הכנסת השש-עשרה

PAGE
1
ועדת הכספים

27.9.2005

הכנסת השש-עשרה








נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שלישי כ"ג באלול התשס"ה (27 בספטמבר 2005) בשעה 13:00

אחיות בריאות הציבור בבתי-הספר.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

בנימין אלון

דני יתום

יצחק כהן

איוב קרא

אהוד רצאבי

אברהם בייגה שוחט

אילנה כהן




רן כהן




משה גפני

יצחק ברלוביץ - משרד הבריאות


אבי ישראלי – משרד הבריאות


איריס גינזבורג – משרד האוצר


פרח (?) – ההסתדרות הרפואית


רעיסה קורליאנדצ'יק - ההסתדרות הרפואית


ד"ר פרנסיס מימוני – יו"ר איגוד רופאי ילדים


אבי גור – ארגון ההורים הארצי


טל – נציג ארגון התלמידים

אפרת קוצ'ינסקי

טמיר כהן

שרון רפאלי

אחיות בריאות הציבור בבתי-הספר

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה - הנושא פיטורי אחיות. אילנה כהן, תפתחי.

לפני שבוע היה לנו גם דיון בוועדה לזכויות הילד. צריך לשים את הבעיה במקום: זאת הפרת חוק. אנחנו נמצאים בבית המחוקקים, אני רוצה לדעת, אם הייתי עוברת באור אדום, לא היו קונסים אותי? פשוט מאוד, זאת עברה על חוק הבריאות.

אמרתי לך בבוקר, זה כמו בית חולים באשדוד. לבית החולים באשדוד יש חוק? אמרו שיסיימו אותו עד 2002, אז יש חוק.

זאת התעללות כל שנה גם בתלמידים וגם באחיות כי מחזיקים בידי אגודה אז כל שנה שומעים שמפטרים 800-900 אחיות. גם היחס בין מספר התלמידים פר אחות שמטפלת בהם.

את מדברת כרגע על משהו אחר.

קודם כל, מקצצים בהן בוועדת חריגים, אז יש קיצוץ מתמיד. על כל 1500 תלמידים הייתה קודם אחות אחת, ואחר-כך זה עלה ל- 2000; אחר-כך זה עלה ל- 2500. עכשיו זה עומד על 3,500. אתם בבריאות התלמידים תהיו בני ערובה אם במשרד הבריאות לא יתנו לעשות את הפיילוט ואת הג'קוזי. ביבי עצמו ביטל לפני שנה את העברת טיפות החלב .

בגלל זה- - -את הג'קוזי.

לא יכול להיות דבר כזה שכל שנה עומדים בפני הוועדה. אני באה ואומרת - תסגרו את זה, גמרנו. יש לנו טיפול לתפארת מדינת ישראל, מכל העולם באים ולומדים. הם לא הרכבות, לא בנקים, לא נלחמים על תנאי שכר. הייתי אומרת: תעמדו על תנאי פרישה, תקבלו מה שצריך ותעזבו. אבל פה יושבות אחיות מסורות שנאבקות על מתן טיפול הולם לאזרחי ישראל ולתלמידיה. באים ואומרים להם: נפטר אתכם. לכן אני אומרת: תסגרו אותם. בדיוק מה שקרה לנו קודם עם הדיון הקודם, עם אילת. כי למה? בשנה שעברה עשו דבר שרצו לעשות מאוד לא יפה, אפילו רצו להרוויח שלושה חודשים של סגירת בתי-הספר, ואמרו: נוציא נפטר ונקבל שוב. הגיע הזמן שקודם כל בבניין הזה יכבדו את החוק, והאוצר מחויב לכבד. כשהיה עידוד וצמיחה, ויש כאלה שהם לא שווים, שילמו עידוד וצמיחה, הם יכלו להגיד שהם לא משלמים את העידוד וצמיחה? האוצר יכול להגיד: יש לי כסף לתת טיפול, אין לי כסף. אם לא, תסגור.

אנחנו נמצאים בדיונים עם משרד האוצר ומנסים להגיע להסכמה על מתן המשך שירותים כמו בשנה שעברה, כמובן גם אחיות. כך נראית המגמה, זה עוד לא סגור לחלוטין, אבל זאת המגמה שנראית.

הוא יגיד לך - פחות ראייה, פחות שמיעה.

זה אותו היקף שהיה לפני שנתיים ולפני שלוש שנים. ב-1997 כאשר עבר לאחריות משרד הבריאות, היו 950 אלף תלמידים, עכשיו יש 1.2 מיליון תלמידים. מספר האחיות לא השתנה. התקציב היה 71 מיליון והופעל בשנת 2002, כאשר הייתה עליית השכר במשק, אז הכמות של הכסף שהיה צריך לשלם לאותו מספר אחיות היה 84 מיליון, לכן זה גדל אז ל-84 מיליון. התקציב ירד ל-71, בשנת 2003 ירד ל-54, כאשר מספר התלמידים עלה מ-950 אלף ל- 1.2 מיליון. 84 מעולם לא היה בתקציב, היה 71. הצורך בתקציב כדי לשמור על אותו מספר אחיות ולשלם להן היה 84, מאז המקום הזה התייעל.

להתייעל קוראים לזה?

אנחנו נותנים טיפולים ל-1.2 מיליון תלמידים. אנחנו עובדים מול האוצר לסגור על כך שנוכל לתת השירותים בהיקף של לפני שנתיים-שלוש באותם בתי-ספר לפי מספר התלמידים.

מה יש ב- 2006? אנחנו דנים בהוספת כסף- -

2005 פתורה?

2005 לא פתור, אנחנו מחפשים דרך להוסיף כסף. ב- 2006 אתה רוצה שנצביע מיד על משבר. לא אתה רוצה, אבל זה תקציב האוצר. אתם במשא ומתן על 2005 שעומד להסתיים?

אתם במשא ומתן על 2005, נראה לכם שזה עומד להיסגר?

עומד להסתיים.

בשנה שעברה בוועדת הכספים נתנו 17 מיליון, מראש ידעו שזה לשנה.

השנה יש 54 מיליון, צריך עוד 17 מיליון כדי לקיים את השירות. אתם במשא ומתן שנראה שעומד להיות מושלם עם האוצר לגבי הוספת 17 מיליון ל-2005. בבסיס התקציב של 2006 חזרו ה-54, והדיונים שלכם נסובים גם על 2006.

נכון.

ובנוסף לכך, תקציב ההפעלה - -

חיים אורון, בבקשה.

אנחנו נמצאים באופרה בלתי גמורה כבר כמה שנים. שוב יביאו ה-17, שנה שעברה היה 17 מיליון בגלל קונסטלציה גיאופוליטית - אני הבאתי 17 מיליון, אבל לא משנה זה הירשזון הביא. אדוני היושב ראש, 17 מיליון זה המון כסף, וזה מאוד חשוב. צריך להכריע במחלוקת שקיימת, והיא כל הזמן מאחורי הדבר הזה: האם מדובר בשירות שמופיע בחוק שחזר למדינה שהמדינה אחראית עליה. אני בהתכתבות שנתיים וחצי עם שני יועצים משפטיים לממשלה על אי ביצוע החוק. עד היום היועץ המשפטי לממשלה לא מעז לתת תשובה מה המשמעות של אי ביצוע החוק.

לפני 3 שבועות קיבלנו תשובה על תזכורת נוספת שהעניין בבדיקה. החוק לא שונה, ומאידך לא מתבצע. הסיפור שעלה מ-900 ל-1,300 זה אי ביצוע החוק. אני לא בטוח שהיום נוכל לגמור העניין. אני מציע שלא ניתן יד לפשרה שנגמרת ב-71 מיליון, כי אז ימשיך המצב הקיים, זאת אומרת, קיצוץ ריאלי בשירות לתלמיד לאורך שנים, צמצומו, הפיכתו בחלק מהמקומות לשירות לא ראוי, לא באשמת האחיות אלא באשמת המציאות, עם כל מה שכרוך בזה. אי אפשר למשוך ויכוח כזה על פני חמש שנים בין שני משרדי ממשלה כאשר כל אנשי המקצוע מתוך המשרד ומבחוץ אומרים שהמתכונת שאליה רוצה לדחוף האוצר היא מתכונת לא ראויה. בזה מתחיל הוויכוח. צריך להחזיר את זה למקום הזה. צריך לומר: קודם כל תגמרו הפיטורים של עכשיו, תבטלו. אבל אל תגמרו את זה פעם נוספת עם 17 מיליון שקל שהמשמעות של העניין זה שירות מקוצץ, נכה שלא נותן תשובה. כאשר כולם נואמים שההשקעה הכי יעילה בבריאות היא השקעה ברפואה מונעת.

אחד, לגמור את המשבר עכשיו. אם המשבר נגמר שאין פיטורים עם 17 מיליון אז גם על זה צריך משהו. אבל צריך פעם אחת ולתמיד לסיים עם זה. זה חוזר פעמיים בשנה מזה שנים, כאשר כולם מכירים את המספרים וכולם יודעים על מה מדובר, ומנסים במשיכת חבל לראות רגע אחד שלא ישימו לב או יצליחו בסיטואציה פוליטית לגמור את העניין הזה וייגרם נזק נורא לשירות אלמנטרי בסיסי שאין מישהו שיעשה חוץ מהמדינה. זה שירות שהמדינה צריכה לתת.

אני מצטרף לכל מילה שנאמרה פה. מרגיז אותי שאם צומצם תקציב משרד הבריאות, למה לא מצומצם באופן פרופורציוני גם לגבי החוק הזה. למה צריך לנגוס ולתת מכה כה חזקה לחוק? אני חושב שצריך לחזור למה שהיה השירות הזה במשך שנים.

התקציב הוא 54 מיליון, כולם ידעו שחסר, לכן כל פעם מביאים את ה-17 מיליון לתוך הוויכוחים.

צריך לתת אפשרות לא לחזור לזה כל חצי שנה. הוויכוחים האלה לא צריכים להיות כי זה א-ב של חיינו, זאת עבירה על החוק. בואו נחזור למה שנקבע ב-2002 ו נגמור עם זה.

כפי שציינה אילנה כהן, לפני שבוע קיימנו על זה דיון בוועדה לזכויות הילד. תמונת המצב בטווח הקצר המיידי ובטווח הארוך. אני בספק אם מה שהתקיים ב-2004 נתן מענה למה שקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הגענו למצב שלא כל ילד ולא כל בית ספר מקבל טיפול של אחות כדי לקבל טיפול של רפואה מונעת. לכן אני כמעט בטוח שהחוק לא מקוים. הדבר הזה הוא שצריך להטריד אותנו, כי צריך לחזור לנורמה שבה רפואה מונעת מתקיימת כי היא זאת ששומרת על בריאות הילדים, אבל גם מקטינה הצרכים בטיפולים רפואיים הרבה יותר מסובכים לאחר מכן, שלא לדבר על הפרעות בבתי-הספר, על מה שעוברים הילדים והמשפחות. הדבר המיידי - ולצערי הרב לא קיבלנו תשובה מוחלטת מפרופ' ישראלי – ש- 736 מכתבי הפיטורים לאחיות בתי הספר מוכנים. כי ביום שישי האחרון התקציב נגמר.

יש התקרבות להסכמה. משרד האוצר התחייב בינתיים להעביר מיליון ועוד מיליון שקלים , כדי שלא יהיו פיטורים כל עוד מתקיימים הדיונים.

באלף בתי ספר אין בכלל.

כל הסיפור הזה מאוד צולע כי מה שמתנהל בדיונים זה גם זה שרוצים למנוע את החלק של הרפואה המונעת במה שאני יודע על פיילוט על טיפות חלב. יש פה סחיטה של משרד האוצר כלפי משרד הבריאות בתוך כל העניין. צריך לזכור דבר אחד: נושא הטיפול של אחיות בתי-הספר מאוד קשור לעניין טיפות החלב, משום שחלק מהטיפולים ניתנים בידי אותן האחיות. אנחנו לא יודעים אם 17 מיליון האלה מוזרמים כדי לסיים את השנה במתכונת של השנה שעברה, או שמדובר על בסיס התקציב. אם זה לא בבסיס התקציב - ואנחנו כבר יודעים שלא - החגיגה תמשיך גם שנה הבאה. הוועדה חייבת לדרוש ממשרד האוצר והבריאות להביא את התוספת הזאת בטווח המיידי כאשר מדובר על תוספת לבסיס התקציב, אחרת לא עשינו כלום.

אנחנו שוב מתעסקים בדבר שדנו בו הלוך וחזור, ואם יהיה בחירות בקרוב - אני אולי אהיה בכנסת הבאה - כנראה שנמשיך לדון בזה. אני חושב שהדיון צריך להיות לא רק סביב 17 מיליון כן או לא. יש סכום שצריך להיכנס בבסיס התקציב, חוץ מזה שהחוק אומר שזה צריך להיות בשליטה ובמימון של משרד הבריאות. אני לא חושב שיש דילמה שצריך רפואה מונעת. בזמנו ילדים הוגדרו בעלי פיגור בגלל דיסלקציה או בגלל הפרעות קשב, היום יכולים לתת תשובה הולמת איך לטפל בהם. הדברים לא ברי שיקול דעת מאיזה מקום יהיה, האם יכול להיות מופרט. אני ממליץ אם יש אפשרות, לא להשאיר לשיחות בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות על מיליון פה ומיליון שם. הייתי מאוד שמח אם היינו מקבלים החלטה ברגע הזה על אותם 17 מיליון, ולא תאושר שום העברה לשום משרד עד שנעביר 17 מיליון לתקציב הזה. תזכור ששנת התקציב נגמרת בדצמבר, שנת הלימודים התחילה עכשיו. יש חוסר התאמה מסוים. זאת החלטה מיידית שצריך לקבל.

יש אבסורד זועק לשמיים. מצד אחד מספר התלמידים גדל והיה צריך לגדול מספר משרות האחיות, אבל התקציב קטן ומספר המשרות קטן. זה פשוט אבסורד כפול ומכופל, ואני ממש מתפלא שהזעקה לא עולה עד לב השמיים. החוק לא מתבצע, ולית דין ולית דיין. דווקא הממשלה שצריכה לתת דוגמא לכך שמקיימים את החוק, לא מקיימת את החוק. אדוני היושב-ראש, אנחנו לא ממלאים תפקידנו כחברי כנסת, כי אנחנו צריכים לנגוש בממשלה, אנחנו המערכת שצריכה לבקר את הממשלה. אם הממשלה לא מבצעת את החוק ואנחנו שותקים, אנחנו לא מבצעים את תפקידנו וזאת נקודה שחורה גם לנו.

כשאתה אומר הממשלה, אתה מתכוון לאולמרט או לדני נווה?

אני התכוונתי לממשלה כקולקטיב ואני מתכוון לוועדה הזאת כקולקטיב. אנחנו הרי צריכים לבקר את מעשיה ומחדליה של הממשלה, ואנחנו לא עושים את זה, אדוני היושב-ראש.


הנקודה השנייה - זאת לא פעם ראשונה שהאוצר מתעמר בחלשים. יש 714 ילדים מתחת לקו העוני.

בינואר זה עולה, יהיה עוד קיצוץ בקצבאות הילדים.

משנה לשנה זה עלה מלמעלה ב-100 אלף ילדים.

אז תפרשו מן הממשלה.

מה זה שייך? לבתי הספר מגיעים ילדים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות במדינה, וראוי שהשירות הבסיסי של רפואה מונעת יינתן לילדים, מה גם שהדבר הזה הוא חינוך לבריאות. אני מסתכל על הטור ורואה שכתוב "חינוך לבריאות". איך הם יגדלו להיות אזרחים שמכירים בערך החינוך לבריאות, אם לא יחנכו אותם לבריאות.

יש ילדים שהוריהם לא מסוגלים לשאת את הטיפול של הרפואה המונעת. ראוי שניתן את זה לכולם בבתי הספר - ואני מקווה שבמקרה הזה אין דרישה לתוספות הוריות, קרי תשלומי הורים עבור שירותים מיוחדים כמו מסיבות, טיולים; ראוי שבישראל של שנת 2005-2006 השירות הזה יינתן. צריך להפעיל עליו טייס אוטומטי - קרי, אם מספר הילדים גדל, מספר האחיות גדל בהתאם.

יש ועדת חריגים כל חודש. על אחות שיוצאת לפנסיה, נותנים חצי אחות או בכלל לא. שנתיים הם מתעללים בהם.

צריך לחזור חזרה לערך הגבוה. לא יכול להיות שנתפשר על פחות מהערך הגבוה, שגם אם הוא יתקיים הוא ייתן מענה יותר קטן פר תלמיד מאשר כאשר מספר התלמידים היה קטן יותר.

אחות אחת על 3,500 ילדים - אפילו לא מספיקה להגיד שלום לכל ילד.

אני מזכיר לכם שכשישבנו ודנו בתקציב 2005, האוצר בא עם הרעיון של פיילוט. אנחנו התנגדנו לפיילוט.

כל ועדות הכנסת עסקו בעניין.

אמרנו שנצביע נגד התקציב.

בדיוני התקציב, כשאמרתם שתצביעו נגדו, אמרתי שתוסיפו את המילה "בלי נדר".

ההצבעה על התקציב הבא תהיה אם אנחנו רוצים את שרון או ביבי, הדיון על התקציב הוא דיון שונה לחלוטין. הדיון על נושא האחיות הוא עכשיו. לי אמרו שאנחנו נמצאים במדינת חוק ובמדינה שוויונית. יש דברים שהם בקונצנזוס, למשל הנושא של אחיות בתי הספר. אין ויכוח, האחיות נותנות שירות והן עושות מלאכת קודש בכל המגזרים במדינה. אני לא מבין את האדישות שלנו, כשמשרדי הממשלה עוברים על החוק. חרב הפיטורים עומדת מעליהן בניגוד לחוק. למי צריך לתת פה דו"ח ואת מי צריך לעצור על זה שעוברים על החוק?

מי שנפגע מהקיצוץ הזה אלה כמובן הילדים החלשים. כי כשהילד מבית הספר מאופקים או ממעלות או משלומי מגיע הביתה ואומר "לא שמעתי את המורה" אמא שלו אומרת: תתקרב יותר למורה. אבל הילד שבא מהרצליה פיתוח או מרמת אביב ג' ואומר "לא שמעתי כל כך את המורה", האמא לוקחת אותו לרופא פרטי ומיד מטפלים בבעיה הזאת.

אני גם לא מבין את המדיניות המטופשת הזאת. הרי מה יהיה עם הילד הזה? הילד החלש שלא מטפלים בו ברפואה מונעת, לאחר מכן יצטרכו לאשפז אותו, לטפל בו. אני לא מדבר על כך שהוא יהיה אלים בבית הספר בגלל שהוא לא שומע. יצטרכו להשקיע בו הרבה מאוד כסף, אלא אם יש לאוצר תוכנית להפסיק בכלל לטפל בחלשים, גם אחרי כן. בבריאות יקצצו, ויתחילו לטפל פחות בנושא של האלימות. אם זה המצב, אנחנו נמצאים בקטסטרופה חברתית. אם הבעיה הזאת, שהיא בקונצנזוס, לא תיפתר ועכשיו, המשמעות של העניין היא שבנושאים שנמצאים במחלוקת בוודאי לא נוכל לפתור שום בעיה. המדיניות הזאת של האוצר חייבת להיפסק ומיד.

אני רוצה להתייחס לשיטה, מכיוון שהתחלנו את הישיבה בבוקר בדבר דומה של בית חולים יוספטל באילת שיש הסכם כדי לקיים את בית החולים ולא עומדים בהסכם. איומי שביתה הביאה לכך שנעשה הסדר כלשהו כדי לקיים את בית-החולים. כאן זה אותו דבר. הממשלה יכולה להחליט שתי החלטות: אחת, שהיא לא רוצה את השירות, וזכותה של הממשלה להחליט את זה. היא יכולה לנסות להעביר את זה בממשלה ובכנסת ולהכריז ששירות רפואי בבתי-הספר, אין טיפול מונע, אין אחיות וכדומה. היא לא תעשה את זה.

אבל היא עושה את הדבר הכי גרוע. מצד אחד חילקו פה את הפרוספקט של השר הבריאות שמודיע מה השירות הזה נותן, ומצד שני בפועל היא גורמת לכך שכל העסק עומד על כרעי תרנגולת, העובדים לא יודעים מה יהיה בגורלם, והשירות הוא לא שירות כי אין בו המשכיות ויש תחושה שכל רגע יש מגמה לחסל אותו.

אנחנו כחברי כנסת צריכים לטפל בנקודה הזאת באופן יסודי, שלא לדבר על זה שיש פה הפרת חוק. גם אם זאת הייתה מדיניות ולא הפרת חוק, גם אותה יש לקיים. אם נמצא פתרון רגעי וזמני, מעין חוסם עורקים כדי שהעסק הזה לא יגווע לחלוטין ותוך תקופה קצרה אפשר להגיע להסדר לגבי 2005, מה טוב. אני לא נכנס כרגע למספרים אם זה צריך להיות 71 או 84, אני גם יכול להבין שגם במערכת הזאת לא תמיד עומדים במלוא הסכומים וצריך התייעלות, אני לא מכיר את הנתונים המדוייקים. כן ברור לי שצריכה להיות מחויבות ממשלה מתמשכת, אם זה בבסיס התקציב. אי אפשר שכל שנה יגיעו לעשות השלמות. זה צריך להיות ברור ושקוף. מטרתנו בשנת התקציב הבאה לדאוג לכך שזה יעלה לאולם המליאה ולקבל החלטה לגבי סכום מסוים. זאת הדרך הטובה ביותר כדי שהעסק יתקדם.

תודה רבה חבר הכנסת שוחט.

אני מבין שיש משא ומתן. לכן כל משא ומתן, כולל על 2006, צריך להיות בבסיס התקציב. כל מה שיסוכם חייב להיות בבסיס התקציב כי אין טעם שיסכמו כרגע ובשנה הבאה יריבו על זה.

דבר שני, אני מבין שאם אין כסף עד יום חמישי, צריך לעשות פיטורים. לכן אני מבקש ופונה לנציגי הממשלה ולאחיות להיכנס היום למשא ומתן, ומחר אני ממשיך את הדיון כאן ורוצה לראות בדיוק מה קורה.

המו"מ הוא בין משרד הבריאות לאוצר.

אני לא אמרתי מי יהיה במשא ומתן, הזכרתי את כולם. מי שצריך לנהל את המשא ומתן שינהל אותו. אני לא רוצה לחכות ליום חמישי. אני רוצה לדעת שהיום אחר הצהריים ייכנסו למשא ומתן, ומחר בבוקר בישיבה נקבל עדכון. לא צריך משלחת של כולם כאן אבל בעיקרון זה הסיכום.

אם אין סיכום, אז לא דנים בחוברת הזאת.

אם לא יהיה שוט על הממשלה, הם ימשיכו. הם פשוט ממוטטים את המערכת.

ח"כ כהן, תנסה את הדרך שלי.

אם הם יפטרו את האחיות כל מערכת הבריאות תושבת.

כדאי שתגיד לאלה שמנהלים את המשא ומתן מהי המלצת הוועדה. תן רמז לאוצר מהי גישת הוועדה.

חבר הכנסת דני יתום, נציגי הממשלה שמעו אותנו טוב טוב, והם יודעים שעד מחר הם צריכים להגיע להסכמה.

הופנתה נערה לטיפול ובירור והתגלה אצלה גידול ממאיר. הנערה הזאת גרה במשפחה תומכת ואוהבת. יש לה רופא קופת חולים, אבל עובדה שהמחלה הנוראית הזאת התגלתה דווקא בשהות התלמידה בבית הספר. מקרה אחר של ילד ממשפחה ברוכת ילדים, שקט ולא משתולל אף פעם שבכיתה א' בבדיקה שגרתית התגלה מום לב. הילד שקט ולא משתולל בגלל שהוא עסק בלשרוד יום יום.

אני מביאה את הדוגמאות כי האבחון מגיע מבית הספר כי השירות הזה זמין מאוד. לילדים האלה לא כאב כלום והם לא פנו לרופא. הבעיות התגלו במקרה. אני מעבירה את רשות הדיבור לפרופ' מימוני שיסכם את מה שאמרתי.

ברצוני להדגיש שמבחינה כלכלית, גם הבנק העולמי וגם ארגון הבריאות העולמי מצאו לנכון שבכל מדינה צריכה להיות, כמו במדינת ישראל, רפואה מונעת שהיא שונה מהרפואה הטיפולית. זה מאוד חוסך כסף אחר כך כי כסף שאנחנו לא צריכים לבזבז ברפואה טיפולית מאוד יקרה.

בישראל לכל רופא ילדים יש הקצבה של 7 דקות לפציינט. ביום חורפי כשקופת חולים עמוסה ב- 80 ילדים אין לו הזמן להסתכל גם על העקמת של הילד, גם על האשך הטמיר, גם על הגובה, גם על ההתפתחות המינית. אין לו אפשרות ללמד אותו שזה לא טוב לעשן, שלא טוב להתחיל עם סמים. כרגע 40% מהילדים שמתגייסים לצבא מעשנים. זה יעלה מיליארדי שקלים למדינה רק בגלל הטיפולים של הנזקים של הדברים האלה. הרופאים שמונעים את הבעיות האלה נמצאים בבתי הספר וחייבים להימצא בבתי הספר. הם חייבים ללכת לילדים האלה, כי הילדים האלה לא ילכו לרופא, כי מניסיון הם פשוט מאוד לא הולכים לרופאים אם הם לא מרגישים חולים. יש מקום לרפואה מונעת. המקום הזה הוא חיוני ביותר. זה גם החוק, זה חוק טוב, צריך לקיים אותו. ח"כ דני יתום אמר שצריך לשים את החוק הזה בטייס אוטומטי, ובמקום זה אנחנו מקבלים פיילוט.

זה לא רק גידול במספר התלמידים, אלא זה גם גידול בבעיות: בעיות האלימות, בעיות המחלה. הכניסו את החינוך המיוחד לבתי-הספר, ואין זמן לטפל בהם. הטייס האוטומטי צריך מקדם קבוע כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי.

אני חייב למסור התנצלות של חברת הכנסת יולי תמיר. היא כתבה לי מכתב שבגלל אילוצים היא לא יכלה להשתתף. היא דיברה אתי כמה פעמים על הנושא, ובגלל מחויבויות קודמות היא לא יכלה להשתתף.

במשך 3 שנים האוצר והוועדה הזאת כרסמו בתקציב של האחיות.

לא הוועדה, האוצר.

האוצר.

טיפול מידי בבעיות רפואיות הוא קריטי. אין תחליף לאחיות בתי הספר. מדברים פה על הסכמים. על פי חוק יש חיוב של המדינה שיהיו אחיות בבתי הספר. מבחינת הזכויות של התלמידים צריך שיהיו אחיות בכל בתי הספר. בבית הספר שלי אין כרגע אחות. זה בלתי מתקבל. צריך אחות בכל בית ספר ובכל שעות הפעילות. אחיות שיטפלו בתלמידים גם אם מישהו שובר יד וגם אם יש בעיות של סמים ורפואה מונעת.

אתה סומך על נציגות האחיות?

כן, אבל אני גם מגיע לכאן.

אני תומך בדברים של יושב ראש השדולה לבריאות בכנסת שדיבר על כך שצריך לעשות פתרון חירום להיום. בשנה שעברה ועדת הכספים של הכנסת הודיעה לשר האוצר שלא יאושרו תקציבים לנמלים ולסעיפים אחרים עד שהנושא הזה לא ייפתר.

למה אני אומר את זה? יש דוח של הכנסת מה-2.2.2005. בסוף שנת תשס"ג 240 אלף ילדים קיבלו טיפול עזרה ראשונה בחדר האחות. זאת אומרת שאם אנחנו ממשיכים את המצב הזה עוד יום נוסף, תחלקו 240,000 במספר הימים בשנה, שזה בערך 200, אנחנו מדברים על זה ש- 1,000 ילדים מהיום למחר לא יקבלו טיפול עזרה ראשונה. זאת המשמעות של כל יום מ-1 לספטמבר.

אני רוצה להקריא לכם את מה שאומר שר הבריאות: "כאב לבן שיעשה השנה את צעדיו הראשונים בבית הספר גם אני רוצה להבטיח שהילד שלי יקבל את השירות הרפואי הטוב ביותר במידה ויזדקק לכך" – הוא מתכוון לטיפול הרפואי הדחוף של 1000 הילדים – "אנחנו כהורים רוצים להיות רגועים מהרגע שהילד עוזב את הבית בבוקר ועד לחזרתו בסיום הלימודים". שני משפטים הוא מדבר על הטיפול הדחוף, לא רק על הטיפול המונע. "מבחינה בריאותית אני יכול לומר לכם שהילדים שלכם בידיים מסורות ואכפתיות".

מנכ"ל משרד הבריאות ונציגי האוצר הודיעו לנו שאין השירות הזה. ההיקפים הם כאלה שבקרוב לאלף בתי-ספר אין ידיים בטוחות, אין ילדים שמקבלים את הטיפול הרפואי. אני אומר את זה כי אני מלווה את הנושא בהתנדבות כבר 10 שנים, אני נוסע לבתי-ספר, אני מביא שולחנות, אני מביא כיסאות לאחיות. אני דואג לכן, ואני פונה אליכם בתור בני-אדם: תדאגו לאחיות ולציוד הרפואי כמוני כבני אדם מעבר להיותכם חברי כנסת החל מהיום. תודה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45