כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

2.10.2005


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 493

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, כ"ח אלול התשס"ה, (2 באוקטובר 2005), שעה 12:00

החלטת משרד הבריאות להגדיר בדיקת סי.טי. חדשנית לאבחון מחלות לב

כמסוכנת.

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

ד"ר יצחק ברלוביץ


- המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר עדי ששון



- משרד הבריאות

ד"ר אבי בן שלמה


- ראש תחום פיסיקה רפואית, ממ"ג שורק

שלמה בן יונה



- חבר הנהלה צב"י- צרכני בריאות ישראל

ד"ר יורם בלשר



- יו"ר ההסתדרות הרפואית

ד"ר אברהם מידן


- סמנכ"ל לרפואה קופ"ח לאומית

ד"ר יהודה אדלר



- רופא מחוזי קו"ח לאומית

ד"ר אליהו קונן



- מנהל מכון דימות, רדיולוג, בית חולים שיבא

פרופ' דן צבעוני



- יו"ר איגוד הקרדיולוגים בישראל, שערי צדק

ד"ר מיכאל גליקסון


- מזכ"ל איגוד הקרדיולוגים בישראל

פרופ' אלכסנדר בטלר


- ראש המועצה הלאומית למניעת מחלות וכלי דם,

מנהל הקרדיולוגיה בבית החולים רבין

פרופ' חיים לוטן



- מנהל מערך הלב ביה"ח הדסה עין כרם

פרופ' יוסף רוזנמן


- מנהל מעקב הלב בי"ח וולפסון

ד"ר חיים סילבר



- מנהל תחום קרדיולוגיה מכבי שירותי בריאות

ד"ר נתן פלד



- רדיולוג בית חולים כרמל, מזכיר איגוד הרדיולוגים

פרופ' משה גרייף



- יו"ר איגוד הרדיולוגים בישראל

ד"ר גלית אבירם



- רדיולוגית איכילוב

ד"ר תמר גספר



- רדיולוגית בית חולים כרמל

גדעון לשם



- מנכ"ל מכון מור

ד"ר אלישע בן מאיר



- מנהל מכון רנטגן בי"ח בני ציון

פרופ' יצחק יעקב



- יו"ר המועצה הלאומית לדימות, מנהל אגף דימות





בשיבא

פרופ' דב צרניחובסקי



- מ.מ.מ. הכנסת

צבי מרדכי בר



- מנהל מכירות קן סי.טי., חברת פילפס

דוד עזר



- מנהל מכון מ.א.ר ירושלים

דני ליטני



- מנהל אדמיניסטרטיבי מ.א.ר חיפה

שחר גינוסר



- עיתונאי, ידיעות אחרונות

וילמה מאור

רותי וייס

החלטת משרד הבריאות להגדיר בדיקת סי.טי. חדשנית לאבחון מחלות לב כמסוכנת

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. ישיבה מספר 3 להיום והפעם החלטת משרד הבריאות להגדיר בדיקת סי.טי. חדשנית לאבחון מחלות לב כמסוכנת וסירובו להכליל אותה בשל כך בסל התרופות. הישיבה הזאת נולדה מכתבה בעיתון, תחת הכותרת, דום לב, של שחר גינוסר. והכותרת, אלפי חולי לב עלולים למות בגלל שמשרד הבריאות מסרב לאשר בדיקת סי.טי. פורצת דרך. אז אמרתי שקשה לי להאמין שבמשרד הבריאות רוצים להוריד את תוחלת החיים ולשלוח אנשים למות למרות שמבחינה כלכלית, ראיתי סרטון אתמול בנשיונל ג'אוגרפיק בנושא הזקנה, אין ברירה, לא יודעים מה לעשות עם הזקנה, אבל יחד עם זה, אולי, לגעת מעט בנושא הזה. אז לפני שאני אגיד את דברי הייתי מאוד שמח לשמוע את הנציגים שהוזמנו לפה בנושא בדיקות הסי.טי. החדשניות ואם אכן זה ימנע צינתורים ואם אכן זה יחסוך כסף, ומדברים על כסף של מאות מיליוני שקלים, כסף שיוכל ללכת לסל התרופות ואני בטוח שכולם בלי יוצא מהכלל בחדר הזה, למרות הבעיות הכלכליות, רוצים להעשיר את סל התרופות ולהאריך את תוחלת החיים.

בוקר טוב לכולם. משרד הבריאות נדרש לנושא לאחר שבמספר מכונים במדינת ישראל החלו לבצע את הבדיקה בבדיקת סי.טי. של כלי הדם של הלב. הוחלט במשרד הבריאות לבחון את היעילות ואת המשמעות של ביצוע הבדיקה הזאת ועל סמך זה פנינו לשתי המועצות הלאומיות הרלוונטיות, המועצה הלאומית לדימות והמועצה הלאומית למחלות לב וכלי דם על מנת שיבחנו את הטכנולוגיה הזאת מבחינת יעילותה ובטיחותה. במקביל או בעצם לאחר מכן נחשפנו למסע פרסום שנראה בעיני רבים כמסע פרסום מאוד אגרסיבי באמצעי התקשורת, שהרושם של מי ששמע את הפרסום היה שכל מה שאנשים צריכים זה ללכת ולעשות את הבדיקה בעצמם ללא הפניית רופא. זה היה הרושם שניתן לבצע את הבדיקה, זו בדיקה קלה מאוד, בלי שום סכנות ובלי שום בעיות ולאחר מכן אנשים יכולים לדעת שמצבם הרפואי טוב והכל נהדר, זה היה הרושם.

כמובן שכאשר יצא כזה מסע פרסום תקשורתי, כאן כבר לא יכולנו יותר לשבת בצד ולחכות לקצב הרגיל של הבחינה המקצועית. במקביל גם הייתה אלינו פנייה של נשיא האיגוד הקרדיולוגי שהפנה את תשומת ליבנו למסע הפרסום המאוד אגרסיבי וביקש שמשרד הבריאות יוציא הודעה מקצועית בנושא. ואכן קיבלנו מסמך שבשלב ראשון היה כטיוטה, על ידי שני ראשי האיגודים, האיגוד הקרדיולוגי והאיגוד הרדיולוגי, וכמו כן של שתי המועצות הלאומיות, המועצה לדימות והמועצה ללב וכלי דם, כאשר בעצם על סמך ההמלצות שלהם הוצאנו הודעה לתקשורת.

ההודעה שלנו, מי שקרא אותה, ההודעה עצמה לא פסלה את הבדיקה, לא התייחסה לכל הנושא של הסל, מה שאנחנו בעצם הדגשנו היה שמדובר פה בבדיקה רפואית וכמו כל בדיקה רפואית באשר היא, יש לה גם יתרונות וגם חסרונות וכאשר מבצעים את הבדיקה, אנחנו חושבים שבדיקה כזאת חייבים לבצע אותה אך ורק על פי הפנייה של רופא שמכיר את היתרונות ואת החסרונות של הבדיקה, וזאת מאחר ומדובר בבדיקה יחסית חדשה, המידע על הבדיקה הזאת הולך ומצטבר. בשלב זה אין הנחיות מקצועיות, אין כללים מקובלים לא בעולם וגם לא בישראל ולכן מן הדין להתייחס לבדיקה הזאת בזהירות ובתשומת לב מיוחדת מבלי כמובן לגרוע מחשיבות הבדיקה, אלא הדגש העיקרי הוא שזו לא בדיקה שכל אדם יכול לפנות ישירות למכון הלב ולבצע את הבדיקה כבקשתו אלא צריכה להיות הפנייה על ידי רופא.

עד כאן העמדה שלנו כמשרד הבריאות וחשבנו שעשינו עבודה טובה במובן הזה משום שההמלצות שלנו באמת השפיעו על ההתנהגות במדינת ישראל, אנשים לא הלכו לבדיקה הזאת למיטב ידיעתנו, בעקבות ההודעה שלנו, על בסיס של כל אדם באשר הוא רוצה אלא לאחר התייעצות רפואית ועל פי הפנייה של רופאים מתאימים. כאשר יחד עם זאת בעקבות הכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות, הבנו שהעמדה שלנו כנראה לא הובנה לציבור כמו שצריך ולא רק זאת אלא שאותם אנשים שהיו שותפים לעמדה הזאת, לא הבינו את העמדה ויצאו בחלקם גם בניסוחים שונים. בעקבות זאת יזמנו פגישה חוזרת הפעם בשיתוף של ההסתדרות הרפואית, גם של האיגודים המקצועיים ושל שני ראשי המועצות וביקשנו מהם לנסח מחדש את העמדה שלהם. את הפגישה הנוספת קיימנו ביום חמישי האחרון ואת הסיכום והעדכון הנכון, אני חושב שהמשא ומתן התקיים עד לפני שעתיים, ומה שמונח לכם פה על השולחן זה כרגע מסמך שנחתם כשאנשים הגיעו לפה, ביקשנו מהם לחתום כל אחד לגבי ההסכמה שיש בין כל האנשים שחשבנו שיש להם עניין חשוב בנושא ובמיוחד עמדה מקצועית לגבי המשמעות של הבדיקה, היתרונות שלה ולגבי השימוש הנכון בבדיקה הזאת לצרכים הנכונים. בנוסף לזה ביקשנו מהאיגוד הרדיולוגי שיכין מצגת קצרה שתציג בפני החברים שמשתתפים כאן בדיון, מה זאת בעצם הבדיקה הזאת, למה היא נועדה ועל מה אנחנו מדברים כדי להשכיל אותנו, בבקשה.

שלום לכולם, אני פשוט אעשה סקירה של 4 דקות על מה זה המכשיר למי שלא מתעסק איתו. אני רואה שרוב האנשים פה דווקא כן מתעסקים איתו, אבל למי שלא אני אמנה יתרונות וחסרונות עיקריים ואיפה ישראל עומדת מבחינת ההכנות לשימוש במכשיר. כפי שאתם רואים במצגת, זה מכשיר הסי.טי. הראשון שאפשר לראות אותו במוזיאון המדע בלונדון משנת 1972, מאז פותחו הרבה דורות של מכשירים והגענו למכשירים שנראים כיום בשנת 2005 כך. השיפורים העיקריים במכשירים הם קודם כל זמן סריקה, מכשיר כזה היה נותן פעם תמונה ב-5 דקות, היום תמונה נוצרת בחלקיקי שניות. איכות התמונה, אחד השיפורים העיקריים במכונה הזאת, זה לא המקום פה לפרט אמנם אבל אפשר לסרוק את הגוף בפרוסות מקבילות של גלאים וזה חוסך המון זמן לכן המכשיר החדש, מי שלא בעניינים שומע על מכשיר רב פרוסתי, מכאן שמו. יש הרבה גלאים שנוסעים במקביל סביב החולה בזמן הסריקה והם גם מסתובבים מאוד מהר. גם הטכנולוגיה והמחשוב השתפרו מאוד בשנים האלה ולכן הגענו למצב של מכשיר כיום של 16 ובשנה האחרונה יש מכשירים של 64 פרוסות - - -

שמקצרים את זמן הבדיקה בכמה זמן?

כתוב פה, זה יכול לסרוק את כל הגוף בכמה שניות. והחולה עובר דרך המכשיר הרבה יותר מהר וזה מאפשר לנו את הדבר הבא, להקפיא למעשה במרכאות את הפעילות של אחד האיברים שזז הכי מהר בגוף וכאן הגענו ללב. הלב זה איבר שלא מפסיק לזוז ובזכות הטכנולוגיה המהירה הזאת בסי.טי. היום אנחנו מסוגלים אפילו להפיק את הסרט הזה שמקפיא את השלבים השונים של הלב בשלבים שונים של התכווצות. פה זה מאפשר לנו גם כך לראות את כלי הדם, כאן במבט חד תלת מימדי של הכלים, כאן במבט מתחת, רק למי שלא מכיר את הדברים האלה, אפשר לראות פה יפה מאוד, הכל עומד מלכת, חדר ימני, חדר שמאלי, עלייה ימנית, עלייה שמאלית, יש פה את העורק הימני הראשי, במבט מלמטה של הלב, הווריד הראשי שמנקז את הלב, התמונה כאילו קופאת וזה מאפשר לנו טכנולוגית להסתכל ולראות את העורקים הכלליים שמספקים את הלב.

מה זה בדיקת סי. טי. של הלב? צריך קצת לעשות סדר. זו למעשה בדיקת סי. טי. רגילה, כמוה מתבצעות בארץ בכל מיני תחומים, בכל מיני התוויות, כ-600,000 בדיקות בשנה היום. מדובר באותה כמות חומר ניגוד, כמות דומה מאוד של קרינה כמו בדיקה תלת פאזית לבטן או מיליון בדיקות אחרות שאנחנו מבצעים יום יום באלפים. הסריקה נמשכת 10 שניות, עיקר העבודה היום והטכנולוגיה היא שאנחנו צריכים לעבוד במשך שעה ומשהו על הבדיקה, על תחנת עבודה. אלפי מגה וואטים של מידע עוברים מהמכשיר לתחנת העבודה ואני צריך לשבת ולהזיע או כל מי שמתעסק בזה, לפעמים חצי שעה, שעה, בשביל להוציא את הדבר הבא. התמונות יוצאות בכל מיני פורמטים, כל חברה מתמחה בצורה אחרת אבל זה גם באיכות קצת ירודה, רק בשביל להעביר את זה לסרט, אפשר לראות את השחזורים של הלב, את העורקים הימני הראשי, העוקף השמאלי, בדו מימד ובתלת מימד ולמעשה זו תמונה שהיא אנלוגית או דומה מאוד לתמונה שמקבלים בצינתור ומכאן נכנס השם הלא נכון, הצינתור הוירטואלי, אבל זה עיבוד ממוחשב של סי. טי. רגיל. זה לא צינתור וכאן אני מבקש שבוועדה, אם נמשיך לדבר, לא להשתמש במונח, צינתור וירטואלי.

זו צורה אחת להדגים את זה, ישנן צורות שונות. זו הדוגמא של מישהו בריא, ואם נראה דוגמא של מישהו חולה אז כל אחד, לא צריך להיות רופא גדול בשביל להסתכל ולראות שיש פה הצרות קשה בעורק השמאלי הראשי וכך זה נראה בצינתור במקביל והבדיקה היא בדיקה מבטיחה לכל הדעות. הספרות על 64 פרוסות היא מועטה מאוד, יוצאת בימים האלה, מאמרים קטנים, סידרות קטנות. הספרות היותר רווחת או שקיימות יותר עבודות לגביה היא של 16 פרוסות אבל זה כבר מכשיר שאנחנו מתחילים להיפרד ממנו. קשה היום להגיד כמה המכשיר סנסטיביטי או ספסיפיטי, כל סידרה מודדת את זה אחרת ומראה את זה אחרת, משהו אחד עובר כחוט השני בין כל הסדרות זה שהערך המנבא השלילי של הבדיקה, הוא כנראה מאוד גבוה. זאת אומרת שכשהבדיקה אומרת תוצאה למישהו היא נעשתה טוב והיא באיכות טובה ואומרים לו, זה תקין, הוא זכאי. זה כנראה תקין גם אם יעשו צינתור ב- 97, 99 אחוז, המספרים הם גבוהים מאוד. אז זה דבר אחד ולכן מפה נגזרת הסלקציה שאנחנו צריכים לעשות היום במצב הקיים לגבי החולים האלה, למי להפנות ולמי לא. אבל כוחותיה ויתרונותיה של הבדיקה הם גבוהים. ישנם עוד יתרונות לבדיקה הזאת - - -

קודם כל כמה היא עולה?

רגע, את זה תשאל עוד מעט ונאמר לך.

למה רגע, אולי אנחנו יודעים לתרגם את זה ישר למעשה.

היום בשוק היא עולה בין 3000 ל-4000 שקל.

אין מספר מוגדר?

תלוי במכון.

אם יעשו את זה בצורה מסודרת בבתי חולים, כמה היא תעלה?

2500, 3000 שקלים.

וכמה עולה צינתור?

10,000 אבחנתי ו-24,000 טיפולי. רק להגיד שישנם כמה יתרונות נוספים מעל בדיקות אחרות וזה שכאשר בא החולה, הוא לא בא עם כותרת, אני חולה לב, הוא בא עם כאבים, ויכול להיות שהוא בא עם כאבים אחרים ובעבודות שיש היום רואים ש-15 עד 30 אחוז מהבדיקות שאנחנו עושים מוצאים סיבות אחרות לכאבי חזה. דוגמא של זקנה מהשבוע שבאה עם כאבי חזה ומנהל הטיפול נמרץ שאל, מה יש לה? עורקים כליליים יצאו תקינים כמו שרואים פה, הוא שאל אם יש קרע באבי העורקים או דיסקציה מה שאנחנו קוראים, היה תקין, הוא שאל על תסחיף ריאתי באותה בדיקה של 10 שניות, אמרתי לו שזה תקין, אבל מצאנו לה ממצאים בחוליות שיכול להיות שזה גרורות והיא נשלחה לבירור בכיוון אחר לגמרי מהכאבים, זאת אומרת לבדיקה הזאת יש ערך נוסף.

שאלה נוספת שעולה בתקשורת ובכל מקום, כמה חשיפה יש בבדיקה לקרינה מייננת. לפי הספרות שאספנו, לפי מומחים שהתייעצנו עימם, אלו הממצאים. בסי. טי. של הלב יש קצת יותר קרינה ב-30 עד 40 אחוז מצינתור לב, אבל יש חצי מהקרינה מאשר במיפוי תליום במאמץ, חצי מהקרינה וחצי מהסכנה לחשיפה לסרטן. מה קורה היום בארץ? אני ספרתי 12 מכונים שיש להם את הציוד, רובם גם מציעים את הבדיקה היום לקהל הרחב ולרופאים המפנים עם מכשירים מתקדמים וברובם יש צוותים שעובדים יפה מאוד, בחלקם זה צוות משולב של רדיולוג, קרדיולוג, אפשר לראות פה את הרשימה והיא גדלה כל יום וכמעט בכל חודש יש מרכז או שניים שמקבל מכשיר מתקדם שמסוגל לבצע את הבדיקה. בשורה תחתונה הוכשר כוח אדם די מכובד במרבית האזורים בארץ שיכול לכסות כל אזור מבחינת שירות. במקום 600 בדיקות, אם יהיו 620,000 בדיקות, המכונים האלה מסוגלים לזה, כוח האדם מסוגל לזה, אנחנו למעשה מוכנים להתחיל שימוש יותר כמותי בבדיקה הזאת היום בארץ. ישראל אני חושב עומדת במקום יפה מאוד יחסית לכל העולם המערבי מבחינת הכשרת אנשים וציוד. בשנתיים האחרונות יותר מ-3000 בדיקות בוצעו בתחום הזה ולהרבה מאוד אנשים יש היום ניסיון שיכול להקנות להם אפשרות להתחיל לעבוד, זהו תודה רבה.

אני מציע שלגבי השימושים הרפואיים, נשיא איגוד הקרדיולוגים, פרופ' דן צבעוני, יסביר את השימוש הרפואי.

קודם כל אני רוצה להגיד שהאיגוד הקרדיולוגי מברך על הכנסת טכנולוגיה חדשה זו ועל ההתקדמות הגדולה שחלה בסי. טי. כפי שציין ד"ר קונן, לבדיקה הזאת יש פוטנציאל שאנחנו חושבים שהוא פוטנציאל גדול אבל הדגש חייב להיות על המילה פוטנציאל כי כפי שהוא אמר, היום הסדרות שמתארות בספרות את יעילות השיטה כוללות כ-60 חולים כל סידרה, כלומר אלה סדרות מזעריות. מרבית הסדרות שפורסמו עד עכשיו הם על ה-16 חתכים ויצא מאמר מערכת בעיתון מכובד ביותר בנושא הזה שמבקש עדיין להיות עם עיניים פקוחות לגבי השיטה היות והשיטה של ה-16 נמצאה כמדויקת או די מדויקת באבחנה של חולים שאין להם מחלה אבל בקבוצה גדולה מאוד של חולים באחוז נכבד מאוד של החולים השיטה הוכחה כלא יעילה. חלק מהחולים עם הסתיידויות, לא כאן המקום להיכנס. לכן באדיטוריה, במאמר מערכת שיצא לפני 3 חודשים ב-uropion society of kardyology שזה איגוד מכובד ביותר, הוא מזהיר מפני שימוש נרחב וצריכים להיות עם עיניים פקוחות. וגם אנחנו עם עיניים פקוחות. לכן אנחנו חושבים שהשיטה הזאת יש לה פוטנציאל גדול ואני רוצה לציין שהאיגוד הקרדיולוגי לקראת הכינוס השנתי הקרוב שלו הזמין את המרכז עם הניסיון הגדול ביותר באירופה לבוא ולתת הרצאות אצלנו ולערוך דיון, אנחנו גם שולחים מתמחים למרכזים שונים לבדוק את הנושא כך שאנחנו עם עיניים פקוחות מאוד ונשמח אם תהיינה שיטות מדויקות על מנת לאבחן או לשלול מחלת לב.

בשלב הנוכחי אבל אי אפשר להתייחס לבדיקה הזאת כפי שנאמר גם במסמך המשותף, כבדיקת סקר היות והבדיקה הזאת יש בה גם חומר ניגוד שיכול לפגוע בכליות, יש בה גם קרינה, אמנם לא גדולה מאוד אבל כמו כל בדיקת סי.טי. יש בה גם קרינה, כך שזה לא כמו בדיקת כולסטרול שמישהו מחליט שהוא נכנס לאיזשהו מקום, בודק לעצמו רמת כולסטרול ויכול להעריך את דרגת הסיכון שלו. נאמרו עוד מספר דברים לגבי זה שעל ידי הכנסת השיטה ניתן יהיה לחסוך אלפי צינתורים, אלפי אנשים על ידי גילוי מוקדם לא ימותו. אבל הדבר הוא בדיוק הפוך. כבר עכשיו מאז שנכנסו הבדיקות מספר הצינתורים גדל. גיסי עבר בדיקה כזאת והוא עומד לעבור צינתור. יש לי קרובת משפחה שחשבתי שיש לה הסתברות קטנה של מחלה, שלחתי אותה לד"ר קונן וד"ר קונן אישר את מה שאני חשבתי שאין לה מחלה. כלומר, בחלק מהחולים חשוב להפנות, ורק אדם שמתמצא יכול להפנות, בחלק אחר של החולים אין טעם לעשות את הבדיקה הזאת וצריך לדעת מתי כן ומתי לא ושוב אני אומר, אנחנו לא מסוגלים ברמת הידע היום, לצאת ולבוא עם קווים מנחים למי כן ולמי לא מאחר שבמכשיר הזה שעושה 64 חתכים יש סדרות של 60 חולים. צריך לחכות שיהיו אלפי חולים שיעברו את הבדיקה הזאת, שהבדיקה הזאת תושווה לצינתור רגיל או לבדיקות אחרות עד שניתן יהיה לקבל מידע ברור.

ישנם בעולם איגודים נכבדים ביותר לקרדיולוגיה, האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה, שני איגודים אמריקאים לקרדיולוגיה שממהרים לצאת עם קווים מנחים לכל בדיקה, לכל שיטה חדשה. אף איגוד בעולם עדיין לא יצא עם קווים מנחים וזאת עקב כך שהמידע שנמצא היום לא מאפשר לצאת עם קווים מנחים. האיגוד הקרדיולוגי הוא איגוד מסודר, אמין שקיים למעלה מ-50 שנה שכל הזמן מנסה להכניס שיטות חדשות. אני הייתי אחראי על הנושא של מניעת מחלות לב, גילוי מוקדם של מחלות לב. הדבר הכי חשוב עבורי ועבור האיגוד הקרדיולוגי זה אבחון מוקדם, אבל אם נעשה היום לעוד מאה אלף איש את הבדיקה כאשר 90 אלף איש יהיו שלא לצורך, 90,000 איש מהם יקבלו קרינה שלא לצורך, 90,000 יקבלו חומר ניגוד שייתכן ובחלק מהם יפגע בכליות, לחלק לא קטן מהאנשים יגלו ממצאים חשודים למחלת לב, וכל אחד מהקרדיולוגים שיושב כאן ואחרים, כבר צינתר חולים פעם שנייה. זאת אומרת פעם ראשונה הם קיבלו קרינה וחומר ניגוד בגלל שהם הלכו לסי. טי. שלא היה צריך לעשות אותו, ומכיוון שהיו ממצאים חשודים הם עברו צינתור שני. לי יש חולה שצינתרתי לפני שבועיים, עורך עיתון חשוב שלא אזכיר את שמו. פעמיים הוא בא אלי עם כאבי בטן, אמרתי לו זה כאבי בטן אתה לא צריך שום דבר. פעם שלישית הוא הלך לרופא ששלח אותו לסי. טי. היה ממצא חשוד בסי.טי. , עבר צינתור והתברר שלא היה לו שום דבר כפי שאמרתי לו מהתחלה. הסי.טי. טעה, למה? כי היו שם הסתיידויות. והאיש הזה קיבל פעמיים חומר ניגוד ופעמיים קרינה שלא לצורך.

אני מציע לכולם כמו שעושים ברפואה טובה, לנהוג במתינות. כאשר יצטבר מידע על הדיוק של השיטה, האיגוד הקרדיולוגי יהיה הראשון להמליץ על הכנסת השיטה בצורה מסיבית. אנחנו נלחץ ואנחנו נילחם את מלחמתו של החולה להכניס את הבדיקה הזאת ולעשות אותה לאנשים שצריך לעשות להם אותה. כל עוד אנחנו לא יודעים בדיוק את השיטה, אי אפשר להכניס אותה כבר עכשיו כשיטה גורפת ובוודאי לא כשיטת סקר. נאמר בכתבה הזאת שטות שלא ייתכן שרופא אמר אותה, שהשיטה הזאת תרומתה כמו המצאת הפנצילין. זה צוטט מפי אחד הרדיולוגים. אני בטוח שאף רדיולוג לא אמר שטות כזאת. עוד נאמר שביצוע הבדיקה הזאת יקטין בצורה משמעותית את מספר הצינתורים וכפי שאמרתי קודם, ההיפך הוא הנכון. אם יעשו את הבדיקה הזאת בצורה בלתי מבוקרת, מספר הצינתורים רק יגדל כפי שקורה כיום שמספר הצינתורים גדל. אם יעשו אותה בצורה מבוקרת ייתכן ומספר הצינתורים יקטן. אנחנו האיגוד הקרדיולוגי מחכה שאיגודים גדולים ייצאו בקווים מנחים, ואי אפשר על סמך ניסיון של כמה עשרות מקרים בכל מכון לב, כבר להוציא קווים מנחים שהאיגוד הקרדיולוגי בישראל יהיה החלוץ העולמי בהוצאת קווים מנחים. אני גם רוצה לומר שהאנליזה של השיטה הזאת דורשת כמובן הרבה מאוד ניסיון, ולא כל מי שקנה מכונה כזאת יכול מייד לעשות אנליזה. אני מקווה שיוכשרו, וכבר מוכשרים כיום, אנשים מתאימים על מנת שבמידה ומפענחים את הבדיקה, הבדיקה תצא אמינה.

לסיכום, האיגוד הקרדיולוגי עם עיניים פקוחות. האיגוד הקרדיולוגי ישמח מאוד שהשיטה הזאת תוכיח את עצמה בהשוואה, באנליזה מקבילה לצינתורים או לבדיקות אחרות, ואנחנו נהייה הראשונים שנדחוף את הכנסת השיטה הזאת לכל אדם שמגיע לו. גם כיום אני חושב שחולים מסוימים שלא מסוגלים לעבור צינתור, חולים מסוימים שכלי הדם אינם מאפשרים להכניס להם את הקטטרים, שיש סיכון גבוה, אנחנו בעד הכנסת השיטה. אבל אני מזהיר מפני הכנסת השיטה הזאת לאלפי חולים שאינם זקוקים לה, זה יניב מידע שבחלקו הגדול לא אמין, מידע שיגרום לכך שהרבה יותר אנשים יעשו צינתורים ממה שנעשים כיום.

אתה הבאת דוגמא של צינתור שנעשה בגלל הבדיקה והוא היה צינתור מיותר. יש לי שאלה הפוכה - - -

הסי. טי. היה מיותר והסי.טי. גרם לצינתור מיותר.

נגיד שהסי.טי לא היה מיותר אבל הסי.טי. גרם לצינתור מיותר, צינתור שלא לצורך, זאת הדוגמא שאמרת, שהסי.טי. אמר שיש חשש, צינתרת והכל היה בסדר. השאלה כמה צינתורים עושים בשנה שמתברר שהם היו מיותרים?

תרשה לי לתקן אותך ואל תיעלב ממה שאני רוצה להגיד.

אני לא נעלב, אתה בטח בקי יותר ממני בעניינים האלה.

אדם שמצנתר, רופא או מכון לב, שכל הצינתורים שהוא מצנתר יוצאים עם מחלה משמעותית זה מכון גרוע שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיכנס אליו. מדוע? זה כמו כירורג שכל בטן שהוא פותח עבור הפנדציט, מתגלה שיש לה פנדציט. זה סימן שהיו מקרים אחרים של כאבי בטן שהיה צריך לנתח והוא לא ניתח. לכן יש קבוצת אוכלוסיה שאנחנו מצנתרים אותם בסביבות 15 אחוז מהאנשים שיש להם כאבי חזה, שינויים בא.ק.ג. שמאוד מחשידים שמדובר במחלת לב. באנשים האלה אתה מצנתר ומוצא ש-15 אחוז מהחולים אין להם מחלה, וכך מתנהל מכון טוב. אז אם ניתן היה להקטין את האחוז הזה אז אני אשמח מאוד, אבל מגיע חולה איש בן 60 עם כאבים בחזה ובסופו של דבר מסתבר שאין לו מחלה, ההסתברות שלגבר הזה בן ה-60 יש מחלה, עולה לאין ערוך על ההסברות שאין לו. אז אם את כל האנשים האלה נשלח לסי.טי. 80 אחוז מהאנשים האלה אחרי הסי. טי. יצטרכו לעבור גם צינתור. אז עדיף להפנות את החולים האלה שמגיעים לחדר המיון עם כאבים בחזה, עם שינויים בא.ק. ג. להפנות לצינתור שיתברר ש-15 אחוז התמזל מזלם ואין להם מחלה מאשר להפנות את כל האנשים האלה לסי. טי. ממוחשב ואז יתברר ש-70 או 80 אחוז מאלה יעברו צינתור. כך ששוב אני אומר, האינדיקציות עדיין לא נקבעו, צריך להמתין שגופים ממוסדים ומאוד אחראים יקבעו את האינדיקציות ואז האיגוד הקרדיולוגי יהיה הראשון שידחוף וילחץ ואנחנו נבוא למשרד הבריאות ונלחץ שזה ייכנס לסל הבריאות.

את זה כבר אמרת מקודם ואני מבין שלא הבנתי את מה שאמרת, ואני שוב חוזר ושואל. כמה צינתורים נערכים בשנה? לא באחוזים, במספרים מוחלטים, כשאנחנו אומרים 15 אחוז או 18 אחוז זה יפה מאוד אבל אני רוצה לשמוע מספרים מוחלטים, כמה צינתורים מתברר לך שהצינתור היה מיותר?

עושים בשנה כ-40 אלף צינתורים מסתבר שכ-6000, אבל זה לא צינתור מיותר, מי שהיה מצנתר ומוצא אצל כל האנשים סתימות בכלי הדם, עדיין היה מפספס או מחטיא עוד 6000 - - -

מה שאתה אומר זה ש-24,000 אנשים מתוך 40,000 שמצונתרים, 36,000 עוברים או בלון או סטנטים - - -

לא, סליחה, לא כל היצרות מחייבת הרחבה. יש אנשים שאתה עושה להם צינתור מתברר שהם צריכים להחליף מסתם, הם צריכים להחליף משהו, זה צינתורים שהיו מחוייבי המציאות. יש כאלה שהולכים לניתוח מעקפים, לא בכולם אתה עושה.

אבל אצל 6000 מתברר שהכל בסדר?

האוטמים הקטלניים, הם על רקע של כלי דם שנראים מוצרים מאוד או שהם כלי דם שיכולים להראות קצת מוצרים?

אוטמים הם על רקע של חסימת עורק, הם לא קיימים אלא במקרים נדירים של 0,1 אחוז שהעורקים פתוחים. עורקים קיימים כאשר עורק נחסם, כאשר ישנה היצרות וחסימה ויצירת כריש בתוך עורק. אין דבר כזה שיש אוטם והכל תקין.

לא כשעשית צינתור והכל בסדר ובעוד שבוע מתגלה שיש אוטם נרחב - - -

סליחה, אין לאדם הצירות, זה מה שאני אומר.

אבל היצרות לא הורגת, הפלאק הורג.

שוב אני אומר ש-15 אחוז של אנשים - - -

6000 אנשים, דבר במספרים מוחלטים.

6000 איש עוברים צינתור ולשמחתם מסתבר שהעורקים שלהם תקינים. לו כל הצינתורים שהיו נעשים במדינת ישראל היה מסתבר שיש סתימות בכלי הדם, עוד 10,000 איש עם סתימות היו מפספסים וזה מה שהיה קורה שאנשים היו באים עם כאבים בחזה ונפטרים באופן פתאומי כפי שנפטרים היום אנשים שלא עוברים את הבדיקות. לכן חדר צינתור טוב שעובד לפי ההנחיות, תמיד יש כ-15 אחוז של אנשים שמסתבר שגם הכאבים בחזה וגם השינויים בא.ק.ג. לא הצביעו על מחלה. אם נכניס רק על אנשים שיש להם סתימות במאה אחוז, אז יהיו לנו לא עוד 6000 אלא עוד 10,000 איש שפיספסנו והרבה יותר אנשים ימותו עקב כך מאשר אותם 6000 איש שעברו צינתור ובסוף למזלם הגדול הסתבר שאין להם מחלה.

אני מנהל מכון הרנטגן בבית החולים כרמל. אנחנו אולי החלוצים ביחד עם ביקור חולים בנושא של הבדיקה הזאת. עשינו עד היום בעצמנו 1500 בדיקות שבערך בשליש גם צינתרנו כדי ללמוד כמה אנחנו מדייקים. כתבנו פה מכתב שאנחנו נקרא אותו בפניכם.

איפה זה התפרסם?

סליחה, אבקש לא להפריע, בואו נקבע את הכללים. כל אחד יגיד את דעתו. אתם מומחים גדולים בנושאים שלכם. יכול להיות שמישהו יגיד את דעתו שהיא לדעת אחר לא נכונה אבל הוא יגיד את דעתו. כולם יקשיבו והשני אחר כך יגיב ויסתור, כל אחד בזמנו ואנחנו נשמע את כולם ואחר כך הוועדה שהיא פחות מבינה בנושאים מכל אחד שיושב פה בחדר, תקבל את ההחלטות שלה.

אנחנו קודם כל הסכמנו פה ביחד כולנו, שני האיגודים, וחתמנו על נייר משותף, אז לכן זה קצת הפתיע אותי כיוון שבמכתב שכתבנו ביחד יש התוויות מאוד רחבות. אחד זה כשאי אפשר לבצע בדיקה בגלל בעיות טכניות, אז בעיות טכניות זה דבר מאוד רחב. כאשר מתקבלות תוצאות שאינן חד משמעיות, כאשר יש חולים שיש להם מעקפים מורכבים, כאשר יש חולים שיש להם סטנטים ועוד ועוד, ואנשים בבדיקות לא ברורות שהן בדיקות מאמץ ומיפויים שהם לא ברורים, זה אצל אוכלוסיה מאוד גדולה של חולים שיכולים לעבור את הבדיקה הזאת. אני קודם כל מסכים שזאת לא בדיקת סקר. ממש לא בדיקת סקר, היא לא ערוכה עדיין להיות בדיקת סקר ולא בטוח שהיא תגיע למצב של בדיקת סקר.

מה שבטוח זה שאם אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם הרפואי, אז יש מגמה מתמשכת ואי אפשר להתווכח על זה שכל הנושא של צינתור שזה לאו דווקא כלי דם כליליים. אם תיקח את אבי העורקים, אם תיקח עורקים של הכליות, עורקי הצוואר, בצורה שיטתית עברנו לעשות את זה בצורה לא פולשנית. זאת אומרת היום אין מצב כמעט שמנתחים נניח את אבי העורקים על סמך צינתור. עושים סי. טי. עושים M.R.I., כנ"ל לעורקים של הצוואר, כנ"ל לעורקים של הכליות, הלא אין על זה ויכוח. זה ברור שכשאנחנו מתגברים עכשיו על הבעיה הטכנית של תזוזת הלב, זה רק יהיה טבעי שהבדיקה האבחנתית תיעשה, אני לא מדבר על הטיפול, אני לא מדבר על ההתוויות שלה, אני מדבר על העניין הטכני. הרי גם אתה תשמח שתהיה לך בדיקה שאתה לא צריך להכניס מחט. אם תוכל לקבל את האינפורמציה בצורה נוחה ושקטה בלי לחשוף את החולה לסיכון, ועזוב את הסקר, אני מדבר על החולה שאתה רוצה לצנתר אותו כדי לדעת מה קורה איתו, תעשה לו את הבדיקה בצורה לא פולשנית, זה יהיה סי. טי. או M.R.I. וזאת המגמה וזה יקרה בין אם נאהב את זה או לא, זה רק עניין של זמן כמה הטכנולוגיה תרוץ מהר קדימה ואז יקרה מה שקורה ברפואה כרגיל שאנחנו מקבלים בדיקה מאיזושהי מחלקה בבית החולים, עושים את האבחנה ושולחים אחרי זה להמשך טיפול.

כרגע יש איזושהי אנומליה שהיא ארוכת שנים שבזמן האבחון, בחלק גדול מהמקרים, הם עושים גם את הטיפול שזה מצב לא נורמלי כי הדיון אם יבצעו פעולה פולשנית או לא יבצעו פעולה פולשנית מתבצע כשהחולה נמצא על השולחן, ואז גם עושים דיון איזה סטנט יכניסו לו שזה מצב שהוא לא תקין. הרבה יותר בריא היה אם החולה היה עושה בדיקה אבחנתית - - -

סליחה, כאן יש מישהו שמלמד את הקרדיולוגים איך עושים קרדיולוגיה. לא ייתכן שדבר כזה ייעשה.

סליחה, אתה דיברת, תאמין לי אף אחד לא הפריע. שמעו אותך בקשב רב ואני בטוח שזה שדובר עכשיו לא הסכים איתך והוא לא התפרץ לדברים שלך, הוא נתן לך את הכבוד שלך, אז תן לו בחזרה את הכבוד שלו. התפקיד שלי פה הוא לנסות לשמור על זכות הדיבור ולהקשיב ולנסות ללמוד במקצת את מה שאתם כבר שכחתם.

בפועל יש בינינו הסכמות רחבות מאוד. יש הסכמה רחבה מאוד, בוודאי על הנושא של בדיקת סקר, אני חוזר לזה. אבל המגמה הזאת היא בלתי נמנעת, אנחנו נעבור לעולם של פעולות לא פולשניות, לא יעזור שום דבר, לפחות הדמייה לא פולשנית. את האינדיקציות, איזה חולים יבצעו את הבדיקה, מתי יבצעו את הבדיקה, אתם תקבעו. אני לא מזמין לעצמי חולים, תלמדו. אני עוד לא הפניתי לעצמי אף חולה. אני מקבל חולים מכירורגים, מכירורגים כלי דם, כלליים, נוירולוגים, כולם שולחים אלי חולים, אני לא מפנה לעצמי חולים. אתם תחליטו אם אתם רוצים לשלוח את החולה אלי או לא. אבל החולה יצטרך לדעת שהוא לא חייב ללכת לעשות צינתור בכל מיני אינדיקציות והן תלכנה ותתרחבנה, את זה אתם חייבים להבין. ואני חושב שזה טוב גם לכם שהעניין הזה של הדמייה מתרחב. זה מצב לא בריא שאתה מפנה לעצמך את החולה ואתה גם ביחד איתו מחליט על הפעולה ואתה גם ביחד איתו מחליט על הסטנט, זה דברים שצריכים לקחת שיקול דעת, לתת להם את הזמן. לחולה מותר לעשות בדיקה וללכת יום אחרי זה ולהתייעץ עם הרופא שלו ולהחליט מה הוא רוצה לעשות. ויכול להיות שהוא רוצה לעשות ניתוח ולא צינתור, ויכול להיות שהוא לא רוצה שום דבר, או שהוא רוצה טיפול שמרני. אתם לא מותירים לו פעמים רבות את האפשרות הזאת כיוון שהוא נמצא על השולחן ממילא ולהערכתי, כיוון שאתם נמצאים עם הצנתר בפנים, אז אתם עושים פעולות שלא תמיד הן מחויבות המציאות כי אתה לא רוצה להיכנס פעם שנייה לעשות שוב פעולה. אבל בואו נסיים כאן.

יש כרגע כמה הבנות מאוד ברורות בינינו. זו לא בדיקת סקר. יש שורה של אינדיקציות שהולכות ומתרחבות. יש בארץ ניסיון מצוין, בבית חולים כרמל, בתל השומר, באיכילוב, אפילו בהדסה ובבתי חולים אחרים, יש אנשים שיודעים לפענח את הבדיקות האלה ולבצע אותן יפה מאוד. בישראל אין בעיה בתחום הזה, אם תחליטו אז אפשר לעשות.

תודה, בבקשה פרופ' משה גרייף, יושב ראש איגוד הרדיולוגים.

את הבדיקה הציגו כבר ולא אחזור על כל הדברים שנאמרו. ד"ר נתן פלד אמר דבר חשוב שהצינתור כבדיקה אבחנתית נמוג למעשה במרבית האזורים בגוף בו הוא היה נהוג כבדיקה אבחנתית, במוח בבטן, באבי העורקים וכיוצא בזה, וכנראה שזאת המגמה העתידית. לרפואה המודרנית יש שני צירים גדולים שהיא הולכת עליהם ואנחנו רואים את המגמה הזאת. ראשית הבדיקות הופכות להיות פחות ופחות פולשניות, זה הטרנד של הרפואה המודרנית. הדבר השני זה היכולת לגילוי מוקדם של דברים ועצירת המחלה בשלב מוקדם. לכן מהסיבות האלה, כיוון שיש לנו פה כלי מצוין כפי שראינו, עם אחוזי דיוק גבוהים, הכלי הזה עונה על רוב המגמות שמתפתחות ברפואה המודרנית. אני רוצה להגיד על אחוזי הצינתורים המיותרים או הלא מיותרים. באתר שלכם נתונים של שנת 2000, 50 אחוז מהצינתורים הסתיימו בפעולה פולשנית. ניקח בחשבון, היה אז המספר שאתם ציטטתם באתר, היה 28,000 בשנת 2000, היום זה 40,000 , כ-15,000 בערך הפכו להיות בדיקות פולשניות. עוד 4000 הלכו לביי פס, ולמעשה היתר שזה היה כ-36, 37 אחוז, לא עברו לא ביי פס ולא ניתוח פולשני ומרביתם בעצם מתייחס לקורונריות. אז לכן אנחנו מדברים פה על למעלה משליש מבדיקות מ-40,000, שאפשר לעשות את החישוב על כמה מדובר.

הבדיקה הזאת, צריך לקחת בחשבון את העלויות, העלות שלה היא כרבע, אנחנו מעריכים, מהצינתור האבחנתי. בנושא קווים מנחים דרך אגב, חלק גדול מהבדיקות שמבוצעות מבוצעות כי יש את הבדיקה ואנחנו עושים סי.טי. של אבי העורקים, למשל לחולה שבא בתאונה או לכל מיני חולים שיש חשד לדיסקציה מחדר מיון, ומחליטים ומחכים ואין קווים מנחים לסי.טי. ראש, אלה בדיקות שנעשו באופן פרקטי נכנסו לעבודה, המכשירים קיימים, היכולת קיימת והן מבוצעות על סמך התוויות קליניות כפי שהן נוצרו במשך העבודה. הבדיקה הזאת היא בדיקת סי. טי. ובאופן עקרוני אני מבין שנמצאת בסל הבריאות כבדיקת סי. טי. לאחר תמחור מתאים אפשר להפעיל אותה ולספק אותה לאלה שצריכים את הבדיקה וחבל לעכב בדיקה שיכולה כן לתת תוצאות טובות וכן להציל חיים ולמנוע בדיקות יותר פולשניות. יש לנו הסכמה על מיגוון די רחב של בדיקות אני חושב שכאן יש לנו בדיקה שעונה על רוב הבעיות האלה.

להתחיל להגיד שהבדיקה הזאת היא מסוכנת זה לא המקום. הבדיקה הזאת היא בדיקה שיש לנו ניסיון רב איתה. מתבצעות מאות אלפי בדיקות כאלה בשנה. הסיכונים שקיימים הם קיימים אבל הם מזעריים, והסיכונים שקיימים בצינתורים יש בהם אותם סיכונים, גם בנושאי הקרינה וגם בנושאי חומר הניגוד, משתמשים בדיוק באותם חומרים בצינתורים. מעבר לכך יש עוד סיכונים בצינתורים שהם בסדרי גודל של אחד למאתיים או 300 חולים שיכולים להיות סיכונים מסוכנים מאוד. דימומים, סטרוקים, התקפי לב וכו'. אני לא אומר שבכל צינתור זה קורה אבל אלו צינתורים שקיימים וידועים בספרות. לכן אני לא חושב שצריך לחכות יותר מדי עם הבדיקה הזאת והניסיון שנצבר בארץ הוא ניסיון טוב ורחב יחסית, גם יחסית לעולם. כדאי להזכיר אולי את הנקודה הישראלית בסיפור הזה. אלסינט הייתה הראשונה שהמציאה את הטכניקה הרב פרוסתית, היא הניחה את התשתית בעצם למכשיר הזה שאנחנו משתמשים בו כיום, כבר לפני כ-10, 15 שנה, ואני חייב לציין שזה מוטיב לגאווה כחולה לבנה.

זה בא ממגזרות הלביא, לא? הטכנולוגיה של הלביא שסגרו וזה עבר לשם. זה מראה לך איך איך טכנולוגיה צבאית הופכת לאזרחית.

אני חייב להגיד שאני זוכר שאלסינט יצאו עם הרב פרוסתי הראשון שזה בתשתית של הדבר שאנחנו רואים כאן, ועשו להם בעיות בארצות הברית והם דחפו את זה כנגד הרבה בתי חולים שחשבו שזאת לא דרך נכונה, ואני חושב שהגענו היום למצב שכולם מכירים בזה. לכן יש לנו גם ניסיון קליני על המכשירים האלה כמכשירים קליניים לכל דבר, יש לנו את העומק של הניסיון הזה ואפשר כבר להגיד בוודאות כמה דברים שקיימים. כשאין למישהו מחלת לב, העורקים שלו תקינים, יש ודאות של 99 אחוז שזה תקין. אם הצינתור היה בדיקה לא פולשנית ולא יקרה, הויכוח הזה היה מתחיל להתקיים כבר לפני שלושים שנה. אם הייתה איזושהי בדיקה שהייתה יכולה לספק אלטרנטיבה לא פולשנית ולא יקרה אלא בעלות סבירה ומדויקת למדי, היינו כבר עושים את זה לפני 30 שנה.

אני יושב ראש המועצה הלאומית לדימות ובכובע הזה אשאר היום, לא כפרופסור בתל השומר. אני רוצה למקם את הבדיקה הזאת ברמה לאומית בתפיסה הכללית של דימות במדינת ישראל. יש לנו בארץ כיום קרוב ל-50 מערכות סי.טי. חלקן במגזר הפרטי, מרביתן במגזר הציבורי, קרי קופת חולים הכללית או משרד הבריאות או בתי חולים עירוניים. אנחנו מבצעים בשנה כ-600,000 בדיקות סי.טי. 50 אחוז מהן מיותרות. תאמינו לי, אבל זה המצב כמו שאומרים. אנחנו לא רוצים לתפוס רק מחלות ואינני רואה את השוני בין בדיקת סי.טי. כללית לבודי או לראש. כאשר קיימת טכנולוגיה והטכנולוגיה הזאת רצה, אני מניח שבבתי החולים הציבוריים מהר מאוד, תוך שנה, כולם יעברו ל-64 פרוסות. העלות של בדיקת סי.טי. היום הרגילה, יש מחיר ממשלתי ויש מחיר על השולחן, וזה בדרך כלל מחיר אחר.

תפרט בכמה כסף מדובר.

במשרד הבריאות הבדיקה עולה כ- 1100 שקל אם אני מדייק, זה נמכר בשוק ב-700 שזה מחיר טוב, 500 זה המחיר המקובל. להערכתי בשלוש מכפלות כאלה ניתן להגיע לבדיקת סי.טי של הלב. הבעיה של הקרינה, אם היא משמעותית או לא, שוב אני אומר, אנחנו עושים 600,000 בדיקות, 50 אחוז מהן מיותרות, ואנחנו לא מדברים עדיין על סקרינינג. אני רק אזכיר את הסקרינינג שעשינו לפני 10 שנים, הסקרינינג של בדיקות שד, 5 שנים רצנו עד שהגענו להחלטות שיוצאים לאוכלוסיה ועושים סקרינינג. סקרינינג יש בו עלויות, יש בו קרינה ברורה לאוכלוסיה אבל הדבר החשוב ביותר בחשבון הזה, מה שנקרא, עלות תועלת, גם ברמת הקרינה, גם ברמה הכספית וגם ברמה שאתה עושה גילוי מוקדם, אתה ברמה לאומית ולא מגיע לחולה מאוחר עם כל התסבוכות.

קודם כל אני רוצה לחזור ולהגיד מה שנאמר כדי להסיר כל ספק. כל מי שיושב סביב השולחן כאן רואה את הבדיקה הזאת כפריצת דרך, כבדיקה חשובה ביותר, אנחנו שמחים שקיימת הבדיקה הזאת ואנחנו בטוחים שיהיו בה פיתוחים רבים נוספים ובסופו של דבר הבדיקה אולי אפילו תשמש כבדיקה שתהיה שווה לכל נפש. יחד עם זה האיגוד הקרדיולוגי, וכאן אני שם עלי את הכובע השני, אני קרדיולוג, מנהל מחלקה קרדיולוגית, האיגוד הקרדיולוגי היה מאז ומתמיד איגוד אחראי ביותר. אגב אני בטוח שכל מי שישב כאן סביב השולחן ודיבר עד היום, כולל כבוד יושב ראש הוועדה, כשתהיה לו בעיית לב, הוא יפנה לקרדיולוג, הוא לא יפנה לרדיולוג, אני בטוח. אני חושב שכמעט מיותר להזכיר את זה.

אני עברתי צינתור לפני חודש וחזרתי למחרת לעבודה ולא פניתי לאף אחד.

מאה אחוז אבל מה שאני רוצה להגיד הוא שכשיש בעיות הפנייה היא לקרדיולוג. וכמו שאתה, גם רבים אחרים סומכים על הקרדיולוגים שלהם, ואני חושב שהאיגוד הקרדיולוגי גאה בכך שבאופן אובייקטיבי ובסקרים רבים שהוא מארגן עם משרד הבריאות ועוברים פיקוח מאוד יסודי של איגודים בין לאומיים, הקטין את התמותה ממחלות לב במדינת ישראל למדינה עם התמותה הקטנה ביותר שקיימת. זאת אומרת יש לנו הוכחות מאוד ברורות שמה שאנחנו עושים כבר שנים, אנחנו עושים את זה מצוין. ולכן יש לי איזושהי בעיה ואני חייב להגיד את זה סביב השולחן הזה כדי שבכל זאת לא יצא פה הרושם שיש איזה חוסר אחריות וכך הלאה.

אנחנו עושים עבודה אחראית. כשאנחנו מצנתרים חולה לפי הטכנולוגיות שקיימות היום, אז אנחנו באמת מחליטים שזה חולה שצריך צינתור ושעושים לו צינתור טיפולי, אז חס וחלילה שנגיד לחולה, ואני לא מאחל שיהיה מישהו מכם אבל חלק כבר עברו כאן, שיגידו לו בוא, עכשיו נעצור ונוריד אותך מהשולחן ותחשוב מה לעשות, כי אף אחד לא רוצה בזה ואין שום הצדקה לזה.

לכן קשה לי קצת לקבל מרדיולוג שאני מאוד מאוד מכבד את ההישג שלו בפיתוח הטכנולוגיה הזאת וברדיולוגיה, אין לי בעיה בתחום שהוא מומחה בו. אבל כשהוא נכנס לתחום שלי, בכל זאת , יש כאן תחומים שכל אחד למד הרבה מאוד שנים עד שהוא בא לרמה שבאמת באים ומתייעצים ודנים איתו מה לעשות. לעצם העניין, זה היה פשוט רק הערות ראשוניות, אני חושב שהנושא החשוב ביותר זה הנושא הבא. המסמך שמונח כאן וחתום על ידי כולם, חתום על דעת האנשים עם הוועדות שעומדות מאחוריהם שזה הרבה מאוד אנשים שחתמו בהסכמה על המסמך הזה. המסמך הזה לא שונה מהותית ממה שמשרד הבריאות פרסם לפני מספר שבועות ואפשר להסתכל על זה אחד לאחד. המסמך שפורסם על ידי משרד הבריאות, משרד הבריאות במקום לפרסם אותו בעיתונות - - -

תראה את השינויים "בדיקה חדשה יחסית ואין מספיק נתונים על רמת הדיוק שלה, הבדיקה הינה בדיקה חשובה ויש לה פוטנציאל אבחנתי רב".

נכון, אין שום קשר בין הדברים. הנושא המרכזי, ותרשה לי רק להבהיר מאיפה בא הדבר, כולל הגדרתך לגבי נושא הישיבה, זה בא מכך שמשרד הבריאות פרסם לעיתונות ולא פרסם בעיתונות.

שר הבריאות צלצל לכאן לפני 5 דקות ולא הסכמתי לקבל את השיחה.

כשהוא מפרסם לעיתונות טיבם של עיתונאים, ומזה הם חיים, וכל בעל מקצוע חי מהמקצוע שלו, הוא לקחת את הקטע שנראה לו הכי סנסציוני ואותו לשים בכותרות. והכותרת שהייתה, ואני מדבר עכשיו כשפורסם מסמך משרד הבריאות באחד או יותר מעיתונים, הייתה, הבדיקה מסוכנת. זו הייתה הכותרת, וכל מה שהיה כתוב מתחת לא היה חשוב. לכן אני מבקש שוב לחזור ולהגיד סביב השולחן הזה אליו מסובים כל האנשים שקובעים את המדיניות של הבריאות במדינת ישראל, ועד היום אני חושב ומאמין שנעשו דברים טובים. אנחנו יודעים מה מצב הבריאות, אני יכול להגיד על הקרדיולוגיה, יש נתונים, כולם חתומים על זה ומסכימים על מה שחתום כאן. אז אחד אומר דבר כזה והשני דבר אחר אבל קיימת הסכמה. אבל הייתי מאוד שמח שהמסמך הזה של המקצוענים שלכם, אנחנו אנשים מקצוענים, מה לעשות, ההסתדרות הרפואית עם האיגודים המקצועיים עם כל מה שקשור עם המועצות, יתקבל בתור הדבר הנכון עכשיו לחודש אוקטובר, עוד מעט ראש השנה 2005. ואנחנו כותבים ואומרים כאן, הבדיקה הזאת נלמדת ואנחנו רואים מה קורה.

אני רוצה להזכיר, למרות מה שאמר פרופ' יצחק יעקב על היחס בין בתי חולים, הסט האקדמי נקרא לו כך והסט הפרטי, המקומות המועטים שעושים את זה בצורה בפרטית, בחלקם ישנה בעיה אמיתית, איך עושים, מי מפענח וכך הלאה. אין לי שום בעיה איפה שעושה ד"ר נתן פלד או בתל השומר או בכל מקום ציבורי אחר שהבדיקה נעשית כי שם כללי המשחק הם שונים, הפיקוח אחר. וכאשר יוצאות מודעות ענק בעיתון שמזמינים כל אדם תבוא תחת המיטה וב-5 שניות תדע מה יש לך, ואני יודע מחברים שלי, צפון תל אביב, שבמקום לקנות איזה מסג' בספא ליום הולדת, אומרים, קנינו לך בדיקת סי. טי. של הלב, לא משנה אם אתה צריך אותה, אני חרד לבריאות הציבור. כי כל מה שיגידו על קרינה כאן, כולם יסכימו שיש פה קרינה, וכל מה שיגידו על חומר ניגוד כאן, כולם יסכימו שחומר ניגוד פוגע באחדים מהאוכלוסייה, לכן אני מבקש לקבל באחריות מלאה את מה שנאמר כאן מתוך כך שאנחנו רוצים את הבדיקה ואנחנו רוצים את טובת הציבור, לא רוצים לפגוע בציבור ולא רוצים לעשות את זה למי שלא צריך ומופיעות פה האינדיקציות להיום למי צריך לעשות את זה היום, וזאת בקשתי.

שוחחתי עם פרופ' בטלר לפני כמה חודשים, ושמעתי ממנו דברים מאוד עוינים לבדיקה הזאת. התרשמתי שגם פרופ' בטלר וגם משרד הבריאות, בעצם במתכוון או שלא במתכוון, בטיפול הקודם בעניין הזה, לפני המסמך החדש שהוא לחלוטין שונה, תיכף אצביע לך על המשפט שהופך אותו לבאמת שונה באופן דרמטי, ניסו בעצם או בלי שניסו, היה פה בעצם איזשהו חיסול ממוקד של הבדיקה הקודמת. פרופ' בטלר אמר לי במילים מפורשות, אני מקווה שה M.R.I. יתקדם מהר וזו תהיה הבדיקה בכדי שלא יעשו שימוש בבדיקה הזאת.

אני חושב שכולם כאן מסביב לשולחן היו שמחים אם ה M.R.I. היה הופך להיות הבדיקה המתאימה כי אין שם לא קרינה ולא חומר ניגוד. אז אני עומד מאחורי דברי. הבעיה היא שהעיתונאים שומעים מה שהם רוצים ומבינים מה שהם רוצים, אני מתפלא על העורך שבכלל פרסם את הכתבה שלך, עד כמה שידוע לי אף אחד לא הבין כלום על הבדיקה על פי הכתבה שלך.

פרופ' בטלר, אנחנו לא נתקן את העיתונות, הם כותבים מה שהם רוצים. הערת ביניים, לפני שבוע ישבתי לתומי בבית וקראתי כתבה שאני משוחד כנראה בנושא ועדת בכר. הסתכלתי למה וראיתי שיש לי 3 דירות ממושכנות בפתח תקוה, ולי אין אף דירה בפתח תקווה, ויש לי גם 7 מכוניות ממושכנות, ולי יש רכב מהכנסת ואין לי אף מכונית ממושכנת. אז קראתי, וביום ראשון הייתה התנצלות עם תמונה, התברר שטעו. אז זה הצד של העיתונות, אבל יש גם דברים אחרים.

אם פרופ' בטלר ירצה אני אעביר לו את הקלטת של הראיון. הוא אמר דברים מאוד נחרצים בגנות הבדיקה, אני שמעתי אותו ואמרתי לעצמי שהדברים שלו באמת שינו את תפיסתי, הוא בוודאי מבין בזה עשרת מונים יותר ממני. הוא גם אמר לי שהדברים התקבלו פה אחד על דעת כל המועצות. חשבתי, מי אני הקטן והמגמגם שאחלוק על כל המומחים האלה. ואז כשהתחלתי לשוחח עם אנשים מתוך הוועדה, הסתבר לי שיש דעות הפוכות לחלוטין. שרוב חברי הוועדה חולקים על דעתו של יושב ראש הוועדה. אני אומר חד משמעית, רוב חברי הוועדה חולקים על המסמך הקודם וכנראה שהם יותר שלמים עם המסמך הנוכחי. הדברים מוקלטים ואין לי קושי אם פרופ' בטלר לא בטוח שהבנתי אותו כהלכה, להעביר לו את תמלול הקלטת.

ידידי, יש פרוטוקולים של הוועדות, אני מבקש את זכות התגובה.

תקבל.

אני רוצה דווקא להתייחס למה שאמר פרופ' צבעוני וללכת עם המספרים שלו. הוא אמר, תראו, נעשה את הבדיקה ל-100,000 איש, 90,000 איש יעשו אותה לחינם ו-10,000 יעשו אותה לצורך. בסטטיסטיקה שיש היום, חבל שהנתונים הסטטיסטיים לא הובאו בפרסום הקודם, כי לדעתי זה לב העניין. את הסיכונים אפשר לקמט, את הסיכויים אפשר לקמט, בוועדה שכזו לא יכול להיות שישבו רק רופאים שיש להם גם עניין בטובת הציבור וגם עניין בטובת החולה, ברור לי שזה נר למרגלותיהם, אבל יש להם גם עניין כלכלי בבדיקה. מצב כזה שיש את שני העניינים קוראים לו ניגוד עניינים וחבל שבוועדה כזו לא יושב עוד מישהו שאין לו שום עניין בבדיקה, הוא רק יודע חשבון פשוט. ניקח את המספרים של פרופ' צבעוני. אם 90,000 איש יעברו את הבדיקה הזו לשווא אזי מתוכם, לפי הסטטיסטיקות, רבע ממילא ילקו בסרטן, כלומר משהו קרוב לקצת יותר מ-20,000 ילקו בסרטן כי זאת הסטטיסטיקה.

הוא אומר דברים מאוד מקוממים.

התוספת לאוכלוסיה שתלקה בסרטן בגלל הסי.טי. ויש תוספת. הקרינה גורמת סרטן לאפס נקודה משהו אנשים, התוספת תהיה, מכיוון שזה אפס נקודה אפס שתיים מעל גיל 60, ויש פה שלל פרסומים על התוספת של הקרינה, אם יהיו 100,000 איש, עשרים נוספים מהם ילקו בסרטן. אבל 10,000 איש, פרופ' צבעוני, לא עברו את הבדיקה הזו לשווא. 10,000 איש, בנוסף ל-90,000, אובחנו. אז אתה מצביע על ה-20 שילקו בסרטן? יש פה ציבור גדול שאפשר לאבחן אותו והוא גדול עשרת מונים מהציבור שילקה בסרטן וחשוב להצביע על הסיכונים, אבל אי אפשר לעשות מזה דיון בספרות, יש מספרים ואפשר לקמט אותם, ובוועדה כזו רצוי שיישב אדם שיושב ועושה את החשבון ומגיש אותו למשרד הבריאות כי מדובר בוועדה מייעצת, ואז כאשר יראו את הסיכונים ואת הסיכויים במדויק, יוכלו לקבל החלטה שקולה ומאוזנת.

אני רוצה לומר שאחרי ששוחחתי עם רבים מהקרדיולוגים ושמעתי מהם מה הסיכון בצינתור האבחוני, אמר לי פרופ' בטלר, עד 0.5 אחוז. הבנתי אחר כך שהוא קצת הלך לחומרה, בעצם אחד לאלף מהמצונתרים צינתור אבחוני בגיל 60 ומעלה, עלול למות על שולחן הניתוחים. זה לא הרבה אבל זה בכל זאת הרבה יותר מהבדיקה הוירטואלית או מהסי. טי. אז צריך להביא את הסיכונים האלה ולקמט אותם במקום לומר זה מסוכן או לא מסוכן. צריך לעשות את הדברים האלה ולא לבוא עם סיפורים על איזה סבתא שבמקרה עברה צינתור והצליחה. גם לי יש סיפורים באמת מכל הכיוונים, על אלה שניצלו ועל אלו שלא ניצלו. יש סטטיסטיקה כדי לבדוק את הדברים האלה ולא לבוא עם מקרים אישיים שאני בטוח שיש סופרמרקט של דוגמאות שאפשר ללמוד עליהם לכאן ולכאן. לשמחתנו את הסיכונים אפשר לקמט וחשוב שיעשו את זה.

אני רוצה להגיד משהו במקרו. תסלחו לי שזה קשור דווקא לבדיקה שונה אבל היא מאוד דומה, לקולונוסקופייה הוירטואלית. לפני שנה בדיוק משרד הבריאות יצא בפרסום מאוד עוין לבדיקה שהיום מקובלת כקולונוסקופיה וירטואלית. הסביר שהיא לא מדויקת, שהיא מסוכנת וכו'. אני ייחסתי לזה 3 פסקאות בכתבה שעסקה בניגודי עניינים והסתבר לי שמי שעומד מאחורי הפרסום הזה היו הרופאים שעושים את הבדיקה הישנה של הקולונוספקופייה הידנית, והם אלו שדחפו את הפרסום שכאילו שזה לא בטוח וכאילו שזה לא מדויק. מדובר בסרטן הכי נפוץ בקרב גברים, סרטן המעי הגס. אבחון מוקדם של הסרטן הכי נפוץ. אמרו לי, שמע, יש איזה רופא זוטר בהדסה, תדבר איתו, הוא מכיר את הנתונים. אחרי ששוחחתי איתו הסתבר לי לתדהמתי שיש ערב רב של מחקרים ושאי אפשר להתווכח איתו שהבדיקה הזו מדויקת. שהקולונוסקופיה הוירטואלית מדוייקת להפליא, או מדויקת מספיק כדי לאמץ אותה בתור שיטה. העברתי את זה למשרד הבריאות ותוך שבוע זה הסתדר. תוך שבוע הרופאים חזרו בהם והבדיקה אושרה.

זה לא מקרה שהסינדרום הזה חוזר על עצמו. המשרד מכנס ועדות שיושבים בהם רופאים שלצד העניין האמיתי והמובהק שיש להם בטובת החולה, יש להם גם עוד איזשהו עניין, וחשוב שבוועדות כאלה הם לא יישבו לבד. חשוב שבראש ועדה כזאת תשב אוסנת לוקסנבורג, או כלכלן או מי שיודע את החשבונות ועושה את הסדר הנכון, ואז אני מניח שכאשר יש עוד יד מכוונת, השיקולים הזרים שכל רופא טוב, ואני בטוח שבטלר, אני התרשמתי מהקסם האישי שלו, אני שוחחתי איתו מספר פעמים, אני באמת חייב לומר, באמת התרשמתי ממנו מאוד. אבל אני בטוח שכל אדם, באשמת משרד הבריאות, עלול להיקלע למצב של ניגוד עניינים והמשרד צריך לתת על זה את הדעת והמשרד צריך לכונן ועדות כאשר האנשים שיושבים בהם יש אצלם איזשהו איזון ובאלנס ומידתיות, וזאת המלצה יותר חשובה שאני מקווה שהמשרד יאמץ לעצמו, והמסמך החדש הוא אכן מסמך טוב יותר.

ומשפט המחץ אדוני?

משפט המחץ הוא בסוף. כאשר הרופא השולח חושב שלבדיקה זו יש יתרון ממשי על בדיקות אחרות, אם הוא יכול לנמק ולהסביר למה יש לזה יתרון ממשי, זה מדבר בעד עצמו. במסמך הקודם היה רשום באופן משתמע שזאת הבדיקה האחרונה בסדר העדיפויות, רק לאחר שכל הבדיקות האחרות מוצו.

הבטחנו לפרופ' בטלר את זכות התגובה.

כמה הערות. אנחנו בדיונים שדנים על החלטות לגבי בדיקה ברמה של המועצות הלאומיות, האיגודים, מסמכי עמדה, לא דנים בצד הכלכלי. כאשר זה בא לדיון בסל הבריאות, משרד הבריאות, הוזכרה כאן אוסנת לוקסנבורג וכלכלנים, הם עושים את החישובים הכלכליים. אנחנו לא דנים בכלכלה, אנחנו דנים דבר ראשון בשאלה אם בדיקה זו או אחרת בשלב הנוכחי שלה יש מקום להכניס אותה במגבלות כאלה או אחרות. ואחר כך בא דיון אם כן לסל הבריאות לא לסל. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, כמו שאתה אמרת ישנן הקלטות, אז ישנם פרוטוקולים שמדברים על כך שכל ההחלטות שנדונו בשתי הישיבות של הוועדה, הופצו באימייל לכל חברי הוועדה לפני שהם פורסמו. פרופ' יוסי רוזמנן שהוא קרדיולוג, היה היחיד שביקש לשנות שם משהו. הוא אמר שלא ברור לו שם משהו בנושא האינדיקציות. לא הייתה הערה מאף אחד, לא רדיולוג ולא קרדיולוג ואז בעצה אחת עם פרופ' יצחק יעקב, כי אנחנו ישבנו כשתי מועצות ושני יושבי ראש, הוצאנו את מה שהוצאנו. כך שבמידה והיו, וזה אנושי וזו זכותו של כל אחד כשהוא מדבר עם עיתונאי לשנות את דעתו, היו שתי דעות שונות. הייתה דעה אחת כאן מגובה בכל מה שמקובל לגבות כשמוציאים מסמך, הכל פרוטוקולי, הכל מופיע, ומה שנאמר אחר כך נאמר אחר כך. אולי אנשים התביישו, פחדו, פרופ' יצחק יעקב ואני כנראה מאוד מפחידים ולא רצו להגיד בפנינו את דעתם. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד. הכתבה, אני אפילו לא יכול להגיד אם היא עזרה או הזיקה. אני עשיתי סקר קטן ובאופן טבעי גם קיבלתי תגובות מאנשים. אנשים אמרו לי, תשמע, לא הבנו מהכתבה אם אתה תומך בבדיקה או לא תומך בבדיקה. לא הבנו מהכתבה אם היא באה להתריע מהבדיקה או להמליץ עליה. אז לפחות אני יכול להיות שמח שלאנשים נשארו הספקות ואני שמח גם שיש את הדיון הזה שמביא בצורה מקובלת וברורה קבל עם ועדה את המסמך, שאני מקווה שהוא יאומץ, ואני חושב שעשינו בכך שירות לציבור.

אני מציע לא להתייחס לכתבה. הכתבה עשתה את שלה בכך שהביאה במידה מסוימת לדיון הציבורי שמתקיים כאן היום ובכך היא עשתה שירות כזה או אחר לציבור ובזה לדעתי סיימה את תפקידה. המסמך שמונח לפניך, כבוד היושב ראש, הוא מסמך מאוזן מאוד שגובש לאחר דין ודברים ודיונים בין שני גופים אחראים - - -

הייתי מבקש בו רק שינוי אחד, אז יהיה גם טוב לוועדה. בסיפא שלו נאמר, המלצות אלה יבחנו שוב בעוד שנה שנתיים. אני מבקש למחוק את המילה שנתיים. מקובל על החותמים?

אין שום בעיה.

מאה אחוז.

ובאמת המסמך מאזן מצד אחד את מה שנאמר על ידי בכירי הקרדיולוגים בישראל שלבדיקה הזאת יש פוטנציאל שצריך לבחון איך הוא מתממש בעתיד ומצד שני את מידת הזהירות הדרושה בבדיקה שהיא עדיין לא הפכה לבדיקת סקר, וגם זה מקובל על שני בעלי המקצוע הרפואיים הללו. מה שאותי מדאיג זה דבר אחר לגמרי, והיה לנו דיון עם משרד הבריאות, האם הבדיקה נכללת בסל הבריאות. הדעה שאני שמעתי ממשרד הבריאות, מד"ר ברלוביץ, שהבדיקה כבדיקת סי. טי. נכללת בסל הבריאות ומשום שיש כל מיני בדיקות סי.טי. ואין פירוט זאת כן וזאת לא. יש בדיקת סי. טי. של המוח ושל הבטן וכו', ובכולן אין ויכוח אם הן נכללות או לא בסל, ואני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול של הוועדה, ואני רוצה לשמוע את משרד הבריאות, בקול ברור מאוד, שהבדיקה נכללת בסל הבריאות. הבדיקה תבוצע על פי הכללים שגובשו בידי אנשי המקצוע אבל שלא ייתפסו את המסמך הזה כאיזושהי אפשרות של הקופות להגביל את השימוש בבדיקה לכשיתממש מה שכתוב במסמך.

אני מנהל מכון הלב בבית החולים וולפסון, ומאחר והעיתונאי הופיע אצלי במרפאה בתור חולה מדומה אז אני רוצה לומר מה בעצם אמרתי לו, כמו שאני אומר לכל החולים, שזה משקף את מה שאני חושב נכון לגבי הבדיקה הזאת, וזאת גם תשובה לגבי חלק מהאנשים שמדברים על המשמעות של הבדיקה בתור בדיקה של סקרינינג. אולי זה יפתיע חלק מהאנשים אבל לכולנו יש מחלת לב בשלבים התחלתיים. אף אחד מאיתנו לא מחוסן מפני טרשת של העורקים הכליליים. אתה לצערי, כבוד היושב ראש, נאלצת לעבור צינתור, אבל כל אחד מאיתנו נמצא בסכנה הזאת כל הזמן. ההתמודדות עם הבעיה הזאת של מחלת לב שיש אצל כולנו שהיא במימדים אגפתיים, ההתמודדות שמצילה חיים בסיטואציה הזאת היא בראש ובראשונה שינוי של אורח החיים, בראש ובראשונה הפסקה של עישון, פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין, איזון של כולסטרול, איזון של לחץ דם. הנושא של צינתור וההשלכות שלו לגבי בריאות הציבור בהקשר הזה הן זניחות לחלוטין ולכן אם מישהו כאן רוצה לומר שאבחון מוקדם של מחלה על ידי בדיקה של קרדיוסיטי הוא דבר שיכול להשפיע על בריאות הציבור, הדבר הזה הוא לא נכון לחלוטין כי בריאות הציבור לא מושפעת על ידי זה. לא צריך לעשות אבחון מוקדם, לכולנו יש את זה, כולנו צריכים להתמודד עם זה, כולם צריכים לקבל את הטיפול כמו שהזכרתי. זה גם מה שאמרתי לכתב שהנושא של הביצוע של הצינתור האמיתי אחרי הבדיקה הזאת הוא שולי בחשיבות שלו בהשוואה לדברים אחרים שהוא צריך לעשות.

הכתב שמע את זה אבל בחר שלא לצטט את זה כי זה הופך את כל הנושא ללא מעניין. אין שום הוכחה שעל ידי ביצוע של הבדיקה הזאת כבדיקה של סקרינינג, אנחנו נשנה באיזושהי צורה את בריאות הציבור, ולכן מופיע כאן בצורה מאוד בולטת, אין מקום לעשות את הבדיקה הזאת כבדיקה של סקרינינג. כל מי שמנסה לומר שיכול להיות שאם אנחנו נאתר פלאק רך או מישהו מנסה לומר, נעשה איתור מוקדם ובצורה כזאת נוכל להשפיע על בריאות החולים, לא נשפיע על בריאות החולים על ידי האיתור הזה, נשפיע על בריאות החולים על ידי הטיפול שמתחייב ללא קשר לתוצאה של הבדיקה הזאת. הצנתור הוא שולי בחשיבות שלו, הצינתור האמיתי, וגם בדיקת קרדיוסיטי, לצורך הנושא של אבחון מוקדם של משהו שהוא בעצם קיים אצל כולנו כבר בשלב הנוכחי.

פרופ צבעוני, בבקשה.

אני רוצה להגיב על מה שנאמר לגבי דיוק השיטה. אני קונה מה שאמר הכתב לגבי סי.טי. של מערכת העיכול. הוא אמר שעשו מטאנליזיס של הבדיקה שהוכח שבאחוז מסוים של החולים הבדיקה גילתה והבדיקה משתלמת. אני מצהיר כאן שברגע שיעשו מספיק בדיקות של סי. טי. יהיו מספיק עבודות שיאפשרו לעשות מטאנליזיס, האיגוד הקרדיולוגי יהיה הראשון שיסכים. האיגודים הבין לאומיים יהיו כאלה שיבואו בהמלצות מתי לעשות ומתי לא לעשות. מה יש היום? על סי. טי. של 64 חתכים יש שני מאמרים על 60 חולים, תזכרו את הדבר הזה, הרי זה מגוחך ואי אפשר היום לצאת בהמלצות. ברגע שיהיו מטאנליזיס, אנחנו הראשונים שנבוא למשרד הבריאות ונדרוש לאפשר למקסימום של אנשים לעשות את הבדיקה באינדיקציות כפי שייקבעו במטאנליזס..

כרגע זה בסדר?

כן. אני מאמין ואני מצהיר שהאינדיקציות תתרחבנה כאשר נדע את מידת הדיוק. דבר נוסף שנאמר כאן שאחד לאלף איש נפטרים בצינתור. אז רק על מנת לדייק, חלק מהחולים שמגיע לצנתור מגיע מהבית מצבו הכללי טוב, וחלק מהחולים נכנס לחדר צינתור בזמן התקף לב ושמצבו קריטי. אז כולם ביחד, אחד לאלף יכול למות. אבל מי שמגיע בסקרינינג, ועל זה אנחנו מדברים, על אנשים שבאים מהבית, שיעור התמותה והסיבוכים בצינתור הוא הרבה יותר נמוך. כך שאי אפשר לצטט את כלל החולים שנכנסים לצנתור. אדם שבא מהבית במצב כללי טוב הסיכון שלו הוא הרבה יותר קטן מאשר אחד לאלף. אחד לאלף זה כאשר כבר עושים בלון והרחבה על ידי בלון. לכן צריך מאוד לדייק ואי אפשר להפחיד את הציבור מפני הצינתור. הצנתור נעשה היום בדרגת מיומנות גבוהה ביותר ואחוז הסיבוכים לאדם שבא מבחוץ, שאין לו מחלה קשה, שאין לו אי ספיקת כליות, שהוא לא באי ספיקת לב, נמוך לאין ערוך מאשר אחד לאלף.

אני רוצה רק להעיר לגבי הכתב. המועצות הלאומיות לדימות הן מועצות מייעצות למנכ"ל משרד הבריאות. בכל מועצה כזאת יש נציג של כל המשרד, גם הכלכלי וגם יחסי הציבור וגם המעקבים, כך שבסך הכל אלה קבוצות שמייעצות למנכ"ל ולמשרד. לגבי סקרינינג. אני זוכר את המאבקים שהיו לפני 10 שנים להכיל כאן סקרינינג לגידולי שד. היו מתנגדים מכל הכיוונים. לסקרינינג יש מחיר אבל אין ספק, אנחנו מגיעים לסקרינינג אנחנו יודעים שיש עלות אבל היתרון הגדול שלו גם הוא ידוע, לתפוס את המחלה בשלב הקריטי, כולנו חולי לב.

הטיפול הוא לא צינתור.

לא הצנתור אבל הזיהוי המוקדם.

כל האוכלוסייה צריכה לקבל את אותו טיפול, אין הבדל.

ישנה קבוצה בסיכון. גברים בגיל 50 שמעשנים, יש להם סיכון למחלת לב גבוהה, יש להם סיכון של גידולים בריאות באחוז גבוה. יום אחד יתחילו כאן, וזה לא רחוק, סקרינינג של גידולי ריאות.

קודם כל אני מבקש להבהיר בצורה הכי חדה והכי חד משמעית, אנחנו לא אמרנו מעולם, ואני מחזיק פה את ההודעה לעיתונות, שהבדיקה היא מסוכנת. מי שקורא את ההודעה יודע שמדובר פה שכמו בכל בדיקה יש את הסיכונים וצריך לשים לב אליהם לפני שמבצעים את הבדיקה, אותו דבר גם לגבי הנושא של קולונוסקופיה וירטואלית, אני מבקש להבהיר שההמלצה של משרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, זו בדיקת צואה לדם סמוי וזו לא בדיקה וירטואלית ולא קולונוסקופיה וזאת ההמלצה הרשמית של משרד הבריאות. בכל מה שקשור לוועדות, משרד הבריאות מאוד מקפיד שכאשר מדובר על נושאים שהם בויכוח, שהרכב הצוותים יהיה מאוזן שבמסגרתם יבואו לידי ביטוי כל הדעות הנחוצות, אם בתחום הנושא של צינתור לב והסי. טי. הקרדיאלי. היה צוות שהיה מורכב באופן מאוזן מאנשי מקצוע משני התחומים, ובסופו של דבר קיבלנו את ההמלצה הנכונה ועל סמך זה קבענו את עמדתנו.

זה שהתקשורת בחרה לבחור מתוך ההודעות שלנו שתי מילים והפכו אותם לכותרת וכתוצאה מזה גם הגיעו למסקנות אחרות, זה נעשה על בסיס אלה שעשו את זה ועל אחריותם בלבד. בהתייחס למה שאמר ד"ר בלשר בנושא של סי.טי לב, האם הוא בסל? לא בסל. אני מבקש להבהיר שבהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בדיקת סי.טי. הנה בסל. השינויים שלאורך השנים הבדיקה הזאת עברה והמכשירים החדשים שהוכנסו, גם הם חלק מההתפתחות הדינמית של סל שירותי הבריאות ולכן היא כלולה. בפרוש הבדיקה איננה כלולה כבדיקת סקרינינג., כלומר, כאשר אדם צריך לקבל את הבדיקה וקרדיולוג קובע שזאת הבדיקה שהוא זקוק לה והוא מנמק אותה מבחינה רפואית ויש לכך הצדקה מבחינה רפואית, על קופת החולים לממן בדיקה זו כמו כל בדיקת סי. טי אחרת באשר היא.

אני נציג הנהלת צרכני בריאות ישראל. אינני מומחה, אני הדיוט בנושא כך שאני מקבל את דעת הרופאים. אבל אני מבקש רק להדגיש שהבדיקה תהיה בסל הבריאות.

אז שמעת עכשיו את הדברים.

אז אני מאוד מרוצה שזה נמצא בסל הבריאות.

בסדר, ד"ר ברלוביץ, לא הבהרת, רופא או קרדיולוג, כי פה כתוב רופא.

העמדה מבחינה רפואית היא כמו שהיא מופיעה בהודעת הסיכום. כאשר מדובר על סל שירותי הבריאות, ואנחנו מדברים פה על סל שירותי הבריאות, כמו בכל תחום אחר קופות החולים לא יאשרו בדיקות אלא אם כן הרופא המומחה הרלוונטי יחליט שהבדיקה הזאת יש לה הצדקה. לכן, אם רופא כללי או רופא משפחה יחליט על סי.טי. גם היום קופת החולים לא מאשרת אוטומטית בדיקות סי.טי. כאשר רופא כללי או רופא משפחה מפנה. יש לזה שיקול דעת, בכל קופה יש את האדם המקצועי שבוחן את הבדיקות ומקבל החלטה מתי יש לזה הצדקה ומתי לא. אותו דבר אני מניח שקיים גם היום לגבי הבדיקה הזאת.

לסיכום, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מקבלת בברכה את המסמך שחתמתם עליו, ואתם תעבירו לנו מסמך חדש עם השינוי שציינו הוא לשנה אחת, ואכן אנחנו נדאג לכנס את הישיבה לפני פיזור הכנסת. במצב הרגיל אם הכנסת תמלא את ימיה, אז הבחירות לכנסת יהיו בשבוע האחרון של אוקטובר 2006. אני אנסה לכנס את הוועדה הזאת, מאחר ואנחנו חיים במדינה מתקדמת, וההיי טק מתקדם, סביר להניח שיהיו תגובות טכנולוגיות לבדיקות. ואז יהיו לכם ממצאים הרבה לפני, ואם אנחנו נתכנס ואתם תגידו, הטכנולוגיה לא התקדמה ואנחנו לא רואים את ההשפעה של הכנסת הבדיקה הזאת ככל בדיקת סי.טי אחרת עם האישורים של הגורמים המוסמכים, אז אמר ד"ר ברלוביץ שזה נכנס לסל התרופות אם בדרך ישירה ואם בדרך עקיפה, זה בסל התרופות כמו כל בדיקת סי.טי. אחרת אז אנחנו גם שמחים לעניין הזה ובשם הוועדה אני מקבל בברכה את המסמך שלכם ואני מקווה שהוא יביא עוד קצת מזור לחולים במדינת ישראל, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.