PAGE
1
ועדת המדע והטכנולוגיה

2.11.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 140

מישיבה ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, ל' בתשרי התשס"ו (2 בנובמבר 2005), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם: סקירת שר המדע והטכנולוגיה, מר מתן וילנאי, על פעילות משרדו



לשנת 2006

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר



ויקטור בריילובסקי



יגאל יאסינוב



יעקב מרגי



מלי פולישוק-בלוך

שר המדע והטכנולוגיה מתן וילנאי



פרופ' מינה טייכר – מדענית ראשית משרד המדע והטכנולוגיה



דוד לפלר – מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה



סימה גיאלצ'ינסקי – מרכזת מו"פ איזורי, משרד המדע



והטכנולוגיה



ד"ר אברהם כהן – ראש תחום חומרים, כימיה ואנרגיה, משרד



המדע והטכנולוגיה



אליעזר רוזנפלד – מרכז תחום מדעים מדוייקים, משרד המדע



והטכנולוגיה



ד"ר גדעון אריאלי – ממונה על מדעי המחשב וטכנולוגיות



מתקדמות משרד המדע והטכנולוגיה



אבי ענתי – סמנכ"ל תכנון ובקרה משרד המדע והטכנולוגיה



פרופ' דן לבנון – המדען הראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר



פרופ' רמי רחמימוב – המדען הראשי, משרד הבריאות



ד"ר בני לשם – מנהל מינהל המחקר הרפואי, לשכת המדען הראשי



ד"ר יוסי ברטוב – המדען הראשי במינהל המחקר למדעי האדמה,



המשרד לתשתיות לאומיות



רפי הוידה – לשכת המדען הראשי משרד התקשורת



אילן פלד – מנהל התכנית "מגנט", משרד התעשיה, המסחר



והתעסוקה



רינה פרידור – מנהלת פרוייקט חממות טכנולוגיות, משרד



התעשיה, המסחר והתעסוקה



פרופ' יהודית בירק – חברת האקדמיה למדעים והמולמו"פ



עליזה מויאל – מפקחת מדע וטכנולוגיה ארצית, משרד החינוך



התרבות והספורט



פרופ' שלמה גרוסמן – יו"ר ות"ת



שלמה הרשקוביץ – סמנכ"ל תכנון ומידע, ות"ת



דבי קאופמן – אסטרטגית, מוסד "שמואל נאמן"



ד"ר ישראל פאר – מנהל רשות המחקר, אונ' בר אילן



פרופ' הרולד בש – סגן נשיא למחקר ופיתוח, אונ' בר אילן



פטריק מאסטרסי – מנהל רשות המחקר, אונ' חיפה



אלכסנדר זיניגרד – מנהל רשות המחקר, המכללה האקדמית



יהודה ושומרון



עו"ד אבי רונן – מנכ"ל עמותת "בשער" – קהילה אקדמית למען



החברה בישראל



מאיר צדוק – האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים



מרסל שטאון – מנכ"ל ISERD – המינהלת הישראלית לתכנית



המסגרת של האיחוד האירופי


יעקב ארזי – מנהל מרכז ידע גליל עליון (מיג"ל)



ד"ר אריה הייליג – מנהל מרכז מו"פ אזורי חצבה



יעל מאור – מרכז מו"פ אזורי ים המלח



נאוה וינשטוק – מנהלת פרוייקטים, מרכז מו"פ אזורי לחברה



הבדואית



שמואל דולב – חבר מועצה ציבורית של לשכת מנתחי מערכות



מידע בישראל



שוניה פכט – חבר נשיאות לשכת מנתחי מערוכת מידע בישראל



פרידה סופר – מרכזת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי



אבי בליזובסקי – עורך אתר הידען, עיתונאי INFORMATION


WEEK ישראל



יוסף ון זוהרן – לשעבר ראש תחום מדעים מדוייקים משרד המדע

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב לכולם, אני שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה של מושב החורף של הכנסת, של ועדת המדע והטכנולוגיה, בנוכחות ולכבוד שר המדע החדש הנכנס, חדש ישן. כיוון שבאמת השר ממהר ואנחנו רוצים לשמוע את החזון שלו לשנת 2006, יש לנו שנה שלמה שיהיה אפשר לקדם דברים, אני רוצה בהזדמנות הזו גם לברך את משרד המדע, יש עוד בעלי תפקידים מכובדים חדשים, מנכ"ל, דוד לפלר, ומדענית הראשית פרופ' מינה טייכר, נמצא פה גם פרופ' שלמה גרוסמן, הות"ת, אני בכוונה מזכירה כאן את כל המכובדים, חברי הכנסת, מדענים הראשיים וכל האורחים המכובדים.

כמו שאמרתי אני אהיה קצרה בדבריי אבל אני רוצה לומר לשר הישן-חדש שקיבלת על עצמך תפקיד שאני חושבת שהוא תפקיד כפוי טובה, כמו שאני רואה מהתקופה הקצרה שאני נמצאת בכנסת בעניינים בתחום של מדע וטכנולוגיה, לכל האנשים שיושבים פה בחדר מיותר להסביר את חשיבות הקידום של המדע, הטכנולוגיה, הקידמה, ובטח את הפעילות של משרד המדע, ונגזרת מכך יוצאת פעילות ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, שאמורה להיות חלק משלים שמקדם את התהליכים. אבל למרות שלכולם ברור שאי אפשר בלי הקידמה והטכנולוגיה, לכולם ברור שזה בעצם קטר הצמיחה של המשק, אבל עדיין התחום הזה נמצא בתחתית סדר העדיפויות הלאומי, מקצצים בתקציב, פשוט אני מתביישת לומר איך שאנחנו כל פעם נלחמים על מליוני שקלים בודדים שאפשר להוסיף או לא לקצץ, כשמדובר בסכומים הרבה יותר גדולים.

דבר מאוד חשוב, ולכן הזכרתי את פרופ' גרוסמן, זה ההתייחסות להשכלה, מדינת ישראל חייבת לתת לזה דגש מיוחד, ראשון במעלה, בחינוך בכלל, החינוך הטכנולוגי בפרט והחינוך באקדמיה, שזה הבסיס לכל אותם מדענים שיכולים לקדם את מדינת ישראל.

רק לאחרונה פורסמה כתבה בעיתון מעריב נרחבת שפירטה את חיי הקהילה שמפתחים אותם ארבעים אלף צעירים, מדענים ישראלים, בעמק הסיליקון, ולפי איך שהם תיארו את חיי הקהילה שלהם הם לא מתכוונים לחזור במהרה. זו תופעה שאנחנו חייבים לעצור. אמנם אנחנו גאים, מדינת ישראל גאה בשנית תוך שנה חתן פרס נובל ישראלי לכלכלה, עוד לא הצלחנו להרגע מחתני הפרס נובל מלפני שנה, צ'חנובר והרשקו, אבל אנחנו צריכים לא לשכוח שאותם מדענים קיבלו את הפרס על עבודה של שנים רבות מאוד, בשנים שמדינת ישראל השקיעה המון במחקר, בפיתוח ובהשכלה. ומשום מה בשנים האחרונות זה קצת נראה מובן מאליו, מסתמכים על מה שהיה.

אני חושבת שאנחנו נמצאים בנקודה שיהיה אחר כך נזק בלתי הפיך. אם מדינת ישראל עכשיו לא תתקן את זה אז אולי אנחנו נזכה, אולי בשנים הקרובות לעוד פרס נובל, אבל יכול להיות משבר מאוד גדול במדע והטכנולוגיה ובהשכלה הגבוהה.

אז אדוני השר, למרות שאמרתי לך, לא היתה תחרות ולא נלחמו, זה אמור להיות המשרד היוקרתי שבעצם מקדם את המשק והכלכלה, והרי הכל סביב התקציב הממשלתי, וזה בעצם הסעיף שהכי יכול לקדם. ולמרות זה הוא הסעיף הזניח, שלא רק שלא מעלים אותו אלא מורידים. אז ראשית אני מברכת אותך מאוד, אני מאמינה, בתור אשה מאמינה בכלל, שתמיד יש תקווה, ושאולי באמת תהיה פריצת דרך בשנה הקרובה. אני מאחלת הצלחה לכל עובדי המשרד ולבעלי התפקידים החדשים, ושיהיה לנו מושב פורה, ואנחנו נשמע את כבוד השר ואחר כך נפתח את הנושא לדיון.

בוקר טוב. אני נהנה לראות חזרה פרצופים חדשים ישנים, מבחינתי. ואני מברך על כל מלה שאמרה חברת הכנסת יושבת ראש הוועדה לאה נס. זו המציאות שבה אנחנו חיים, ואני החלטתי שאני אהיה מתוסכל מהרגע שהחלטתי שאני אהיה פוליטיקאי. זו החלטה לא קלה. וכל מי שפושט את השחפ"צ של המדים של צה"ל וחושף את עצמו בסביבה הפוליטית מבין היטב למה אני מתכוון. וכפי שנאמר פה את התקווה אף אחד לא ייקח לנו.


משרד המדע, שאכן נתפס כמשרד בדרג השני אם נקרא לו, הוא אחד המשרדים החשובים ביותר, ולא לפורום הזה צריך להסביר את הקשר הישיר בין מדע לבין צמיחה לבין איכות חיים וכל מה שכרוך בזה. אבל לצערי בפוליטיקה הדברים כמובן נראים אחרת. היעד המרכזי שלי זה להעמיד את שם המדע, לקרוא את שם המדע באופן קבוע ליד שולחן הממשלה. זה בפני עצמו, הוא לא מובן מאליו, הוא לא פשוט, אני התחלתי את זה כבר בפעם הקודמת עם פרסום דו"ח מדענים ראשיים, עם דרישה מהממשלה לעסוק בסוגיה הזאת. הצלחנו להניע את זה שנה אחת, נדמה לי שזאת היתה שנת 2001, ועכשיו צריך לחזור לזה פעם שנייה.


הדברים המרכזיים, השקף הזה אתם מכירים אותו היטב, לא לפורום הזה צריך להסביר אותו, להפתעתי להרבה פורומים אחרים כן צריך להסביר, זה התווך שהמשרד נמצא בו בין המחקר האקדמי הבסיסי, שמיוצג על ידי המל"ג, על ידי הות"ת מבחינת החוקים והשיטה של מדינת ישראל, למול החממות, התעשיה וחברות ההיי-טק, שנמצאות שוב, מבחינת סטטוס, בידי משרד התמ"ת, בידי המדען הראשי, ואנחנו נמצאים בתווך הצנוע של מחקר אקדמי יישומי. זה המקום שבו אנחנו נמצאים, שם אנחנו משקיעים בצורה מדוייקת את מעט התקציב שעומד לרשותנו על מנת להפוך את המחקר האקדמי הבסיסי הרחב, להכניס אותו לערוצים שבסופו של דבר יוכלו לתת פירות לחברה ולמדינת ישראל. זה מקומנו, שם אנחנו נמצאים, יצא רק בימים אלה דו"ח של יעקב שיינין שעוסק בתחום הזה, אני הולך מכאן לפגישה אתו להציג את הנושא למספר עיתונאים, אם יש כאלה שמתעניינים בזה, לא צריך להיסחף, בודדים בטח יש, ולהם אנחנו נציג את העניין הזה.


מעבר לזה, אני רואה את הנושא של הפערים החברתיים ושל החברה הישראלית כדבר המרכזי היום במדינת ישראל. הרבה יותר מבטחון, הרבה יותר ממדיניות. כי כך אנחנו נראים. והמשרד גם בעניין הזה תורם את כל מה שהוא יכול, ואת זה נציג לכם בהמשך על ידי המדענית הראשית.


כשאני נכנסתי למשרד לפני מספר שבועות הדבר הראשון שגיליתי שאין לנו מדען/מדענית ראשי וכעבור שנתיים וחצי דאגתי לאייש את התפקיד הזה, ואני שמח שפרופ' מינה טייכר מאוניברסיטת בר אילן התגייסה ונכנסה לתחום הזה. לא הכרתי אותה לחלוטין, הרי אצלנו גם עוסקים במינויים פוליטיים קוראים לזה, פגשתי את מינה פעם ראשונה אצלי במשרד והתרשמתי ושוחחתי אחרי זה עם האנשים באוניברסיטת בר אילן, ואני שמח על זה שהיא נמצאת אתנו, והיא כמובן תפרט את כל הדברים מעבר לראשי הפרקים שאותם אני אציין.


הנושא הראשון שביקשתי ממנה לעסוק בו, ושוב, רוב הציבור פה מכיר אותו היטב זה ריבוע המעגל בין המשרד, בין האקדמיה למדעים, המולמו"פ, ות"ת ומל"ג במידה מסויימת, כיצד עושים את חלוקת העבודה וכיצד עוסקים כולנו בקידום המדע בישראל, לא תוך חיכוך אלא תוך הבנה ותוך ניצול כל אחד היתרונות השוליים שלו, על מנת לפתח את המדע במדינת ישראל. וזה אחד הנושאים המרכזיים שנעסוק בו, וביקשתי מפרופ' טייכר שתרכז את העניין הזה.


מעבר לזה קבענו בינואר הקרוב המשך של ועידת רחובות, זו תהיה ועידת רחובות השנייה, שתעסוק בנושאים העיקריים של המדע, ופירוט לזה יגיע לאחר מכן.

ותדאגו שהפעם יהיו שם גם נשים, פרופסוריות.

לא לי צריך להסביר את זה, כי אני גדול הפמיניסטים או הפמיניסטיות בחדר הזה. אין לי שום בעיה בתחום, זה לא במקרה מדענית, ונוח לי כרגע להגיד את זה, זה לא במקרה בראש הוועדות שאני ממנה זה נשים, זה לא ייצוג הולם. ואני לא רוצה לדבר על מה שעשיתי בזה בצבא, אבל הערה במקום בכל מקרה.


אנחנו גם פתחנו רק אתמול נושא של מלגות של המשרד, שזה שייך לנושא של צמצום פער חברתי. אנחנו עוסקים במו"פים האיזוריים במשנה מרץ, אני רואה אותם כיעד בפני עצמו. יש לנו כרגע את הסוגיה של מו"פ קטיף שנשאר תלוי באויר ואנחנו מחברים אותו חזרה לקרקע בבית ספר שדה ניצנים, והוא יעסוק פחות או יותר באותם תחומים, ארבעים, חמישים קילומטר צפונה, אם אני חושב גיאוגרפית איפה הוא היה ממוקם אז ואיפה הוא ממוקם היום. ואנחנו נפתח מו"פים נוספים. רק אתמול התחלנו כשלוחה של מו"פ קטיף לעסוק בנושא של ערי הפיתוח, עשינו את זה בשדרות, שהיא תעסוק בחקר ערי הפיתוח שלב ראשון והיא תהפוך לדעתי, בתפיסת עולמי, למרכז שלם שיעסוק בתחום המורכב והקשה והבעייתי הזה, שהוא לא מדע נקי אבל הוא עוסק בחברה הישראלית ובמחקר, ובזה כמובן נכנס גם הפן המדעי.


אנחנו כמובן מחזקים, אני רואה יעד בפני עצמו של המשרד, את קשרי המדע הבינלאומיים שלנו, שזה כלי עצום בפני עצמו. במסגרת הזאת אני חייב לציין שאנחנו פעם ראשונה מובילים פרוייקט של לווין, של מיקרו-לווין, פעם ראשונה שלא משרד הבטחון מנהל את זה, ואני בקיא היטב כמובן בצד השני של המתרס, אלא משרד המדע, והלווין ונוס ב-2008 אמור להיות משוגר לחלל, והתעשיות שלנו בונות אותו, תעשייה צבאית, תעשייה אוירית, ורפאל בתמונה עם המנוע שלה ומגלגלים את העניין הזה קדימה.


והדבר האחרון קשור בדיוק לדברים שחברת הכנסת נס דיברה עליהם זה החזרת מדענים חזרה למדינה. זה פשוט כאב לב. כל אחד מאתנו מסתובב בארצות הים, ואני כל פעם מחדש שואל את עצמי איך אנחנו נמצאים במקום הזה. זה לא, עם כל הכבוד, נהגי המוניות בניו-יורק. זה טובי המדענים שלנו וטובי המוחות שלנו, שיושבים בריכוזים בארצות הברית בעיקר, וכל פעם אני בוכה כשאני רואה את זה. הרבה חברים שלי, כל פעם אני בוכה כשאני רואה את זה, אני יודע שזה פרוייקט ענק להחזיר אותם חזרה. חייבים להתחיל את זה, זה כספים גדולים, אנחנו נעשה את התיאום המרבי בתוך כל גופי הממשלה. יש יותר ממשרד אחד להגיד מלה בעניין הזה. נבנה קרן, נתאם את זה כמובן עם כל הגורמים החיצוניים, עם מוסדות המחקר, על מנת לגרום לכך שהאנשים האלה יוכלו לחזור חזרה לארץ ולהמשיך בעבודתם באותה יעילות כפי שהם עושים את זה מעבר לים. זה אתגר בפני עצמו. אחד הדברים הראשונים שקבעתי זה הנושא הזה, ואני מקווה שבשנת 2006 נגיע לתכנית, צנועה, דיברו אתי בהתחלה על שמונה מדענים, אז קבעתי לעצמי את המספר עשרים וחמישה כקביעת אצבע, לא מעבר לזה,

מתוך הארבעים אלף, רק לסבר את האוזן,

היתה לי שיחה על זה עם פרופ' יערי, האקדמיה עשו תכנית של שמונה. אז אמרתי אנחנו נעשה פי שלוש מהאקדמיה. אבל אלה מספרים ממש מגוחכים. אתה עוסק בדבר ענק של עשרות אלפי אנשים. וגם מבינים שיש גם גבול ליכולת הקליטה שלנו. יש איזה איזון. ואת הדבר הזה אנחנו נברר לעצמנו בשנת 2006 ונתחיל את הפעולה של החזרת האנשים האלה חזרה למדינת ישראל.


אני מבקש, אני אאלץ לעזוב עוד כעשרים דקות ואני מבקש מפרופ' מינה טייכר להמשיך את ההצגה.

תודה. רק לפני שפרופ' טייכר תמשיך רציתי רק מלה או שתיים. אם אנחנו בכל אופן נמצאים בישיבה טקסית, וגם הזכרת את ועידת רחובות, אז אני חושבת שגם זה הזמן להוסיף ללוח השנה באופן קבוע את היום הרשמי של יום המדע הלאומי. זה לא רשמי, זה לא מופיע בלוח השנה. נכון שזה משהו טקסי, אבל הטקסים יש להם חשיבות בפני עצמה, ואני חושבת שזאת הזדמנות.


נושא נוסף שלא הזכרת, אמנם הזכרת את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח שאמורה לייעץ לממשלה, וסך הכל גוף מאוד חשוב, שיש בעיה מאוד רצינית בעניין של התיקצוב שלה, זאת אומרת זה בכלל לא נפתר הנושא, ייקח הרבה זמן לממש את החוק הזה, חוק המולמו"פ, אבל בסופו של דבר זה אמנם רשמית מתחיל אבל בעצם אין לזה שום בסיס. וכמובן על קריסה של כל מכוני המחקר, ושיתוף הפעולה, כמו שאמרנו, עם ות"ת, שהוא פשוט הכרחי ביותר.

לפני שהשר יוצא, אם יש אפשרות לשאול, דבר ראשון אני רוצה לברך את השר החדש, מנכ"ל חדש וגם כן מדענית ראשית חדשה. אני חושב שהבעיה של מדענים זרים בארץ היא בעיה מאוד חשובה, ועכשיו מה שאני ראיתי באוניברסיטה, כשפרופסור פורש לפנסיה אי אפשר להזמין מדען חדש לתפקיד הזה. פשוט התפקיד הזה מבוטל וזהו, בגלל מצב כלכלי של האוניברסיטאות. וזו בעיה מאוד גדולה.

ועוד אני רוצה לדבר על בעיה אחת, זה עבודה של מדענים עולים במסגרת משרד המדע. אני יודע שבמשרד המדע יש חלק שקוראים לו תש"מ, במסגרת חלוקה של כסף ששינוי קיבל במסגרת תקציב אנחנו חלקנו מיליון שקלים חדשים שמיועדים לתש"מ. ועל פי מה שידוע לי, אולי אפשר לתקן עם זו שגיאה, הם לא קיבלו. תש"מ לא קיבל. יש פה מנכ"ל, יש פה שר, אתם יכולים לומר משהו?

אני עוד לא מכיר את הנושא.

בשבוע הבא יש לנו ישיבה מיוחדת על הנושא הזה. אנחנו נדון בזה בשבוע הבא.

התת ועדה היתה, בשבוע הבא אנחנו בישיבה סוקרים את פעילות הוועדה ואני מדווח על זה, בין היתר על זה שתש"מ לא קיבל כסף.

לגבי מכוני המחקר, הנושא שאת העלית, השר מינה ועדה לבדיקה והמלצות על מכוני המחקר, וזה יהיה פעם הראשונה אולי שאנחנו נפעיל את מה שהשר כינה הקואליציה או שיתוף הפעולה בין כל הגופים במדע, כי מכוני מחקר זה נושא שנוגע לכולם, לכל מי שיקר לו נושא המדע. וגם בנושא הזה אנחנו נפעיל את כל הגופים השותפים שיושבים כאן ונבקש את העזרה הציבורית שלכם כוועדת המדע, כי מכוני המחקר זה נושא חשוב מאוד שהתדרדר כל השנים, קיצצו וקיצצו וקיצצו ועוד מעט רק יהיו מבנים ואנשים שמקבלים משכורות.


והדבר השני שרציתי רק במלה אחת להגיד על נושא של המלגות שהשר הזכיר. מדובר באלף מלגות לסטודנטים למדעים כנגד שיעורים פרטיים שהם יתנו לתלמידים מתקשים בבתי ספר תיכון. וזה על מנת גם להקל על סטודנטים למדעים במימון הלימודים שלהם ובעיקר להקל על אותם שכבות שלא יכולים להגיע להישגים במדעים בגלל חסרון כיס של ההורים. המדינה בעצם חוזרת ונכנסת לתחום שהיתה בו בעבר. תודה.

התחום המרכזי של משרד המדע כמו שהשר אמר, אני מחזירה את השקף שהשר הראה קודם שמראה איך שרשרת המזון של צמיחת טכנולוגיה מתחילה ממחקר אקדמי בסיסי, מחקר אקדמי יישומי ואחר כך מחקר אקדמי שימושי, שבארץ זה מתחלק הרבה מאוד פעמים בין חממות טכנולוגיות לבין התעשייה הבטחונית, שהם היו מאוד חיוניים לצמיחה של ההיי-טק, משם לחברות הזנק ולחברות היי-טק. גם בדברים אחרים, לא רק בהיי-טק, גם בביו-טכנולוגיה וכו', השקף הזה זה דוגמא להיי-טק אבל גם בביו-טכנולוגיה משרד המדע נמצא באותו שלב של מחקר אקדמי יישומי, ששום גורם אחר לא מטפל בו. וזה ממש סף שיכול לעצור. כי גם התעשייה הבטחונית, גם התעשייה הפרטית וגם החממות הטכנולוגיות לא לוקחות את הטכנולוגיות בשלב של פרה-פרה-סיד. והחוקרים באקדמיה בדרך כלל בלי הכוונה מיוחדת באותו רגע לפעמים כבר איבדו את הסקרנות האינטלקטואלית שלהם באותו מקום. ולכן המקום הזה של מחקר אקדמי יישומי הוא חשוב ביותר. אותה שרשרת נמצאת גם בארצות הברית ובמקומות מסויימים באירופה, במקום שמצליחים. במקומות שלא מצליחים אין להם את השרשרת הזאת באירופה.


הוספתי פה את השקף שמראה איך הצמיחה הזאת בעצם קשורה לכל משרדי הממשלה. זה מתחיל במשרד החינוך, כי משרד החינוך הוא אחראי על ות"ת ועל האוניברסיטאות, התיקצוב הולך דרך ות"ת ומשרד החינוך. כאן מגיע משרד המדע, מהצד הזה יש משרד המסחר והתעשייה, משרד הבטחון, הסטרט-אפס ומגיע לחברות ההיי-טק.


המצגת שלי מתחלקת לחמישה הנושאים הבאים: אני אציג את היעדים, את הכלים להשגת היעדים, מחקרים ייעודיים, קביעת סדרי עדיפויות, המועצה הלאומית לקידום נשים במדע, ואני אסגור בשמחה רבה בשני פרוייקטי הדגל של השר.

פיתוח תשתיות למחקר מדעי יישומי, מה שאמרתי קודם. קידום קשרי חוץ מדעיים ברמה מדינית, כמובן שחוקר לחוקר יש כל הזמן קשרים, והממשלה והציבור לא צריכים להתערב בזה, זה מצליח טוב מאוד, אבל צריכים לעזור ברמה מדינית. קידום תכנית החלל הישראלית, פיתוח מדע בקהילה ומדיניות מדע. כמו שאמרתי קודם הפיתוח תשתיות למחקר מדעי יישומי זה הדבר החשוב ביותר, אבל הוא גם משתלב בכל אחד מחמישה היעדים האחרים. ואני אתאר את הכלים הבסיסיים שיש לנו להשגת כל אחד מהיעדים האלה.


לגבי פיתוח תשתיות למחקר מדעי יישומי, יש את מרכזי הידע הלאומיים, שהם נותנים שירות לחוקרים באקדמיה ובתעשייה. זה אמור להיות ברמה הכי לאומית שאפשר לעשות, ומרכזי הידע לא מוקמים לקבוצת מחקר אחת אלא לכל האקדמיה והתעשייה. כרגע יש שנים עשר מרכזים, ורובם בביו-טכנולוגיה.

זה יכול להיות למשל בנק DNA, זה דוגמא למשהו שכולם יכולים להשתמש בו. מחקרים תשתיתיים זה לא ברמה לאומית אבל זה ברמה רב קבוצתית, רב אוניברסיטאית, בדרך כלל דברים שיאפשרו אחר כך בהמשך גם פיתוחים טכנולוגיים והליכים חדשניים שקשה בלעדיהם. ויש פה רשימה ארוכה של דוגמאות. מלגות אשכול הם כבר לאנשים ספציפיים, לא לקבוצה, וזה לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. המשרד מעניק שלושים מגה-מלגות בשנה, זה מגה-מלגות כי זה המלגה הכי גבוהה שבעצם ניתנת בציבור, והרעיון היה להבטיח מאה אחוז שהאנשים האלה הם במאה אחוז משרה במדע. ותשתיות לאומיות שונות, שזה לפי הצורך ולפי האפשרויות, זה בדרך כלל מגה-תשתיות, זה ציוד בדרך כלל. יש רשימה ארוכה מאוד שהמשרד היה שמח לתמוך בהם, זאת דוגמא אחת ודוגמאות אחרות או שלא נמצאות פה או שלצערי עדיין לא בתמיכה.


קידום קשרי חוץ מדעיים ברמה מדינית הולך גם על ידי מחקרים דו-לאומיים, גם השתתפות בכל מיני התאגדויות בינלאומיות, והסכמי שיתוף פעולה אחרים דו-לאומיים. במחקרים הדו-לאומיים יש קרנות צמיתות, שזה בעצם הדבר הטוב ביותר שאפשר היה לעשות, שחיים מהפירות, וזה מבטיח את השיתוף פעולה להרבה שנים. כרגע יש רק שתי קרנות צמיתות, וזה של גרמניה-ישראל וישראל-סין. אבל יש הקצבות שנתיות למחקרים דו-לאומיים, מכל הארצות שרשומות פה, ובדיונים שונים, בשלבים שונים של דיונים יש את המדינות החדשות, רוסיה, סלובניה, שוייץ, תאילנד, טיוואן ויפן. ההתאגדויות הבינלאומיות, יש כמה וכמה, הדבר החשוב ביותר בשלב זה זה החברות שלנו באיחוד האירופאי, שאני חושבת שהיא לא תסולא בפז. זה שינה לחלוטין את פני המדע בישראל, שקודם היו פניו רק לארצות הברית, וגם בסוגריים אפשר להגיד שזה שאנחנו חברים נספחים למדע וטכנולוגיה באיחוד האירופאי מקל עלינו בהרבה דברים אחרים, בכל מיני התאגדויות, ועדות, מועצות, שמנסים להגיד משהו נגד ישראל, לפני שהם גומרים את המשפט אני אומרת להם שאנחנו חבר עמית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופאי וזה משנה הרבה מאוד דברים.

עכשיו זה הולך גם דרך התכנית השישית והשביעית, שאלה תכניות של סיבסוד מדע יישומי. בדיוק אותו שלב שבו נמצא משרד המדע. הם לא מסבסדים מדע בסיסי רגיל, וגם דרך תכניות אחרות שלא שהאיחוד האירופאי נותן ישר כסף אלא התאגדויות של מדינות, בחלק מהם אנחנו חברים, כמו אינטאס, שזה לתמיכה במדענים רוסים, איראנט, שזה רשתות בין מדינות לטיפוח של גורמים מסויימים, אראמור, במקרה שלנו למשל זה אינפורמציה על ניידות, עובדים, מוביליות, אפשרויות להשתלב בכל מיני אפשרויות. קוסט זה עוד פעם אינטר-גוורמנטל, אבל לא רק לרוסיה אלא מממן נושאים מסויימים לפי גישת בוטום-אפ. זה אני שמתי בסוגריים כי אני חושבת שכל אחד מהאנשים שנמצאים פה בכל רגע שנמצא צריך להבטיח שזה יקרה. זה נכון שזה כנראה יקרה.

ERC זה מועצה בהקמה, שמיועדת למדע בסיסי. הם רוצים להשוות את מה שיש בארצות הברית LSL, שבעצם לא היה להם, כי תכנית ששית שביעית היה רק על מדע יישומי, הם רוצים לעשות גם מדע בסיסי. ניסו בהתחלה להתחיל עם תקציבי ענק שיורדים מהחקלאות, אני הייתי מעורבת בהקמה של זה בתוקף תפקיד שלי במועצה האירופאית למתמטיקה, באגודה האירופאית למתמטיקה. אבל אז הייתי שם וכמובן בכל מקום אני אומרת ישראל ישראל, וזה מסדר את זה, אם כי פורמלית לא הייתי נציגה של ישראל, וזה חשוב תמיד להקפיד על זה. וגם בצרן אנחנו שותפים כמעט מלאים, ועכשיו יש הזדמנות להיהפך לשותפים מלאים. וגם כנסים דו-לאומיים, חילופי חוקרים וכו'.

פעילות בתחום החלל, השר הזכיר את זה אז אני לא אלאה אתכם בפרטים שרשומים פה, יש לוויינים לצרכי מידע כללי ויש לוויינים לצרכים מדעיים. אז ונוס, המיקרו-לוויין שהולך להיות עם צרפת, שבעצם המוח שלו הוא ישראלי, כי המצלמה ישראלית והעברת הטכנולוגיה ישראלית, זה בעיקר למחקר בנושאי חקלאות. ומה שאנחנו הולכים להשתמש בלוויין ההודי זה יהיה חקר החלל באופן כללי. השיתופי פעולה האלה, וגם האפשרות שיש לנו לוויין בחלל כמובן מייצב את מדינת ישראל בחזית המדע בנושא הזה. מה שאנחנו כמובן לא מרוצים איך המדע מיוצב בישראל. בחו"ל אנחנו מיוצבים יותר טוב מאשר אנחנו מיוצבים בישראל.

מדע בקהילה מתרחש דרך כמה תכניות, רשמתי פה רק ארבע מהם, יתכן שיש עוד תכניות שאפשר להגיד שזה מדע בקהילה. תכנית הדגל זה מרכזי מחקר ופיתוח האיזוריים, שבקיצור קוראים להם מו"פים איזוריים. בתקופה הקצרה שאני נמצאת במשרד אני פשוט התפעלתי וגרם לי שמחה רבה לראות איזה מחקרים נפלאים וייחודיים נמצאים שם. דברים מהסוג של מיצוי של תרופות מצמחים שרגילים לסטרס, שאנחנו מאוד צריכים את הדברים האלה, הכל זה מו"פ איזורי. גם זה נמצא באיזור, גם החוקרים הם מהאיזור והרבה מאוד גם השאלות באות מהאיזור. יש גם שני מו"פים מוסלמים, בהקמה יש מו"פ בדואי, דרוזי, מה שהשר הזכיר שאתמול נפתח חיזוק של המו"פ בעיירת פיתוח, בשדרות, דרך המו"פ של גוש קטיף וכו'.

המלגות למיעוטים ומלגות לנשים בכלל לא מספיקות על מנת לחזק את המגזרים המקופחים האלה. קירוב נוער למדע בהרבה מאוד תכניות, אחת התכניות שהמנכ"ל דוד לפלר הזכיר עכשיו זה התכנית של האלף מלגות, שגם עוזרת לחיזוק של סטודנטים למדע וטכנולוגיה אבל גם לקרב את הנוער למדע, וצמצום הפער הדיגיטלי בחברה החרדית.

מדיניות מדע, הכלי המרכזי לקביעת מדיניות מדע היא העובדה ששר המדע הוא יושב ראש ועדת השרים למדע וטכנולוגיה. וועדת השרים למדע וטכנולוגיה משכילה להביא את ההחלטות הנכונות. אבל זה לא כלי מספיק. כלים אחרים לקביעת מדיניות המדע זה הפורום של המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, חברות של משרד המדע בפורומים מחליטים אחרים, וגם תכניות מדע בקהילה בסופו של דבר משפיעות על המדע. אנחנו יודעים שבדרך כלל אתם מייצבים מדיניות דרך תיקצוב, אבל במקרה הזה, בזכות ועדת השרים למדע וטכנולוגיה, זה לא הכרחי. אני מתכננת שיתוף פעולה הדוק מאוד עם ועדת המדע של הכנסת ועם משרד המסחר והתעשייה, עם האקדמיה, המולמ"פ, שאני מקווה שיתחזק ויקבל ראייה כוללת, וכמובן ות"ת והאוניברסיטאות, שגם צרכנים וגם המבצעים את המחקרים האלה.

המחקרים הייעודים לצרכים לאומיים מיידיים, לפעמים אי אפשר לעשות, לחכות עם המחקר שנה או שנתיים, כי יש צרכים מיידיים. והצרכים המיידיים האלה מתקבלים בדרך כלל ממשרדי הממשלה השונים. אם משרד התחבורה יש מחקר להבטחת התחבורה הציבורית בתקופה שאוטובוסים התפוצצו. מהרשות לאומית לבטיחות בדרכים, אמנם אי אפשר להגיד שזה מיידי, כי זה כבר הרבה שנים הבעייה, אבל היא מוכרזת כבעיה אקוטית. נציבות המים, מחקרים בתחום המים, הבעיות עם המים נעשות יותר ויותר אקוטיות. משרד הקליטה, מה שהזכירו פה, אני לא רוצה לדבר כי באמת יש ישיבה מיוחדת בשבוע הבא, תכנית בש"ר לקליטת מדענים עולים, שזה גם צרכים מיידיים, זה עדיפות מיידית, גם הקליטה מתקדמת הרבה זמן אבל זה דבר אקוטי, וזה דבר ישראלי ספציפי. וגם עוד תכניות לטכנולוגיות אנטי-טרור.

הגעתי למועצה הלאומית לקידום נשים במדע. היא פועלת בארבעה מישורים: במערכת החינוך, באקדמיה, בממשלה ובתעשיה. היא פועלת מכוח החלטת ממשלה. בשלב זה יש יזמות להפוך את זה לחוק, חוק המועצה להשכלה גבוהה. חברים בה יו"ר ות"ת פרופסור שלמה גורסמן למשל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, מה שפעם קראו לזה קצינת ח"ן ראשית, הנציגים של התמ"ס, מקבלי מדיניות ממיגזרים שונים במשק. אבל היא עובדת דרך מתנדבים. ומכיוון שיש לי רק עשרים דקות שמתקרבות לסיומם אני לא אתאר את כל הדברים הנפלאים, אבל אני אשמח מאוד שתהיה ישיבה מיוחדת שנתאר את ההתקדמות.

רק דבר אחד אני אגיד, וזה חלק מהחסמים לקידום של נשים במדע וטכנולוגיה הם מחסום הקביעות מה שאנחנו קוראים, כל יועצי קידום האישה וכל יועצות הנשיא לקידום האישה בכל האוניברסיטאות הביאו את החוקים שיש באוניברסיטאות שלהם. זה לא קל לעשות את זה, כי כמובן לא רוצים לפגוע במצויינות. הבעייה שצריך להגדיר מצויינות בצורה קצת אחרת כנראה, ומתוך זה אנחנו עושים תכנית שמקווים שתתקבל בכל האוניברסיטאות. כל מה שעושים פה זה בערך שמינית ממה שעושים באוניברסיטאות אירופאיות. נניח שנותנים עוד שנה במידה והאישה ילדה ילד באותו זמן. התאום בנושא הזה זה גם עם האיחוד האירופאי, שהמועצה לקידום נשים חברה בוועדה המייעצת לקומישינר למחקר של ענייני נשים, והתחלתי לפני כמה ימים בתאום יחד עם ה-NSF. יש להם שם תכנית לקידום נשים והם יתמכו בקידום נשים פה בצורה שהחוק מאפשר להם.

קביעת סדרי עדיפויות, זה דבר מאוד חשוב, כי איך קובעים את סדרי העדיפויות, מהם הנושאים בעלי החשיבות הלאומית, מה הם המחקרים היישומיים. במחקרי תשתית יש באופן כללי ועדה עליונה לתשתיות מדעיות וטכנולוגיות. פורום המדענים הראשיים מתעסק במו"פ הממשלתי. אבל התחלנו בסקר באוניברסיטאות ומכוני מחקר מה אוניברסיטאות חושבות ומכוני המחקר חושבים שזה תחומי העדיפות, ובוועידת רחובות זה יגיע לסשן המסכם שלו. כל הדברים האלה ייעשו בשיתוף פעולה עם המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המועצה החדשה שמי שעוד לא יודע על קיומה זו הזדמנות טובה להכריז עליה.

אני מסיימת בתזכורת על שני פרוייקטי הדגל שהשר הזכיר, תכנית אלף המלגות והחזרת מדענים ישראלים. אני לא כותבת, כי המספרים לא מדוייקים ברמה של אחד לאחד. אבל הבעיה שאת הזכרת במספרים, אני לא יודעת על ארבעים אלף, זה מספר גדול מאוד, אני יודעת שאני אישית נתתי הרצאה בעברית בסטנפורד, והיה שם מישהו שאמר הוא למד כבר עברית, היה אחד שלא ידע עברית מהתחלה אבל הוא למד עברית, אז הוא אמר אין בעיה, את יכולה לדבר בעברית. לי היה מאוד קשה כי אני ממש לא יודעת לדבר מדע בעברית, אז אחרי כמה דקות ביקשתי רשות לחזור לאנגלית. קיבלתי מספרים שאני מאמינה בהם, אין לי אותם בכתב, על כשלושת אלפים מדענים בארצות הברית שנולדו בישראל, כאלף פוסט-דוקטורנטים, אנשים על מלגות זמניות שנמצאים בארצות הברית, ואפשר להגיד שכמות האנשים שיכולה להיקלט מתוך האנשים האלה באקדמיה בשנה הקרובה, אם אני אגיד מאה זה יהיה מאוד אופטימי. יו"ר ות"ת יוכל להגיד. כל התקנים של הפורשים נעלמים, והאנשים האלה, אם חלקם היו חוזרים למכללות או לתעשייה אני גם הייתי שמחה,

אני מתנצל שאני צריך לעזוב ותודה רבה לכם.

מינה, יש נושא שלא דיברת עליו, ההחלטה של ועדת שרים לענייני מדע וטכנולוגיה, שעומד בראשה השר, החליטה על הקמה של מרכז לאומי לחקר הקרינה. נושא מאוד חשוב שמדובר כל הזמן. יש החלטה על הקמת המרכז.

אני תשעה ימים שם וביקשתי שיעבירו לי את כל ההחלטות של ועדת השרים למדע וטכנולוגיה שלא בוצעו. אז אני אעבור על כל ההחלטות האלה ומה שלא בוצע, הרי אנחנו רוצים שזה יבוצע.

אני מקווה שבפעם הבאה השר וצוות משרדו יהיה להם יותר זמן.

חבל באמת שהשר לא נמצא פה, רציתי במספר מלים לקשר בין הפעילויות שלנו, המועצה להשכלה גבוהה וות"ת לבין משרד המדע. אני רוצה לברך שוב את היושבת ראש שמריצה את הוועדה הזאת בחוכמה רבה, וכמובן לברך את השר שנכנס לתפקיד חדש ואת המדענית מינה טייכר ואת המנכ"ל דוד לפלר.


תראו, גם אנחנו בות"ת חשבנו על הרעיון הזה של החזרת מדענים צעירים, שאנחנו רואים בזה אחת הבעיות הקשות ביותר של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. כלומר נאמר פה בצורה ברורה, תקנים של פורשים מוקפאים והאוניברסיטאות נוכח הקשיים התקציביים הקשים שהם עומדים בפניהם נאלצים להקפיא חלק מהתקנים הללו ולא לאפשר את הזמינות שלהם לקליטת דור צעיר. אפשר להבין את זה, אנחנו עומדים ועושים תכניות הבראה למוסדות גדולים, כמו תל אביב, ירושלים, טכניון, אבל שמים דגש על הנושא הזה. יחד עם זה ות"ת פנתה גם לאוצר ועומדת להקים תכנית, בדומה לתכנית שלכם אבל תוך דגש על הצד המדעי של הננו, ביו, כל הנושא הזה, שבו אנחנו נוכל להחזיר עשרה מדענים צעירים לכל מוסד, היקף של ארבעים מליון דולר, תכנית מאוד יוקרתית, עם סל קליטה. כלומר שהמדען יגיע לכאן יהיה לו סל קליטה נורמלי של כמיליון דולר שיאפשר לו להתבסס במערכת.

אתה כבר מדבר על עשרה לכל אוניברסיטה, זה מעודד.

אנחנו דיברנו על עשרה לכל אוניברסיטה. התכנית הזאת היא באישור שר האוצר ובאישור אגף התקציבים, ואנחנו נצא לדרך בקרוב. אני חושב שפה כדאי היה באמת שנחליף דעות באשר לתכנית שלכם, של משרד המדע.

הכוונה לעשות את זה בשיתוף פעולה גם אתכם, גם עם משרד הקליטה וגם הסוכנות היהודית העולמית כבר הסכימה להשתתף בזה. אז בקרוב תהיה ישיבה משותפת.

כי אני רואה שהאוניברסיטאות מינה יגדילו לכם את המספרים.

התכנית שמה דגש על כך שלא יכול לחזור מדען מבלי שיהיה לו בסיס איתן להיקלט פה, ולכן עמדנו על כך שבלי שהוא יקבל סל של כמיליון דולר אי אפשר לקלוט מדען.

אנחנו נסתפק גם בחצי מיליון דולר,

מינה, אני תמיד חושש שהאוניברסיטאות תגזולנה ממנו את החצי מליון דולר. אני חושב שבאמת שיתוף פעולה הוא תמיד מבורך, מביא לסינרגיזם, אנחנו תומכים בקרן הלאומית למדע, וות"ת קיבלה החלטה אסטרטגית לא לקצץ אותה, למרות כל הקיצוצים שעברנו, הקרן הלאומית למדע ממשיכה להיות המקור העיקרי, אנחנו רואים בקרן הזאת מספקת קרנות מחקר לחוקרים, אנחנו תורמים את חלקנו לאיחוד האירופי, לשיתוף הזה.

הייתי לפני כשבועיים בברן, נהניתי לראות למעלה מעשרים חוקרים ישראלים במאיץ החלקיקים, קבוצה מצויינת, קבוצות של האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן. ובאמת אם מדענים, אתמול התקיפו אותי בעיתון על מה שאמרתי על ההתקדמות של שכנים, אני רוצה לומר לכם, היו שם מדענים גם מארצות ערב וגם מפקיסטן וממקומות אחרים, מדענים מצויינים, שאנחנו יכולים לראות את ההתקדמות העצומה שחלה גם בארצות השכנות, ואסור לזלזל בכך.


הזכרתם גם את הגוף של תל"ם, אני חושב שהגוף של תל"ם, תשתיות לאומיות למחקר, אותו גוף שמאגד את ות"ת, ואת האקדמיה ואת משרד האוצר ואת משרד התמ"ת ואת משרד המדע, אני חושב שבגוף הזה חייבים לתמוך כי הוא אוחז פרוייקטים ברמה לאומית, עכשיו ייכנס גם המולמו"פ, אנחנו נשמח מאוד לעבוד יחד אתו במשותף, אני חושב מתוך ראייה לאומית לקדם פרוייקטים שמדינת ישראל צריכה להסתכל עליהם בראייה לעתיד. אז רק רציתי שוב לומר שות"ת ומל"ג פתוחים פה לדו-שיח עבודה משותפת, לקידום המדע בישראל.

וצריך גם לזכור שבכל השקפים שהם הראו אתם הייתם החוד שמוביל את כל זה, צריך לחשוב שדווקא בגלל שהם החוליה הראשונה בשרשרת הזאת של הצמיחה היא צריכה להיות הכי חזקה. והיום זה מצטמצם, לכן צריך לתת לזה את כל המשקל, אתם שמתם את עצמכם בחוליה השניה, המקשרת, אבל אם החוליה הראשונה מתפוררת והיא חלשה אז עכשיו אנחנו מבינים, ברור לכולם, הייתי מציעה כל הזמן להראות את השקף של משרד המדע, השקף הזה צריך לבוא אתו לכל ישיבת ממשלה, במיוחד כשכותבים היי-טק וזה עושה בטוח רושם על כולם, אם אומרים מדע, טכנולוגיה, בסדר. היי-טק זה כבר עסקים. אז אני מציעה שצריך להביא את השקף הזה לכל מקום, אז אולי זה יעשה את העבודה.

אני רוצה להודות לד"ר לאה נס שנתנה לנו את הבמה הזאת. סמנכ"ל המשרד נמצא פה בשביל לענות על כל שאלות ספציפיות. שתי השאלות שאתה שאלת יידונו בשבוע הבא.

תודה רבה.

אני רוצה להרחיב את היריעה בעניין של החזרת המדענים. אני רוצה לכלול גם את אנשי מדעי הרוח והחברה ולראות את זה בראייה לאומית יותר. יש לנו מערכת חינוך שמאוד בבעייה, וזה לא סוד. יתכן מאוד שחלק מאותם אנשים שאנחנו רוצים להחזיר אפשר לשלב אותם בצורה זו או אחרת בבתי הספר התיכוניים ובכך גם להעלות את הרמה. אני עוסקת בכמה קרנות שמחזירות מדענים, וזה ממש כואב הלב כשעל עשרה מקומות יש מאה מועמדים, מעולים, שהשקענו בהם את מיטב ההשכלה, אנחנו בעצם עושים ייצוא של המדע והיידע הישראלי. זה פשוט בזבוז. בערך כמו עם המים. אז נא להביא את זה בחשבון.

פרופ' גרוסמן, כשדיברת על מדענים זה ודאי היה בכל התחומים.

אני חושב שאם משרד המדע הולך להקים קרן כזאת אז פרופ' בירק צודקת בהחלט.

אני קודם כל באמת רוצה להודות לד"ר לאה נס שהיא הכירה בחשיבות של המהנדסים על ידי כך שכיבדה את אחד הכינוסים שלנו בהרצאת פתיחה. אבל מאוד חשוב שאנחנו נדבר על החזרת מדענים ומהנדסים. כשמדברים על היי-טק אז צריך לזכור שההוצאה לפועל זה הדבר אולי החשוב ביותר. וכשמדברים על המספרים הגדולים, המאסות הגדולות של ההיי-טק בארצות הברית אז בעיקר זה אנשי הוצאה לפועל. אנשים מעולים, אבל הם מהנדסים. ואנחנו מרגישים קצת בנים חורגים כאשר אנחנו נמצאים בוועדת המדע והטכנולוגיה וצריך להזכיר ולהדגיש שזוהי ועדת המדע והטכנולוגיה, וצריך להדגיש שהצד של המהנדסים, שזה ציבור גדול מאוד, אולי עולה קצת פחות להחזיר מהנדס לארץ מאשר מיליון דולר, להיפך, הוא יכול להשתלב ולהקים כאן מייד תעשיות, הוא איננו צריך לעסוק רק במחקר בסיסי, למרות שהוא ודאי עוסק במחקר פיתוחי חשוב, ואם אנחנו היינו מוסיפים בכותרת את החזרת המדענים ומהנדסים זה היה חשוב מאוד מבחינה ציבורית.

במסגרת התכניות האירופאיות, תכניות השישית, משרד המדע כבר רואה כעובדה מוגמרת שאנחנו בשביעית, אנחנו מרוצים מזה, אם כי יהיו כמה מאמצים של משא ומתן שנצטרך לעשות, ולו בגלל הבעיה התקציבית, אבל אנחנו מקוים שנתגבר על הכל, בתכנית האירופאית יש תכנית שנקרא מוביליטי. ואותה תכנית מאפשרת, והיה לנו מאבק בתחילת השישית שגם מדענים ישראלים יוכלו ליהנות ממלגות חזרה הביתה, ככה הם קוראים לזה, ויש כמה דוגמאות, שלוש או ארבע, שהצליחו לקבל מימון מאירופה כדי לחזור מארצות הברית. אלו מלגות שיחסית אחוזי ההצלחה הם טובים, לא רוצה להגיד אחד על שתיים אבל אחד על שלוש. וזה בתחרותיות, והבעיה של התכנית האירופאית או היתרון של התכנית, בעיה ויתרון בדרך כלל זה מלים נרדפות, זה שזה על בסיס תחרותי.

אנחנו לא הגשנו, עכשיו יש התעוררות לאט לאט, אבל לא הגשנו מספיק הגשות כדי להנות מהתכנית הזאת. והתכנית הזו, השמיים הם הגבול לגבי הצרכים הישראלים. ולכן אני רוצה לנצל גם את המעמד הזה שצריך לשלב את הפעילות הזו של אירופה בפעילות היזומה הישראלית. אחת מהבעיות שיש לנו עם התכנית האירופאית, היא עדיין לא משולבת ליד הכלים שיש לנו בארץ. זה עוד אשנב. האשנב הזה צריך גם להיות מחושב כאשר בונים מדיניות בארץ כדי לגרום להנעה של הכסף. אנחנו משלמים את הכסף. לא נהנה, נשלם אותו סכום. נהנה, נשלם גם אותו סכום. אין בונוס לתשלום בגלל שהצלחת. יש הפסד אם לא הצלחת. ולכן הייתי רוצה שבמחשבה על המלגות האלה יהיה גם את האלמנט הזה.

יש לי הערה בהמשך לדברים של מרסל שקשורים בתכניות רב שנתיות. החלטת הממשלה מאוגוסט הביאה להחלטת מדיניות ארוכת טווח של הקצבת שלוש מאות מליון שקל בשנה, במקום סכום יותר גדול, להשתתפות במשך קרוב לשבע שנים בתכנית השביעית.

זאת מחוייבות ארוכת טווח שמאפשרת גם תכנון וגם קביעה של הקצבת כספים לטווח ארוך. אין מקבילה להחלטה הזאת בתכניות לאומיות. אני חושב שדרושה החלטה מקבילה להחלטה לאומית שלנו, של הקצבה רב שנתית למו"פ לאומי שלנו, למו"פ ממשלתי או למו"פ לאומי, כאשר תהיה גם מחשבה או יעדים רב שנתיים בסמוך לאותם יעדים של האיחוד האירופאי. בעצם ההחלטה לאמץ את התכנית השביעית זה כאילו שאנחנו מאמצים גם את היעדים של האיחוד האירופאי. אני חושב שצריכה להיות גם תכנית מסגרת לאומית שלנו, ארוכת טווח, ארבע עד שבע שנים, לקבוע בה יעדים ונושאים לאומיים שלנו, כמו מים, כמו נושאים חברתיים, כמו נושאים תשתיתיים, אבל במסגרת רב שנתית, ולתקצב אותה גם רב שנתית. וזה גם אחד התפקידים של המולמו"פ במסגרת היעדים שלו, ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בדו"ח הראשון שיוגש.

החזרת מדענים ישראלים מחו"ל זה נושא חשוב מאין כמוהו, אבל צריך גם לשים לב שקיים רעב גדול ומצוקה במוסדות למלגות ולתקציבים. אני עובד עשרים וארבע שנים במשרד, בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את המצוקה הזאת ממש.

אנחנו מפרסמים קול קורא למלגות. אנחנו מקבלים מאתיים בקשות למלגות לפוסט-דוקטורט ודוקטורט. אנחנו יכולים לממן עשרים וחמש, שלושים מלגות לשנה. מה עושים השאר, מעניין, זאת שאלה שבאמת צריך לבדוק אותה. מה קורה. מה שקרה בשנה שעברה קיבלתי מאה תשעים וחמש בקשות, מימנתי עשרים ושבע מלגות. השנה אותו דבר. קיבלתי מאה תשעים ושתיים בקשות, אני יכול לממן עשרים וחמש מלגות. זאת בעיה. ראיינו פרופסור באוניברסיטה, את פרופ' וינטר, שהוא נתן הרצאה בקורנל, והוא הוזמן למסיבה עם ישראלים. הוא ציפה למצוא חמישה שישה ישראלים שקשורים בקורנל, היו שם ששים איש הוא אמר, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים שיושבים שם, וכמובן אותם ציידי מוחות אורבים להם שם. אנחנו לא יכולים להתחרות אתם. יש בעיה.

אולי יותר צריך להשקיע עכשיו איך הם לא יוצאים מאשר איך להחזיר אותם. וזו השאלה. אם הפוסט-דוקטורנטים האלה יוצאים מכספם אז הם כבר נוטים להישאר.

שלום, אנחנו כמובן מברכים את השר מתן וילנאי, שמחים שסוף סוף יש שר מדע אחרי תקופה ארוכה שהמשרד היה חסר שר בפועל. כמובן כל תחום המדע קשור באופן ישיר, כל קידום תחום המדע, לטובתם של הדורות הבאים.

אני רוצה להאיר אספקטים שאולי בדרך כלל מאירים אותם קצת פחות וזה האחריות של משרד המדע במסגרת הדאגה שלו לבניית תשתית מדעית, לצד מחקרים יישומיים ואפליקציות של טכנולוגיות מתקדמות, אנחנו רוצים להאיר את האחריות של משרד המדע לבחינת ההשפעות של הטכנולוגיות האלה על העתיד, כאיזו שהיא תרבות מחקרית שצריכה לבוא לצד הפיתוח והקידום הטכנולוגי. עשינו על זה כבר ישיבות, דיברנו על המדרגים בין עקרון ההיזהרות המונעת לבין מה שאולי פחות מזה, אבל עדיין, איזו שהיא זהירות מקדימה של בדיקה של השפעות של טכנולוגיות על העתיד. אני חושבת שגם דווקא בתחום המחקר הרפואי יש אחריות גדולה מאוד לעולם המדעי לבחון לא רק לפתח תרופות למחלות שהולכות ונעשות נפוצות יותר כמו סרטן אלא גם לבחון את הגורמים למחלות האלה, שהיום אנחנו יודעים שהם יותר ויותר קשורים לסביבה ולהתנהגות האנושית, ואולי לראות את האחריות של הקהילה המדעית בהצבעה לקובעי המדיניות על שינוי סדרי עדיפויות בתחומי התשתיות, הסביבה, ההתנהלות והפיתוח בכלל המשאבים על מנת להפחית את הגורמים למחלות מלכתחילה ולנקוט בעקרונות של מניעה, בכל הקשור למחקר הרפואי.

אני מייצג מו"פ איזורי בחצבה, בערבה, מו"פ מאוד קטן. אני שמח שאני מדבר אחרי נציגת הדורות הבאים כי זה בדיוק האספקט שאני רוצה להדגיש. יש בעיה כאשר עושים, מתארים שרשרת מזון, האמת היא שאף פעם לא יודעים איפה מתחילים ובדרך כלל חוטאים, ופה כשהוצגה שרשרת האקדמיה כשהיא מתחילה באוניברסיטאות אז אני אומר שצריך ללכת עוד אחורנית, כי צריך גם לראות מי יגיע לאוניברסיטאות ואם בכלל יהיה לנוער מוטיבציה להגיע לאוניברסיטאות. מאוד שמחתי לראות את המו"פים האיזוריים, שאני אחד מהם, ניצבים בראש הרשימה של הקטע של מדע וקהילה.

אנחנו בגלל האמצעים המוגבלים שלנו והיכולות המוגבלות שלנו באמת מדגישים ושמים דגש רב על הקטע של מדע וקהילה. אני מאוד מברך על ההקמה של המו"פ הבדואי וגם מו"פ של עיירות הפיתוח, שאני לא יודע מה זה, זה מאוד מסקרן אותי. אני מקווה שזה בעצם ביטוי להגדלה של העוגה ולא לחלוקתה ליותר פלחים. אני מרגיש שאנחנו באמת אולי השרשרת הראשונה בשרשרת המדע, אולי בזכות הפעילויות שלנו והחשיפה שלנו של הקהילה ובעיקר הנוער האוניברסיטאות יזכרו להמשך פורה.

טוב, זה היה ברור לנו שלאותה חוליה בשרשרת יש עוד חוליות, אבל אין ספק שהחוליה הזו היא מאוד מהותית ומרכזית שממנה מתחילים.

ברכות לצוות החדש שאיננו כרגע של משרד המדע ואיחולים להצלחה בהמשך הדרך. אני רציתי להעלות שתי נקודות קצרות. האחת, לפני כשלושים שנה הקרן החשובה ביותר מבחינת מחקר בישראל היתה הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל. ומה שקרה שבמשך השלושים שנה האלה, בייחוד בחמש שנים האחרונות, הקרן הזאת התדרדרה. והיא התדרדרה משתי סיבות. קודם כל היא לא גדלה והוצאות המחקר גדלו בצורה משמעותית. דבר שני, אני חושב שזה בסדר, שבקרן הזאת מי שמקבל תמיכה זה לא רק מדענים ישראלים אלא גם אנשים בארצות הברית רוצים את החלק שלהם. לכן אני חושב שאחד מהתפקידים של משרד המדע זה לא לטפל רק בקרנות שהוא יושב בהם, כמו ה-GIF ביפן וסין, גם לדאוג להגדלה של קרן עם ארצות הברית, למרות שאנחנו רוצים להחזיר משם אנשים, עדיין ארצות הברית זה מקום חשוב מאוד מבחינה מחקרית, וכדאי לעשות את זה.

בימים אלה זה נעשה עם ה-GIF דרך אגב, אנחנו מגדילים את ה-GIF בחמישים מליון יורו.

אני מודע לזה, ואני חושב שזה נהדר שעשיתם את זה, אבל אני חושב שגם ארצות הברית היא חשובה מבחינה מחקרית .


הדבר השני, יושב לשמאלי ד"ר בני לשם, יו"ר מינהל המחקר הרפואי, ואני רוצה להדגיש שמחקר רפואי זה מנוע צמיחה בלתי רגיל למדינה. וכרגע התמיכה במחקר הרפואי זה על גבול שבין הבושה והביזיון. יש שלוש מאות ששים בקשות למענקי מחקר והכסף שניתן על ידי הממשלה מספיק לפחות מאשר חמישה אחוז. אני חושב שבשיתוף עם משרד המדע כדאי לדאוג שהדבר הזה יגדל בצורה משמעותית.

אפשר לשאול את פרופ' רחמימוב, היו דיבורים על NIH ישראלי, ועדה נפלאה וכו'. איפה זה עומד?

הדיבורים ישנם.

אני מבקשת לדווח כאן לוועדה שהסוגייה המשפטית אליה נקלעה המולמו"פ בעניין התקציב נפתרה. אתמול הגיעה הכרעת משרד המשפטים לפיה על ות"ת לתקצב את המולמו"פ. ולא נותר אלא להזרים את התקציב. הסוגייה המשפטית באה על פתרונה.


אני מבקשת כאן גם לדווח, פרופ' יהודית בירק היא חברת המולמו"פ, התכנסנו השבוע לישיבת המולמו"פ, היא התכנסה במליאתה, ואחד הדברים החשובים שהיא צריכה לעשות, וזה על פי החוק, להגיש את הדו"ח לממשלה ולוועדת שרים למדע וטכנולוגיה בנושא המחקר והפיתוח בארץ. אז הסיכום הוא שעד העשרים וחמישה בדצמבר שנה זאת יוגשו העקרונות והקוים הכלליים להכנת הדו"ח והמליאה תתכנס בשלושה בינואר כדי לאשר את העקרונות ועל מנת להכין את הדו"ח לממשלה ולוועדת שרים למדע וטכנולוגיה.

רק בעניין הזה, על מנת שלא יהיו בעיות בשנים הבאות, את הדבר הזה צריך להסדיר ולא כדבר חד פעמי שמתקבל ממשרד המשפטי.

השנה זה באמת תקציב חד פעמי. לגבי תקציב 2006 יש לנו סיכום עם אגף התקציבים שיהיה דיון אצל אילן כהן, לפיו משרד האוצר ידאג לאיגום משאבים לגבי תקציב 2006.

השמחה שלנו היתה מוקדמת מידי,

אז מה שאני רוצה לומר שכבר מתוכננת פגישה עם מנכ"ל ראש הממשלה כדי לנסות להסדיר את תקציב 2006.

אני רוצה להודות לכולם, כמובן לשר החדש, למנכ"ל ולמדענית הראשית. אני רוצה גם לציין שאני מוחה, אני מבינה שהכנסת ביטלה באופן גורף את אישורי הכניסה למדענים הראשיים, ויש פה מספר מדענים שחזרו בבושת פנים למשרד. אז אני מקווה שהדבר הזה יתוקן. מה שבטוח שבמקום הזה אנחנו נחזיר את המקום למדענים, לא רק בזה. תודה רבה לכולם, ואנחנו נמשיך להיפגש בישיבות הספציפיות.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20