כנסת פתוחה

ועדת אור

5
2005-09-20.rtf
20.9.2005
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 509
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ט"ז באלול התשס"ה (20 בספטמבר 2005),שעה 14:00

יישום דו"ח מסקנות ועדת אור- תקציבים למגזר הערבי לשנת 2006

ראלב מג'אדלה – היו"ר
איוב קרא
אורי אריאל

אבישי כהן, משרד ראש הממשלה, תאום ובקרה
מרוו'אן עטמנה, מרכז מסוואה
שריף אבו פאנה, מרכז מסוואה
ערן פולק, משרד האוצר, אגף תקציבים, רפרנט פנים
אודי בן דרור, משרד האוצר, רכז פנים ואיכות הסביבה
דני גרא, יועץ לוועדה
איברהים עמאש, מועצת ג'סר אלזרקא
מוראד עמאש, ראש מועצת ג'סר אלזרקא
גוני צור, פורום לסכמה אזרחית
מוחמד ג'רבאן, סגן ראש מועצת ג'סר אלזרקא
סלאח סלמאן
ראמז ג'ראייסי, ראש העיר נצרת
סלים ג'אבר, ראש מועצת אבו גוש
ג'נט קרביץ
זאבי איברהים

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ










יישום דו"ח מסקנות ועדת אור – תקציבים למגזר הערבי לשנת 2006

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים, אנחנו נדון בדו"ח ועדת אור השבוע התפרסמו המלצות מח"ש, אנחנו כבר מעריכים את העובדה שראש הממשלה נתן את הסכמתו לבוא לועדת הפנים ואיכות הסביבה ולומר את דעתו כי הוא מחשיב גם את הועדה, גם את הכנסת וגם את הנושא. שהתחלנו את הדיונים על ועדת אור, לפני ארבעה חודשים, זה לא סוד שהיו אנשים שלעגו והיו אנשים שאמרו, מה הם רוצים לעורר את המתים והיו אנשים שאמרו, כבר קמה ועדת לפיד והנושא ירד מסדר היום הציבורי. אני לא רוצה להגיד שאנחנו החיינו אותו אבל אנחנו תרמנו לכך שהמסקנות וההמלצות של ועדת אור ולא ועדת לפיד, חייבות לצאת לדרך. על אחת כמה וכמה עכשיו אחרי הבשורה הקשה שקיבלנו מהמלצות מח"ש שאני ברשותכם ל רוצה להתייחס לזה כי יש על זה דיון בשבוע הבא, דיון מיוחד עם פרקליט המדינה, עם ראש מח"ש, ביום שלישי, ועם עורך דין שפירא ראש מח"ש ואנחנו מקווים גם היועץ המשפטי לממשלה ופנינו גם לשרת המשפטים, ציפי לבני שתכבד את הועד ותבוא ותופיע בפניה.

על כן ברשותכם למרות שההמלצות קשות מאד והיה לי קשה להתאפק לא להתייחס אליהן, ברשותכם, אנחנו רוצים לכבד את הדיון ולמקד אותו היום בנושא האוצר. אני רואה שנמצאים אתנו שני חברים נציגי האוצר, ערן פולק ועוזי בן דרור. אתם בטח שואלים את עצמכם מה אנחנו עושים בועדת אור. בדיון בכנסת. אנחנו חשבנו מההתחלה שנושא יישום ההמלצות והנושא התקציבי הוא הנושא האמיתי. כי כל ההמלצות של ועדת אור התחילו והסתיימו במדיניות ממשלה להקציב את התקציבים המתאימים והראויים כדי לבצע את מסקנות והמלצות ועדת אור ולא בכדי אנחנו הקדשנו לזה דיון אחד שלם, מקיף ויסודי.

אני שמח שיש אתנו שני חברי כנסת, אורי אריאל ואיוב קרא, בדרך כלל נושאים חשובים שהם בנפשה של החברה הישראלית גם נוגעים לנו ואנחנו חושבים שהנושא של ועדת אור הוא לא רק של הציבור הערבי, הוא בעיה ישראלית. הוא נושא שאם אנחנו לא רוצים להגיע לועדת אור פעם נוספת ולאוקטובר 2010 או 2015 , אנחנו חייבים לקחת את מסקנות והמלצות ועדת אור שהממשלה הקימה ולכבד את זה וליישם את זה. אני לא מאמין שבשנה, שנתיים וחמש אפשר אבל אפשר להתחיל ביישום אמיתי, ליישם את ההמלצות האלו כדי שאנחנו נסתכל לעצמנו בראי ונאמר, היו 13 הרוגים, היה יום קשה או שבוע או פרק זמן קשה מאד, אנחנו לא רוצים לחזור לזה, אנחנו רוצים לעשות הכל כדי להפיק לקחים, להסיק מסקנות וליישם אותם. אנחנו בקשנו את התחקיר, הממשלה הקימה את ועדת החקירה, לא מישהו כפה עלינו באו"ם ולא במערכת הבינלאומית ולכן אנחנו מצפים היום מנציגי האוצר לומר לנו בנוסף לתשובות שקבלנו שהן לא מספקות, תשובות שקבלנו מכן בכתב שאני מאד מעריך את זה, לא מספקות, אנחנו מצפים מכם היום לומר לנו איך אנחנו מיישמים את ההמלצות והמסקנות של ועדת אור ברמה התקציבית.

אם אנחנו לא רוצים חלילה עוד אוקטובר 2005, 2010, אם אנחנו לא רוצים עוד אירועים כאלה, אם אנחנו רוצים להוריד את קו העוני מ- 50 אחוז ביישוב הערבי להרבה יותר מזה, אם נחנו רוצים להילחם באבטלה הגואה בראש סולם הישובים המובטלים מדורגים הישובים הערביים, אם אנחנו רוצים להיטיב את חיי האזרחים הערבים בתחומי החינוך, הבריאות, החברה והכלכלה. אני רוצה להסתפק בפתיחה הזאת כי אני רואה יש מספר רב של משתתפים מגופים שונים שאני רוצה לאפשר להם.

צהרים טובים. הנושא שאנחנו דנים בו הוא הנושא של צמצום פערים. תמונת המצב היא מאד ברורה. כל הישובים הערביים במדינת ישראל בחצי התחתון במד החברתי – כלכלי. 85 אחוז מערביי ישראל חיים בישובים המצויים בשלושת העשירונים התחתונים כי רק 15 הנותרים נמצאו במחצית העשירון הרביעי ובחמישי. כמעט מתוך 40 הישובים שיאני האבטלה 36, נוריד את הבדואים אז מתוך 25 ישובים שהם שיאני אבטלה, 23 הם ערביים. היעדר ביטוח כמובן, בהשוואה לישובים דומים, אם ניקח ונשווה עיר אחת נצרת, לערים יהודיות או ישובים ערביים שהם לא עירוניים , אולי המינוח היחיד שניתן לתת לו הוא שהם ישובים קהילתיים, הם נעדרי פיתוח בהשוואה לישובים יהודיים. 50 אחוז מהמשפחות הערביות הן מתחת לקו העוני. אלה הם נתוני הפתיחה. ואין בלתם. עכשיו, מה אמרה ועדת אור? היא אמרה שלפי חוק השוויון אסור לישות ציבורית להפלות, אסור לנקוט יחס שונה לשווים בלא הצדקה עניינית.

איסור זה חל על כל פעולה של השלטון בין בחלוקת תקציבים ובין בהקצאת משאבים אחרים. הרשות הציבורית היא נתפסת כנאמן של כלל הציבור, אסור לה להעדיף בלא סיבה מוצדקת מגזר אחד של הציבור על פני מגזר אחר. ואז היא אומרת, היא ניגשת לשלב התקציבי ואומרת, באמת שיקולי תקציב מקשים על מימוש שוויון משום שבשיקולי התקציב אסור לרשות הציבורית לחרוג אבל היא קובעת כלל ואומרת, שיקול תקציבי יעסוק כאשר עומדת תביעה למימוש זכות יסוד. וזכות היסוד הזו של הגנת זכויות אדם, עולה כסף ולא יכולה להיות חברה שמכבדת את עצמה ומכבדת זכויות אדם שיכולה להתחמק מהעלות, מהמעמסה הכספית שבהגנת זכויות האדם. עכשיו, תיקון אי השוויון התקציבי הזה ייתכן על ידי העדפה מתקנת, על ידי הפניית תקציבים חדשים למגזר המקופח, אבל הוא מחייב הקצאת משאבים נתונים לחלוקה לפי עקרונות שוויון. אם מגבלות תקציביות מונעות הגדלת תקציב למי שקופח, יש לחלק מחדש משאבים קיימים בחלוקה שוויונית. במילים אחרות, לקחת ממי שיש לו ולתת למי שאין לו. ישנו מקרה אחד בלבד וגם הוא חריג שינה הצדקה לפגוע בשוויון בשל שיקולי תקציב וזה כאשר הפגיעה בשוויון היא קלה והמחיר לצורך מימוש השוויון הוא גבוה במיוחד.

חלק מהדברים כאן משום שאנחנו עוסקים בתקציבים ובחלוקות ויש לשאול האם השוויון הפגיעה בשוויון יהודי – ערבי שהיא פגיעה קלה. לכן העניין הוא שעקרון השוויון מחייב הקצאת משאבים שיסגרו את הפערים בין המגזר הערבי לכלל האוכלוסייה. זה אימפרטיבי, זה ציווי של ועדת אור. לכן הבדיקה מחייבת לא רק הקצאת משאבים לכולם אלא הקצאת המשאבים שהוקצו לכלל האוכלוסייה לצורך סגירת פערים ובאיזה קצב. משרדי ממשלה לא מעטים, אומרים הקצבנו כך וכך מילוני שקלים, האם זה טוב? האם זה מספיק? זה מה שעומד לדיון כאן. השאלה איננה כמה הוקצב אלא בסגירת פערים אנחנו מדברים על השוואה. כמה הוקצב למגזר הערבי בהשוואה לכלל האוכלוסייה ובאיזו מידה ההקצאה סוגרת פערים. בלשון אחרת, גם אם יוקצב השנה מיליארד שקל למגזר הערבי אבל הפער לא ייסגר, לא נעשה דבר.

הפגיעה בשוויון היהודי – ערבי אומרת שהפגיעה היא קלה והמחיר למימוש אותו שוויון הוא גבוה מדי למדינה. כלומר, המדינה איננה יכולה להכיל בכך שוויון יהודי – ערבי. ואז השאלות שנשאלות הן ודאי תהיינה נושא הדיונים כיום ומה תקציבי הפיתוח שהוקצו למגזר הערבי ב- 2005 - 2006 לעומת 99' עד 2004 כדי לראות באיזה כיוון אנחנו הולכים. מה היחס בין תקציבים אלה לכלל תקציבי הפיתוח, מהו השיעור של התקציב שניתן למגזר הערבי מכלל תקציב הפיתוח, מהם הקריטריונים להקצאת תקציבים וכמה אנחנו מצמצמים או מגדילים את הפערים ומהו המחיר. כאן שוב לא מילים אלא מדדים מדידים. לעתיד השאלה שנשאלת היא האם קיימת תוכנית לסגירת פערים המבוססת על יעדים ותקציבים. שוב, יעדים מדידים. באילו תחומים ולאיזה טווח זמן. אני רוצה להוסיף ולסיים בזה את הערותיי הקצרות ורק לומר התשובה היא אחת, קיימת מחלוקת לגבי הסכומים שהוקצו בפועל בשנים האחרונות בין 2.7 ל- 3.2 מיליארד שקלים בשנה 2001 עד 2004 . ישנו קושי אני מוכרח לומר שישנו קושי באיתור נתונים לגבי המגזר הערבי בכלל.

אין מחלקות על הסכומים. אחרי בדיקה מלאה וחתימה של כל הצדדים אין ויכוח על הסכומים. יש מחלוקת אם הם לא מספיקים אבל זה כבר בוצע בפועל. הוקצו 2 מיליארד ו- 700 מתוך 3 מיליארד ו- 200 מיליון שמהווים מאה אחוז מתוכנית הממשלה השנתית, עד השקל האחרון אנחנו יודעים לאן זה הלך, שי חוברת מסודרת, היא הגיעה לכל ראשי הרשויות, לכל יושבי הראש, לכל המנכ"לים.

אני שמח מאד משום שרק לפני כמה שבועות עוד אחת מישיבות הועדה הועלו מספרים אחרים ואתה יודע את זה. אז אני שמח שזה כך אבל אני אומר, עצם העובדה שהיו התרחשויות, היו דיונים על המספרים זאת אומרת שיש נתונים לגבי המגזר הערבי בכלל. הם נמצאים בתוך סעיפים שונים. אנחנו מצווים לשוויון ולסגירת פערים, אני חושב שזה עניינה של המדינה שדרכה נתונים אלה יהיו זמינים לציבור הרחב ובכמות ולכן אני חושב שהשוואת הנתונים המתמדת חייבת להתבצע עד לסגירת הנתונים כדי לראות שהדברים לא רק נאמרים אלא גם מיושמים. תודה רבה.

תודה רבה לד"ר דני גרא היועץ המקצועי של הועדה לנושא ועדת אור. חבר הכנסת אורי אריאל בבקשה.

כבוד היושב ראש, תודה על הסקירה של פרופ' גרא. למרות שיש פה עדכון אבל בשביל זה יושבים כדי לשמוע את העדכונים. אז אם יש עדכון ואם הממשלה הצליחה לעמוד ב- 80 אחוז מהתוכנית שלה צריך להגיד שזה די יפה. בנתוני ביצוע של ממשלה 80 אחוז, חלק מהחוסר יכולת זה שאין תוכנית מתאר מאושרת כי העירייה או המועצה לא אישרה, לא הכל נמצא בידי הממשלה תמיד, ראינו באיזה דיון שהיושב ראש יזם על בית ספר שכבר 7 שנים מוקצה כסף שם, איזה 30 מיליון שקל בדרום, לא נזכיר את הרשויות אבל אי אפשר לבצע כי אין תוכנית ואי אפשר לבנות תוכנית כי רבים בפנים.

כדי להשלים את דבריך הנכונים, 4 שנים המועצה המקומית עארבה מחזירה תקציב להקמת בית ספר כי מועצת משגב לא מאפשרת הפשרת קרקע להקמת בית הספר.

אני אומר, 80 אחוז ביצוע זה בסך הכל בסדר. תמיד שואפים ליותר והשאלה, כמו שכבר נאמר, האם זה מספיק והאם זה מצמצם פערים לאורך זמן והתפקיד של מדינת ישראל הוא לצמצם את הפערים האלה, אין שום שאלה ולא יכול להיות על זה ויכוח ואני חושב שטוב אתה עושה שאתה עוקב אחרי זה בצורה מסודרת מעת לעת כדי שלא ניזכר בזה פעם בשנה ולא רק לקראת תקציב של שנה הבאה אלא יהיה כל הזמן מעקב אחרי העניין הזה. אני רוצה להוסיף משפט אחד בכל אופן על תוצאות החקירה במח"ש.

בעיני התוצאות האלה הן בלתי אפשריות. אם מח"ש היו אומרים, בדקנו והם זכאים, בסדר. ויכול להיות דבר כזה, היו התפרעויות שם, היו בעיות שם, הרי זה לא שבאה המשטרה סתם מהשמיים נפלה והתחילה לראות. מכאן ועד למצב שמח"ש לא מוצאת אף אחד אשם, זו שערורייה בעיני. והמציאות הזאת מחייבת לפי דעתי מסקנות אחרות לגמרי בעניין מח"ש ויש דיון ביום שלישי הבא, אנחנו נחכה והדברים צריכים להיאמר עכשיו. שרת המשפטים שממונה על מחלקת חקירת שוטרים לפי דעתי ראוי שאתה תבקש ממנה וראוי שתעשה מאמץ להגיד מה היא מתקנת כבר. לא צריך לחכות עד יום שלישי הבא לדיון כדי להגיד , שמענו את הבעיות ועכשיו נבדוק ונראה מה לעשות. הבעיות ידועות, הן ברורות לאין כל, זה תוצאה חמורה ביותר ואנחנו צריכים אם היא לא תציע שינוי, אני מציע שהועדה תחשוב איזה שינויים היא מבקשת מהשרה ומהממשלה לעשות בעניין הזה של חקירת שוטרים. ודרך אגב, זה גם סוהרים וגם אחרי, המחלקה הזאת כבר חוקרת יותר משוטרים וצריך להביא לשינוי מהיסוד בתחום הזה. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה חבר הכנסת איוב קרא.

תודה אדוני היושב ראש.

סליחה רק שאלה קטנה, יש איזו שהיא החרמה מצד חברי הכנסת האחרים? כי בדרך כלל אני רואה פה רבים וטובים, טיבי, ברכה, כולם בדרך כלל מתייצבים. קרה משהו?

לא, לא קרה. אני לא מעריך שהם החרימו בגלל שאתם באים. לא בגלל זה. אני חושב שהם בנסיעות והם עסוקים. אגב, חברי כנסת הערבים של הועדה הם ואסל טהא ועיסאם מח'ול. אנחנו ישיבה פתוחה וליברלית אבל את השאלה שלך אנחנו נעביר אותה ונקבל עליה תשובה.

אדוני היושב ראש, ראשית כל מחזק את ידיך בכל מה שאתה עושה בסוגייה הזאת. אני חושב שאתה עושה עבודה גדולה וחשובה פה בבית גם אם לא באים, אנשים עוסקים ברומו של עולם אבל אין דבר יותר חשוב מהדבר הזה. לדעתי זה אלף בית למקד ולחדד את הדבר הכי חשוב בחיי המגזר ועם כל הכבוד לקולות שנשמעים מחוץ לגבול פה , אני מעדיף קודם כל שלום בית פה שירגישו אנשים טוב פה ורק אחר כך אני אתפנה לאנשים מחוץ לאזור הזה. אז לצערי אני אומר את זה גם בריש גלי, ילד רעב הוא בעייתי. ילד במצוקה הוא בעייתי והתקציבים שמראים פה לדעתי אין בהם שום פרופורציה לעומת גודל המגזר הזה ובהחלט אני שמח שאתה עושה את הישיבות הללו אבל לקראת התקציב והדיונים על התקציב אין לי ספק שאם גם תוביל מהלך של להביא למצב שיהיה פוש רציני בכל מה שקשור לשוויון שכולם מייחלים לו למגזר הערבי.

אני חושב שתזכה לגיבוי מקיר לקיר וזה חשוב לדעתי. אני רואה זה לא רק בעניין של תקציבי הפיתוח, אלא זה מתחיל בתוכניות המתאר, בשיכון, בדברים אלמנטריים שלא קיימים בכלל. והדבר הזה צריך להדיר שינה מעני כולנו ואני חושב שמעבר לנושא של התקציב ושל הציבורי צריך ללכת למצב שיהיו גם יוזמות של הקמת מפעלים במגזר הזה כי זה לא רק לזפת דרך או לפתח איזה הר ולהקים שם קוביות של בתים, מעבר לכך צריך לראות מכל הלב כיצד אפשר להביא לשוויון אמיתי בין המגזר על פי ההמלצות הללו. לדעתי אנחנו לא נוגעים בדבר הזה ממש בכל הכוח אלא מנסים לתת אקמול כל פעם שמתעוררת בעיה, או אופטלגין אבל ניתוח אמיתי אין למגזר הזה לצערי הרב. וכדי שאותם קיצונים בודדים, מצבים פשוטים לא ימשכו את הרוב, חס וחלילה עוד פעם למצב הזה, חשוב לתת את הדעת ולהוביל את זה למצב שבאמת לא תהיה סיבה למישהו לומר שאין שוויון. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. אנחנו נעבור למוזמן המרכזי לדיון מהאוצר. ערן, אתה רוצה לפתוח? קודם כל צריך לתת זכות לאוצר אבל אם האוצר מוותר לטובת משרד ראש הממשלה אז בבקשה, אבישי כהן.

תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי כנסת, אורחים, ראשי רשויות. תראו, הנושא הזה של צמצום פערים הוא נושא לא פשוט, אין לנו ויכוח עם הצורך, כולם מסכימים על הצורך, ממשלת ישראל בטח ב- 5 השנים האחרונות עושה מאמץ עילאי לטפל בצורך הזה. אני רוצה להדגיש מספר נתונים, ברשותך היושב ראש, לפני שאני רוצה לומר כמה מילים על העתיד. ראשית, נזכור שמשנת 2000 עד שנת 2004 סדרי גודל של מיליארדי שקלים הלכו בתוכניות ממשלה, תוכניות חומש, תוכניות ארבע שנתיות, תוכניות דו שנתיות, לכל מגזרי המיעוטים החל מהבדואים בנגב ודרך הדרוזים והבדואים בצפון והמגזר הערבי.

אחוזי הביצוע של התוכניות האלה שנמצאים באחריותי הישירה וכל מי שירצה הראיתי את הנתונים, דיברתי על הנתונים תחת כל עץ רענן, מוזמן אלי למשרד לקבל נתונים שעד היום לא היתה אף הערה על אמיתות הנתונים האלה. כל החלטות הממשלה מבוצעות בכמעט 90 אחוז למעט התוכנית האחרונה של המגזר הערבי שמבוצעת ב- 87 אחוז, תוכנית של ה- 3.2 מיליארד שקל, כל תוכניות הממשלה למגזרי המיעוטים בוצעו למרות החלטות ממשלה מקצצות וכמעט ב- 90 אחוז. כך שממשלת ישראל כנראה עושה את המאמץ. זה לגבי העבר.

דבר נוסף, מתוך הכרה בצרכים וצריך לזכור שבכל זאת יש איזה שהוא תקציב נתון, החליטה ממשלת ישראל על 5 תוכניות חדשות, 2 מהן רצות בפועל, האחת, תוכנית לאבו באסמה שתפתח מחדש בעצם את כל הנושא, רובה תוספתית, לא היתה מתוכננת, היא בהכרח תגדיל את התקציב של מגזר המיעוטים הרבה מעבר לחלק היחסי שלו באוכלוסייה, בתשובה למצגת שאמר נציג הועדה, היא בהכרח בתקציבים מתקנים ומפלים לטובה בכדי לסגור פערים. בעיקר אצל הבדואים בדרום, תוכנית של אבו באסמה, 370 מיליון שקל תחפוף לתוכנית הראשונה לשבעת הישובים הקיימים של מיליארד ו- 80 מיליון שקל שתסתיים ב- 2008. תחפוף כלומר, אנחנו רוצים להגדיל את שתי התוכניות, זה לא אותו כסף, זה כסף נוסף כדי להשלים לתוכנית של הישובים הקיימים. זה השלמה גם לישובים נוספים והיא תחפוף מבחינת שנות הביצוע. כאשר אנחנו רוצים בראייה הזאת עד 2009 להגיע למצב, לא יכול לומר שוב פעם שתהיה סגירה מלאה של הפערים אבל יהיה צמצום ותכף אני ארחיב גם בכמה נושאים שחשוב מהם היעים והנושאים שאנחנו רוצים להקדיש להם שלא היו בתוכניות קודמות. מתחילים עם אבו באסמה.

דבר שני, תוכנית של 2005, אני רוצה לומר לכל חברי הועדה, אני אומר את זה תחת כל מקום גם כן, אני עומד על מה שאני אומר כרגע, משרד ראש הממשלה היה לו 20 מיליון שקל מתנה מהאוצר. מתנה, שר האוצר סיכם עם ראש הממשלה, POCKET MONEY לראש הממשלה. ראש הממשלה הנחה וקיבל. אם תשמעו עד הסוף תבינו שנעשה בזה רק מצוות. זה בסדר גמור. ראש הממשלה מתוך ראייה והכרה בחשיבות ובמצוקות של המגזר לקח את כל הסכום הזה, העביר אותו באופן מלא למשרד התמ"ת עבור המגזר הערבי, הדרוזי והבדואי, המשמעות של הסכום הזה יחד עם 20 מיליון שקל של משרד התמ"ת היא תוכנית של 40 מיליון שקל עוד בשנת 2005 לאזורי תעשייה במגזר הערבי. ישנם 13 אזורים כאלה, הביצוע יצא לדרך, ישיבת התנעה תוך שבועיים אצלי במשרד יחד עם נציג התמ"ת, זאת כבר ההחלטה השניה שמבוצעת בפועל. החלטות חדשות שהחליטו עליהן השנה משלימות את החלטות שהיו עד שנת 2004 . לגבי שנה הבאה, אנחנו הולכים להשלים את המהלך בהחלטות שההערכה שלי ינועו בין 3 מיליארד ל- 4 מיליארד, החלטות למגזר הדרוזי, למגזר הבדואי בצפון ולמגזר הערבי כאשר ההחלטות האלה יהיו 2006 – 2009 וכרגע אני שוקד על גיבוש התוכניות מול נציגי המגזרים כדי לעשות אותם בתיאום.

מי אלה נציגי המגזרים?

יושבי הראש של הועדות. למשל יושב ראש ועדת המעקב של המגזר הערבי, אני מנסה לתאם אתו להגיע להסכמה מלאה על התכנים, על היעדים ועל מה אנחנו עושים עם זה ועל מה אנחנו עושים את זה. מבחינת המגזר הערבי זה זה, מבחינת המגזר הדרוזי יחד עם יאסר טפאש יושב ראש המגזר הבדואי, רשאי הרשויות, עם הבדואים ועם הדרוזים אני יושב עם כל ראשי הרשויות ביחד , זה פשוט יותר מצומצם ויותר נוח אז אני יושב אתם מלא, ישיבה מלאה וגם אני מציג להם לפני שאני מעביר את זה. זאת אומרת, הדברים נעשים בתיאום מלא עם אנשי המגזר, יכול להיות שיהיו קצת חילוקי דעות. התיאום לא בהכרח שמגיעים להסכמה אבל יש תיאום. היעדים לצמצם כמה שאפשר פער. אנחנו עד 2008 יש הנחייה של ראש הממשלה להשלים את החוסר בכיתות במגזר הערבי. 1600 כיתות.

1800. יש ויכוח על ה- 200 של טרום חובה.

אדוני היושב ראש, אנחנו פה זה עדיין לא נחתך סופית ההחלטה, זה מתגבש בימים האלו, אני לומד את הנתונים. בכל מקרה הנחיה ברורה של ראש הממשלה אפרופו יעדים, עד סוף 2008 להשלים את החוסר במגזר המיעוטים של כיתות. ואני אהיה מאד שבע רצון אם נגיע ל- 85 או 90 אחוז מהאמירה הזאת ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי שנגיע לשם. התוכניות, כפי שאמרתי, נוגעות בנושאים מסוימים שלא נגעו. מעבר לכיתות למשל, ויש שם תקציב מיוחד שהוא היום לא קיים באזור המקומי כמו תקציב פיתוח שאנחנו ניתן אותו לרשויות במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי בכדי להשלים מצ'ינגים וכל מיני דברים כאלה.

אנחנו מדברים על 50 אחוז שהמשמעות של מאות מיליונים, תקציב שלא קיים באף מקום בתוכנית הפיתוח של 600 מיליון שקל, תוכנית הביוב, זה 50 אחוז וזה תקדים רק במגזרים, אין את זה בשום מקום אחר. זה כבר עובד בפועל והתחיל כבר ב- 2005 . את כל הדברים האלה נשלים. אנחנו, בעצה עם גם עם האנשים של המגזרים נשים למשל תכנים שלא נתנו למשל העצמה של מצטיינים לטובת סגירת פערים בנושא מיחשוב, הייטק, טכנולוגיה מתקדמת של המגזר הערבי והדרוזי וגם הבדואי, לא היו ולא באו לכדי ביטוי בשנים האחרונות. אני לא יכול להגיד לך אם אני הולך לפתור את הכל ולהכניס 3000 סטודנטים אבל אני יכול לומר שבסך הכל אנחנו נכניס תכנים כמו שיקום שכונות חברתי שנוגע בהעצמה חינוכית וגם טיפול חברתי בנוסף לטיפול פיסי בשכונות, נחנו ניכנס לתכנים האלה ואני מאמין שיהיה לזה ביטוי בשטח. מבחינת נהלי הבקרה והתיאום, כל התוכניות האלה יונחו על השולחן במשרד ראש הממשלה, יהיה צוות היגוי וחברת בקרה כפי שנעשה בתוכניות האחרות, הנתונים יהיו שקופים, הצוות הזה יתכנס פעם בחודשיים – שלושה כצוות מעקב, יוודא ביצוע עד רמת הפרט.

אני רוצה להזכיר לכל אנשי הועדה ולכל הנוכחים ששיטת הבקרה כפי שבוצעה על ידנו בשנים האחרונות, היא כזו שהיא יורדת עד רמה שאני מסוגל לתת לכל ישוב מתוך הכלל הסכום כמה עלה באותו ישוב וגם אישר ראש המועצה את הנתונים. יש לנו בתוכנית המגזר הערבי 2.7 מיליארד ויכוח מהותי, לא על נתונים. מהותי עם תקציבים של מע"צ צריכים להיכלל בתוכנית או לא כמספר, לא ויכוח על הנתונים אלא מהותית. וויכוח בעוד מקום אחד עם ראש המועצה של עיכסא נרשם לו 60 מיליון שקל של מע"צ כי עשו לו את המחלף כניסה ולמה הוא לא ראה את זה בחשבונות שלו כי אז מצבנו היה טוב, כי היינו יכולים אולי לתת איזה מימון ביניים לבחריין או לקטאר. אבל מעבר לויכוחים האלה אין ויכוח על הנתונים. הסיורים בשטח, ישיבות עבודה עם ראשי רשויות, הצלבה של נתונים מול המשרדים, מול ראשי הרשויות, מול הביצוע בפועל, הביאה למצב שכל הכספים וכל התוכניות עד היום והדוחות , אין להם ויכוח על הנתונים וזה גם יהיה בהמשך. אני יכול להבטיח ליושב ראש ולכולם שזה גם מה שיהיה בהמשך. אם יהיה ויכוח הוא יהיה בויכוח שהוא לא ברמה שלי, הוא יהיה ויכוח על גודל התקציב, אם צריך להיכנס לעוד נושאים, אם צריך במקום 2 מיליארד 8 מיליארד, אני מסכים אבל על נתונים וכל השלמת ההחלטות לא יהיה ויכוח.

אבישי, אנחנו מודעים, גם מסכימים שבשנתיים האחרונות משרד ראש הממשלה והממשלה עושה יותר מאשר עשתה בעבר אבל איך אתה מסביר את העובדה שהאבטלה גואה וקו העוני כל המן עולה. 50 אחוז מהילדים מתחת לקו העוני זה מהאוכלוסייה הערבית ובראש סולם רשימת הישובים שבאבטלה גבוהה זה ישובים ערביים? 26 ישובים ערביים בראש רשימת הישובים המובטלים.

הם סידרו את העניין. הם מינו את השר האחראי על התעסוקה להיות שר אוצר, עכשיו הוא מחליט בכל הדברים, הוא יכול לסדר את זה מיד, אזורי תעשייה, תעסוקה ועוד.

חבר הכנסת אריאל, אני דמוקרט אבל תנו לנו להתמקד.

אדוני שאל אז תנו לי לענות בבקשה.

כן, בסדר אבל אתה שם לב שכל חודשיים הנתונים של העוני גדלים? היה קודם כל מיליון ארבע מאות שבעים, עכשיו מיליון חמש שישים וכל פעם הישוב הערבי עולה. גם בילדים, גם ברשימת הישובים המובטלים. אגב, יש עוני גם לאלה שעובדים. אם מפרנס אחד ל- 7 ילדים והוא מרווחי 400 שקל זה עוני בטוח. לא רק מובטלים עניים יש גם עובדים עניים.

אדוני היושב ראש, אתה גר במגזר ואתה מכיר את זה, וכל ההצגות האלה אם ישנם 2.7 מיליון שקל תן לי אותם, תאמין לי אני מוציא את כל הרשויות הערביות ממצוקתן. אבל כל כביש נעשה באזור ערבי או כל דבר שנעשה שם אם היו נותנים את זה לאזורי תעשייה ואם היו מעודדים תעשייה, אם היו מאשרים אזורי פיתוח ותעשייה מצב הרשויות הערביות לא היה ככה וגם הערבים לא היה מצבם ככה. עם כל הכבוד למשרד ראש הממשלה.

סלימאן, אני יודע שאתה אחד מראשי המועצות הבקיאים והמצליחים ויכול להיות שמשרד ראש הממשלה ייעזר בך ובעוד כמה חברים כמו ראמז ג'רייסי ואחרים שהם ותיקים ומנוסים ואני באמת הייתי מציע לכם להיעזר בהם, איך להשתמש בפחות כסף ביותר יעילות וביותר תפוקה אבל באמת, אבישי, אתם ניסיתם להתמודד עם השאלה הזאת?

אני אענה. לצערי, אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו מתמודדים איתן היום זה חוסר היכולת שלנו להביא לידי ביטוי את ההשקעה. זה לא בא באמת לידי ביטוי לא בעלייה באחוז המועסקים ולא בשיפור אמת החיים, יש איזה מספר סיבות שהן לא ישירות. יש האטה כללית במשק, היא האטה של שנתיים שלוש, יש תוכנית הבראה שפגעה קשה בכל הרשויות המקומיות במיוחד במגזר הערבי מכיוון שהרשויות הערביות במגזר הערבי מרכיב מענק האזור שלהם היה יותר משמעותי בתוך התקציב כך שהפגיעה אצלם היתה הרבה יותר חזקה. יש בעיות קשות של גבייה וחינוך שלא הושלמו וזה נכון. אנחנו כרגע לא רואים את התוצאה, אנחנו נעשה מאמץ השנה ובתוכניות הקרובות להשלים את הבנייה הפיסית של אזורי התעשייה ותוכניות של קורסים יחד עם התמ"ת ושל לשכת התעסוקה בכדי לנסות ולעודד החל מתעסוקת נשים וכלה בכל סוגי בתעסוקה כולל ההייטק. מה שלא נמצא בשולחן שלנו וזה נמצא בוא נאמר שזה מעבר לכוחותיי, אמר ראש המועצה וצודק ובזה אני חלק מהתשובות. תעשיינים לא באים לישראל, יש לנו קושי גדול, אנחנו לא מצליחים לקדם את התעשייה בישראל, גם אם אני בונה היום אזור תעשייה גדול בקיסרא סמייה זה לא שעומדים לי 60 יזמים. אני לא מצליח לממש את השטחים. אנחנו נעשה מאמץ. יש לנו בעיה עם אזורי פיתוח כלליים בארץ. יש בעיות שאזורי פיתוח מסוימים במקומות מסוימים, צריך לשנות את הרשימה. משרד הממשלה מכיר בזה, הרשימה היום מקשה על קידום אזורים ספציפיים.

לאיזה רשימה? אתה מתכוון לאזורי פיתוח? אז לשנות את הקריטריונים של אזורי פיתוח.

זה מה שאני אומר. אז אנחנו מחפשים קריטריון שילך לפי קריטריון נקודתי ולא קריטריון אזורי. אם אנחנו נרד עד רמת פרט אז במקביל אנחנו מנהלים החלפת קרקעות בכדי לענות גם על זה. אבל מה שנכון שיותר קל להגיד שזה לא קרה מאשר לעשות את זה בפועל. אז אני שמח שיש כאלה שמצטיינים מאד בלהגיד שזה לא קרה אבל זה בסדר. מי שאמון על הפתרון בפועל זה אנחנו ואני בפרט ואני יודע מה המשמעות של ללכת ולהחליף קרקעות. כי יש גם מקומות כמו למשל בסכנין, שאנחנו מתווכחים במקום לקבל 700 דונם בהסכמה שהבאתי את ראש המועצה להסכמה זה תשובה לשניכם, אז דווקא מועצת העיר רוצה 950 אז אם הם לא יתווכחו על ה- 50 האלה כבר מזמן הייתי מביא להם את זה וגם את השכונה החדשה והכל וגם תוכנית המתאר היתה עוברת. אבל לא נתווכח כי אנחנו יותר טובים מכם בדבר הזה בעובדות. בואו נעזוב את זה.

אבישי, מה שמנסים לומר ראשי העיריות והמועצות היא שתשלבו ידיים, כי תראה, אנחנו לא עושים את זה לשם שמיים, אנחנו עושים את זה כדי שיהיה אחרי זה טוב לנו כחברה ישראלית. אם אתם לא תשלבו ידיים , הרשויות המקומיות קרוסות. עכשיו בוא אני אגיד לך משפט למה לך, לא תהיה התרוממות בחברה הישראלית אם לא יהיו רשויות מקומיות עם חוסן ועם הצלחה. חבל על הזמן. אם מועצה מקומית לא תיתן שירותי חינוך, בריאות, אשפה וניקיון ואיכות חיים לא יעזור שום דבר.

ברשותך תן לי להשלים שני משפטים בלי הערות ביניים. אני מקבל, אני אומר ואני מחזק את מה שאתה אומר, מתוך הראייה הזאת ומתוך הבנה שחלק מהדברים אמר ראש המועצה והוא צודק, חלק מהתכנים הכספיים לא היו בתיאום ולא הלכו למקומות שהם רוצים. הפעם הכל ייעשה בתיאום מלא אתם, חד וחלק. יושבי הראש והנציגים ישבו אתי וזה יהיה בתיאום מלא אתם. ירצו את כל הכסף בנושא מסוים, ניתן הכל. ואז נדע גם להסביר מי היה שותף ומי החליט ללכת על נושא מסוים. ירצו הכל באזורי תעשייה אז ניתן הכל לאזורי התעשייה. אני מסכים ובואו תזכרו שהתוכניות שאני מדבר עליהן הן תוכניות פיתוח תשתיות כדי להשוות תשתיות. זה מדובר על מבני ציבור, מדובר על תקציב פיתוח, מדובר על שכונות ותיקות ששנים ארוכות לא השקיעו שם ואני אתן כסף, מדובר על כבישים ותחבורה. בלי זה זה לא ילך ואני מסכים אתך, צריך להשוות ולהרים את המצב של הרשויות המקומיות, זה בתקציב האיזון, זה בהשלמה של נוסחת גדיש, יש פה את הצד השני של השולחן, תכף אתה תגיע , מעמד של אזורי פיתוח ודברים כאלה, זה מערכת הרבה יותר כוללנית שהיא צריכה להשלים את המהלך של הפיתוח. מי שמשלים את המהלך הזה של מענקי האיזון ויושלמו תוכניות ההבראה של הרשויות המקומיות, אין ספק שלא נצליח להרים את המצב ולכן אני בשלב הזה מניח שהם יענו יותר טוב ממני איך התהליכים האחרים הולכים כדי להשלים את תוכנית הפיתוח. אנחנו מבחינתנו כממשלה את תוכנית הפיתוח נעה הכי טוב שאפשר בתיאום מלא ואני מקווה שיהיו מרוצים במגזר ויראו תוצאות.

תודה רבה. אני רוצה להעביר לאוצר ואחר כך לאפשר לראש העיר נצרת ולסאלח להתייחס ואחרי זה נראה אם גם אחרים רוצים. בבקשה.

האמת שחלק גדול מהדברים אמר ידידנו אבישי ממשרד ראש הממשלה, יש כאן כמה נקודות שהינו רוצים להצביע עליהן. קודם כל זה לא מדויק לחפש תקציבים צבועים למגזר הערבי בתקציב המדינה ולהתייחס אליהם כאילו אלה התקציבים היחידים כי יש עוד תקציבים גדולים מאד שנמצאים בסעיפים תקציביים כלליים. לדוגמא, מענקי איזון שזה סעיף תקציבי של בין 2.5 ל- 3 מיליארד שקלים בשנה, אין בו חלוקה למגזרים. למגזר היהודי ולמגזר הערבי או לרשויות דרוזיות או למגזר כזה או אחר.

אבל אם אני רוצה ממך שתוציא לי את הסכום של הרשויות המקומיות הערביות אתה בהחלט יכול לעשות את זה.

אלה דברים שאפשר לעשות כמובן רק אני אומר שכשעושים מיפוי ולוקחים את התקנות התקציביות הייעודיות למגזר הערבי בתקציב המדינה ומתייחסים אליהם כאילו הן היחידות, פשוט מקבלים תמונה לא נכונה. מה שאני אומר נכון גם בחינוך, גם בבריאות.

רק להשלים לגבי מענקי איזון, עד 2003 מענקי איזון באמת היו נפרדים והיו מענקים נפרדים לישובים יהודים, ישובים ערבים וישובים דרוזים.

למה איחדתם אותם?

איחדנו אותם משתי סיבות. אחת, היתה בקשה מפורשת של המגזרים מהממשלה, זה לא איחדנו זה הממשלה איחדה, לאחד את התקנות ולחלק לפי נוסחה אחידה ושתיים, המלצות ועדת גדיש שהתחילו ליישם אותם ב- 2004 קבעו במפורש חלוקה אחידה לכל הרשויות לפי אותם פרמטרים ועשו בעצם את ההפרדה למגזרים.

נקודה שניה, בעצם בהתייחס לחוקים של רשויות מקומיות. בהצעת התקציב השנה ובהצעת חוק ההסדרים אישרה הממשלה החלטה שמתייחסת לחלוקת הכנסות בין אזורי תעשייה ובין רשויות מקומיות וזה נועד לחסוך את הצורך בהקמה של אזורי תעשייה חדשים או יותר נכון, לייעל את חלוקת ההכנסות בין אזורי תעשייה קיימים. כי מה שקורה זה שפעמים רבות יש מסיבות היסטוריות לרשות מקומית או מסיבות היסטוריות או מסיבות תכנוניות, ברשות מקומית אחת יש אזור תעשייה, יש רשויות שכנות שאין אצלן אזור תעשייה ושוב, לפעמים מסיבו תכנוניות שפשוט אין שטח מתאים או שקשה לאשר את תוכנית המתאר בשביל אזור תעשייה. ויש גם סיבות אחרות ואז אותן רשויות מקומיות שאין בהן את שטחי התעשייה יש להן בעיה של הכנסות. אז אחד הנושאים שאנחנו מביאים השנה בחוק ההסדרים זה האפשרות לעשות חלוקה בין אזורים קיימים שזה מתווסף כמובן על אזורי תעשייה חדשים שהממשלה פועלת להקים, זה לא במקום זה בנוסף.

אם אני אשאל אותך, אודי, אזור התעשייה נצרת עלית קם על אדמת כפר כנא, נצרת והסביבה, הם שותפים בהכנסות שם או שרק תרמו את הקרקע למען הקמת אזור תעשייה?

לא, מה שמוצע עכשיו זה שונה מהמצב החוקי הקיים. במצב החוקי הקיים צריך להעביר גבול לשנות גבול מוניציפלי ולהעביר שטחים מרשות אחת לשניה, מה שאנחנו מציעים זה לא לעשות את התהליך הזה אלא פשוט לקחת שטח שהוא בשטח של רשות מקומית, לא להעביר אותו מהשטח המוניציפלי שלה ורק לחלק את ההכנסות מארנונה משטחים שהם לא מגורים.

אז למה האוצר לא יוזם נצרת, נצרת עלית, כפר כנא, ריינה שיהיה אזור תעשייה אחד בחלוקה בהכנסות.

השיטה שאנו מציעים הרבה יותר יעילה מהבחינה שלא צריך לנהל את האזור ביחד, תמשיך לנהל אותו רשות אחת אבל ההכנסות יתחלקו בין כולן , זאת ההצעה.

זה במקום שתלך לתהליך מאד ארוך, תביא את הרשויות לשם, תקים מנהלת אחת ותעשה חלוקה.

אפשר עוד יותר לפשט. מה שקורה במנהלת וזה הניסיון מלמד שהרבה פעמים עלויות התפעול של המנהלת מייקרים את התועלת בחלוקת ההכנסות אחרי שמממנים את כוח האדם של המנהלת ואת הוצאות התפעול שלה, לא נשאר כבר מה לחלק.

גני נצרת שאתה משלם לנצרת עלית ישלמו לנצרת הערבית. זה אחד הדברים שהאוצר יכול להביע בהם צדק חברתי.

אז בכיוון הזה הלכנו ומה שאנחנו מציעים וזה עבר גם ועדת שרים לחקיקה כבר ומה שאנחנו מציעים שאפשר יהיה לקחת אזור ולחלק את ההכנסות ממנו בין הרשויות המקומיות.

אתה יודע למה אני אומר לכם את זה? כי תראו, אף אחד לא טיפש, אולי לא חכמים גדולים אבל אף אחד לא טיפש, שראש מועצת מזראע ונהריה מעבירים בכנסת הקלות במס לנהריה גדולה ומזרע הקטנה לא נהנית מאותו שיעור הקלה במס, רק שעה וחצי אחרי זה כבר כל תושבי מזראע יודעים שהפלו אותם היום לרעה בכנסת ישראל לפי הצעת שר האוצר נתניהו לפני הכנסת. לקח להם שעה וחצי לדעת את זה. יש כאלה שראו את זה בטלביזיה בשידור חי שנהריה יש לה הקלת מס והאחוז הוא בשיעור כזה ומזראע הקטנה שזקוקה לזה יותר מנהריה לא מקבלת את זה. עכשיו, מה תגידו ל- 4700 תושבים במזראע שהאוצר גזען? שהאוצר מפלה לרעה? שהאוצר לא יודע שיש ציבור ערבי במזרע? לא קימת מזראע? מה תסבירו לציבור? חברים יקרים, אני אומר לכם את זה אני יודע שמי שמוביל את זה זה שר האוצר בלחצים פוליטיים של מרכז הליכוד ואחרים, אבל אתם, המערכת של המנגנון המקצועי צריכים לבוא ולהגיד סליחה, לא נוכל לתת תשובה למזראע שמול נהריה שמופלית לרעה בהחלטת כנסת וממשלה. זה אני מצפה מכם.

תראה, אני מעדיף בשלב הזה להתמקד בתחומים של הרשויות המקומיות כי זה תחום שגם עלה עכשיו בדיון, הנושאים של הביטי מיסוי הייתי מציע להפנות לרשות המיסים.

לא, לא, זה באוצר. אתם באותו בית. זה באוצר, הוא לא מחוץ לאוצר, הוא לא עצמאי. תרשום את ההערה הזאת, תשאל את השאלה הזאת, תבקש לתת תשובה לתושבי מזראע ולא לי, כי התושבים האלה בדיוק כמוך מתלבשים, אוכלים וחיים ונושמים ומגיעה להם זכות כמו נהרייה. ככה אתם מגדילים את השנאה בין נהריה ובין מזראע, ככה מגדילים את ההרגשה של הקיפוח. שכביש אחד מפריד בין מזראע לבין נהריה, זה שתי רשויות מוניציפליות, אחת נהנית מהקלות מס והשניה לא. זה עוול שעשיתם אותו כולכם וגובל בפשע.

אז אנחנו נעביר את זה. אז אם אפשר ברשותך עוד נקודה, עוד שתי נקודות. אחת היא מענקי האיזון שלפי המלצות ועדת גדיש המליצה על אופן ההקצאה של מענקי האיזון, יש כמה רכיבים בהקצאה שנועדו לסייע לישובים חלשים ביניהם הישובים במגזר הערבי. קודם כל ההקצאה לפי האשכול הסוציו אקונומי ודבר שני לוקחים בחשבון את שיעור האוכלוסייה הצעירה באוכלוסייה ברשות שזה גורם נוסף ששוב, בתוך ההקצאה של מענקי האיזון נועד לסייע לאותם ישובים. עכשיו, אחד הדברים החשובים הוא ההתמודדות עם תוכניות ההבראה וזאת באמת אחת הנקודות אולי באמת החשובות בהתייחסות למגזר הערבי. ההתייחסות לתוכניות ההבראה ולביצוע שלהן ושל היכולת ל רשות לבצע תוכנית הבראה ולהמשיך ממנה הלאה. כי לצערי הניסיון הראה שתוכניות הבראה רבות לא בוצעו וזה הכניס את אותן רשויות לדינמיקה של עוד תוכנית הבראה ועוד תוכנית הבראה ועוד תוכנית הבראה ושוב, זה לא איפשר להם ליישר את הקו ולהמשיך הלאה. אני שוב אומר, לצערי אנחנו רואים גם בתוכניות ההבראה עכשיו אנחנו רואים שיש לא מעט רשויות מקומיות שלא מבצעות את אותם רכיבים בתוכנית ההבראה. ואני שם את זה כנקודה מאד חשובה כי הביצוע של התוכניות הוא בהחלט רכיב מאד מאד חשוב בהמשך הפיתוח כי רשות שלא מבצעת ולא יכולה לטפל בגירעונות שלה היא לא יכולה לטפל בפרויקטים של תשתית מהצד השני, זה מן מעגל כזה שצריך להסתיים. עוד נקודה והיא גם מתקשרת לנושא של תוכניות ההבראה, פעמים רבות השאלה היא לא רק שאלה של הקצאה של כסף. הרבה פעמים השאלה היא שאלה של ביצוע, שאלה של תכנון אבל גם השאלה של היכולת של הרשות המקומית לתת את התקציבים שהיא צריכה לתת. למשל, בונים מבני ציבור וזה קרה הרבה בתוכניות קודמות, בונים מבני ציבור, רק הרשות לא מצליחה אחר כך לממן את התחזוקה שלו אז מה שקורה זה שיש מבנה ציבור והוא עומד ריק. ואת זה אנחנו רואים בהרבה מאד מקומות.

אני קודם כל מאד מעריך את היוזמה של יושב ראש הועדה לקיים את סדרת הדיונים האינטנסיביים בנושא של הפערים והצורך בתיקון המצב במגזר הערבי, לגשר על פערים ולהגיע לשוויון ואני רוצה לציין ברמה העקרונית שהעניין הזה לא צריך להיות דאגתם של הערבים אזרחי מדינת ישראל כלומר המיעוט, אלא גם דאגתם של הרוב. כי הנצחת הפערים האלה מנציחה מתחים שעשויים בסיטואציות מסוימות להתפוצץ וליגוע ולהגיע לדברים לא רצויים, בלשון המעטה לכולם.

המצב הסוציו אקונומי הנמוך במגזר הערבי תוצאה ממנו היא הפגיעה החברתית וגם בסטטיסטיקות האחוז היותר גבוה של עבריינות ופשיעה שהיא פוסחת על מגזרים והיא פוגעת בחברה כולה. אני חושב שמי שדואג לדו קיום בראייה עתידית ארוכת טווח צריך לדאוג להגיע לשוויון ולא לשמר את מצב הקיפוח הקיים. אני גם לא רוצה להיכנס לנושא של מח"ש והדו"ח של מח"ש אבל אנחנו לא מופתעים ממנו כי הוא גם משקף אווירה מסוימת שנוצרה על רקע אווירה שהשתקפה גם בכלי התקשורת בהתייחס לאוכלוסייה הערבית וכל ההצהרות והניסיונות לגרום לאווירה של דה לגיטימציה של אזרחותם. אני חושב שטוב עושה היושב ראש שהוא יוזם גם דיון בנושא הזה כי הנושא הזה הוא חמור ביותר והמגזר הערבי ממש רותח. אחרי שהדו"ח הזה פורסם כפי שפורסם.

אנחנו רואים בו כתב אישום נגד מח"ש עצמה שלא פתרה בזמן הנכון והגיעה למה שהגיעה ואני לא אחזור על זה. שמענו התייחסות של האוצר ושל משרד ראש הממשלה שמי ששומע פה רואה תמונה ורודה אז השאלה הנשאלת אם כל כך טוב אז למה כל כך רע? המציאות היא לא כזאת. אני רוצה לחזור קצת אחורה למה שנקרא תוכנית ה- 4 מיליארד ולהזכיר איך היא נולדה. היא נולדה כתוצאה ממאבק ארוך, היא לא נולדה מאירועי אוקטובר, היא נולדה כתוצאה ממאבק עמוק, אינטנסיבי, ארוך של הרשויות המקומיות הערביות ואנחנו דרשנו לערוך סקר צרכים שאם רוצים לגשר על פערים אז צריך לדעת מה הם הצרכים. אז עד עצם היום הזה מתחמקים, לא רוצים לערוך סדר צרכים שעל פיו מתווים תוכנית. אין יעדים ברורים וזה מה שאני רוצה להגיד, אין יעדי מדיניות ברורים. שאנחנו תוך X שנים מתכוונים להגיע לסגירת פערים. כל עוד אין יעדים מדיניים ברורים בהקשר בהקשר זה כל התוכניות הן תוכניות אחרות, בנושא מסוים, במקום מסוים, בזמן מסוים אבל הפערים הולכים וגדלים.

אין הגדרה של הפער. הוא גודל. כי אין סקר צרכים.

גם על פי נתוני הביצוע ואנחנו מסכימים שנתוני הביצוע אין לנו כלי אחר לאמת מה שאנחנו ממשרד ראש הממשלה כי דיווח על הביצוע אנחנו מקבלים אותו אבל זה מביא לתוצאה של תקציבי פיתוח למגזר הערבי פחות מ- 5 אחוז מתקציבי הפיתוח ואני לא מתייחס למענקי האיזון כי זה לא חלק מתקציבי הפיתוח, פחות מ- 5 אחוז מתקציבי הפיתוח למשרדים היעודיים בממשלה. ועל כן, 18 אחוז אוכלוסייה פחות 5 אחוז תקציבי פיתוח, לא ניתן בסיטואציה הזאת, זה מתמטיקה פשוטה לא נגיע לגישור על פערים ועל כן זה קשור למדיניות ביעדים ואז התוכניות ייראו אחרת לגמרי. אני מציין שמדובר על 87 אחוז ביצוע, תלוי יחסית למה. אם אני עושה יחסית לאותם 4 מיליארד אני יורד באחוז ל- 67.5 אחוז ביצוע ולא יגידו קיצוצים. אנחנו הזכרנו 4 מיליארד כי ראינו באותה תוכנית אם תמומש במשך 4 שנים דהיינו, 2000 עד 2004 , תביא לשינוי אמנם לא סגירת פערים אבל תביא לשינוי משמעותי. מה שקרה שבאותם 4 שנים מה שבוצע הוא 67.5 אחוז מהתוכנית המקורית. כלומר, הערך התוספתי הוא רק 700 מיליון שקל בלבד ב- 4 שנים. כי לפני התוכנית היו קיימים 500 מיליון שקל תקציבי פיתוח בתקציב המדינה, במשרדים הייעודיים בלי אותה תוספת. אז מה שאנחנו דורשים היום, אם נחזור אפילו לכסף של המיליארד כי אין סקר צרכים, צריך ב- 4 השנים הקרובות מיליארד לשנה פלוס לגשר על אותו פער ב- מיליארד ו- 2.7 מיליארד ומיליארד שלוש מאות, כלומר, עוד 350 מיליון שקל, זה מה שאני מציע לועדה הזאת לקבל המלצה. המלצה קונקרטית שב- 4 השנים הקרובות דהיינו, 2005 עד 2009 שיהיה תקציב פיתוח בסדר גודל של 1.35 מיליארד שקל לשנה כמינימום כדי לחזור לאותו קצב מקורי של אותה תוכנית שהתיימרה . לגשר על פערים צריך קודם כל מדיניות, המדיניות לא קיימת אז אנחנו עדיין מדברים על עוד תיקון כאן ועוד תיקון שם ולא ניתוח מעמיק.

היות ומתקיים דיון, ציין את זה אבישי, דיון בין משרד ראש הממשלה לנציגי הרשויות הערביות אינני יודע לאיזה תוצאה הוא יביא אבל צריך להיות לא פחות אם יהיה פחות מהמיליארד שלוש מאות חמישים, לא התקדמנו ולא עשינו דבר שזה המינימום שצריך להיות. עכשיו לגבי הנושא של מס. כמה בתוכנית הזאת התקציב של משרד התחבורה? 505 מיליון שקל ב- 4 שנים, מתוך 3.2 מיליארד המקוצץ בוצע 563, אפילו מעל מאה אחוז, למה? כי כאן נכנסים כבישי מע"צ. כל כביש של מע"צ בסביבת בקרבת ישוב ערבי הוא מולבש על תקציבי פיתוח כביכול של המגזר הערבי. כבישי מע"צ זה כבישים ארציים, זה לא כבישים של ישוב זה או אחר וצריך להוריד את זה כעיקרון מכל תוכנית.

השאלה אם הוא יוביל לאזור תעשייה שיהיה בישוב ערבי. השאלה היא גם מה התרומה של הכביש הזה לאותו ישוב. אם בישוב הזה אין אזור תעשייה אז התרומה היא רק ליסוע לישוב.

דוגמה פשוטה. יש כביש שנקרא כביש 60, העלייה לנצרת. הוא לא רק לנצרת, זה גם לנצרת עלית, מקשר את הדרום עם הצפון בכלל. זה משנה גם בתחבורה לעפולה, לנצרת עלית, לטבריה, לכולם. למה להלביש עלות של כביש כזה על נצרת? זה דבר שלא מתקבל על הדעת בכלל. לא צריך להלביש את זה על כל רשות מקומית. זה כביש ארצי של מע"צ, מע"צ צריכה להיות גוף נפרד, תקציביה נפרדים, לא מולבשים על תקציבי פיתוח קונקרטיים המיועדים לרשות זו או אחרת.

הנושא לפני האחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה תקציבי מענק האיזון. אנחנו הבשורה היא לשנה הבאה, תקנו אותי אם אני טועה, התקדמות של 405 מיליון שקל, אמנם אנחנו מסכימים ואנחנו דרשנו שיהיה סעיף תקציבי אחד, אנחנו לא רוצים סעיפים תקציביים יהודים וערבים ודרוזים וצ'רקסים, אנחנו רוצים סעיף אחד ולהתייחס אלינו על בסיס אותה נוסחה. אבל העובדה היא שגם עבור כולם, היהודים והערבים, הנוסחה לא מביאה לתוצאה שווה והפערים הם פערים אדירים בין 44 אחוז מהמענק המחושב על פי הנוסחה של 42 אחוז והמענק המחושב על פי הנוסחה ועד ל- 9213 אחוז, אז הפערים הפנימיים הם פערים אדירים. בסדר, לא נוכל לקצץ ברשות שיש לה מענק, לא נוכל לקצץ ולהחזיר אותה לנוסחה אז לאט לאט, הדרגתי, מעלים הדרגתי אבל שיש קיצוץ הפער יגדל, ילך ויגדל. מדובר בממוצעים של קרוב ל- 90 מיליון שקל במענק היזום כדי להביא את רמת מענקי האיזון הממוצעת במגזר הערבי, להביא את הרשויות המקומיות לרמת המענקים הממוצעת ברשויות המקומיות היהודיות. 75 אחוז מול 85 אחוז הפער הזה הוא כ- 90 מיליון שקל. אם יותר לי גם להציע שיהיה דיון ושהועדה הזאת תעמוד על כך לא רק שלא יהיה קיצוץ במענקי האיזון שהם פחות בכ- 20 אחוז מהמענק המחושב על פי נוסחת גדיש בכלל לכלל הרשויות המקומיות אלא להוסיף את אותם 20 אחוז כי אם יהיה קיצוץ לא יהיה שום גישור על שום פער. אלא הפערים יועמקו ולכן זו הצעה נוספת שהועדה תעמוד עליה שלא יהיה קיצוץ ותהיה תוספת כדי לפחות להתקדם לכיוון מימוש המלצות ועדת גדיש, נוסחת גדיש, מענק המוגדל על פי נוסחת גדיש. בסוף אני רוצה להגיד גם דבר טוב ואני רוצה לברך עליו, הטיפול באחוז המענק לתקציבי פיתוח לשיפור מערכות דיור, החזרתו ל- 50 אחוז, זה דבר חשוב, נכון ועל זה גם צריך לברך כי זה נותן הזדמנות לרשויות המקומיות לטפל בצורה יותר משמעותית באחת הבעיות האקולוגיות הקשות ביותר שהיא זרימת ביוב והזיהום שנוצר כתוצאה מביוב.

והערה אחרונה, אדוני, להערה שציינת לאותו נושא של גני נצרת. היום הנושא הוא במגרשו של שר הפנים. הנושא על שולחנו של שר הפנים כדי להחליט אחרי שועדת בדיקה, ועדת חקירה על פי לשון החוק הגישה את המלצותיה לשר והוא יכול להכריע ולתקן את העיוות ההיסטורי בנקודה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה לראש העיר נצרת, ראמז ג'רייסי. אני רוצה להאמין ששר הפנים ואני מקווה שמישהו מצוותו או ממשרדו או מעוזריו שומעים את הדברים ורואים את התוכנית של הדיון ואולי בסוף זה יביא לתיקון עיוות מתמשך שהפלה לרעה את נצרת כאשר גני נצרת שילמה ארנונה לנצרת עלית. אני מאמין שהוא יעשה את זה ואני בטוח שהוא יקבל את ההמלצות של ועדת החקירה שמבחינה זאת חיובית.

ועדת החקירה היתה חנוקה בהמלצותיה.

לא היתה המלצה חד משמעית?

לצערי היא היתה להשאיר את המצב כפי שהוא. זה היה דעת הרוב. יושב ראש הועדה שהוא איש המקצוע להחזיר את המתחם לנצרת.

ראש הועדה היה בדעת מיעוט?

בדעת מיעוט. זו ועדה ראשונה בהיסטוריה שיושב ראש הועדה בדעת מיעוט.

אני מקווה שהשר יכבד את דעת המיעוט שהיא המקצועית ויחזיר את התיקון והעיוות הזה לנצרת. אדוני, ראש המועצה המקומית ג'דידאת בבקשה.

אני רוצה קודם כל להודות לך על הישיבות האלה. אני רוצה להודות לראש העיר נצרת על הסקירה שהוא עשה. אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אנחנו, כראשי רשויות, אנחנו נותנים את השרות במקום הממשלה אז לא ייתכן שכל פעם אנחנו כמו מקבצי נדבות ואנחנו אנשים שחיים מהיום למחר ויש לנו מבני ציבור, כמו שאמר איש האוצר, שהם סגורים כי אין לנו כסף להפעיל אותם, אנחנו לא יכולים להפעיל אותם וכשמדברים על מענק איזון, הרי אני הייתי מת להיות נטול מענק, הלוואי, אני מתפלל ליום שיהיה יישוב ערבי שיהיה נטול מענק.

אנחנו לא רוצים את הטובות של האוצר, לא רוצים שיהיו לנו מענקים של משרד הפנים, אנחנו רוצים להיות אותו דבר. אני אומר לך, כל ה- 2.7 מיליון שקל זה חול בעיניים. מה שהגיע למגזר הערבי אני לא מאמין שמעל 700 מיליון שקל בכל התחומים. אני לא מאמין שיותר כי השאר הלך לכל מיני דברים שייחסו אותם למגזר הערבי בסך הכל. אנחנו אל הרגשנו אותם, אנחנו לא יודעים לאן זה הלך, מה שהוא אומר, אני אתן לך דוגמה פשוטה, רשום לי שהמשרד לביטחון הפנים מיליון וחצי שקל מתקציב המועצה המקומית ג'דידאת. אדוני היושב ראש, אין לי שיטור קהילתי. על מה אני משלם מיליון וחצי שקל? כשאין לי שיטור קהילתי? אני צריך לשלם את המשטרה? אני לא מבין. זה הפיתוח, לשלם למשטרה זה הפיתוח? שיתנו לי את המיליון וחצי שקל לפחות אני אוריד את הגירעון שלי בקצת. אז אני אוצרה להגיד, אני מקווה שיבינו את המשמעות עכשיו מה שאומרים 400 מיליון שקל. יורידו 400 שקל מיליון אז יקרוס השלטון המקומי ואחר כך האנשים ודאי וזה המגזר הערבי.

אני אמרתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני מציע לו לחזור לשנות ה- 50' שיביא מוכתרים ויבטל את המועצות המקומיות וגמרנו. בשביל מה שישלמו כסף? מוכתר לא יבקש כסף וזה יחזור להיות כמו שהיה בזמן התורכים ולא תהיה מועצה ואז מדינת ישראל תחסוך כסף והערבים האלה יחיו כמו שהם חיים, כמו אנשים שחיים באפריקה, לא חסר. כי לפעמים אני שומע את זה מפקידים בממשלה שאתה אומר, טוב יותר בסוריה? אני במדינת ישראל אני לא בסוריה, אני רוצה לחיות כאזרח מדינת ישראל, לא רוצה לחיות כאזרח סוריה. אני רוצה שכל אזרחי מדינת ישראל יחיו יותר טוב מאשר באמריקה. כל אזרחי מדינת ישראל. אז אדוני, אני ממש מתריע ואומר לכם, אם יהיה קיצוץ בשלטון המקומי כל השלטון המקומי יקרוס. תודה.

תודה רבה למר סאלח סלימאן. דני, אולי בסוף אני רוצה לתת לחברים עצמם.

קודם כל תודה רבה לך אדוני היושב ראש ותודה רבה למי שיזם את המפגש הזה. מה שרציתי להגיד, מאז שאני ראש מועצה אני שומע רק על קיצוצים ואף פעם לא שמעתי על 4 מיליארד. זה הבטיח לנו שר הספורט, קרא לנו ואמר, תכינו תוכניות. אני הכנתי תוכניות שמתי במגירות במיליון וחצי שקל אבל שקל אחד לא קיבלתי. קיצוצים במשרד השיכון, קיצוצים במשרד הפנים, מענק איזון, משרד החינוך ואפילו התעסוקה שהיתה לנו לנשים אצלנו בכפר שהיו לנו את אותם מפעלי טכסטיל, גם הם נסגרו בגלל עלות הכוח אדם ולכן המצב הולך ומתדרדר בכל המועצות. להיפך, אנחנו לא מרגישים את העלייה, ממה שאמר ראש עיריית נצרת, העבירו לנו 12 מיליון שקל שמע"צ ביצע עבודה בכביש וזה נשאר על הישוב שלי אבו גוש ועל אבו גוש אין שום קשר לכביש הזה. זה מעין נקובה, 2.5 ק"מ והעבירו את הכביש הזה על המענק של אבו גוש. גם הכביש לתוך אבו גוש זה כביש ציבורי שמשרת את כל האזור, משרת מאות אלפי תושבים. טלז סטון, מעלה החמישה, נטף, קריית ענבים, כל האזור, זה נחשב לנו ועל התקציב של אבו גוש.

אולי אדוני, ראש המועצה, תעשה אותו כביש אגרה היות וזה נכלל בתקציב של אבו גוש, תעשה אותו כביש אגרה של אבו גוש, זה משתלם לך. היה לנו פעם ראש מועצה בשנת 74' שהכביש הראשי בבקה אל גרביה היה ממש הכל בורות. אז, ב- 74' זה היה עורק ראשי. כל שנה הוא מגיש תקציב ולא רוצים לשפץ. אמר בסדר, זה כביש שלנו, אנחנו צריכים לתקן אותו, אני ממחר סוגר אותו אין עובר, אין בא, אין הולך. אתם צריכים לתקן אותו זה תקציב שלכם צריך להיות, לא של המדינה, לא של מע"צ. אנחנו סוגרים אותו ואנחנו עושים את מה שאנחנו חושבים שזה בנחלתנו. אז אולי תעשו כביש אגרה לכביש הנ"ל ובאמת אז תהיו עשירים. בבקשה ד"ר דני גרא ואנחנו הולכים לסיכומים.

אני רוצה ומוכרח לומר שבסיומו של דיון כזה אני הרבה יותר מאוכזב ממה שנכנסתי אליו. כפי שאני מסתכל ועוד יותר מאוכזב כי התמונה היא עוד יותר עגומה ממה שידידי ראש עיריית נצרת צייר. מה היחס בין תקציבי הפיתוח שהוקצו למגזר הערבי 2005 – 2006 לעומת 99' ? לא קבלנו תשובה מנציג אגף הבקרה של משרד ראש הממשלה. תקציב הפיתוח לשנת 2005 קטן מזה שבשנים 2001 עד 2004 . אז לא רק שהפער לא קטן הוא גדל והתקציב הזה קטן יותר נומינלית ובטח ריאלית מהתקציב בשנת 99' שהיה חצי מיליארד שקל. כי בשנת 2005 היה פחות מחצי מיליארד שקל. מה היחס בין התקציבים האלה לכלל תקציב הפיתוח? 4.5 או 5 אחוז. תקציב הפיתוח הוא היום 12 מיליארד שקל בניכוי הוצאות הממשל, תקציב הפיתוח לערביי ישראל לפי 17 או 18 אחוז היה צריך להיות סדר גודל של 2 מיליארד שקל לשנה. וזה ללא סגירת פערים, כלומר כדי לקיים את הפער הקיים זה מה שנדרש. מה הקריטריונים להקצאת תקציבים? לא שמענו, אין.

ומה שהדאיג עוד יותר הוא ברגע שאמרו, רגע, יש לנו פתרונות וזרקו את מילות הקסם, הייטק, זו מילת קסם. הרי זה מצחיק. אני אסיים עוד דקה, אין ולא רק שאין השגת צרכים הדלתא ידועה ומתעלמים ממנה. הדלתא היא בין העשירון השלישי לממוצע הכלל ארצי. זה תחתית העשירון השלישי. מאחר שהממוצע הסוציו אקונומי של הרשויות הערביות במדינת ישראל הוא בין העשירון השני לשלישי והממוצע הכלל ארצי הוא בין העשירון החמישי לשישי, מה לעשות, זו המתמטיקה, הרי שזו הדלתא, בין זה לזה. זה לא פער שצריך לסגור. שמענו על הייטק ולא שמענו על כמה מובטלים רוצים להוריד, בג'ידאת, נצרת, מהם היעדים? אנחנו יודעים את המדידים, אנחנו יודעים כמה מובטלים ישנם בנצרת. אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי לסדר את זה אבל את זה הממשלה צריכה לעשות, לשים כתוכנית יעדים וכתוכנית תקציבית ולכן זה לא קיים. לעומת זאת קיימים מילים של מאות מיליונים והצטערתי לשמוע את זה מנציג משרד ראש הממשלה שזה רק סכומים , מאות מיליונים ומיליארדים. אין סכומים ברורים ואין יעדים מדידים ולכן עצוב לי לומר שלא קיימת תוכנית לסגירת הפערים והמציאות הנוכחית רק מגדילה אותם כפי שמראים הנתונים בפועל של חלוקת תקציבי הפיתוח. אני מציע לכם ולך אדוני היושב ראש, דברים די ברורים.

אני רוצה להודות לך, ד"ר דני גרא על הדברים שבהם השכלת את הועדה. ברשותכם, אחרי ששמענו את נציגי הממשלה, משרד ראש הממשלה והאוצר וגם נציגי הרשויות והעיריות הערביות, אני רוצה להציע המלצות והחלטות של הועדה החל מתקציב 2006 יוקצו לישוב הערבי תקציבי פיתוח מכלל תקציב הפיתוח של המדינה, לפחות בשיעור משקלו של הישוב הערבי בכלל האוכלוסייה וכאן אנחנו גם מצפים לסגירת פערים כאשר אנחנו מדברים על סדר גודל כגודלה של האוכלוסייה. הדבר השני, בנוסף לסעיף הראשון, יוקצבו לישוב הערבי תקציבי פיתוח החל מתקציב 2006 , תקציב פיתוח נוסף המיועד לסגירת הפער וזה כולל השיעור הזה ולמען סגירתו החברתית והכלכלית וזה תוך 10 שנים.

אנחנו גם פה חושבים במחשבה ריאלית כי אנחנו מאמינים שגם במצב הכלכלי הנוכחי נוכל לעשות את זה לאורך של 10 שנים. וכדי להבטיח את זה אנחנו מציעים שתהיה בקרה על ההחלטות האלו ואת זה נדרשת הממשלה ובכלל משרדי הממשלה והאוצר בראשם, לפרסם לידיעת הציבור בצורה ברורה ונגישה בו זמנית כל תקציב גם של הממשלה וגם של משרדי הממשלה בנפרד ונתון השוואתי לגבי הקצאת תקציבי פיתוח למגזר הערבי ביחס לכלל תקציב הפיתוח של המדינה. על כל קושי שנערם אני רוצה אולי אחר כך לשמוע או לקבל ממכם איזה מסמך התייחסות אם אתם חושבים שזה העניין. החל מנובמבר 2005 אנחנו חושבים שהממשלה נדרשת לפרסם דו"ח נגיש המציג נתוני ביצוע להקצאת תקציבים לישוב הערבי ובזכות פרסום זה אנחנו גם נוכל לעקוב אחרי הדברים ולא יוכלו להגיש כל מיני תקציבים שהם לא שלנו כמו מע"צ, כל הכבישים והיציאות והכניסות וגישה לאזור התעשייה וצמתים ומחלפים, כפי ששמענו מהחברים. בדו"ח הבקרה הזה נוכל לבדוק ולראות נקודתית.

אני באמת מציע לכם, אני מאד מעריך את העבודה שלכם, אנחנו גם מכירים אתכם מדיוני הועדה באופן כללי, לא רק על הישוב הערבי, אנחנו יודעים את הרצינות שלכם אבל אני מציע לכם לקחת את העניין של משרד האוצר מבחינת סגירת הפערים ברצינות, תאמינו לי, אתם יכולים למלא תפקיד חברתי, כלכלי חשוב מאד בתקציבים לא של מיליארדים אלא בתקציבים של מאות מילונים, אתם יכולים בתוכנית מדודה עם קריטריונים , עם עקביות מסוימת לטווח של 5 עד 7 שנים אתם יכולים ללכת אחר כך להסתכל על עצמכם בראי ולומר, עשינו דבר גדול למען חברה שיש בה שני חלקים, יהודי וערבי ובסופו של דבר זה לטובת המדינה.

ואני אתן לכם דוגמה בכוונה מזראע, עוד דוגמה בכוונה כדי שאתם תחשבו על זה, זה דבר שאתם צריכים לבוא ולומר למקבלי ההחלטות, לא נוכל עם דבר כזה לחיות. לדעתי זה אתם, אתם גם בני אדם ואתם גם אנשים שאתם רוצים להסתכל לעצמכם בראי. אני הרגשתי ששר האוצר עלה לדוכן תאמינו לי הרגשתי הרגשה כזו רעה שלא היתה לי אף פעם. מה זה, נהריה כן ומזראע לא? איזה מן דבר זה? זה גזענות. איך אתה מסביר דבר כזה? איך אפשר להסביר דבר כזה? ישוב חלש שזקוק לעזרה, לתמיכה, לסיוע, אתה מפלה אותו לרעה מול עיר מבוססת שאני מאד רוצה שתצליח עוד יותר. לפעמים צריך להסתכל על זה במשקפיים אחרות, לא רק מספרים. אני רוצה להודות לכל החברים שנטלו חלק בדיון. אני רוצה להודות לאוצר ולמשרד ראש הממשלה, ואני מאד מקווה שתשלבו אתנו ידיים, תאמינו לי, בסופו של דבר זה לטובת החברה הישראלית. ערן, אתה לא יכול לישון בשקט בלילה כשהשכן שלך רעב. לא תוכל, חבל על הזמן. וזה התפקיד שלנו, להיות גם מטפלי חברה. ולא רק קוראי מספרים. תודה רבה לכולם.










הישיבה ננעלה בשעה 15:50