ועדת הכלכלה

21.9.05

PAGE
1
ועדת הכלכלה

21.9.05

הכנסת השש-עשרה








נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 500

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ז באלול התשס"ה (21 בספטמבר 2005), שעה 10:00

1. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופת הזיכיון

בערוץ השלישי), התשס"ה-‏2005


2. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 24), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר


גלעד ארדן


ענבל גבריאלי


משה גפני


יצחק וקנין


אילן ליבוביץ


אברהם פורז

יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין


אבי בלשניקוב
- מנכ"ל משרד התקשורת

ניר שלום
- ראש לשכת שרת התקשורת, משרד התקשורת


אסף כהן
- סמנכ"ל בכיר, אגף כלכלה, משרד התקשורת


אבי אזוז
- כלכלן, משרד התקשורת


אריק רשף
- יועמ"ש בפועל, משרד התקשורת


הילה שמיר
- לשכה משפטית, משרד התקשורת


צ'רלי בוזגלו
- מתמחה, משרד המשפטים


ערן ניצן
- רכז תקשורת, משרד האוצר



נורית דאבוש
- מ"מ יו"ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


מוטי שקלאר
- מנכ"ל מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו



ירון רגב
- ע. יו"ר הרשות ומתאם פעולות המועצה וועדותיה,

מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו


יעל בובליק
- סמנכ"ל כספים, מועצת הרשות השניה לטלוויזיה



ורדיו


עידית צ'רנוביץ
- מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


איילת מצגר
- סמנכ"ל טלוויזיה, מועצת הרשות השניה לטלוויזיה

ורדיו


ג'קי כהן
- יועמ"ש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


אלונה אראלי להב
- דוברת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו


ניר למפרט
- מנכ"ל ישראל 10


לאו מלמוד
- נציג בעלי המניות, ישראל 10


דבורה קמחי
- יועמ"ש ישראל 10


יורם בונן
- ישראל 10


אבי ברזילי
- מנכ"ל חברת החדשות, ישראל 10


יוחנן צנגן
- מנכ"ל רשת-נגה


הדס פלד
- סמנכ"ל ויועמ"ש רשת-נגה


אבי ניר
- מנכ"ל קשת


אמיר ונג
- קשת


אביגדור דנן
- יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית


תלמה בירו
- מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית


יוריק בן דוד
- מנכ"ל אקו"ם


ראובן רצון
- סמנכ"ל אקו"ם


אייל מלובן
- סמנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה


יריב קב
- מנכ"ל איגודי הבימאים והתסריטאים


נפתלי גליקסברג
- יו"ר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים


אתי חסיד
- איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה


נדב העצני
- איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה


אסף אמיר
- איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה


ליאון צימן
- מנכ"ל ובעלי אולפני מימד


עדי שי
- יועמ"ש מוסיקה 24

אתי בנדלר

לאה ורון

רויטל יפרח

1. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופת הזיכיון בערוץ השלישי), התשס"ה-2005

2. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 24), התשס"ה-2005

בוקר טוב. אני פותח את הדיון. יושב ראש הכנסת נמצא אתנו כאן. עמיתיי, חברי הכנסת והמכובדים, אני פותח את הדיון בהצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופת הזיכיון בערוץ השלישי), התשס"ה-2005 של חברי הכנסת גלעד ארדן, חבר הכנסת אילן ליבוביץ וחבר הכנסת עמרם מצנע. הנושא השני הוא הצעת חוק ממשלתית: הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 24), התשס"ה-2005. כפי שדובר בדיון הקודם, ביקשתי לאחד את הצעות החוק. המציעים אמרו שהם רוצים לשמוע את השתלשלות הדיון ותוך כדי דיון יחליטו. לכן, אנחנו פותחים כרגע את הדיון בהצעת החוק הממשלתית וממשיכים את הדיון הקודם. שמענו את רוב הגופים בדיון הקודם ואת רוב חברי הכנסת. יש בידי רשימה של חברי כנסת שעדין לא קיבלו את זכות הדיבור ותוך כדי הדיון יקבלו את זכותם לומר את דבריהם. הנושא חשוב כתחרות לערוץ שני בכלל ואנחנו בעד תחרות במדינת ישראל.


בראשית הישיבה אתן את רשות הדיבור ליושב ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן ריבלין שטרח והגיע לישיבה. כנראה שיש לו מה לומר לוועדה ולחברי הוועדה ולכל הנוכחים כאן. בבקשה אדוני.

תודה רבה אדוני, יושב ראש ועדת הכלכלה. יושב ראש הכנסת הוא חבר הכנסת היחיד נדמה לי, מלבד שרי הממשלה, שלא יכול להצביע בוועדות הכנסת. לכן, באתי אליכם היום כאדם שהיה עוסק בנושא התקשורת. הייתי שר תקשורת וחשבתי שכאשר דנים בנושא הספציפי הזה, אי אפשר להתעלם מזה. ביקשתי לנסות ולהעביר לחברי הוועדה את הניסיון שלי בכל מה שקשור לנושא שבו אתם דנים.


ראשית, צריך לדעת שהתחרות היא הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לבקש בנושא התקשורת. בלי התחרות היינו נמצאים היום עשרות שנים אחורה בניגוד למצב שבו אנחנו נמצאים היום. השאלה היא תמיד תחרות באיזה מחיר והאם בכל מחיר. בזמן תקופת כהונתי כשר התקשורת חשבתי שהרבה יותר טוב לצאת מתקופה פרה-היסטורית של זיכיונות ולעבור לרשיונות. אנחנו נמצאים היום במצב שעליו התריעו כל האנשים שאסור לעבור לרשיונות מחשש שמא תהיה הצפה או שמא נאבד את היכולת שלנו לקיים ערוצי תקשורת שמצד אחד הם מסחריים ומצד שני מפרים ומועילים לחברה.


חשבתי שטוב היה שנקבע בחוק מה הם התנאים שבו יוכל אדם להפעיל ערוץ תקשורת, בהתאם למגבלות הקיימות והיום כמעט ואין מגבלות טכניות. התנאים יקבעו בחוק והם יקחו בחשבון את כל הדברים שאנחנו, כמחוקקים, מבקשים לשים אותם כתנאי בלתי מתפשר לקיום ערוץ כזה, שהוא גם תחרותי, גם נותן תרבות פנאי וכמובן גם נותן את אותו ערך מוסף שאנחנו מבקשים לתת לחברה שלנו, כתוצאה מכך שאנחנו נותנים רשיונות או זיכיונות להפעיל ערוצי תקשורת.


לצערי הרב, מסיבות כאלה או אחרות, לא הצלחתי להגשים את הרעיון הזה, שהיינו קובעים כך וכך תנאים ומי שהיה
יכול לעמוד בתנאים האלה היה מקבל ערוץ תקשורת. היו באים ואומרים: אנחנו מפוצצים את השוק. האמינו לי, שלא היה קם אדם אחד שלא היה כדאי לו מבחינה כלכלית אלא אם כן היה מדובר באיזה שהוא אדם שמבקש להשתלט על התקשורת הישראלית וגם כך היינו יכולים לתת כלים בידי הרגולטור ולמנוע ממנו אפשרות של כוח זר המשתלט אבל מבחינה כלכלית, הסדר היה נעשה על ידי כוחות השוק. לצערי הרב, לא קיבלו את עמדתי.


בראשית הדרך כשר התקשורת, היתה לי הזכות לבוא ולחתוך סרט שלא עמלתי עליו כהוא זה. לא הספקתי להיות במשרד התקשורת אפילו 10 שבועות וכבר נתנו לי לחתוך סרט של השקת הערוץ השלישי, שהוא ערוץ 10. כך אמרתי לנוכחים באותו אירוע: פעמים זוכה אדם שלא בזכותו באיזו שהיא זכייה, שיכולה להיות שכיית חמדה אבל היא גם יכולה, בסופו של דבר, להיות כאבן מתהפכת על ראשו. אני מבקש להודיע לכם שאם היום אתם נותנים לי קומפלימנטים, הם לא מגיעים לי אבל אם חלילה יווצר איזה שהוא מצב שבעוד שנה יאמרו: מדוע פתחתם את זה? תזכרו שאמרתי לכם היום שאין לי שום זכות בפתיחת אותו ערוץ.


אני חושב שטוב מאוד שיש עוד ערוץ אלא שצריך לזכור שהמכרז שנעשה לגבי ערוץ 10 היה מכרז שבו התנו תנאי להקמתו בכך שאם הערוץ השני נתן X, הוא היה צריך לתת 2X. כמובן שהתברר כהרף עין, שלא 2X יכול לתת הערוץ החדש וגם לא יכול לקיים מקצת מאותן התחייבויות שאותן הביא בפני המערכת שאישרה את זכאותו לזיכיון, על פי המכרז שאותו הגיש.


אז נתגלגלנו לכאן, לוועדת הכלכלה ועמדה בפנינו השאלה מה אנחנו עושים? האם נאמר ייקוב הדין את ההר? האם נאמר: הצגת בפני הציבור תנאים שבהם אתה ביקשת לעמוד ושמנעת מאחרים לקבל את אותה זכייה, שכן הם לא יכול לעמוד באותם תנאים שאתה הסכמת להם והיום אתה ומבקש מאתנו לוותר על כל אותם דברים שהתחייבת בהם ושבגינם קיבלת את הזיכיון.


אמרנו שכנראה ההסתגלות והיכולת להיכנס לתוך המערכת דורשים זמן. ישב פה קודמך או קודם קודמך, יושב ראש ועדת הכלכלה שהיה גם יושב ראש ועדת התקשורת, חבר הכנסת אברהם פורז ובעצה אחת מחלנו על סכום של בערך כ-300 מיליון שקלים אשר בחלקו הגדול היה מיועד ליצירה מקומית. עשינו זאת מתוך הבנה שאם לא ניתן איזו שהיא יכולת נשימה, איזה שהוא מרחב של הסתגלות ושל כניסה למערכת וליכולת ההפעלה, אנחנו נעשה דבר שבבחינת התחרות הוא גמר התחרות בארץ.

איזה צדק גדול עשיתם עם אלה שרצו להתמודד על הזיכיון ולא התמודדו?

אני לא תגרן ואני לא רוצה להיכנס לזה. אז אמרתי כך והרי הדבר רשום בפרוטוקול של ועדת הכלכלה: כנראה שאותם אלה אשר הזדרזו והריצו רגליים על מנת להציע את מרכולתם אשר אותה הם לא יכולים לתת והואיל ואנחנו רצינו ערוץ שלא יהיה שילוב של ערוץ 3 וערוץ 5 של הכבלים שבו אנחנו לא נותנים דבר למערכת החינוכית בישראל או היצירתית בישראל, הואיל ואנחנו יודעים שהמטלות שקיבל על עצמו הזכיין אינן ברות יישום, כל מה שאני מבקש הוא שהזכיין ייתן מה שנותן הערוץ שפעל כבר 10 שנים. אלא מה? שלא ייתן 2X אלא שייתן X. לא שיעשה זאת מיד אלא שיעשה זאת בהדרגה.

יותר מכך אני רוצה לומר לכם, שאני ירושלמי בן ירושלמי, בן בנם של ירושלמים וקיבלתי את אחת ההכרעות כשר תקשורת, שכן הדבר היה בסמכותי על פי תנאי המכרז ועל פי תנאי החוק והיתרתי לערוץ 10 לקיים את ערוץ החדשות שלו, את חברת החדשות שלו בתל אביב ולא בירושלים. התנאי למתן זיכיון לזכיין היה שחברת החדשות תפעל בירושלים. אני מודה שפעלתי כך משום שידעתי שאם הם יאלצו לבוא לירושלים, יתכן מאוד שלא יוכלו להרים את הנטל.


אני רוצה לומר שכאשר אבוא בפני בית דין אמיתי וישאלו אותי: איך הורדת חברה לתל אביב לפחות אוכל לקבל איזה שהוא צידוק. ומהו הצידוק? שחברת החדשות של ערוץ 10 באמת הפליאה לעשות ואני מוכרח לומר כאזרח ישראל, שהיא היוותה תחרות והיא לתפארת התקשורת בישראל. לא שאני חושב שחברות החדשות האחרות לא טובות, אבל באמת היא הפליאה מבחינת יכולתה לקיים את התחרות האמיתית והיא באמת נותנת את כל אשר אותם אבות אשר יצרו את הערוץ הנוסף חשבו עליו. השאלה היא האם לגבי שאר התנאים קיימנו ומילאנו אחר כל אותן תכניות וכל אותם תנאים שאותם ביקשנו להציב כדי לאפשר ערוץ נוסף, שכן כולנו ידענו שעוגת הפרסום בישראל היא מוגבלת וכולנו ידענו גם שאם חלילה נתנה תנאים שאחר כך לא יקיימו אותם, מי יתקע כף לידינו שלא יבואו אחרים אחריהם ויאמרו: מה לי ומי לי תנאים שאני התחייבתי בהם, כאשר התנאי הוא רק לקבל את הזיכיון ולאחר מכן, "הלכה חמורך, טרפון"? כפי שאומר הרב גפני.

אני רוצה לומר דבר נוסף: אחד התנאים שאנחנו נותנים זיכיון הוא קיומה של היצירה בארץ. בלי קיומה של היצירה בארץ מה לי ומי לי כל אותם זיכיונות. אוי לנו ואבוי לנו אם אנחנו נקבע איזה שהוא דבר ונוותר עליו, שכן כהרף עין זכיינים אחרים, אם הם בכבלים או אם הם ברשות השניה, יבואו ויאמרו: הדבר שבו התחייבתי הוא אופציה. אם אני רוצה אקיים אותו ואם לא, אז לא.

אלה הדברים שאני מבקש מהוועדה לתת את ליבה אליהם. עמדנו בפני הרבה מצבים שבהם אמרו: ראה, אם אתה מחליט היום כאן, בוועדה, וישבו פה כל חברי ועדת התקשורת ודוד טל הוא אחד מהנותרים מבין חברי הכנסת ששרדו בוועדת התקשורת, אני רוצה לומר לכם שהרבה פעמים עמדנו וחרב האיום של חיסול זכיין כזה או אחר עמדה כנגד עינינו. כל פעם, בסופו של דבר, דנו לכף זכות, גם כאשר ההתחייבות שלנו היתה כזאת שאיש לא חשב שהוא יכול לעמוד בה.


אני רוצה לסיים בסיפור: היה אדם שבא לחברו וביקש ממנו הלוואה של אלף שקלים. אמר לו: ראה, אתה לא מכיר אותי טוב, אמנם אני נחשב חברך אבל סמוך עלי. ביום שישי בשעה 12:00 בצהרים אחזיר לך את אלף השקלים. הוא אומר: אני לא מכיר אותו לא לרעה ולא לטובה, אלף שקלים זה לא נורא, האדם נראה רציני ונתן לו אלף שקלים. ביום שישי בשעה 12:00 בצהרים, כפי שהבטיח התייצב ואמר לו: שלום, אתה זוכר שלקחתי ממך כסף? אומר לו: בוודאי. אתה זוכר שהבטחתי לך שאבוא בשעה 12:00 ביום שישי, אז באתי. אבל אני רוצה לומר לך שהיום אינני יכול להחזיר לך את אלף השקלים ואני מבקש ממך שתיתן לי עוד אלף שקלים ובשבע הבא אני מבטיח לך שתקבל את אלפיים השקלים. אמר אותו אדם: תראה, אותו אדם היה יכול לברוח ממני ולא הייתי יודע איפה הוא נמצא, אני לא יודע איפה הוא גר. אם הוא בא אלי, זה אדם רציני ומיד נתן לו עוד אלף שקלים. בשבוע הבא הגיע אליו ואמר לו: אתה זוכר שאני חייב לך אלפיים שקלים? אומר לו: כן. היום אינני יכול להחזיר לך את האלפיים אבל אם תיתן לי עוד אלפיים בשבוע הבא אחזיר לך ארבעת אלפים. האמת, שכבר התחיל לחשוש הבן אדם. היה לו חשש כבד מאוד אבל מה אמר? הלכו אלפיים שקל, נשקיע עוד אלפיים. נתן לו והוא אומר לו: אל תדאג. ביום ששי הבא ב-12:00 אני מגיע. ביום שישי הבא בשעה 12:00 הגיע ואמר לו: אתה זוכר שאני חייב לך ארבעת אלפים שקלים? אמר לו: לא, אתה לא חייב לי כלום.


הסיפור הזה אינו שייך לעניין אלא שפשוט רציתי לתרום ליצירה. אני מודה לכם על ההקשבה. אתם תדאגו שיום שיש לא יהיה ב-12:00 אלא ב-8:00 בבוקר.


אני מבין שהצורך הוא צורך, כי יכול להיות שיבואו זכיינים אחרים ויאמרו: מה לי ומי לי כל ההתחייבויות שנתנו. היום מדורת השבט מתחלקת ל-3 מדורות. לראות את נבחרת ישראל זה מצוין, בעיקר שהם מנצחים והיתה לנו במשך עשר השנים האחרונות מערכת מופלאה ונהדרת ואסור שנשבור אותה. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אדוני יושב ראש הכנסת. בסיום הדיון הקודם ביקשתי מערוץ 10 וממועצת הרשות השניה את החובות למפיקים, לתסריטאים וליוצרים. אני קיבלתי ממנכ"ל ערוץ 10 את ההסכמים מול כל הגורמים שמחויבים או באו אתם להסכמים לפריסת חובות ולפני שאני נכנס לתוכן החוק, הייתי רוצה שמישהו יציג את זה עוד פעם, בגדול, מול כל הגורמים שעושים את עבודתם נאמנה.

שערוץ 10 יציג בפני הוועדה איך הם הגיעו לזה.

כן. אנחנו מדברים על מפיקים, תסריטאים, יוצרים וכל מי שנותן את השירותים הכלליים, יצירה מקומית וכל מה שקשור לזה. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

יש הצבעות היום?

אנחנו דנים בחוק. נתקדם סעיף סעיף. אם יש הסכמות על הסעיפים נתקדם אלא אם כן תותירו אותי לבד פה ואז אהיה בבעיה.

מתי ההצבעה הסופית?

אני עובר סעיף סעיף אלא אם תהיה לי בעיה ואני אעשה הצבעה בסוף. תחזור ב-11:30. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: נוצר הרושם בדיון הקודם כאילו ערוץ 10 חייב כסף ליוצרים ומפיקים. אני רוצה להדגיש בצורה ברורה שמאז שערוץ 10 נכנס להקפאת הליכים, לפני כשנתיים, הערוץ משלם באופן סדיר את כל תשלומיו וחובותיו ואת כל ספקיו, בין אם הם יוצרים, בין אם הם עובדים ואין גורם אחד בשוק שיכול לטעון שלא קיבל מערוץ 10 את הכסף.


אכן, כשהערוץ הגיע טרום כניסתו לבית המשפט ובית המשפט הגיע להסדר נושים, בעלי המניות, בניגוד למקרים אחרים בשוק, נתנו את חלקם להסדר הנושים כפי שדרש בית המשפט. כבר לפני יותר משנה הועבר כל הכסף לקופת הנאמנים והתשלום התבצע על פי החלטת בית המשפט. כך שבנושא חובות הערוץ לא עומד בשום חוב לשום ספק ושום יוצר.

הערוץ הגיע להסכמים, חלקם חתומים וחלקם בהבנות עם כל איגודי העובדים והיוצרים, אם זה איגוד העובדים בטלוויזיה, עם אמ"י, עם שח"ם. אנחנו בהסכם בשלבים סופיים עם תל"י ואקו"ם וכנ"ל עם אשכולות והפדרציה. כך שעם כל האיגודים והגורמים או שחתמנו על הסכמים או שהגענו להבות.

תודה. הייתי רוצה לשמוע את מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.

ביקשתם בישיבה הקודמת פריסה כללית ושנעשה סדר בדברים. אז בואו נעשה סדר בעניין: אנחנו מדברים על שנת זיכיון מינואר לינואר עד 2005. אלה שלוש השנים שאנחנו מדברים עליהם. בואו נראה מה קרה מאז: בינואר הם עולים לאוויר ובמרץ יש הסמכה מבחינת החוק לשדר שבוע ימים. אני מזכיר לכולם שהם היו שני זכיינים. הם עלו לאוויר לשבעה ימים משום שהזכיין השני לא הצליח להרים את עצמו ולכן, בלית ברירה, הם קיבלו שבעה ימים עם כל הקושי שבעניין. זו היתה התערבות ראשונה ממרץ 2002. התערבות שניה בנובמבר 2002, תיקון מספר 18, נותנים להם אפשרות ופוטרים אותם ממחויבויות של שנה ראשונה, דהיינו 2002, בהתניה אחת מאוד ברורה, כל רק אם הם יעמדו בשנה השניה של הזיכיון. והיה ולא, יילקח מהם הזיכיון.

ומה קרה? הם עמדו בכל ההתחייבויות?

אגב, זה הסמכות שלך להפקיע מהם את הזיכיון?

נוסח החוק, כפי שהיה אז, קבע שלא יהיה שום שיקול דעת אם לבטל את הזיכיון או לא אלא חובה. אם לא עמדו במחויבויות חובה לבטל את הזיכיון.

המחוקק תמיד ידע לצפות את הבאות.

כשהגענו לשנת המבחן ב-2003, הכנסת התערבה שוב. אני מזכיר לכנסת, בניגוד לועד הרשות השניה. אמרנו אז שאם הם לא עומדים בסיבוב השני, נכון לצאת למכרז חדש. הממשלה יחד עם הכנסת קבעה שנכון להציב את התחרות כערך עליון ולכן, נכנס תיקון מספר 19 שאמר את הדבר הבא: הוא קבע כללי משחק חדשים. אם אני אתרגם את הרציונאל של הוועדה דאז: לא נכון לאפשר לגורם חדש או לדרוש מגורם חדש כמו שדורשים מגורם חזק וותיק שהוא מעין מונופול. לכן, עם כל המחויבויות שהיו לערוץ 10 נכון לרדת מהם ולייצר תחרות וליצור דרישות שוות לשני הזכיינים, שהעיקרון מדבר על אחוז מההכנסות. אז אמרנו ואני מזכיר לכולם, למען ההוגנות, מדובר על המחויבויות של ערוץ 10 דאז, שכולנו חגגנו באולם ימים על חגיגות המזרח התיכון החדש. היינו בטוחים שהפרוספריטי נמצא בפתח והשלום בא וכן הלאה וכן הלאה.

למה אתה אומר לי את זה? אחרי ההתנתקות יהיה מזרח תיכון חדש אז אתה תעלה להם את הרגולציה? מה זה שייך?

לא, משום שהמחויבויות דאז נבנו על תחזית כלכלית מאוד אופטימית גם של האוצר, אני אומר את הנתונים ומחפש את הרציונאל, שאני מבין אותו שאמר: נכון שהיו מחויבויות מאוד משמעותיות שנבנו על בסיס תחזית כלכלית של האוצר ושל כל העולם וצריכה להיות תחזית מאוד ורודה. לכן הם הרשו לעצמם להתחייב. קרה מה שקרה ובאה הכנסת בנובמבר 2003, למרות ההחלטה ב-2002 ואמרה: בסדר, אנחנו מקבלים את הדבר הזה ולכן מעכשיו והלאה אחוז מההכנסות. מדובר על הדברים הבאים: 60% מההכנסות נמצאות בשידורים שהמינימום ירד ל-220 מיליון שקל בשנה, הגבוה מביניהם. סוגה עילית, דיברנו לפחות על 180 שעות בשנה כשההוצאה בכסף זה או 50 מיליון שקל או 17% - הגבוה מביניהם. דבר נוסף, על מנת לייצר פלורליזם תקשורתי, הכנסת קיבלה את הרעיון ש-75% מההפקות המקומיות יהיו הפקות קנויות. דבר נוסף, הוצאה לחדשות של מינימום 55 מיליון שקל ויש 20% מההוצאה לחדשות שמוכרים לשידורים וזו גם הקלה מאוד משמעותית. אני מזכיר שעד התיקון המדובר שקל שהוצע לחברת החדשות לא חלק מההוצאה לשידורים וזו הקלה מאוד משמעותית שניתנה לשני הזכיינים. ואז, ערוץ 2 הוא ערוץ חזק ויש לו הכנסות מאוד משמעותיות והוא חזק, אז יוציאו יותר כסף לשידורים וערוץ חלש יוציא פחות.

דבר נוסף שעלה מתיקון מספר 19 שאמר: בסדר, אנחנו נותנים לכם בהתניה אחת, שמנובמבר 2003 עד סוף ינואר 2004 אתם עומדים במחויבויות ואנחנו מורידים לכם את המחויבויות שהיו לכם ב-2002 ו-2003. אין יותר התחשבות. ואז, הם עמדו במחויבויות בשלושת החודשים שדובר עליהם ובעצם אנחנו מתחילים לבדוק לפי הוראת הכנסת, לפי תיקון סעיף 19 מנובמבר 2003 עד סוף ינואר 2005, כרגע הם נבדקים לפי אחוז מההכנסות. ואז, מה שקורה ב-2004, זו השנה שפחות או יותר הספקנו לבדוק, צריך לזכור שני דברים: למען ההוגנות, לראות גם את ההכנסות שהיו להם מול דרישת החוק. אני מזכיר לכם שהמינימום היה 220 מיליון שקל הוצאה לשידורים או 60%, הגבוה מביניהם. ההכנסות הן בסך הכל 175 מיליון שקל. המחויבות לפי 11 חודש, ינואר זה חלק משנת הזיכיון השלישית, ההוצאה לשידורים מהמחויבויות שלהם היא 201 על 11 חודש. חסר להם 14 מיליון שקל. צריך לזכור, שההוצאה 16% מעל ההכנסות. בסוגה עילית יש מחויבויות של 180 ויש להם חוסר של 81 שעות - -

באחד הדוחות שקיבלנו, נמסר שם על ידי ערוץ 10 לקראת האישור של 2005, שיש חוסר של 100 שעות דרמה ומזה אני למד שלא נעשה כלום בדרמה. החישוב שלנו זה על שנתיים.

50 שעות בשנה דרמה זאת המחויבות ולא הביצוע. בביצוע יש חוסר של 80 שעות מתוך 180שעות.

אין ספק שגם היום חוסר של 81 שעות מתוך 180 שעות זה דבר מאוד משמעותי. יש להם חוסר של 27 מיליון שקל בהפקה מקומית שהם מחויבים ל-40% וחסרים רק 2%. בפרמטרים הנוספים הם עומדים.

מר שקלאר, אתה יכול לתרגם לנו את זה לכסף, את החוסר הזה של 81 שעות?

מר שקלאר, תמשיך בתשובתך.

אני אגיד בגדול שחסר בסוגה עילית, חוסר של 3 מיליון שקל אם הם משלימים את זה ב-2005 ואלה הנתונים שיש לנו פחות או יותר והם השלימו את זה ב-2005. זה פחות או יותר המצב.

כל כמה זמן אתם עושים ביקורות כאלה על העמידה במחויבויות.

אחת לשנה. מהשנה הנוכחית אנחנו עושים גם בדיקה רבעונית שהתוספת שנכנסה מ-2004, אנחנו בודקים גם חוזים. זה פחות או יותר המצב של ערוץ 10. אני אמרתי נתונים אובקיטיביים. אני חושב שנכון להציג את המורכבות שהצגתי קודם.

מר שקלאר, בעניין הבדיקה: אתה אומר שהבדיקה שנתית ועכשיו היא רבעונית, אז מה המשמעות של נקודת הבדיקה בתום ארבע שנים, כפי שקבוע היום בחוק?

זה גם מה שאני רציתי לשאול: אם אתה מוצא שמשהו לא בסדר, מה קורה אז?

יש שני מרכיבים: יש את המרכיב שאחת לכמה שנים מסתכלים הסתכלות כוללת על הזכיין ובודקים האם הוא עמד בדרישות המשמעותיות של המכרז, אותן דרישות עקרוניות. לא מחפשים אותם על הפרות זניחות. ואז, באים לפי החוק ומחליטים אם הערוץ הזה - -

אתה לא יכול לעשות את זה בתום כל שנה נניח?

עד עכשיו הכל בסדר כי הוא בדק ולא גילינו שהיתה איזו שהיא בעיה.

ממש לא.

מוטי, תשלים את התמונה בבקשה.

אני מזכיר לכם שהכנסת ויתרה על שנתיים של מחויבויות. השנתיים האלה שוות כסף, אין ספק, זה עשרות מיליוני שקלים. הכנסת החליטה שהתחרות יותר חשובה, פעם ב-2002 ופעם ב-2003. אמרו לנו דבר נוסף: אנחנו מוחקים את ההלוואה. אתם יכולים להצטער, כן או לא, זו החלטה שלכם. יש לה ערך מאוד משמעותי של עשרות מיליוני שקלים של השנתיים האלה.

גם כשאתה רוצה להביא את זה לפתחנו, יכולת להפעיל את סמכותך. מה, חיכית שאנחנו נעשה מה שנעשה? אתה היית סבור אחרת?

הם היו בהליך שלילת רשיון כשאנחנו יזמנו את החוק.

מוטי, תמשיך בתשובתך.

הוסיפו את סעיף 19 ועמדת הרשות השניה היתה חד משמעית והיו לנו אין סוף ויכוחים עם ועדת יצחקי על העניין, לא לתת להם להמשיך. אני זוכר את הויכוחים שהיו לי פה עם שלום שמחון בעניין הזה. הכנסת החליטה שהיא מחייבת את התחרות למרות שלא עומדים במחויבויות וקבעה איזה שהם קריטריונים שעל פיהם צריכים לעבוד. נכון לעכשיו, ראיתם שב-2004 יש חוסר של עשרות מיליונים. הדרישה כרגע, בחוק שעומד לרשותכם, שוב קיבלו את העיקרון שהתחרות יותר חשובה, לפחות הממשלה קיבלה את ההחלטה הזאת. בניגוד לפעמים קודמות, וזאת נקודה שחשוב לחדד, פה אין יותר ויתור. אתם ויתרתם על עשרות מיליוני שקלים וכרגע, מה שאנחנו מתבקשים זה לאפשר להם פריסה של הז'אנר העליון בעיקר על פני שלוש השנים הבאות.

מה העמדה של המועצה?

העמדה של המועצה שהתקבלה היא לאפשר להם פריסה למשך שלוש השנים הקרובות.

אני רוצה להבין: אני קורא את הצעת החוק ואני רואה שאפשר לפרוס את זה עד 2010, עד תום תקופת הזיכיון וזה לא בשלוש השנים הקרובות. מ-2005 ועד 2010 זה 5 שנים.

לפי הצעת החוק זה עד 2010.

עורך דין נדב העצני, בבקשה.

אני מייצג את איגוד המפיקים ואני מבין שאיגוד המפיקים בנושא הזה ולא בחלק מהנושאים האחרים, נמצא בחזית אחת עם עיקר או כל איגודי היוצרים. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו בישיבה הקודמת, שנאמרו על ידי המנכ"ל של ערוץ 10 ואנשים נוספים. טיעון ראשון שהועלה הוא שגורלן של מאות משפחות תלוי בהחלטה של הכנסת לגבי הארכת הזיכיון. אני רוצה לציין גם בהקשר של האמירה שהיתה זה עתה, שאין חובות לערוץ 10. לתשומת לב הנוכחים: גורלן של הרבה מאוד משפחות נפגע ונפגע קשות כתוצאה מהחובות של ערוץ 10 ולערוץ 10 בשנות פעילותו יש חובות כבדים. הסדר הנושים שנעשה במסגרת בית המשפט מקפח ופוגע קשות במפיקים רבים מאוד ובנותני שירותים נוספים לערוץ 10. הדבר הזה חשוב שיהיה ברור. העובדה שהושג הסדר במסגרת בית משפט לא מחקה את העובדה שאנשים נפגעו. חלק עיקרי מההסכמים, מהתגמולים שהיו צריכים לשלם במסגרת הסכמים לא שולמו.

אם היו הסכמים והיתה בעיה של אי תשלום, הנושא הגיע לבית משפט ונקבע בהסכמת הצדדים. אם הייתם אומרים לא, אז לא.

צריך להבין את הסוגיה: כאשר עומד אדם שנתן שירותים, למשל מפיק, שהשקיע מכספו והאלטרנטיבה שלו במסגרת הסכם בית משפט היא או שהערוץ יתמוטט לחלוטין והוא לא יקבל אגורה - -

אותו מצב עכשיו, אם אנחנו לא מאשרים, הערוץ יתמוטט. זה בדיוק אותו מצב. אז מה האלטרנטיבה?

השאלה כמה פעמים הוא יתמוטט במהלך הדרך.

נסגור אותו, אין בעיה ותישארו בכלל בלי עבודה.

הנקודה הראשונה היא שהמצב לא ורוד שכזה, כאילו הערוץ עמד בהתחייבויות שלו. הוא לא עמד ואנשים נפגעו. לגבי ההצעה הנוכחית והפיקוח של הרשות השניה: ראינו את הנתונים שהציג מוטי שקלאר עכשיו והם נתונים קשים. כמעט מחצית מהחובות בנוגע לז'אנר עליון לא בוצעו. הפגיעה בז'אנר העליון, המחוקק במכוון קבע מכסות שנועדו ליצור יצירה מקומית שנועדו לגרום לכך שתהיה תרבות, הדבר הזה נפגע כמעט במחצית אחרי המחיקות.

לגבי הפיקוח של הרשות השניה - -

אז מה אתה רוצה, לסגור את ערוץ 10? תגיד לנו ונסגור את העסק. אם ערוץ 10 ייסגר ממילא תפגע...

אני אגיע לנקודה הזאת מיד. עם כל הכבוד וההערכה לרשות השניה, יש לנו השגות גם לגבי הנתונים כפי שהם מוצגים עכשיו. למשל, לגבי דוח 2003 שאנחנו חושבים שהוא לא יכול היה להיות מאושר. אני מדבר בקווים כלליים ולא נכנס לניסוחים.

אנחנו סבורים שיש מקום לתת את הזיכיון של ערוץ 10 אך ורק אם יקבע בחוק שהערוץ צריך לעמוד במלוא ההתחייבויות שלו. ההתחייבויות תהיינה מפורטות ולא ינתן שיקול דעת לרשות השניה להעניק הקלות.

למען הדיוק, אין פה הקלות אלא יש כאן פריסה.

אנחנו לא מתנגדים לפריסה אבל אנחנו סבורים וכשזה יגיע לניסוחים אנחנו נצביע על כך, שצריכה להיות בכל שנה בדיקה מפורטת ומדוקדקת ללא שיקול דעת.

למי שלא מכיר, איגוד המפרסמים הוא האיגוד שמאגד את החברות המסחריות במשק. להבדיל מאיגוד הפרסומאים, הרבה פעמים מבלבלים בינינו. איגוד המפרסמים הוא אותו גוף שחברות בו חברות המזון והמשקאות, הבנקים, חברות התשתית, חברות הבניה – המפרסמים בטלוויזיה. מהרגע שבו עלה ערוץ 10 לאוויר, המפרסמים תמכו בו תמיכה חד משמעית, מאוד נחרצת משום שלראשונה הם הרגישו תחילתה של תחרות שלא היתה קיימת כמעט עד אז. כל הזמן דיברנו על מונופול מסוים שקיים. מיד עם עלייתו של ערוץ 10 לאוויר התחלנו להרגיש את התחרות הזאת מכיוון שמצד אחד ירדו מחירי הפרסום ומצד שני, מפרסמים נוספים רבים, קטנים ובינוניים נכנסו - -

איך ירדו, כאשר בערוץ השני הרבה מאוד אנשי עסקים או חברות גדולות מאוד, שיש להם בעלויות בערוץ השני ומה שהם מפרסמים למעשה יוצא מכיס אחד ונכנס לכיס השני. אז איך הם באים לערוץ 10? היה פה קושי מסוים.

הרבה מאוד מפרסמים מצאו, והדברים האלה בדוקים, שאפשר לפרסם אולי לא בשיא הפריים טיים אבל פרסמו. אנחנו יודעים שכמעט ולא היה מכשול ולא היתה תקלה ולא היה חוק מרפי אחד שפסח על ערוץ 10. יחד עם זאת, אנחנו מבקשים להמשיך ולתמוך בקיומו של ערוץ 10 חזק עם עתיד בטוח, עם אופק רחב. אנחנו נמשיך לתמוך בו.

אחד הדברים שמהלכים אימים עלינו עכשיו זה כל נושא הזכייה במכרז ערוץ 2. אני לא יודעת אם יש לזה ביסוס או לא, אבל המפרסמים חוששים או יודעים שתשלום הכספים המאוד כבדים של רשת וקשת בסופו של דבר ישלמו המפרסמים והמחירים יאמירו עוד יותר. אנחנו אומרים דבר אחד: ככל שהוצאות הפרסום של המפרסמים ירדו כך גם ייהנה הלקוח הסופי, הצרכן מכיון שכאשר יורדות הוצאות הפרסום יורדות גם עלויות התשומות. כשיורדות עלויות התשומות יורדים המחירים הסופיים. אנחנו מחזקים את ידי הכנסת שנהגה בשיטת בית הלל בפעמים הקודמות ומבקשים בכל לשון של בקשה להמשיך בדרך הזו.

תודה. בשלב הזה אנחנו מקריאים את החוק. מי שיש לו הערות או הסתייגות תוך כדי הקראה הסתייגויות או הערות ירים את היד ונתייחס.

יש לי שאלה למנכ"ל: אתמול או היום פורסם בעיתון שהתקיימה איזו שהיא פגישה בינך לבין ערוץ 2 לבין ערוץ 10. היו סיכומים שהוועדה צריכה לדעת אותם, בינך לבין ערוץ 10 לערוץ 2?

היתה ישיבה בינינו לבין נציגי הזכיינים של ערוץ 2 בנושאים שונים שקשורים לקשרי הגומלין בין משרד התקשורת, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, ועדת הכלכלה של הכנסת, הארכת הזיכיון של ערוץ 10 – כולם נושאים שוטפים שעל סדר היום.

קראתי בעיתון ואני תוהה אם יש שם סיכומים שהוועדה צריכה לדעת? אם היו סיכומים, אני חושב שנכון וראוי שועדת הכלכלה החשובה תדע את הדברים האלה.

בדיון העלו נציגי הזכיינים את השגותיהם בפנינו. קרי, במגרש של משרד התקשורת שהוא זה שמגיש את החוק. כשם שהגיעו נציגים אחרים של גופים כאלה ואחרים ובאו להביע את עמדתם בעניין הצעת החוק. אנחנו הקשבנו בקשב רב ובמסגרת ההקראה של הצעת החוק יש לנו אפילו הצעה מסוימת, שברגע שנגיע אליה אני אגיד שזה מתייחס לדברים ששאלת.

זה מה שסיכמתם אתמול בישיבה?

לא היה אתם שום סיכום.

לא היה כלום.

אני רוצה להעיר, כי נשמעו כאן כמה הערות ציניות ואני רוצה להבהיר: אני רוצה להזכיר לכולם שבזמן שמשרד התקשורת עסק בהצעת החוק של הארכת הזיכיון של ערוץ 10, הזכייניות של ערוץ 2 היו עסוקות במכרז. הם התעסקו במטרת העל שנקבעה להם באותה עת וזה לזכות במכרז. משרד התקשורת נמנע מלהיפגש אתם באותה עת מטעמים מובנים. אנחנו שמרנו על זכותם והודענו להם: בבוא העת נשמע אתכם. הסתיים המכרז, יש שתי זכייניות והרגשנו צורך לתת להם להשמיע את דבריהם אצלנו, בתוך משרד התקשורת מול כל הגורמים הרלוונטיים.

השאלה היא האם הנדיבות שהמשרד מציע כלפי ערוץ 10 האם הוא מציע את אותה נדיבות גם כלפי ערוץ 2?

אנחנו עוברים להצעת החוק.

"הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 24), התשס"ה-2005. הוספת סימן א'2 לפרק ג'. 1. בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 37ב יבוא: "סימן א'2 הארכת תקופת הזיכיון הראשונה בערוץ השלישי. 37ג(א) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י"ג בשבט התש"ע (28 בינואר 2010) עד יום ג' בשבט התשע"ב (27 בינואר 2012)(בסעיף זה – תקופת ההארכה הראשונה). (ב) בעל זיכיון הוארכה תקופת זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה נוספת, מיום ד' בשבט התשע"ב (28 בינואר 2012), עד יום כ"ו בשבט התשע"ד (27 בינואר 2014) (בסעיף זה – תקופת ההארכה השניה). (ג) ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, רשאית המועצה להאריך את תוקף זיכיונו, אלא אם כן מצאה כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בעל הזיכיון לא קיים, במהלך תקופת הזיכיון או במהלך תקופת ההארכה הראשונה, לפי הענין, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, לרבות תנאים ומחויבויות שמועד קיומם נדחה לפי סעיף 59א(ג);" זה סעיף חדש שאליו נגיע והוא הסעיף שעליו דובר עד כה.

(2) בבעל הזיכיון חדל להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.

מה זה 59א?

זה הסעיף שתכף נגיע אליו, הסעיף החדש שמאפשר לקיים מחויבויות במועדים נדחים. זה סעיף 3 להצעת החוק.

"(ד) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, תקבע המועצה תנאים להארכת הזיכיון לכל אחת מתקופות ההארכה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לרבות תנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ג) שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:

(1) ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון השמינית או בשנת הזיכיון העשירית, לפי הענין, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הראשונה או בתקופת ההארכה השניה, בהתאמה, אלא אם כן קבעה המועצה תנאים או התחייבויות שלא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;

(2) (2) לענין תקופת ההארכה השניה, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופה זו שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה."

תודה. מה רצינו להוסיף פה?

יש מספר שאלות והערות לעניין הזה: עד מתי אפשר להגיש בקשה? האם לא ראוי לקצוב מועד להגשת הבקשה להארכת הזיכיון כי מה יקרה לכאורה אם הבקשה תוגש היום? תוך כמה זמן המועצה צריכה לתת את החלטתה? צריכה להיות קורלאציה בין תקופות הזמן שאתם מדברים עליהם. דבר שני: לעניין סעיף קטן (ד)(1) מוצע להסמיך את המועצה לשחרר מקיום תנאים לרבות קיום תנאים שנקבעו בחוק. דהיינו, המועצה מוסמכת כביכול לעשות אובר-רולינג על כל תנאי שהוא, כולל חקיקה ראשית כמובן ונדמה לי שזה מרחיק לכת. אולי זה הפתרון, שזה יהיה באישור הוועדה.

יש לי הסתייגות בנושא הזה.

סעיף קטן (ד) כפוף להוראות סעיף קטן (ג) שאומר שהארכת זיכיון תתבצע רק אם מתקיימים אחר מאלה. הדבר הראשון שקבענו פה, בהצעת החוק הוא שצריכים להתקיים כל הוראות כללי המועצה וכללי הזיכיון. סעיף קטן (ד) שבא מיד אחרי (ג) קובע: בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה תקבע המועצה תנאים שהיא יכולה לקבוע ובלבד שיחולו הוראות אלה שרוח הדברים והכוונה ולדעתי זה גם מה שכתוב ואם מבינים אחרת אנחנו נתקן את זה, הכוונה היתה להבטיח שרמת המחויבויות שתקבע בשנה האחרונה שלפני הגשת הבקשה היא זו שתמשיך גם בתקופת ההארכה. הדברים לא באים כל אחד בנפרד אלא בשילוב עם סעיף קטן (ג) ולכן אני לא רואה פה בעיה - -

זו פרשנות אפשרית אך היא ממש לא מתחייבת מלשון החוק המוצע.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם שהנוסח של סעיף קטן (1) זהה לנוסח הקיים היום בחוק לגבי תקופת ההארכה של ערוץ 2. לגבי סעיף (ד) כולל (ד)(1), זה העתק של הנוסח הקיים היום בחוק.

וזו אחת הבעיות.

כשנקבעו הכללים של הארכת הזיכיון של ערוץ 2 לא היתה התוספת השניה, שהיא זו שקובעת מחויבויות ובקשר אליה ההערה, שבאמת נוצר מצב לא הגיוני שכביכול, לפי הנוסח של הסעיף הזה, הרשות יכולה להמעיט מהמחויבויות שקבעה הכנסת. הסעיף הזה מועתק מנוסח שהיה פעם, כשהכנסת עוד לא קבעה את הדברים.

אני מבקש לומר לגבי סעיף 37ג(1) שאני חושב שצריך להוסיף הדגשה מפורשת: אולם יודגש כי סמכות המועצה להאריך את הזיכיון תהיה מותנית בעמידת בעל הזיכיון בקיום תנאי הזיכיון לרבות מלוא המכסה להפקות מקוריות קנויות בכל הז'אנרים. המועצה תבצע בדיקה כאמור אחת לשנה וכן ערב הארכת הזיכיון.

אבל זה קיים אחת לשנה.

זה לא קיים. הרעיון הוא לשלול את שיקול הדעת ולא לאפשר בדיוק את מה שעולה ואני מסכים לחלוטין ממה שעולה בסעיף קטן (ד)(1) שלכאורה, על פי הפרשנות הסבירה של הסעיף המועצה יכולה להקל מהתנאים שנקבעו בחוק ואת ההקלה הזו צריך לשלול כבר אחרי סעיף קטן (ג).

ראשית, אני רוצה לומר שאני מסכים עם דעתה של עורכת הדין שמיר, שאני לא רואה איך אפשר להבין את סעיף (ד)(1) בצורה אחרת אם משלבים אותו עם סעיף (ג)(1). זאת אומרת שבכל מקרה המועצה לא תוכל לקבוע בהארכת הזיכיון שינויים שקבועים ממילא בחוק. אני לא רואה איך סעיף (ד)(1) אומר משהו אחר.

לאיזה צורך הוא קיים?

אם באמת יש מקום לקבוע קביעה אחרת, אז היא צריכה להבהיר בסעיף (ד)(1) שהמועצה לא תהיה רשאית לקבוע הקלות לעומת דברים שקבועים כבר בחוק, קבועים בתוספת השניה לחוק ובמקומות אחרים.

לעניין הערתו של מר העצני, זה מרחיק לכת הרבה יותר ממה שקבעה הגברת בנדלר. המשמעות של דבריו של מר העצני היא שאחרי שנה יכולים לשלול את הזיכיון ואז כל המשמעות של סעיף 59א לא קיימת. סעיף 59א אומר שאנחנו יכולים לאפשר פריסה של מחויבויות שהיו גם בשנת 2004 ו-2005 שבהן לא עמד ערוץ 10 ולאפשר פריסה מסוימת מ-2006 ועד 2010 ואם לא יעמוד בפריסה הזאת שקבעה הרשות השניה, לא יקבל את הארכת הזיכיון.

אבל מה קורה אם הוא לא עומד במחויבויות הבסיסיות של 2006?

אל תתייחס לשאלה. עכשיו מדבר חבר הכנסת ארדן.

אני מקבל את מה שאמרה היועצת המשפטית של הועדה, שיש פה איזה תקדים אבל זה דבר מוזר שהמועצה תוכל להמעיט ממחויבויות שהמחוקק קבע בחוק. לכן, לדעתי אם יש איזה שהוא גוף שיוכל לאשר את זה צריך להחזיר את זה לשולחן הוועדה לכל הפחות.

יש לזה תקדים בחוק עצמו לגבי ערוץ 2, בדיוק אותו ניסוח.

הסתכלתי בחוק הקיים לגבי ערוץ 2 והמחויבויות של הארכה לא נקבעו בחוק, כפי שנקבע בתיקון 19 שהייתי אחראי על חלק ממנו, שנקבע בחקיקה ראשית. זה לא היה בחקיקה ראשית ולכן, זה דבר סביר שהמועצה תוכל לשנות. האם אני צודק, גברתי היועצת המשפטית?

אני חושבת אחרת.

המצב לא דומה כי אז המחויבויות לא נקבעו בחקיקה ולכן זה סביר שהמועצה תוכל לשנות. תיקון 19 הכניס מחויבויות לחקיקה ראשית של הכנסת.

זה נכון לגבי ההשוואה שלך לסעיף הזה, סעיף 37א רבתי שחל בעבר על ערוץ 2. לכן עמדתי וכפי שאמרתי קודם וזאת גם היתה הכוונה ואם הכוונה לא ברורה, נמצא את הדרך להבהיר אותה בצורה שלא תשלול לחלוטין את שיקול הדעת של מועצת הרשות השניה. ההצעה של העצני שוללת לחלוטין את הסמכות - -

זה מה שהכנסת קבעה.

אני רוצה להציע הצעה לניסוח שתפתור את הבעיה: בסעיף (ד)(1) אני קורא מהסיפא: "...לפי הענין, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הראשונה ובתקופת ההארכה השניה, בהתאמה, אלא אם כן קבעה המועצה תנאים או התחייבויות שלא יחולו עליו..." ופה תהיה תוספת: למעט מחויבויות הקבועות בחוק.

כשאתם לוקחים סמכויות של המחוקק, ואתם ביטלתם חלק מהם, שיבואו עוד פעם למחוקק לאישור ועדת הכלכלה.

אני אסביר שוב: שיהיה ברור שאנחנו לא נוכל לקחת את הוראת החוק ולקבוע תנאים אחרים ממה שקבעו בחוק.

עם החוק לא מתעסקים.

ישנן דרישות שהמועצה קובעת בכללים כאלה ואחרים. הם לא קבועים בחוק. בסמכות המועצה להוסיף ולהוריד בנסיבות כאלה ואחרות כל מני כללים שיש להם משמעויות של שעות כאלה ואחרות. לכן, מה שמציע ג'קי זה הדבר הנכון. מה שקשור לחוק אנחנו לא נוגעים ומעבר לכך, יש לנו את האפשרות - -

ג'קי, תקריא עוד פעם את התיקון. אם זה פותר את הבעיה - בסדר. מעבר לחקיקה אני לא רוצה שהם יתחילו לקבל סמכויות מעבר לחוק.

אני מקריא את סעיף (ד)(1): "ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון השמינית או בשנת הזיכיון העשירית, לפי הענין, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הראשונה או בתקופת ההארכה השניה, בהתאמה, אלא אם כן קבעה המועצה תנאים או התחייבויות שלא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה וזאת למעט מחויבויות הקבועות בחוק זה."

אפשר.

אני רוצה להעיר הערה אחרת לסעיף.

מיד, קודם נסיים את העניין הזה.

אני חושב שזו לא פעם ראשונה ולא פעם שניה ולא שלישית שאנחנו באים לכאן וכנראה גם לא האחרונה. כשקרה מה שקרה סבלנו, השוק סבל ממה שהתחולל, כל הנחה שערוץ 10 קיבל עברה לערוץ השני ועכשיו אנחנו גם בשיחות וגם במגעים עם ערוץ 10 ובסך הכל הסכמנו ותמכנו תמיד בקיום התחרות ותמכנו בערוץ 10 כשהפעם זו פעם אחרונה שבאים לכאן ונותנים עוד סיכוי לדבר הזה. אבל אם הוא לא קורה, אין שיקולי ועד, אין ועדות כלכלה, אין מועצות. יש את החוק ומי שלא עומד בחוק - בזה זה נגמר. הם מסכימים לזה, אנחנו מסכימים לזה ואני מציע שגם הוועדה תסכים לזה. מדובר על שיקול דעת ועל פריסה - -

התיקון שמוצע הוא בסדר?

אני חושב שלא. אני חושב שהתיקון הזה מאפשר פרשנויות כאלה ואחרות. אני מציע את מה שהעורך דין שלנו הציע. שלא יקרה מצב שוועדת הכלכלה תחזור ותבדוק ואז נראה באיזו קונסטלציה נהיה פה ואילו הקלות ינתנו בעוד 5 שנים, כי זה משתנה וועדת הכלכלה לא רוצה להתערב בתכנים האלה.

אני רוצה לאפשר שכל הנוכחים יבינו ובוודאי חברי הכנסת, מה המשמעות של ההצעה כפי שהיא מוצעת על ידי היועץ המשפטי של הרשות השניה: חלק ניכר מהמחויבויות של הזכייניות נקבעות בכללים ולא בחוק. כתוצאה מכך, את הכללים הללו, הנוסח הזה שמוצע הוא נוסח שנותן יכולת תמרון מוחלטת לרשות השניה והוא מאפשר לרוקן את הכוונה של הוועדה ואת כוונת המחוקק מתוכן.

זה לא נכון, כי גם היום ועדת הכלכלה לא מאשרת את הכללים של מועצת הרשות השניה.

אבל צריך להבין שהיות ואנחנו נמצאים בסיטואציה מיוחדת, הסיטואציה הזו לא דומה גם לדברי החקיקה בעבר של הרשות השניה. אנחנו מציעים שיכולת הפיקוח של הרשות השניה תצומצם ואם צריך לומר - -

אז מי יפקח אם זה יצומצם?

אם צריך לומר שהכללים שקיימים היום שקובעים את המכסות יעוגנו בחוק, יצורפו ולא - -

אז אפשר לסגור את המועצה.

לא צריך לסגור אלא לא לאפשר להגמיש יותר.

יושבת ראש המועצה, בבקשה.

אין שום כוונה של מועצה לא בראשותי ואני מניחה שגם לא בראשותו של מישהו אחר לא לעמוד בתנאים של החוק. החוק יקבע ואנחנו נעמוד בתנאים האלה ואין לנו שום עניין לעשות פשרות או הקלות בעניין הזה. דבר שני, לגבי ההצעה שמועלית פה, לרוקן מתוכן את הסמכות של המועצה זה אומר שהיא לא רלוונטית ולא קיימת. המועצה הזאת, יש לה לצד הסמכות גם שיקול דעת וצריך לסמוך על האינטגריטי, האחריות הציבורית של האנשים שיושבים במועצה הזאת והם ידעו לעשות את התפקיד שלהם כמו שצריך.

עדין לא קיבלתי תשובה לגבי מועדי הגשת הבקשות להארכת הזיכיון מחד גיסא והחלטת המועצה בבקשה כזאת מאידך. מדוע החשיבות? נניח שהמועצה תגיע למסקנה ותחשוב שאולי יש מקום לפרסם מכרז חדש. ברגע האחרון תגיש הזכיינית של ערוץ 10 את הבקשה להארכת הזיכיון. מה תעשה המועצה? האם היא תתכונן לפרסום מכרז חדש או שהיא תדון בבקשה הזאת? בשנה התשיעית לגביה התעריף נעשה בשנה העשירית ובשנה האחת עשרה לגבי השנה השתיים עשרה. אנחנו צריכים איזה שהוא לוז לעניין הזה.

היות וזה ענין מאוד גמיש ואי אפשר לקבוע והיות ועיקר הקושי הוא באמת מתי תהיה הארכת הזיכיון ומתי יקבע נושא הארכת הזיכיון, שיקבע בסעיף 37ג(א): בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה במועד שהיא תקבע... וכך, אם היא רוצה לחשוב כרגע האם יהיה זיכיון חדש או מכרז חדש לצורך הארכה או שתינתן הארכה, אנחנו נקבע מתי אנחנו צריכים את הבקשה הזאת.

זה לא מאפשר לאחרים להתחרות בערוץ 10.

אם אני רוצה להכניס שחקן אחר, זה מאפשר לו?

אתה לא תכניס שחקן אחר, אתה לא הכנסת בעבר ואתה לא מתכוון להכניס בעתיד שום שחקן אחר. ערוץ 10 צריך להישאר משום שאנחנו רוצים תחרות.

מה ההצעה, שקלאר?

הענין פשוט מאוד: אם בשנת 2010 או 2009 אנחנו נצטרך לדון בשאלה האם יהיה מכרז חדש ויכנס שחקן אחר או שיוארך הזיכיון, אנחנו נדרוש מישראל 10 לבוא אלינו ולהגיד האם אתם מעונינים בהארכת הזיכיון או לא. לכן אני מבקש שזה יקבע לפי מועד שתקבע המועצה. המועצה לא תלך למכרז לפני שהיא יודעת מה קורה עם ישראל 10 לעניין הבקשות להארכת זיכיון.

צריך להזכיר שעד כה בחוק לא נקבעו מועדים.

זה ממש לא נכון. אני יכולה לתת לך דוגמאות. בחוק התקשורת הרבינו לקבוע מועדים. אני חושבת שהמועדים צריכים להיקבע מראש כדי שכללי המשחק יהיו ברורים גם לאחרים ולא רק לערוץ 10. לכן, אין לי בעיה שזה יקבע בכללים, שהמועצה תקבע כללים לענין מועד הגשת הבקשה להארכת הזיכיון ולמתן החלטתה, אבל כיוון שמדובר בחיוב המועצה, אני חוזרת בי, ומדובר גם במועד שיחייב את המועצה, הרי המועצה לא יכולה לקובע לעצמה את התאריכים בעניין הזה ולכן, אני חושבת שהשר צריך לקבוע את המועדים בתקנות.

בסדר גמור. השר יקבע בתקנות.

אני רוצה לשאול באותו עניין ובעיקר שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה: תיאורטית, כל עוד לא נקבע מועד זכיינים יכולים לבוא אנשי ערוץ 10 היום ולבקש מהמועצה הארכת זכיינים. תיאורטית, אם יתקבל כל התיקון בחוק כמות שהוא היום, הם יכולים להגיד: אנחנו עומדים בחוק, כי עד עכשיו עשינו כל מה שהחוק קבע לנו כי אנחנו רשאים לפרוס קדימה ונעמוד בפריסה קדימה. זאת אומרת, יוצא מצב שבעצם הם לא עמדו בפריסה, לא קיימו את הפריסה ואפשר להאריך להם את הזיכיון.

זה רק מסייע לדבריי. אדוני היושב ראש, אני מציעה שהוועדה תקבע תוך כמה זמן יקבעו תקנות בעניין הזה, כי אם לא יקבעו תקנות... אני מציעה שתוך שנה השר יקבע תקנות.

מה יהיה בפרק הזמן הזה?

לא יהיה כלום.

מה קורה עם התוספת שביקש להוסיף עורך דין העצני לסעיף קטן (ג)(1)?

לא מכניסים אותה.

למה לא? זה לא קשור לנושא של האם - -

מה הוא כותב? "סמכות המועצה להאריך את הזיכיון תהיה מותנית בעמידת בעל הזיכיון במלוא תנאי הזיכיון". זה למעשה כתוב. זה מנוסח בצורה אחרת. "לרבות מלוא המכסה להפקות מקוריות..." זה חלק מהמחויבויות. "המועצה תבצע בדיקה כאמור אחת לשנה וכן ערב הארכת הזיכיון". למעשה, לא קיבלתי תשובה אבל את השאלה הזאת שאלתי את מר שקלאר בחלק המבוא לגבי תחנות הבדיקה. לי אין מספיק מידע כדי להתייחס להצעה הזאת.

עושים כל שנה בדיקה אם לא עומדים בדרישות.

אני רוצה שתעשו אבחנה בין שני דברים שלכאורה יש קשר ביניהם. א. הנושא של המועד או תאריך של הארכת הזיכיון או יציאה למכרז. אני לא חושב שזה נכון להביא את זה לידי הוועדה או לידי השר כי אז ברצותו מקצר ברצותו מאריך. אני לא חושב שנכון שעתיד ערוץ 10 להוציא ממכרז כן או לא או להאריך את הזיכיון יהיה תלוי בשר כזה או אחר ולכן, צריך להשאיר את זה במסגרת המועצה.

את קביעת המועדים? אני לא שמעתי את ההנחיה של יושב ראש הוועדה שזה יהיה באישור הוועדה.

תמשיך, מר שקלאר.

לגבי החשש שמעלה יוחנן, אם אני מבין נכון מדי שנה, אחרי הפריסה, ברגע שערוץ 10 לא עומד בתנאים שנוצרו אחרי הפריסה, נשלל ממנו הזיכיון.

יש לך סמכות לפי סעיף 37 לחוק לשלול אותו או להגביל אותו או לבטל אותו...

אני רוצה להבין מה זה נקרא אחרי הפריסה.

ב-2006 אחרי הפריסה הוא אמור להוציא 60 מליון שקל לז'אנר עליון והוא הוציא 40, מנקודת הראות שלי אנחנו לוקחים לו את הזיכיון.

האם זאת חובה?

אנחנו מבקשים, מטבע הדברים, לחזק את ידי המועצה ולאפשר לה לבטל או להגדיר את מתן הזיכיון במקרה שבו מופרות זכויות היוצרים. לכן, אנחנו מציעים שבסעיף קטן (ג)(1), בנוסף למגבלות הקיימות, לא קיים את כללי המועצה לרבות וכולי, להוסיף גם: לא קיים הוראות חוק זכות יוצרים 1911ופקודת זכות יוצרים 1924.

אני חושבת שהנושא הזה בעייתי משום שאם אני זוכרת נכון את סמכויות המועצה לגבי ביטול הזיכיונות הם מתייחסים לקיום הוראות דין באופן כללי.

הוראות החוק הזה.

אנחנו מצפים שהזכיינים יעמדו בכל הוראות דין או בהוראות כל דין. לא הייתי מתחילה להכניס בחוק הרשות השניה התייחסות דווקא לחוק ספציפי של זכויות יוצרים.

זה החוק שעליו יושתתו שידורי הערוץ. מה הוא משדר? הוא משדר יצירות בעיקר. זה עיקר שידוריו.

למיטב ידיעתי אולי כבר הונחה הצעת חוק בנושא הזה, שמעגנת את עניין הקניין הרוחני בצורה יותר חזקה.

"2. בסעיף 54(א) לחוק העקרי, במקום "ובערוץ 2- גם בתקופת ההארכה כאמור בסעיף 37א(א)(1), ככל שניתנה ליחידות שידור שוות" יבוא "וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי סעיפים 37א(א)(1) או 37ג(א) או (ב), ככל שניתנו". זה סעיף שמתקן תיקון טכני בתוך סעיף 54 לחוק, שמתייחס היום כתקופות זיכיון רק לתקופות הארכה שניתנו לערוץ 2. אנחנו מציעים להוסיף "ככל שינתנו סמכות לערוץ 10" אנחנו מבקשים לכלול גם את התקופה הזאת בתוך הסעיף.

זה משווה אותם? זה לא מפלה אותם לטובה? שמחר ערוץ 2 לא יגיד: הפליתם אותנו לרעה, בגלל ההקלות הנוספות שנתתם לערוץ 10 ועכשיו, אנחנו מבקשים להשוות את התנאים שלנו לערוץ 10. אז בעוד חודשיים יבואו עם בקשה נוספת להקלות עבור ערוץ 2 כביכול, כדי להשוות את התנאים.

אין חשש כזה בהתייחס לסעיף 54. השאלה מתאימה לא לגבי הסעיף הזה.

השאלה במקום.

זה תיקון טכני ואין לנו בעיה אתו. אני רוצה לחזור לסעיף הקודם, לגבי נקודה ששכחתי להעלות: סעיף (ד)(2) מדבר על תמלוגים שישולמו או תמורה שתשולם בעד הארכת הזיכיון אבל הוא מדבר על זה שהתמורה תשולם רק על ההארכה השניה ולא הראשונה וזה תמוה בעיני. למה ההארכה הראשונה ניתנת בחינם?

אני אשיב: תקופת הזיכיון המקורית של ערוץ 2 היתה 10 שנים ושל ערוץ 10 8 שנים. במהלך מכרז ערוץ 10, נשאלה שאלת הבהרה בעניין הפער שבין 8 ל-10 שנים והתשובה היתה שהרשות תפעל להאריך את זיכיון ערוץ 10 ל-10 שנים. זאת אומרת, אנחנו רואים ב-10 השנים הראשונות זהות ל-10 השנים הראשונות של ערוץ 2 עליהן הוא לא התחייב לשלם תשלום נוסף והשנתיים הנוספות של ערוץ 2, שבגינן הם חויבו לשלם תשלום נוסף.

ממש לא השתכנעתי.

אנחנו מקבלים את העיקרון של שוויון בין ערוץ 10 לערוץ 2 ואנחנו חושבים שהוא צריך להיות מיושם בהמשך הדיונים.

אדוני היושב ראש, מה שאומר לך מנכ"ל קשת הוא שערוץ 2 מתכוון להגיע עם בקשה להקלות לצורך השוואת תנאים בינו לבין ערוץ 10. זה במלים אחרות, תרגום לעם. זכייני ערוץ 2 מתכוונים לבקש הקלות כדי להשוות את עצמם לערוץ 10.

אני מציע לאבי להוציא 160% מההכנסות שלו, שהשוויון בין שני הערוצים יהיה מתאים ולטובת היוצרים ולטובת המפיקים.אנחנו מוציאים 160% מההכנסות שלנו כדי לעמוד ברגולציה ולא מצליחים לעמוד ברגולציה במלואה אלא רק ב-92%. הם מוציאים 60% מההכנסות שלהם לעמוד ברגולציה. אז למען השוויון, שיוציאו 160.

הבנתי. אנחנו עוברים לסעיף 3. בבקשה.

אני מקריאה נוסח של סעיף 3 שלא מופיע בפני חברי הוועדה.

למה? גברת בנדלר, את עברת על זה? מה ההבדל?

אני מרגישה לא בנוח, כי לא ניתן לי לעבור על זה באופן מדוקדק.

נדבר על המהות של הדברים שאנחנו מציעים. מה שכתוב בהצעת החוק שנמצאת בפני חבר הכנסת הוא שלמועצת הרשות השניה תהיה סמכות לאפשר לערוץ 10 לפי בקשתו, קיום מחויבויות ומועדים נדחים, מחויבויות שמתייחסות בין השנים 2004 ל-2010. אנחנו מציעים היום, לאור הערות ששמענו מחברי הוועדה בעיקר בדיון הקודם, אנחנו מציעים לצמצם את הסמכות של המועצה ולאפשר לערוץ 10 לקיים מחויבויות במועדים נדחים רק לגבי השנים 2004 עד ינואר 2007. רק לגבי שלוש השנים האלה.

למה לא ינואר 2006?

אנחנו מציעים את ההצעה הזאת, בין היתר לאור התייחסות כלכלית שהיתה לנו לנתונים שהובאו בפנינו הן על נתח השוק, הן על הגידול הצפוי בתחום הפרסום ובתחום השידורים בטלוויזיה - -

אל תגידי את זה, כי אם הצמיחה לא תהיה כפי שאת סבורה והבסיס הזה ישתנה, תהיה להם עילה לחזור לשולחן הזה ואני מניח שיחזרו לשולחן הזה כעת חיה, חצי שנה, שנה מקסימום. אם תאמרי את זה, הם יגידו שלא התקיים התנאי הזה של הצמיחה והתחזית הזאת לא התקיימה, אז יש להם מקום לחזור לכאן ולבקש הקלה נוספת.

העניין הוא שלא מדובר רק בתנאי אחד של צמיחה. מדובר במספר תנאים מצטברים ולא רק בתנאים של צמיחה אלא בהתייחסות כלכלית שאנחנו העמדנו גם בפני הוועדה הזאת וגם בפני ועדת השרים לחקיקה כשאישרה את ההקלה עד 2007.

אבל גברתי יודעת שגם משרד האוצר העמיד בזמנו איזו שהיא תחזית ואתם העמדתם תחזית ולערוץ 10 היתה תחזית ולכולם היו תחזיות שלא התממשו ובגין זה, בא ערוץ 10 וביקש כאן הקלה ברגולציה. אז עשו לו הקלה אחת ושניה ועוד אין סוף הקלות, אבל זה לא יגמר.

קודם נקרא את הסעיף.

אני מקריאה את ההצעה שלנו ואני מדגישה שזה עוד לא עבר את ועדת הכלכלה: סעיף 3 להצעת החוק שהוא סעיף 59א רבתי לחוק העיקרי: "אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים והמחויבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי התוספת הראשונה והתוספת השניה, ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה ושבעל הזיכיון ימלא עד תום התקופה האמורה את מלוא התנאים והמחויבויות כאמור. לעניין זה, תקופת הביניים – התקופה שמיום ה' בשבט התשס"ד (28 בינואר 2004) ועד 27 בינואר 2007, אין לי כאן את התאריך העברי. זה דומה לסעיף הקיים רק בשינוי התקופות.


אני מקריאה את סעיף (ד): "החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים והמחויבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי סעיף 34(ג)(2) יידחה בשנה אחת." זה הליך הבדיקה שאמור להיות במחצית תקופת הזיכיון של ערוץ 10.

למי יש הערות לסעיפים (ג) ו-(ד)? חבר הכנסת אילן ליבוביץ, בבקשה ולאחריו, חבר הכנסת אליעזר כהן.

אדוני היושב ראש, אני יכול לקבל את זה שמשרד התקשורת אומר שהוא רוצה לעזור לערוץ 10 ואני רוצה לפרוס לו את מה שהוא לא עמד בו עד היום, ה-27 מליון שקל הפקות בסוגה עילית שלא הושקעו ולתת לו לפרוס את זה עד שנת 2010. אבל אני לא מוצא סיבה מדוע לתת לו את ההקלה הזאת, שהוא יוכל להמשיך לא לעמוד באותם 50 מיליון שקלים שהוא צריך מדי שנה להשקיע עד סוף שנת 2006? אני לא מוצא לזה שום הצדקה ויושב מולי מנכ"ל אחד מזכייני ערוץ 2 שאני יודע שהוא מיד יקפוץ ויגיד: אם נותנים להם לא לעמוד שיתנו גם לי לפרוס. אנחנו יושבים היום לתת להם הקלה, מה-24 לינואר 2004, עד היום שהחוק הזה מתקבל, מה שלא עמדו במחויבויות שלהם על פי החוק בתקופה הזאת, את זה הם יכולים לפרוס עד 2010. מרגע שהחוק הזה מתקבל, הם צריכים לעמוד במלוא המחויבויות מדי שנה בשנה. אני מציע שסוף התקופה תהיה מה-24 בינואר עד ליום תחילת החוק.

במלים אחרות מה שמציע חבר הכסנת ליבוביץ זה לתת להם גרייס באופן שיוכלו לקיים את המחויבויות שהם לא קיימו עד היום – לפרוס אותן, אבל לא לפרוס מחויבויות שחלות עליהם בעתיד.

זו גם עמדת משרד המשפטים, אם אני לא טועה.

ההערה שלי ממשיכה את הגישה של חבר הכנסת ליבוביץ. אם אנחנו רוצים לתת למועצה סמכות לשני הערוצים, ניתן את זה עד הסוף. אני חוזר למשפט הראשון של הסעיף שהקריאה עכשיו גברת שמיר: "...רשאית המועצה להתיר לבעלי הזיכיון..." למה הערוץ השלישי?

זה בדיוק מה שאני בא לעצור. תן להם את זה עד היום וגמרנו.

הערה חשובה. משרד המשפטים, בבקשה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גברת לחמן מסר ביקשה למסור, שבאופן עקרוני גם דעתו של מנכ"ל משרד התקשורת היא שעד 2007 כל המחויבויות שהיו להם - אפשר לפרוס אותן עד 2010.

לא, כל המחויבויות בין 2004 ל-2007 יוכלו להיפרס במידה שמועצת הרשות השניה תפעיל את שיקול הדעת ותחליט שראוי לפרוס אותן, יוכלו להיפרס עד 2010. זה מה שאנחנו הצענו.

עדין לא הבנתי את הצעה שלך.

אמרתי שכל המחויבויות שלא עמדו בהן עד 2007...

זאת אומרת, גם מחויבויות עתידיות, ניתן יהיה לפרוס אותן עד 2010, בניגוד למה שאומר חבר הכנסת ליבוביץ שאומר: אני מוכן לפרוס עד 2010 אבל רק את המחויבויות שהם לא קיימו עד היום.

לא לתת להם רשיון ולהמשיך ולחגוג.

ומה עם הערוץ השלישי?

זה הערוץ השלישי, אנחנו דנים עכשיו בערוץ 10 וערוץ 3.

בעקבות הדיון בישיבה הקודמת, שמענו והאזנו לחברי הכנסת ולנוכחים הנוספים והחלטנו לבוא היום בתיקון וצמצמנו את התקופה במחצית. המשמעות של ההצעות שעולות פה כרגע אלה משמעויות הרסניות מבחינתו של ערוץ 10.

שיגיד את זה מנכ"ל ערוץ 10, שהוא לא יכול לעמוד בזה - -

הם מבקשים את זכות הדיבור.

ערוץ 10 לא אומר את זה.

חשיבותו של קיום ערוץ 10 מוסכם על כולם. גם למה שהוא עושה וגם לכמות האנשים שהוא עושה וכמות הכסף שהוא משקיע החוצה. גם אם יוצאים החוצה, לא כל המחויבויות שראינו, עדין זה נותן למעגל משפחות להתפרנס. ולכן צריך לשמור שיעמדו בכל המחויבויות ולא להתפשר ולדקדק אתם בקלה כחמורה אבל גם צריך לזכור, שגם בכמות של ה-100 מיליון שקל שהם הוציאו, זה מפרנס חלק מהאנשים שנמצאים בחדר הזה. אני לא מציע שום דבר אבל אני רוצה להגיד עוד שני דברים: בכל הצעות החוק שמתגלגלות על השולחנות ואני מסתובב כאן בשנים האלה, הדבר היחיד שמטריד אותי שאנחנו מדברים על אכיפה ואכיפה ואם הם לא יעמדו בתנאים. אני יודע שאם אני לא משלם אגרה, יש לי כפל ושילוש של הדוח. פה בעצם אין שום סמכות ואין שיניים בחוק למועצה או לגוף הרגולטורי. והיה ומישהו לא עומד בחקיקה הזאת, לא רק שנותנים לו לפרוס את זה קדימה ולא רק שניתנות לו הקלות כאלה ואחרות, מה הוא צריך לעשות בתמורה? האם הוא צריך לעשות כפל היצירה? החוקים האלה לא מתייחסים לזה שאם לא עמדתי בדוח ואני צריך לשלם ישר 200% קנס. לא שילמתי את האגרה - לוקחים לי את הטלוויזיה. אם אחד מגופי השידור השונים לא עומד בחוקים האלה – מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לתת בשנה הבאה לא 100 מיליון שקל ליצירה אלא 120 או 150 מיליון שקל ליצירה - -

ממה שאין לו?

יש בעלי מניות. כשישבו בעלי המניות והחברות העסקיות, אלה אנשים קצת יותר חכמים מאתנו כנראה ואמרו: אנחנו הולכים להשקיע בעסק כלכלי. הם שמו את הדבר הזה ואמרו: אנחנו משקיעים עכשיו בביפ X כסף. אם בעלי המניות לא חשבו שזה עסק כלכלי שיצאו עכשיו. אני מבקש שהחקיקה, וגם משרד התקשרות ומשרד המשפטים וכל המשרדים האמורים, שישימו חסמים שאומרים בדיוק מה קורה כשלא עומדים בתנאי המכרז. דרך אגב, יש את זה בחוק הבזק והתקשורת, שאם הוא לא עומד הוא צריך לעשות את זה אז שיתאימו את זה גם לפה.

בעצם, הסנקציה שאתה מציע זה לא להותיר שיקול דעת בידי המועצה אלא לחתוך. להחליט שהם לא עומדים אז חותכים.

בואו ניקח את התקשורת כדוגמא - -

אני לא מתווכחת אתך, אני רק רוצה להבין: אתה רוצה לחייב ביטול הזיכיון למעשה - -

לא. אני אומר שאם הקהל יודע שיש על הראש כמו בחוק הבזק והתקשורת - -

אז מה תהיה הסנקציה, קנס?

חוק הבזק והתקשורת אומר ואני מדבר כרגע על כל הגופים המשדרים, ללא יוצא מן הכלל, ויושבים פה מנכ"לים של אותם גופים משדרים ולאו דווקא מנכ"ל ערוץ 10 בפרט. בחוק הבזק והתקשורת כתוב שאם חברה לא עמדה במחויבויות שלה, היא צריכה לעשות כפל ופה אנחנו לא מתייחסים לזה.

בחוק התקשורת בזק ושידורים יש לך פרק שלם על עיצומים כספיים. למיטב זכרוני, אין פרק כזה בחוק הטלוויזיה ורדיו. מה שאתה מציע מחייב תיקון חקיקה מאוד מסיבי.

אבל בלי זה אף אחד לא יעמוד בזה.

מה שאיל מנסה להגיד זה סנקציות כמו שיש במועצת הכבלים והלוין, שאפשר להטיל - -

משרד התקשורת בוחן את זה בימים אלה לפי הצעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.

זה תיקון מאוד ראוי.

הסעיף החדש שעכשיו מונח על שולחן הוועדה אומר שמראש הם לא חייבים לעמוד בכללים עד 2007. אין שום צורך בזה. הבעיה שלנו היא שאנשי הערוץ השני, בצדק, יבואו לכאן ויגידו: אמנם עמדנו, שילמנו ואנחנו עושים את הכל, להם אתם נותנים הנחות מפליגות, מראש אתם אומרים להם שבשנתיים הקרובות הם לא חייבים לעשות שום דבר, תנו גם לנו את ההקלות האלה ואז כל העבודה שנעשתה פה יורדת לטמיון.

נתת הקדמה מאוד טובה למה שאני רוצה להגיד: הצעת החוק הזאת, כפי שמוצעת עכשיו היא בלתי שוויונית. החוק הזה מדבר רק על הערוץ השלישי ולא על השני. הוא לא נותן סמכויות למועצת הרשות השניה לבחון הקלות. רק לבחון, אפילו לא לתת, אבל גם את זה לא - -

אין סיכוי...

- - אני חושב שזה לא תקין. עקרון השוויוניות הוא חשוב גם אם תנאי התחרות שונים לחלוטין ומאתנו דורשים הרבה יותר, ההתייחסות של המועצה לשני הגופים צריכה להיות שוויונית. לא יכול להיות שיהיה ילד אחד שיקבל הקלות דרך החוק ודרך ועדת הכלכלה של הכנסת וילד שני, שחייב לעמוד בכל מיני כללים אחרים. המועצה הזאת אחראית על שני הגופים וההתייחסות צריכה להיות שוויונית. זה לא אומר שאנחנו באים לבקש פריסה. ראינו עכשיו שאנחנו לא חייבים שום דבר ואין לנו על מה לבקש פריסות, אבל זה אומר שעיקרון השוויוניות חייב להישמר.

אם תהיה אופציה, ניתן לשקול.

לפי כוונת משרד התקשורת, שמר בוזגלו חיזק אותה, הם אומרים שערוץ 10 יכול להמשיך לא לעשות 80 שעות דרמה בכל שנה בשלושת השנים הבאות ואחר כך הוא ישלים. מה המשמעות של זה? המשמעות היא שבשנה התשיעית והעשירית הם צריכים לעשות בסביבות 400 עד 500 שעות דרמה בשנה וזה לא ריאלי. 10 שעות דרמה בשבוע זה לא ריאלי. בעצם יש פה זריית חול בעיניים וטיוח אחד גדול ואני חושב שהוועדה לא צריכה להיות שותפה לו.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לחזק את דעתו של הצגת הדברים כפי שהציג חבר הכנסת ליבוביץ מפני שאנחנו צריכים להבין שלקבל כל הצעה אחרת שכנראה נרקמה אתמול, באזור של הישיבה שהיתה, זה אומר שאנחנו נותנים רשיון לא לקיים הרבה מאוד נושאים שאנחנו חוזרים עליהם כל הזמן פה שצריך לקיים אותם. יותר מזה, אני יכול לומר לך, אדוני היושב ראש, שערוץ 10 הסכים להצעה הזאת, שהפריסה תהיה עד הרגע שיכנס כל מה שקשור להצעת החוק, ואני מניח שזה יכנס בסוף 2005 ומעבר לכך, לא תהיה שום הנחה לשום דבר מהחלת החוק הזה וצפונה. ערוץ 10 הסכים לכך. מר בלשניקוב, אתה מתנגד לכך והוא הסכים לכך - -

הם עושים לא עם הראש.

אדוני היושב ראש, אני חושב שעם זה שאנחנו רחמנים בני רחמנים, יש גבול לצורת החשיבה ולמה אנחנו הולכים להוציא מתחת ידינו.

הערה כללית: אני חושבת שאנחנו, כוועדת הכלכלה, אנחנו צריכים לראות כנגד עינינו את הנושא של התחרות, שיש גוף אחד ויש חוק ויש גוף שאמונים לשמור על התחרות ורואים אותה כקדושה. אני חושבת שלמרות שאין זו הפעם הראשונה שערוץ 10 בא אל ועדת הכלכלה, אנחנו צריכים לסייע לערוץ 10. עם זאת, יש בעיה שזאת לא הפעם האחרונה ואנחנו נותנים את האופציה הזאת, עדין אני חושבת שוועדת הכלכלה והממשלה צריכים לסייע לערוץ 10 יחד עם זאת, הטענה של ערוץ 2 בדבר השוויון היא טענה שגם אותה אנחנו צריכים לשמוע ולא רק לשמוע למרות שאין לכם אינטרס ואני, כמחוקקת, שמסתכלת על השוויון במבט-על גבוה יותר, חושבת שצריך להרחיב את זה ולדבר על כל הערוצים.

אז עכשיו תצביעי נגד. זה לא שוויוני כרגע.

לא. כרגע אנחנו מדברים על ערוץ 10 ועל הקלות לערוץ 10 ואמרתי שאני בעד, כי אני רואה לנגד עיני את התחרות והגדלת התחרות ומי שמרוויח בסופו של דבר זה האזרח הקטן, אם זה המפרסם או הצופה. העניין הוא שיש ערוצים נוספים, אנחנו מדברים כאן רק על ערוץ 10 ועל ערוץ 2 ואנחנו שוכחים שיש עוד ערוצים. אם אנחנו מדברים על שוויון, ולו בשביל הפרוטוקול, ראוי לומר את ההערה הזאת. יש ערוצים יעודיים, אם זה הערוץ הרוסי ואם זה ערוץ 24, שברגע שאנחנו נותנים הקלות לכם או לערוץ 2 הם מושפעים מזה. ההכנסות שלהם הן אך ורק מפרסומות ואני חושבת שראוי לומר את זה, גם אם זה פתח לבאות, לנושאים הבאים, למען הפרוטוקול.


הערה לגופו של סעיף קטן (ג): אנחנו מדברים על הקלות "מבלי לגרוע משאר סמכויות המועצה וכולי וכולי, כללי המועצה והוראות הזיכיון שעניינם הפקות מקומיות". אני חושבת שצריך למחוק את ההפקות המקומיות. או שאנחנו נותנים או שלא או שמישהו יסביר לי למה זה צריך להיות מצוין באופן ספציפי.

אני רוצה להבין, את מציעה שאפשר יהיה לתת הקלות בכל נושא שמעלים על דעתם ולא רק בעניין ההפקות המקומיות? לשחרר אותם מכל המחויבויות למעשה?

אני לא אומרת לשחרר מכל המחויבויות אבל זה שאנחנו מורידים מכאן את "שעניינם הפקות מקומיות" זה לא אומר שאנחנו פורצים את הכל כי יש מועצה.

המועצה רשאית לפרוץ את הכל, זו המשמעות של הדברים.

אני לא אומרת את זה אבל מה הרציונל להגביל את זה להפקות מקומיות? כי יכולתי במקום להגביל את זה להפקות מקומיות להגביל את זה למשהו אחר. מה הרציונאל?

אני חושבת שהתשובה צריכה להינתן על ידי הרשות השניה אבל נדמה לי שזה עיקר המחויבויות הכספיות שלהם, ההוצאה להפקות מקומיות.

זה יכול להיות הפתח הגדול והמקור לזה שהם יגיעו לכאן עוד פעם. דווקא בנקודה הזאת אנחנו צריכים לבחון מתן הקלות. אתי, את אומרת שזה המקור החשוב של ההתחייבויות.

זה המקור החשוב ביותר. זה הנושא העיקרי שהכנסת רוצה להגן עליו, ההוצאה להפקות מקומיות.

אני בטוחה שזו ההוצאה הגדולה והנקודה הבעייתית של ערוץ 10.

אין לי מושג - -

אני רוצה להסביר את הנושא של ינואר 2007 בהצעה של חבר הכנס ליבוביץ: מכיוון שהמבחן של עמידה במחויבויות הוא מבחן השידור, זאת אומרת, כל תכניות הסוגה העילית שאנו מחויבים בהם ל-2006 צריכות להיות משודרות כבר ב-2006. מכיוון שכל החברים המקצועיים כאן יודעים שתכניות מסוגה עילית לוקח זמן להפיק ולא יעזור, כל כסף שאנחנו מתחילים להשקיע היום יהיה על המסך ב-2007 או חלקית ב-2006 במדורג.

למה? אני לא מבין.

הפקה של סדרה דרמטית לוקח להפיק בין שנה לשנתיים.

דבורה, המשמעות היא שאתם לא נערכתם לעמוד בתנאים ב-2006. אם אתם נערכים, הייתם אמורים ב-27 בינואר 2006, להיות מוכנים ולעמוד בכל המחויבויות שלכם.

אנחנו נערכים באופן מדורג.

מה זה באופן מדורג?

אני רוצה להבהיר: בסיכומים, להבנתי דאז, בימים שבהם ישבנו לגבי ההמשך עם אנשי ערוץ 10, דיברנו על כך שאנחנו לוקחים את המחויבות של 2004 ו-2005 ורק אותם פורסים בהמשך.

זה היה מקובל על ערוץ 10?

כן, אז זה היה מקובל.

עכשיו הם רוצים עוד שנה.

מדובר על ינואר 2007.

לגבי הדרישה של ערוץ 2, אני לא מקבל את מה שאמרה היועצת המשפטית, שאם נכניס את זה אז הם לא צריכים לקיים. אני רוצה להזכיר שדווקא מועצת הרשות השניה, תהליך ההקלות התחיל לפני שנתיים כאשר מועצת הרשות השניה, בראשותו של המנכ"ל מוטי שקלאר התחילה לשלול את הרשיון של ערוץ 10. לכן אני חושב שאם יש חזקת תקינות של פקידי ציבור, אנחנו צריכים לסמוך עליהם. זה כמו להגיד שהסמכות לתת לממונה על ההגבלים העסקיים לתת הסדר כובל, זה אומר שאנחנו נותנים לאנשים לעבור על החוק. לכן, אני חושב שצריך לאפשר את אותו סוג של שיקול דעת שאנחנו רוצים לאפשר כלפי ערוץ 10 גם כלפי ערוץ 2 בחוק הזה ולסמוך על שיקול דעתה של מועצת הרשות השניה. דרך אגב, על פוליטיקאים שרוצים זמן מסך הייתי סומך פחות ולכן, אני לא בטוח שצריך להביא את זה לוועדת הכלכלה.

צריכים להצביע על כל אחת מההצעות האלה.

חבר הכנסת טל, יש לך הסתייגויות.

ההצעה של חבר הכנסת ליבוביץ, אני מצטרף אליה וההסתייגות שלי שזה יהיה עד ינואר 2006. אתה רוצה להצביע על זה עכשיו?

אנחנו עוברים לשלב להצבעות. איפה שיהיה ויכוח, תהיה חלופה א' ו-ב' ונצביע עליהן. אני מבקש להצביע על הצעת חוק הרשות השניה ועל הסעיפים שאין בעיה ואז להגיע לסעיפים שיש בהם שינויים.


הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 24), התשס"ה-2005. סעיף 1 עם התיקון שהכנסנו בסוף הסעיף: השר יקבע תוך שנה התקנת תקנות באישור הוועדה ואת המועד להגשת בקשה להארכת תוקף הזיכיון וכולי ואת המועד להחלטת המעוצה. זה עד סעיף 2, כל סעיף 1 עם תתי הסעיפים, הגענו להבנות, כולל התוספת של סעיף ד(1) וזאת למעט תנאים ומחויבויות שנקבעו בחוק.

יש לי הסתייגויות. אני מדבר בסעיף 37א שיהיה במקום י"ג בשבט תשע"ב (27 בינואר 2012), יבוא יום כ"ב בשבט תשע"א - -

זאת אומרת, לקצר בשנה.

נכון.

מי בעד ההצעה של הממשלה, ינואר 2012? מי בעד או נגד הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל?

בעד - 1

נגד - הרוב

ההסתייגות נפלה.

ההצעה נפלה ולכן זה ירשם כהסתייגות.

אנחנו מדברים על הצעת הממשלה, סעיף 1 בחוק עד סעיף 2 כולל כל מה שהכנסנו בקשר לתקנות ועוד משפט שהוספנו בסעיף ד1 - -

לא אדוני, יש לי עוד הסתייגויות. למען הסדר תצביע על כולם ותפיל את כולם, אין לי בעיה.

37ג(א) מי בעד הצעת הממשלה?

סעיף 37ג(ב) ימחק.

בעד ההסתייגות - 1

נגד ההסתייגות - הרוב

ההסתייגות נפלה.

זה יעבור למליאה. אני עובר לסעיף 37ג אחרי "רשאית המועצה" יבוא "לאחר אישור ועדת הכלכלה". אני חושב שהוועדה החשובה שבראשותך, ועדת הכלכלה, חייבת לתת לזה גושפנקא ותסכים אתי שזה יכנס לגוף החוק ולא צריך את ההסתייגות.

ההצעה בעצם אומרת שהארכת הזיכיון תהיה מותנית באישור ועדת הכלכלה.

בעד ההסתייגות - 1

נגד ההסתייגות - הרוב

ההסתייגות נפלה.

עוד הסתייגות מהותית, חברתי לחבר הכנסת ליבוביץ: סעיף 37(ג)(1) בסופו יתווסף: אולם יודגש כי סמכות המועצה להאריך את הזיכיון תהיה מותנית בעמידת בעל הזיכיון במלוא תנאי הזיכיון. המועצה תבצע בדיקה אחת לשנה.

אין משמעות להצעה הזאת, חבר הכנסת טל. מהות הבדיקה היא שבודקים שהם עומדים בתנאי הזיכיון או לרבות בתנאים נדחים. זה כתוב שהמועצה רשאית להאריך רק אם השתכנעה שהם עמדו בתנאי הזיכיון. נקודת הבדיקה היא בסעיף 59א.

אבל אני רוצה שזה יהיה בכל שנה. אחת לשנה.

בעד ההסתייגות – 3

נגד ההסתייגות – 5

ההסתייגות נפלה.

סעיף 37(ד), אחרי המלים "תקבע המועצה תנאים להארכת הזיכיון" יבואו המלים: לאישור ועדת הכלכלה.

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד ההסתייגות – הרוב

ההסתייגות נפלה.

בסעיף 3(ד), אחרי "מועדים מאוחרים יותר" יבוא: ובאישור ועדת הכלכלה.

יש הצעה אחרת.

חבר הכנסת טל, תן לי להצביע עד סעיף 3. אחרי שההסתייגויות של חבר הכנסת טל נפלו, אנחנו מצביעים על סעיפים 1 ו-2 עם כל מה שמשתמע מכך, עם כל התוספות וכל מה שמשתמע מכך.

בעד - 6

נגד -1

נמנעים – אין

סעיפים 1 ו-2 נתקבלו


אנחנו עוברים לסעיף 3. יש לנו שתי חלופות לנושא המועדים. למישהו יש הצעה אחרת?

במקום "בעל זיכיון בערוץ השלישי" שיהיה כתוב: בעל זיכיון על פי חוק זה, כך שיאפשר שיקול דעת גם לגבי ערוץ 2.

בעיניי זה נורא. זו דעתי האישית.

גברת בנדלר, זו לא עמדה משפטית מה שאת אומרת.

אמרתי שזו דעתי האישית.

עם כל הכבוד לחבר הכנסת ארדן, אני חושב שאם כולם יתכנסו סביב הצעתי ל-27 בינואר 2006, זה מייתר את מה שחבר הכנסת ארדן מציין ואז אין צורך להכניס את הערוץ השני וזה יכול להישאר הערוץ השלישי. אם אנחנו מחליטים על ה-24 בינואר 2004 ועד ה-27 בינואר 2006, שזה גם מה שהם התחייבו וסיכמו עם הרשות השניה, אין שום צורך לפתוח את זה לערוצים אחרים. לכן חשוב שקודם תצביע על שלי.

ההסתייגות של חברי הכנסת טל וליבוביץ על המועד.

אני מדגישה: 27 בינואר 2006.

בעד - 3

נגד - 5

ההצעה לא נתקבלה

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ארדן ואליעזר כהן?

המשמעות היא גם הטלוויזיה הלימודית וחברת החדשות ?

הכל.

מי בעד ההסתייגות של חברי הכנסת ארדן וכהן?

בעד ההסתייגות - 4

נגד ההסתייגות- 5

ההצעה התקבלה

הרסתם הכל. עבודה של אלפי שעות.

זה נושא חדש ואני רוצה להעביר את הדיון הזה לועדת הכנסת.

חבר הכנסת ארדן, הצעתך היא רק לגבי סעיף 3 או בכל מקום שנאמר "הערוץ השלישי"?

רק לגבי סעיף 3. אני אבדוק את זה היום ואם יש בעיות אני אגיש הסתייגות במליאה.

אני מבקש רביזיה על ההצבעה שעברה.

לדעתי, החוק הזה לא בשל לעלות ככה למליאה. זה לא רציני. במקרה, זה נושא שאני מכיר.

צריך לעשות סדר עם החלופות, שיהיה ברור לחברי הכנסת על מה מצביעים, האם זה רק הארכה לערוץ 2 או גם חברת החדשות וגם החינוכית. היועצת המשפטית צריכה להכין רשימה ולא יכול להיות שאחרי ההצבעה שואלת מנהלת הוועדה: למה התכוונתם? אחרי ההצבעה זה כבר לא משנה למה התכוונתם. הסעיפים לא התחברו.

במידה וההצעה תתקבל אנחנו נבקש למשוך את הצעת החוק.

תודה רבה לכל המשתתפים כאן. כל ההצבעות עברו, כולל ההצבעה שביקשתי עליה רביזיה. אני אגיד מתי יהיה מועד אחר להצבעה.

יש נושא חדש.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:15)