כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

31.10.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 508

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני, כ"ח בתשרי התשס"ו - 31 באוקטובר 2005 - בשעה 13:00

תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לווין) (תיקון והוראת שעה), התשס"ו-2005, בדבר החזקת אמצעי שליטה

חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר

מודי זנדברג

דוד טל

אבי בלשניקוב, מנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

דוידה לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עו"ד ניר גרסון, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

עו"ד אמיר ונג, קשת

עו"ד יוסי עבאדי, מייצג את הבעלים, חברת בזק

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס דויטש

תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לווין)(תיקון והוראת שעה), התשס"ו-2005, בדבר החזקת אמצעי שליטה

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

למרות שבירכתי את נגה על תפקידה, אני מבקשת לומר שאני חושבת שזו בחירה מצוינת, ואני משוכנעת שהוועדה תיהנה מאוד מדרך ביצוע תפקידך.

בשם צוות הוועדה ובשמי גם אני מבקשת לברך את עורכת הדין רובינשטיין, וגם אני סבורה שהמינוי הוא יותר מראוי, ואנו מקווים שוועדת הכלכלה תמשיך להיות בית שלך.

תצליחי בתפקידך ותאירי את עינינו בעניינים המשפטיים. אנו פותחים את הדיון.

תודה רבה.


שרת התקשורת מחויבת לבוא לוועדת הכלכלה עם תיקון התקנות המוצעות לאישור. התקנות מסדירות תנאים שנוגעים לשידורי הלווין. תקנה 11 נוגעת להסדרי הבעלויות הצולבות על חברת הלווין, כלומר מה שיעור ההחזקות שגורם שמחזיק בחברת הלווין יוכל להחזיק בגורמים משדרים אחרים.

למה ל-24%? למה לא ל-6%? ולמה לא שנתיים?

שלוש שנים זה תקופה שמתאימה לבחינה והסדרה מחודשת של הנושא ככל שיידרש. אגב הליכים במשק התעוררה השאלה לגבי שיעור ההחזקה בלווין ובערוץ מסחרי.

במקרו, במדינה יש לנו חוקים שמגדירים בעלויות צולבות בכל מיני תחומים. יש בזה הגיון. פה אתם מבקשים להגדיל את ההחזקה בלווין. השאלה היא אם בזה אנו לא פותחים את היריעה גם לגופים אחרים, שיגידו: פה אישרתם, וגם אנו רוצים.

נהפוך הוא. בעצם אנו משווים בהוראת השעה בין הסדרה שמצויה לגבי חברות הכבלים לפי חוק הרשות השנייה ולפי הסדרה שחלה על חברות הכבלים לבין חברת הלווין, כלומר מי שמחזיק היום בחברות הכבלים יכול להחזיק עד 24%, ולכן אנו משווים בין שתי ההוראות.

את לא חושבת שזה כוח בלתי רגיל במשאב ציבורי שאנו הולכים לתת לאנשים? הכל טוב ויפה, אך זה עוצמה בלתי רגילה, אולי אסור לנו לרכז את כולה בשניים-שלושה גורמים?

נקודת האיזון שנקבעה בזמנו בחוק הרשות השנייה, אפשר להחמיר ממנה ולהקל ממנה. בנוסף למגבלות על בעלויות צולבות, צריכים להיות אמצעי פיקוח אחרים שיבטיחו שלא תהיה השתלטות מכאן ומכאן. הוראת השעה לתקופה הזו משווה בין שני סוגי ההסדרות, שבמהלך השנים הקרובות הכוונה שלנו, בשיתוף מועצת הכבלים והלווין, היא לראות איך השוק צריך להיות מוסדר, באיזה אופן צריכות לבוא לידי ביטוי המגבלות של בעלויות צולבות, האם באופן של החזקה בין גופים משדרים, במגבלות, למשל, על ערוצים כאלה וכאלה, זו בחינה שיש לעשות באופן רחב, בלי קשר דווקא לתקנות האלה. אך לאור העובדה שאנו מודעים לכך שצריך לבצע בדיקה זו, וצריך לבדוק את שאלת הבעלויות הצולבות, לא רק בהיבט שבין פלטפורמות, אולי גם בתוך פלטפורמות, אנו מבקשים הוראת שעה.

ואז תתקנו גם את חוק הרשות השנייה?

בהתאם למסקנות שנגיע אליהן.

שרת התקשורת פנתה למועצה, לפי החוק, היא צריכה להיוועץ בה בתיקון התקנות האלה, ובמועצה לשידורי כבלים לא ראינו סיבה להתנגד לתיקון כזה, שהוא לתקופה מוגבלת. אנו במועצה, לפני שהעניין הזה עלה, התחלנו לבדוק את מצב ההחזקות בערוצים שמשדרים בכל הפלטפורמות היום. יש לנו כללים שנועדו ליצור איזון, פלורליזם. עד היום יש הבדל בתחולה לגבי חברות הכבלים והלווין, ואנו פתחנו בבדיקה. פרסמנו אפילו שימוע פומבי. פורמלית המצב הוא שוויוני, אך בפרקטיקה המצב שונה, כי יש מגבלות מסוימות שחלות על ערוצים שמשודרים ליותר ממחצית מהצופים, ויש שלא. אנו מנסים לעקוב אחרי המציאות, לפתח ולשפר את הרגולציה תוך הסתכלות על ההתפתחות בשטח. פרסמנו לפני כמה חודשים שימוע, הזמנו עמדות ממי שמעוניין, לגבי אילו שינויים אם בכלל צריך לעשות בכללי הבעלות שמגבילים החזקות, אנו נעבד את העמדות, ואני מקווה שבמהרה נגבש מסקנה.


לאור עובדה זו לא ראינו סיבה להתנגד לתיקון שהוא הוראת שעה.

זה קל בעיניך, שלוש שנים?

זה לא סוף פסוק, לכן לא ראינו סיבה להתנגד.


התחלנו לבדוק בלי קשר לזה, זה הליכים לא פשוטים, אנו מקבלים עמדות, יש לגבש מדיניות, יש למצוא פתרונות שגם אם תשונה מדיניות, יפגעו בהם בצורה הכי מדתית. בהינתן זה, לא ראינו סיבה להתנגד לבקשת השרה.

מדובר בהסדרים מורכבים, בהחזקות משמעותיות ובהסדרים שיכולים להתייחס הן לפלטפורמות, הן בתוך ההחזקות, ולכן נדרשת תקופת זמן אמיתית כדי לבחון את הנושא.

אבל 5% ל-24% זה עלייה גדולה.

כשנקבעו החוקים האלה, בעיקר מה שעמד על הפרק היה הבעלות הצולבת שבין עיתונים לזכיינים. המצב שאליו נקלענו בנסיבות האלה הוא קצת שונה. בשלוש שנים רוצים לראות מה קורה בשוק, ובמקביל המועצה תקיים דיונים.

שנה לא מספיק?

לא. צריך לראות מה קורה, מה יהיו ההשלכות על שוק התוכן, לכן חשבנו שפרק זמן של שלוש שנים הוא סביר כדי לראות מה קורה בשוק. בשנה הראשונה לא קורה דבר. אנו מנסים למצוא את האיזון בין הצרכים הכלכליים של המשקיעים השונים בשתי הפלטפורמות, וגם בשאלה, בהנחה שיצטרך גורם לרדת או לצאת וכיוצא בזה, מה ההשלכות, ולכן עד שלוש שנים, אם בתוכן יתגבשו כללים אחרים, לקראת סיום שלוש השנים, נדע היטב איפה אנו עומדים. הכוונה היא ליצור פרק זמן לחשיבה, לבדיקה, לראות מה קורה בשוק, ולפני תום שלוש השנים יגבש משרד התקשורת- -

אני מקבל את הרושם שאתם יותר עסוקים באופק העסקי של בעלי ההון, אני מדבר לא רק על הנקודה הזאת. כמעט כל מה שמתבצע פה בוועדת הכלכלה, את שותפה לחלק גדול מהדברים, ופעם אחר פעם אני רואה שאנו דואגים לאופק העסקי של המשקיעים. אני לא אומר שצריך לזלזל בהם, אני רואה את המשקיעים בחיוב, יש לזה תמורות, תפוקות, יש לזה השפעה על המשק הישראלי, אך אני לא חושב שאנו צריכים לתת ביטחון לכל משקיע כאן רק בגלל שהוא בא להשקיע כאן. אני כאן רואה בהרבה נושאים, כמעט בכל המשאבים של מדינת ישראל ששייכים לכולנו, שאנו נותנים אותם בנזיד עדשים לבעלי הון, ואנו כל הזמן שומרים שהם חס וחלילה לא יפסידו, ועל דעת זה הם זכו בזיכיון, על דעת זה שהם יכולים להרוויח אם יתנהלו לא כמו שצריך, יכולים להפסיד אם לא יתנהלו כמו שצריך.

אני רוצה להבין, למה אנו קופצים מ-5% ל-24%. אני זוכר את הצעתו של חבר הכנסת שטייניץ בנושא בעלויות צולבות.

הכלל של 24% בזמנו הוצב על בסיס תפיסה של עיתון, זה היו רוב הוויכוחים. הכלל שאתם הצבתם, שהוא נכון בעיקרון, ובמקביל היו כללים אחרים בלווין, כללים חדשים שנחקקו אחר כך. אנו חשבנו שפרק זמן של שלוש שנים הוא סביר כדי לבדוק את ההשלכות על המשק. לתוצאות הללו יש חשיבות להחלטה של הגורמים הרלוונטיים, וזה לא משרד המשפטים, זה משרד התקשורת.

לגבי האחוזים; יש כל מיני מספרים, אנו בדרך כלל מדברים על בעל עניין ועל השפעה ניכרת, שזה 24%-25%, ועל שליטה. לכן באותה מידה אפשר היה לומר 22 או 26, אך אנו מנסים להתייצב על מספרים ידועים ומוכרים שמייצגים עבורנו משהו.

המדיניות העדכנית של ממשלת ישראל והוועדה הנכבדה הזו, כפי שנקבעה בתיקון המרכזי שנעשה בחוק הרשות השנייה, קוים לאפשר לבעלי מניות להחזיק בשתי פלטפורמות מרכזיות, שבאחת יש להם שליטה ובשנייה השפעה ניכרת של 24%. זה מופיע בחוק הרשות השנייה. תקנות הלווין, שהן מיושנות יותר, והייתי מעורב בהכנתן, נעשו תחת החשש שהתחרות בין הלווין לכבלים לא תמריא. המדיניות העדכנית צמצמה פערים אלה, ומה שנדרש פה לתיקון זה התאמה של החוק המאוחר לתקנות המיושנות.

ההסבר שלנו הוא אחר, כפי שהסברנו אותו.

לדעתי, אם מבקשים הוראת שעה לשלוש שנים, תקופת הבדיקה צריכה להימשך לכל היותר שנתיים.

כלומר את אומרת שברור שזה צריך להיות במצב, שהחלטת הרשות המינהלת לכאן או לכאן תתקבל לפני חלוף שלוש השנים, ועל כך אין מחלוקת.

אנו מעריכים שזה אכן יהיה קודם לכן.

תקראי, בבקשה.

קוראת סעיפים 1, 2.

אולי תשקלו לקבוע סעיף תחילה? אנו לא יודעים מתי זה יתפרסם, מתי זה ייחתם וכו'.

אנו מקווים שזה יקרה בימים הקרובים.

אני לא רוצה שהמשרד או כל משרד אחר יתעורר ביום האחרון, ואני רוצה להגביל את זה, שאחרי שנתיים תתקבל החלטה כזו או אחרת. אז יהיה די זמן, וכך הם לא יאמרו לי שאין להם זמן, והמניות יוכלו להימכר בזול.

ההצעה היא ברמה הפרקטית לחייב את המשרד לגבש מדיניות. את זה אתה לא יכול לעגן בתקנות.

התחלנו עם השימועים.

אני מציע שנישאר במסגרת של שלוש שנים. תרשום שנעשה דיון, בעזרת השם, בעוד שנתיים מהיום.

אנו מקבלים את זה, התחייבות ממשרד התקשורת שבעוד שנתיים מביאים את זה לדיון כאן, שהם מגישים לנו דוח לגבי הבדיקה כדי שנוכל לתת להם עוד שנה.

תיווסף הוראת תחילה, שתחילת תקנות אלה ב-1.11.2005.

תקנות הבזק (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לווין)(תיקון והוראת שעה), התשס"ו-2005, בדבר החזקת אמצעי שליטה, עם התיקונים המוצעים על-ידי חברי הכנסת ועם תחולה של התקנות מ-1.11 – פה אחד עבר.


יישר כוח, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.