הצגת תקציב 2006

5
ועדת הכספים
27.9.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שלישי כ"ג באלול התשס"ה (27 בספטמבר 2005) בשעה 10:00

הצגת תקציב 2006.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר
חיים אורון
בנימין אלון
רוני בריזון
דני יתום
חיים כץ
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

משה גפני

קובי הבר - הממונה על התקציבים
יוסי גורדון - אגף התקציבים, משרד האוצר

סמדר אלחנני

אפרת קוצ'ינסקי

טמיר כהן

שרון רפאלי


הצגת תקציב 2006

סוכם אצל יו"ר הכנסת שאנחנו נקיים דיון באמצע ספטמבר על עקרונות התקציב. אני שמח לקיים את זה. קיבלתי מכתב מקובי, נתתי תשובה. קובי, הבמה שלך.

אני אנסה לעשות מצגת שתכלול שילוב של תמונת המקרו כפי שאנחנו רואים אותה השנה ולשנה הבאה, גם את התקציב כפי שעבר בממשלה בתחילת חודש אוגוסט, כולל הצד של המספרים והצד של סדרי עדיפויות ושינויים מבניים. אני מציע שאעשה את זה בקיצור ושאלות בסוף, אלא אם היושב ראש רוצה אחרת.

אנחנו מניחים שב- 2005 נגמור משהו שמתקרב ל- 4-4.5 אחוז, אולי יותר קרוב ל- 4.5%. התחזית המקורית שבנינו עליה את התקציב הייתה 3.8%, אז אנחנו סביב 4 אחוז. היו כאלה שהעריכו שיהיה פחות. ברבעון הראשון הסטטיסטיקה הייתה יותר חלשה, ועכשיו הפרמטרים שפורסמו לגבי הרבעון השני היו טובים. יש עלייה יחסית גבוהה של תוצר עסקי, עלייה בצריכה הפרטית. ההינתקות עברה בסדר מבחינת הכלכלה, על התקציב יש שקף בנפרד. אותן חששות שהיו כשבנינו במהלך תחילת השנה - כבר לא קיימים יחסית לגבי 2005.

לגבי 2006, התחזית שלנו סביב 4%, 3.9%. ברור שזה אומדן שעל בסיסו בנינו את התקציב. אני לא חותם שלא יכול להיות קצת יותר גבוה, אבל מכיוון שזה יכול להיות גם יותר נמוך, אנחנו נשארים בתחזית של כ- 4%. זאת אותה תחזית שכאשר עשינו מהלך בחודש יוני אמרנו אותה, ואני שמח מאוד שהחלק הזה של התחזית מתממש, ואין לנו חשיפה בנושא הזה.

הצמיחה לנפש היא פונקציה של התוצר חלקי מספר התושבים; יש גידול של 1.6-1.7 באוכלוסייה, ואת 2005 נגמור ב-2.7%, והתחזית של 2006 היא כרגע 2.2%.

איפה התוצר לנפש?

דיברתי על התוצר לנפש.

לא בהשוואה בינלאומית, לפני כן היו לך מספרים בארץ.

המספרים בארץ הם באחוזים. אני לא רוצה לחזור על המשבר של 2001-2002, אנחנו כבר מכירים את זה. צריך לראות שגם את שנת 2004, שנגמרה בצמיחה של 4.4%, את 2005 נגמור ב-4%, בין 4.3%-4.5%. יש יותר אופטימיים. אנחנו נגמור במונחים של תוצר נפש בסביבות 2.7%. שנת 2006 זה כרגע לא היעד שלנו, אלא אומדן, הנחת העבודה שלנו. כשאתה עושה הנחת עבודה לתקציב, צריך לקחת את קו האמצע של התחזית, אתה לא יכול להיות בצד האופטימי, ולא בצד הפסימי כי יש השלכות כבדות על התקציב. השקף הבא הוא עדיין נתוני 2003 כי זאת השוואה בינלאומית. בשקף הזה יש מטרה אחת להציג: אנחנו נמצאים כ-30% פחות מהמוצע של OECD, ואם השתפרנו אנחנו עדיין נמוכים ממדינות המערב שאליהן רוצים להידמות.

למה?

כל המצגת מסבירה למה. יש משמעות שצריך לקחת בחשבון: במשוקלל כוח קנייה מתקרבים ל-22 אלף; במונחים נומינליים – זה באזור 17 אלף. יש לשקף הזה משמעות אחת, ופה אני אומר כל הזמן - כשיש עוגה שקטנה ב-30%, אתה לא יכול לחלק הוצאות כמו במדינות אחרות. בכוונה אני לא שם את הביטחון בזה, ואני מוכן לקבל שיש פער בינינו לבין מדינות אחרות בסוגיית הביטחון.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שיש עוגה קטנה ב- 30%?

התוצר שלנו קטן ב- 30%, אז אי-אפשר לתת סל בריאות וחוקים חברתיים כמו בסקנדינביה או חינוך כמו באירופה. זה המסר היחיד של השקף. זה אומר שיש לנו יעד לצמצם הפער, ושנית, צריך להבין שהעוגה יותר קטנה. בביטחון – שאני שם בצד – אחרי שאני מנכה מטבע חוץ אמריקני לסיוע, אנחנו ב-7%-7.5% הוצאה לביטחון סביב התוצר; באירופה ומדינות ה- OECD סובבים סביב 2% או 3%, אני לא לוקח את גרמניה או את יפן שיש להם אחוז אחד. יש הוצאה עודפת של 5% לביטחון, וכמובן עם האמריקאים זה 7%-8%.

בהוצאה ציבורית נחזור השנה לאזור שנת 2000. עם כל המהלכים הקשים שאנחנו מצליחים לעשות דרך מגבלת ההוצאה, דרך זה שיש צמיחה, אנחנו בקושי חוזרים לשנת 2000. צריך להבין את עומק המשבר שעברנו ב-2001-2002 וביציאה של 2003; גם המצב הביטחוני, גם נפילת ההייטק, גם הירידה בסחר העולמי - שילוב קטלני של וקטורים מאוד קשים, ועכשיו מתחילים לחזור לשנת 2000, אבל בחוב אנחנו עוד רחוקים מזה. השנה בהוצאה נגמור סביב 50, יכול להיות כמה עשיריות פחות או יותר, זה גם פונקציה של איך ייגמר התוצר, ומה יהיה שיעור הביצוע בהוצאה הציבורית. עדיין תראו איפה ממוצע ה-OECD. אני לא רוצה להיכנס לכל הוויכוחים שדיברנו עליהם במצגת של שנה שעברה.

יש לך גם ממוצע אירופי, או רק OECD?

האירופי כמו פה, לכן זה לא נמצא פה.

האירופי יותר נמוך. אני לא חושב שמישהו היה רוצה את המשק הישראלי במצב של איטליה, צרפת, גרמניה, או הולנד עם אפס אחוז צמיחה.

צפונה יש כמה דוגמאות אחרות.

אני מוכן שתהיה לנו כלכלה כמו בצרפת.

כמו פינלנד.

בפינלנד אין ילודה, אז המכנה לא גדול. מחלקים את המונה באותו מספר.

עדיין לפחות מבחינת מדיניות הממשלה, אנחנו שואפים להוריד את ההוצאה הציבורית בכאחוז מהתוצר במהלך רב שנתי. אם נצליח להגיע לשנת 2010 זה יהיה סביב 46% של הוצאה ציבורית, ונראה בזה הישג מאוד יפה שמקביל להפחתת המסים ולהגדלת הצמיחה. את זה אפשר לעשות רק כשנהיה תחת תוואי צמיחה באזור 4%. אם נהיה בצמיחה נמוכה, ראינו מה קורה בשנים אחרות – זה עף לנו למעלה ההוצאה הציבורית.

אני אומר לפעמים בצורה בוטה. מדד האבטלה מאוד חשוב אבל משני לנושא שיעור ההשתתפות. מדברים הרבה פעמים על נושא של בעיית שיעור ההשתתפות. אם מישהו רוצה לשים את האצבע על הבעיה המרכזית במשק או בכלכלה הישראליים, אפשר לראות שאנחנו נמצאים ב- 8%-10% פחות מהממוצע של שיעור ההשתתפות של כוח העבודה. הבעיה המרכזית שלנו היום היא שיעור ההשתתפות. זה משפיע על תחולת העוני, זה משפיע על יכולת הצמיחה, זה משפיע על המיקום שלנו והיכולת שלנו להשיג את היעדים.

נכון שיש הרבה מאוד דברים שאנחנו צריכים לעשות: להשתפר בתחרות, לגמור בהפרטות, צריך לשפר את מערכת החינוך ואת ההשכלה הגבוהה – זאת הנקודה המרכזית ביותר במקרו-כלכלה הישראלית, לטעמי, וגם פה אנחנו יודעים מהו הפילוח, ואנחנו יודעים איפה צריך למקד את הבעיה. אני מקווה שאנחנו נעשה את זה. אנחנו רואים שיפור בשיעור ההשתתפות – יש עלייה של כאחוז. אנחנו מגיעים לרף יחסית גבוה. ב- 1%-2% עוד לא הצלחנו לעשות את הקפיצה הגדולה, אבל הכיוון והמגמה נראים פה היטב. בשיעור האבטלה הייתה ירידת מדרגה מסוימת ברבעון הראשון של 2005. אנחנו רצינו לראות שהנושא הזה מתייצב. אנחנו מעריכים שבשנת 2005 נושא האבטלה יהיה כנראה סביב 9%. אנחנו מניחים לפחות לפי נתוני המגמה, שאם אנחנו מנתחים את דורשי העבודה או תהליכים שקורים אפילו בפיילוטים של ויסקונסין- -

ממרס עד יוני אנחנו באזור של 9.1.

יכול להיות שנהיה ב-9.1%. אני לא רוצה להיתפס על עשירית אחוז לפה או לשם. נתוני המגמה מראים שכנראה נצליח ברבעון האחרון של 2005, או ב-2006, לרדת מתחת ל-9%. רואים את זה גם בנתוני דורשי העבודה ובפרמטרים אחרים. אם לא יהיו הפתעות, על בסיס מה שמכירים עכשיו – אתם יודעים כמה המשק הישראלי רגיש לאי ודאות או שינויים במצב הביטחוני – אני מקווה שהתמונה תהיה. אף על פי שכולנו מדברים על אבטלה, אני לפחות בתור אגף תקציבים במשרד האוצר מחדד מאוד את המסר של שיעור השתתפות בכוח העבודה – זאת הבעיה של המשק הישראלי.

התמונה של החוב היא מורכבת. אנחנו רואים שאנחנו בתוואי יורד מ- 2002. בשנת 2000 היינו סביב 90%. 7%+ אחוז צמיחה של 2000 מאוד שיפרה את המצב. ב-2001 וב-2002 עברנו קפיצת מדרגה גדולה. מצליחים בתוואי היורד. שנית, ההפרטות: אם תושלם השנה העסקה של בזק שעשינו השבוע וההפרטות של לאומי ודיסקונט הם יאפשרו גיוס הון מאוד נמוך במשק הישראלי ועמידה ביעד הגרעון. אני מקווה שנהיה סביב ה-101, מתחת לזה יהיה אופטימי מדי.

יש אלטרנטיבה לרדת פחות. ויתרנו עליה.

יכול להיות שבלי מהלכי המס לא היית מגיע אולי לאותם שיעורי צמיחה.

אפשר לעשות מינון.

דבר שני, אפשר לראות שנתוני ההכנסות הן בתוואי המקורי, לפני הפחתות המסים.

תן לנו הסבר על שיעור ההשתתפות.

שיעור ההשתתפות בשפה פשוטה זה כמה אנשים בגיל העבודה עובדים. ברור שכל מי שלא עובד הוא נטל על מישהו אחר במשק הישראלי. אם אנחנו 10% פחות בשיעור השתתפות ממדינות אחרות, זה 250 אלף איש שיכולים לעבוד ולא עובדים, וזה יכול להיות מקביל לעלייה - אמנם חד-פעמית - של כמה מאות אלפי אנשים למדינת ישראל. לא מקביל לצריכה ולכל הדברים שנוגעים לעלייה, אבל זה עירוי חיצוני מאוד חשוב, ובמקרה הזה אפשר לעשות את זה כעירוי פנימי למשק. זה, כמובן, תורם מאוד לצמיחה, תורם כמובן לצדדים החברתיים, לתחולת העוני. אין ספק שהמשק היה נראה אחרת אם היו עוד 10% עובדים. לעומת העולם הבעיה שלנו היא לא עם נשים, אלא עם גברים.

איזה גברים? מעניין.

באיזה שיעור השתתפות אנחנו נמצאים כרגע?

אנחנו ב-55.4%.

כולל צבא, נכון? מאיזה גיל?

יש ירידה לאורך זמן במספר הגברים המשתתפים.

אנחנו מנטרלים את הנושא של שירות צבאי, שירות חובה.

מנטרלים?

יש שיטות מדידה מ-15 עד 65 ו- 25-55 מנוטרל צבא. כך מודדים בעולם.

הצבא מופחת מאי השתתפות. כאילו שהוא עובד.

חבר הכנסת אורון צודק. בסטטיסטיקה כדי להגיע להשוואה בין-לאומית אנחנו מנטרלים את הצבא. גם מהמונה וגם מהמכנה. מנטרלים ממספר האנשים בין 15 ל-65.

מה ההגדרה של עובד? מיליארדר שיש לו הון וישן כל היום, עובד או לא עובד?

הכסף שלו עובד.

זה מדד בין-לאומי.

זה בשוליים של הסטטיסטיקה. במשרד האוצר כאשר אנחנו מדברים על שיעור השתתפות או על חוב אנחנו מתרגמים את זה למונחים כמותיים. היעד שלנו הוא להגיע ב-2010 לשיעור השתתפות שמתקרב ל-60%. אנחנו רוצים להגיע ליעד כמותי שהחוב הציבורי בשנת 2010 לא יעלה על 62%.

כדי להגיע ל-60% בכל האוכלוסייה, מה שיעור ההשתתפות של נשים וגברים.

בנשים אנחנו כמו ממוצע ה- OECD. עדיין יש מה להשתפר כי בחלק ממדינות OECD השיעור הוא נמוך. בנשים אנחנו בערך כמו בממוצע העולמי, ובגברים אנחנו בשיעור נמוך וצריך להשתפר בשניהם.

כמה זה במספרים?

כל אחוז זה 25 אלף מועסקים.

היה יעד בהשתתפות בעבודה?

אני אומר מה היעד שלנו - להגיע ל-60%. אין יעד כזה, יש מטרה. זה הוצג לממשלה.

כשאנחנו מסתכלים מה היעדים שלנו, אמרנו את היעדים הכמותיים בתחומים האחרים, אבל יש עוד יעד-על. אנחנו רוצים לממש בסוף פוטנציאל צמיחה של 2.5%-3% לפחות בשנה.

זה אומר 4.5%-5% במשק.

נכון. יש שנים שאנחנו משיגים את זה, השנה אנחנו משיגים את זה. אני מקווה שהמטרה שלנו היא עקבית לשמור על זה ב-2005 עד 2010. לא היו חמש שנים של רצף עם שיעור צמיחה כזה מ-1975. מה שחשוב זה לנסות להרוויח מחזור הכלכלי כמה שיותר ארוך עם צמיחה של לפחות 2.5%-3% לנפש. בסוף אפשר לטעון שיש תועלות ופרמטרים נוספים למדוד את רמת החיים. בפרטו, בסוף זה מדד שמשקף רמת החיים בצורה הכי טובה. צריך לראות שזה לא עושים טעויות בדברים אחרים, אבל אפשר תמיד להתווכח מה עם פנאי ומה עם תועלות אחרות, עדיין כשמסתכלים על העולם תוצר לנפש הוא הפרמטר שמייצג הכי טוב רמת חיים. לפחות בשנתיים האחרונות אנחנו מציבים לעצמנו יעדים כמותיים כדי שנוכל לבחון עצמנו אם אנחנו יודעים להשיג אותם. ראיתם את זה בחוב, נטל מס וגם כמובן בתור יעד-על.

נוסיף את אלה שאין להם יעדים כמותיים, והם לא במקרה לא שם.

נוסיף הגבלת הילודה, זה ישנה כל העסק, זה תחלק על יותר אנשים.

כאשר מסתכלים מהם היעדים שהממשלה הציבה לעצמה בתקציב 2006 ובשנים הקרובות – קודם כל, עידוד הצמיחה. לטעמנו חשוב שתהיה בשביל זה מדיניות פיסקלית אחראית שבה כוללים שלושה צעדים מרכזיים: הגבלת ההוצאה, צמצום החוב שדורש גם שמירה על יעד גירעון וגם על ההוצאה.

- - -

לא. עד 2010 – 90%-92% לכל היותר. הנושא הנוסף הוא הפחתת שיעורי המס, שזה כמובן הולך עם אותה הפחתה יחסית בהוצאה ציבורית.

בהון פיזי בשנתיים האחרונות וגם ב- 2006 הממשלה נוקטת צעדים משמעותיים בתחום. מתוכנית הרכבת יש ההשקעות החוץ-תקציביות: בניית נמל הכרמל, מבחינת שדות התעופה מצבנו בסדר אחרי נתב"ג 2000; מבחינת הגז הטבעי אישרתם פנייה על קו הגז הדרומי, גם את השלמת הקו הימי וגם החי"ת - אשדוד, גזר, צפית, אשקלון. עכשיו אנחנו מקדמים את הקו הדרומי מאשקלון דרך באר שבע, כמובן אזור התעשייה בדרך, רמת חובב, אזור התעשייה דימונה, רותם, לכיוון המלונות ומפעלי ים המלח. אלה יתרונות אדירים למשק. אחרי שהושלמה העסקה עם מצרים, הנחת הצינור. תשואה פנטסטית בפרוייקט הזה, מאוד רוצים לדחוף אותו.

הרכבת מתקדמת?

כן. בחלק מהדברים יש בעיות סטטוטוריות, בחלק מהמקומות צריך לעשות עדכונים לתוכנית. יש גידול ניכר במספר הנוסעים, יש פרויקטים של הכפלת המסילה. יש ציוד נייד – קרונות וקטרים שמגיעים.

הרעיון היה שיגיעו מדימונה לתל אביב ב-40 דקות.

קו באר-שבע-תל-אביב עובד מבחינת הכפלת המסילה. אבל הקו של אשקלון-נתיבות-שדרות-אופקים-באר שבע ,בימים אלה גומר התהליך הסטטוטורי שלו. היו שם הרבה בעיות, הייתה התערבות מאוד פרטנית שלנו בגלל עיכובים. כמו שרצו להכניס חלק מהרכבת כרכבת תחתית למע"ר של נתיבות. לקח לנו זמן להסביר לוועדות התכנון שזה גם 250 מיליון שקל ההתחלה וגם עיכוב של שנתיים בפרוייקט. בהשקעות בהון פיזי נוביל ב-2006 תוכנית רב שנתית לכבישים בהקף שמתקרב ל-19 מיליארד שקל, שלא כולו כסף חדש.

כמה שנתית?

זה ילך ויבנה את עצמו ב-6 השנים הקרובות.

6 שנים מ- 2006?

6 שנים כי זה מימון שנפרס מ-2006 עד 2011, 19 מיליארד שקל הרשאה להתחייב, חלקו קיים בבסיס, לא כבישי אגרה.

כולל PFI?

לא. היחיד שיש בו PFI זה כביש 531, שהוא 75% תקציבי, רק 25% בגלל האחזקה. חשיבות התוכנית זה לא ההיקף שלה , אלא שאנחנו עושים פה פעם ראשונה תכנון רב שנתי לפי הצרכים מכביש 90 בצפון- -

פעם ראשונה ב-2005?

כל שנה עושים תוכנית רב-שנתית, רק לא מיישמים.

מעולם לא הייתה תוכנית רב-שנתית במע"ץ.

אתם טובים בדיבורים, הגיע הזמן שתיישמו.

חשיבות התוכנית היא בתכנון רב שנתי של חמש שנים, רואים מתי הפרוייקט מתחיל, מתי מסתיים. שנתיים לא יצא שום כביש חדש, כי גמרנו את כל הכבישים שהתחילו בעבר. זו חוכמה קטנה להתחיל 2 קילומטר כביש ולהחזיק שנתיים חצי פתוח חצי סגור בלי לגמור את הפרויקט.

444 - היה 30 מטר מכל צד, אתם לא מסיימים שנתיים, ונהרגו שם כבר הרבה אנשים. הוצאנו מכתבים לסלמן, למשרד התחבורה. 30 מטר בכל קצה. זה כביש המחצבות. בכל קצה 30 מטר לא גומרים כבר שנה. כבר הוציאו מכתבים, אז מה אתה מספר סיפורים? הכביש סלול, 30 מטר בכל כיוון - סגרו עם זה כבר שנה. הוצאנו עשרות מכתבים, למשרד התחבורה וכולם, ואתה מספר סיפורים.

בהשקעות פיזיות יש קפיצת מדרגה - גם רכבת, כבישים, גז טבעי, תחום הנמלים. אם תושלם התוכנית עד 2010 - יחסית עשינו קפיצת מדרגה ומציבים עצמנו יותר גבוה. לגבי הון אנושי – אני לא רוצה להיכנס לוועדת דברת, הממשלה אישרה את עקרונות דוח דברת כאחד האמצעים לשיפור ההון האנושי. צריך לראות איך מיישמים את מערכת השיפורים בתחום החינוך בישראל, כי זאת בעיה של כולנו. צריך לעשות פה הרבה דברים.

היה דיון בוועדת החינוך על דוח דברת, והמנכ"לית אמרה שאמרתם שתעבירו 1.2 מיליארד והעברתם רק 140 מיליון.

כל סיכום תקציבי עם משרד החינוך תוקצב. את זה אפשר לבדוק.

זה שלא עושים את דברת זה לא בגלל כסף.

אני לא רוצה להיכנס לדברת.

עידוד התחרות וההפרטות - יש המשך התוכנית שלנו.

חברת חשמל והנמלים. איזה תחרות יש בנמלים?

קיבל איל גבאי בהפרטת "אל על" היו - - לא הסכים לקחת.

בהנפקה של תעשייה אווירית נעבוד לפי הספר, יהיה מכרז מסודר.

אם איל גבאי לא היה מפריע לנהל, היינו מייצאים ב-7 מיליארד דולר.

את הנפקת תעשייה אווירית נעשה מסודר עם מכרז.

מהמשך הוצאת קווי תחבורה ציבורית החוצה, אתם יודעים אילו דברים טובים קורים בדבר הזה, מהשלמה של ניידות המספרים, כולל בנושא הנמלים. תזמינו מנכ"ל חברת חיפה או את היושב ראש, תראו איזה דברים טובים קורים בנמל, כולל הבאת שתי חברות סיניות – מספר 3 ו- 7 בעולם – כי הוא הצליח להתחייב על סלוטים עם שעות, מה שלעולם הוא לא יכול היה לעשות: היום הוא הבטיח להם רציף של שעת הגעה, שעת פריקה. היום הולכים שם למהלכים בהסכמה עם העובדים, אפשר לשבח מאוד את מה עושים העובדים ורואים תוצאות מאוד יפות.

האם במשק הישראלי נוצרה תחרות בין הנמלים?

כו.

כי לי אמרו שלא, אבל אם אתה אומר כן, אני שמח.

גם לי אמרו שלא.

תראו המאבק שיש, מאיפה תהיה החלוקה של הפידרים, לאן יגיעו אוניות קטנות וגדולות, מה קורה בתחום המרכז הלוביסטי. תבדקו את המספרים.

הורדתם תעריפים? התחייבתם להוריד.

התחייבנו לשני דברים בתהליך הרפורמה: ראשית, שב-2005 התעריפים שהיו הם המרביים כי היו חששות בגלל הסדרים כאלה ואחרים; שנית, שב-2006 יהיה שינוי בתעריפים. כבר היום קרה משהו טוב אחד: זמן ההמתנה הלך ופחת בעיקר בחיפה - -

בגלל שקט תעשייתי, שאתם בכוח ערערתם אותו. אתה פתרת את זה, הבוס שלך שיגע את המשק שנתיים.

המשימה הבאה ביעדים: ייעול השירות הציבורי ושיפור השירותים לאזרח. זה פק"ל קבע לעובד באוצר, ויש הרבה מה לעשות מהמשך פעולות של מיקור חוץ, צמצום כוח אדם איפה שאפשר, ממשל זמין .החלק הרביעי ביעדים שלנו הוא ייעול מהלכי רגולציה. כשמדברים על רגולציה, אתם מסתכלים על שוק ההון, אבל אני מסתכל על דברים נוספים - ממשק המים: בחוק ההסדרים יהיה נושא הקמת רשות מים, יש שקף המציג אבסורד בתחום הזה, איך מדינת ישראל מנהלת משק המים עם עשרה רגולטורים שונים, ואז אי אפשר לקדם.

בהשקעות הפיזיות מוסיפים משאבים למה ששייך לתחום הקולחין, הגדלת ההשקעה במתקני טיהור, בהולכה, גם בתחום המט"ש – שיפור לרמה שלישונית, מה שהופך את המים לשפירים, כדי לתת פתרונות לחקלאות.

תקציב 2006 – צד ההוצאות: תקציב מקורי 211.6 מיליארד שקל כולל התנתקות , שגובתה בחקיקה. זה בלי תשלומי הקרן. זה כולל ב-211.6 את הרבית ואת ההוצאה המותנית בהכנסה. לא כולל אשראי. הגידול המותר של אחוז הוא 2.2 מיליארד שקל; סך הכול ההוצאה מותרת - 213.6במונחי 2005. השקף מייצג את הכללים של עמידה בגרעון. על 211.6 צריך לקחת הוצאה מותנית בהכנסה ואשראי. כשלוקחים חלק יחסי של הגידול, זה 2.2 מיליארד שקל.

הגידול נופל רק על הקטע הזה, או גם על הוצאה מותנית בהכנסה?

בעיקר על זה. תקציב ההוצאה בלי קרן הוא כ-230 מיליארד שקל. על זה תוסיף 2.2 מיליארד שקל שזה גידול ההוצאה המותר ב-2006.

אני מציג את התהליך שעשינו בממשלה לפני שבאנו אליכם. תהליך של טייס אוטומטי אתם מכירים - חקיקה, הסכמים. כדי לעמוד במגבלת ההוצאה שיכולנו לעשות היינו צריכים להפחית את הטייס האוטומטי ב-2.2. הטייס האוטומטי היה 216 מיליארד שקל. נוסף לכך הממשלה קיבלה החלטות על סדרי גודל של סדרי עדיפויות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל.

שני אלה במינוס. הטייס האוטומטי העלה לרמה מעבר לאחוז אחד, אתם מורידים 2.2 כדי לאזן. זה הפחתה.

נכון.

נסביר את המתודולוגיה.

זה ברור עכשיו.

נאלצנו להפחית את הגידול בתקציב ב-3.3 מיליארד שקל. זאת אומרת, אם היינו לוקחים סדרי עדיפויות וטייס אוטומטי במלואו, בלי עולם של מגבלות, התקציב היה צריך לגדול לא ב-2.2 אלא ב- 5.5. כדי לעמוד במגבלת ההוצאה של 2.2, הפחתנו את הגידול בתקציב ב- 3.3 מיליארד שקל.

זה נמוך יחסית לשנים קודמות.

בדרך כלל בשנים קודמות היה 6-7 מיליארד שקל. איך קרה התהליך? בזכות זה שנעצרו הגידולים האוטומטיים המטורפים שהיו. אם היינו בקצב גידול של 12% הבטחת הכנסה בשנה, זה נעצר, ויש עוד סעיפים כאלה; אם פעם היינו צריכים 2-3 מיליארד שקל בריבית, השנה לא היינו צריכים להוסיף, אפילו הפחתנו.

זה הסעיף שממנו תמיד לוקחים, תקטינו אותו בהתחלה, לא יהיה מאיפה לקחת.

אתה מסכים עם מה שהוא אומר, שלא תהיה רזרבה? כי אם לא תשמור 700 מיליון לבריזון אין לך תקציב.

זה נכון, ובלבד שלא תהיה אגורה אחת נוספת על ה- 420 מיליון של הישיבות.

גם חבר הכנסת בריזון יודע שהוא אמר זאת בבדיחות הדעת, אין קניפלים ואין רזרבות.

בוודאי, זה רק טעויות בחישוב כל פעם.

בצד ההכנסות, במהלך המסים ביוני, אמרנו שאם הצמיחה תהיה סביב 4%, ואם שומרים על מגבלת ההוצאה, לא נצטרך לעשות מהלכים בצד המסים כמו הרחבת בסיס או ביטולי פטורים. אנחנו עומדים בזה. את 2005 נגמור בביצוע הכנסות מלא, כנראה, סביב 162 מיליארד שקל במסים, גם בהכנסות אחרות. מצבנו בסדר.

מה עם הוצאות?

יש תת-ביצוע, לדעתי.

בצד ההכנסות אנחנו מעריכים שנהיה סביב 100%. בצד ההוצאה, אנחנו לפי התוואי של השנה שעברה היה סביב 98%-99%, תלוי מאוד מה יהיה קצב הביצוע בהינתקות. בחודש האחרון, בספטמבר, יצא לנו כ- 600 מיליון שקל רק על הסעיף הזה. לכן אישרתם פנייה של 1.5 מיליארד לפני שבוע. אם הביצוע יהיה כפי שאנחנו חוזים, אנחנו מניחים שנגיע לביצוע מלא. אבל אנחנו 3.5 חודשים לפני סוף השנה. הרבה תלוי במשרדים. מבחינתנו במשרד האוצר השלמנו את העברת העודפים בסיועכם, החודש הגיעו הפניות של השלמת כל העודפים.

25% זה השלמה?

כן. 25% זה ההשלמה. העברנו הכסף שהיינו חייבים גם למערכת הביטחון, וגם להינתקות נעביר. העברתי לוועדת הכספים. מבחינת התחייבויות למשרדים - עמדנו. עכשיו זה תלוי כי יש אינטרס שהמשרדים יבצעו מה שעומד לרשותם. ברגע שתקצבתי לו את הכסף, שיבצע מה ששמנו לו שם. אני אומר את זה באחריות, גם אם מישהו חשב אחרת, זה ממש לא כך. לכן אני לא יודע אם זה יסתיים ב-99% או ב- 98% או 100% ביצוע. מוקדם מדי לדעת. אבל אני מתחייב שנעמוד השנה ביעד הגירעון - 3.4%, ובשנה הבאה 3%.

איפה ההינתקות, היא מעבר ל-3%?

בתוך התקציב.

לקחו את התקציב המקומי 94, הוספנו את ההתנתקות, והשנה הכניסו את זה בעדכון יחד עם זה. זה בתוך הבסיס. אחרת התקציב היה יותר קטן ב-1.5 מיליארד.

בשנה הבאה יש בתוך התקציב 2.2 מיליארד שקל להינתקות בבסיס.

אני מזכיר לכם, כי העברתם את ההינתקות לפני שאושר התקציב. גם בשנה שעברה זה נכס. כי התקציב אושר ב-27 במרץ.

הוא רוצה להכין להינתקות הבאה.

אחרי אתמול, ששרון ניצח, אני הרבה יותר רגוע. יש מי שדואג להתנתקויות.

אמר ביבי: "ההכרעה בין ליכוד או בין מרצ". הכריעו בעד מרצ.

עוד מעט יש התייחסות להינתקות. בסדרי העדיפויות שהממשלה אישרה במסגרת התקציב יש כמה דברים שצריך להביא בחשבון: ביטחון אישי – הרוב המכריע זה המשטרה והשב"ס. המשטרה קיבלה תוספת שמתקרב ל-450 מיליון שקל.

באחוזים יחסית לתקציב.

זה 8% מהתקציב שלהם שהוא 6.5 מיליארד שקל. נקודת המוצא היא שבחלק מהדברים היו כמה משברים שצריך לטפל. הייתה תוכנית הבראה שהמשטרה הלכה איתנו, ועליה הוספנו עוד דברים. שנים לא הייתה קפיצת מדרגה כזאת במשטרה.

זה אומר שהם גם יכולים להגדיל תקני כוח אדם?

כן. אסור להיחפז, אם שוב יגדילו כמויות בלי לדאוג לבסיס טכנולוגי-פיזי, לא עשינו כלום. כי שוטר בלי מכונית, בלי מכשיר קשר, בלי יכולת האזנה, בלי מערכת מחשוב, לא יכול לתרום הרבה.

אמרת שהתקבלו שוטרים נוספים למשטרה, אני לא יודע על שוטר אחד שהתקבל למשטרה בשנתיים האחרונות.

הייתה תוספת של כ-600 או 500 בתקנים של שוטרים לקראת ההתנתקות, פלוס קיצוץ שהיה צריך להיות. השארנו אותם על הרמה הגבוהה. זאת אומרת שהתוספת החד-פעמית נכנסה לבסיס אצלם. המשמעות היא שיש להם יותר שוטרים כי את השוטרים האלה הם גייסו אותם לכמה חודשים ספורים, אלה חבר'ה שהשתחררו בעיקר במג"ב, ועכשיו הם ייקלטו. התקנים נשארו כדי לקלוט שוטרים. יש קפיצת מדרגה במשטרה. גם בשב"ס יש תוספת של כ- 980 מקומות, יש תוספת לסל הבריאות של 220 מיליון שקל- -

מה שהיה בבסיס לפני שנה.

350 נשארו לבסיס. ה-350 מיליון שהיו בשנה שעברה נכנסו לבסיס. 220 זה תוספת טכנולוגיות, זה מעבר לדמוגרפיה. זה לא סל שירותי בריאות, זאת תוספת טכנולוגיה. לשאר הדברים יש. אומר כהערה מקדימה - גם פה צריך את הפרופורציה המתאימה. חוכמה גדולה להוסיף במקומות אחרים כאשר בא על חשבון דברים אחרים. כאשר עשינו קפיצת מדרגה של 350 ו-220 - -

כיסה גירעון של שלוש שנים אחורה.

- - סל הבריאות של מדינת ישראל איכותי מאוד, גם בהשוואה בין-לאומי.

הייתי שמח לראות שקף של סל התרופות בעשר השנים האחרונות.

אני אשמח להראות, כי המספרים שם רק הלכו ועלו.

220 זה מעבר לסיכום שהיה בסוף 2005?

בבריאות עובד כך, כי כשנתת משהו בסל אתה לא מוציא.

יש תוספת של 100 מיליון שקל ועוד 200 מיליון על הבסיס. הפיס נתנו עוד 180 מיליון שקל. במסגרת ההיתרים היה הסדר אתם שאם יש עודף הכנסות הוא הולך לכיתות לימוד.

זה כישלון ושערורייה מתמשכת זה 3 שנים; מספר הכיתות הוא חצי ממה שהיו צריכים לבנות.

פחות מחצי.

מהי החלוקה בין כיתות ליהודים ולא יהודים? כי האוצר בא לאפליה מתקנת למגזר הבדואי - 250 כיתות . איפה היהודים?

במגזר הבדואי בכלל אין כיתות.

כמה יגיע לכיתות.

יש 500 בבסיס ועוד 200 שהוספנו ועוד מפעל הפיס שאנחנו צריכים להגיע אתו להסדר חדש, וכך מגיעים ל-1,300 כיתות.

אחרי שלפני שנתיים היה פחות, כל הדיבורים של סילבן שלום ולימור לבנת על 2,500 כיתות כל שנה, לא יצא מזה שום דבר, אפס אחד מוחלט.

נכון מאוד.

בגלל זה אנחנו מחליפים אותם.

מגזרי מיעוטים: הממשלה קיבלה החלטה להקצות 175 מיליון שקל מתוקצבים לתוכנית רב שנתית להקצאה למגזרי המיעוטים.

מי זה מיעוטים? לא החרדים?

צריך לראות מה התוכנית שמתגבשת. לא ניכנס לפה.

יש מושג כזה שנותנים כסף, לא יודעים עבור מה, לא יודעים למי, אבל יש כסף.

3.2 או 3.4 בוודאות יצאו. משרד ראש הממשלה ישמח לתת לך תשובה מדויקת.

הכסף למגזרי המיעוטים זה גם לבניית כיתות או לדברים אחרים?

אין תוכנית מגובשת.

זה יכול להיות גם בניית כיתות כי אז זה בסעיף הקודם שכבר אמרת אותו. זה הסעיף הקודם.

התוכנית טרם גובשה.

אבל זה יכול להיות כיתות.

זה יכול להיות הכול, כי התוכנית היא באחריות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והיא טרם גובשה, אז הכול יכול להיות.

גם אנחנו נבקש חלק מזה.

אני מקווה שרוני בריזון יאשר.

תשתית תחבורתית: יש תוספת של חצי מיליארד שקל לכבישים כדי לממש תוכנית רב-שנתית שאנחנו כן עושים אותה. אף פעם לא היה דבר כזה. יש הבדל גדול כשחברת מע"ץ החדשה – החברה הלאומית לדרכים, שיש לה הרשאה להתחייב לעשות תוכנית עבודה חמש שנתית עם ראייה כוללת איפה צריך ואיפה לא בלי לחצים כאלה או אחרים להתחיל ולסגור פרוייקט, עם גיבוי תקציבי לכל התוכנית. זאת מהפכה. יודע את זה לפחות מי שהיה שר האוצר - לא היו דברים כאלה. היו שנים שהיו פיקים שהוסיפו תשתיות, וזה חשוב, אבל לא הייתה עבודה מסודרת. עכשיו נכנסים לאותה עבודה מסודרת.

השקעות בנגב - -

עוד פעם בדואים, עוד פעם כיתות, השקעות.

אני מפרגן להם, אני רוצה לקבל בדיוק כמו הבדואים.

תתפקד למפלגת העבודה ותקבל.

ההשקעה בנגב מאוד מהותית לתקציב. הערת אזהרה: תוך כדי דיוני התקציב הייתה כוונה לתקצב 350 מיליוני שקלים. חלק מתהליך ההסטות – כי הוויתורים - כמו שמעבירים תקציבים בממשלה, הקטנה של קיצוץ בביטחון, 350 מיליון שקל של הנגב העברנו להוצאה מותנית בהכנסה כי הייתה הנחה שיגיע סיוע אמריקאי.

אם האמריקאים לא יהיו, לא יהיה?

אלא אם הממשלה תחליט שעושה שינוי בסדרי עדיפויות.

- - -

אין פה חשיבות, אין פה מספור זה ראשון וזה אחרון, אמרתי בכל אחד את המספרים. לגבי הנגב, אמרתי שזה מתוקצב בהוצאה מותנית בהכנסה.

אישרנו את הבסיס, העמדנו על 140 מיליון שקל, כמו שהיה מתוקן אחר כך. חלק ממשלה מ-85 ל-140 מיליון שקל. ניסן כבר לא יצטרך לבקש בדרישות הקואליציונית.

לא מגיע לשטח.

לא אמרת מילה על מענקים לרשויות מקומיות.

תקצבנו 70 מיליון שקל לתוכניות ההבראה במועצות מקומיות.

אנחנו בדין ודברים לגבי תקציב 2006, כרגע הנושא לא סגור.

מה כתוב בתקציב?

מה שהיה ב-2005 בניכוי הפלטים, יש שם פער של כ- 300 מיליון שקל בינינו לביניהם.

כמה מענקים?

3 מיליארד מענקים. בתוכניות הבראה יש כרגע חצי מיליארד שקל של ה- 1.5 מיליארד, אבל כן יודעים שבתוכניות ההבראה נצטרך לעשות עדכון.

גם במענק תצטרך להגדיל.

הפער בתקציב שיש בין מה שהתחלנו השנה לבין מה שרשום בספר התקציב הוא כ- 300-350 מיליון שקל. כרגע אנחנו יושבים אתם כדי להגיע להסכמות עם משרד הפנים ועם השלטון המקומי.

תיירות – תקצבנו סדרי עדיפויות, תוספת למשרד התיירות. אנחנו חושבים שמשרד התיירות הוא מנוע צמיחה מאוד חשוב.

חוץ מזה שהוא חבר של אולמרט.

הסיכום עם משרד התיירות היה לפני ששר האוצר הנוכחי התמנה. שר האוצר הקודם חשב שזה מנוע צמיחה מאוד חשוב, גם ב-2005 קיבלו תוספת. בתיירות אין שום פוליטיקה, ולא חשוב מי השר.

שלושה פרויקטים שהממשלה החליטה לחזק: תגלית – הוספנו עוד 10 מיליון דולר, והמשמעות היא כמעט הכפלת ההיקף של הפרויקט לעומת 2005.

זה היה בהתחייבות שניתנה כאשר תגלית הוקמה.

ההסכם נגמר כבר לפני שנתיים, זה מעבר להסכם.

- - -

ב- 99' התחיל ההסכם. נפש בנפש זה פרויקט של הבאה ישירה של עולים, שהמדינה מסבסדת חלק ממנו. כאלף דולר לכל עולה.

פרוייקט מסע – הבאת בני נוער יהודים שבאים לתקופה יותר ארוכה. תגלית - 10-12 יום. מסע מביא אותם ללימודים של חצי שנה-שנה במדינת ישראל, הפרויקט יתוקצב כבר בשנה הבאה ב-100 מיליון שקל. הסוכנות מפעילה ומשתתפת ב-50%.

מי מפעיל נפש בנפש?

גורמים פרטיים. תורמים פרטיים שעושים מבצעים של הבאת עולים, עמותה.

תגלית - אתם יודעים מי עושה.

לקליטת פלאשמורה הוספנו 200 מיליון שקל לתקציב.

באיזה קצב?

כרגע הקצב עומד על 300 לחודש. יש החלטת ממשלה בהנחיית ראש הממשלה להכפיל הקצב. ה-200 לא יספיקו, נצטרך עוד. מה שמעכב את ביצוע ההנחיה זה שטרם הגיעו להסכם עם ממשלת אתיופיה על קצב ההכפלה.

כמה יש?

תמיד יש שם 20 אלף. קבוע.

לא כולל עשרת השבטים שהם בדרך לפה.

עידוד יציאה לעבודה: יש תוספת כסף של כ-120 מיליון שקל לסבסוד מעונות יום, צהרונים, הרחבת ההיצע והעמקת הסבסוד, דברים שקשורים להכשרה מקצועית. זה מתקרב ל-120 מיליון שקל, כ- 116 מיליון.

בשנה שעברה הגענו לסיכום רב-שנתי על תקציב המדען הראשי. הדלתא בין מה שהיה ב-2005 ל-2006 קרוב ל- 100 מיליון שקל. התקציב שלו יעמוד על ברוטו של 1.6-1.7 מיליון.

מרגישים שאולמרט נהיה שר האוצר.

הסיכום הזה היה כאשר אולמרט היה שר התמ"ת, ושר האוצר הקודם נתן ברכתו.

עכשיו הוא יוריד את זה.

יכול להיות, עכשיו כשהוא הצליח לקצץ שם.

לחיזוק ירושלים יש שתי תוכניות: תוכנית של כ- 50 מיליון שקל לחיזוק אגן העיר העתיקה והר הזיתים; ו- 20 מיליון שקל לפעולות חיזוק מרכז העיר.

האומן 17.

למה אתם קוראים לזה סדרי העדיפויות? זה חלק מהתקציב בשנה שעברה. תגלית למשל, זה סדר עדיפות?

תגלית היה קיים בשנה שעברה ברמה של 10 מיליון דולר השתתפות הממשלה, בשנה הבאה יהיה 20 מיליון, תוספת של 10 מיליון זה סדר עדיפות.

כלומר הם עושים ונותנים לזה כסף נוסף.

בדיוק.

אתה לא אומר מי הופך להיות פחות עדיף, אתה אומר רק מי הופך להיות בסדר עדיפויות גדול יותר.

כדי להבין את הקונטקסט של הישיבה: היתה בקשה של יושב ראש הוועדה בהסכמתנו לתת פירוט מוקדם של תקציב 2006. אני משתדל לתת אותו כמה שיותר רחב.

אם יהיה תקציב.

מה יהיה עם תקציב הביטחון ב- 2006?

יש קיצוץ מסוים של כ- 650 מיליון שקל בשנה.

זאת אומרת שאם לא הייתם נותנים עדיפות לעידוד יציאה לעבודה לא הייתם נותנים לעידוד יציאה לעבודה.

היינו עושים פחות בתחום הזה.

התנתקות – אנחנו עומדים על כ- 8.5 מיליארד שקל- -

זה דיון נפרד.

בתקציבי השקעה בתשתיות יש גידול בשלוש השנים האחרונות עם קפיצת מדרגה ב-2006. אני סופר רק את הכסף התקציבי, לא השקעות של חברת חשמל או חברת הנמלים.

הרוב תחבורה.

לא הצגנו את הנושא של שינויים מבניים. מתי שתבקשו, אשמח לבוא.

המשך יבוא. נעשה דיון נוסף.

בין ראש השנה ליום כיפור נעשה דיון נוסף עם קובי, וניתן לחברי הכנסת לדבר. תודה רבה.

בדברי הרקע דיברת על הפחתות מיסוי. זה מעבר לרפורמות שכבר דובר עליהן או יש דברים נוספים?

אמרתי שאנחנו לא נביא הפחתת מסים חדשה, כי עשינו מהלך רב שנתי שתואם את המציאות הפיסקלית שאנחנו ממליצים אז אין לנו בעיה.

בקיצור, זה אותן רפורמות שאנחנו עובדים עליהן.

זה לא סוד שבהתפטרות של ביבי, כאשר הוא הניח התקציב היו לאהוד אולמרט, ממלא מקום שר האוצר, מספר התבטאויות כולל סיור כדי לראות העוני מקרוב. הוא אפילו גרר את כל ראשי אגף תקציבים ואת הנהלת האוצר לשם. אני שואל, האם מאז שהונח התקציב בידי ביבי, ולאחר מכן הממשלה אישרה את התקציב, טרם האישור או לאחר מכן, נעשה איזשהו שינוי בפרמטרים הראשיים של התקציב בעקבות הצהרותיו של ממלא מקום שר האוצר, שנעשתה שגיאה והתקציב צריך להיות יותר חברתי על כל מה שמשתמע, או שדבריו התייחסו ל-2007 שזה גם לגיטימי. אני רוצה לדעת אם קרה משהו. אני מעוניין לדעת.

מה לגיטימי שב-2007, למה אי אפשר לעשות לגיטימי?

אני בטוח שיהיה שינוי בתקציב.

שינויים יחידים בתקציב זה מה שקרה ביום ישיבת הממשלה. היה קיצוץ יותר קטן בתקציב. מה שהצגנו לכם מופיע פה. הייתה הבהרה ברורה של ממלא מקום שר האוצר שהפרמטרים הפיסקליים של 2006 לא ישונו ומסגרת ההוצאה לא תשופר. בשאר הדברים מתבצעות כרגע עבודות מטה במשרד.

כרגע פועלים לפי בסיס התקציב שהניח ביבי.

דובר על הקמת מועצה למלחמה בעוני בראשות ראש הממשלה או שר האוצר, המשנה לראש הממשלה – האם הרשות הוקמה, והאם יש לה תקציב? היה פרסום רשמי של העניין.

אני לא יודע.

כמה עלה הפרסום?

אמרו שיתנו 700 מיליון שקל למלחמה בעוני. אני רוצה לדעת את מידת הרצינות של הממשלה. אני רוצה שירד העוני.

יש לי שאלה ובקשה טכנית, אתחיל בבקשה הטכנית: אני מבקש שקובי יעביר לנו את כל השקפים, לא רק את אלה של החלק שהוא הראה, כולל החלק של ההצגה של עוד שבועיים. תן לנו את ההצגה, רוצים ללמוד אותה לפני שנגיע לדיון הבא.

אני בטוח שתשמח לשמוע יחד עם ההסברים.

אני מאוד אשמח, אבל אני מבקש, ואני מבקש שזאת תהיה הנחיה. אין שום בעיה, חבל על תקציב משרד האוצר שיצטרכו לחתוך ההצגה באמצע וייתנו לנו רק חלק מהדפים וחלק רק בשבוע הבא.

מאז 2004 יש החלטת ממשלה על הקמת רשות לאומית לטיפול בעובדים זרים, לא משטרת הגירה. מה קורה עם זה, האם זה מופיע בתוכנית העבודה של 2005?

הממשלה קיבלה החלטה לדחות את ההקמה, כי נכון כרגע להשאיר את נושא האכיפה בידי המשטרה, מכיוון שהרשות הייתה אמורה לקום במשרד הפנים. כרגע יש יתרון מובהק לזה שיש סמכויות שוטר. אני לא מדבר על צד האכיפה.

זה כבר אחרי הדחייה. הייתה החלטה, הייתה דחייה, ועכשיו הגענו לשלב המימוש.

יותר נוח לנו לעבוד בצורה הזאת. היא יותר יעילה מהצורה השנייה כי חלק גדול ממה שעושה המשטרה זה לא מרדף אחרי עובד זר, אלא יש הרבה היבטים פליליים בתחום של חברות כוח אדם, הרמאויות שיש בזה. טוב שיש משטרה שעושה את זה.

קובי, תודה רבה. נעשה הפסקה של חמש דקות.


הישיבה ננעלה