כנסת פתוחה

הכנסת השש עשרה

PAGE
1
הוועדה לזכויות הילד

21.8.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום חמישי, י"ז באלול התשס"ה (21 בספטמבר 2005), שעה 13:00

האיום על חיסול השירות המונע לבריאות התלמיד במוסדות החינוך ופיטורי

מאות אחיות בריאות הציבור

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר



משה גפני



אילנה כהן

פרופ' אבי ישראלי
- מנכ"ל משרד הבריאות



דר' אלכס לבנטל

- ראש אגף לבריאות הציבור, משרד הבריאות



רות רלבג

- מנהלת אגף התקצוב



שרה ענבי

- טרום מתמחה בהרי המחלקה המשפטית



שרון ניסן

- מתמחה בהרי, מחלקה משפטית



אבי גור


- ארגון ההורים הארצי



דר' איילה בלאו

- רכזת ארצית בריאות הציבור מכבי שירותי בריאות

אדית קוגן

- אחות ראשית, קופת חולים מאוחדת.



איריס גינצבורג

- רכזת בריאות, אגף התקציבים , משרד האוצר



ראובן קוגן

- רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר.



ניוט גזית

- אחות בית ספר



אביטבול טוני

- אחות בית ספר



מלמד ציונה

- אחות בית ספר



רינה הרשקוביץ

- מרכזת תחום בריאות התלמיד, לשכת בריאות רמלה



חיה גוטמן

- שירותי בריאות כללית



נירה לאמעי

- נציבות הדורות הבאים

רחל סעדה

חבר המתרגמים בע"מ
האיום על חיסול השירות המונע לבריאות התלמיד במוסדות החינוך ופיטורי

מאות אחיות בריאות הציבור

אני מתכבד לפתוח את הישיבה, אני בשלב מסוים חשבתי לפנות למבקר המדינה גם בנושא ויכול להיות שנעשה את זה. יש פה בעיה חוקתית למיטב ידיעתי, הלא החוק בעצם מחייב , סעיף 21 לתת את השירות הזה לילדים, למעשה קיום החוק מוטל על הממשלה. הממשלה לא יכולה -.


אני מודה למנכ"ל משרד הבריאות שנמצא כאן איתנו, ביקשתי ממנו שקודם כל הוא יציג את הדברים בפתח הישיבה מהו מצב הדברים , לא לפני שאני אומר במעמד של אילנה ושלי, במליאת הכנסת, העברנו לפני שעה החלטה מקיר לקיר, על דעת כל חברי הכנסת שהיו, שאנחנו קוראים לשר האוצר בפועל, לפעול מיידית לכך שהשירות של אחיות בתי הספר ואחות טיפות חלב יימשך, ושהחוק יקוים והכנסת כולה בראשות היושב ראש , מתייצבת בעניין הזה מאחורי העמדה של שר הבריאות, שמבקש שזה מה שיעשה.


אדוני המנכ"ל, בבקשה, תאמר לנו איפה הדברים נמצאים ואם יש גם איזה שהם מועדים לדיונים על הדברים, בימים הקרובים, נשמח מאוד לדעת.

תודה רבה, מה שקורה זה כדלקמן, בקיץ 97 הנושא של בריאות התלמיד עבר למשרד הבריאות, כל הסעיף הזה עבר עם שבעים מיליון שקל.

אז זה היה במשרד החינוך?

זה היה במשרד החינוך, האחריות המיניסטריאלית הייתה של משרד החינוך, זה עבר למשרד הבריאות, כאשר התקציב עמד על שבעים מליון שקל ומספר התלמידים עמד על תשע מאות אלף, זה היה הבסיס, ככה זה עבר, ככה זה הצטרף לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לסעיף 21, בדיוק כמו שאדוני היושב ראש אמר.


בעקבות הסכמי שכר לשנת 2002 היה צריך להעלות את התקציב לשמונים ושלושה מיליוני שקל.

זה עלה.

זה עלה, בגלל הסכמי שכר שבהם נתנו כספים נוספים, שכר נוסף לאחיות, לרופאים ולכל מי שעוסק בדברים האלה, זה הגיע –

לכל המשק.

לכל המשק, כן, אבל אני מדבר במקרה הזה לכל מי שמועסק בתחום של בריאות התלמיד. בשנת 2004 התקציב ירד ל 54 מיליוני שקל, כאשר מספר התלמידים כמובן גדל. בשנת 2005, שנת הלימודים הנוכחית, התחלנו אותה בראשון לספטמבר, התקציב עומד על 54 מיליוני שקלים, כאשר מספר התלמידים עומד על מליון מאתיים אלף. זה בעצם שורש הבעיה. האם השבעים מיליון עם תשע מאות אלף תלמידים, אנחנו היום ב-54 מיליון עם מליון מאתיים אלף תלמידים. כאשר מספר בתי הספר הולך ולגדל מטבע הדברים.

כלומר יש גידול בעצם של 33% במספר התלמידים ויש ירידה של 16 מיליון שקל, אפילו יותר, מ-84 ל- 54, כלומר שלושים מיליון שקל.

אפשר לחשב את זה. אנחנו, משרד הבריאות, יודע להפעיל את השירות הזה באמצעות האגודה לבריאות ה ציבור, יודע להפעיל את זה ב-71 מיליוני שקלים, זה מה שאנחנו יודעים לעשות, זאת התייעלות מאוד, מאוד גדולה. על זה אנחנו מנהלים משא ומתן כל הבוקר הזה, כולל בכל הימים האחרונים עם חברינו ממשרד האוצר, כאשר מה שאנחנו מבקשים זה להעמיד את התקציב הזה על מספר סביר, ואנחנו חושבים ש71 מיליון זה מספר סביר.


בו בזמן אנחנו מוכנים לבחון אם יש אופציות בכלל להיות בתהליך הזה, אנחנו מוכנים לבחון את זה, למרות שלדעתנו כרגע זה לוט בערפל אם בכלל אפשר לייעל אותו יותר, אנחנו חושבים שלא, אבל אנחנו פתוחים לכל בדיקה כזאת.


אנחנו חושבים שצריך להצמיד את השירות בכל מקרה למספר התלמידים, ולא יכול להיות שמספר התלמידים גדל, מספר בתי הספר גדל. צריך להבין שכשמספר בתי הספר גדל, אם מספר האחיות לא גדל, אז אותה אחות צריכה לתת, אפילו לאותו מספר תלמידים את הטיפולים במספר אתרים.


אנחנו כולנו בדעה שמספר התלמידים בכל כיתה יקטן, זה כולנו בעד, זה חלק מהרפורמות וחלק ממה שכל המשק הזה מעוניין. אנחנו מעוניינים בזה, אנחנו לא יודעים מה קורה אבל אנחנו מעוניינים בזה. כאבא לילדים בוודאי אני גם מעוניין בזה. ברור שככל שמקטינים את מספר התלמידים בכיתה, אז כמות העבודה של כל אחות גדלה הרבה יותר. זה מובן מאליו, לא צריך להיכנס לכל הפרטים האלה.

אתה תצטרך גם תוספת כנפיים, כי תצטרך לעוף מבית ספר לספר, אז בוודאי שתהיה עלות יותר גדולה.

מספר בתי ספר גדל כל שנה בכמה עשרות גם כן וזה ללא קשר רק בגידול התלמידים. זאת אומרת אנחנו מדברים על עוד ועוד אתרים, הקטנה במספר הכיתות, קיטון במספר התלמידים, מספר הכיתות גדל, מספר התלמידים בכיתה קטן שאנחנו מברכים על זה ואת כל זה צריך לקחת בחשבון, כי זה מביא לדרישות הרבה יותר גדולות מהאחיות.


על זה עומד הדיון, על זה אנחנו מנהלים את המשאים ומתנים, זה שורש הסיפור, אלה עיקרם של דברים.

אולי רק מישהו יוכל לומר לנו, למיטב ידיעתי בעבר, ההקצבה של אחות לתלמידים הייתה בסדר גודל של אחת ל-1,500. על כמה זה עומד היום?

אחת ל-5,100.

תלוי מה מחלקים, סך הכול אם מחלקים את המספרים נכון להיום, אנחנו מגיעים למשהו בסביבות אחת ל-3,000, אחת ל-3,200. זה תלוי, צריך להבין.

השבוע יש אפס – למיליון ומאתיים אלף תלמידים.

ברשותך היושב ראש, אני אוסיף שני דברים קצרים. אחד, מזה זמן של כמה חודשים, אני לא יודע דיוק כמה, יש פה כאלה שאולי יודעים בדיוק להגיד את היום. בגלל החוסר בתקציב, כל אחות שפורשת , מכל סיבה שהיא –

זה ועדת חריגים, תסביר לו.

התקן שלה לא מתמלא.

זה לא יהיה עוד מעט, אני מודיעה לך, לא יהיה אחיות, אני מודיעה לך, חד וחלק זה ייפסק תאמין לי.

נכון להיום ישנם בתי ספר שבהם אנחנו לא נותנים שירות וזה בניגוד לעמדתו של משרד הבריאות ואנחנו מרגישים עם זה, אני לא רוצה להשתמש במילים אחרות, אז אני אגיד רע מאוד, זה הרי הרבה יותר חמור מזה, אנחנו מרגישים עם זה רע מאוד. אנחנו חושבים שבכל בתי הספר צריך להינתן השירות.


מישהו החליט לעשות שבחלק מבתי הספר שהם נמצאים באשכולות היותר גבוהים, שם נקצץ בשירותים שניתנים לבתי הספר, ובתי הספר מהמעמדות הסוציו אקונומי היותר גבוה, החליטו לקצץ שם חלק מהשירותים, פשוט כי אין לנו עם מי לתת את זה, ואנחנו פשוט חשבנו שזה ייגמר הרבה יותר מהר, כל הדיונים והויכוחים ולכן לטווח קצרצר הסכמנו בלית ברירה באי רצון ואנחנו חושבים שזה לא בסדר לעשות את זה. בחלק מהמקומות אין היום שירות בכלל.


אלה הדברים.

תודה רבה למנכ"ל משרד הבריאות, הייתי מבקש בכל זאת ממוריה, שתציגי אולי איך את רואה את זה מנקודת ראות של האחיות ושל השטח בפועל ומה הסכנות שאת רואה בעניין הזה. יש כאן נציגות של ההורים? כן, נכון, בבקשה , אז אחרי זה אני אבקש אותך.

כאחות בריאות הציבור אני צריכה לעבוד בבית ספר על פי חוק, על פי נהלים שנתנה אותם הנהלת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור.


עד לפני שנתיים, במכסה של 1580 תלמידים לאחות במשרה שלמה, שזה ארבעים שעות שבועיות, יישמנו את הפעילות על פי חוק מכיתה א' עד כיתה ט'. אני רוצה לתת הערת ביניים, שפרופ' ישראלי ישב בועדת אמוראי ושם יש אפילו המלצה להרחיב את הרפואה המונעת בבתי הספר עד כיתה י"ב.


היות שהייתה פה ראייה חיובית לחשיבות של התפקיד הזה והפעילות הזאת בבית הספר, בתחום הרפואה המונעת.


מעבר לבתי הספר הרגילים שמספרם הוא זה, אנחנו מצויים גם באוכלוסיות אחרות, אם זה במגזר הבדווי, אם זה במסגדים, אם זה בכנסיות, בתלמודי תורה, בישיבות, אלה מספרים שלא נספרו במספר התלמידים הארצי. כי הנתונים שיש לנו פה כרגע, הם נתונים של משרד החינוך. זאת אומרת היריעה הרבה יותר רחבה.

אני רוצה להבין אותן אחיות בבתי הספר, הם אלה שעושים את זה בכנסיות ובמסגדים?

נכון, אותן אחיות.

איזה סידור עבודה זה?

מאותה הקצאה של כוח האדם שישנו, אם אני מדברת, אני יכולה להצביע על בני ברק או על שכונה דתית בירושלים, מתוך ההקצאה הזאת אנחנו גם יוצאות לשם, אז כבר הגענו למצב –

אלה נושאים שבתחום משרד הבריאות –

בהחלט, מדובר בילדים, ומדובר בתלמידים.

גם שם זה תלמידים?

בוודאי לתלמודי תורה, כן.

מסגדים זה מוסדות שבו הם לומדים, לא למבוגרים.

הוא שאל שאלה שגם אני התפלאתי עליה, האם במסגדים לומדים תלמידים.

כן, במסגדים יש בתי ספר וגני ילדים, שמשרד החינוך מתקצב.

המצב הנכון שעד 2003 התקציב היה 87 מיליון, יכולנו לתת את השירות, לפי הנהלים של משרד הבריאות – כיסוי מלא של חיסונים, בדיקות ראייה, כל מה שנדרש על פי נוהל, קוים. משנת 2003 כשהתקציב ירד ל-70 מיליון, למעשה הפעילות הפכה להיות מכיתה א' , קצת כיתה ז' וכיתה ח'. פעילויות מסוימות, כל הפעילויות של אורך הטבלאות, והפסקתי אותך במצגת, כל הפעילויות לאורך כל השנתונים, כל השנים, לא קיימים.


זאת אומרת אם אני לוקחת ילד, בכיתה א', עם השמנת יתר, אני לא רואה אותו עד כיתה ח', אז אם יש לו הפרעות אכילה, או יש איזה שהיא בעיה, אולי זה אפילו מחלה מטבולית כלשהי. הילד הזה ילך לאיבוד, אם זה הפרעת ראייה, מה שגדעון עזרא ציין עכשיו, מה שאמר עכשיו במליאה על אלימות, נושא של אלימות.


ילד שלא רואה טוב מפני שהאחות לא עשתה בדיקה, לא שומע, מתחיל להפריע. זאת אומרת שאיזה שהוא מקום אנחנו הגענו בעקבות הקיצוצים האכזריים של משרד האוצר, שאני לא רואה בהם שום ראייה מקצועית, אפילו מבחינה כלכלית, כי אם אני מדברת על ראייה כלכלית, אני מדברת על רפואה מונעת לטווח ארוך ולטווח קצר, כאשר העלויות לטווח הארוך עשויות להיות הרבה יותר חסכוניות מאשר היום שאני אתחיל להתווכח איתו כמו עם גבאי בבית הכנסת מקופת גמילות חסדים, שפה נותנים ארבעה מיליון ואחר כך נותנים שבע עשר מיליון ועכשיו נתנו רק מיליון אחד, וזה מספיק למעשה עד סוף השבוע.

אי אפשר להמשיך בצורה כזאת, מצד שני, אנחנו מפירות את החוק. אנחנו בעצמנו עם העומס שנוצר, אחות הפכה להיות בממוצע, היום, נכון להיום, בתקציב של 74 מיליון בממוצע ארצי, עובדים כאילו על 70 אבל למעשה יש 54 מיליון, נכון?

יש 54 מיליון.

אולי עוד מעט תפרטי את זה, מוריה אשכנזי, בבקשה.

במצב הנוכחי, כאשר אחות צריכה לתפקד מול 2,500 ו-3,200 תלמידים, זה הפך להיות בלתי נסבל.

בית חרושת.

זה לא בית חרושת, זה גם לא סרט נע, זה חוסר אחריות, אם אני מדברת על ניהול סיכונים ועל אחריות? איך אפשר לקבל דבר כזה.

אי אפשר במקרה והיא נחתה נפלה על מישהו תיתן לו טיפול, אפילו שלום היא לא יכולה להגיד לו, תספור כמה תלמידים, אבל הם לא סופרים, הם לא רואים, הם רואים כספומט.

במצב הנוכחי של היום, כאשר הפיטורים עומדים בעינם, אני חושבת שעד סוף השבוע עומד הכסף –

מצב הדברים הוא שיש לכם מכתבי פיטורים?

יש את האיום, היה לפני חודש זימון –

מוריה סליחה, אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אני היו לי שיחות עם משרד הבריאות, יש מכתבים שעיכבו אותם, הם היו כתובים.

הם צריכים רק להישלח או להימסר.

בדיוק ככה, הייתה הוראה שאם עד תאריך זה וזה, אז בינתיים דחו את זה לסוף השבוע הזה. כלומר מה שקורה, המכתבים ישנם, אז אמרו בגלל הדיונים, משאים ומתנים אולי בינתיים יוולדו עוד ילדים אז אולי יגידו שזה בעייתי יותר, בפועל , תראה אני מתפלאה שגם מוריה וגם חברנו מועד ההורים ופרופ' אבי ישראלי, תאמין לי, לא צריך לדבר, צריך לשים קסטה, תאמין לי, ולהסריט כל שנה זה אותו סיפור. כי למה? כי גם מה שהם יעשו שנה, אז יתנו עוד מיליון מיליון וחצי, ואולי עוד כפית לפה כפית לשם, ובשנה הבאה יבואו.


אני אגיד לך למה, ותסלחו לי שאני אומרת, לא אישית נגדכם, אתם יודעים שזה לא אישית, אבל אני אומרת המגמה שלכם. הוציאו אתכם מהדלת בחוק ההסדרים אז ואתם נכנסים עכשיו דרך החלון, כי המטרה שלכם אחת פשוטה, אתם מחזיקים את משרד הבריאות כבן ערובה. אתם אומרים לו – מותק, אבי, עד שאתה לא תיכנס לג'קוזי או בפיילה ועד שלא יעשו לך את הג'קוזי ואת הפיילה, לא תקבל תקציב מפה. אתם עוברים על החוק רבותיי. אם אני הייתי עוברת באור אדום, היו קונסים אותי.


אני אגיד לכם מה, מחוסר מקצועיות לא היה, אתה יודע מה מפליא אותי, גם יעל ורביד-

האחיות לא עוברות על החוק, מי שעובר על החוק –

הם עוברים על החוק.

משרד הבריאות עובר על החוק, הממשלה עוברת על החוק.

אלה שפה שלא נותנים, תראה, בסופו של דבר הוא חייב להוציא, אבל הוא המוציא בפועל את התוצאה שלהם.


אני אגיד לך מה, הם אמרו, אין להם מה להפסיד, אני שמעתי את המלים האלה, אני אגיד לך, אתה יודע שתמיד מה שאני אומרת זה נכון, אין לכם מה להפסיד, אתם מנסים ומנסים, עד שתעשו פגיעה לפיילוט. אני אמרתי לכם דבר אחד, הילדים האלה לא תחנת ניסיונות ויכולים פה לדבר.


אני אגיד לכם דבר אחד פשוט מאוד, תפטרו את האחיות אני אסגור לכם את הכול, תגידו מה שתגידו. אתם יודעים שכשלי נכנסת ה"ג'ננה" אלוהים לא עוזר. אז אני אומרת לכם אני אסגור את הכול, ותעמדו אתם בפני כל עם ישראל ותגידו למה, הייתם חכמים נגד הנמלים, נגד הרכבות. אני אגיד לכם למה, כי אלה מסורות, אם זה היה מקצוע אחר, מזמן הייתם רואים שמשביתים את המערכת ולא בגלל הפיטורים, בגלל שאתם נותנים להעסיק אותן בצורה הזאת, שהן לא נותנות את השירות שהן צריכות לתת, אני מודיעה לכם את זה.


לכן אני באה ואומרת תפסיקו עם זה, את יודעים מה, באמת תתבגרו קצת מהבחינה הזאת, ותאמינו לי שיושב רם כהן ואני פה ושנים אנחנו רואים. האחיות לא נלחמות על שכר ולא נלחמות פה על תנאי עבודה ודברים כאלה. אתם יודעים מה? לפי דעתי הם צריכים להדליק את המשואה, תאמינו לי שהם מחזיקים את השירות המונע במדינת ישראל.


תפסיקו עם זה כי אני אגיד לכם למה, זה לא יעזור לכם כי בתי החולים יעזרו להם, שמע מה שאמרתי לך? תיקחו א ותנו ל בית דין לעבודה, תיקחו לאן שאתם רוצים –

אחת הבעיות אילנה שאני לא בטוח שהם בעד שירות מונע.

בוודאי, זה כל הסיפור.

עד שיגיעו להיות חולים ורק אז יקבלו את הטיפול שיעלה פי עשר.

בוודאי, הם רוצים , סליחה שהתפרצתי, תראו מה קורה באילת, אין להם כסף, אם אי להם כסף לבתי חולים, תגידו לי איך יהיה להם כסף לקופות החולים לתת שירות מונע, מה עומד מול מה? סמרטוטים ומגבות? קודם כל חולים שצריך לטפל. בבקשה דוגמית היום, תיקח את אילת, אז זה הכול.

מוריה, אני מבקש שתמשיכי וגם אם תוכלי להבהיר איפה עומד כל העניין של טיפות חלב בכל התמונה הזאת, כי זה גם מאוד חשוב.

זו עבודה משולבת, כי הטיפול שלנו הוא על רצף חיים מגיל אפס, עד הצבא. זאת אומרת אחות בדרך כלל נותנת שירות דרך המשפחה, דרך טיפת חלב, אחות בית ספר, טיפול שהוא הטרוגני משולב.


בשנתיים האחרונות אנחנו הפכנו היות למעשה אפילו אחיות, שעובדות בשיטה של מבצעים. יוצאים בשיטת סרט נע לחסן כיתות א', בשיטת סרט נע , קבוצות משימה, ממש ככה, בצורת סרט נע התחלנו לעבוד.


אני אתן לכם דוגמא, היה לפני כמה חודשים אירוע של חיל שחלה בחזרת, שלא חוסן בזמנו, ובמסגרת החקירה שנעשתה, חקירה משפחתית אפידמיולוגית, הגיעו לתיכון, וחיסנו שם שלוש מאות ילדים, שהם אפילו בחטיבת הביניים, מפני שהמודעות שלנו היא המניעה. לא לקחנו בחשבון שזה שייך לפה, שייך לשם, יצאנו וחיסנו. בפנימיית בן שמן היו ארבע מאות תלמידים, שגם אם נדבקו שני חיילים בחזרת. אני לא מדברת על דלקת קרום המוח, נדבקו, ואז אנחנו מאתרים את הילדים האלה ומחסנים אותם.


הראייה שלנו היא ראייה אוניברסאלית, כאשר אני לא מפלה בין אף אחד לאף אחד, ואני גם לא מתחשבנת שמפני שהוא שייך לחטיבת ביניים, אני לא אגיש לו עזרה ראשונה בתור אחות שאני עובדת בחטיבה העליונה, בחטיבת הביניים, אני אחות אני נותנת שירות עד כיתה ט', אבל אם נפצע ילד מכיתה י"ב אני כן אגיש לו עזרה ראשונה, אני לא אתחשבן פה.

ברור, תודה רבה, ועד ההורים הארצי, אבי גור, מה תוכל להגיד לגבי המצב שאתם רואים מה שהולך?

קודם כל יש הרבה אנשים ששואלים מה עושה אחות בבית ספר, אז יש פה מאות עמודים של מה שהיא עושה.

נתת להם העתק מזה? כי גם כשהם רצו לסגור את פלימן, הם לא ראו קודם את בית החולים, אז אולי עכשיו תן להם שהם יראו את זה בעיניים.

בואו נעבוד על שיתוף פעולה.

הספר הוא ממש, באמת, מדהים, אני קראתי את זה ממש, התפעמתי, גידלתי ארבעה ילדים, הגעתי פה בעצמי בתור ילד זה פשוט לא יאמן, אתה קורא את זה, אתה אוהב את המדינה אהבת נפש. אחר כך אתה הולך לבית ספר –

אני יכול להגיד לך, שאת הספר הזה אפשר לקיים, צריך קצת חזון, קצת אמונה, קצת שיתוף פעולה, ואתה יכול לשאול, יש פה נציגה של משרד החינוך, אנחנו כבר חמש שנים עובדים ביחד, כל הנושא של חינוך לבריאות התקדם במשרד החינוך בצורה פנטסטית, יש היום שמונה מאות בתי ספר שבהם יושבות האחות, ביחד עם מנהלת בית הספר, מדברים על כמה ילדים עשו בדיקת עיניים, כמה ילדים חזרו עם משקפיים, כמה צריכים טיפול אחר, יש מודעות יותר לנושא של הבריאות. בכל מערכת החינוך. בזכות זה שיש שיתוף פעולה בין המערכת לבין ההורים לבין משרד הבריאות.


אותו דבר אפשר להגיע גם בנושא האחיות, צריך רק דבר אחד, להוסיף למשולש הזה גם את משרד האוצר, זה הכול, צריך לשבת כמו – אנחנו מתקיפים אותם והם מתקיפים אותנו ואחרים יתקיפו, צריך לגמור עם זה, עם הקטע הזה. צריך כמו שעשה אהוד אולמרט לפני מספר ימים, לקח את כל הצמרת, לעיירת פיתוח, שיראו.

זה רעיון לא רע בכלל.

אני מציע שהועדה תזמין את שר הבריאות ואת שר האוצר לבית ספר, שיראה כיתה, שיראה למה אפשר להגיע. אני אומר לכם, יש בתי ספר שאין חדרי אחיות, יש בתי ספר כמו בבית ספר שלי, חדר אחיות הוא לא חדר אחות הוא מרכז בריאות. הילדים באים, יש שם פינות ישיבה, הם יכולים לקרוא, יש את כל הפרוספקטים של משרד הבריאות, הכול וכל מה שכתוב בספר הזה, כל שנה נהיה יותר ויותר.


זאת אומרת אנחנו לא מדברים על דברים שלא יכולים להיות, זה דברים שקורים, זה דברים שאנחנו צריכים לשאוף, שכמו שאמרת שאנחנו נחיה במדינה כזאת, יש מדינה שזה קיים, קרואטיה, אפילו מדינה פשוטה כזאת. אפילו אצל הפלשתינאים יש יותר אחיות בבתי ספר מאשר אצלנו.

אגב, את זה הם למדו מאיתנו. בסוף אצלנו האוצר יחסל את זה וזה יישאר ברשות הפלשתינית, זה הגורל של הציונות.

בקיצור מה שאני רוצה להגיד כאן, זה שצריך לעבוד כאן על שני מישורים, מישור אחד של לפתור את הבעיה הקטנה שקיימת כיום, אני בכלל לא רואה בזה בעיה, הרזרבה התקציבית של הממשלה זה 30 מיליארד, אז לקבל החלטה על 100 מיליון או 80 מיליון, זה כמו שאבי ישראלי - -

זה שבע עשרה.

חבר'ה, אני יודע מה צריך באמת, אנחנו ישבנו בתחילת השנה, שנה שעברה, פרופ' אבי ישראלי, הוא מנכ"ל בריאות הציבור, מנכ"ל שמבין את העניינים, הוא מומחה לנושא. כמו שמוריה אמרה, יושב בועדת הבוררים, הוא דיבר איתי על 89.7, אני דיברתי איתו לאור מדדים אחרים על 120, על שנתי ואני אומר לכם שמאז המודעות בעולם והתקנים בעולם השתנו. אבל יותר מזה, אני רוצה להגיד כאן, שתדעו כמה זה קטן ביום-יום, כי בספרייה בבית ספר, יושבת ספרנית שמתוקצבת בחמש עשרה שקל לחודש פר תלמיד, אותו דבר אני רוצה לאחות. אם תתנו את החמש עשרה שקל האלה ותגיעו להסכמה עם האוצר, אז בבית הספר כשילד נפצע בהפסקה הוא יקבל טיפול.

רק שלא יעבירו גם את זה לתשלומי הורים.

אני יכול להגיד לך שמה שצריך כאן, זה שני מהלכים, מהלך אחד לפתור את הבעיה הזמנית שקיימת כרגע ולא לוותר.

אנחנו עוסקים בזה היום.

מהלך שני, אני חייב להקריא מה שאמר שר הבריאות. שר הבריאות הבטיח לנו כאן: למרות התקופה הקשה והצורך בקיצוצים, נעשה כל הניתן כדי למנוע פגיעה בשירותי בריאות התלמיד, ו- וכאן אני הולך לחזון שהצגתי כאן היום, - ונמשיך להיאבק למען הרחבת השירות וחיזוקו.

צריך להגיד שנשתדל.

הוא מאוד משתדל.

הוא משתדל לעשות את זה.

הוא משתדל אבל אנחנו לא יכולים להגיע למצב שאין אחות. נתון נוסף ששאלת מקודם, יש היום אלף בתי ספר בישראל, שכמו שפרופ' ישראלי אמר, הוא לא יכול לתת להם אחות.

אלף?

אלף בתי ספר, יש 4,400 מוסדות חינוך, משרד הבריאות הודיע בציבור ש-25% הם לא מסוגלים, יש שני מחוזות, צפוני ודרומ,י שהם מגיעים אפילו לאחוז של 30, זה אומר שאם תחלק מ- 4,400 מוסדות חינוך, 25% עד 30%, אלף בתי ספר. האם אתה תיקח רק את מה שהאוצר עשה עם הקטע הזה של עיכוב משרות, זה שבעים משרות. אז תיקח, תחבר אחד, אחד, תבין שהמצב הוא חמור והפתרון שצריך לעזור למשרד הבריאות הוא מיידי, לא אתמול, לא מחר, כרגע, היום.

מאה אחוז, אני מאוד מודה לך, הייתי רוצה לשמוע גם את משרד החינוך. בבקשה, דבורה רוזן.

בתפקידי אני רפרנטית לחינוך לבריאות וקידום בריאות במערכת החינוך, במחוז חיפה, אני גם מחליפה את עירית לבנה ואני כאן רוצה באמת לחזק את הדברים שאבי אמר בנושא של שיתוף פעולה בין האחיות ובין תוכניות מקדמות בריאות בבתי הספר.


לפחות במחוז חיפה, בחלק מבתי הספר האחות היא חלק מצוות מוביל של תוכניות קידום פעילות, למרות השעות המצומצמות שלהם, הם באמת נותנות מעל ומעבר. יש אחיות שמגיעות בשעות שהן לא צריכות להיות, בשעות אחר הצהריים והערב כדי להיפגש עם ועדות בריאות בבתי הספר, ולא צריך להסתכל באמת על התפקיד של האחות רק ברמה של לתת חיסונים ולטפל בעזרה ראשונה ובפציעה כזו או אחרת, של תלמיד, אלא הרבה מעבר לזה בתוכניות מניעה.

את אומת דבר מאוד – את אומרת בעצם שבית הספר הוא גם מוסד שבו מחסנים את הבריאות של התלמידים, אומנם לא נשמע מוסד בריאותי אבל זה בכל זאת מקום שבו המפגש עם האחות במרכזו, זה בעצם בריאות התלמידים.

בהחלט, אני חושבת שהחיסכון לטווח ארוך כאן, מיותר אפילו לדבר עליו.

קודם כל הבריאות לטווח ארוך, פה זה חשוב, תודה רבה. מה אתם עושים עם כל הפרשה הזאת, האם השרה מעורבת במחלוקת של משרד הבריאות עם משרד האוצר, יש פה איזה שהיא –

אני לא יודעת עד כמה השרה מעורבת, אני שוב, רק פני יומיים, הוזמנתי כאן להחליף את עירית לבנה.

שרת החינוך ומנכ"לית משרד החינוך אמרו בועדת החינוך לפני שבועיים, שזה לא עניינם, הם לא מתערבים בעניין הזה, זה עניין של משרד הבריאות ומשרד האוצר, היא אמרה את זה בועדת החינוך.

שמעתי שהיא עושה מאמצים גדולים –

לא בנושא הזה,

עד שלא יפטרו את האחיות וייסגר השירות המונע, הם לא יירגעו, תאמין לי.

אני דווקא לומד מדבורה, אני חושב שאם זה כך, אז יש גם אחריות של שרת החינוך להיות מעורבת כאן, מאוד בנמרצות, כדי להבטיח שהתלמידים יקבלו את השירות הזה. לעזור בזה לשר הבריאות. הייתי מבקש לשמוע את עורכת דין נירה לאמעי מנציבות הדורות הבאים בכנסת.

אנחנו דיברנו כאן על השלכות לטווח ארוך. אנחנו שיגרנו היום מכתב לשרת החינוך, לממלא מקום שר האוצר ולשר הבריאות בעניין הזה.


מאוד סביר שמשרד החינוך יספק סביבה חינוכית בריאה, אני כבר לא מדברת על קרינה שהם חשופים אליה, חומרי דברה, כימיקלים אחרים בבית ספר, אני מדברת על מניעה בסיסית של תאונות. בראייה הלאומית הרחבה יותר, אני מחזיקה פה חוות דעת שכתבנו בזמנו לחוק ההסדרים. אחר כך – משתמש בה כשהביאו תוכנית פיילוט, עכשיו אני מביאה אותה חוות דעת, כי אני מרגישה שהשירות עומד כל הזמן בסכנה, אני מרגישה שחיקה, ניסיון של שחיקה במעמד של שירות שאף אחד לא חולק על היעילות שלו, אני לא שמעתי אפילו טיעון אחד בכל השנה וחצי האלה של ניסיונות לפגוע בשירות הזה, טיעונים נגד יעילות.


תחשיבים של עלויות חיצוניות, מה שנקרא אקסטרנליטיס, הם בסיסיים ומקובלים היום בעולם. לוקחים בחשבון עלויות של זיהום אוויר, כמשמתמחרים מחיר חשמל, אז לא לוקחים בחשבון עלויות עתידיות? מדברים כאן על אבחון של הפרעות אכילה, בעיות ראייה ושמיעה, עקמת, מצבים נפשיים, ריטלין, הפרעות קשב, אנורקסיה.
ילד שיתפסו את זה אצלו בזמן את המחלות האלה, אין ספק שלא יגדל-

אני לא מבין גדול בעניין בכלל, אבל באינטואיציה מה שאני מבין בעצם, שהרי רוב עצום, אני לא יודע אם זה שמונים אחוז, תשעים אחוז, שבעים אחוז, אולי פרופ' ישראלי ידע טוב ממני, בכלל לא יאבחנו אצלם איזה שהוא פגע או איזה היא מחלה או איזה שהוא ליקוי, אם לא יהיה מצב שבו ייבדק כל ילד.

קופות חולים לא יכולות לתת את הדבר הזה.

כדי לגלות דבר, צריך לבדוק את הבריאים, לא את החולים.

קופות חולים, כמו שיש לו שירות שהמדינה נותנת, זה הפרטה, פשוט מאוד. לא יכולים לתת את השירות הלאומי, הבסיסי, התשתיתי הזה. ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם, שלושים ושמונה אחוז מתחת לגיל שמונה עשרה. זאת אומרת זה נתח באוכלוסייה שדרך אגב, מבחינה משפטית יש לו גם זכויות מיוחדות. ילדים בחוקה מקבלים זכויות נפרדות, למרות שהם חלק מהאוכלוסייה והחוקה חלה עליהם בכל מקרה, הם אוכלוסייה פגיעה מלכתחילה. אתה פוגע בזכות של אדם, הזכות להתפתחות. אנחנו הולכים להכניס את החוקה בהסכמה, שתגבש עכשיו ועדת חוקה, זכות להתפתחות תקינה.


רבותיי, מה שאנחנו עושים עכשיו זה לא חוקתי, אם החוקה הזאת הייתה קיימת היום, בית משפט עליון גבוה לצדק, או בית משפט חוקתי, -

היה מכתיב שיעשו את זה.

לחלוטין, זה לא חוקי. אני גם לא מבינה פה את משרד האוצר, מבחינת החישוב הכלכלי המאוד, מאוד ברור.

הם ישלמו על זה אחר כך.

עשו איזה שהוא מחקר שיוכיח את העניין הכלכלי?

בוודאי, רק בהשמנת יתר חישבו הוצאות של מחלות שנגרמות כתוצאה מהשמנת יתר ואני מבינה שמעל גיל שש או שבע, ילד שמן מעל תשעים אחוז סיכוי שהוא יהפוך למבוגר שמן, זה אנשים שבאים בילט אין עם בעיות שהמדינה חייבת לדאוג להם, כולל סרטן דרך אגב.

יכול לבוא האוצר ולהגיד אני צריך להשקיע בעניין הזה שמונים ואחד מיליון שקל, אני אומר לכם זה לא שווה, כי כשיתגלו המחלות נטפל בהם וזה יעלה שבעה מיליון שקל.

אבל המחלות קיימות.

אני הרי לא בעדם, לא כינסתי את הישיבה הזאת בגלל שאני בעדם.

חס וחלילה, זה כמו בפנימיות, חולה מת הוא הכי זול, חס וחלילה אמרתי, אני אומרת שוב חס וחלילה, בחישוב שבפנימיות, למה תיכף תראה גם בחורף המיטות, תראה אותם עולים פה.

אין גם מקומות בבתי הקברות.

לא רציתי להמשיך, אבל אני באה ואני אומרת חולה מתה הוא הכי זול, בעיניהם. אין ספק שכשאתה מונע, שירות מונע, בסופו של דבר אתה תשלם הרבה, הרבה יותר.

אילנה , את כל כך נמהרת שלא הבנת את השאלה שלי. השאלה שלי לנירה, אם ניתן להגיע לאיזה שהוא מחקר ששם את הנקודה, שחור על גבי לבן, כך וכך יקרה לבריאות, כך וכך יקרה עם עיוורון, שמיעה וגם בפן הכלכלי.

מרכז מחקר למידע עשה את זה לגבי השמנת יתר, אני לא זוכרת את המספרים, השלכות של השמנת יתר בילדות, הם עשו את זה עבורנו ועבור חבר הכנסת ברופנמן, אני לא זוכרת בעל פה את המספרים, אבל זה מגיע לעשרות מיליארדים, כלומר היחס היה מאוד, מאוד ברור, של מה יצטרכו להוציא בעתיד.


עכשיו עוד משהו, ישראל רוצה להתקבל ל-OECD, ה-OECD הציב את הנושא של מניעה ואקסטרנליטיס, עלויות חיצוניות ככלל בסיסי, איך הם מגדירים את זה שמה, תנאי לצמיחה. אנחנו רוצים להתקבל למדינות הOECD, אלה דברים מאוד בסיסיים, תשעים ושישה אחוז אנחנו מפנים היום לטיפול ברפואה ולא בבריאות, ארבעה אחוז מניעה מתוך תשעים ושישה אחוז מהמשאבים. הרי באיזה שהוא שלב לא תהיה תרופה לסרטן, יצטרכו לגלות למה יש סרטן.

אני מאוד מודה לך, רון מיבר ואחרי זה אני מבקש מהאוצר.

אני אומר דברים מאוד קצרים, אני מעמותת בריאות הציבור ובעברי הדי קרוב אחות מחוז חיפה ועבדתי מאוד צמוד עם דבורה. על מה שהיא מתארת הוא נכון, הולך, הוא היה נכון מאוד והוא הולך ופוחת בנכונותו פשוט משום שיש פחות ופחות אחיות.


אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר פה, משום שבאמת נאמרו הרבה מאוד דברים גם כאן וגם במליאה, שני דברים שאני רוצה להבין מהאוצר, המגמה הברורה היא לחסל בסופו של דבר את טיפול החלב ולהעביר אותם לקופות החולים, אף אחד לא מסתיר את זה באוצר, אף אחד לא מסכים לזה, או כמעט אף אחד –

כל ועדות הכנסת שדנו בעניין הזה, כולם פסלו את זה.

אבל, את שירות לתלמיד בבתי הספר, קופות החולים לא רוצות, בכלל. זאת אומרת אם אתם נניח כל כך רוצים לחסל טיפות חלב, שהם חלק אינטגראלי משירות בתי הספר, אבל בתי הספר קופות החולים לא ערוכים ולא רוצים לקבל. אז מה נעשה? בכלל נפרק את השירות? נגמור אותו?


אמרה אילנה כהן במליאה ואני מקבלת את זה, תקום המדינה ותגיד זה שירות לא נחוץ. מפני שהשירות כמו שהוא היום, אבי גור קצת לא דייק במספרים, אבל היום חמישה –

אמרתי שיש לנו שירות לתפארת מדינת ישראל, ואם האוצר רוצה לתת טיפול כמו בזנזיבר, מותר לנו לבוא ולהגיד אני אומרת, זה מה שאמרתי.

אני לא מכירה את זנזיבר, אני לא יכולה להשמיץ את זנזיבר. לכן המגמה הזאת היא מגמה לא ברורה לי, זאת אומרת המגמה הזאת של לחסל את שירות בתי הספר.


לא מחסלים, פעם אחת יש פיילה כמו שאומרת אילנה, פעם שנייה יש כל מיני דברים, היום לא אומרים כלום, פשוט לא נותנים כסף. לא אומרים שרוצים לחסל את השירות לבתי הספר, לא אומרים כלום, פשוט מחסלים אותו בפועל. כי כל שנה אי אפשר לקבל אחיות חדשות, כמו שנאמר קודם, ופשוט לאט, לאט, נושרות ואז פשוט לא יהיה, בלי להכריז כלום, בלי להתנגד לכלום, הכול בסדר. זה סיפור אחד שאני לא מבינה אותו, אני לא מבינה את האוצר.


דבר שני, אני פשוט רוצה לראות את ההורה הראשון שיבוא ויגיד תביעה נגד משרד הבריאות, על זה שהוא לא ממלא את חובתו החוקית.

עוד מעט נשמע את נציגת משרד המשפטים בעניין.

חובתו החוקית, כי גם הסל שמקבלים בשבעים מיליון, זה סל מקוצץ, זה לא הסל שעליו אנחנו מחויבים לפי חוק. השבעים מיליון לא מספיק, השבעים מיליון היה מספיק ל97, איפה אנחנו היום?


לכן אני אומרת, כשההורה היחיד הזה יתבע את משרד האוצר, זה יעלה הרבה יותר. אני כבר לא מדברת על כל השירות המונע וכמה הוא חוסך, יש על זה המון מחקרים.

חבר הכנסת גפני ואחר כך אני מבקש את נציגי קופות חולים. טלי שטיין תוכלי לומר אחרי זה אני מבקש, איך אתם עומדים במצב הזה שבו החוק לא מקוים, או עומד להיות מופר. אבל מיד, אחרי משרד האוצר.

אני רוצה שרק נתאר לעצמנו את המצב מה קורה בפועל כאשר ילד שמגיע לבית הספר, ובאמת האחיות פה עושות מלאכת קודש, בכל המגזרים בכל המקומות. ילד מגיע לבית הספר, יש לו בעיה בשמיעה, הוא לא יגיד בכיתה שום דבר, אבל יש לו בעיה. סתם אני לוקח את הדוגמא הכי פשוטה. הוא חוזר הביתה, בבית הספר הוא לא אומר כלום, האחות לא נמצאת או שהיא מגיעה, היא רשמה אותו, מגיע הביתה, והוא אומר לאימא שלו, לא שמעתי היום כל כך את המורה או את המורה בגלל , אז ככה אז אם הילד הזה הוא ממשפחה שמצבה הכלכלי קשה או בינוני אפילו, אז עוברים לסדר היום, תשתדל, תעבור מקום, אומרת לו האימא, תשב ליד המורה. אם הוא ממשפחה במצב כלכלי טוב יותר, אז לוקחים אותו מיד לרופא פרטי, והרופא הפרטי אומר תשמעו יש לו בעיה וצריך לטפל בו. ואז הולכים לקופת חולים וקובעים תור לעוד חצי שנה, אצל הרופא המקצועי, מכיוון שקיצצו גם בקופות החולים. אז אם הוא ממשפחה רגילה, הוא בכלל לא יודע שיש לו בעיה, ואם הוא יודע שיש לו בעיה, הוא יחכה חצי שנה, אותו ילד ממשפחה עשירה, או אמידה או שיש לה יכולות, לוקחת אותו לרופא פרטי והבעיה נפתרת.


אני קצת תמה על הנאיביות שאנחנו יושבים פה ומקיימים דיון כאילו שהוא דיון מקצועי, הוא איננו דיון מקצועי. משרד האוצר יש לו מדיניות כבר כמה שנים, שהיא הולכת ומחריפה בשנים האחרונות, של לתת למי שיש לו ולפגוע במי שאין לו, זאת המדיניות, רק לפעמים למזלנו יש אחיות בריאות הציבור, לפעמים יש לזה גם הצדקות אידיאולוגיות. שמענו את שר האוצר הקודם שאומר כל הזמן – נפסיק תשלומי העברה כדי שאנשים יצאו לעבוד, זאת הצדקה אידיאולוגית, אפשר להתווכח איתה, אבל זאת הצדקה. איזה הצדקה יכולה להיות למשרד האוצר, בנושא של האחיות של השירות הזה של הטיפול המונע, בבתי הספר או בטיפות החלב, בעיקר בבתי הספר, אבל גם בטיפות החלב. איזה הצדקה יש? מלבד זה שישבו פה אנשים מוכשרים, וכנראה יושבים פה אנשים מוכשרים ממשרד האוצר, שהם לא קובעים את המדיניות ואומרים להם מה להגיד.


אני אגיד לך בדיוק, הנאום מוכן מראש, נתנו כסף למשרד הבריאות והיה סיכום, אנחנו לא מתערבים, אתה תשמע את – אני לא כל כך מכיר את הרפרנטים של משרד האוצר, אבל אם זה כמו שאלה שאתה מכיר אותם, אתה תשמע נאום יוצא מן הכלל.

כשדנו בועדת העבודה והרווחה על הפגיות, אז אמרו תיקחו מהפנימיות, שימותו מהפנימיות, כל פעם הם מציעים שבמקום אחר תיקח, רק שהם לא יתנו.

אז יבואו משרד האוצר ויגידו מה פתאום, אנחנו בעד טיפול מונע, מה אתה עושה חשבון כלכלי, אתה צריך מחקר, אתה צריך ללכת לאוניברסיטה בשביל זה?


זה ברור לחלוטין שאם ילד מקבל טיפול מונע שעולה גרושים, הוא נמנע מללכת שנתיים אחרי זה או חמש שנים אחרי זה, לבית חולים שזה עולה הון תועפות, לא מדבר על בריאות, מדבר על כסף, צריך לזה מחקר, צריך ללמוד באוניברסיטה, אפילו בישיבה למדנו את זה.


המציאות הזאת היא מציאות ברורה וחד משמעית. אני מסכים לחלוטין עם מה שאילנה אמרה, האוצר מבין רק כוח.

הם לא הפעילו כוח, הם שנתיים שלוש לא השביתו יום אחד.

אני יודע ולכן הם כל הזמן – ולכן כל שנה זה חוזר על עצמו, מכיוון שמדובר בנשים שהם צדיקות, הן סובלות וממשיכות הלאה. משרד הבריאות באמת עושה כמיטב יכולתו, אין למשרד הבריאות יכולת, נקודה. מי שמנהל את המדינה זה האוצר, וכל סיפורי המעשיות האלה, כאשר באים אליהם בטענה, הם אומרים לא, המשרד קיבל את התקציב. יש להם טענה נכונה מפעם לפעם, מכיוון שהם טוענים שהשרים הצביעו בעד בממשלה וזה טענה שמתקבלת על הדעת. אבל הם מנצלים את זה.


התוצאה של הדבר, זה שאנחנו הולכים להיות יותר ויותר מדינה של פער מעמדות נוראי, לא בעבודה, לא בהשכלה, לא בדברים שהם אתה יודע, בדבר הכי בסיסי של חיים ומוות. אנחנו הולכים להיות מדינה של הבדלי מעמדות. מי שעשיר יחיה ומי שעני יהיה כמו האסקימוסים, שישלחו אותו לשלג.

אם מותר לי להפריע לך, זה יהיה גם פער מעמדי מאוד קוטבי, אבל גם שירותים חברתיים מאוד ירודים, זה האפשרות .

העולם השלישי יעקפו אותנו.

אנחנו בניגוד למה שנאמר כאן, אנחנו לא נהיה זנזיבר, לא נהיה, מכיוון שיהיו פה עשירים גדולים מאוד שאין שם ותהיה פה בהרבה מאוד מהמקרים תהיה גם תקשורת שתיתן לזה גיבוי, הרבה פעמים, לא תמיד.


אני סבור ואני חושב שזה מה שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו צריכים לדרוש ממשרד האוצר באופן פרטני את העניין הזה של הטיפול המונע, לא לעבור על זה לסדר היום. אתה יודע מה, אני אפילו לא מאיים שלא נצביע בעד חוק ההסדרים, בגלל שאני לא יודע בכלל מה יהיה עם חוק ההסדרים ומה יהיה עם חוק התקציב. אני חושב שמשרד הבריאות צריך להיות יותר חזק ממה שהוא, חזק אבל לא מספיק.


שרי הבריאות לדורותיהם טענו כל הזמן שצריך את הכסף הזה, אגב, היו שלוש ועדות שישבו יחד, ועדות בכנסת, ישבו יחד, קיימו ישיבה. אתה יודע מה? הם מצפצפים גם על הכנסת, זה לא רק שהם עושים צחוק מהשרים, מהשרים לא איכפת לי שיעשו צחוק, ומי שלא רוצה שלא ישב איתם, אבל הם עושים צחוק מהכנסת. אני לא מדבר על הרפרנטים שהם באמת עושים עבודתם נאמנה, הרי ברור שאם הם היו ממשרד הבריאות הם היו אומרים –

רוב השנים האחרונות הכנסת ניצחה אותם. בשנת 2004 הם כבר חתכו ל-54, הכנסת התערבה והוסיפה עוד 17 מיליון.

אבל הם אמרו מראש, זה רק לשנה אחת.

היות ואני קצת עובד במשרד האוצר, קצת, נמצא מפעם לפעם שם. אז אני אגיד לך, ישבו שם באיזה חדר במשרד האוצר ואמרו אתה יודע מה, הכנסת השתוללה, באמת צריך להחזיר חזרה, ואמרו אנחנו נשב בצד, נחכה שנה הבאה נראה להם. ועכשיו הם מראים לנו, מראים לנו את זה.


לכן צריך לעמוד בתוקף על העניין הזה, זה דבר שנמצא בקונצנזוס, אין לו שום הצדקה אידיאולוגית של המצב הזה, זה לא נתון לויכוח, לא דתיים וחילוניים, לא ימין ושמאל לא ערבים ויהודים. אני מציע לכם, תגידו לאלה ששלחו אתכם, אני מציע לכם בחברות הכי טובה, המלחמה הזאת שלכם תיכשל, כאן לא תוכלו להפריד בין רן כהן לאילנה כהן, לא בין אילנה כהן לביני, לא ביני לבין טאלב אלסאנע, אנחנו כולם נהיה נגדכם ולפעמים אנחנו אתכם בגלל שאנחנו רוצים כסף, אז תיקחו את זה בחשבון.

אני מודה לך, מאחר ואתה צריך ללכת, אני חותר לזה שאנחנו נסכם כאן בכמה דרישות שאני כבר אומר אותן ואני מקווה שאתה מצטרף אליהן, אנחנו נתבע משר האוצר בפועל להקצות מיד שבע עשרה מיליון שקל, כדי שהשירות הזה יינתן , עד סוף השנה ולחדול מהמאמצים לחסל את השירות הזה. אנחנו רואים בשירות הזה שירות חיוני ביותר לבריאותם של ילדי ישראל, זאת הסוגיה הראשונה. השנייה, אנחנו נפנה לשר הבריאות לבקש להשמיד את מכתבי הפיטורים, בשום פנים ואופן שלא להוציא אותם, גם אם יתהפך העולם, והדבר השלישי, זה אני מתכוון מאוד לפנות בפנייה נוספת ליועץ המשפטי לממשלה ולדרוש ממנו להפעיל את החוק.


אני מקדים את עורכת הדין טלי שטיין, בבקשה טלי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מר שופמן יידרש לעניין ביום שני הקרוב, אם העניין לא יסתיים עד אז, אבל אנחנו סבורים שאת החוק צריך לקיים, אנחנו לא יודעים בדיוק כלכלית כמה צריך על מנת להפעיל אותו, אבל אין ספק –

משרד הבריאות אומר, שבע עשרה מיליון.

לא, יש בסיס תקציב שהחוק נחקק וזה הרבה יותר מזה, משרד הבריאות ביקש.

אני מתכוון, טלי שטיין, אני מתכוון לדבר פשוט. אומר היום משרד הבריאות, אני כדי לקיים אותו ברמה הבסיסית ביותר שאני יכול, אני צריך עוד שבע עשרה מיליון. יכול להיות שאפשר למלא אותו ברמה יותר מרווחת עם יותר מיליונים.

מה שאת אומרת עכשיו אתם אומרים כל שנה אותו דבר, למה כשאני עובר באור אדום, וזה מגיע ליועץ המשפטי לממשלה אני נענש, למה לא הענשתם את משרד האוצר? הרי את אותו דבר אני שומע פה כבר שלוש או ארבע שנים, שהם עוברים על החוק, יש כתובת, יש כתובת למי שעובר על החוק, למה הוא לא עומד לדין?

אנחנו לא יכולים לבדוק את העניינים מבחינה מספרית, מה שאנחנו ביקשנו משני המשרדים –

משה גפני

מתי?

רק לאחרונה, אנחנו בהתכתבות מתמדת עם שני המשרדים, אנחנו דורשים מהם ומופעל עליהם לחץ, לסיים את העניין. את החוק צריך לקיים, סעיף 21 צריך לקיים.

מזה אפשר להבין שהחוק מופר, ברגע שבו הדבר הזה לא מתקיים.

אנחנו קיבלנו חוות דעת מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, שנראתה לנו על פניה, אנחנו ביקשנו תגובה של משרד האוצר, אנחנו מכנסים ישיבה אצל מר שופמן ביום שני, רק אנחנו מקווים שעוד לפני כן ניתן יהיה לפתור את הבעיה.

אני מאוד מודה לך.

אני חייבת להעיר הערה אחת. גם פה מהבחינה המשפטית ואני אומרת לכם, כיוון שאיך אני תמיד אומרת? אני ותיקה במערכת הבריאות, הארכיון אומנם ארכיון יפה אבל אני מכירה את האוצר.


צריך מאוד להיזהר פה, אני אומרת שיש לי ותק מקצועי במשרד הבריאות וגם באוצר.

ובזכותך גם לי יש, שאני ליוויתי את המאבק שהיא הנהיגה כבר לפני שמונה עשרה שנה.

מה שאני באה ואומרת, הם מומחים להתחכם ואבי ישראלי יגיד לכם את התוצאה שהו אלא יכול להגיד אותה פה, אבל אני אגיד אותה פה, הם חכמים, מה הם באים ואומרים? יגידו שהם צריכים לקיים את החוק, יגידו בסדר, זה הסכום , אנחנו נותנים, נותנים את זה למשרד הבריאות ואז אומרים לו – אתה תיקח את זה, אנחנו לא נתנו לך? בטח נתנו לך, אבל אז מחייב את אבי ישראלי להוריד מהפסיכיאטריה מהכול, והוא לא יכול. תפסיקו להתחכם עם זה, כי אתם גם עם ועדת חריגים עושים את זה וכל הדברים האלה.


אחות יצאה לפנסיה, הוא מקבל חצי אחות מה זה חצי אחות? היא תבוא ככה תיתן טיפול חצי, חצי? אז אתם מתחכמים עם הסיפור הזה.

גם זריקה רק –

כן, חצי, אני יכולה לעשות רק ביד ימין, יד שמאל אני לא נותנת לך. אז לכן אני באה, תקשיב לי דבר אחד, אני מכירה אתכם כמו את כף היד שלי, ואז הם יגידו לא, אנחנו לא עוברים, נגיד יש מאה מיליון, אז הם יבואו ויגידו, שבעים אנחנו נתנו, אתם עם השלושים תסתדרו עם הפסיכיאטריה ועם הכול. הרי אתם משקרים אותם, אתם מזיזים , לא שאני אומרת שאתם שקרנים, אמרתי אתם מזיזים מפה לפה, רק להראות שאתם בסדר. הרי אתם יודעים דבר אחד פשוט, אתם רוצים לחסל את השירות המונע, אתם עבריינים כי אתם עוברים על חוק, חד וחלק. אני אגיד לכם מה, תסתכלו עלי טוב פה, אתה זוכר את זה, תסתכלו עלי פה טוב, אני אומרת לך, תסתכל על הבנות האלה, כל זמן שהן נמצאות פה, השירות המונע, יהיה, כי אנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה.

גם הכנסת לא תיתן לכם, זה אני כבר אומר לכם חד משמעית.

זה בטוח, אבל אני אומר לך תסתכל עלי פה טוב, אתם בחוק הסדרים, איך ביבי אמר לי, תאמין לי ביבי בא ואמר לי – אילנה, אני לא נוגע בשירות המונע, בישיבות שישבנו עם העידוד והצמיחה, אמר לי לא נוגע. ואמיר לא חתם עד שגמרו את הסיפור עם הטיפות חלב, כולם שמעו על טיפול החלב. אבל אלה הוציאו אותם מהדלת, נכנסים דרך החלון. אני אומרת לכם שאנחנו נטביע אתכם בג'קוזי.

ממה שהוצג פה ניתן לטעות ולחשוב שמשרד האוצר החליט לעשות קיצוץ ייעודי כירורגי בשירותי בריאות הציבור, לא כך הדבר, לא רק שלא היה קיצוץ ייעודי וכירורגי שכפה האוצר על משרד הבריאות, אלא שהתקציב הזה בכלל הוחרג תמיד מקיצוצי פלט, שהיו קיצוצי פלט המוכרים על כל משרדי הממשלה, התקציב הזה היה בחוץ ולא הושת עליו אפילו הקיצוץ הרוחבי.


מאיפה בעצם נובע הקיצוץ של שבע עשרה מיליון שקל ונכון, התקציב בעבר עמד על 71 מיליון והיום כבר שנתיים בספר התקציב הוא עומד על 54 מיליון? זה דבר שמשקף את סדר העדיפויות של משרד הבריאות, הנושא –

מה אמרתי לכם?

אנחנו לא יצירתיים בהסברים, אנחנו רק נותנים אותם באופן אובייקטיבי. התקציב עומד על 54 מיליון שקל, אחרי שבמהלך שנת 2003 משרד הבריאות החליט לנתב 17 מיליון לצרכים אחרים של המשרד, התקציב הזה נמצא במשרד, הוא לא חזר למימון הגירעון או לאוצר המדינה או למשהו אחר.

רק תגידי איפה המטמון שלו שנוכל לקחת ממנו. איפה הוא מחביא את זה.

משרד הבריאות יוכל לפרט איזה צרכים אחרים יותר חשובים הוא ראה אז והחליט להעביר את השבע עשרה מיליון שקל למימון אותם צרכים.

גם את ועדת חריגים אנחנו שמנו?

ועדת חריגים זה סיפור אחר.

אתם שמים את זה על אחריות – אני רוצה לדעת אם גם בזה אנחנו אשמים.

מאז שהתקציב עומד על 54 מיליון שקל, שוב, לא מאיזה שהיא הוראה חיצונית למשרד הבריאות, אלא מבחינה שלו, המשרד היה צריך להתאים את השירות באופן חודשי, כדי שהכסף יספיק עד לסוף השנה, ולא להגיע למשבר לקראת סוף השנה, כשהקופה נגמרת לפני שמסתיימת השנה.

מה שיכלו לעשות בעצם זה לפטר אחיות לאורך כל השנה.

הם מפטרים, הם לא מקבלים, זה אותו דבר.

אני רוצה להבין מאיריס, מה שאת אומרת בעצם זה שהיו צריכים לפרוס את ה-54 מיליון באופן קוהרנטי על 12 חודשים.

נכון, או לשנות את סדר העדיפויות שנקבע במהלך 2003.

לאן זה הלך? יש משהו אצלנו שעובר בלי שאתם חותמים עליו?

התקציב נמצא במשרד הבריאות, אפשר לעשות את הבדיקה הזאת ב-2003.

17 מיליון הוא מחביא, אני לא יודעת איפה הוא מביא.

אפשר לשאול את זה בצורה ברורה, 17 מליון שקלים ירדו מתקציב משרד הבריאות למקום אחר? לא, התקציב הזה נמצא במשרד הבריאות.


לא נכחד וגם נזכיר –

שהיא תגיד מספר בבקשה, בשביל הפרוטוקול.

היא אמרה, 17 מיליון.

אבל זה לא 17 מיליון, דובר על 89 מיליון.

חברים , בואו לא נתפרץ, איריס, ברשותך, אני רוצה להבין דבר אחד, מה שאת אומרת, הרי אתם גם עוקבים, אני מכיר איך עובדים עם שרים ועם משרדים, אתם במעקב שלכם, אחרי תקציב משרד הבריאות, אתם אומרים אנחנו בדקנו ואנחנו יודעים שהשבע עשרה מיליון האלה עדיין קיימים בתקציב משרד הבריאות וניתן להפנות אותם, אם המשרד יחליט על סדרי עדיפויות אחרים. בלשונה של אילנה, לחתוך מהפסיכיאטריה ולהעביר –

זה מה שהם עשו עם בריאות התלמיד ב-2003.

מה עשו?

חתכו מבריאות התלמיד והעבירו למקום אחר.

לאן, תגידי, לפסיכיאטריה, שאתם שולחים חולים מבתי החולים שאין להם בכלל טיפול?

הפסיכיאטריה שלא היה עם מה לאכול בשנת 2003? הפסיכיאטריה שלא היו תרופות בשנת 2003 ? מזה לקחו את זה? שאני אבין ממה. להמופיליה שלא היו תרופות?

יש רשימה של השימושים.

אדוני היושב ראש, הטענה הזאת עלתה גם בועדת הכספים ב-2004, כשדנו בגירעון של 17 מיליון , הטענה הזאת נבדקה ולא נמצאה נכונה ולכן ועדת הכספים החליטה אז לדרוש מהאוצר לתקצב בעוד שבע עשרה מיליון כי היה תקצו בגירעון, זה הכול, הכסף לא הועבר לשום מקום.

זה סימן שהנימוקים לא מתיישנים אף פעם. איריס עוד משהו להצדקת העמדה שלכם?

אני יכולה להזכיר דבר נוסף, שאומנם הוא פה שנוי במחלוקת בוועדה , אבל לכן קיימת החלטת ממשלה על ביצוע ההתנסות בנושא של העברה של חלק משירותי הרפואה המונעת –

לקופת חולים.

חלק משירותי הרפואה המונעת לקופות החולים, במסגרת ההתנסות הזו אמור להתפנות תקציב במשרד הבריאות כיוון שהתקציב –

יצא המרצע מהשק, זה הסיפור.

התקציב שעובר לקופות החולים למימון השירותים, הוא לא תקציב שעובר ממשרד הבריאות, זאת אומרת ברגע שהמהלך הזה מתבצע מתפנה תקציב במשרד הבריאות שהוא יכול להפנות לפי איך שהוא רואה לנכון.

אתם מודעים לעובדה שמדובר בשינוי טוטאלי של אופיו של הטיפול, לא של החוק? רבותיי, הטיפול המונע הוא לא טיפול בריאותי שגרתי, הוא לא טיפול רפואי שהחולה בא כשהוא חולה, ומבקש להתרפא. כל העניין של הטיפול המונע זה שהוא מגלה את המחלה או את הליקוי אצל הבריאים, לא אצל החולים, לכן זה שינוי עצום, זה לא אותו דבר בכלל.

אם לא ממלאים אחר הוראות החוק זה לא חוקי.

זה ברור לגמרי, איריס, תודה. מוריה, לא לפני מנכ"ל משרד הבריאות, כי דרושה פה בכל זאת תגובה, נאמרו דברים קשים כלפיו, הוא הגזלן. בבקשה פרופ' ישראלי.

אין כסף במשרד הבריאות שנלקח לשום דבר שאני מכיר אותו, שנעשה בו איה שהוא שימוש, א' שמשרד האוצר לא מכיר, וב', אין לי מושג על מה אתם מדברים עם השבע עשרה מיליון האלה, אני לא יודע, אני גם ביקשתי לברר עם הסמנכ"לית לתקציבים, אם היא זוכרת כאלה דברים.


אין לי מושג על מה אתם מדברים, לאן עברו השבע עשרה האלה, כי גם זה לפני תקופתי, אז אני לא יכול לזכור. מישהו מכם זוכר?

מתוכננת פגישה של שר הבריאות ושר האוצר בימים הקרובים?

הייתה פגישה הבוקר, לנו הייתה פגישה הבוקר איתם, אנחנו לא , לא מדברים.

אדוני היושב ראש, הייתה פגישה בין שר הבריאות לבין שר האוצר בעניין זה, בעניין זה לפני שבועיים ימים אם אני לא טועה, שלושה שבועות, מאז שר האוצר הטיל, אני חושב, אני מאמין, הטיל על אנשיו לטפל, בינתיים ישבו אבי ורות, שהיא סמנכ"לית תקציבים, ועד הבוקר אין התקדמות מבחינתנו אין התקדמות.

מוריה ואני אסכם את הישיבה, אני מתנצל, מוריה בבקשה.

אחות ראשית של קופת חולים מאוחדת, נוח לי לדבר מכיוון שהדעות של רוב הקהל הן גם הדעות של קופת חולים מאוחדת שאין להעביר את השירות הזה לקופת חולים.

גם מכבי.

מכבי לידי גם כן, אני לא רוצה לומר בשם קופות חולים אחרות אבל אני מדברת בשמי ואם אילה מצטרפת אלי, אני שמחה מאוד.


אני לא רוצה לדבר בקטע החוקי מה החובות שלנו ומה לא, זה אתם האחריות שלכם המיניסטריאלית, אלא באמת הקטע הרפואי המקצועי.


קופות החולים לא מסוגלות להתמודד עם הנושא הזה של בתי ספר, אנחנו שומעים את זה מדי פעם בכל מיני צורות שהנושא הזה נזרק אלינו אם מהדלת או אם מהחלון או מכל מיני צורות אחרות. פתאום יש משהו חדש שנקרא פיילוט, אני אומרת במירכאות חדש, כי זה כל פעם נזרק מחדש, והפיילוט הזה, עם העברת טיפות חלב, אז אמרנו שמוכנים להיכנס לפיילוט בשביל מה צריך גם את הפילוט, הרי אנחנו נותנים שירותי טיפת חלב כבר עשר שנים, אז בשביל מה צריך לתת פיילוט, בשביל לראות אם אנחנו ניתן את זה?


אני שמה ידי על השולחן שאנחנו נותנים את זה, טוב, ולא פחות טוב ממשרד הבריאות, אז אין צורך לעשות לנו פיילוט בשביל לראות אם אנחנו יודעים לתת את השירות הזה או לא. אבל בתוך הפיילוט הכניסו גם בתי ספר. למה, איך, בשביל מי וכשמסבירים לי שחלק מהשירות הזה זה שירות המשכי וזה חשוב להמשך השירות למטופלים, אז אני לוקחת אותו כקופת חולים מאוחדת, אני אכנס מחר לקריית ספר ואתן שירותים לכל התלמידים בקריית ספר, מה המשך השירות הטיפולי בין מבוטח מכבי, והכללית לבין מאוחדת, אין לי את התיק שלו, אני לא יודעת מי הרופא שלו, אני לא יודעת מה המצב הרפואי שלו, לא טיפלתי בו כשהוא היה קטל, ואני גם לא אטפל בו עכשיו, אני אשלח אותו לרופא. אין שום היגיון בעניין הזה.

עידית קוגן, אני מאוד מודה לך על ההבהרה הזאת, היא מאוד חשובה. אני רוצה לשאול, זאת העמדה גם של קופת חולים כללית?

כללית, לפני שאת מדברת אני מוכרחה להגיד הערה אחת, שכל כך רוצה לקחת את הטיפות החלב, הרי עוד מעט יהיה לכם עניין איתי, אתם מפטרים אחיות בדרום, אז כך שאני באה ואני אומרת, הם אומרים שאין להם תקציב.

אנחנו לא רואים שום יתרון בזה שאנחנו ניתן את השירות בבתי הספר. אנחנו רואים הבדל בין הטיפול המונע האישי של מה שאנחנו רואים טיפת חלב, שזה אנחנו חושבים שיש איזה שהוא יתרון לזה שהילד מטופל גם כשהוא בריא וגם כשהוא חולה באותו מקום, אנחנו לא רואים שום יתרון כאשר זה בריאות הציבור.

ד"ר איילה בלאו מקופת חולים מכבי, בבקשה.

גם אנחנו בדעה ואני מצטרפת לעידית קוגן, שבתי הספר, מי שעושה את זה הכי טוב, זה משרד הבריאות, אין אפס בדבר הזה, הם יודעים לעשות את זה, הם עושים את זה ואני חושבת שזה צריך להישאר אצלם.

רבותיי, נדמה לי שהעמדה הזו של שלושת קופת חולים היא בעלת משמעות מאוד, מאוד חדה, וצריך לומר את זה בפניהם של השרים הנוגעים בדבר, זאת העמדה, ואם הם שהם המומחים לנושא הבריאות, מי עוד יתווכח איתם.

אני רוצה להגיד מילה אחת, הפרינציפ העיקרי, הבסיס העיקרי של בריאות הציבור, זה בדיוק השירות ההמשכי וזה מה שקופות החולים ובאופן טבעי, משום שהם לא ערוכות לזה, מפרידות באופן אוטומטי את ההמשכיות הזאת.


הטיפול המונע האישי הפרטי של טיפות חלב זה אנחנו יודעים לעשות והם גם עושים את זה בחלק מהמקומות וטוב. אבל את הפרינציפ של ההמשכיות, של הטיפול לאורך החיים, מה שמוריה אמרה לפני שתי דקות, לפחות עד כיתה ט', מה שרצו פעם להכין, את זה בדיוק את העיקרון הזה הולכים לשבור וזה בדיוק מה שאסור שיקרה, פשוט אסור שיקרה.

אם דיברנו על קיום החוק, על פי מה שנדרש והנהלים של המשרד, אז בתקציב הנוכחי של שבעים מיליון שקל, כאשר פה אתם מבקשים רק שבע עשר, אנחנו מצויות היום כבר במצב של הפרת חוק, אני לא נותנת שירות בכל הכיתות כמו שאני נדרשת על פי הנהלים, אתם גוררים את האחיות לתביעות משפטיות, לסיכון, לצרות צרורות. זה ניהול סיכונים, זה לא יכול, לכן אני אומרת, התקציב, הם ביקשו פה, אני לא מבינה מה הצניעות שלכם, אני עומדת על זה שהתקציב חייב , צריכה לבוא מכאן דרישה מהוועדה הזאת, אל ועדת הכספים, ליישם תקציב שנתי, קודם כל בהגדרה של טייס אוטומטי, כמו שמוסיפים מורים לכיתות, בגודל –

ועדת כספים לא יכולה מיוזמתה –

מבחינה זאת שיהיה קריטריון של טיס אוטומטי, עדכון, זה אחד.

יש ועדת חריגים.

התקציב הוא מאה מיליון שקל ולא שבע עשר מליון, אני מתריעה פה בפני כולם, משום שאנחנו ניכנס לשוקת שבורה בעוד חודשיים שלושה. ואני לא מוכנה לסכן את האחיות שלי, הן כבר היום –

עוד שלושה חודשים זה התקציב הבא.

לא, אני חושבת שבאיזה שהוא מקום, כמו שיש לתת לביבי נתניהו לשכה, אני חושבת שלילדי מדינת ישראל מגיע שירות מונע, כמו שצריך לתת אותו על פי נוהל ועל פי חוק. מה שקורה פה אנחנו נגררים פה להפרה בוטה של החוק. אני חושבת שבפחות ממאה מיליון שקל, אי אפשר להרים, להחזיר את השירות למה שהוא היה.

מוריה, אני מתנצל שאני צריך להתדיין איתך בעניין הזה, אני חושב שזה משרד הבריאות צריך להגיד מה התקציב שהוא רוצה לשנת 2006, ולקראת 2006 צריך לבוא ולהגיד, מאה מיליון, תשעים מיליון, מאה ועשרה מיליון, אני לא יכול להיכנס לזה עכשיו.


עכשיו אנחנו באס.או.אס. איך להמשיך את השירות הזה.

אבל הדיונים על התקציב התחילו כבר לפני חודשיים, אז תשאל –

אני לא דן עכשיו בתקציב 2006, חברים אתם יותר מדי אופטימיים, האסון הוא ביום ראשון הקרוב, על מה אתם מדברים?

סתם הטרידו אותי מחיפה ואת הגברת מחיפה ואת ההוא מירושלים ואת זה מבאר שבע, כל שנה אותו סיפור, אנחנו באים, אנחנו השטח, אנחנו מספרים את הסיפורים והילדים נשארים חולים, אני אותו דבר.

אני אומר לך שמוריה צודקת, מאה מיליון שקל פחות חמישים וארבע –

אתם לא מקשיבים על מה הדיון, הדיון עכשיו הוא על פיטורי שבע מאות שלושים ושש אחיות בתי הספר, על זה הדיון עכשיו, האס.או.אס.

חיסול השירות המונע.

למה אתה לא מקשיב, אי אפשר כל הזמן להסות אותך, תאמין לי, אני כבר מנוסה בניהול ישיבות מכל כיוון שאתה רוצה. לא ראיתי דבר כזה, בן אדם לא שומע את המהות של הדבר שאני אומר אותו. אם הייתי דן עכשיו על תקציב 2006, כל דיון הזה שעכשיו התחלתם בו רלבנטי, אבל אני לא דן בתקציב 2006, אני דן באס.או.אס. של 2005, אתם לא מבינים? הקשבתם למנכ"ל, הקשבתם פה לדיון, הדיון, מה אתם רוצים, שאני אבוא להגיד לא, למה שבע עשרה מיליון? אני רוצה מאה.

אנחנו רוצים חמישים על אלפיים וארבע.

הבנתי, הוועדה לא קיבלה את הצעתך.

תודה, עכשיו לפחות הבהרתי את עצמי.

ב-2004 אנחנו לא דנים בתקציב, כי היא מתה השנה הזאת, עכשיו 2005.


רבותיי, סיכום שלנו לפנות לראש הממשלה, ראש הממשלה במצב הזה שבין שרים יש מחלוקות הוא זה שצריך לשים את הרגל תסלחו לי ולהגיד זה מה שצריך לקרות פה ובמקביל היועץ המשפטי לממשלה לאכוף את החוק, זה מה שאנחנו דורשים ממנו ומשרת המשפטים. תהיה פנייה נוספת גם לאחר הדברים ששמענו מטלי, אין שום סיבה בעולם עכשיו שלא תהיה קריאה. ואם לא תהיה ברירה, אני מודיע, הוועדה תלך לבג"ץ. אני מודיע את זה ישר, אם זה לא יעבוד, עד יום ראשון, אנחנו נשקול הליכה לבג"ץ , אני לא יודע אם היה דבר כזה , שוועדה של הכנסת הלכה לבג"ץ אבל אנחנו נלך, מי שיצטרף מחברי הוועדה, נלך לבג"ץ נגד ממשלת ישראל. אני גם מתכוון לכתוב את זה לראש הממשלה, אם הוא לא מבצע את זה, אנחנו נלך לבג"ץ נגד הממשלה. חוק צריך לקיים, ובריאות בוודאי צריך לקיים. אגב זה הדבר הכי קרוב לחוק, זה בריאות, לא מכיר דבר יותר קרוב מזה, כולם חושבים שביטחון יותר קרוב מזה, בסדר, אני מכיר את העניין הזה גם.


הדבר השני, אנחנו דורשים מיידית להקצות שבע עשרה מליון שקל לרפואה המונעת לשנת 2005, ולהכניס את זה לבסיס התקציב.


הנושא השלישי, אנחנו דורשים משר הבריאות להשמיד את מכתבי הפיטורין, ושלא יעיז להוציא אותם. בעניין פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, כבר אמרתי.


תודה רבה לכם, רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20

PAGE