כנסת פתוחה

הכנסת השש-עשרה

PAGE
1
ועדת החינוך התרבות והספורט

31.10.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 495

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, כ"ח בתשרי תשס"ו (31 באוקטובר 2005), שעה 11:30

היערכות לפתיחת שנת הלימודים האקדמית.

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

אורי אריאל

אראלה גולן

יוסי שריד

ד"ר שרה זיו

- מנהלת האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך, התרבות והספורט

יהודה בדיחי

- סגן מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך התרבות והספורט

מיכל צוק

- משרד האוצר

שלמה הרשקוביץ
- סמנכ"ל לתכנון ומידע, המועצה להשכלה גבוהה

דגניה כהן

- דוברת ועד ראשי האוניברסיטאות

אביטל בלייוס
- ממונה תחום תקצוב אוניברסיטאות

יהודית גידלי

סיגל גורדון

היערכות לפתיחת שנת הלימודים האקדמית

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: היערכות לפתיחת שנת הלימודים האקדמית. יש כאן מישהו מהמועצה להשכלה גבוהה?

כן.

אז אולי תספר לנו מה קורה, תן לנו סקירה בתמצית על פתיחת שנת הלימודים, היקף הלימודים, כמה סטודנטים וכו'.

אנחנו מעריכים שיהיו כרבע מיליון סטודנטים שילמדו השנה ב-60 מוסדות להשכלה גבוהה, 8 אוניברסיטאות, כולל האוניברסיטה הפתוחה, 28 מכללות אקדמיות, כולל המכללות האקדמיות הלא מתוקצבות על-ידי ות"ת, יש שמונה כאלה.

כמה סטודנטים לומדים במכללות הלא מתוקצבות?

השנה כ-21,000 אלף סטודנטים בתואר ראשון ועוד כ-2,000 סטודנטים לתואר שני.


רבע מיליון סטודנטים נחלקים בערך כך: 194,000 ילמדו לתואר ראשון, 44,000 לתואר שני, 9,600 סטודנטים לתואר שלישי, ו-1,500 סטודנטים לתעודת הוראה. בסך הכל: 249,070 סטודנטים, וזה גידול של פחות מ-2% מהשנה שעברה.
אנחנו נמצאים בתקופה של קיפאון בגלל היעדר תקציבים מתאימים, להגדיל את המערכת כפי שהיא יכולה לגדול. עקב כך, מספר הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בתשס"ה, זאת הפעם הראשונה מאז קום המדינה שיש ירידה אבסולוטית במספר הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות.

זה גם תלוי במחזורים?

המחזורים הולכים וגדלים.

זאת אומרת, זה לא תלוי במחזורים.

זה לא תלוי במחזור, על פי המחזור, היה צריך להיות גידול. יש גידול בכלל המערכת של 1.7%, המחזורים ימשיכו לגדול, עד כמה שאנחנו יודעים.

במילים אחרות, הגידול אצלכם הוא פחות מהריבוי הטבעי.

כן. לא יכולנו לתקצב את כל הביקוש לסטודנטים, ועקב הנחיות שקיבלו המוסדות מות"ת, הם לא גדלו.

מה תקציב התמיכה של המדינה במוסדות להשכלה גבוהה?

אביטל בלייוס היא האחראית על תקצוב האוניברסיטאות בות"ת והיא תציג את הנתונים.

סך כל תקציב התמיכה הוא כ-5 מיליארד ו-600 מיליון שקלים.

זאת אומרת, זה הסבסוד שהמדינה נותנת להשכלה הגבוהה.

בנוסף לזה, יש תקציבים של משרד החינוך להכשרת מורים.

במכללות האלה יש סבסוד נוסף להכשרת מורים של משרד החינוך, שמסייע למורים הלומדים במכללות להוראה. מה סדרי הגודל?

סדר הגודל הוא 780 מיליון.

זה לא רק אקדמאים, זה כולל גם את החרדים.

נכון, בתוך זה יש גם את הסמינרים החרדיים.

התקציב של האקדמאים מתוך התקציב הכללי הוא 600 מיליון.

600 מיליון ועוד 180 מיליון לחרדים.

לגבי תואר ראשון – אנחנו חוזים ירידה נוספת בסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות, כ-2,000 סטודנטים פחות מהשנה שעברה. זה ירד מ-78,500 ל-77,000 אלף סטודנטים, ירידה של 1,500 סטודנטים. כבר בשנה שעברה ראינו שהיתה ירידה של 1,900 סטודנטים בשנה א'. הירידה הזאת התפרסה על פני כל האוניברסיטאות. אין ספק שישנה מגמה באוניברסיטאות להקטין את מספר הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות לתואר ראשון, ולעומת זאת, להגדיל את מספר הסטודנטים שלומדים לתואר מתקדם.
בתשס"ה היתה לנו הפתעה, שמספר הסטודנטים לתואר שני גם ירד בכ-500 סטודנטים. זה דבר לא כל כך מובן.

מה ההסבר שלך לירידה במספר הסטודנטים בעקבות העובדה שהריבוי הטבעי הוא לא פקטור.

בגלל ריבוי המכללות, האוניברסיטאות מייעדות עצמן לתארים מתקדמים יותר, לפעילות מחקרית.

אבל אתה אומר, שסך כל מספר הסטודנטים ירד גם באוניברסיטאות וגם במכללות.

לא, בסך הכל זה עדיין עולה אבל עולה בקצב קטן.

היכן הוא ירד והיכן הוא עלה?

באוניברסיטאות, מספר הסטודנטים לתואר ראשון ירד בתשס"ה ואנחנו מצפים להמשך ירידה בתואר ראשון.

במקביל עלה המספר במכללות?

המספר במכללות המשיך לגדול אבל בקצב איטי יותר מאשר בעבר.

ופחות מהריבוי הטבעי.

נכון.

אבל בסך הכל, אם אנחנו מסתכלים על כלל הלומדים, יש פחות לומדים?

יש יותר לומדים בתואר ראשון מאשר בשנה שעברה ואנחנו צופים שזה יימשך.

אם כך, בתואר ראשון השנה לומדים יותר, לעומת זאת, בתארים מתקדמים לומדים פחות.

לא, זה לא מה שאמרתי. מאז 1990, 85% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו בקמפוס הראשי של האוניברסיטאות. בתשס"ו אנחנו מצפים ש-44% בלבד מהסטודנטים לתואר ראשון ילמדו באוניברסיטאות. כל היתר, 56% ילמדו במכללות להכשרת מורים, במכללות אקדמיות, מתוקצבות ולא מתוקצבות. המגמה הזאת תימשך. עד עכשיו, האוניברסיטאות הגדילו מדי שנה במעט את מספר הסטודנטים לתואר ראשון, בתשס"ה הן הורידו את מספר הסטודנטים לתואר ראשון, לדעתנו זה יימשך גם בתשס"ו. לעומת זאת, המכללות ימשיכו להגדיל את מספר הסטודנטים, אבל בקצב איטי יותר מאשר בעבר.

אפשר לצורכי הפרוטוקול, אני חושב שאם מישהו יקרא אותו פעם, הוא לא יבין במה מדובר. אם הבנתי נכון, השנה יש עלייה של 1%, אבל בשנים קודמות היתה עלייה של 9%.

נכון.

אז שמיים וארץ. המגמה כל השנים היתה מגמה של גידול, פי תשעה מכפי שקורה השנה. זאת אומרת, לפחות מבחינת המגמות הלאומיות, הייתי אומר שיש ירידה דרסטית. שלא לדבר על כך, ש-1% של העלייה אפילו איננו מדביק את קצב שיעור הריבוי הטבעי. כשאתה מכווץ את כל הנתונים האלה יחד, קשה מאוד לשאוב נחת מן העובדה, שכתוצאה מאיזשהו ריבוי במכללות יש 0.7%-0.8% של גידול.

זה נכון. פתחתי בזה שישנו קיפאון או קיפאון מוחלט של המערכת.

התקצוב של ות"ת הוא פר סטודנט או גם אם האוניברסיטה קולטת פחות, התקצוב לא משתנה?

התקצוב הוא לפי תפוקות, תפוקות של הוראה ותפוקות של מחקר.

מה קורה לאוניברסיטה שמקבלת פחות סטודנטים, זה שווה לה כלכלית?

לא. לכל מוסד ומוסד יש מכסת סטודנטים מתוקצבת. אם האוניברסיטה מקבלת פחות סטודנטים מהמכסה, התקצוב הוא פחות, אם היא מקבלת יותר סטודנטים מהמכסה, היא לא מקבלת תקצוב מעבר למכסה. בשנים האחרונות, המכסה לא גדלה באוניברסיטאות אבל הן הגדילו את מספר הסטודנטים. עכשיו הן הבינו, בגלל הקיצוצים התקציביים, שלא משתלם להן להגדיל מעבר למכסה.

כלומר, מפסידים על סטודנט מעבר למכסה, כלכלית שווה להתיישר עם המכסה.

בדיוק, עכשיו המוסדות בתהליך שהם מתיישרים עם המכסה ולאט לאט הם מפחיתים את החריגות עד שיגיעו למכסה.

ואז התוצאה היא, סטודנט שלא מתקבל בגלל המכסה המוקטנת, הולך למכללה ששם היא לא מתוקצבת.

יש מכללות מתוקצבות ויש מכללות לא מתוקצבות.

במכללות המתוקצבות זה שוב אותו הדבר, לא שווה להן לקלוט מעבר למכסה. זאת אומרת, ברגע שזה גולש מעבר לקו, זה רק במכללות הבלתי מתוקצבות.

נכון. אבל מה ששונה במכללות, במשך שנים הן המשיכו לקבל תוספת סטודנטים למרות שחלקן לא הגיעו למכסה.

איך אתה מסביר את המעבר הדי חריף מאוניברסיטאות למכללות, למרות שהמחיר במכללות הוא הרבה יותר גבוה?

לא, המחיר הוא מחיר זהה. את מדברת על המכללות הלא מתוקצבות. שכר הלימוד הוא זהה במכללות המתוקצבות ובאוניברסיטאות. יש בסך הכל שמונה מכללות לא מתוקצבות.

מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות הלא מתוקצבים אינו גדל. קצב הגידול קטן.

במכללות המתוקצבות הוא כן גדל, מה ההסבר? דבר נוסף, האם נבדקה העובדה, שאכן יש נטייה או הגירה של סטודנטים ללמוד בחו"ל? איך אנחנו מסבירים את הירידה בלימודים בחו"ל?

המספר במכללות המתוקצבות גדל מכיוון שתנאי הקבלה במכללות קלים יותר. זאת סיבה אחת. סיבה שנייה, יותר קל לסטודנט ללמוד ליד הבית, ממילא יש לו הוצאות כל כך גבוהות, אם הוא צריך לעקור מביתו ולעבור למקום אחר, מייד הוא מכפיל ומשלש את הוצאותיו.

למה ה-total ירד?

ה-total לא עלה כפי שעלה בפעמים הקודמות בגלל סיבות כלכליות.

חבר הכנסת אריאל, לאוניברסיטה מתוקצבת לא משתלם לקבל סטודנטים מעל המכסה.

אבל למה בשנה שעברה ולפני חמש שנים זה כן היה?

להם קוצצו התקציבים, הם מודיעים לכל אוניברסיטה כמה היא יכולה לקלוט.

האם זאת הסיבה היחידה? אם יש סיבות נוספות, מהן? אני שואל, בדקתם בכלל, היה סקר?

אנחנו יודעים שהביקוש ללימודים גבוהים עדיין עולה על היצע המקומות שיש לנו. עשינו גם תחזית של ביקושים, על פי תחזית הביקושים שלנו, עד תשס"ח צריכים להתווסף כ-40 אלף סטודנטים למערכת. זה לא יתאפשר מכיוון שבהסכם הרב שנתי שחתמנו עם האוצר, זה מאפשר גידול רק של 13,000 סטודנטים. ייעדנו את רוב הסטודנטים האלה למכללות לתואר ראשון כדי לא לרדת מבחינת ההשכלה הגבוהה. זה מסביר את המשך הגידול במכללות כי המשכנו להגדיל את המכסות שלהן על חשבון האוניברסיטאות שכמעט ולא גדלות.


לגבי נהירה של סטודנטים לחוץ לארץ, הנתונים שלנו מראים, שמספר הישראליים הלומדים בחוץ לארץ הוא יציב מ-1990, בסביבות 9,000-10,000 סטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי.

היכן הם מתרכזים?

בהונגריה.

מה לומדים בהונגריה?

רפואה, רפואת שיניים.

ולומדים ברמה גבוהה.

הלימודים שם באנגלית?

באנגלית.

מותר לי ברשותך לעשות פופולריזציה של מה שאתה אומר, בעצם כל מוסד מקבל הודעה לפני תחילת השנה כמה סטודנטים הוא יכול לקבל, זאת המשמעות של העניין. למשל, לאוניברסיטת תל-אביב אומרים, ניתן לקבל 1,500 סטודנטים חדשים, אם היא תקבל יותר, היא תפסיד כסף, לכן היא לא מקבלת יותר. למה מודיעים? כי תמיד מודיעים. בי"ת, משום שבשנים האחרונות התקציבים קוצצו בצורה דרסטית ולכן מודיעים, לא ניתן לקבל מעבר למספר הזה והזה. זה עניין שערורייתי בפני עצמו כי זה אומר, שיש הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל, שרוצים ויכולים ללמוד, רק שיש "נומרוס קלאוזוס", נומרוס זה מספר, קלאוזוס זה סגור, אתם נותנים מספר, זה נסגר ונגמר הסיפור, הדברים מאוד פשוטים.

האם התקציב קוצץ לעומת שנה קודמת?

כן.

הקיצוץ הוא בסביבות 3%.

והתוצאה היא גם פחות 3% סטודנטים או שיש התייעלות פנימית של המוסדות?

המוסדות צריכים להתייעל. אנחנו לא הפחתנו את המכסות, להיפך, הגדלנו.

אולי כדאי לומר שזה קיצוץ גורף, היינו בהרבה דיונים בוועדת הכספים - - -

איפה הם ראשי האוניברסיטאות? את שנת הלימודים פתחו כבר אתמול.

זאת הערכתם של ראשי האוניברסיטאות לוועדה ואני לא יכול לכבול עליהם.

לתת את ההקשר המלא, קיצוץ של קרוב ל-20% בארבע השנים האחרונות. כאן מדברים על התמונה הגדולה יותר.

כלומר, בשנים האחרונות קוצץ 20% ריאלית. חלק ציפו שתהיה התייעלות פנימית וחלק ציפו שתהיה הפחתה במספר הסטודנטים? להתייעל זה נכון אבל 20% זה קצת קשה להתייעל.

המשכן הזה דן הרבה מאוד בסוגייה הזאת, היו כאן ראשי האוניברסיטאות, גם בוועדה הזאת וגם בוועדת הכספים, גם בשדולה למען ההשכלה הגבוהה ואמרו, לא ניתן לנהל מוסדות מהסוג הזה בהיקף התקציב הזה. זה נפל הרבה פעמים על אוזניים ערלות. זאת האמת. נכנסתי לכאן ואמרתי, מצער אותי לראות את היקף המשתתפים של חברי הכנסת.

יש כאן ארבעה חברי כנסת וזה מכובד, הנוכחות לא דלה במיוחד. אף אחד מראשי האוניברסיטאות לא בא, אתם מזלזלים בכנסת עוד יותר מאשר אנחנו מזלזלים.

אני אנסח את זה אחרת, למערכת ההשכלה הגבוהה יש בעיה דומה שיש להרבה מערכות אחרות, בלי הסטודנטים המערכת היתה מצליחה הרבה יותר. יש רק בעיה אחת והיא הסטודנטים. כמו שלממשלה יש בעיה עם האזרחים, בלי האזרחים הכל היה מתנהל נהדר.

אם יורשה לי להציע נושא לדיון לוועדה הזאת, מעניין לראות את מערכת היחסים בין כנסת ישראל ועולם האקדמיה.

אני מקבל את האתגר, אנחנו נקיים פה דיון נוסף. אשמח מאוד אם כמה נציגים חשובים של האוניברסיטאות יבואו לפה, בלי חלילה למעט בכבודך, ונשמע על הבעיות. שמעתי יותר מפעם אחת מאנשי האוצר, זה לא לגמרי לא נכון, שיש מה לעשות בתחום ההתייעלות באוניברסיטאות.

על זה אין ויכוח.

כנראה האמת היא באיזשהו מקום באמצע, התקציב קוצץ יותר מדי וצעדי ההבראה שנעשים, גם הם לא מספיקים.

היתה תוכנית רב שנתית שנחתמה יחד עם ות"ת. בהקשר שמדברים כאן על קיצוצים, ראוי לציין שמערכת ההשכלה הגבוהה היא אחת המערכות היחידות במדינה שנהנית מתכנון ותקצוב רב שנתי של משרד האוצר. היו תוספות שהתחילו מתשס"ד, בהתאם לסיכום שלנו עם ות"ת, שכוללות גם גידול במספר הסטודנטים וגם תוספת של תקציבים. כמובן יש עניין של סדרי עדיפויות, יש מגבלות תקציביות במדינה. בתקופה שמקצצים, מערכת שנהנית דווקא מתוספות, ברור שיהיו גם מכסות. זה נעשה לאחר דיונים מרובים עם ראשי ות"ת, אני מניחה שהם אמונים על ייצוג הצרכים של המערכת ואלה התוצאות שהגיעו אליהן. יש תוספות בחודש הקרוב גם במכללות וגם באוניברסיטאות, כמו כן, גם תוספות תקציביות שהמטרה שלהן, לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה, למערכת הזאת, להתייצב. יש מוסדות רבים שנמצאים בגירעונות, ויגידו שזה רק בגלל הקיצוצים, זה בוודאי לא רק בגלל הקיצוצים, יש הרבה עניינים של התנהלות, אני לא חושבת שכאן זה המקום לפתוח את זה בנושא הדיון היום, יש תוכניות הבראה שות"ת עובדת מול המוסדות להשכלה גבוהה בליווי של האוצר.

מה לגבי התוספת שהשיגה "שינוי" כדי להעביר לתוכנית ההבראה?

אני יודעת שזה נמצא בתקציב ההשכלה הגבוהה, זה בתקציב ות"ת, האופן שבו יחולק אמור להיות בדיונים.

זה לא מעניין אותנו מה אתם חותמים עם ות"ת, ברגע שהתוצאה והקורבן הם כרגיל הסטודנטים. מה זה מעניין אותנו כל הסידורים הפנימיים שלכם? התוצאה היא, שאת למדת כי אז היתה לך הזדמנות ללמוד, ואחרים כמוך, לא לומדים. זה מה שצריך לעניין אותנו, כל השאר לא מעניין אותנו. מה שמעניין אותנו זה כמה לומדים.

חבר הכנסת שריד, הואיל וזה כסף ציבורי, זה מעניין אותנו.

הרי אתם הייתם נאמני הנאמנים בממשלה של ההשכלה הגבוהה, כל פעם השגתם כמה פרוטות שחוקות.

אני יודע שבעיניך 100 מיליון שקל זה פרוטות. בזמן שיצאת, דיברנו על 100 מיליון שקל – הפרוטות השחוקות – שהיו אמורים לעבור לות"ת, כנראה באיזשהו מקום הם יצאו ממשרד האוצר והם עדיין בדרך. זה כסף קטן לכן הוא לא מתקדם מהר.

יש גם כספים קודמים, שכביכול השגתם, גם הם עדיין בדרך. אני אגיד לך למה, עשו לכם פטנט, לא נתנו לך גרוש, אמרו לכם, המוסדות צריכים להגיש תוכנית הבראה, הם עדיין מבריאים. לכן, כספים שהובטחו לכם, מעולם לא הועברו.

מה קורה באמת עם ה-100 מיליון שקל?

זה נמצא בתקציב - - -

זאת עמדת האוצר, שזה בדרך, מה אומרים אנשי ות"ת?

אני לא רוצה לסבך את עצמי - - -

זה נמצא בתקציב ויש דיונים לגבי זה.

האם זה כבר הועבר לאיזה שהיא אוניברסיטה?

לא, זה לא הועבר.

היתה כאן התייחסות לתוכנית חומש, אני רוצה לומר, מערכת ההשכלה הגבוהה היא מערכת מפוארת, שבמשך שנים הביאה הישגים מרשימים ביותר, עבדה תמיד לפי תוכנית חומש. לא ניתן לנהל מערכות בהיקפים כאלה ללא תוכניות. בשנים האחרונות, יחד עם הקיצוצים, לא היתה תוכנית חומש.

היו דיונים במשך שנתיים.

זה נעצר וזה הוקפא.

לא הוקפא, צריך להעמיד דברים על דיוקם. הראייה והחשיבות של תוכנית חומש או תוכנית לתכנון רב שנתי, מקובלת בנושא של השכלה גבוהה, גם על המערכת וגם על האוצר. לאורך כל השנים, לפחות בשנים האחרונות, היו תוכניות חומש. מה שהיה בשנתיים לפני תשס"ד, היו דיונים ולא הגיעו להסכמות. אכן נחתמה תוכנית, יש עניין של היבטים תקציביים ודברים שהמדינה מעונינת שיתקיימו במערכת ההשכלה הגבוהה, יש את הצרכים של המערכת, ות"ת עם משרד האוצר - - -

אם יש דיונים ולא מגיעים להסכמות, מבחינתנו זה כאילו שלא היה דיון.

הגיעו להסכמות של תוספות המגיעות בהיקף של 650, אני לא יודעת בדיוק את סדר הגודל, אין לי את המספרים המדויקים, אבל כמיליון שקל תוספות להשכלה הגבוהה, בהסכמה בין משרד האוצר לות"ת שאחראית אחר כך על החלוקה. עם כמובן קווים מנחים שאמורים להגיד למה זה משמש, יש תוספות למחקר, לסטודנטים ולמערכת עצמה כדי למנוע גירעונות.

העניין של קליטה מעל מכסה, זה דבר נכון עד אחוז מסוים. עד גובה מסוים מעל מכסה, כדאי לכל מוסד לקלוט, הם קולטים אם יש להם תלמידים.

כי זה שכר לימוד על עלויות כמויות.

נכון מאוד. מעבר להיקף מסוים, זה כבר בלתי אפשרי כי אז תהיה התמוטטות. התוצאה היא, תנאי לימוד פחות טובים כי אז אתה מצופף על אותה מסגרת תלמידים נוספים. אבל עד 10% כמעט כל מוסד קולט, אם יש לו תלמידים. לכן הירידה בעיקרה צריכה להיות מוסברת באי פנייתם של תלמידים, בעיקר מסיבות כלכליות והיכולת לתמוך בהם אולי לא מספיקה כדי שהם יוכלו לזוז קדימה.

את צודקת בהנחה הכללית שלך, אבל מכיוון שאנחנו מדברים על שנה רביעית באותו תהליך, אותו תהליך שאת הצבעת עליו, שברגע מסוים, מעל 10% - בשלוש שנים הקודמות הם צברו, השנה הם לא יכלו לקבל. קיבלנו, קיבלנו, קיבלנו, השנה – כשל הכוח.

אחד הדברים שמגיעים לידיעתי, שאדם שעובד, כמעט ולא יכול ללמוד בגוף מתוקצב, באוניברסיטה מתוקצבות כי הלימודים הם בשעות שלא מאפשרים לאנשים לעבוד. בעצם הגופים היחידים שמגלים גמישות מרכזים את כל הלימודים, יום בשבוע או עושים כל מיני תרגילים דווקא המכללות הבלתי מתוקצבות ששם שכר הלימוד מאוד גבוה. יש היום אפשרות לסיים תואר אקדמי באוניברסיטה בלימודי ערב? יש דבר כזה באיזשהו מקום? אני חושב שזאת אחת הבעיות ולא שכר הלימוד. מישהו עובד במקום עבודה, אין לו יכולת להתפטר, אין מישהו שיכול לכלכל אותו בזמן שהוא לומד, אין לו אפשרות ללמוד לימודי ערב, הוא לא לומד. אני יכול להעיד על עצמי, אם לא היו לימודי ערב במשפטים באותה תקופה, לא הייתי לומד.

זה נכון מה שאתה אומר.

מה הבעיה להפעיל מסלולי ערב באוניברסיטאות? אולמות קיימים, חשמל יש, הכל אפשרי.

אפשר להביא את הדיון הזה לוועד ראש האוניברסיטאות, אני אשמח לחזור עם איזה שהיא התייחסות.

כל הזמן אנחנו מדברים על שכר הלימוד, זה עוד אלף שקלים פחות אלף שקלים, כן הנחה, לא הנחה. הבעיה העיקרית בעיניי היא, שאנשים שאין להם מי שיפרנס אותם בתקופת הלימודים, הם חייבים לעבוד בתקופת הלימודים. אם אין להם מסגרת שמאפשרת לעבוד במקביל, קחי לימודי ערב, אם לא עושים מסגרת של לימודי ערב, מכריחים אותם להגיע בבקרים או בימים, הם לא יכולים ללמוד במסגרות האלה וחבל.

אם אני יכול להחזיר את הדיון למספרי הסטודנטים, פירטנו כאן את כל ההתפתחויות המעניינות, הייתי רוצה לשים דגש רק על כמה מהם, האחד, זה פיזור הסטודנטים על פני המוסדות בכל הארץ. ב-1990, 9% מכלל הסטודנטים במדינת ישראל למדו בפריפריה, כולם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היום, 22.4% מהסטודנטים לומדים במכללות רבות שהקמנו במהלך שנות ה-90 בצפון הארץ ובדרומה. בתוך הגידול שמתאפשר, אנחנו מכוונים בעיקר לפריפריה כדי להמשיך ולהגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה לאנשים שגרים באותם אזורים, לאלה שיכולים לבוא במשך היום אבל לא יכולים להעתיק את מקום מגוריהם למקום רחוק למרכז הארץ אבל לאפשר להם ללמוד במכללות האלה. אנחנו רואים את זה כהישג תכנוני ראשון במעלה של ות"ת במהלך 15 השנים האחרונות.


דבר שמדאיג אותנו נוגע ללימודי מדע וטכנולוגיה. היתה מגמה מאוד מבורכת של גידול מהיר במספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד תחום של מדע וטכנולוגיה. אם במהלך 15 שנה, עד 1995, 6.5% מהגיל הרלוונטי להשכלה גבוהה התחיל ללמוד תחום של מדע וטכנולוגיה, השיעור הזה הוכפל תוך מספר קטן מאוד של שנים, עד 2001-2002 הגענו למעלה מ-13%. בשנים האחרונות, בעקבות המיתון בהיי-טק, המספר הזה ירד, הסטודנטים מאוד רגישים במה שקורה בשוק העבודה - - -

אבל כעת יש שוב היי-טק - - -

אם זה יגדל, אנחנו נתייצב, לא נראה גידול או היקפים שכפי שראינו בעבר, נראה לנו שנתייצב בסביבות 12%. בעוד שבועיים אני יוצא לכנס באירופה על הנושא הזה, כנראה שזאת מגמה כלל אירופאית, ירידה של סטודנטים במדע וטכנולוגיה, תופסת את כל אירופה. נצא לשם ונראה מה אפשר לעשות.

אני חושב שאצלנו יש גם בעיה של החינוך הטכנולוגי בבתי הספר, בתיכון.

בביו-טכנולוגיה זה הוכפל.

מספר הסטודנטים בביו-טכנולוגיה אכן יותר מאשר הוכפל בשנים האחרונות, אבל התעשייה לא התפתחה בתחום הזה בקצב הזה, אפילו נסוגה בשנים האחרונות. במוקדם או במאוחר, זה ישפיע על המגמה שתרד לאורך זמן מכיוון שלא תהיה תעסוקה לאותם אנשים שמסיימים בתחום הזה. חלקם ממשיכים לתואר שני ושלישי ולכן זה לא מורגש מייד.

מדעים זה פיזיקה וכימיה. זה גם ההפחתה הדרמטית בתקציבי המחקר, לכן לא רק שאין תעסוקה בחוץ, גם אין תעסוקה בפנים משום שאין מחקר כמעט ותקציבי המחקר הולכים ונגרעים, פיזיקה וכימיה בלי תקציבי מחקר, לא כדאי להתחיל ללמוד.

אני רוצה להדגיש את דבריו של חבר הכנסת שריד, מספר מקבלי תואר שלישי במדינת ישראל במגמת עלייה מתמדת, מ-450 ב-1990 הגענו ל-1,150 בשנה האחרונה ותוך חמש שנים נגדל ונגיע ל-1,500 מסיימים. מספר חברי הסגל באוניברסיטאות הולך וקטן. הקליטה של סגן אקדמי במכללות פחות ממה שציפינו, יש בעיות מיוחדות, נצטרך להתמודד עם זה. ויש בעיה נוספת, בעיית תעסוקה של האנשים המוכשרים ביותר שיש למדינת ישראל. אנחנו לא מצליחים למצוא להם תעסוקה ולכן יש בעיה. גם אחרי שמישהו סיים תואר ראשון, שני ושלישי בארץ, הוא יוצא לחוץ לארץ - - -

במילים אחרות אתה אומר, שאנחנו מייצרים יותר מדי אקדמאים.

יותר מדי בהשוואה לתקציבים שמוקצים לכך.

לא, ישנם בוגרים שסיימו ואין להם עבודה.

זה בדיוק העניין, התעשייה קולטת חלק, האקדמיה קולטת חלק, 30%-40% מהדוקטורים או פוסט דוקטורט, הם לא בארץ.

אני לא יודע, אין לנו נתונים.

לא משום שהארץ לא זקוקה להם, אלא משום שהממשלה לא זקוקה להם.

אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך את הדיון הזה עם ראשי האוניברסיטאות. הייתי רוצה לשמוע, בעיקר מראשי האוניברסיטאות, על בעיות שהכנסת יכולה לעזור. לכן, גם בות"ת, גם במועצה להשכלה גבוהה, גם באוניברסיטאות, גם משרד החינוך, אתם צריכים להיעזר בנו. לפעמים יש לנו יכולת להשפיע, גם בתקציבים, גם בחוקים. יש הצעות, תבואו לכאן, תסבירו את הבעיות, אולי נצליח לפתור את חלקן. אם לא תגידו לנו מה הבעיות, אם לא אדע מה הבעיות, לא אדע לפתור.


במשפט אחרון אומר לכם, הרעיון של הצעת החוק עם המלגות והלוואות של חברת הכנסת יולי תמיר, אני חושב שהיא הצעה לא נכונה. להעמיס על הצעירים, אחרי שהם מתחתנים ויש להם ילדים קטנים, אז "להפיל" עליהם את כל חוב הלימודים? לדעתי זה רעיון רע. ברור שאם החוק הזה יעבור, תראה שתקציב ות"ת הולך וקטן כי יגידו, למה צריך לסבסד את שכר הלימוד, שייקחו הלוואות. לדעתי הרעיון לא נכון.


אני לא מסכם כלום כרגע, המשך יבוא, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.