי להסתדר עם טבאות.

המינהל אצלכם, הכל אצלכם. אפשר להוציא טאבה נקודתית, לשנות אותה.

שינוי יעוד באתר הזמני היום, זה סיפור של חצי שנה במקרה הטוב.

תכניס פרוייקט לאומי.

לא מה שהיה בניצן - - -

אני בכל זאת חייב להדגיש. באתר הזמני הטאבה לא מאפשרת מכרז עסקים. הכוונה היא להשתמש במשבצת שיועדה באתר הקבוע. שם משרדי בסיוע משרד ראש הממשלה באמצעות קראוונים בשלב הראשון יתן את המענה העסקי, וזה בתוך כמה חודשים. אבל הבקשה המקורית של תושבי ניצן, שבתוך היישוב הזמני נקים מרכז עסקים היא בלתי אפשרית, כי אין ייעודי קרקע, אין גם איפה.

אז מה יהיה?

אמרתי, תוך כמה חודשים יהיה מענה באתר הסמוך שהוא אתר הקבע. זה פתרון יוצא מן הכלל, לא מבין למי צריכה להיות בעיה עם הפתרון הזה.

אתם ידעתם שמפנים, ידעתם שפיניתם את ניצן, הייתם יכולים להקצות לזה שטח כשזה מאוכלס לא בנוי. נוצרה בעיה מטפלים בה, בסדר גמור, זה טוב. זה לא דבר שנפל מהשמיים.

אני רוצה להיכנס לנושאים ספציפיים שעלו כאן. מר גרוס, אני מבקש ממך, תהיה בקש עם אנשי המרכז לטיפוח יזמות. יש לנו לא מעט כלים לסייע לך.

הלוואות אני לא יכול לקחת כי אין לי מאיפה לשלם. הציעו לי הלוואה, אני לא מוכן לקחת הלוואה. היתה לי חנות, שילמתי 15 שנים משכנתא, לא מוכן לקחת הלוואה נוספת. אתה יכול להקים לי מודל, אני אוכל להיכנס אליו.

...הרסו את החנות, אתה מבין את זה?

אני לא יודע לשלם לך זכויות שיש לך על פי חוק.

בסדר, רק תאפשר לי מקום להקים חנות בתוך ניצן, יש מקומות כאלה.

מה הבעיה לקחת דירה ולעשות אותה - - -

על פי חוק זו בעיה.

זה מקרה חריג, צריך להבין את זה.

שימוש חורג אמרתי לכם, זה תהליך של לפחות חצי שנה.

אדוני היושב ראש, אנחנו לא יכולים לעשות חקיקת חירום? יש פה מצבי חירום.

אולי לעשות הוראת שעה על ידי הממשלה.

יש בעייה אמיתית, אנחנו צריכים לחשוב מה לעשות.

ח"כ איוב, אנחנו צריכים לשבת יחד.

אינני רוצה להיכנס להיבטים ספציפיים עם מר גרוס. אני רק מבקש ממך מר גרוס, תהיה בקשר עם המרכז לטיפוח יזמות, יש לא מעט להציע לך.


אם אחרי המפגש הרציני, אם המרכז לטיפוח יזמות תראה ששום דבר מבקשתך לא יכול לקבל מענה, אני מוכן באופן אישי לטפל בעניינך. תרשה לי להניח שאתה תקבל את מלוא התשובות בתחום של מט"י.


לגבי הנושא של המכולת של מנחם. אני מכיר את הנושא שלו, נפגשנו כפי שהוא ציין. אכן אני מאשר, ואני זוכר את הפגישה איתו. אם יהיה לנו את המרכז העסקי בניצן—

אתה לא צריך מרכז כרגע, מכולת, להכשיר זמנית.

על זה אני מדבר.

אפשר להניח שאם יהיה שם מבנה מכולת אתם לא תפעלו במרץ לפנות אותו?

אני לא יכול להשיב, כי זה לא תחומי כידוע לך.


אני כן יכול לומר לך, שמשרדי יקח על עצמו את אותו מבנה, להשכיר למנחם או לאחרים, כדי שיהיה מכולת לתושבי ניצן. אני רק אומר, שזה לא יהיה במשבצת קרקע שהיא לא על פי חוק. סליחה, כולנו חברים במדינה הזאת.

מה המרחק?

אני מהמדינה עוד לא קיבלתי שקל. הלכתי למט"י כדי לבקש הלוואה בשביל לפתוח עסק. אני מחכה כבר מעל חודש, עדיין לא קיבלתי מהם תשובה. אין לי מה לאכול, אין לי עבודה, לקחתם לי את הבית, לקחתם לי את העסק, בלי כסף, בלי כלום. לקחו לי גם את האוטו. לקחתי הלוואה כדי לשחרר את האוטו. מה זה הדבר הזה? הייתי באשקלון במט"י, ביקשתי הלוואה ושום דבר.

תשבו איתו אחר כך, תראו מה אפשר לעשות.

לגבי הנושא שגיא נתנאל התייחס אליו, אני כבר נגעתי בזה קודם. אני מוכן ללמוד גם את הפרטים. אבל פה נחלק בין שני הדברים גיא. מה ששייך למצבת החובות זה דבר אחד, שבעיקר המענים הם באמצעות חוק פינוי-פיצוי. אם אתה רוצה להמשיך להיות בעל עסק בצפון אשקלון, או בכל מקום אחר, יש לנו בהחלט כלים לסייע. אני לא יודע לסייע לך על כל גישור ההון שחסר לך כרגע. אנחנו יודעים לגייס או לסייע לך בהלוואות בהיקפים לא קטנים. לא נהפוך את זה לאיזשהו שיחה פרטית על מקרה של הטקסטיל של גיא נתנאל. אני אומר לך לשווא, שאם פניך לחדש את המפעל באזור עדיפות כפי שצויין קודם, אנחנו בהחלט פרטנרים. אם אתה נתקע במצב שבו, בכלים שאתה לדעתי מכיר היטב בין בחוק עידוד השעות הון, ובין במסלול התעסוקה או אחר, אז זה בהחלט דבר שאני יודע לסייע באמצעות כלי המשרד.

יש לי בקשה אחת. היות ואתה מדבר על אותם מנגנונים שכבר נכוויתי מהם, וכשאני דיברתי בזמנו כאשר פתחתי את המפעל באשקלון, אמרתי, המדינה צריכה להרים פה את הכפפה כדי לתת לנו את היכולת להמשיך את העסקים, לקצר את התהליכים. אם אני צריך לפתוח מפעל זה תהליך ארוך ומייגע. אם אני צריך איזשהו עידוד השקעה וסיוע, מבחינת ההכשרה שלי לעובדים עצמם למשל, תקצרו את התהליכים.

גיא, אין לי אלא להציע לך, להזמין אותך לפגישה אצלי, אני רוצה לשמוע מקרוב, דווקא משום שאתה מציין שכל כך נכווית, אני רוצה לשמוע באופן בלתי אמצעי ממה בדיוק נכווית, ומה התהליכים שמבחינתך הם בלתי אפשריים.

בסדר, תקיים פגישה. אבל אני מבקש ממך, אם אתה כבר בא, אל תסתכל רק על עצמך. תסתכל על עוד כמה מפעלים באזור שיהיה פתרון ויתנו את המענה לכולם. תודה.

לגבי יצחק גולן, דיברנו על הדברים.


לגבי גברת רוזן. מרכז התעסוקה לא אמור רק להגיד לך איזה משרות קיימות, אלא בהחלט הוא גם אמור לשמוע ממך, גברת רוזן, מה היית לעשות עם קריירה חדשה. אם לא נעשה איתך תהליך כזה, אז יכול להיות שיש במקרה שלך תקלה.


אנחנו במפורש לא עובדים בשיטה שבה אנחנו שולחים אנשים לתעסוקה גם אם אין להם כישורים לכך, או אין להם שום מוטיבציה לכך. אנחנו עושים כל דבר כדי להתאים בין רצונות הפרט ויכולות הפרט, לבין התעסוקות. אני מודה, אין לנו אין ספור של תעסוקות, ולכן אנחנו מעבירים בוועדת השרים הקרובה, בראשות ראש הממשלה החלטה שמחייבת את החברות הממשלתיות לקלוט אחוז אחד ממועסקיהם בחברות הממשלתיות. זה יתן לנו סדר גודל של 500 משרות. אני מאמין, לא שוחחתי עם הגברת רוזן, אני מאמין שזה למשל ישפר באופן דרמטי את מגוון היצע התעסוקה שניתן להציע ליועצי גוש קטיף.

יכולה להיות דוברת שר התמ"ת, או שר האוצר.

דיברתי על חברות ממשלתיות, לא דיברתי על משרדי ממשלה.


לגבי הנושאים שהעלה מאור. אני רוצה לחדד כמה דברים. הסוגייה של הכללים לקבל דמי אבטלה מובנים לכולם. אתה צודק לגבי ה-30%. אגב, לא השלמת להגדיל את הבעיה, יש גם בעיה של משך ההכשרה. משום שכידוע בדמי אבטלה הם משולמים לפי מכסת ימים של זכאות אישית, ומה לעשות יש קורסים שנמשכים יותר.


מה הפתרון שיש במינהלת לתעסוקה שלא קיים לגבי אף אזרח במדינה, וקיים לגבי יוצאי גוש קטיף. קודם כל לא הגבלנו את משך ההכשרה. מה שהוגבל לגבי כל אחד ואחד מאזרחי המדינה כמקבל דמי אבטלה, עבור יוצאי גוש קטיף וצפון השומרון, אין הגבלה על משך ההפשרה. אני לא אטען בשום אופן, שאם הדבר שמישהו רוצה לעשות זה להיות רופא, ולדעתו המדינה צריכה לתת לו עשר שנות לימודים באוניברסיטה, אני בשום אופן לא אומר לכם שיש לי יכולת להתגבר על מאוויים מסוג אלה. אבל אם קורס נמשך שנה, והזכאות של אותו אדם היא תקופה קצרה יותר, אנחנו בנושא הזה כעדיפות וכמדיניות של עדיפות לא מתחשבנים.


איפה הבעיה? הבעיה היא דמי המחיה בתקופה של ההכשרה. אם עומד לרשותו הסתגלות זה ודאי מקל, אם עומד לרשותו דמי אבטלה זה ודאי מקל. אנחנו בוחנים עכשיו את האפשרות במקרים מסויימים לתת מלגת קיום כדי לגשר על הפער הזה בין דמי אבטלה לבין השתלמות. זה בהתייחס לנקודה הזאת.


לגבי עובדי הוראה, חד משמעית ההחלטה - - -

אולי גם פה יש העדפה בממשלה, שהמפונים יקבלו איזושהי העדפה גם בנושא חינוך יקלטו אותם, יהיו מורות מחליפות.

אומר לכם מה היתה ההנחייה של אילן כהן, ההנחייה של אילן היתה למשרד החינוך, ואני יודע שכך הם פועלים, שכל מי שעבד לסגלי הוראה כולל עמותות, משרד החינוך מחוייב לתעסוקתו, זו הנחיה שמוכרת לי.

אנחנו מכירים מורים ומנהלים שנוסעים - - -

לא כולל עמותות.

לא מוכר או כן מוכר?

הוא אומר עובדי מדינה בלבד.

כולל עמותות הוא אומר, כולל עובדים זמניים.

העניין של העמותות ושל הרשויות, עובדים שהם לא עובדי משרד החינוך הם בבעייה, ואין כרגע מחוייבות, יש רצון טוב, אבל אין מחוייבות לפתור להם את הבעיות, אלו בעיות קשות, זה מאות עובדים.

נטפל בוועדת החינוך.

לגבי כמה הערות שהושמעו על ידי חבר הכנסת אורי אריאל.

אחרי שאתה נוסע לבאר שבע ואתה נמצא שם בגן עדן במלון פרדייס ורואה את אנשי כפר דרום שמהיום הראשון הלכו עם הממשלה, ועד היום לא הגיעו למחוז חפצם, אתה אומר, אם זה גן עדן, מה זה הגיהנום?

אנשים שכבר חיים במקום מסויים מספר שנים, אתם מחוברים לכל הרשתות האפשריים מבחינת מדינה, מבחינת משרד הפנים, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך. אתם יודעים כמה זמן שוהה כל אחד באותו מקום, כמה זמן הוא חי, ולהקשות עליהם, להמציא מאיזה מכולת קנית, ולהגיד אם השתמשת מחברת חשמל, או לא השתמשת, אלה מחוברים. על זה אבקש גם לתת את הדעת. יש הכל במחשב, הכל מוכח. אולי באמת יש כמה אנשים שרוצים לנצל את החוק לרעה, יכול להיות שמישהו בא חודש-חודשיים, רוצה להגיש עבור 15 שנה. לפני שאתה משחרר כסף, מחתים אותו על הצהרה שכל מה שהוא אומר אמת, רק האמת. במידה והוא לקח משהו שלא מגיע לו, תן לו את כל העונש. למה להקשות על כולם? שכולם לא בסדר, כולם תביאו, כולם תביאו. תחתימו טופס מי בסדר ומי לא בסדר, יקבלו את מה שמגיע לו.

במקרה זה זו קהילה הגונה.

אני לא יודע, אולי יש אחד שתיים.

זוהי קהילה הגונה יוצרת ויצירתית.


חבר הכנסת אורי אריאל העלה מספר נושאים.

חבר הכנסת אורי אריאל העלה מספר נושאים. לסוגיית המעונות, אני לא מכיר את זה, אני אבדוק במה מדובר. לגבי נושא של העברת מפעלים, אני רק יכול לומר לך את דעתי האישית. כך גם סברתי בצוות שהכין את חוק פינוי-פיצוי, שההעברה צריכה להיות לגבי עדיפות. לא יכול להיות שמדינת ישראל כל פעם תגזור אזורי עדיפות בצורה אחרת. אבל זו דעתי.


לגבי עובדים זרים. אנחנו בתיאום משרד החקלאות נתנו לחקלאים מקדם של תוספת 70% לתקופת המעבר. אולי אתם יודעים, אולי לא, אבל אנחנו ריכזנו את העובדים הזרים מגוש קטיף במשהו שנקרא לו בשם זמני באקו"ם. אלא שלא היתה דרישה של החקלאים תקופה ארוכה, ואפשר להבין את זה. אז חלקו של הבאקו"ם פוזר, ואנחנו עכשיו מחדשים אותו מחדש.


אנחנו מחוייבים לכל חקלאי לפי המפתח על מקדם של המכסה פלוס 70%, כפי שנקבע בתיאום עם משרד החקלאות. באשר לעובדים פלסטינים, אינני יודע מי נתן - - -

בתעשייה יש גם בעיה של עובדים זרים, זה ממש במשרדך.

כאן הבעיה קצת שונה, אני רוצה לחדד. התעשייה אומרת, אנחנו רוצים עכשיו עובדים זרים במקום הפלסטינים. זו נקודה שונה לגמרי.

יש מינהרות של יבוא פלסטינים.

זה לא תחום שאני יכול לעסוק. לא מוכרת לי התחייבות של אף גורם, בנושא של לתת עובדים פלסטינים לעסקים ולחקלאים יוצאי גוש קטיף. יותר מזה, אני מכיר הנחייה מאוד ברורה של ראש הממשלה, גם הנחייה בתכנית רב-שנתית וגם ספציפית.

מה ספציפית?

שהנושא של עובדים פלסטינים איננו יהיה אחד מכלי השינוע לבעלי עסקים, או לחקלאים יוצאי גוש קטיף. יותר מזה, ראש העיר אשקלון, בעניין הזה מוביל במלחמה לדעתי מוצדקת, לא להכניס עובדים פלסטינים למפעלים שנקלטים היום באשקלון. מדוע לא עובדים פלסטינים? בראש ובראשונה משום שהם לא חסיני סגר. הרי מה היתה הטענה הבסיסית לגבי מפעלים בארז, ולאחר מכן היא חוזרת על עצמה בכל וריאציה. מי שקבע את כושר הייצור של המפעלים בארז זה החמאס. משום שברגע שהיתה פעילות פאח"ע, לא נכנסו אנשים לאזור תעשייה ארז, מאיזור שהשיג 5,000 עובדים פלסטינים, הוא ירד לסדר גודל של 120-130 איש בשנים האחרונות.


כשטוענים שהממשלה בהחלטתה סגרה את ארז, בוא נהיה אמיתיים. מה שקרה בפועל בארז, שלא היה כוח עבודה כתוצאה מכך שלא ניתן היה להכניס עובדים פלסטינים בגלל תהליכים ארוכים מאוד של בידוק. הרי זו המציאות כהווייתה. אנחנו את המציאות זאת לא רוצים להכניס חזרה לתוך המפעלים יוצאי גוש קטיף והמפעלים שהיו בארץ. פעם אחת הם כבר היו בסרט הזה, אין שום סיבה שיהיו פעם שנייה.

מה הפתרון?

במה ששייך לחקלאים ציינתי. במה ששייך לתעשייה, ואני אומר את דבריי בהתנסחות מוקפדת כי אני יודע שהיא תרגיז לא מעט אנשים. מפעל שעבר, שלא יודע להתקיים בשכר של ישראלים, אפילו עם סיוע של מסלול תעסוקה של המשרד שהוא עד 15% סיוע שכר, שלא יתקיים.

את זה צריך להגיד מראש.

אמרנו מראש. אמרנו בכל כנס של תעשייני ארז. שאיננו רואים פתרון של העסקה ברמת השכר ששולמה לפלסטינים. אני לא מוכן לשלם רמת שכר כזו, למי מאזרחי המדינה, כי קודם כל זו פגיעה בחוק שכר מינימום.


אנחנו היום בתהליך שבו בכל התעשייה במדינת ישראל יש 1,600 עובדים זרים. כל התעשייה במדינת ישראל – עובדים זרים יש 1,600 איש.

חוקי, אבל לא חוקי יש הרבה.

אני מדבר על חוקי.


אני לא מוכן לקדם מהלך שמשמעותו להפעיל סידרה של מפעלים, אפילו יוצאי גוש קטיף שנבנים על העובדים הזרים. אנחנו היום במהלכים אינסופיים של הוצאת העובדים הזרים מהתעשייה באמצעות תחליף ישראלים והכשרת ישראלים. איזה הגיון ואיזה תבונה יש בלהחזיר את העובדים הזרים לאותם מפעלים של יוצאי גוש קטיף?

15% לגבי - - -


כמה זמן - - -

חמש שנים.

חמש שנים, 15%.

אבל הבעיה של גיא זה לא פער של 15%. תשאלו את גיא, הבעיה שלו היא בעיה של 100% ו-150% פער. אם גיא היה אומר תשמע, אני רוצה את אותה רמת שכר ששילמתי לפלסטינים שהעסקתי בארז, תאפשר לי אותה באשקלון, סליחה התשובה היא לא.


הסיבה המרכזית שאסור להשתמש בעבודת פלסטינים, אמרתי קודם, בעיית הסגר. אי אפשר לקחת אחריות כמפעל שקצב העובדים הוא לא קצב - - -

ביטול תשלום 30% להכשרה מקצועית.

אמרתי קודם. אנחנו מטפלים בנושא של ביטול ה-30%.

תודה אדוני המנכ"ל.


רציתי לשמוע עוד אנשי מקצוע שלך, ואת מט"י איך הם נערכים, אבל הזמן לרעתנו כרגע. אני אסיים את הדיון הזה כרגע, אנחנו כנראה נעשה דיון המשך.


אני מתרשם שמשרדך משתדל לעשות עבודתו נאמנה. כמובן יש בעיות. אדוני, אם יש לך איזשהם חסמים, צריך טיפה לשנות את החקיקה הכללית אולי כהוראת שעה, אולי אד-הוק, ואנחנו עומדים לרשותך. אם השר הייעודי מוכן לטפל בזה, בשמחה רבה. אם הוא יגיד, אני לא יכול, אנחנו עומדים לרשותך, נטפל. להגמיש את הקריטריונים, לתת פה איזשהו פתרון אמיתי, כי כמו שדיברו כאן זה חבית נפץ. אני לא רוצה שיתפוצץ חלילה לכולנו בפרצוף, ואז נאמר למה לא עשינו. אנחנו לרשותך.


בכל מה שקשור בנושא מפוני חבל עזה וגוש קטיף, שאינם מצליחים לעבור את הביורוקרטיה שמציבה בפניהם מינהלת סל"ע - חשוב לנו בכל הדיונים שאנחנו מקיימים בנושא המפונים – ועדת הכלכלה קיימה שלושה דיונים ברצף בנושא: פתרונות למפונים בתחום הדיור, חקלאות, תעשייה ותעסוקה. כמובן נמשיך לעכוב ולראות, ועדת הכלכלה הציעה להיות מתווכת בין האזרחים לבין המשרדים לבין המינהלת. במידה ויש אי הבנות או תככים או דברים אחרים, וכמובן לא צריכים להיות עורכי דין שיעמדו בין המפונים לבין המינהלת. המינהלת נוסדה בשביל להיות בקשר עם האזרחים, לשמוע את הבעיות ולטפל במה שאפשר.


התרשמנו שהמינהלת בכל הדיונים האלה מציבה בעיות ביורוקרטיות קשות בפני המפונים, מונעת מהם לקבל את הכספים שמגיעים להם על פי החלטות, גם בנושא המקדמות, גם בנושא של דמי הסתגלות, גם בנושא של דמי אבטלה לעצמאים. יש חוק שאומר שלא מגיע לעצמאים, אני מכיר. אבל פה יש עניין שהכרחנו אותו לסגור את העסק, הוא לא סגר, לא פשט רגל, לא קיבל החלטה אישית שלו. אני לרשותכם. אם יש בעיה חקיקתית אנחנו פה. תביאו לנו איזשהו מפתח שבתקופה מסויימת ניתן לאותם עצמאים עד שימצאו את עצמם, עד שנמצא את הפתרון מבחינת הממסד כדי שיוכל לחיות, למה שיהיה מתוסכל.


אנחנו מבקשים מכם, מינהלת סל"ע, תעשו עבודה, גם בנושא החקלאות, גם בנושא דיור, גם בנושא תעסוקה. אנחנו לרשותכם, נקדם את זה, ונעמוד מול השרים הרלבנטיים כדי לקדם את החקיקות האלה. כי אם לא, כל אחד מאיתנו חוטא לתפקידו. המינהלת, אני, וכל מי שנמצא במשרדי הממשלה. אנחנו לא רוצים שאנשים שעבדו בצורה מכובדת, וגם תרמו לארגונים שירגישו תחושה קשה. אני לא מאחל לאף אחד מאיתנו לעמוד בתחושות האלה. כולם מבינים מה זה. פה מדובר בסוג של אנשים הכי מכובדים בחברה שלנו. אני מבין שרוצים לנצל את ההזדמנות הזאת כל מיני אנשים לרעה. אבל בשביל כמה אנשים לא לעשות להם את החיים קשים.


לשחרר את הכספים, להחתים בטפסים שאפשר להחתים אותם. את כל הביטחונות שלכם לקבל מהם, אבל לא בשביל שניים-שלושה אנשים להגיד לכל הציבור שצריך עוד הוכחה, ועוד הוכחה. קודם כל שהוא יחתום שהוא דובר אמת, אחר כך תשחרר את מה שמגיע, אולי על החשבון, אולי משהו. תן לו בינתיים דמי מחיה, תן לו בינתיים להסתדר.


אדוני נציג מינהלת סל"ע, כמו שציינתי, העלו פה טענות קשות, ותוך עשרה ימים תתן תשובות בכל מה שקשור אליך. מה שהיה קשור למנכ"ל הוא נתן תשובות כמה שאפשר. אני מקבל בברכה אדוני המנכ"ל, שביקשת מכמה אנשים שאם לא יבואו על פתרונם שיגיעו אליך. אדוני המנכ"ל, זה בטח לא בעיה של מפעל אחד. אתה תלמד ממנו, ותסתכל בראייה כוללת, יכול להיות שיש חסמים שלא היה צריך לעשות אותם, סתם טופסיאדה, סתם ביורוקרטיה. כל מה שאפשר לעזור לעזור. להסתכל בראייה כוללת כמנכ"ל משרד החשוב ביותר במדינת ישראל למצוא להם פתרונות תעסוקה. אני אומר שאם לאנשים האלה יש קורת גג, יש פרנסה, יכולים לעמוד על הרגליים, יכולים לחיות בכבוד, זה כבר 80% מהעבודה. אני גם תובע משר השיכון דיור זמני ודיור קבע. דיור זמני, זה בסדר, עכשיו חייב להיות קורת גג. הבן-אדם חייב לדעת מה יהיה איתו עוד שנה, שנתיים, שלוש, כי זה גם משליך על התעסוקה שלו. זה גם ישליך אם הוא ישים את המטע שלו שם, אם הוא יעבוד באיזשהו מפעל. זה קשור, זה לא תהליך מיידי.


אני מאוד מודה לך שוב על הסיוע שאתה עושה. נהיה בתיאום, תיעזרו בנו בכל מה שקשור לפתרון תעסוקה. תודה רבה על ההשתתפות שלכם, ניפגש בדיונים הבאים.

(הישיבה נעולה)