כנסת פתוחה

PAGE
22
ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה

31.10.2005

הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 50

מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה)

לנושא מפגעי איכות סביבה

יום שני, כ"ח בתשרי התשס"ה (31 באוקטובר 2005), שעה 10:30

מתן מענק למפעל מזהם (מפעל תעשיות אלקטרו כימיות בעכו)

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר

עו"ד שלומי פרידן
- יועץ משפטי, המשרד לאיכות הסביבה



עו"ד תמר זהר

- ע' יועץ משפטי, המשרד לאיכות הסביבה



מר ניר קדמי

- כלכלן, המשרד לאיכות הסביבה.



עו"ד אבי פלדמן

- הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת



מר זאב ברל

- מינהל הכימיה, משרד התמ"ת



גב' אתי עזריאל

- מנהל מחלקת תכניות, משרד התמ"ת



מר מיקי דינוביץ

- רע"ן תקשורת ואיכות סביבה בחשכ"ל



עו"ד הילה קרליץ
- משרד כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי



מר אלי ברדה

- ראש עיריית מגדל העמק



מר ארי רוזנטל

- סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל פרוטרום



מר שלמה קציר

- מנכ"ל אזור התעשייה "שגיא 2000"



עו"ד ארז שניאורסון
- נציג המפעל



מר פרוספר לזמי

- נציג עובדי תעשיות אלקטרוכימיות



מר מאיר מונסטר
- נציג עובדי תעשיות אלקטרוכימיות



מר גיל יעקב

- הקואליציה לבריאות הציבור



גב' ליאורה אהרון
- הארגונים הירוקים

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ
מתן מענק למפעל מזהם (מפעל תעשיות אלקטרו כימיות בעכו)

בוקר טוב לאלו שנמצאים פה.


זאת ישיבה ראשונה של ועדת המשנה לנפגעי איכות הסביבה, במושב החורף, אז אני רוצה לברך את כולנו שיהיה מושב פורה ואני מקווה שיבואו על פתרונם רוב, אם לא כולם, של הבעיות הסביבתיות הרבות שאנחנו דנים פה בוועדה . אבל יש לנו דרך ארוכה והרבה עבודה, והנושא של היום בהחלט מאפיין את זה.


הישיבה הזאת תידון בעצם במצב אבסורדי מבחינתי, שבו המדינה נותנת מענק כספי גדול להפעלה של מפעל חדש במגדל העמק, שאני רוצה לסייג את דבריי, עוד מעט יגיע לפה ראש העיר של מגדל העמק, מר ברדה, שאני רואה בצורה מבורכת מאוד הקמה של מפעלים חדשים, בוודאי בעיירות פיתוח והענקת מענקים כדי שבאמת אפשר יהיה להקים את המפעלים. אבל לתת להקמה של מפעל, לבעלים של מפעל חדש, שבעצם הבעלים שלו הם עברייני סביבה ועל זה אנחנו נדון, אני רוצה להזכיר מדובר פה על תאגיד הכימיה העולמי – ICC, הבעלים של מפעל תעשיות אלקטרו כימיות בעכו, מפעל שנסגר לפני שנה וחצי, שרק אחרי שתי שריפות שהיו בעצם אקראיות, התגלו זיהומים כבדים גם בסביבה וגם פגיעה בבריאות העובדים והציבור. מפגעים מאוד, מאוד קשים.


עד היום הם לא נתנו על כך את הדין ולכן מי שנמצא במצב כזה, המדינה השקיעה מיליונים כדי לפנות ולמנוע נזק מיידי מהתושבים שנמצאים באזור, ובאותה נשימה להעניק מענקים לאותו מפעל, אנחנו גם נברר עם המשרד לאיכות הסביבה, איך הם בטוחים שאותם בעלים, סך הכול גם אותו סגנון של מפעל, לא יזהם בעתיד, כמו שהוא עשה בעבר.


אני רוצה לציין שיש הצעת חוק שלי ושל עוד מספר חברי כנסת, שעברה כבר בקריאה ראשונה, שתתנה את הענקת המענקים האלה ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם ממרכז ההשקעות, לעברייני סביבה.


אני חושבת שזו הנקודה, ועל כך אני מצרה על כל הכאב, אין פה מטרה לעכב הקמה של מפעל ואנחנו מאוד מודעים לחשיבות הגדולה של הקמת מפעלים של תעסוקה ומניעת האבטלה, אבל מצד שני אנחנו לא יכולים באותה נשימה לפגוע באותו ציבור שאנחנו בעצם רוצים לתת לו פרנסה, לפגוע בבריאות שלו.


הייתי רוצה לשמוע ראשית את נציג המשרד לאיכות הסביבה, שהם נותנים את האור הירוק להפעלה, אישור לפחות של הקמת המפעל, אז הוא יכול לעדכן גם, איפה נמצא המצב עם המפעל הקודם, שנסגר ועדיין לא נתן את הדין, עד כמה שאני יודעת. לבין הקמה של המפעל שהוא בערך אותו מפעל.

ראשית אני עורך דין שלומי פרידן מהלשכה המשפטית. למעשה המצב מבחינת התעשיות האלקטרו כימיות בעכו הוא שהמשרד לאיכות הסביבה סיים את המטלה שהוטלה עליו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, והיא הייתה לפנות את החומרים המסוכנים מהמפעל, שגרמו סכנה מיידית לציבור. סיימנו את הפעולה הזאת כבר במרץ 2005, ומאז המפעל בעצם חזר לידיו של הכונס הרשמי, שדואג לתחזק את המקום אם על ידי אבטחה וכל מה שצריך, בסיוע מקצועי כשצריך, של המשרד לאיכות הסביבה.

מה בנוגע לזיהום שנוצר? מה לגבי התביעה המשפטית לגבי מי שזיהם ?

עוד לא גמרנו, עכשיו אנחנו חוזרים למעשה למישור המשפטי, מה שאנחנו טענו מההתחלה, שבכלל לא היה צריך להטיל את התפקיד של לנקות את המפעל, לא היה צריך להטיל אותו על המדינה ולמעשה בזמנו הוגשה על ידי פרקליטות המדינה, הוגשה ערעור על זה לבית המשפט העליון ובית המשפט העליון אמר – קודם תגמרו, תסירו את הסכנה, אחרי זה נחזור ונדבר ונטען את כל הטענות המשפטיות.

זה ברור, אבל מה שקרה שבעקבות השריפות שפרצו, בעצם נחשפו לציבור כשלים בהפעלת המפעל, וגם זיהומים שלא היו אמורים להיות. זאת אומרת אתה לא מדבר בכלל על החלק הזה. מה שאתה מדבר, זה אחרי שזה מצב, אני מאוד מקבלת את זה שבעל המפעל היה צריך לשלם את כל הפינוי, וטוב שהממשלה לקחה על עצמה ועשתה את זה, עד שהתבררה המערכת המשפטית וכדי לא לפגוע בחיי אדם. אבל מה לגבי הפואנטה עצמה? על העבירה על החוק, כשלים של זיהום במשך כל השנים הללו.

קודם כל יש כתב אישום תלוי ועומד ומתברר בבית משפט נגד החברה ונגד מי שהיו אז המנהלים שלה. זה במישור הפלילי. במישור של מה שנמצא שם היום, אז למעשה השר לאיכות הסביבה הודיע לפני שנה בערך או משהו כזה, שאין בכוונתו לאשר הקמה של מפעל חדש בעתיד, אלא הוא מתכוון להחזיר את השטח הזה לציבור, כאשר על היזם החדש שיבוא לפתוח שם משהו אחר, תוטל האחריות.

נגד הבעלים תלוי ועומד עכשיו צו אישום ותהליכים המשפטיים, אבל זה רק –

זה לא הבעלים שהיינו רוצים, זה לא על ICC,

וגם לא ג'ון פרבר.

וגם לא ג'ון פרבר, אלא מי שהיו המנהלים של החברה, החוק לא מטיל אחריות פלילית על חברת האם שיושבת בארצות הברית, לצערי הרב, אלא מטיל אחרות על החברה עצמה, על אלקטרו כימיה, שהיו אז המנהלים שלה וזה כתב אישום שהוא עדיין תלוי ועומד, ומתברר בבית המשפט.

איפה אתם עומדים בעניין הקמת המפעל החדש, עם רישיון עסק שהוא מפעיל את המפעל לפי התקן?

שמי ניר קדמי, אני מהמשרד לאיכות הסביבה. לגבי המפעל החדש, המפעל עדיין לא הוקם, בסופו של דבר המפעל החדש הוא לא של אלקטרו כימיה, או של פרוטרום. נכון שבעבר היה קשר בין – בעצם זה שתי חברות שנולדו מאותה חברה, אחת פרוטרום ואחת אלקטרוכימיות, אבל פרוטרום מתנהלת ככל הידוע לי כחברה ברמה סביבתית טובה, אני לא רוצה לחלק לה ציונים והמפעל החדש שיעבור את כל הליכי האישור, כולל הסטאטוטוריים, התכנוניים, ורישוי העסקים –

סליחה, לא קלטתי מה תפקידך במשרד לאיכות הסביבה.

אני כלכלן,

אני מצפה שהישיבה הזו יבואו אנשים שמתעסקים לא בכלכלה, אנחנו מדברים פה על זיהומים סביבתיים רציניים שפוגעים בבריאות הציבור, אין פה נציג משרד איכות הסביבה שאמון על בריאות הציבור? שידבר על הזיהומים הסביבתיים?


הנה הגיע ראש העיר, ממש פתחנו לפני דקות ואני אחזור שוב. אדוני ראש העיר, אנחנו נותנים כבוד לראש העיר.

גברתי, הנושא של הדיון היה למעשה אישור של המדינה לתת במסגרת מרכז ההשקעות מענק לפרוטרום, כאשר במקביל תעשיות אלקטרו כימיות, או בעלי תעשיות אלקטרו כימיות, נשארו להתדיין בשטח. זה היה נושא הדיון ולכן המשרד לאיכות הסביבה שלח אנשים שעוסקים בנושא הכלכלי, בנושא מרכז ההשקעות ובקשר עם מרכז ההשקעות של התעשייה, המסחר והתעסוקה ובנושא המשפטי של התביעות עם אלקטרו כימיות.


לגבי מהות הזיהומים שנמצאים באזור התעשייה של מפעל אלקטרו כימיות לשעבר, כולם יודעים שהמצב שם הוא נורא ואיום, אני לא חושב שזה הסבר כימי בריאותי כזה או אחר, עם דיוקים היה מאוד מאוד משנה את פני הדברים פה.

אני מצטערת, אני לא כל כך מקבלת את הדברים שאתה אומר. המשרד לאיכות הסביבה נמצא פה בישיבות כל שבוע במספר פעמים, הוא יודע שאנחנו מדברים פה על מפגעי איכות הסביבה ובהחלט יש פה את הקשר הכלכלי, אבל המהות העיקרית שאותנו מעניינת, זה שלא יכול להיות שבאמת לעבריין סביבתי, א' כל שעוד לא שילם את חובו לציבור ועתה רק הממשלה שילמה את חובה לציבור והוא מקים מפעל חדש, וחוץ מזה לגבי המפעל החדש, אם הוא מתכוון להקים, אני מתארת לעצמי שהוא הגיש איזה שהיא תוכנית שעל פיה גם המשרד לאיכות הסביבה היה אמור לראות אם הפעם –

לנקודה הזאת הייתי מעוניין להתייחס ולומר שמשרד לאיכות הסביבה –

אני רוצה להגיד את זה לפרוטוקול, אני חושבת שזה ממש כשל המשרד לאיכות הסביבה , שלא שלח פה את האיש המתאים שצריך להיות פה, לענות את התשובות הללו.

לגבי הנושא – אני יכול לומר שלמשרד לאיכות הסביבה אין מעמד אם מרכז ההשקעות מאשר או לא, והבקשה של מפעל פרוטרום הייתה ידועה למשרד לאיכות הסביבה ברמה העקרונית, אבל אין לנו לא סמכות ולא חוק לאשר בשלבים שאושרה מתן המענק במרכז ההשקעות.


מה שאני כן רוצה לציין, שלמשרד לאיכות הסביבה יש איזה שהוא קשר עם מרכז ההשקעות לגבי הטמעת שיקולים סביבתיים במתן מענקים.

מה שאני מבינה שעד שהחוק שלי לא יעבור, אין דין ואין דיין.

עוד משפט אחד ואני חושב שאני מסכים עם מה את אומרת ברמה העקרונית. באוגוסט 2004, בזמן שהנושא של אלקטרו כימיות היה באוויר, מאוד, מאוד חזק, פנתה מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה במכתב למנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועם העתקים לחשב הכללי של האוצר ולראש אגף תקציבים, ואני אתן לך את המכתב הזה שיהיה מול עינייך, רק אני אגיד משפט אחד שהוא מסכם את המכתב הזה, שמבקש ואומר – שנכון שאלקטרו כימיות ופרוטרום זה בעלויות בחלקן זהות, ואלקטרו כימיות יש בעיה, ופרוטרום סך הכול הוא מפעל בסדר, אבל אנחנו מבקשים שעד לאחר קיום בירור משפטי עקרוני, באשר לשאלת מתן סיוע המדינה למשקיעים, אשר בפעילות אחרת שלהם מתנערים מחובתם הבסיסית להקפיד על שמירת שלום הציבור, יושעה הסיוע לפרוטרום, זה מכתב שלנו לתמ"ת מ-2004.


אנחנו במגעים שלנו מול מרכז ההשקעות, מבקשים –

מ-2004,

כן, כן, מ-2004, אנחנו במגעים שלנו מול מרכז ההשקעות מבקשים לעשות את הקשר הזה, בין אחריות בפרויקט א' לבין אחריות בפרויקט ב'. לצערנו, אין לנו לא מעמד והחוק לא תומך בנו, ושלוש הצעות החוק שעומדות כרגע, ואחת מהן היא שלך בנושא של הטמעת שיקולים סביבתיים בקבלת החלטות וסיועה של המדינה, של מרכז ההשקעות, היינו מאוד שמחים שאחת מהן תעבור ותיתן לנו את הסמכות להכניס את השיקולים האלה.
אנחנו תמכנו בהם בועדות.

האמת היא שזה באמת כבר נמצא בהליכים שגם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – כנראה שעד שהחוק לא עובר, הוא מנצל את הפרצה הזאת, וכמו שאמרת אין לנו שום עניין לעכב את הקמה של מפעלים, אבל לא יכול להיות שהמדינה מצד אחד תיקבע, ומצד שני תיתן כסף. אז היא צריכה להחליט, או שהיא לא תובעת והכול בסדר , אז אין צורך.


נמצא פה נציג של המפעל הקודם?

אני ממשרד הכונס הרשמי, לגבי הנקודות האלה לדעתי זה נקודות שהם לא בטיפול משרדנו, אנחנו נכנסנו לתמונה מאחר ומדובר פה בחברה ציבורית, חברה פרטית שנקלעה לקשיים ומאותה נקודה שבית המשפט החליט שהיא חדלת פירעון ויש צורך לפרק אותה, נכנס הכונס הרשמי כבעל התפקיד לטפל בכל הנושא של הפירוק, מאותה נקודה, אנחנו קיבלנו את המצב AS IS עם כל הבעיות של איכות הסביבה וכמובן הבעיות הכלכליות והבעיות הכבדות מאוד של העובדים. לאורך כל הדרך היועץ המקצועי שלנו זה המשרד לאיכות הסביבה שהוא הנחה אותנו לגבי הנושא של החומרים המסוכנים.

שבסופו של דבר הוא גם משלם את הכסף.

שבסופו של דבר כן, הוא זה, שמאחר –

זה היה מקופת הכינוס.

קופת הכינוס הייתה ריקה, לא הייתה אפשרות ומאחר והיה באמת מדובר בסכנה סביבתית, אז בית המשפט פסק אבל הוא אמר קודם כל תסירו את המחדלים ואת הסכנה ואחר כך באמת יתבררו הסוגיות מי צריך לשלם ומי צריך לשאת בנטל.

לא נמצאים פה כל האנשים שהנושא הזה כואב להם, כי פה אני רואה שכולם תמימי דעים.

שמי ארי רוזנטל אני סמנכ"ל של פרוטרום. אני רוצה למחות על הכותרת שניתנה לדיון – מענק לתעשייה אלקטרו כימית, למיטב ידיעתי לא מדובר במענק לתעשייה אלקטרו כימית, אלא לפרוטרום, אנחנו חברה ציבורית שנסחרת בתל אביב ובלונדון, ישות משפטית נפרדת מתעשייה אלקטרו כימית, עורך דין שניאורסון מנסה בהליך משפטי כזה או אחר לחבר בין השניים, אם יש חיבור הוא רק בשלושים ושישה אחוז מהבעלות של ICC.

זה לא מספיק לקחת אחריות?

למיטב הבנתי לא, אבל זה נדון בבית משפט וכו' וכו'. המענק ניתן לפרוטרום, את ציינת בדברי הפתיחה שמדובר באותו מפעל, לחלוטין לא. התעשייה האלקטרו כימית ייצרה פי.וי.סי. פרוטרום מייצר תמציות ותבלינים לתעשיית המזון, זה בכלל לא מתקרב לאותו ביזנס.


בתהליכי האישור של מרכז ההשקעות ושל מינהלת האזור ושל המועצה האזורית עמק יזרעאל ומגדל העמק, נעשה סקר סביבתי והתקבלו חוות דעת של המשרד לאיכות הסביבה , ושל יועצים שנשכרו על ידי המינהלת ונדמה לי על ידי עיריית מגדל העמק וכולם נתנו קלירנס למפעל החדש. עם התחייבות ללוות את התהליך בהתחייבות שלנו להעמידה בכל התקנים הקיימים, באיכות הסביבה.


עוד משפט אחד, אנחנו חברה ישראלית שיש לה שמונה מפעלים בעולם, אנחנו מעסיקים בארץ שלוש מאות עובדים ובעולם עוד שבע מאות. אנחנו עומדים בכל התקנים הקיימים בארצות הכי מתקדמות בנושא איכות הסביבה. שוויץ, גרמניה, הולנד, אין לנו בעיות של איכות סביבה ואנחנו מתכוונים שגם המפעל במגדל העמק יהיה כזה.


אם תכריחו אותנו שזה לא יהיה בישראל, זה לא יהיה בישראל, זאת תמונת המצב.

זאת לא ההחלטה ולזה גם אל תנסה לגרור אותנו ואל תחלק את הדברים האלה. מה שאמרת, ציינת – מה שאמרת נשמע מצוין, וסך הכול כולנו רוצים שזה יהיה, אבל בכל אופן אני חושבת שגם לך זה צורם אני לא משפטנית ולא אכנס לעניין של שלושים אחוז וכמה החלק, אבל חוסר בכל אופן יש פה אחריות משותפת גם שלכם לאותו פשוט עבירה, קשר שהיה במפעל הקודם, יש חלק ואי אפשר להתעלם מזה. זאת אומרת אתם כמו שאמרת, חברה כזאת מכובדת ששומרת על תקנים והולכת ומבטיחה שתשמור על תקנים, בכל אופן בהיסטוריה, ולא הרחוקה, אלא מאוד, מאוד קצרה, הייתה שותפה ולא הקימה צעקה –

לא הייתה שותפה, לא הייתה שותפה, זה שתי חברות נפרדות.

אתה אמרת שהייתה בעלות משותפת של שלושים אחוז באותו מפעל.

לא, בעל השליטה בפרוטרום , מחזיק שלושים ושישה אחוז בפרוטרום , אותו בעל שליטה שהחזיק את המניות בתעשייה אלקטרו כימית. זה שתי חברות נפרדות.

אנחנו מדברים על בעל שליטה, כל אופן לא יכול להיות שינצלו באמת כמו שאתה אומר את הפרצה הזאת ואין דין ואין דיין. מה שאתה אומר זה באמת – אני באמת מקווה שהמפעל שיוקם באמת יעמוד בכל כללי התקן והתקנים שצריכים להיות. אבל אני בטוחה שגם המפעל כשהקימו אותו את האלקטרו כימיות , גם הייתה תקווה והיו בטוחים שיעבדו לפי התקן, היה רישיון עסק והדברים לא תמיד עובדים ככה.


במצב הזה סך הכול הביעו למצב של זיהום אחד החמורים ביותר במדינה, ובפגיעה בבריאות הציבור, אז אי אפשר לעבור על זה לסדר היום, זה צריך להבין.


עד שהחוק הזה לא יחוקק, אני רואה שמנסים עד הרגע האחרון, יכול להיות שזה לא אמור לעכב את המענק למפעל, אבל אין ספק שזה היה צריך להאיץ את המהלכים המשפטיים ומי שצריך לתת את הדין, מי שפשע צריך לתת את הדין ועל זה היו צריכים לדאוג שזה מה שיקרה.

גברתי, כמה מלים אולי בהיבט המעשי של הדברים, התקיים טקס הנחת אבן פינה במגדל העמק, בעל השליטה ג'ון פרבר לא התייצב שם באופן חגיגי, אני מייצג את העובדים בתביעות שלהם בגין חשיפה לחומרים בתעשיות אלקטרו כימיות . תבענו גם את ICC וג'ון פרבר, שעד היום מתחמקים באלגנטיות מקבלת כתב התביעה, ביצוע מסירה משפטית מה שנקרא. אבל אילו ג'ון פרבר היה מתייצב בארץ, על מנת להיות נוכח בטקס הנחת אבן הפינה של הבייבי החדש של מגדל העמק, מן הסתם היה מקבל לידיו גם את כתב התביעה. לכן גם כף רגלו לא דורכת בישראל ואני מאמין שגם לא תדרוך בעתיד הקרוב.


האבסורד הוא לא רק מהבחינה המשפטית או הבחינה החוקית, אלא מהבחינה המעשית המאוד פשוטה, הרי פרוטרום לא עובדת בחלל ריק, יש לה בעל מניות, יש לה בעל שליטה שבסופו של דבר הרווחים הולכים אליו, וגם לא נשארים בארץ, אלא מגיעים לניו יורק לחברה האם.


מצד אחד יושב שם ג'ון פרבר בניו יורק, נהנה מהרווחים, פרוטרום פה מתנהגת כאילו מדובר בישות משפטית שאין לה אבא, אין לה אימא, מיטב הפרשנות המילולית של חוק החברות, ישות משפטית נפרדת, וכאילו לא היו דברים מעולם ולא היה אלקטרו כימיות ולא נאמר במחוזי בחיפה – המזהם צריך לשלם, זה אבסורד מוחלט.

שמי גיל יעקב, אני מהקואליציה לבריאות הציבור, אנחנו בעצם תושבי האזור, אזור חיפה, עכו, גליל מערבי, בעצם כל הצפון, ואנחנו נלחמים בעצם בנזקים שהמפעל הזה, תעשיות אלקטרו כימיות השאיר אחריו. אם זה פגיעה בבריאות התושבים, אנחנו יודעים היום שרק הקריות מובילות בשבעים אחוז מעל לממוצע הארצי, תחלואה של לימפומה, הנתונים האלה הם פשוט שערורייתיים, כיום אנחנו יודעים שיש תחלואה בסוג הסרטן הזה בקריות מובילה את העולם. זאת אומרת אין עוד מקום אחר בעולם, שיש בו שיעור כזה של תחלואה.


אנחנו יודעים גם מה הגורמים לתחלואה בסרטן הזה, בין היתר דליפות של דיאוקסינים ואנחנו יודעים איזה פליטות היו מהמפעל תעשיות אלקטרו כימיות . אנחנו גם יודעים איך הבעלים של המפעל ומנהליו התחמקו מאחריות והיום בעצם המדינה היא זאת שצריכה לשלם על פינוי החומרים המסוכנים, על כל הנזקים, מתמודדת עם התלונות של התושבים על מה שנעשה שם. אנחנו פשוט לא תופסים איך המדינה יכולה לנהל עסקים עם אותם האנשים. מדובר הרי באותם אנשים, זה לא פרצופים אחרים, פשוט אותו דבר.


אנחנו בעצם חושבים שלא יתכן, גם אנשי מגדל העמק לדעתי צריכים לחשוב טוב מאוד לפני שהם מקבלים לחיקם גוף שהוכיח בעבר כישלון, ואפשר היום בפה מלא להגיד שהיה פה כישלון, גם כישלון של המערכת, גם כישלון של המפעל, בכל התחומים וכל דבר שאנחנו חופרים בו אנחנו מגלים עוד ועוד שערוריות, אנחנו מדברים פה לא רק על רשלנות, אנחנו מדברים גם על שחיתות וזה דברים שהם נחקרים ואנחנו בטוחים שאנשים יועמדו לדין בעקבות מה שנעשה.


אנחנו בעצם מקווים שהצעת החוק תעבור, אני לא יודע איפה זה תקוע היום.

זה יעבור בקרוב, אבל זה כבר לא יעזור לקטע הזה.

זה כבר לא יעזור, אבל בכל מקרה, אני בתור משלם מיסים, לא חושב שאני צריך לממן משהו שמפעל כזה השאיר אחריו ובטח לא את המשך המענקים שהתאגיד הזה יקבל.

אני ממשרד האוצר, אני רוצה להתייחס לאיזה שהיא נקודה שאולי בסופו של דבר תעזור לגבי שינוי תיקון החוק שאת הפצת. אבסורד נוסף הוא שתעשיות אלקטרו כימיות קיבלה מהמדינה מענק לפני כמה שנים, בסביבות שלוש עשרה מיליון שקל או משהו כזה, בערבות בעלים של חברת ICC. היום המדינה נמצאת בתביעה מול אותם בעלים, לקבל בחזרה את אותם כספים כנגד הערבויות של החברה. יכול להיות שאולי כדאי בהיבט להצעת החוק לומר, שלא רק מפעל שמזהם לא יוכל לקבל מענק, אלא גם מפעל שחייב כיס אחר, או שהבעלים שלו חייבים בכיס אחר, כספים למדינה.


לגבי הסיטואציה הספציפית הזאת, אני חושב שיש כאן באמת סוגיה משפטית של ישות משפטית נפרדת, והיא בעיה מאוד גדולה, גם פרוטרום עצמה אני לא חושב שהיא החברה הבעייתית, הבעיה היא באמת עם אותם בעלים. היות שכרגע אין דרך להרים את ה מסך, כפי שזה נראה, הדרך היחידה לטפל בסיפור הזה כדי למנוע אותו לפחות להיות בתיקון עתידי של החוק, גם בנושא של איכות סביבה וגם בנושא של מענקים קודמים שלא הושבו.

מצד שני גם אי אפשר היה לעבור לסדר היום ולא לעשות דיון פה בישיבה, ולהעלות את העניין הזה שכמו שאמרת, בגלל כל מיני הליכים משפטיים וחברה ושם בעלים, בסופו של דבר הבעלים יש להם איזה שהיא פרצה שהם יכולים להתחמק ולא לתת על זה לא את הדין וגם לא את המחיר. כמו שאמרנו, במדינה שלנו עדיין משתלם לזהם. אדוני ראש העיר,

תודה, ראשית אני באמת רוצה לברך אותך על היוזמה שלך בהצעת החוק, אני באמת מקווה שהיא תעבור במהרה ושהמערכת כמדינה, תדע לתאם בין זרועותיה השונות, לטובת המדינה ואיכות הסביבה כמו שאומרים.


שנית, אני באופן אוטומטי מזדהה עם המצוקות ועם הזכויות של העובדים במידה והם הוסרו, באופן טבעי, אם עובד נפגע או אדם נפגע ואם נפגעו זכויותיו אז גם כשהם הפגינו באותו טקס הנחת אבן פינה, אני באתי דיברתי איתם וחיזקתי אותם, ואמרתי בפה מלא, שאני מזדהה עם המאבק שלהם ועם הטענות שלהם במידה והם אכן נכונות וצודקות והם בוודאי מייצגים אותם בנושא.


בנוסף לכך אני רוצה לומר, ששמעתי את נציג משרד לאיכות הסביבה ובאמת התפלאתי לשמוע את דבריו שבין דבריו נמצאו כבר סתירות. אבל אני יכול לומר לך שהמשרד לאיכות הסביבה עודד, תמך, המריץ ולחץ על מגדל העמק ועל המועצה האזורית עמק יזרעאל, לקבל את המפעל הזה, שזה פרוטרום , מפעל שנקרא – תמציות הגליל, שמייצר מוצרי ריח וטעם למזון. אנחנו עוד חששנו, רק בגלל הסיפורים, שגם אותנו בהתחלה לא ידענו לזהות את האבחנה בין המפעל אלקטרו כימיות לבין תמציות המזון לטעם וריח וכדומה. לא הסתמכנו ולא הסתפקנו ואפילו לא האמנו במידה מסוימת לחוות הדעת של המשרד לאיכות הסביבה והלכנו מכספנו, בגלל שכבר סיפרו לנו שהמומחים האלה הם מומחים מטעם, אם את הלוקח אותו, הוא יכול לתת לך איזה חוות דעת שאתה רוצה. אמרתי ריבונו של עולם גם המשרד לאיכות הסביבה שזה משרד שאמור להיות ישר וניטרלי, והוא כזה, אבל לא היינו בטוחים בכך, לקחנו פרופסור ממן מהטכניון, שיבדוק את תזכיר השפעה על הקרקע, את ההמלצות של המשרד לאיכות הסביבה וקיבלנו חוות דעת שנייה, שלא מדובר באותו מפעל, לא מדובר בקווים מזהמים. מדובר במפעל שמייצר תמציות טעם וריח למזון, וזה שני מפעלים שונים בתכלית.

על מה אתה מתפלא, אני לא הבנתי.

אני אסביר לך על מה אני מתפלא, שאתה לא ידעת באיזה תהליכים המפעל הזה עבר במשרד לאיכות הסביבה וכו' וכו'.

אני אמרתי שהמשרד לאיכות הסביבה אין לו מעמד – מרכז ההשקעות מאשר את ההשקעה הזאת, זה הכול.

אני לא רוצה להתווכח, כי אם לא הבנתי אותך, אני חוזר בי מהרישא של הדברים שלי.

יושבת ראש הוועדה אמרה מה קורה עם רישיון העסק, אמרתי רישיון עסק מתקבל כאשר יש מפעל ויש תהליכים, המשרד לאיכות הסביבה --

אין לי כוונה להתווכח, אני מיד אמרתי שאם לא הבנתי אותך נכון, אני חוזר בי מהדברים. לך רק אני אומר שבהקשר הזה, שאם אתם מזהים שמפעל כשהוא מזהם, לאורך שנים, זה לא קרה שם ביום אחד, אני לא מכיר את הפרשה שם לעומקה, גם לא התעניינתי בה, אז יש לכם מספיק כלים משפטיים לטפל מול המפעל הזה. הרי אחד הכלים שאתם כל הזמן משתמשים בהם, שאפשר לסגור מפעלים ואפשר להעניש בעלים ואפשר לקיים משפטים. היום הנושא של איכות הסביבה המודעות היא גבוהה ואני חושב שהייתם צריכים לנקוט בהליך אחר שם, אולי בזמנו. אבל אני יכול להתייחס כרגע רק למגדל העמק, ולומר לך שאנחנו לא שמחנו למרות שהמשרד לאיכות הסביבה תמרץ ועודד אותנו להתקשר בהסכם איתם, למרות הכול, לא הסתפקנו בזה ולקחנו חוות דעת מומחה נוסף והבנו שמדובר בשני מקרים שונים.


אני עוד פעם רוצה לומר פה גם מה שאמרו פה חלק מהאנשים, מדובר בשני מבנים שונים, שכנראה גם מבחינה משפטית אי אפשר לכרוך אותם ביחד. צריך לטפל, אם צריך, אם יש סיבות מבחינת איכות הסביבה, מבחינת זכויות העובדים, מבחינה של פגיעה סביבתית בתושבים שגרים בסמוך, זה מהלכים שצריך לטפל בהם בנפרד, במקביל או ללא שום התניה עם הקמת מפעל אחר, שמתקיים במגדל העמק, מפעל שאגב יש איתו הסכם שהוא כבר נחתם לפני שנתיים, ואולי יותר, אני לא זוכר את התאריכים, אבל בוודאי בין שנה לשנתיים, נחתם איתו הסכם ויש התחייבויות משפטיות, גם של המדינה וגם הכול, והצעת החוק עדיין לא עברה ואני לא יודע אם ניתן מבחינה משפטית להתנות בין שתי ישויות שונות את ההתניות שמבקשים לעשות.


לכן אני אומר, אני ממליץ לך, לקדם ולזרז את הצעת החוק שלך, לראות עם כל הגורמים האחרים, לטפל בכלים ובאמצעים שהמדינה העניקה להם, לטפל במפגע כזה או אחר, אם הוא קיים, ולברך על הקמת מפעל חדש בפריפריה, שיספק מקומות עבודה והכנסה לתושבים באזור.

תודה רבה, אם היית שומע את תחילת דבריי, אז בהחלט אמרתי שאני מברכת על הקמה של מפעלים בישראל, וקל וחומר בפרט בעיירות הפיתוח, ובטח במפעלים שהם לא מזהמים, בתקווה, אבל בכל אופן אדוני ראש העיר, כל מה שנאמר פה זה הכול בסדר ואתה הרי כמו שאמרת דואג לתושבים, לבריאות שלהם ולסביבה, לא פחות מאיתנו. אבל בכל אופן יש פה איזה שהוא מיצוי של סיטואציה, שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום. יש פה בכל אופן בעלים שהיה שותף למחדל , אחד הגדולים בארץ, שפגעו בבריאות ובחיים של אזרחים ושל עובדים והזיהום שהם השאירו, הזיהום הסביבתי, זה לדורות מה שנעשה.


בינתיים הממשלה , אתה ואני, משלמים מכיסינו את הפינוי, כל עוד הבעלים שוב, גם אם יש פה כל מיני פרצות משפטיות, אנחנו צריכים לשים את זה על השולחן ולפתוח את זה ולא לתת לזה לעבור לסדר היום, גם אם האדון לא הגיע לאותו טקס מכובד, ואולי זה באמת הייתה דרך לא לקבל את כתב התביעה, אני חושבת שאנחנו לא צריכים לרפות את ידינו, ולא רק לחכות עד שהחוק שלי יעבור, אני מקווה שיעבור, אלא יש פה דבר שהוא פשוט אבסורד צורם ואסור לתת לזה לעבור. זה לא בא להוריד וחס וחלילה בטח לא לפגוע בהקמה של מפעל שיכול לקדם את מגדל העמק או כל עיר אחרת בישראל.

בהמשך לדברים של כבוד ראש העיר, בנושא הכספי של המשרד לאיכות הסביבה , אני רק רוצה להזכיר לכולם, לגבי מפעל תעשיות אלקטרו כימיות , שהמשרד לאיכות הסביבה נתן מענקים לפחות מענק אחד שאני יודע עליו, -

מצטיין סביבתי הוא היה.

מצטיין סביבתי, כך שאני בהחלט מחזק את הקו הזה של כבדהו וחשדהו, כי באמת לדעתי היה פה מחדל שהמשרד לאיכות הסביבה צריך לתת עליו גם את הדין אולי, ובאמת בהקשר הזה מעניין אותי מה המשרד לאיכות הסביבה עושה מול התאגיד, איפה המהלכים המשפטיים מול התאגיד, ובהקשר הזה התאגיד הוא קשור למגדל העמק, ואסור לטמון את הראש בחול ולהפריד בצורה מלאכותית, אנחנו כבר לא יכולים להגן על התאגיד הזה ועל הבעלים שלו וצריך לעשות משהו בעניין.

ברשותך הערה סמנטית משהו, המפעל מוקם בתחום שטחה המוניציפאלי של המועצה האזורית עמק יזרעאל, באזור תעשייה משותף למגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל, מבחינת ההגדרה שחשוב שתדעי שמדובר פה בשתי רשויות, בשטחה של רשות שהיא המועצה האזורית ושאנחנו בגלל הסמיכות, שזה כביש מפריד בין הרשויות לצורך העניין, הקמנו יחד בעידוד הממשלה, אזור תעשייה משותף שנקרא שגיא 2000, ושם אותו מפעל, תמציות הגליל, אמור לקום.

אם אפשר משפט אחד, אני מנהל המינהלת של אזור התעשייה החדש הזה. אם סוקרים בחמש, שש שנים האחרונות כמה מפעלים הגיעו לאזור הצפון, וכמה מפעלים חדשו הוקמו, אזור התעשייה הזה עמד שומם חמש, שש שנים, לא נכנס מפעל אחד, למרות שזה אזור מרכזי בארץ, ועכשיו רק השמועות שפרוטרום מתחיל להגיע, כבר מתחילות לעורר גלים ומתחילים להגיע מפעלים, מתחילים להגיע יזמים, כי העסק הזה מתחיל להיות לא אדמת קוצים, מתחיל לקום אזור תעשייה.
צריך לברך על זה שהמפעל עומד לקום שם.

אנחנו לא רק מברכים, אנחנו רוצים גם לעודד את זה, אבל אנחנו לא רוצים שבאותו זמן מישהו ינצל את זה. יש פה בעלים וזה לא קשור למפעל שלכם, הוא יכול להקים את המפעל ויכול לקדם את הערים ואת המועצה, אבל יש פה בעלים, שצריך לשלם את המחיר שהוא פגע פה בסביבה ובציבור של אנשים, הוא צריך לשלם את המחיר, לא יכול להיות שהממשלה, קודם כל הממשלה משלמת בינתיים ובסך הכול זה אותו כיס, זה אותו כיס שלכם, אחר כך אומרים שאין כסף ויש לרשויות, זה אותו כיס. רק על פינוי, רק על SOS המדינה שילמה שתים עשרה מיליון שקל, על SOS, עוד לא מדברים על הקרקעות המזוהמות ועל הפיצויים לאותם עובדים שחולים בחלקם והמשפחות של אלה שכבר נפטרו.


אי אפשר, זה לא בא לפגוע בהקמת המפעל, אבל אי אפשר לאפשר למהלך הזה לעבור, בלי למקד את העניין שיש פה בעלים שצריך לשלם את הדין. צריך גם לדאוג, אני באה ומבקרת פה את המשרדים הממשלתיים, שכל אחד יסתכל מהזווית שלו, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה החוק הזה עוד לא עבר, משרד לאיכות הסביבה הוגשה איזה שהיא תביעה, אני עדיין לא מצליחה להבין למה זה עוד לא מתקדם, דבר כזה שהיה קודם כל כשל, לא נמצאים פה האנשים שאמורים לקבל את הביקורת, אבל סך הכול זה היה מחדל ראשוני של המשרד לאיכות הסביבה , הוא הרי היה אמור לפקח ולראות שיש פה עבירה על החוק, שעוברים על התקנים, לא רק שהוא לא גילה את זה, אלא נתן פרסי הצטיינות, ורק בעקבות התקלות שאירועו למפעל עצמו, השריפה, רק אז נחשף לציבור בעצם המחדל העצום, שאמור היה להיחשף על ידי המשרד לאיכות הסביבה. קודם כל זה כשל ראשוני של המשרד לאיכות הסביבה. שגם עכשיו הם מקדמים את מי שצריך לתת על זה את הדין, כולל הביקורת על המשרד עצמו.


יש פה שורה של משרדי ממשלה, שכל אחד לא הייתי אומרת מתחבא, אבל עומד בצידו של איזה שהיא פרצה או חוק שעדיין מאפשר לו לתת לצאת ולהתקדם, ומי שמשלם את המחיר, זה קודם כל הציבור עצמו, משלם את זה, בבריאותו ובנפשו, וגם בכספו.

אבי פלדמן, סגן היועץ המשפטי, תמ"ת.


יש פה שתי סוגיות נפרדות, אחת קשורה לטיפול בתעשיות אלקטרו כימיות ולגבי הטיפול פה, אין למשרד שלנו ואני חושב שעיקר הטיפול צריך להיות במסגרת המשרד לאיכות הסביבה , גם הטיפול הקודם וגם הטיפול קדימה, לגבי העבירות שנעשו בשטח המפעל ובמסגרת הפעילות שלו.


אני רוצה רק להגיד דבר אחד לגבי הנושא של המימון של הפעולות שבוצעו על ידי המשרד לאיכות הסביבה, לפינוי הפסולת, משרד האוצר מחזיק, וזה נאמר פה מקודם, והם יכולים גם להשתמש בזה, בערבות של למעלה משני מיליון דולר, שהיא פחות או יותר שוות ערך לפעולות שנעשו על ידי המשרד לאיכות הסביבה. אפשר באמצעות אותה ערבות שנמצאת במשרד האוצר, לממן את הפעילות הזאת. כך שהנושא של המימון הישיר, יש לו פתרון.

רק אם אתה רוצה להתייחס לעניין הזה בכל אופן, אם אתם לקחתם בחשבון את העניין הזה שמדובר בכל אופן על אותם בעלים, גם אם זה חברות שונות, מפעלים שונים, בכל אופן אותם בעלים שהוא בעצם צריך לתת את הדין, גם אם יש פה איזה שהוא משהו, שאפשר גם להעביר זה ממש כלום.

לקחנו את זה בחשבון, כמו שהוזכר פה מקודם המכתב של מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, הועבר אלינו ואנחנו נתנו את התייחסותנו ואין אפשרות לעשות את זה וזה לא רק בגלל הצעת החוק שנמצאת כרגע בשלבי חקיקה. כיוון שלא מדובר באותם זהויות, זאת אומרת לא רק שלא מדובר באותה חברה, מדובר פה בבעלויות שונות. למעלה מחמישים אחוז בפרוטרום מוחזק על ידי הציבור, נסחר בבורסה. את לא יכולה לפגוע בחברה ציבורית, בחברה שהבעלים שלה, למעלה מחמישים אחוז ממנה זה לא אותם בעלים, בעלים בתעשיות אלקטרו כימיות. לכן גם בשל הנושא של היעדר הזהות בין שתי החברות, זה לא רק מפעלים, המפעל הוא רק מה הפעילות, החברות עצמן הן שונות. הניהול שלהם שונה, הכול שונה. זה נכון, שבפרוטרום יש בעל מניות גדול, של שלושים ומשהו אחוז, שהוא בעל השליטה בתעשיות אלקטרו כימיות, אבל זאת זהות עקיפה והזהות הזאת לא יכולה להשפיע על מתן המענק כן או לא לפרוטרום. זה דבר אחד.


דבר שני, בעצם אותה הצעת חוק שאנחנו כל הזמן מדברים, השיקול הסביבתי כרגע לא נמצא בחוק עידוד השקעות הון ולכן אין אפשרות כרגע להתחשב בשיקול הסביבתי, זה משהו שהוצע באמת לפחות שלושה חברי שונים הגישו הצעות דומות באופי שלהם, אני מעריך שבמהלך השנה הקרובה זה יתקבל ויאושר, והנושא הסביבתי יהיה שיקול שאפשר לקחת אותו בחשבון במסגרת השיקולים. אבל זה לא צריך לטשטש את התמונה שמדובר פה על שתי חברות שונות, עם אחזקות שונות לגמרי, וזאת הנקודה העיקרית.

רציתי להוסיף בנקודה הזאת, נכון שזה שתי חבורת נפרדות, ונכון שבוחנים היום במרכז ההשקעות את השקעה הספציפית, אבל אם אותו ציבור שמחזיק במניות פרוטרום יודע שהוא הולך לעשות עסקים עם בעל מניות, בעל מניות עיקרי בפרוטרום שיכול לא לקבל מענקים בגלל פעילויות אחרות שלו בחברות אחרות, ויהיה את הסמכות הזאת למדינה במסגרת החוק להתנות מענקים או תמיכה, אז ישקלו פעמיים או שסופו של דבר זה יהיה איזה שהוא תמריץ חיובי או שלילי, לכל אחד מן הצדדים לעשות עסקים עם אותם גורמים או לא.


זאת אומרת החוק צריך לתת למדינה את האפשרות –

הוא בעל מניות בלונדון, שמחזיק במניה בודדת, יחשוב, ידע בכלל, יהיה לו את המידע הזה שאתה מדבר עליו, זה לא קיים בשום מקום בעולם.

אני לא מדבר על בעל מנייה בודדת, כי אתה יודע שהמסחר בבורסה לא מתייחס לאדם מסוים שנמצא בלונדון וקונה מנייה.

המודל שאתה מנסה להציג הוא לא מודל קיים, הוא לא מודל פרקטי, זה נכון שאתה עושה עסקים עם בעל מניות גדול, אז אתה יכול לבדוק אותו. זאת אומרת אם אתה תלך לעשות עסקה האם להיכנס בשותפות עם ג'ון פרבר או כל אדם אחר, אתה תבדוק מה הביצועים שלו בעבר, אבל בדיוק בגלל זה יש את המנגנון של בורסה, כדי שאתה לא תצטרך להסתכל על הביצועים של משקיע כזה או אחר, אלא תסתכל על הביצועים של החברה. לחברה כמו פרוטרום עד כמה שלי ידוע, למשרד לאיכות הסביבה אין שום דבר כנגדה.

בוודאי, לכן אני אומר שהנקודה העיקרית היא כן שהמדינה תנסה לקשור באיזה שהיא דרך, ואני לא אומר בהכרח דרך חוק לעידוד השקעות הון, כן תנסה לקשור באיזה שהיא דרך בין אחריות של בעלים במקום כזה או במקום אחר, ואם תמצא את הקשר הזה, אז גם הבורסה תדע להטמיע ולהפנים את הנושא הזה, שבן אדם פועל בכמה זרועות ויש לו אחריות.

מטרת החוק שזה יהיה תמריץ חיובי.

מפעל כזה, זה יתפרסם וזה יעשה את הפעולה עכשיו בלי לשנות כל סדרי בראשית שלא ניתן לשנות אותם.

אם משרד לאיכות הסביבה היה עושה את הפעולה הזאת חמש שנים קודם, בתעשיות אלקטרו כימיות , הכול היה נראה אחרת. לא היינו נדרשים לסוגיה הזאת עכשיו.

מדברים על הבעלים שעושים את עיקר הפעילות שלהם באמת מחוץ לישראל, שם המודעות היא כזו שברגע שיודעים שמישהו הוא עבריין סביבה, הוא לא יכול להחזיק בכלל מעמד מבחינה כלכלית, המודעות היא מאוד גבוהה. אצלנו בארץ מחליקים את הדברים וכל הרעיון הוא באמת לעשות מזה פידבק חיובי, שזה יגרום לאנשים שהם לא יוכלו להרשות לעצמם, שלא הם ולא החברה שלהם ולא הבעלים ולא חלקים ממנה, יהיו שותפים למחדלים סביבתיים, וככה כל המערכת תיזום להשתמש רק בחברות ששומרות ומכבדות את החוק. זה פועל בחו"ל, בארץ משום מה, הנה אנחנו כל הזמן מחפשים איפה, זה לא בדיוק, זה כן בדיוק, זאת המגמה. זה אמור להיות משוב חיובי, וצריך להיות לא רק שלא משתלם לזהם, שמשתלם לא לזהם, משתלם להשקיע בתוכניות מתקדמות לא מזהמות, ואז אתה חברה שנחשבת, ורוצים לעשות איתך עסקים ובחו"ל עושים עסקים עם מישהו שהוא לא מזהם, בארץ משתלם לזהם, עושים עסקים וכל הזמן משתמשים בפרצות שאפשר להשתמש בהם, זה המצב.


בבקשה, הגיעו אלינו אורחים שנסעו כמה שעות.

לזמי פרוספר ממפעל אלקטרו כימיות , פרוטרום לשעבר. אנחנו היינו כבר כמה פעמים. איך זה שנותנים לו את המענק וגם קרקע בחינם, ואנחנו העובדים, עד היום עוד לא סיימו איתנו, איך זה יכול להיות?


בתוך המפעל שלנו יש חומר מסוכן, יש במשרד לאיכות הסביבה שהוציאו את החומר הזה, כל החומרים האלה עדיין נמצאים שמה ואנחנו זרוקים לכלבים ואף אחד עד היום, עם כל ההבטחות, לסיים איתנו, או להגיע למשא ומתן איתנו, בקשר לפיצויים, אף אחד לא מדבר איתנו עד היום. שנתיים וחודש אנחנו באותו המצב. מה קורה עם כל זה? גם ביקשנו ועדות חקירה וכל זה, עד היום לא נעשה שום דבר. הרמאים והמושחתים ממשיכים להסתובב ואנחנו המסכנים, על כל המחלות שיש לנו, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים. מה קורה אם מחר אחד משתגע שם ויש שם חומר מסוכן? אנחנו כל הזמן מתריעים בקשר לדבר הזה.

לגבי החומרים המסוכנים, אני רק רוצה להדגיש שעדיין זה שטח המפעל ובאחריות המדינה גם, חומרים מסוכנים שנמצאים שם, אנחנו יודעים שהפינוי לא היה מלא, פינו רק את החומרים שהם נפיצים ממש ברמה מיידית ונשארו שם עדיין חומרים מסוכנים שמסכנים את התושבים שגרים ליד, וחלק מהתושבים האלה הם גם עובדים לשעבר של המפעל.


העובדים כמו שכבר שמענו לא קיבלו את הפיצויים, זאת אומרת החובות של הבעלים, עדיין זה משהו שעדיין לא הסתיים.


המדינה כולל משרד האוצר –

זה צריך לתת תשובה להרבה אנשים, כי סך הכול נושא הפיצויים קשור למשרד האוצר.

אנחנו שמענו על ערבות של שני מיליון דולר.

שני מליון שלוש מאות, של חילוט הערבויות.

הסכום הזה כבר מוצה על ידי המדינה ועדיין נשארו כל הדברים האלה. רק עוד דבר, אנחנו יודעים גם שאנחנו פנינו למשרד לאיכות הסביבה שוב לשאלה שעדיין לא קיבלנו עליה תשובה בדיון הזה, לדעתי, לגבי התהליך משפטי שהמשרד מנהל מול המפעל, ואנחנו גם דרשנו שייעשו בדיקות בשאריות החומרים שנשארו במפעל. הבדיקות האלה שהתבצעו בחומרים האלה יכולות לאשש את החששות לגבי ההתנהלות הסביבתית של המפעל, להצביע על כמויות החומרים שנפלטו, שהם בסדר גודל של אסונות סביבתיים שהיו בעולם בפיצוצים של מפעלים, ובעצם מחזק את המשרד וגורמים אחרים בהליך המשפטי שלו ולהצביע על קשר ישיר לפגיעה באוכלוסייה.


אנחנו תוהים מדוע המשרד לאיכות הסביבה לא מעוניין לעשות את הבדיקות האלה בחומרים המסוכנים וכמובן מה קורה עם הפינוי של החומרים המסוכנים, מה קורה עם ההליך המשפטי. אני חושב שזה המקום לקבל –

קודם כל זה שלא נמצא פה נציג שאחראי על החומרים המסוכנים, זה בכלל גם מחדל גם בישיבה הזאת, אי אפשר היה –

אני קודם נתתי הגדרה משפטית לא קצרה לגבי ההליכים.

אני רק רוצה לוודא, נמצאים שם עוד עובדים במפעל, שעוד שומרים או שעכשיו זה בלי שום שמירה?

אנחנו שמומחים בחומרים האלה ושבית המשפט, השופטת בלהה גילאור היא המליצה שאין יותר מנוסים מאתנו על החומר המסוכן לשמור עליו, אנחנו כולם בחוץ אף אחד מהמקצועיים האלה לא נמצאים שם, יש שלושה שומרים שהם בכלל לא עבדו במפעל הזה, ותסלחי לי על המילה, לפעמים לא נמצאים שם.


כונסת הנכסים ואותו נאמן, שמו את השומרים האלה, זה שגילו שחברה ראשונה עשתה יד אחת וגנבו משם ציוד עד שהגיעה לסכנה שאנחנו התלוננו, בסוף שמו שלושה אנשים, שהם אפילו לא יודע מה יש בכלל בתוך המפעל, שאם יקרה אסון, אין מישהו שיוכל לטפל בזה. אנחנו נמצאים בחוץ, בלי משכורות בלי פיצויים, ואמרתי לך, דבר שלא נשכח אותו, אנחנו רובנו חולים שם וזה באמת מסוכן, יש מעל מאה שישים טון חומר פציץ, הם רק עשו רעש שהוציאו, שלא לדבר על שלושת אלפים טון חומר פי.וי.סי. ותעש. זה ממש קרקע בוערת שם, אנחנו מתפלאים, בתור העובדים, אני עובד שם עשרים וחמש שנה, אנחנו מתפלאים איך לא קורה אסון עד היום, באמת איך לא קורה.

ניסים עליך ישראל. אני רוצה שהמשרד לאיכות הסביבה ומשרד האוצר יגיבו למה שנאמר פה, למרות שחלק מהמשרדים כבר דיברו. לפני זה ליאורה אהרון, בבקשה.

אנחנו עוקבים אחרי מה שנעשה במפעל, הרבה מאוד שנים אבל ביתר אינטנסיביות בשנה וחצי האחרונות. למעשה מאז הפיצוץ שהיה בסוכות 2003, גם את היית מעורבת, כבר מאז.


מה שבעצם מטריד אותנו כרגע, זה בשטח נותרו חומרים מסוכנים, מצב בלתי – מבחינת העובדים, שהוא חומר פציץ וחומר מסרטן ודאי, לאדם, נותרו אלפי טונות של פסולת שנקראת טרס, זו פסולת שאני מניחה שגיל כבר אמר את זה, בעצם בתוך הפסולת הזאת יש המון, המון חומרים מסוכנים, מכל החומרים שהיו במפעל, אבל בעיקר היא ספוגה בדיאוקסינים, שממשיכים לדלוף ולהיפלט לאוויר. בעצם המקור הזה הוא עדיין מקור מאוד, מאוד מסוכן.


אין אף אחד ששומר על הסביבה או על התושבים מפני הסכנה שעדיין טמונה במפעל, מצד אחד, מצד שני העלות של ניקוי השטח , כולו, מהחומרים המסוכנים וגם החומרים שמוטמנים בו, שזה כמה מאות או לפי טונות של כספית ועוד חומרים מסוכנים אחרים, כרגע לפי המדינה אמור להיות בעצם מושת על היזם, שיבוא ויקים בעצם את היוזמה החדשה שם. מנגד הולכים ומעמיקים - העובדים עצמם, שהם עצמם להערכתנו חומר מסוכן בפני עצמו, כי הם בעצם כבר הרבה מאוד זמן על סף היאוש, עכשיו הם כבר מעבר ליאוש, כי אפילו דמי אבטלה אין להם, הם מאיימים כבר הרבה מאוד זמן על מעשים מסוכנים כאלה ואחרים שהם יכולים לעשות, הם מאיימים על שלום הציבור. אני באמת חוששת ממה שעלול לקרות כאן.


אבל איך לא, קודם כל מפצים את העובדים לפני שמתחילים עסק חדש, יוזמה חדשה.

המשרד לאיכות הסביבה אם אתה יכול להתייחס לכל התהליך, משרד האוצר אחר כך יגיב לגבי העובדים.

הערבויות שנמצאות בידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הן ערבויות מאוד ספציפיות שנלקחו מהבעלים, הם לא ערבויות שניתן לממש מיד, אחרת היינו כבר עושים את זה ותסמכו על משרד האוצר שהוא לא משאיר מתנות, אלא ערבויות כנגד העסקת עובדים שניתנו שוב לתעשיות אלקטרו כימיות בעבר כמענק למפעלים במצוקה.

אבל אם הם לא עומדים – אתה יכול לממש את הערבות.

אני חושבת שצריך יועצים משפטיים במשרד האוצר –

יש הליך משפטי שמתנהל כנגדם, פרקליטות מחוז חיפה מטפלת בתביעה הזאת מול חברת ICC. אבל זה לא ערבות שניתן ללכת לבנק ולחלט, תאמיני לי שאנחנו היינו הראשונים שהיינו רוצים ללכת ולעשות את זה.

מצד שני אתה לא נותן פתרון לאותם עובדים .

לגבי סוגיית העובדים זה נדון כמה פעמים, ובאנו וטענו –

זה שזה נדון כמה פעמים, זה עדיין לא הביא לפתרון, לכן אנחנו עומדים שוב.

בעיית העובדים היא בעיה שליבנו עליה, אבל המדינה היא לא צד , היא לא בעלים במפעל הזה, ויש תקדים מאוד מסוכן בזה שמדינה תבוא ותשלם לחברה שבעלים פרטים שלה הלך בדרך זו או אחרת וגרם לה לפשוט רגל.

המדינה לא יכולה כי זה הבעלים, אבל הבעלים מהמדינה מקבל אחרת.

אולי אתם לא בעלים, אבל המדינה אחראית על שלום הציבור, על הבריאות של הציבור, אם יקרה אסון, אתם תצטרכו לרוץ.

למרות שהנושים הם בנקים, לכאורה מקופת הבנקים או הנושים האחרים היה צריך לצאת הכסף, קבע בית המשפט שהמדינה מכספה ובגלל הסכנה, תבצע את הפינוי הדחוף, הפינוי הדחוף בוצע, ומשם זה עבר לכונס הנכסים להמשך טיפול.

אז למה עכשיו הקופה ריקה?

למה הקופה ריקה אם קיבלו מהביטוח כסף? איפה הכסף?

אנחנו אומנם מערבבים פה את התחומים אבל יש קשר ואנחנו, זה בדיוק העניין למרות שנוח פה ואפשר לנסות לפצל כמו שאמר פה משרד לאיכות הסביבה, שעל פי הכותרת של הדיון, אנחנו מדברים רק על המענק שקיבלה אותה חברה, שבעצם זה חברות שונות, ורק יש בעלים שיש לו אחוזים מסוימים. לפי החוק כמו שאני אומרת, אין לי פתאום מילים מה לומר, אבל לשמוע את זה, זה חייב פה להרעיד את אמות הספים של כל האנשים המעורבים, כולל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה , משרד לאיכות הסביבה ומשרד האוצר. כולל משרד העבודה שלא נמצא פה. כי לא יכול להיות להשאיר את כל המערכת, לא קיבלנו תשובה מלאה איפה עומד ההליך המשפטי לגבי אותם בעלים. זה נראה לי משהו על מי מנוחות.

לא, זה בכלל לא על מי מנוחות, למעשה ברגע שהשופטת גילאור בבית המשפט המחוזי החליטה שפינוי החומרים המסוכנים יעשה על ידי המדינה, אנחנו באמצעות פרקליטות חיפה הגשנו, ובאמצעות היועץ המשפטי לממשלה שבעצמו הגיש הודעת הצטרפות להליך, מכיוון שזה הליך מאוד חשוב, בעיני המדינה, הגשנו בקשה שאומרת שהאחריות הזאת צריכה לפול על אחד משניים – או על הבנקים שהם בעלי השעבודים ולמעשה הם בעלי המקום, כי ברגע שייכנס כסף הם יהיו אלה שיקבלו את הכסף ולחילופין או ביחד, על חברת האם, על ICC, שהיא חברת האם של תעשיות אלקטרו כימיות .


השופטת גילאור בבית המשפט המחוזי אמרה, עכשיו אין לנו זמן לדון בנושא האחריות המשפטית –

זה שמענו, מה הלאה, זה כבר שמענו שאין זמן, אבל עכשיו כבר יש זמן.

אז יש זמן, אז אנחנו הגשנו לבית המשפט העליון והנושא הזה נדון, בפרקליטות המדינה, לא בפרקליטות המחוז, בפרקליטות המדינה, מפאת חשיבות הנושא, עובדים על העניין הזה, כי זו תביעה מאוד לא פשוטה לבוא ולהוכיח ולטעון למה זה צריך לחול על הבעלים. שוב, מכיוון שזה אישיות משפטית נפרדת.

אנחנו מדברים על משהו אחר, סגירת המפעלים חשפה מחדלים שערורייתיים במשך שנים ארוכות שאתם לא חשפתם, זה נחשף באותו זמן. יש עדויות עם החומרים אם רוצים או לא רוצים. מה לגבי תביעה על כל המחדלים הללו? לא עכשיו על התביעה מי חייב לשלם את הניקוי וכו', מה נעשה עם כל השנים של כל המחדלים הסביבתיים שאתם לא חשפתם אבל עכשיו זה נחשף, מישהו צריך לשלם על זה.

גם זה, זה חלק מהעניין.

זה הדבר הראשון והמהותי שעליו צריך לתת את הדין אותם בעלים.

נכון, אז זה חלק מהעניין, המשרד לאיכות הסביבה ביצע את הפינוי של מה שהיה דחוף וגרם סכנה לציבור.

אני מדברת על התביעה, על ההליך המשפטי שאתם הייתם אמורים לתת לאותו מפעל.

התביעה הזאת קיימת, כדי לחייב את הבעלים להמשיך ולנקות את מה שנשאר שם.


אני רוצה לחזור –

לנקות זה טיפול SOS.

איזה תביעה?

זה לא תיק פלילי, יש תיק פלילי במסגרת התיק של פשיטת הרגל, אנחנו ביקשנו שהאחריות לנקות את המקום תוטל על ICC ולחלופין על הבנקים, הדבר הזה עוד לא נגמר. אין תיק פלילי נגד ג'ון פרבר.

במקומות הכי גדולים ומישהו עצר את זה, פתאום יש ניגוד אינטרסים.

אבל לא קיים דבר כזה – אין תביעה של הרמת מסך פלילית, לא קיים דבר כזה בחוק הישראלי, הרמת מסך זה משהו כספי וזה במסגרת תיק הפירוק ויכולה לענות על זה חברתי.

כספית זה לא פלילי?

לא, זאת תביעה כספית.

קודם כל אני רוצה באמת להשיב לגבי כמה נקודות שהועלו פה וקשורות באמת לנושא של הליך הפירוק. קודם כל לגבי הנושא של החומרים המסוכנים, אז כמו שנאמר פה כבר מספר פעמים, במסגרת ההליך הכולל של הטיפול בפירוק החברה ובעקבות הכשל הכלכלי, נכון להיום הוצאו החומרים, למיטב ידיעתנו, באמת על פי ההנחיות שקיבלנו ומה שהמשרד לאיכות הסביבה פעל, את החומרים שהם מהווים סכנה מיידית, הוסרו, ישנם שם עוד חומרים נוספים שהם לפי מה שהנחו אותנו הם לא חומרים שמהווים סכנה מיידית וישנם כמובן את הנושא של הקרקע, שדורש את הטיפול המורכב יותר ולאורך זמן.


לגבי נושא של חקירות, הכונס הרשמי כן פועל וכן מתנהלת חקירה במישור הכלכלי, לגבי כל הנושא של המחדל, וכל הסיבות שהביאו לקריסת החברה, עד המצב הזה, כמובן שהמקום נסגר והעובדים נאלצו להפסיק את העבודה שלהם.


לגבי הנושא של הפיצויים של העובדים, זה גם כן מתחלק לשני מישורים שונים. יש את כל מה שקשור לנזקי גוף, שמטפל מטעמם עורך דין שניאורסון שתובע בגין נזקי הגוף שבית המשפט המחוזי העיר השבוע וטען שאם היו עובדים יש להם זכות לפנות למוסד לביטוח לאומי כתאונות עבודה ולתבוע שם את כל מה שמגיע להם במסגרת הזאת וישנו הנושא של הפיצויים בגין הפסקת העבודה, שלגבי הנושא הזה גם כן, העובדים הגישו תביעות חוב, חלק גדול כבר מתביעות החוב הועבר למוסד לביטוח לאומי על פי חוק הביטוח הלאומי, הם מקבלים תשלום גמלה מכספי המוסד לביטוח לאומי. יש עוד קבוצה נוספת שהתביעות שלה יועברו בזמן הקרוב. זה עוד מקור כספי שהעובדים אמורים לקבל, כל זה כמובן בנוסף לזכויות שהן מיצו, חלקם מיצו או ממצים עדיין של גמלת הבטחת הכנסה או כל הגמלאות הנוספות שהם זכאים להם.


לגבי הנושא של השמירה, המקום כיום מאובטח על ידי חברת שמירה שהצבנו.

לשים חברת שמירה על מקום כזה טעון, צריך הרי להיות אנשי מקצוע שצריכים לשמור ולא חברת שמירה.

חברת השמירה שומרת שאף אחד לא יוכל להיכנס, יש להם הנחיות ברורות אם יקרה שהוא. כיום לפי ההנחיות המקצועיות שקיבלנו, לא אמורה להיגרם שום אירוע מעצם העובדה שהחומרים נמצאים כמו שהם, במצב שהם נמצאים היום, המקום מאובטח עשרים וארבע שעות, עם מצלמות, עם סיור וכל מה שנדרש.

יש חוות דעת מהמשרד לאיכות הסביבה?

כן, שאפשר להשאיר את החומרים כמו שהם במקום, המקום מאובטח כדי שבאמת לא יהיה איזה שהוא מישהו שבזדון ייכנס או חס וחלילה אם יהיה איזה שהוא אירוע אחר, אז באמת שיהיה בן אדם במקום שיוכל להזעיק, יש מכבי אש, יש את המשרד לאיכות הסביבה, יש מספיק גורמים שאפשר אם חס וחלילה יקרה איזה שהוא אסון, יש אנשים במקום עשרים וארבע שעות, פשוט יכולים להזעיק ויש להם את כל –

אני רואה שיש חילוקי דעות בין המשרד לאיכות הסביבה לבין אנשי המקצוע מהמפעל, הם כנראה לא רואים את זה בעין אחת, כולל הארגונים הסביבתיים שטוענים שיש שם חומרים. א' שמבקשים לחקור ולבדוק את אותם חומרים ומבקשים להטיל עוד אינפורמציה לגבי אותם מחדלים סביבתיים שאני רואה שהמשרד לאיכות הסביבה לא בוער כאש בעצמותיו לחשוף את אותם מחדלים.

עד כמה שאני מבינה גברתי, זה מחדלים שהיו דברים מהעבר, כמו למשל נושא של הקרקע, זה לא דברים שהם במיידי שעכשיו אפשר כאן ועכשיו לטפל.

בכל אופן לא נתת לי תשובה לגבי, אני מבינה שבסך הכול מקבלים את חוות דעת המשרד לאיכות הסביבה. רק אני אומרת שנמצאים פה אנשים שנראה לי שהם מבינים במה הם מדברים, אבל צריך לפנות למשרד לאיכות הסביבה, לא נמצא פה האיש שאחראי על חומרים מסוכנים, שיכול באמת לתת את התשובה לאותם דברים.

אם אנחנו מדברים על הפיצויים מה שהיא אמרה, אנחנו אילו את המאה אחוז על פי חוק לא קיבלנו. זה שמשלימים לנו ביטוח לאומי על זה, אותו הכונס נכסים חייב להציג לנו, על פי חוק של הממשלה, אנחנו לא מבקשים יותר ממה שמגיע לנו.


אם היא מדברת על החומרים המסוכנים, היא יודעת, אני אישית התקשרתי אליה, ואני אמרתי לה, יש שם מעל מאה עשרים טון, היה מאתיים שמונים טון, הביאו אוניה, לקחו חלק, פצצה גדולה או פצצה קטנה, יש שם פצצה, זה רק מראה כמה היא מבינה, ואם אנחנו מדברים על החומרים שנקברו, אנחנו מדברים על שלוש שנים לפני שנשרף המפעל. במשך כל שאר השנים, רוב השנים, כן הייתה שם ביקורת, כן טיפלו בזה. אולי לא במאה אחוז, אבל אנחנו מדברים על שלוש השנים האחרונות והיא יודעת את זה. יש מסמכים שעשו את זה. יש אנשים שהם מושחתים, עד היום, אותה כונסת נכסים משאירה להם מכוניות של המפעל. ואני ביקשתי ממנה, איך יכול להיות שאתם משאירים ואנחנו זרוקים החוצה, מי יודע אם היא גם לא נותנת להם משכורות, למה נתתם לחלק מהאנשים לפנות לביטוח לאומי ושיקבלו, ומה איתנו שאנחנו עובדים שלושים וארבעים שנה שמה וחולים, למה את מעכבת את המאה, מאה עשרים איש, להוכחות חוב בביטוח לאומי? הרי את יודעת שאין לנו במה לחיות. את יודעת טוב מאוד. מה אני עושה מחר, בלי פיצויים ובלי כלום?

עם כל הכבוד לגבי הנושא הזה של התביעות שהוגשו לביטוח הלאומי, זה מטופל מול העובדים, הדברים האלה מאוד מורכבים, יש פה הסכמי שכר מאוד, מאוד מורכבים, יש טיעונים לכאן ולכאן, היו מהלכים מאוד מורכבים כדי להגיע ולבדוק את התביעות חוב. אנשים העלו טענות מטענות שונות, והגמלה של הביטוח הלאומי מוגבלת בסכומים. מה שמשולם להם זה לא מכספים שמוחזקים על ידי הכונס, אין לנו שום שליטה על מקורות כספיים כאלה או אחרים, אנחנו משלמים על פי חוק, מה שמגיע על פי חוק זה גמלת הביטוח הלאומי, פלוס כמובן שיש את כל הקופות שזה קופות אישיות של העובדים בחברות הביטוח.

מכיוון שאני לא יודע מה נאמר פה בהתחלה, יש משהו שבאמת אתמול בערב – דר' – מהקואליציה לבריאות הציבור ביקש ממני להגיד כאן וזה שהמפעל הזה היום אנחנו יודעים, על סמך חוות דעת של מומחים מחו"ל, שהמפעל הזה פלט דיאוקסינים, מפעל אחד, יותר ממה שפלטה כל מדינת ישראל, כולל תהליכים טבעיים, במשך כל העשרים ושמונה שנים האחרונות. כך שאם היום אנחנו מוצאים באזור הזה של הקריות, אחוזים כל כך ניכרים של תחלואה למשל של לימפומה, סרטן לימפומה שאינו על שם הדג'קינס, אז אין ספק שזה קשור, לכן כל כך חשוב לבדוק מה יהיה שמה, משום מה המדינה מתנגדת לבדוק מה יהיה שם. אלה בדיוק הדברים שאנחנו דורשים. אנחנו דורשים למצות את ההליכים עם הסיפור הזה. לא יתכן שהסיפור הזה ככה יוסט הצידה ויישכח, ובינתיים נמשיך כאילו כלום.

בגלל זה עשיתי את הישיבה הזאת, אני חושבת שאסור שהסיפור הזה יישכח, אני חושבת שזה דוגמא, לצערי הרב קלאסית, למה שקורה באמת במחדלים סביבתיים, שרוב הזמן הם לא נחשפים ועד שיש תקלה משהו נחשף.

עוד משהו חשוב גם לציין, זה שבאמת הנושא הזה הוא מקרה בוחן מכל כך הרבה היבטים, הסיפור של תעשיות אלקטרו כימיות עומד להתאבחן בג'רוזלם ריפורט, בשבוע הקרוב, ובעצם הוא יוצג.

זה יגיע אולי לאותם למשקיעים עם ג'ון פרבר בעולם הגדול.

עם מדינת ישראל כמדינה, מדינת חוק, לא תשכיל למצות את ההליכים בתחום הזה, אז בעצם אנחנו מוסיפים חטא על הרבה מאוד פשעים שכבר היו.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית כל בפנייה למשרד לאיכות הסביבה, אני חושבת שממה ששמענו פה, באמת המערכת בכלל לא נמצאת בהליכים מתקדמים להעמיד לדין את מי שאחראי, ולא פלא שאם זה בכלל לא בהליכים מתקדמים ויש פה איזה שהוא באמת שקט אחרי הסערה הגדולה שהייתה פה, אז לא פלא שאותם תאגידים גם אם בזכות פרצות בחוק, זוכים למענקים שלא אמורים לקבל, לפני שהם בכלל נתנו את הדין.


אני חושבת שאתם צריכים יחד עם משרד האוצר למצות את כל ההליכים כדי שהם ימצו את הדין וישלמו את המחיר. הגיע הזמן שיפסיק להיות משתלם לזהם במדינה הזאת, ולא רק שמשתלם לזהם, אפילו זה לא מפריע להמשיך לעשות עסקים.


אז עסקים זה טוב לעשות, כי באמת אנחנו רוצים שעיירות הפיתוח יתפתחו ותהיה באמת תעסוקה והמטרה היא לעודד את זה. אני רוצה להגיד לך אדוני ראש העיר, גם בעכו, מסתבר, היו פה ישיבות קורעות לב, שמענו את העובדים שיושבים פה מצד אחד, מראים להם, הם יודעים שהם חולים, הם יודעים שבני משפחותיהם חולים, אבל כל כך המצב שם הזקוקים לפרנסה, היא גברה על השלום בריאותם עצמם. מצד אחד אתה רוצה פרנסה, אבל אי אפשר שזה יהיה על חשבון הבריאות.


ישבנו פה אנשים שהיו קרועים מצד אחד מאוד דאגו, רצו שיהיה שקט, שהמפעל ימשיך, העיקר שתהיה להם פרנסה, וכשהם ידעו שהם במקביל משלמים מחיר כבד וחלק מהאנשים כבר לא נמצאים איתנו.


צריך נורא להיזהר במצב הזה, ולא לתת לפרצות בחוק לתת לאנשים שלא ישלמו את המחיר ובגלל זה הם ממשיכים.


גם מפעל שנשמע נהדר, כמו שאמרת תבלינים, ישנם תהליכים כימיים, אני בטוחה, אני לא מכירה את הנושא, לא מכירה גם את המהות שהמפעל הזה הולך לייצר, אבל כמעט בכל התהליכים במפעלים האלה, ישנם תוצרי לוואי, רובם רעילים, צריך לדעת איך להיפטר מהם בדרך הנכונה, אם לא נפטרים מהם בדרך הנכונה, זה מגיע לקרקע, לאוויר, למים, ולתושבים עצמם.


זה אחריות מאוד גדולה, ואני חושבת שהנושא הזה, וזה בדיוק העניין, אם נותנים גם אם רואים שיש פה בעלים, שזה חברות שונות, יש פה בעלים, זה ברור לכולם שהוא אחראי וצריך לתת את הדין, יש פה גם מחדלים אחרים, לא רק אותם בעלים, אני רואה גם מחדלים בתוך המשרדים הממשלתיים, שנותנים למערכת לעבוד, ואנחנו רואים את זה פה עד היום, כולל המשרד לאיכות הסביבה, מחדלים שהיו וגם היום שהמערכת סערה רק כשהעשן היתמר באוויר, אז הייתה סערה במדינה. היו כתבות גדולות, ראו את העובדים החולים שהתראיינו, חלקם באו לפה, היו ישיבות מאוד קשות. אחר כך זה עובר, נרגע וממשיכים. אסור, בשביל זה אנחנו נמצאים פה, כדי שהמקרים האלו לא יישנו, בוודאי שלא יתנו מתנות לאותם אנשים שפשעו, אז קודם כל שישלמו את המחיר, ואחר כך שימשיכו לעשות את הדברים הנכונים כמו שצריך.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40
PAGE