כנסת פתוחה

PAGE
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
1
7/11/2005


הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 273

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
‏יום שני, ה' בחשון התשס"ו (‏7 בנובמבר, 2005), שעה 11:00

1.
סקירת יושב-ראש הסוכנות היהודית זאב ביילסקי על פעולות הסוכנות ותקציבה

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר

מיכאל נודלמן – מ"מ היו"ר

יגאל יאסינוב

חה"כ משה גפני


חה"כ יורי שטרן


זאב ביילסקי
-
יו"ר הסוכנות היהודית

ראובן שלום
-
יועץ בכיר ליו"ר, הסוכנות היהודית

משה ויגדור
-
מנכ"ל הסוכנות היהודית

אריה אזולאי
-
יו"ר הוועדה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

ירדן ותיקאי

דובר הסוכנות היהודית

מאיה דיסטל
-
עוזרת ליו"ר הוועדה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

יובל ייני
-
עוזר ליו"ר, הסוכנות היהודית

קלאודיה כץ
-
מנהלת מחלקת תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

חביב קצב
-
מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה

נטליה פטרובסקי
-
יועצת סגנית השרה, המשרד לקליטת העלייה

יוחנן בן-יעקב
-
מנהל חפציבה, משרד החינוך, התרבות והספורט

עמיהוד בהט
-
ממונה על מורים עולים, המשרד לקליטת העלייה

יעקב מינץ
-
מדריך ארצי, גף קליטת עלייה, משרד החינוך, התרבות והספורט

ד"ר מלה תבורי
-
נתיב, משרד ראש הממשלה

ביולה גודמן
-
מנהלת שרותי קליטה, מגבית בריטניה, מועצת ארגוני עולים

אסתר טובול-בלום
-
מועצת ארגוני עולים

ג'וסי ארבל
-
מועצת ארגוני עולים

אלי ולק
-
סגן יו"ר האגודה לחקר תפוצות ישראל

דנה גורדון

אירית שלהבת
סקירת יושב-ראש הסוכנות היהודית זאב ביילסקי על פעולות הסוכנות ותקציבה

אני מתכבדת לפתוח את ישיבתנו השניה היום, ואיתנו יושב-ראש הסוכנות היהודית, המנכ"ל שלה וראשי מחלקות כמו ראש מחלקת העלייה. אנו שמחים לקבל אתכם כאן. יש לנו מסורת, שבתחילת כל שנה אנו מקבלים סקירה על תוכניות העבודה משרת הקליטה, וזה קרה בשבוע שעבר, והיום אנו רוצים לשמוע כיצד נערכת הסוכנות היהודית.


אנו מודעים לבעיות בהבאת עלייה. אנו יודעים עד כמה עגומים היו המספרים בשנה החולפת. אנו מודעים למאמצים שאתם משקיעים במדינות שונות.


היו אצלנו ויכוחים עם המשרד לקליטת העלייה לגבי תוכניות שמקבלות עדיפות במשרד לקליטת העלייה להבאת משפחות ממערב אירופה. התוכניות האלה, לדעת רוב חברי הוועדה, לא מוּחלות מספיק גם על ברית-המועצות לשעבר.


מר זאב ביילסקי, היינו מבקשים שוב לברך אותך. כבר קיבלת את ברכתנו, אבל תמיד אפשר לברך. היינו רוצים לשמוע על סדרי העדיפויות שלכם וכיצד אתם נערכים.


יש לנו כמובן שאלות משלנו. אנו רוצים לשמוע קצת יותר על הפלשמורה, למרות ששמעתי מהמנכ"ל שלך בחדר הסמוך על משלחת שיוצאת הערב ועל מחשבות איך צריך ומה צריך לסכם עם ממשלת אתיופיה. יש לנו עוד כמה צרות קטנות בדרך, כמו למשל עם בני מנשה, ונקיים על כך דיון נפרד.

למה זו צרה, כשמדובר על עלייתם של יהודים לארץ-ישראל?

לפי הידוע לנו, כרגע הם לא יהודים, והפעילות שנעשית שם בעייתית.

האם אני יכול להוסיף שתי שאלות? לצערי, לא אוכל להישאר במשך כל הישיבה ולכן אקרא את הפרוטוקול.


ראשית, בהמשך לדברי יושבת-ראש הוועדה, יש לנו רושם שגם בסוכנות מעבירים את כובד המשקל אל המערב על חשבון העבודה בחבר-העמים, כולל סגירת תוכניות זולות אבל מאוד יפות כמו "בית ש"י עגנון".


שנית, דבר ספציפי מאוד שאני מבקש ממך כיושב-ראש הסוכנות: בידיכם מופקדים חיי עולים רבים שגרים בהוסטלים של "עמיגור". "עמידר" אוסרת להעמיד אנטנות על גגות ההוסטלים שלה, ואילו אתם ממשיכים בפרקטיקה של הצבת אנטנות על הבתים מבלי להתחשב אם זה משפיע על הבריאות או לא, וזה ודאי משפיע על הבריאות, ולכן נוצרת פניקה אצל האנשים.

תודה רבה. חבר-הכנסת יאסינוב, האם אתה רוצה להוסיף שאלה?

לשם גילוי נאות, אני חייב להגיד שאני עדיין ציר בקונגרס הציוני. אומנם מכל התפקידים האחרים בוועד הפועל וכו' התפטרתי כאשר נבחרתי לכנסת, אבל עדיין- - -

האם מותר להיות ציר?

כן, ואפילו חובה.

נדמה לי שגם אני ציר.

לפני תחילת הישיבה חבר-הכנסת נודלמן ואני דיברנו עם מר אריה אזולאי על מקרה, ורציתי להגיד זאת לפרוטוקול כי זה חלק מהשאלה.

אני שלחתי מכתב.

חבר-הכנסת נודלמן גם שלח אליך מכתב. בשבוע שעבר נוצרה בעיה, כאשר החלטתם, לפחות זמנית, להפסיק את תקצוב התאחדות יוצאי אוקראינה. אחד הפקידים בהתאחדות נתפס במה שנתפס.

במה הוא נתפס? באי-סדרים?

לא. זה יותר חמור.

יש חשדות שהוא היה זייף מסמכים. בינתיים הוא כבר שוחרר. אבל השאלה אחרת. כאשר פקיד נתפס, ואפילו לא מנהל ולא מנכ"ל אלא אחד הפקידים, מפסיקים תקצוב של כל ההתאחדות? זה נראה קצת מוזר. קודם כל, אני מבקש לחדש את התקציב. שנית, השאלה איך תלמדו לא לעשות דברים כאלה בפעם הבאה ואיך תעבדו עם ההתאחדויות, במיוחד כאשר יש רצון בשוק, מצד ארגון אחר, שאתם אכן תפסיקו את המימון להתאחדות.

לא ניכנס לזה. זה לא קשור.

זה בדיוק הנושא. יש מספר התאחדויות עצמאיות, ביניהן גם התאחדות יהודי אוקראינה, וכל שאר ההתאחדויות ארגנו קונספירציה.

יש פה סתירה במקרו. נגיע לנושא הזה. זה לא מוקד הסקירה. אנחנו רוצים לדעת גם על דברים אחרים.

מר ביילסקי מתכוון להגיד לנו איך הם מתקצבים את כל הפעילות. חלק מהפעילות מתקצבים דרך ארגונים כאלה.

ברצוני להוסיף שעשו זאת בשיטה בלתי סבירה. ביום אחד תפסו בן-אדם ומייד באותו היום עשו ישיבה של ההנהלה ונפסק המימון.

מר זאב ביילסקי, בבקשה.

גבירתי היושבת-ראש, קודם כל, אנו שמחים מאוד להיות פה בכל פעם שאנו מוזמנים, כי הוועדה הזאת היא ועדה משמעותית מאוד בחיי העם היהודי היושב בתפוצות ובציון. ההנחיות שלכם והדו-שיח שיש לנו עם יושבת-ראש הוועדה ועם חברי הוועדה עוזרים לנו מאוד בהתנהלות שלנו, ואנו משתדלים להיות אלה שנושאים את הדגל ברוח ששורה פה על דיוני הוועדה.


הבשורה המשמחת הראשונה, שיש שינוי. אמנם קטן, אבל שינויים לטובה תמיד טובים. השנה, בפעם הראשונה בחמש השנים האחרונות, מספרי העלייה יקבלו תפנית. במקום לרדת ולרדת, אנו מתחילים קצת לעלות. אולי זה סימן לבאות. זה בא לידי ביטוי בעולים מהמערב – מצרפת ומצפון-אמריקה, ואנו מקווים שזה בהחלט סימן לבאות. זו עלייה חופשית, עלייה של אנשים שבדקו ושידעו שהם מגיעים לפה. יחד עם זאת, חבר המדינות מהווה עדיין מקור עלייה עיקרי של מדינת ישראל, ואנו מקווים שגם זה יימשך.


הסוכנות היהודית, שפעם ידה היתה בכול ויד כול בה, החליטה להתרכז בכמה תחומים עיקריים. קודמי, מר סלי מרידור, יחד עם מנכ"ל הסוכנות, מר אריה אזולאי, ועם אנשים נוספים, טוו יחד תוכנית אסטרטגית שקבעה יעדים לסוכנות. היעדים מתבטאים היום בשלושה כיוונים עיקריים.


כיוון ראשון הוא עלייה. אנו ממשיכים לעסוק בעלייה וממשיכים לעסוק בקליטה. גבירתי היושבת-ראש, ברצוני לציין שיש לנו שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם המשרד לקליטת העלייה. בעבר היו לעתים "זמירות אחרות", אבל אני חייב להגיד שהיום בכל שיחה שלנו עם שרת הקליטה ועם המנכ"לית, גברת מירלה גל, אנחנו זוכים לתמיכה רצינית מאוד. כפי שאתם יודעים, כשמתחילים לריב לא יוצא שום דבר. כשעובדים ביחד, זה מכפלות של כוח.


הכיוון השני הוא חינוך יהודי, ובתוכו הבאת צעירים למדינת ישראל. לי, בתור ישראלי, ציוני, ירושלמי במקור, קשה לחיות עם העובדה שקרוב ל-80% מיהדות צפון-אמריקה לא מגיע למדינת ישראל. גבירתי היושבת-ראש, קשה לנו להבין דבר כזה. איך יתכן, 60 שנים לאחר שאלה ששרדו את השואה יצאו מהשערים שם, שהיום מרשים לעצמם 80% מהאנשים אפילו לא לבקר בישראל, ואני כבר לא מדבר על עלייה והתיישבות.

תוסיף לזה, שב-80% האלה כלולים גם 80% מה-professionals, שמתפרנסים מהקהילה היהודית, מנכ"לים של פדרציות, שמחנכים את האוכלוסייה, וגם הם לא ביקרו בישראל.

לא, אינני חושב ש-80%. אינני מכיר מנכ"ל אחד של פדרציה יהודית שלא ביקר בישראל.

סליחה, שירתי בארצות-הברית ואני מכירה.

לבקשת היושבת-ראש, אבדוק את זה, ואם אכן כך נביא אותם על חשבון הסוכנות לארץ כדי שהסטטיסטיקה תשתנה.

תבדוק כמה מה-professionals בארגונים היהודים השונים, ולא רק בפדרציות, ביקרו בישראל.

80% מהציבור היהודי לא ביקר בארץ?

לא ביקרו בארץ.

וה-20% הנותרים, וזה מספר שאנו מזכירים ב-20 השנים האחרונות לפחות, אלה אנשים שבאו לכאן יותר מפעם אחת.

אלה שיש להם פה קרובים, או צעירים שבאים בקבוצות לכל מיני פרוייקטים.

כלומר, בעצם, כמותית זה פחות אנשים. אנו מדברים על מספר ביקורים ולא על מספר אנשים.


הסטתי אותך. דיברת על חינוך יהודי ואמרת ש-80% לא היו בארץ.

זה דבר שלקחנו על עצמנו בתור כיוון פעולה עיקרי. מזקני העדה – לא אגיד שהתייאשנו, אבל החלטנו שחבל להתרכז בהם, עדיף ללכת לצעירים.


היום, אנו פועלים עם האוכלוסיה הצעירה בשני פרוייקטים גדולים מאוד ועיקריים. פרוייקט אחד הוא "תגלית" - BIRTH RIGHT - פרוייקט שהביא עד היום, להערכתי, כ-80 אלף צעירים לעשרה ימים לארץ. אין כמו אנשים שבאים לארץ ויושבים באוטובוס ומטיילים, וצה"ל עושה עבודה יוצאת מן הכלל כאשר הוא מאפשר לאנשים מיחידות איכותיות לשבת איתם ביחד באוטובוס וליצור איתם קשרים אישיים. אני כבר לא בטוח מי התורם ומי הנתרם. דיברתי עם מספר חיילים שישבו באוטובוס ופתאום נפתח להם עולם חדש. הם לא ידעו בכלל שיש יהדות תפוצות. יוצאים ביחד ויוצרים קשר בטלפון הנייד וזה מספיק, ומבלים והכול בסדר. פתאום נפתח להם עולם חדש, וזה חשוב מאוד לחינוך הדור הצעיר פה שאנחנו לא לבד. אותם 80,000 צעירים יישארו כמובן לנצח ידידים של מדינת ישראל, אוהבי ישראל. הם היו פה וראו ויש להם חברים. זה השלב הראשון.


השלב השני, היותר משמעותי מבחינתנו, הוא תוכנית שנקראת "מסע". זו תוכנית יומרנית מאוד שנעשתה יחד עם ממשלת ישראל, 50%-50%, ומטרתה להביא החל מ-2008 20 אלף צעירים מדי שנה לכל מיני מקומות בארץ. יש בערך 80-100 מקומות – ישיבות, קיבוצים, מושבים או האוניברסיטה. אומרים: "תבוא לכל מקום ותשהה שנה בארץ". מה אנו מרוויחים פה? קודם כל, 20 אלף צעירים בשנה כפול חמש שנים זה 100 אלף איש שיגיעו לארץ. זה מאוד משמעותי ויש לכך הרבה השלכות. שנית, אנו מאמינים שזה צעד נוסף לעלייה. אדם שהיה כבר שנה והתחיל להכיר יהיה קרוב יותר לעלייה, הוא ומשפחתו וחבריו, מאשר לפני כן. אבל, גם בהנחה שלא יבואו כעולים חדשים, הם יחזרו לקהילות שלהם ויהיו מנהיגי העתיד של הקהילה המקומית.

מאלו מדינות הם באים?

מכל העולם, דתיים ולא-דתיים, כל מי שרוצה לבוא לשנה לארץ. זאת תוכנית שמסובסדת בצורה מסיבית על-ידינו.

האם עושים זאת דרך קהילות?

דרך קהילות וארגונים וסטודנטים. כל מי שיכול והוא בגיל שבין 18 ל-26, שיבוא לארץ ויהיה פה שנה. אחרי שנה הוא מדבר קצת עברית. היושבת-ראש אמרה שיש ספק אם כל מנהיגי הפדרציות הגיעו בכלל לארץ ולבטח יש ספק במחוייבות שלהם ובנטייה שלהם להפנות את כל הכספים לצרכים מקומיים. תתארו לעצמכם שאדם כזה שהיה בארץ, שיש לו חברים בישראל והם משוחחים בטלפון ושולחים זה לזה אי-מיילים ו-SMS, יישא בתפקיד מנהיגותי בקהילה שלו, או יהיה מנהיג פדרציה. הרי הוא ידאג שנתח גדול יותר ילך לישראל, כי זה נמצא אצלו בלב ובנשמה. זה הנושא השני.


הנושא השלישי הוא THE YOUTH FUTURE. למעשה, זו מלה אחרת לצמצום פערים בפריפריה בקרב ילדים. כפי שאתם יודעים, הסוכנות היתה פרושה על פני כל הארץ ועשתה כל מה שאפשר למען מדינת ישראל. היום אנו חייבים להתמקד. אנו מתמקדים היום בסגירת הפערים בחברה הישראלית ובחרנו לעצמנו את הפריפריה. נוכחותנו היום בנגב ובגליל משמעותית מאוד. אנו משתדלים להיכנס לשם עם פרוייקטים שנועדו לילדים בסיכון, ילדים שנמצאים בתנאים לא שווים לילדים אחרים, כדי שיוכלו לקבל סיוע של הסוכנות היהודית ויהדות התפוצות.

במה זה מתבטא? במלגות לימוד? בתוכניות לימוד?

זה מתבטא בתוכניות חינוך, בכפרי נוער, במלגות ובהתנדבויות. יש לנו היום אלפי מתנדבים, שאנו תומכים בהם, שנמצאים בנגב ובגליל ועוזרים לאותם ילדים. זאת תוכנית משמעותית מאד.


גבירתי היושבת-ראש, חשוב לי לציין דווקא בוועדה הזאת, שמלווה אותנו במשך שנים, מה התחום בו אנו רואים את השינוי המשמעותי מבחינתנו. לראשונה יש מעורבות של ישראלים, של הקהילה הישראלית, בעבודת הסוכנות היהודית. לא עוד "האמריקאים תורמים, ואנו פה מוציאים". היום, ישנם ישראלים בעמדות מפתח במשק ובכלכלה שמוכנים לתת מזמנם, ממרצם וגם מכספם, וזה עוזר לנו. כשאנו באים לארצות-הברית, אנו לא אומרים: "you have to give". אנו באים יחד עם מר אבי נאור, שאתם ודאי מכירים אותו מפעילויות אחרות שלו להצלת חיי-אדם ומניעת תאונות דרכים, שהיום פעיל מאוד בנושא צמצום פערים בחברה הישראלית, והוא לא רק מדבר אלא גם עוזר לנו לעשות זאת בסכומי כסף גדולים מאד.

איך זה נקרא?

YOUTH FUTURE – דור העתיד. למעשה, זה תוכנית לצמצום פערים.


גבירתי היושבת-ראש, אני מקווה שהתופעה הזאת תלך ותגבר ושיותר ישראלים יטלו בה חלק. מה קרה בחברה הישראלית? לפני 30 שנה היינו כולנו אותו דבר. אני זוכר שכאשר גרתי בירושלים, במושבה הגרמנית, לא היה לי מפתח לבית ואף פעם לא סגרנו את הדלת. למה צריך לסגור את הבית? מה יש לקחת משם? אפילו מקרר לא היה לנו. עזרתי לאימי לסחוב את הקרח, חצי בלוק או רבע בלוק קרח. אלה היו החיים.


היום השתנה המצב ונוצרו פערים. לגבי העשירון העליון זה שינוי לטובה, כאשר אנשים עם יכולות משגשגים, ואנו מאחלים להם הרבה הצלחה. אבל, איננו יכולים להסכים שבמדינת ישראל הפער יהיה כל-כך גדול. לכן אנו באים היום לאנשים שהצליחו בהיי-טק ובעסקים ותובעים מהם להיות שותפים אתנו בסגירת הפערים. אדם כמובן יכול לתרום גם בגוף הזה בו אנו מתארחים היום, אבל לשם כך הוא צריך להיבחר, ואני יודע מה צריך לעבור כדי להגיע ולהשפיע במקומות האלה. אבל באמצעות הסוכנות היהודית אפשר לתת כר נרחב לפעילות לאלה שרוצים, והיום אנחנו רואים יותר ויותר אנשים. הם חברים בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, והם יושבי-ראש מחלקות הפועלים יחד עם חבריהם מעבר לים. למעשה, בכך אנו מערבים את החברה הישראלית.

אלה מלים גבוהות: "סגירת פערים בחברה". מה התקציב העומד לרשותכם?

לתוכנית הזאת הוקצבו 60 מיליון דולר: 20 מיליון דולר מכסף core של הסוכנות, 20 מיליון דולר מתרומות מיוחדות מיועדות מחוץ-לארץ ו-20 מיליון דולר מתרומות של ישראלים, שחלקן כבר ניתנו.

כשמר זאב ביילסקי מדבר על שינוי, מה זה אומר? מה היה התקציב לצורך העניין הזה בשנים עברו?

זה פרוייקט חדש. בעבר היו רק פרוייקטים בודדים ולסוכנות לא היתה כמעט כל מעורבות בהם.

לא היה בעבר.

זה יפה מאד. דרך אגב, עם 60 מיליון דולר לא סוגרים פערים בחברה, אבל מראים דרך לממשלה.

לא סוגרים פערים, אבל כן אפשר להיכנס לתחום החינוך.

הם לא סוגרים פערים בחברה עם 60 מיליון דולר, אבל זה כיוון דרך.

נכון.


אתן לכם דוגמה. ביום שישי שעבר נפגשנו בבוקר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, כדי להביא בפניו בדיוק את מה שנאמר פה. לביטוח הלאומי יש יותר אפשרויות מאשר לכל אחד מאתנו, ויש לו כסף שהוא מקציב לנושא. ביקשנו להיות שותפים אתו כדי ליצור מכפלות של כוח, והוא הסכים. כל אימת שאנו לוקחים על עצמנו פרוייקט ויש לנו שותפים, זה חיובי.


פרוייקט אחרון שאני רוצה לדבר עליו – אחר-כך אבקש ממנכ"ל הסוכנות לתת סקירה יותר מפורטת – הוא דוגמא לפרוייקט מוצלח מאוד שהחברה הישראלית מאוד מעורבת בו, שנקרא "בבית ביחד", פרויקט שנעשה במחלקת העלייה בראשות מר אריה אזולאי. את הפרויקט לקחה על עצמה גברת עופרה שטראוס, שדרך אגב צריך לברכה לאחר שנבחרה אתמול כאחת הנשים המשפיעות בארצות-הברית ובעולם. היא עלתה ארבעה מקומות מהשנה שעברה ואין לי ספק שזה בזכות הפעולות שלה בסוכנות. היא חברת חבר הנאמנים של הסוכנות. היא לקחה על עצמה את הפרויקט יחד עם מתנדבים נוספים, ואפשר להגיד כאן את שמותיהם: מר דוד קוליץ, מר משה תאומים, מר דידי ארזי שהיה הנשיא והמייסד של "נייס", וכמובן מר אריה אזולאי והצוות של מחלקת עלייה. יחד יצרנו פרוייקט של אימוץ עולים. כל משפחת עולים שמגיעה לארץ צריכה מישהו שיבוא ויאמץ אותה. לצורך זה אנו זקוקים להתגייסות החברה הישראלית. רשתות הטלויזיה והעיתונים התנדבו לתת לנו פרסום במחיר זול יותר, כלומר אנו משלמים קצת ומקבלים יותר. הגענו למצב שיש לנו היום יותר ישראלים שמוכנים לאמץ עולים מאשר עולים. הפרויקט הזה זכה להצלחה גדולה מאוד.


במקביל, אנחנו מתכוונים בשבועות הקרובים להיכנס לפרוייקט תדמיתי למען האתיופים. הסוכנות היהודית עם ממשלת ישראל הביאו לכאן קרוב ל-100 אלף אתיופים ב-30 השנה האחרונות, ו-70% מהם חיים מתחת לקו העוני. המצב שלהם קשה מאד. יש לנו אחריות כלפיהם כחברה ישראלית, כממשלה וכסוכנות. אנו נכנסים לפרויקט, לנסות לפחות ליצור שינוי תדמיתי לעדה האתיופית, כי בציבור הישראלי היום אף אחד לא רוצה אותם. להיות אדם דחוי זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות בחיים. אם אומרים עליך שאתה לא מוצלח או משהו, מילא. אבל כשאף אחד לא רוצה אותך בכלל ולא מוכן להכניס אותך לבית-הספר – אין כמעט ראש עיר במדינת ישראל שלא לוחש לי: "זאביק, תעזוב. רק אל תשלח לי מאלה". זה דבר נורא. קשה מאוד לחברה ישראלית לקבל את העובדה שהגיעו לכאן 100 אלף אנשים. מישהו הביא אותם לכאן, הם לא הגיעו לבד, והיום 70% מהם נמצאים מתחת לקו העוני ואף אחד לא רוצה אותם.

דרך אגב, גם האקדמאים שביניהם, יותר מ-3,000 איש – ונעשה בעניין זה מחקר במיוחד בשביל אחת הפדרציות – גם אלה שגמרו אוניברסיטאות, ובהצטיינות, לא מצליחים להיקלט בשוק העבודה, שוב בגלל בעיית תדמית. על זה נערוך כאן דיון מיוחד בעוד כשבוע או שבועיים.

כאלה שסיימו לימודים בישראל?

כן. יש עורכי-דין ואנשים בעלי מקצועות חופשיים, ואלה אנשים שבהם השקענו ושאותם אנו מראים כבר בסטטיסטיקות של ההצלחות, אך קשה להם למצוא עבודה.

לשאלת חבר-הכנסת יורי שטרן אשיב לפרוטוקול. אנו לא מזניחים את חבר המדינות, אלא נאלצנו לקצץ. רק לפני שבוע קיצצנו 20 מיליון דולר בתקציב הסוכנות היהודית. אנחנו לא ממשלת ישראל ולא רשות מקומית ואין לנו מכונה להדפסת כסף. אנחנו חיים מתרומות וצריכים להתאים עצמנו לקצב ההכנסות. גברתי היושבת-ראש, אני באמת מקווה שאוכל לשבת כאן בשנה הבאה, לאחר שיעבור תקציב 2007, ולספר לכם ששינינו את המגמה והצלחנו לגייס יותר כסף. דרך אגב, הכספים קיימים, זה לא שהעם היהודי 'נעבעך' ואין לו כספים. יש לו, ואנחנו רק צריכים לעשות מאמץ, להיות הרבה יותר יעילים וממוקדים במרכזו של העם היהודי, ולגרום לכך שנוכל להביא לפה יותר כסף כדי להשקיע בחברה הישראלית. לכן, לשאלת חבר-הכנסת יורי שטרן, אנו ממשיכים להשקיע בחבר המדינות.


קיבלתי את מכתבך בנושא אוקראינה ואבדוק זאת. אני מסכים אתך שלא צריך להעניש עדה שלמה בגלל פקיד שסרח.

לא לזרוק את התינוק עם המים.

לא בטוח אפילו שהוא אשם.

נבדוק זאת.


מנכ"ל הסוכנות, מר משה ויגדור, היה בעבר מנכ"ל האוניברסיטה העברית, כך שיש לו זכויות בירושלים.

אני רוצה לומר משהו, וזה חשוב מאד. אתמול שוחחתי עם ידיד שלי ברוסיה. המצב ברוסיה גרוע מאד, גרוע אף יותר מאשר אחרי הפרסטרויקה. יש יהודים שעכשיו עולים לארץ, בלי הסוכנות ובלי שום דבר. איך אתם מכינים עצמכם לגל עלייה שיבוא מרוסיה?

באמת? חשבתי שבדיוק ההיפך.


אם תרשה לי, לפני שנשמע את מנכ"ל הסוכנות, אוסיף שתי שאלות ותוכלו להתייחס אליהן. לפני כמה ימים דנו פה בחוק ש'קברנו' עוד לפני שנולד, שנקרא: "חוק ההתנדבות", או משהו כזה, "חוק השירות הלאומי". היו ארגונים שרצו שהמתנדבים שיבואו לארץ במסגרת פרויקט "מסע" יקבלו מעמד של מתנדב בשירות הלאומי. גילינו שזה מעורר הרבה מאוד קשיים ברמת ההגדרות מול צה"ל והשירות הצבאי. אבל, בסופו של דבר, הבעיה נותרת בעינה. אנחנו רוצים לדעת האם במסגרת תוכנית "מסע" אתם סבורים שעלינו לעשות משהו לגבי הביטוח והתנאים הסוציאליים של האנשים שתביאו לכאן לשנה. האם יש לזה מענה בתוכנית שלכם? נאמר לנו שמתכוונים לתת לכל מתנדב כזה בערך אלף דולר לחודש לקיום וזה לא יכסה אפילו כיסוי מינימלי של הצרכים הסוציאליים או ביטוח סוציאלי. סברנו שלא צריך לחוקק עבור זה חוק מיוחד, אבל אנחנו רוצים לדעת מה אתם מצפים מאתנו.


דבר שני, אמרת, ואני מברכת על כך מאוד, שאתם מתגייסים לנושא סגירת הפערים ומתכוונים להישען הרבה מאוד על החברה האזרחית ועל ארגוני מתנדבים, כך אני מניחה. איזה סוג סטרוקטורה, אפרטוס, תשובה בניתם? האם עמותות, כמו למשל עמותת "ידיד", שעוסקת בדיוק בנושא הזה, יגיעו לסוכנות ויאמרו: "אנחנו מבקשים לשתף פעולה בפרוייקטים משותפים ואתם תעזרו לנו במימון", או שאתם תבחרו ארגונים? איך זה הולך? איך אתם מגייסים את החברה האזרחית?

יש לי תוספת לשאלתךְ הראשונה. אמרת שאתם עובדים בחוץ-לארץ כדי להביא לכאן צעירים, דרך כל המסלולים. מה קורה עם הכרה בפדרציה הרוסית? כרגע היא לא קיימת. בכל המדינות יש גוף שנקרא: הפדרציה הציונית המקומית, גוף עליון דרכו עובדים עם הסוכנות. יש רק פדרציה אחת שעובדת, הפדרציה ברוסיה, ומספר שנים דוחים את ההכרה בה. היא פועלת לא רק ברוסיה אלא בכל מדינות חבר המדינות לשעבר. איך אתם עובדים שם אם לא מכירים במסלול הזה?

הגיוס של "מסע" לא נעשה דרך הפדרציות, אלא דרך כל שליחי הסוכנות ברחבי העולם, דרך כל ארגון שקיים – בכל דרך אפשרית.


לגבי ההכרה בפדרציה – אני צריך ללמוד את הנושא, אינני מכיר אותו טוב כל-כך.


אני מציע שמנכ"ל הסוכנות, בסקירתו, יענה גם על שאלות שעלו כאן.

גברתי היושבת-ראש, קצת עִצְבן אותי העניין הזה. האם בדקתם למה 80% לא מגיעים לארץ?

האמריקאים מפחדים כי יש התראות של הממשלה על טרור.

זה קיים כל השנים.

זה קיים כל השנים, ולא קשור לפיגועים. השאלה האם הסוכנות עשתה אי-פעם מחקר.

משרד התיירות עשה פעם מחקר. השר לשעבר עוזי ברעם עשה.

משרד התיירות עשה מחקר על התיירים, אבל הסוכנות מתייחסת להיבט הציוני או היהודי של העניין.

חבר-הכנסת גפני, זה אחד הדברים הכי כואבים ועצובים לכל היושבים בחדר הזה. כל תשובה תהיה נכונה. הם גם חוששים וגם פוחדים.

ויש גם חוסר עניין.

זה נובע גם מחוסר עניין. יש אנשים שיכולים לסיים חייהם כיהודים מבלי שאפילו רגע אחד לא שאלו עצמם האם היה חסר להם משהו במהלך החיים. זה לא נובע ממחסור בכסף או כי היו זקוקים לסיוע לנו. זה עניין שתלוי כמובן גם במצב הביטחוני ובמצב הכלכלי.

זה שיקול שולי.

נכון, שולי. אבל, אני עדיין רואה די הרבה אנשים שחוששים. למשל היום, לדעתי, מסוכן מאוד לנסוע לפריז עיר האורות. לא הייתי ממליץ למישהו לנסוע לשם. כך שהנושא הביטחוני היום מתחיל לחול על כולם.


כדי לא להמשיך לשאול כל העת: "למה? למה?" החלטנו לעשות מעשה. המעשה שלנו הוא לגבי הדור הצעיר. זו בהחלט שאלה במקומה.

ניתן למנכ"ל לומר את דבריו.

יש לי אליו שאלה. הכנסת בשנתיים האחרונה ניסתה להפריע לסוכנות לגייס כסף. זה היה קשור למכירת דירות. האם קיבלתם את הכסף מהמדינה? זה פגע בתרומות מחוץ-לארץ. תורמים אמרו שהם מפחדים לתרום אם המדינה אחר-כך לוקחת את הכסף.

הוויכוח הזיק לנו מאוד, כאשר אנשים שמעו שממשלת ישראל נהגה כך. אבל התמיכה שקיבלנו מכאן ומאנשים נוספים סייעה להוריד את הנושא הזה מסדר-היום. גם שר השיכון ושרת המשפטים סייעו לנו.

קיבלתם את הכסף?

אנו מקבלים אותו לאורך תקופה ארוכה. לא נראה לי שתקציב המדינה יתערער כתוצאה מכך, אבל האמינות של הממשלה בעיני הרבה מאוד אנשים בחוץ בהחלט עלתה. אנחנו שמחים מאוד שזה הסתיים.

(מציג שקפים.)


גבירתי היושבת ראש, חברים נכבדים, בחרנו להציג כאן היום את הפעילויות שלנו בארץ בראי של עידוד עלייה וקליטה לאור מה שאנו עושים כאן בארץ.


אתחיל עם סקירה די מהירה על פעילויות נבחרות. אנחנו עושים עוד הרבה מאוד פעילויות נוספות ואלה פעילויות נבחרות. כאשר בודקים אותן עם כל המנופים של כמה משקיעה הסוכנות בפעילויות במדינת ישראל, זה מגיע לסדר-גודל של 650 עד 700 מיליון שקל בשנה. אלה פעילויות משמעותיות מאד.


תוכנית "מסע" שהוזכרה תופעל בשיתוף פעולה עם הממשלה. היא תגיע בעוד מספר שנים להיקף של 20 אלף צעירים, וההשקעה שלנו בה תהיה 225 מיליון שקל בשנה. השקעה זהה תהיה בממשלה, ותהיה השקעה נוספת גם מהקהילות.


"עתידים" ו"נטע" הן שתי תוכניות שבאות לעודד נוער מהפריפריה בתחומי המדעים וההשכלה הגבוהה. הן נעשות בתיאום עם משרד הביטחון. שר הביטחון מעורב מאוד בפרויקט "עתידים", ויש בו תוצאות טובות מאד. הסוכנות משתתפת יחד עם שותפים אחרים בפיתוח הנושא הזה.


פרויקט מינהל הסטודנטים – זה פרויקט מסורתי שכולם מכירים, שמסייע מאוד לסטודנטים מכל העולם, עולים חדשים, ללמוד כאן.


מרכזי קליטה – זאת פעילות מסורתית של הסוכנות. ציינו, ואני מוכרח לציין זאת שוב, שאנו רואים בדאגה את החלטת האוצר לצאת למכרז לניהול מרכזי קליטה. אנחנו קוראים לוועדה להתייחס לנושא הזה. אני חושב שבעניין הזה יש בעיה. אפשר לנהל את מרכזי הקליטה כנראה בהרבה פחות כסף, אבל עם שירותים הרבה פחות טובים. המשמעות היא פחות עובדים סוציאליים, פחות פעילויות תרבות, פחות פעולות סיוע ופחות פעולות רווחה. אנחנו חוששים שאם יהיה מכרז יזכה הזול ביותר אבל לא בהכרח הטוב ביותר, ואז מי שיינזק הם כמובן העולים ובסוף מדינת ישראל. כרגע הפעילות שלנו במרכזי הקליטה מסתכמת בכ-100 מיליון שקל בשנה.

אז צריך לעשות מכרז איכותי ולא כמותי.

פרט לסוכנות, אין גופים שיודעים להפעיל את מרכזי הקליטה. זה לא סתם.

להפריט את הקליטה.

זה נושא שיש לו חשיבות רבה וצריך בהחלט להתייחס אליו.


מכללות אקדמיות – הסוכנות עדיין פעילה בהן. מכללות, בעיקר בפריפריה, כמו "תל-חי" ו"ספיר", קולטות הרבה מאוד עולים ומהוות פוטנציאל לקליטת עולים צעירים שרוצים ללמוד בארץ ולא תמיד יכולים לעבור את כל המשוכות של הדרישות הגבוהות באוניברסיטאות.


בניית מבני ציבור בפריפריה – זו פעילות שאנו ממשיכים בה באופן מסורתי שנים רבות, של מפעלי קרן החינוך ומבני ציבור אחרים, בהשקעה משמעותית של 220 מיליון שקל בשנה.


מלבד זה, יש הכשרות והדרכות של פעילי ציבור ופעילים שונים שמגיעים מחוץ-לארץ לסוכנות, בעיקר למחלקה לחינוך, ומקבלים הכשרות והדרכות.


חברות-בת ופעילויות יזמיות – כאן עושה הסוכנות מבצע מעניין מאוד, על מנת לסייע בקליטת עולים מבוגרים, בעיקר ממדינות חבר העמים. ביחד עם קרנות אמריקאיות וסיוע של ממשלת ישראל היא מקימה בתי-אבות ומאפשרת לאנשים לחיות שם במחיר מוזל יחסית, כולל במחלקות סיעודיות. זאת פעילות שלא היתה בעבר. הצגנו את הנושא הזה כאן בפגישה עם ראש הממשלה, משום שהממשלה קיצצה בתקציבי ההשתתפות. אנו חושבים שזה לא נכון, משום שבסך-הכול בכל השקעה כזו 60% נותנת הסוכנות ו-40% המדינה. נותנים בזה פתרון לאנשים מבוגרים שאין להם שום פתרון אחר.

פה כבר הפסדנו תקציב של לפחות שנה אחת. זה הסיפור של "עמיגור".

נכון. אנחנו מקווים שבעקבות העלאת הנושא גם כאן בוועדה וההיכרות עמו תהיה דינמיקה שתוביל לכך שאפשר יהיה לראות את חידוש הפרויקט.

העלינו זאת בפני ראש הממשלה בזמנו.

העלינו זאת בפני ראש הממשלה לפני כמה ימים והוא נתן מכה על השולחן, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הניד בראשו במשך חמש דקות, ואחר-כך הם עברו לבעיה הבאה. אם גבירתי תוכל להתקשר לשר האוצר או למנכ"ל משרד האוצר – אני יכול לתת לך את מספר הטלפון האישי של מר קובי הבר, שזה יותר טוב מאשר כל ראש הממשלה וכולם ביחד – ואם גבירתי תוכל להסביר את חשיבות הנושא הזה – נוכל מחר לתת פתרון לבעיה של מאות משפחות ומאות קשישים.

הסעיף לא מתוקצב.

נכון, אנחנו יודעים. לכן העלינו זאת, ואנו מעלים זאת פה שוב.

משרד השיכון צריך לתקצב 40%. האם השר יצחק הרצוג לא מבין זאת?

הוא מבין מאד. אין לו תקציבים. את כל סעיף הדיור הציבורי גמרו לו לגמרי.

ב-2003 הסעיף נסגר.

אני לא זוכרת בדיוק, אבל כמדומני מדובר על למעלה ממיליון שקל בשנה.

אלה בסך הכול סכומים גבוהים, משום שנחוצים כמה מליוני דולרים בשנה להחזקת בתי-אבות. יש עדיין המשך פעילות מהעבר בכמה מקומות, למשל הקמת בניין כזה בתל-אביב. הכסף מגיע מקרן ויינברג ומוועדת התביעות. כאשר אנחנו לא מבקשים מהם, מישהו אחר מקבל את הכסף והוא הולך למקומות אחרים. חבל, כי זה היה מאפשר לפתוח עוד בתי אבות כאלה.

זה גם הולך למקומות אחרים, וקרוב לוודאי שלא בישראל.

את זה אנחנו יודעים.

"שותפות 2000" – זה דבר מסורתי שמערב 40 קהילות מחוץ-לארץ, בעיקר מארצות-הברית.

האם אתם מרחיבים את זה?

כל הזמן זה בהרחבה. יש כל הזמן קהילות חדשות שמעוניינות להיכנס. רוצים לעשות קונסורציום של קהילות. זה דבר חשוב, בהחלט, כי הוא מחזק את הקשר בין הקהילות היהודיות בכל העולם והקהילות בארץ.


פיתוח הנגב והגליל – חברת "דרומה" הוקמה לפני חודש עם יזמים כמו מר איתן ורטהיימר ואנשים נוספים, בברכת משרד ראש הממשלה. זו מעורבות שלנו ברמה של 50% עם השותפים הנוספים. זה יהיה הכלי המרכזי לפיתוח הנגב. גם משרד המשנה לראש הממשלה, מר שמעון פרס, מעורב בתוכניות האלה. אנו מקווים שהחברה הזאת תוכל להראות השקעות מסיביות משמעותיות מאוד שיגיעו מתרומות, מכספי סיוע של ממשלת ארצות-הברית וגם מכספי המדינה, והיא תהיה ה-interface המוביל בפיתוח הגליל והנגב, כאשר מדובר כמובן גם במקומות תעסוקה וקליטה של עולים חדשים ומתן פתרונות דיור.


מלגות לסטודנטים בפריפריה – הקרנות שלנו מסייעות לסטודנטים בפריפריה, במתן מלגות, עם העדפה לעולים חדשים.


קליטה חברתית – הוזכר "בבית ביחד". צריך לציין שמספר המתנדבים מרשים בצורה לא רגילה. כ-5,000 משפחות ישראליות כבר קשורות לאימוץ, ומתוכן למעלה מ-2,000 מאמצות צעירים שבאים בתוכניות "נעל"ה" ו"סל"ע" ונותנות להם גיבוי ויכולת להיקלט בארץ בצורה טובה. צריך לזכור שכ-90% מהצעירים והצעירות שבאים בנעל"ה נשארים בארץ לאחר מכן ולא חוזרים לארצות מוצאם, הם מתאזרחים וממשיכים לחיות כאן.

והולכים לשירות צבאי.

אולפן גיור – הסוכנות מעורבת מאוד בנושא גיור, על מנת לאפשר לאנשים להיקלט כראוי. זה כולל לימוד, הקניית זהות יהודית, כל ההכשרות, כולל מימון של קורסים ביחד עם המשרד לקליטת העלייה. דרך אגב, גם פרויקט "בבית ביחד" הוא שיתוף פעולה עם משרד הקליטה. נושא הגיור חשוב ביותר ודורש משאבים גדולים.


כפי שרשום פה, יש גם סיוע להתאחדויות עולים, למעט המקרה הלא נעים שקרה בשבועיים האחרונים.

גם אחרים טוענים שהם לא מקבלים.

אנחנו מממנים אותם. היה צורך להתאים במקצת ולשנות את הקריטריונים.

הנה, אנשי התאחדות עולי צרפת אומרים שהם לא מקבלים.

מר אריה אזולאי ודאי יוכל להתייחס לזה. היה דיון משמעותי מאוד בחבר הנאמנים. היה צורך לשנות את הקריטריונים, להוריד ממדינות שבעבר קיבלו הרבה אבל העלייה מהם פחתה ולהוסיף למקומות שמהם יש יותר עולים. מייד נתייחס לזה בנפרד.

כאילו איחדו והתחילו לסבסד הכול דרך ארגון אחד, לשעבר הפורום הציוני. הבנתי שדרכם מסבסדים הכול.

אלה שני דברים שונים. הבסיס של ההתאחדויות הוא בעצם הסוכנות היהודית. זה בסיס המימון שלהן. תקציב התאחדויות העולים, למרות כל הקיצוצים, נשאר היציב ביותר. עשינו shifting פנימי, כאשר לקראת השנה הבאה הורדנו 25% מתקציב ה-core והעצינו לגיוס מיועד את ה-25%. כלומר, בסופו של דבר, בסוף השנה התקציב יישאר.

מה זה "העצינו"?

אם מתוקצבים 3 מיליון דולר, הבאנו 25% מהתקציב הבסיסי בנוסף ל-90 מיליון שאנחנו מגייסים כתקציב מיועד. הולכים לפדרציות ומבקשים מהן לתת כסף לפרויקטים של התאחדויות עולים, כי יש פדרציות שלא רוצות לתת כסף סתם.

אתה הופך את זה מתקציב גלובלי לתקציב מיועד.

הקריטריונים חיוביים. שילבנו את עבודת התאחדויות העולים למשימות ענייניות, כמו "בבית ביחד", כמו לחכות לעולה בשדה התעופה, ולא סתם פעילות חברתית.


חבר הכנסת יאסינוב מתייחס לתהליך איחוד ההתאחדויות בברית-המועצות. אותו הסדר שנקבע כאן ממשיך. האוקראינים קיבלו את זה. בזמן חבר הנאמנים הגיעה ידיעה בנושא הזה.

והיתה סערה.

הבחור היחיד שהיה בקשר אתנו הוא בדיוק האדם החשוד בזיוף מסמכים, לכן הקפיאו את הכסף עד לבירור, לא יותר.

זה ייפתר.

אנחנו מודים מאוד שהצעתם להחזיר את הכסף, ושתגייסו את החצי מיליון החסרים.

ואולי יותר.

הבעיה העיקרית, שחבר הנאמנים של הסוכנות החליט לא לתקצב את התקציב הבסיסי של כל ארגון וארגון, אלא כל ארגון יתוקצב על-פי הפעילות. זה אומר שאין לנו תקציב בסיסי, וגם לא ינתנו לנו מקדמות, ואף אחד לא יידע לאן הוא הולך. אנחנו חושבים שזה מעשה לא נכון. הארגונים הקטנים שקולטים מעט עולים בשנה הרי זקוקים ליותר כסף. אתה לא יכול לתת 20% מתקציב של 100 שקלים עבור ארגון. הארגון לא יכול להתקיים. כאשר יש עלייה של עשרות אלפי אנשים בשנה התקציב לבסיס הארגוני גדול הרבה יותר, ואולי כאן לא צריך כל-כך הרבה, ומצד שני הארגונים הקטנים ייפגעו, בצרפת ובאנגליה וכולי. למרות שהצרפתים והאמריקאים מספרם מכובד מאוד, הבנו שעל-פי השיטה החדשה התקציב יירד בצורה דרסטית. בכל הארגונים האלה עשו בשנים האחרונות שינוי מבני דרסטי, אנשים כבר לא עובדים במשרות מלאות, ועובדים בשכר מינימום. אנחנו לא יודעים לאן ארגוני העולים יילכו, האם יש מגמה לסגירת כל הארגונים האלה.

אנחנו ערים לנושא הזה ונראה איך נתקדם בגיוס הכסף. דרך זה נדע מה לעשות, וניקח בחשבון את מה שנאמר כאן, בהחלט.


בנושא הכפרים של עליית הנוער – זאת מעורבות של הסוכנות שבעבר היתה מסיבית מאוד. אנחנו מתמקדים היום במספר כפרים, מתאמים את כל מה שנעשה שם ביחד עם משרד החינוך, ועושים את זה באופן צמוד מאוד. במקומות בהם יש לנו שיתוף פעולה עם החברה הישראלית, כמו ברמת הדסה, שם מר אבי נאור מעורב, גם בכסף וגם בניהול, רואים תוצאות טובות מאוד. אנחנו מקווים שגם בכפרים האחרים נצליח, בנוסף למשרד החינוך, להביא עוד שותפויות מן הסוג הזה.


נעל"ה – הוא פרויקט חשוב מאוד. באמצעות הפרויקט הזה מגיעים לישראל – עכשיו קצת פחות אבל בשיא הגיעו כ-3,000 צעירים וצעירות – ואחר-כך חלקם נשארים. זה פרויקט מוצלח וצריך להמשיך לפתח אותו. דיברתי הבוקר עם מנכ"לית משרד החינוך על בעיית המכרזים. אנחנו מקווים שגם כאן אפשר יהיה לשכנע לא לעשות מכרז בשלב זה, אלא לתת למערכת לעבוד ולהמשיך להצליח כפי שהיא מצליחה.


מלבד זה, יש קרנות שונות שמנהלת הסוכנות בארץ, כולל קרן לעידוד יזמות עסקית, שחשובה מאוד לעולים חדשים. מאפשרים לעולה חדש שרוצה להקים עסק לקחת הלוואה, ולהחזיר אותה כאשר העסק מצליח.


התוכנית הבאה, שאראה עכשיו ביתר פירוט, קרויה Youth Future – "דור העתיד". המטרה, להפעיל תוכנית מעורבות מחוללת שינוי עבור ילדים ונוער בסיכון, שתאפשר להם לפרוץ את מעגל המצוקה והעוני. כל מה שאגיד עכשיו אחבר עוד רגע לנושא העלייה והקליטה. זה מעורבות בחברה הישראלית, צמצום פערים, תוך מעורבות הקהילות בחוץ-לארץ ותוך פעילות עם קהילות העולים בארץ. זאת תוכנית הוליסטית, מגיל 6 עד 18, לכיתות א'-י"ב, המבוססת על מודל שותפות. יש הרבה פעילות של קהילות בחוץ-לארץ, וניתן לבצע מדידה איך הדבר מתקדם.

עקרונות התוכנית – נבטיח שכל ילד וילדה יקבלו הזדמנות להעצים ולמצות את הפוטנציאל שלהם. נרצה להעצים קבוצה של צעירים ישראלים שמחויבים לשינוי חברתי, כדי שיוכלו לעבוד עם הילדים ולהיות מאמנים ונאמנים. נמקד את התוכנית סביב הילד. נעמיד לרשות הילדים מערכת תמיכה מכיתה א' ועד כיתה י"ב, ושוב, הכול ביחד עם הקהילות היהודיות מעבר לים.


לילדים בגיל צעיר יותר – תיבנה מוטיבציה, תועמד מערכת סיוע ותובטח הזדמנות לפיתוח כשרונות במגוון תחומים. למתקדמים יותר – נגדיל את מספר בני הנוער שמסיימים תיכון עם ציוני בגרות ונפתח מצוינות מקצועית, עוד פעם, הכול כמובן למטרת צמצום פערים.


אפשר לראות כאן את המודל – הילד במרכז, יש נאמן, יש קהילה, יש שותפות – יהודים מחוץ-לארץ שמעורבים בזה, הקהילות – ובתוך כל זה נמצאים גם מתנדבים מהארץ.


בשנה הבאה נעשה פיילוט עם למעלה מ-3,000 ילדים, 9 רשויות מקומיות, 5 קהילות מחוץ-לארץ, 2 קרנות, וצעירים נאמנים. הוקצב לזה תקציב של כ-4.5 מיליון דולר לשנה הבאה, שזאת ההתחלה. כפי שאמרתי, נגיע ל-60 מיליון דולר.


הערך המוסף, שיש כמה שותפים – הסוכנות היהודית, יהדות העולם, תורמים ישראלים, שותפים מקצועיים, ושותף נוסף שיהיה גורם מתנדב גדול.

אני מתנצלת, אדוני המנכ"ל, אני נאלצת לעזוב. זה לא חוסר כבוד ובוודאי לא חוסר עניין, אלא יש עכשיו ישיבה של נשיאות הכנסת. פרופ' נודלמן ימלא את מקומי, אני בטוחה שבהצלחה, וככל שאוכל אנסה להגיע לכאן מהר חזרה.


למרות שזה לא נהוג, אני מבקשת כבר עכשיו להודות. לפחות התבשרנו כאן על שני דברים חדשים שמעניינים אותנו מאוד – בוודאי מה שתיארת עכשיו, ודבר שני, זה לא פוטר אותנו מדיון נוסף על החינוך היהודי בחוץ-לארץ, או חינוך על ישראל בחוץ-לארץ, פרט לתוכניות של הבאת נערים לארץ.

לסיכום, כל מה שאמרתי עד כה זה איך אנחנו מחברים את החברה הישראלית ואת הפעילות שלנו עם עולים חדשים, איך מערבים אותם גם בפתרון בעיות וגם כמתנדבים, ואיך מערבים קהילות מעבר לים, גם הפדרציות בארצות-הברית וגם קהילות נוספות בארצות נוספות, בפעילות שאנחנו עושים בארץ. תודה רבה.

תודה. המשרד לקליטת העלייה.

כפי שאמרו יושב-ראש הסוכנות היהודית והמנכ"ל, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ומתואמים בכול.

יש כאן נציגים של משרד החינוך, התרבות והספורט? אין לכם שאלות, הכול ברור?

הכול ברור וידוע. אנחנו מברכים על הפעילות של הסוכנות ועל שיתוף הפעולה.

נעים לשמוע. אני חוזר על השאלה שלי. המצב ברוסיה לא טוב, ברחובות מוסקבה מסתובבים לאומנים ופשיסטים, ויהודים מתחילים לצאת מרוסיה. האם אתם מכירים את המצב הזה? האם אתם מוכנים לגל עלייה? אולי לא יהיה גל עלייה כזה, אבל יש סיכוי גדול שכן יהיה גל עלייה מרוסיה.

הייתי עכשיו 3 ימים במוסקבה. אנחנו מוכנים לכל מה שיקרה. אני רוצה להדגיש, שאנחנו הולכים היום לשיתופי-פעולה עם אנשים יוצאים מן הכלל שפועלים ברוסיה. אחד מהם, למשל, הוא מר לב לבייב. ישבתי שם במשך מספר שעות וקיבלתי סקירה על מה שהאדם הזה עושה שם – זה לא יאומן. פשוט לא יאומן איך אדם אחד עושה כזאת פעילות. הוא הקים עשרות מוסדות חינוך, כל 10 חודשים מקים בית-ספר, וכל בית-ספר יפה יותר מאלה שאני מכיר ברעננה, תארו לעצמכם איזה בתי-ספר הוא מקים.

כדאי להוסיף, שיש היום בארץ 350 תלמידים שהם בוגרי תוכנית משותפת שהסוכנות היהודית ומשרד החינוך ומר לב לבייב הביאו לארץ.

דיברנו אתו עכשיו למשל על מעורבות שלו בנעל"ה. הוא יעזור לנו להפיץ את דבר נעל"ה בכל רחבי ברית-המועצות לשעבר. הוא הרי רוצה בסך הכול שיבואו לבתי-ספר שלו – אדרבה, שיבואו, חלק יבוא לכאן, חלק יבוא לשם.


אגב, הוא סיפר גם על פעילות שהוא עושה בניו-יורק, זה פשוט לא יאומן. הוא סיפר שהקים שם בית-ספר יהודי וחבר'ה מהחינוך החרדי רצו ללמוד בו, חשבו שיהיה טוב יותר. אמר להם: לא, זה לא בשבילכם, אלא רק לילדים שלומדים ב-Public schools שיבואו לבית-ספר יהודי. רק בשבילם הקים בית-ספר.

יש עוד מגמות כאלה. אנחנו הולכים לשתף פעולה עם כולם כדי שנוכל להביא יהודים רבים ככל האפשר למדינת ישראל. ואלה שמתמהמהים בינתיים, שיהיה להם משהו מהחינוך היהודי שם, זה חשוב מאוד.

אני רוצה לדבר על שיתוף הפעולה ביניכם ובין המשרד לקליטת העלייה, בשל סיבה אחת. אני רוצה לספר לכם סיפור, על מה שקרה השנה. הצלחתי לאשר כסף עבור המשרד לקליטת העלייה למספר פרויקטים. בינתיים חלק מהכספים הללו עומדים לחזור למדינה כי המשרד לקליטת העלייה לא הצליח לממש את הפרויקטים. אני מבקש לשאול, האם פנו לסוכנות בבקשה להשתמש בכסף ולקדם את הפרויקטים המשותפים? האם פנו לסוכנות בבקשה לבנות פרויקטים לקידום מדענים עולים שעוסקים במדעי הרוח? לזה הוקצבו 750 אלף שקל. האם פנו אליכם בבקשה לבנות פרויקטים משותפים כדי לעזור לטיפול במדענים עולים בארץ, לפעילות של בתי טכנולוגיה? לזה הוקצבו 500 אלף שקל. האם פנו אליכם בבקשה לקדם יחד פרויקטים של מורים עולים למען ילדים עולים? לזה הוקצבו 750 אלף שקל. זו סקירה קצרה על הכספים שהועברו. השאלה האם פנו אליכם. אני לא בטוח שתוכל לענות עכשיו. אם הם לא פנו, אז יש כאן כנראה בעיה בקשר בין המחלקה לישראל, או של מחלקת העלייה. לא שלכם, כי אתם אפילו לא ידעתם על כך.

אתה צריך לשאול את המשרד לקליטת העלייה.

אני יודע שהמשרד לקליטת העלייה לא פנה.

לנו יש התמחות מיוחדת בהוצאת כספים – תן לנו כסף, צ'יק צ'ק נמצא מה לעשות בו, אין שום בעיה.

אם המשרד לקליטת עלייה עכשיו יבוא אליכם, אולי אפשר יהיה לקדם את הפרויקטים.

המשרד לקליטת העלייה רוצה לשתף פעולה עם הסוכנות היהודית, אבל כדי להעביר את הכסף באמצעותם, גם לפעילות הזאת אנחנו צריכים פטור ממכרז. אנחנו לא יכולים לבוא לבד לסוכנות היהודית ולהגיד: קחו כסף צבוע ותעשו מה שאתם רוצים, או מה שאנחנו ואתם רוצים. מה שמעכב את הביצוע, בעיקר בנושא המדענים ובנושא בתי הטכנולוגיה, החצי מיליון שקל – זה הדבר היחיד שכרגע מעוכב – הוא הצורך במכרזים.

לגבי שני הנושאים האחרים, אני אומר לך, זה לא מעכב, כי הסכמנו שתעבירו את הכסף לפרויקטים אחרים, כי הפרויקטים תחת השם הזה לא בוצעו.

אני לא יכול לענות לך ברגע זה. טיפלתי בנושא החצי מיליון שקל למדענים ובתי טכנולוגיה ויש בעיה במכרזים. גם אם נרצה לעבוד עם הסוכנות היהודית, נצטרך לקבל פטור ממכרז.

הסוכנות היהודית יכולה לגשת למכרז? התנאים מאפשרים לסוכנות לגשת למכרז?

כל אחד יכול לגשת למכרז, אבל התהליך ארוך. אנחנו רוצים לחסוך את התהליך של יציאה למכרז כדי לנצל את הכסף, ומנסים לפתור את הבעיה דרך חוק חובת המכרזים. אבל גם אם ננסה לעבוד עם הסוכנות היהודית, גם הסוכנות היהודית צריכה פטור ממכרז. אנחנו לא יכולים לעבוד איתם בלי פטור ממכרז.

לפי דעתי בנושאים של פטור ממכרז הרבה יותר נוח כשבא גוף כמו הסוכנות יחד עם המשרד לקליטת העלייה מאשר כשבא מישהו פרטי.

אני מסכים, אבל היום לצערי גם הדרך הזאת מלאת קשיים.

אולי כאן אנחנו יכולים כמחוקקים לתקן משהו.

הוועדה יכולה לעשות כאן עבודה.

אולי יש משהו מתחת לעינינו שלא ידוע לנו. בואו נשב ונחליט מה אנחנו צריכים לעשות.

אעביר את המסר הזה למנכ"ל. אני רוצה לציין שיש מדיניות אצל החשב הכללי, שצריך לצאת למכרז על כל דבר שזז.

שמעתי שגם את התפקיד של יושב-ראש הסוכנות היהודית רוצים להוציא למכרז ...

לפני שנתיים ורבע, בסיכום בין קודמו של מר ביילסקי ובין שרת החינוך, התרבות והספורט, החלה לפעול תוכנית "חפציבה", בשיתוף פעולה מלא בין הסוכנות היהודית ובין משרד החינוך. למיטב הערכתי, כמי שליווה אותה מיום שנולדה, היא פורחת ומשגשגת. לדעתי המהלך היה נכון. אני מקווה מאוד שהסוכנות היהודית תראה את זה כפרויקט ארוך-טווח עם מערכת החינוך, במיוחד במדינות כל-כך קשות ומסובכות. יש לנו היום בעיות קשות מאוד בתוך בתי-הספר שם, בשל מדיניות השלטונות, ואנו משקיעים מאמץ גדול מאוד. אני מקווה מאוד שהסוכנות תראה את זה כפרויקט לאורך ימים ושנים, כי לדעתי לא נכון שהמדינה תישא לבדה בעול. רוב התקציב, שני שלישים ממנו, עדיין באים ממדינת ישראל.


יש היום בארץ 350 ילדים, תלמידי כיתות י"א. בברית-המועצות י"א היא השנה האחרונה ללימודים, פרט למדינות הלטביות שמכניסות עכשיו שנת י"ב. הם מסיירים בארץ במשך 10 ימים. הרעיון, להביא לכך שכאשר יחליטו מה יעשו בשנה הבאה ואילך, יראו את ישראל כאופציה מרכזית. לכן מביאים אותם לסיור באתרים ובמקומות ובמוסדות שמהווים עבורם פוטנציאל, כולל האוניברסיטה וכדומה.


יחד עם זה, עלינו להיות מודעים לעובדה, שלא "תגלית" ולא "מסע" ולא אף אחת מהתוכניות האלה מוכנה לקחת תלמידי כיתות י"א אל תוך המערכת ולהביא אותם לארץ. נוצר מצב, שאנחנו משקיעים בילד מכיתה א' ועד י"א. רק בזכות מר לב לבייב הצלחנו עכשיו להביא 350 תלמידים, שזה שליש מהמחזור. נדמה לי שיש מקום לבחון מחדש ב"תגלית", האם לא רצוי שתלמידים שלמדו בבית-ספר יהודי, שמדינת ישראל והסוכנות היהודית משקיעים בהם כל-כך הרבה כסף מדי שנה, יבואו לכאן בסוף כיתה י"א כדי לראות את האפקט של "תגלית" בהמשך. כי אם הם הולכים שם לאוניברסיטה קשה מאוד לתפוס אותם אחר-כך.

"תגלית" זה מה שהיה "נעלה 16"?

לא, אין שום קשר בין שני הדברים האלה.

אני יודע שאנשים מרוסיה ומאוקראינה פוחדים לשלוח ילדים ארצה לפרויקט תחת השם "נעלה 16".

תוכנית "תגלית" מקבילה ל"מסע" – תוכנית של 10 ימים בארץ.


אני רוצה לציין שעד היום שיתוף הפעולה בין משרד החינוך ובין הסוכנות היהודית בעניין "חפציבה" מצוין, רק שימשיך כך.

אני מבקש להגיד לסיכום הישיבה, שנים רבות אני שומע סקירות של יושבי-ראש הסוכנות, והיום היה יום שקט, בלי שום ויכוחים. אולי זה נובע מכך שיושב-ראש הסוכנות הנוכחי רק התחיל בעבודתו, אבל אני חייב לציין שתמיד יש כאן מלחמות גדולות. יש לך מזל שלא הגיעו הרבה חברי כנסת ושיושבת-ראש הוועדה הלכה מכאן.


ברצינות, אני רוצה להגיד ששמענו כאן על תוכניות טובות. תמיד יש בעיות – אם יש כסף יש בעיות, אם אין כסף יש בעיות, אם יש תוכניות יש בעיות.


במשך 3 שנים הייתי נשיא הפורום הציוני. מפריעה לי הבירוקרטיה בסוכנות, הכול כדי לחסוך בכסף. רוב האנשים עובדים בהתנדבות אולם יש מנגנון של כמה אנשים שמקבלים שכר. אם במשך 3 חודשים אדם לא מקבל כסף הוא לא יכול לעשות אחר-כך שום דבר. אבל יש עיכובים כאלה לא אחת, לפעמים אפילו פעמיים בשנה. כך אי אפשר לעבוד עם ארגונים שעובדים בהתנדבות, עם ארגונים ציבוריים. צריך להיות כבוד כלפי ראשי הארגונים האלה. יש בעיה בדרך ההתקשרות. לכן עזבתי את זה, העברתי הכול לגברת סופה לנדבר, כי אני לא רוצה להיות קורבן של פקידים בסוכנות. עכשיו עושים אותו דבר עם התאחדות יוצאי אוקראינה. לדעתי הסוכנות צריכה להיות יותר אנושית, לשמור על כבוד האנשים שרוצים לעזור בהתנדבות.


אני מבקש להודות לכל האנשים שהגיעו לכאן ולאחל לכם עבודה פורייה, פחות ויכוחים ויותר עבודה בשטח.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15