PAGE
1
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

1.11.2005


הכנסת השש עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 271

מישיבה ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשס"ו (1 בנובמבר 2005), שעה 09:00

הצעת חוק שירות לאומי (תיקון – הסדרת שירות לאומי למתנדבים

מחו"ל זכאי עלייה) התשס"ה-2005 של ח"כ מיכאל איתן (פ/3485)

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר



מיכאל איתן



ויקטור בריילובסקי

חיים הלפרין – משרד החינוך התרבות והספורט



עו"ד יבינה זכאי בראונר – משרד החינוך התרבות והספורט



עו"ד שי סומך – מח' ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים



רס"ן טל מנצ'ל – רמ"ד תכנון מקורות ולחימה משרד הבטחון

רס"ן אלון כרמלי – קצין ייעוץ ביחידת ייעוץ וחקיקה משרד

הבטחון

עו"ד מיכל שטרית-רגל – סגנית היועצת המשפטית המשרד

לקליטת עליה

דוד כנפו – מנהל אגף לתפקידים מיוחדים משרד הרווחה

יואב ארבל – לשכה משפטית משרד הרווחה

אמיליה שחורי – המוסד לביטוח לאומי

יצחק לנגה – מנכ"ל האגודה להתנדבות

רומן גוראל – מנהל תחום בקרה ותקן חברת "מסע"

ורד לייש – מנהלת תכניות שרות לעם וסטאזרים במח' לעלייה

הסוכנות היהודית

יאיר אלון – גזבר ארגון "עמינדב"

חיה שמואל – מנכ"ל עמותת שלומית

עמי ברגמן – יו"ר עמותת שלומית

רות אברהמי – התאחדות עולי צרפת

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי

דנה גורדון

עו"ד הלית ברק

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות. על סדר יומנו היום אנחנו מבקשים לדון בהצעת החוק שעברה קריאה טרומית של חבר הכנסת מיכאל איתן בקשר לשירות הלאומי, הסדרת שירות לאומי למתנדבים מחו"ל זכאי העליה. הכוונה בחוק הזה ברורה. אנחנו מדברים אך ורק על זכאי עליה לפי חוק השבות ואנחנו מדברים על כך שמטרת החוק היא להתוות מסגרת נוספת, וקיימות מסגרות, לאפשר למעוניינים מחו"ל לשרת בשירות הלאומי לעשות זאת וגם כתוצאה מכך לעודד אותם לעלייה.

אנחנו יודעים שקיימות מסגרות, מן הסוג של נעלה ואחרות, שכאשר אנשים באים ועובדים אתנו בתכניות שונות תוך פרק זמן כלשהו זה מעודד אותם להישאר בארץ ובסופו של דבר זה, לפחות במסגרות האלה שקיימות, כמו נעלה, זה גם עודד את ההורים להגיע לארץ.


על פניו החוק הזה הוא חוק מאוד חיובי שאף אחד לא רוצה להתנגד לו, אלא שהתעוררו בעצם שתי בעיות אתו. החוק הוא תיקון לחוק השירות הלאומי 1953. ומסתבר לנו שהחוק הזה אמנם קיים בספר החוקים, אבל היועצת המשפטית שלנו הסבה את תשומת לבי לכך שקיים סעיף בסופו של החוק שאומר שהחוק ייכנס לתוקף כאשר תחליט הממשלה שהוא נכנס לתוקף, ומעולם לא היתה החלטה כזאת. בעצם הממשלה לא החליטה. ואגב, אני הייתי אמורה לדעת, משום שהתעניינתי במה שקורה עם חוק טל, ואני מניחה שחלק מהבעיות של חוק טל נובעות גם כן מזה, כי בעצם הממשלה לא מפעילה את החוק שהיא החליטה עליו. אז החוק קיים בספר החוקים,

חוק טל זה בעיה אחרת.

מכל מקום החוק עצמו כרגע, למרות שעבר בכנסת נדמה לי ב-53', עד עצם היום הזה, הסעיף האחרון אומר שהחוק ייכנס לתוקף, ביצוע החוק לא יחל אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך, אין שום החלטת ממשלה עד עצם היום הזה, החוק בעצם לא מופעל, לא קיים. קיים שירות לאומי, שכתוצאה מבעיות, צמצומים וכו' בתקציב יש מכסות, וגם מסתבר מתנדבות ישראליות שרוצות להיכנס לשירות הלאומי אינם יכולות להיכנס משום שהחוק הזה, או בגלל המכסות של צה"ל, חוסר התקציב של צה"ל. אלה שתי הבעיות שעלו על פני הדברים. אולי אני אבקש ממציע החוק להגיד כמה מלים על כוונותיו.

אני חושב שזה מיותר שאני אוסיף. המטרה היא ברורה, אם מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית אז בצד החובה לקיים את כל החובות והזכויות מול המיעוטים, יש לנו גם חובה, כחלק מהמהות של המדינה, לרכז את העם היהודי במדינת ישראל, לפחות על משהו שמבטא את הערך של היהדות והקשר בין היהודים, ואני חושב שהחוק הזה הוא חוק קלאסי, אחד מני רבים, שצריכים לחשוב ולעשות איך מדינת ישראל מבטאת את הייעוד שלה. עכשיו המגבלות והקשיים זה הכל דברים שצריך להתמודד אתם. אבל בגדול השאלה קודם כל צריכה להתחיל בנקודה הראשונה, האם, איך אנחנו רואים את מדינת ישראל, איך אנחנו תופסים אותה, וזה לא חוק פשוט, כי בסופו של דבר זה חוק שנוגע במהות של קיומה של מדינת ישראל.

יכול מישהו להגיד תשמע, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, אין שום מקום לעשות דבר שהוא מרחיק לכת, להביא אנשים מחוץ לארץ, לשלם להם בכדי שיעשו פה שירות לאומי, אין היום הרבה מדינות שב"רזון דה אתוס" שלהם יש כל כך הרחבה של המושג של האחריות הזאת ההדדית, ליהודים ולבני הלאום היהודי בכל מקום. זו בעצם קביעה חוקתית שהמדינה הזאת היא מדינת לאום. אז אני לא אומר שאנחנו היחידים, יש עוד, אבל ללא ספק זה חוק, אני לא בטוח שיש הרבה חוקים בעולם, במדינות, שהם מאפשרים דבר כזה, שמדינה משלמת,

גם חוק השבות הוא חוק מיוחד במינו.

אני לא מתבייש במה שאני אומר, אני רואה בזה דווקא דבר ייחודי, אני רק שם את הדברים על השולחן, אנחנו לא צריכים לטאטא את זה מתחת לשולחן. זה חוק, צריכים קודם כל להסכים לו, לגישה, וזה לא לחוק, אלא לגישה הזאת שמדינת ישראל יש לה ייעוד מול העם היהודי, בין אם בקליטת עלייה, בין אם הבאת עולים, בין אם שמירת הקשר, בין אם חיזוק הקשר. ואם מקבלים את זה אז עכשיו נלך לעשות עבודה.

לנו אין כרגע, לא זאת הנקודה ואין לנו בעיה. אני רוצה להעלות שתי שאלות. ראשית משום שזה כבר קיים, זאת אומרת יש כבר מתנדבים שבאים מחו"ל, ומשרתים בצה"ל, זכאי חוק שבות, שמובאים על ידי הסוכנות. החוק הזה בעצם אומר מי שרוצה להגיע לארץ כמתנדב אתה לא מביא אותו, אתה לא משלם לו דמי נסיעה. הוא מגיע, הוא יכול להגיע במסגרות שונות, ויש דרך להתגבר על הקשיים. השאלה כרגע הראשונה היא, והיא שאלה משפטית תיאורטית שאני לא מתמצאת בה, את אומרת הלית שהחוק הזה בעצם לא קיים, הוא לא מיושם. אבל אין שום סיבה, גם אם הוא לא מיושם, וזאת שאלה משפטית, והוא נמצא בספר החוקים, אפשר תיאורטית לתקן אותו.

לא צריך לתקן שום דבר.

אבל זה תיקון לחוק.

לא, החוק הזה, אנחנו ננסח אותו בצורה כזאת שהוא יחיה בזכות עצמו ולא יהיה נסמך על חוק שירות לאומי.

אני אבהיר ואומר. חוק שרות לאומי אכן קיים בספר החוקים אבל הוא לא נכנס לתוקפו, לא התחילו ליישם אותו. אין מניעה חוקית משפטית לתקן אותו, אבל צריך להבין שתיקון של החוק הספציפי הזה יהיה מותנה בכך שהיא תיכנס לתוקף כאשר כלל החוק ייכנס לתוקפו.

לא בהכרח, תלוי בניסוח שלנו.

נכון. מה שאני מציעה זה שאולי החוק הזה הוא לא האכסניה הנכונה לתיקון שאתה מציע. אולי אנחנו יכולים איזו שהיא דרך אחרת, בין על ידי חקיקה, אולי על ידי איזה שהוא הסדר אחר של הסוכנות, כדי ליישם את הכוונה של המציע. זה לא מחוייב במציאות לעשות את זה דווקא בחוק הזה כפי ששירות לאומי לא היום נעשה דווקא מכוח החוק הזה. זו הנקודה שלי. העניין הוא שמעבר,

קיים שירות לאומי, החוק הזה לא נכנס לתוקף ובכל זאת קיים שירות לאומי. בתוקף מה?

אפשר להגיד שזה דרך חוק הביטוח הלאומי.

יש לי שאלה, האם שירות לאומי כולל גם שירות צבאי?

זה במקום.

זה לא במקום, זה מקביל.

אנשים יש להם היום ברירה, מי שלא יכול לשרת בצה"ל, מטעמי מצפון וכו', נכנס לשירות הלאומי.

המצב כיום הוא שהבנות שהולכות לשירות לאומי, וגם קבוצה קטנה של בנים, נדמה לי שהמכסה נמצאת על מאתיים חמישים, משרתים בשירות לאומי, וזה כאלה שקיבלו פטור או דחיית שירות מהשירות הצבאי. אי אפשר לבוא ולבחור לעשות שירות לאומי ולא שירות בטחון.

מי קובע את המסגרת, מבחינת תיקצוב ומכסות?

להבנתי הסיבה שהמספר הוא נמוך הוא לא בגלל תקרה אלא בגלל שההיענות נמוכה מצד בנים.

אני דוד כנפו ממשרד הרווחה, אני אחראי על השירות הלאומי בישראל. מנהל האגף לתפקידים מיוחדים ואחראי על השירות הלאומי. השירות הלאומי מופעל לפי חוק הביטוח הלאומי, סעיף 238 לתקנותיו שמגדירות איך בנות יכולות לעשות שירות לאומי, וברגע שהם נכנסות להגדרה הזו הם זכאיות לסדרה שלמה, מצד אחד של זכויות וביטוחים והסדרים שהמדינה קבעה.

וזה רק חל על בנות?

רק חל על בנות. יש שני חוקים נוספים שנמצאים כרגע בחקיקה, חוק אחד זה החוק על תכנית הניסוי לגבי הבנים, שהיא מגדילה את זה באמת למאתיים חמישים, עד ראשון לספטמבר שנה הבאה, שזה תכנית ניסויית שעשינו בחמש שנים האחרונות, שיש כבר יותר ממאתיים חמישים בנים היום ואנחנו משתדלים לא לחרוג מהמאתיים חמישים כי אנחנו מחזיקים את עצמנו בכוח, ואנחנו לקראת ראשון לספטמבר שנה הבאה נצטרך לקבל החלטת ממשלה וכנסת לגבי המשך התכנית של הבנים. החוק השני שקיים הוא חוק דמי כלכלה, חוק שירות לאומי דמי שירות למתנדב בשירות לאומי, שבו יש החלטה לגבי הזכויות של דמי הכלכלה והדיור שמגיעים לבנות שמשרתות בשירות לאומי, עכשיו זה כולל את הבנים שמשרתים במסגרת החוק של התכנית הניסויית.


לעצם ההצעה המוצעת כאן, לפי דעתי הפתרון היחיד, ואני חושב שגם זה מה שמוסכם עם משרד המשפטים זה לשים את ההגדרה הזו בחוק שירות לאומי תנאי שירות. ואז אפשר להוסיף את ההגדרה של מי שזכאי להיות עולה הוא יהיה גם זכאי לפי החוק הזה בכל הכללים האחרים שחלים עליו. יש עדיין הרבה שאלות נוספות. עכשיו אם אנחנו נסמיך, נשים את הזכאי לעלייה באותה הגדרה של זכאי לעליה בחוק שירות לאומי, כמו שיש פה מתנדב לשירות לאומי יש זכאי לעליה שהוא מתנדב לשירות לאומי, ואז אנחנו נוכל איכשהו למצוא בסיס חוקי לעניין.


השאלה לגבי המכסות והתקנים, לגבי הבנות, המכסה היחידה היא תקציב המדינה או תקציבים שעומדים לרשות גופים ציבוריים. זאת אומרת ככל שיש תקציב אנחנו מפעילים בנות שירות לאומי. אם זה משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים, עמותות, שיש להם תקציב לזה, הם מחליטות, באישור שלי, בהתאם לתקנות שקבענו, שהם מפעילים את השירות לאומי באותם התחומים והתפקידים שקבענו לכך. לגבי הבנים, לעומת זאת, יש באמת הקצאה ומכסה של מאתיים חמישים בנים בלבד, ויש לנו מגבלה של המאתיים חמישים. כלומר יש לנו בעיה גם אם יבואו פתאום הרבה בנים אנחנו נצטרך למצוא פתרון לעניין מבחינה חוקית. אבל מצד שני היות והממשלה מגבילה את עצמה בעניין השירות הלאומי בנושא של התקציב השאלה היא מאיפה התקציב יבוא למימון אותם הזכויות, במיוחד הזכויות הישירות שמשולמות לבנות, כמו דמי קיום, דיור, תחבורה, ביטוחים וכו'.

תרשה לי, אני בינתיים אפתח סוגריים, אני אבקש לשמוע איזה תכניות מפעילה ובאיזה מימון הסוכנות היהודית.

בתנועת עלייה, שהיא הגוף הביצועי של המחלקה לעלייה מופעלות מספר תכניות שמיועדות לצעירים כדי שיבואו לארץ, לעודד אותם למטרת עלייה כמו שחבר הכנסת הסביר לפני כן. התכנית הצבאית שלנו נקראת תכנית מרווה, במסגרתה אנחנו השנה נביא כשש מאות אנשים בגילאי שמונה עשרה עד עשרים ושש, וזה התכנית היחידה שהיא פחות או יותר מקבילה,

אבל שירות לאומי, זאת אומרת זאת תכנית,

אין לנו תכנית של שירות לאומי. יש לנו תכניות התנדבותיות, שהיא תכנית סטאג'רים ופרוייקט מד"א, שבמסגרתו אנשים מגיעים בסטטוס של תיירים ומתנדבים למספר חודשים.

יש פרוייקט נוסף של הסוכנות בממשלה שאני פה מייצג אותו, אני שלחתי לחברי הכנסת חומרים בנושא הזה. זה פרוייקט חדש והוא מתוקצב הן על ידי הסוכנות היהודית והן על ידי הממשלה. זה למעשה עולה בקנה אחד עם הפרוטוקולים. יש כמה הגדרות פה בהצעת התיקון, הפרוייקט מיועד לעודד חבר'ה צעירים זכאי עלייה מכל העולם להגיע לפה לתקופה של סימסטר עד שנה, לא רק לתכנית התנדבות, גם לתכניות של לימודים, זה כולל גם תכנית התנדבות. ישנם תכניות התנדבות, למשל תכנית עוצמה היא תכנית שמגיעים צעירים למסגרת שהיא משותפת עם ההתאחדות הקהילות האמריקאית, ובמסגרת התכנית הזו הצעירים פה פרק זמן מסויים מתנדבים בגופים ציבוריים שונים. בין היתר גם פה, בבניין הזה. יש גם התנדבות של חבר'ה מעוצמה בכנסת, במסגרות אחרות, יש מקרים כאלה. אז הפרוייקט, פרוייקט משא למעשה לוקח מציאות קיימת ומנסה להגביר אותה, להביא לפה כמויות גדולות. היעד של פרוייקט משא הוא להביא לפה בסופו של דבר עשרים אלף צעירים יהודים כל שנה, כאשר המציאות היום היא שמגיעים פחות או יותר סדרי גודל של בין ארבעת אלפים לחמשת אלפים. בשנת תשס"ה חמשת אלפים שש מאות צעירים, כאשר ההגדרה צעיר, שהיא שונה מההגדרה שמופיעה בתיקון, צעיר להגדרת פרוייקט משא הוא מי שהוא בוגר תיכון מגיל שמונה עשרה ועד גיל שלושים. פה בהצעת התיקון המגבלה הגילאית היא עשרים ושתיים, והשאלה היא למה, האם יש איזה שהוא חוק אחר או החוק המקורי, המגבלה שלו היא עשרים ושתיים ולכן גם הצעת התיקון היא עשרים ושתיים.

אצלכם מבחינתך היה טוב אילו זה היה עד גיל שלושים,

מבחינתי כן.

השאלה היא, אנחנו גם צריכים למצוא מסגרת תקציבית, ויכול להיות שזה יכול להתלבש.

יש היום כל מיני גורמים שמנסים בכל מיני דרכים להביא אנשים, והם גם מממנים את זה.

מיקי, תנסה להסביר לי משהו אחר, כי המטרה נהירה לכולנו. כיוון שקיימות איקס מסגרות, שבשלב הזה ממומנות, חלקם רק על ידי הסוכנות, חלקם על ידי הסוכנות ביחד עם ממשלת ישראל, חלקם על ידי הביטוח הלאומי, בוא ננסה לחדד ותסביר לי במה התכנית הזאת שונה.

אז אני מסביר, המטרה היא לבוא ולומר כמו שיש אוכלוסיה שבאה להתנדב, סתם, יש לי כאן אצלי עכשיו בפרוייקט של החוקה יש לי מתנדבים שבאים, אני לא יודע מאיפה הם מגיעים, הם יושבים פה חודשים ועובדים, ואני קולט אותם. באמת אני לא יודע מאיפה הם מגיעים, מפה לאוזן הם מגיעים איכשהו. יש כאלה שמגיעים ממסגרת של סוכנות, יש כאלה שבאים לשירות צבאי מלא, בהסדר מיוחד. כאן יש עוד מסלול, שבא ואומר יש כאלה שלא רוצים ללכת על שירות צבאי מלא אבל הם מוכנים להיכנס לאיזו שהיא מסגרת וטוב לתת להם איזו שהיא מסגרת של שירות לאומי למען מדינת ישראל.

את כל זה הבנו, אבל תתקדם,

אני לא מארגן את זה. נמצא פה עמי ברגמן, שהוא בא אלי עם הבקשה והוא אמר לי תשמע, אנחנו מארגנים, זה נישה שאפשר לשלוח דרכה להביא אנשים. תייצרו לנו את אותם הזכויות שמקבלים, המעמד הפורמלי, לא מדבר כרגע על הכסף,

ברגע שזה מעמד פורמלי, אתה שומע כמוני שאפשר להוסיף סעיף לחוק הביטוח הלאומי.

חוק הביטוח הלאומי לא חל על אנשים שנמצאים בחוץ לארץ. הם לא אזרחים בכלל. למה לסבך דברים, נתחיל קודם כל עם הבסיס. הבסיס של החקיקה כאן הוא שאנחנו רוצים לייצר מצב, אני לא מדבר על הכסף ואני לא מדבר איפה הם יעבדו, נדבר על זה, אני לא אומר שאני מקל ראש, אבל נקודת בסיס אנחנו נרצה בחוק, לא אכפת איפה זה יהיה, מצידי זה יכול להיות גם בחוק מס הכנסה, לא משנה לי. משנה לי שיהיה כתוב בחוק במדינת ישראל שאדם שזכאי לעלות למדינת ישראל ומתנדב לשירות לאומי, כפי שהוא מוגדר ויעשה את השירות הלאומי יקבל זכויות. ראשית כל הוא מוכר, הוא נכנס למסלול שמדינת ישראל מאפשרת לאדם שאינו אזרח במדינת ישראל לבוא הנה, להיכנס למסגרת ולהיות כאן.

כל זה הבנו, את המטרה הבנו הרי.

זה לא מטרה. אנחנו כבר נמצאים כבר בביצוע. בביצוע, כפי שאני מבין, ברגע שאנחנו נפתח את הפתח הזה, על הפתח שאנחנו ניתן תבוא הסוכנות ועוד גורמים נוספים וימלאו אותו תוכן ויקראו לבוא. עכשיו אני רוצה לשמור על הבקרה, גם התקציבית, וזה אמרתי לדוד כשדיברתי אתו, אני לא רוצה לבוא פה למצב שהתכנית הזאת תהיה על חשבון פעילות שקיימת היום במדינת ישראל. אנחנו נמצא דרך איך הדבר הזה יופעל. יהיו גורמים מחוץ לארץ שירצו להשתמש בחוק הזה ויתקצבו, זה יעבוד. לא יהיה, זה לא יעבוד. נקודה.

זה מתחיל להיות לי עוד יותר לא ברור כתוצאה מזה, ואני אסביר למה. משום שאם אנחנו באים ומחוקקים חוק של מדינת ישראל אז מדינת ישראל היא זו שכלפי אותם האנשים שהיא נותנת להם את המסגרת הזו היא צריכה למצוא את הפתח ואת הדרך לתקצב את זה. ואנחנו צריכים להבטיח אחרי שנבוא לכנסת ויגידו כן, מאיפה הכיסוי התקציבי, מי ישלם את זה. יכולות להיות לך דוגמאות, אבל זה דורש באיזה שהוא מקום איזו שהיא מסגרת קונספטואלית שהיא זו שתפעיל את זה והיא זו שגם תשלם את זה. צה"ל לא יפעיל את זה. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד אולי המסגרת הזו, אולי הסוכנות היהודית, אבל בואו נראה, כיוון שאז, אם אני באה ואני אומרת מדינת ישראל צריכה להיות זו שמפעילה את זה, בחוק הביטוח הלאומי אני לא יכולה להכניס את זה כי הם לא אזרחי מדינת ישראל,

נניח איזה שהוא בנאדם עבר שירות לאומי, ואחר כך עשה עלייה, הוא פטור משירות צבאי?

לא, לגמרי לא.

אין כאן שום בעיה. אם בנאדם הולך לשירות לאומי והוא חושב שעל ידי זה הוא פטר את עצמו משירות צבאי, זה בעיה שלו. מה זה רלוונטי.

הוא לא פטור משירות צבאי,

יבהירו לו את זה. זאת ממש לא הבעיה.

תראו, הבעיה המרכזית כאן זה העניין של התקציב. אני אבקש אולי את עמי שהוא יציג את העניין.

קוראים לי עמי ברגמן ואני יושב ראש של עמותת שלומית. אני לא רוצה לחזור לרעיון כי אני מבין שהאידיאולוגיה מתקבלת. החלק הביצועי, אנחנו היינו, גם חיה המנכ"לית וגם אני בקשר עם הסוכנות היהודית, בקשר עם האנשים של מסע, עם אפרים לפיד, בזמנו גם עם סלי מרידור ועכשיו גם עם זאב ביילסקי, והתכנית הזאת מתאימה, נכנסת ככפפה ליד מבחינת תכניות מסע. על מנת לעודד צעירים וצעירות יהודים מהתפוצות להגיע לישראל, להכיר את ישראל, לחוש את ישראל דרך הרגליים, ובמטרה ברורה, על מנת להביא אותם לעשות עלייה ולהתיישב בארץ, להפוך לאזרחים. לכן כל התכנית של מסע היא תכנית שממומנת, היא תכנית רבת שנים בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, ואמר את זה החבר מהסוכנות, היא תכנית רבת שנים, שהתחילה מעשרה מליון דולר והגיעה לעשרים מליון דולר לשנה וכך הלאה, והתכנית, תכנית מסע, שהיא תכנית גם של כספי ממשלה וגם כספים של העם היהודי מתחברים יחד על מנת לממן את התכנית הזו.

מדוע, אם זה כבר ישנו, זאת אומרת אם זה מתלבש כמו כפפה, ואני מסכימה אתך וזה בדיוק, זאת המטרה בין היתר כפי שאני הבנתי אותה של תכנית מסע כפי שהוצגה לנו, תאמר לי בבקשה מדוע אני זקוקה לחוק, חוץ מסיבות דקלרטיביות. מה החוק נותן לי בנוסף.

החוק נותן בנוסף אופציה נוספת, הזדמנות נוספת,

אבל הסוכנות היהודית ומסע הולכים להודיע על האופציה הזאת. האופציה הזאת, כפי שהיום קיים נעלה, כפי שהיום קיימות תכניות אחרות, הסוכנות היהודית היא זו שבסופו של דבר או שליחיה הם אלה שיודיעו לאנשים קיימת תכנית כזו, אנחנו רוצים ואנחנו פותחים את התכנית ואנחנו עושים לה פרסום. והם יבואו. מה מוסיף לי החוק, מה נותן לי החוק.

הוא מוסיף שני דברים לדעתי. אני חושב שטוב מאוד שדוד נמצא פה, החוק כרגע כמו שאני רואה את זה צריך להסדיר את מעמדם של אותם מתנדבים בעת שהותם בארץ בראש ובראשונה מבחינת הזכויות שלהם, מבחינת ביטוח לאומי. זה לא לגמרי מדוייק, עד כמה שאני מבין את חוק הביטוח הלאומי, שזה לא חל על אותם שוהים כאן בארץ, מכיוון שיש מעמד של מתנדב, על פי חוק הביטוח הלאומי.

מה קורה עם כל יתר האנשים, למשל מה קורה עם נעלה, אנשים שנמצאים פה שנה שלמה,

הם במעמד תייר למעשה.

אני אציג את השאלה של קולט יותר קשה, יותר בבוטות, מה אתה מבלבל לי את הראש עם הביטוח הלאומי, קח נייר, תגיד ככה, זה יהיה הסכם ביני לבין כל מתנדב, למעלה יהיה כתוב המתנדב למען עם ישראל, שירות לאומי, מסע, וכאן יהיה כתוב אני הח"מ מתנדב בזה להופיע לשירות לאומי, והתנאים יהיו כאלה וכאלה. בתמורה אני מקבל כך וכך. על החתום מסע, על החתום סוכנות, יהיה נייר, כולם יחתמו, ויבואו אנשים ויעשו שירות לאומי שאתם תתנו להם.

מה מקבל בתמורה אותו צעיר שחותם על כזה נייר?

הוא מקבל את אותו דבר שיקבל כאשר זה יהיה על ידי הממשלה.

זה בדיוק הצעת החוק, בדיוק בשביל זה היא נועדה, לדעת שאותו צעיר יקבל את מה,

אבל אתם מממנים את זה. מי יממן את זה?

אז אני אסביר את שיטת המימון. קודם כל צריך להבין שפרוייקט מסע הוא לא פרוייקט ביצועי אלא הוא פרוייקט מאפשר. הכספים שמועברים לטובת פרוייקט מסע מועברים למשתתפים האלה כמלגות חלקיות. אנחנו לא יכולים לשאת בכל העלויות של אותו משתתף. וגם אנחנו לא מהווים אכסניה לאותו משתתף מתנדב.

רגע, אתה הולך להוציא עשרה מליון, עשרים מליון לשנה,

יותר.

במסגרת התקציבית הזאת אתה יכול לתת לאיש רק מימון חלקי ואתה מחפש מימון נוסף לממשלה, זאת אומרת שהממשלה צריכה לשלם פעמיים?

לא מהממשלה. אבל אם מסגרות, כמו המסגרות שעמי מציג פה ומסגרות אחרות יקלטו את אותם מתנדבים מחו"ל לשירות לאומי, מקביל לשירות הלאומי, חלק מהעלויות המשתתפים עצמם ישאו בהם, הם יבואו לפה והם ישלמו חלק מהעלויות על מנת לבוא לכאן לשירות לאומי,

תגיד לי מאיפה ההשלמה של התקציב שאתה מחפש.

ההגדרות של פרוייקט מסע אומרות שפרט שמבקש להשתתף במסגרת שהיא מוכרת על ידי מסע יכול לקבל מלגה עד עשרת אלפים דולר לתקופה של עשרה חודשים.

אלף דולר לחודש.

אלף דולר לחודש זה יכול להיות רק במקרה של צורך כלכלי אמיתי.

והוא צריך למצוא מקום מגורים בכסף הזה?

חייב להיות גורם מארגן. לא יתכן שהצעיר הזה הגיע לפה,

שלומית תארגן, מה הבעיה, כל עמותה שתרצה תפתח גם יחידה למתנדבי חוץ לארץ ותטפל בהם.

סליחה, אז אם כך הבנתי אותך נכון, שאתה בא ואתה אומר האלף דולר האלה לא מספיקים לי, ואני צריך כסף נוסף והכסף הנוסף הוא מהממשלה,

לא,

אז מאיפה הכסף הנוסף?

דרך אגב זה לא רעיון רע שהממשלה תממן קצת גם כן.

אבל היא כבר מממנת את התקציב הזה. למה הממשלה צריכה לשלם פעמיים,

זה מבוסס על צרכים כלכליים של המשתתף, אם הוא מוכיח צורך כלכלי אמיתי. אם משתתים מגיעים מצפון אמריקה למשל ותהיה להם בעיה אמיתית להוכיח שהם צריכים, אותו מתנדב שמגיע לכאן יש הרבה הוצאות שבמסגרת השירות הלאומי של ישראלים, על פי החוק הקיים, יש מקורות.

סליחה, אבל הביטוח הלאומי מוגבל בתקציבים. עכשיו אתה בא ואני אומר אני מקבל מהממשלה עשרה מליון לשנה, מהסוכנות היהודית את אותו הסכום. זה לא מספיק לי, אי לכך אני פונה עוד פעם לממשלה כדי שדרך הביטוח הלאומי היא תממן את היתר. זה מה שאני מנסה לחדד פה. נכון או לא נכון?

לא נכון. זה לא מה שאני אומר.

אני אציג את השאלה אחרת. אם אתה, כפי שאתה רואה את החוק, תדע עכשיו שאנחנו לא מתכוונים להוציא אגורה אחת נוספת מתקציב המדינה, יש טעם להמשיך בחקיקה?

כן. מכיוון שהמעמד של אותו אדם בשהותו בישראל צריך להיות מוסדר. וזה מה שמתבקש מהצעת תיקון החוק. מעמדו המשפטי,

איזה זכויות יהיו לו?

יש אשרת שהייה בישראל שהיא אשרת שהייה למתנדב. שבעצם במקרה ביטוח אז הוא יכול,

זה בכלל לא תיקון בחוק, זה צריך להיות פעולה מינהלית,

יש למשל ביטוח מתנדבים בביטוח לאומי, אם זאת הכוונה שלהם, אם רוצים להקנות ביטוח, זה נראה לי לגיטימי, זה משהו אחר.

הבנתי. ביטוח לאומי. מה עוד? דרך אגב, זה גם כסף כי צריך לשלם פרמיה, אי אפשר לקבל ביטוח בלי פרמיה. אבל נגיד שנספוג את זה, אני לא אומר שלא,

אבל אם יש לנו, סליחה שאני שואלת, כי בסוף אנחנו נצטרך להיאבק עם האוצר, לא אתה, אז בוא אני אשאל אותך, יש לך עוגה, אתה מקבל את העוגה הזאת, בתוך העוגה הזאת במקום לתת לאדם או להקצות לאדם עשרת אלפים דולר תקצה לו אחד עשרה אלף דולר כשהאלף דולר הנוספים האלה יכסו את הפרמיה ואת היתר. כי אחרת אני צריכה להפיל את זה,

אני בסך הכל בעד ההצעה הזאת, אני רוצה שזה יתממש.

אני כעת כבר לא בעדה.

אבל אתם צריכים להבין את פרוייקט מסע. אני חושב שיש פה חוסר הבנה של הפרמטרים של פרוייקט מסע, ואני אשמח מאוד להעביר לכם את החומרים על מנת שהדברים יהיו יותר ברורים. צריך להבין, בניגוד לעמדה של צה"ל אני כן חושב שצריך לבוא ולומר לאותו צעיר שיבוא לכאן שאולי זה יקל על,

זה לא צבא. תראה, אני בעד זה שיבואו, אני בעד להרחיב את התכניות. אם אתה בא אלי ואומר לי יש לי תכנית מסע, ואני רוצה היום, כדי לקיים את התכנית הזו, אני זקוק לכמה תיקונים בחוק, כי זה מה שמתחייב, כי הממשלה נתנה לי מסגרת כללית, אבל אני לא יכול לתרגם אותה לחוק, אז בוא ותגיד לי מההתחלה עד הסוף, כי אז אני יכולה לבוא לממשלה ולהגיד חברים, אתם הקציתם כסף, עכשיו תאפשרו לי, במסגרת הכסף שהקציתם, להפעיל את התכנית, כי בלי זה אין לי כיסוי למתנדבים ואין לי ביטוח למתנדבים וכו', ואישורי כניסה והכל. כי זה גם בעיה של סוג האשרות.

דרך אגב, רק שתבינו, ואני פה פותחת, מיקי אפילו לא יודע את זה, אתה יודע כמה אנשים שוהים בארץ שהיו בתכניות האלה והם חסרי מעמד היום? בתכניות של נעלה וכו', אנשים שנכנסו לארץ במסגרות התנדבותיות, סטודנטיליות, חלקם הגדול זכאי חוק שבות, והיום יש לי שמונים אלף אנשים בארץ חסרי מעמד. נערים. ואנחנו נאבקים עם משרד הפנים. אז שווה לנו את כל העניינים האלה להסדרי מראש. אני אתך בעניין הזה.

אני מקבל את ההצעה. אנחנו פועלים כרגע מול משרד הפנים כדי לנסות ולהסדיר את כל הנושא,

אני מבין שהבעיה התקציבית היא בעיה תקציבית בכל נושא ובכל דבר, אבל

אני חייב בוא ולומר, גם חוק שירות לאומי היום הביצוע שלו נשלט על ידי הממשלה. אין בלי סוף תקנים,

מה החוק הזה, ביטוח לאומי הוא יתן, מה הוא יתן, נניח שנתקן אותו בצורה שהוא יתן לאנשים האלה ביטוח שהם מבצעים את השירות הלאומי. הלאה, מה עוד?

החוק הזה יתן לכל מתנדב בשירות לאומי מהארץ ומחוץ לארץ את אותם תנאים.

אבל מי יממן את זה?

מי שיממן את זה, כל אחד שיבוא ויגיד יש תכניות של מסע כמו ששמענו, יש תכניות של העם היהודי, ויש תקציבים, גם היום אנחנו מקבלים תקציבים לא כל פעם מהממשלה.

אני רוצה להבין, אתה אומר ככה, הם יהיו מבוטחים על ידי הביטוח הלאומי ומסע יעבירו כסף לביטוח הלאומי?

גם אם לא יעבירו, נגיד בסדר, אנחנו נותנים להם ביטוח. אנחנו נשנה בחוק שיהיה כתוב שכל אדם שפועל במסגרת הזאת הוא נחשב לצורך החוק מתנדב וחל עליו מה שחל על מתנדבים, הוא לא משלם ביטוח והוא מקבל ביטוח. נגיד שעשינו את זה. מה עוד?

אני הולך להגיד משהו שאתם תגידו לי מייד אחרי כן אבל הכל תקציב של הממשלה, הכל בסוף בא מהממשלה. לא כל המתנדבים בשירות לאומי ממומנים מתקציבי ממשלה. יש רשויות מקומיות, יש עמותות, יש ארגונים שונים,

אבל הרשויות המקומיות לא מקבלות את הכסף מהממשלה? יד אחת נותנת לשניה,

אמרתי שזה מה שתגידו,

אני בכלל שואל שאלה אחרת, לא מעניין אותי כרגע שהרשות המקומית נותנת. אם רשות מקומית נותנת אז טוב, אז אני לא צריך חוק בשביל זה. אני לא מבין כאן את ההיגיון. אני שואל, אם יש גורמים שנותנים, ממשלה, רשויות מקומיות, נותנים כל מיני פילנטרופים, אני לא מדבר על זה, אז הם נותנים, אז בשביל מה צריך חוק. אני רוצה לדעת בשביל מה צריך חוק.

אני אסביר בשביל מה צריך חוק. זה הולך למה שאתה אמרת בתחילת הישיבה.

אני בהתחלת הישיבה דיברתי מלים גבוהות, וקולט אמרה לי בצדק, טוב, ת'כלס, מה, זה בסדר המלים הגבוהות, עכשיו לא נחזור עליהם.

את החוק צריך על מנת ליצור אופציות נוספות, אפשרויות נוספות, אתגרים נוספים,

זה מלים מכיוון שאנחנו יודעים שהאופציה קיימת כבר ואת הפרסום אפשר לעשות.

אתה מנהל את שלומית, תכתוב מחר מודעה בעיתון, ותכתוב שם אל היהודים, עמותת שלומית פותחת מסלול של שירות לאומי בישראל, אנשים יבואו, יעשו כך וכך, והם יוכרו על ידי הביטוח הלאומי כמתנדבים. לצורך ביטוח לאומי בלבד. זה אנחנו נכתוב פה. האם אתה רוצה עוד, תגיד לי מה עוד. אנחנו בשלב זה מוכנים, נניח לרגע, שכל החוק הגדול הזה יהיה בו רק משפט אחד, כי את זה הבנו עד עכשיו שאת זה אתם רוצים. שאדם שמגיע במסגרת התכנית החדשה שאתם תפתחו יהיה מבוטח על ידי ביטוח לאומי. קיבלתם את זה. מה עוד?

אני רוצה להגיד משהו, בדיוק לקטע האידיאולוגי. את הפתרונות הכספיים בסיכומו של עניין,

אנחנו חייבים להחליט לאיזו מסגרת של איזה גוף בארץ שיצטרך לבצע תשלום להעביר את זה. זה מה שאנחנו צריכים להבין. את האידיאולוגיה תאמיני לי אנחנו קונים אותה בשבע ידיים. אנחנו בעד.

אין ספק שהעניין של המימון של העניין צריך להיות באיגום של משאבים, וגם אם תחזירו את זה לממשלה או לא תחזירו לממשלה הסוכנות היהודית יש לה היום תקציב שהוזכר פה. החלוקה הפנימית של התקציב בתוך התקציב של מסע יכולה להיות חלוקה אחרת, וזה כבר על הסוכנות ואולי של האנשים שיפעילו את זה מול הסוכנות איך לחלק, כמה כל מתנדב שיגיע לשירות הלאומי פר אדם יקבל. אז זה לא יהיה אלף דולר לחודש, יכול להיות שהעלות יותר. צריך לזכור דבר נוסף, מקום שירות שמקבל בן או בת שירות היום משלם עבור השירות הזה. ואני לא לוקחת את התקנים של הממשלה אלא אני הולכת דווקא לרשויות ולעמותות האחרות, או בתי חולים, מד"א וכן הלאה וכן הלאה.

חזרנו לבעיה, שאתם הולכים לקחת תקנים של בנות שמשרתות שירות לאומי. אם השר מממן את התקן, יש כאלפיים בנות המיועדות לשירות לאומי שיושבת בבית, כי אין לנו מספיק תקנים.

מה זה תקן, האם זה ההשמה, האם זה מקום השירות, האם זה העלויות של ביטוח, אם זה רק עניין של עלויות אז יימצא מקור אחר שייתן, לצורך העניין בחלקו המשתתף עצמו ובחלקו מסע. התקן, אם המשמעות היא רק תקציבית ורק כלכלית ולא עניין של מקומות השמה אז אם אני בא לגוף כמו שלומית או גוף אחר שמפעיל כרגע שירות לאומי ואני אומר לו תקלוט חבר'ה מחו"ל, על חשבון מי, אז חלק מהכסף יביא המשתתף וחלק מהכסף הוא יקבל ממסע אבל תמצא לו את המסגרת. הוא יכול למצוא את המסגרת?

אבל מה שאומר דוד, אם המסגרת עצמה צריכה לשלם על זה זה בא על חשבון בנות שהן ישראליות ולא תוכלנה להיקלט, כי יבוא הכסף מחוץ לארץ. אז אם אתה רוצה לבנות דבר אחד, תבנה אותו, כולם בעד, אבל אל תחריב משהו אחר.

חס וחלילה.

אבל זה מה שיקרה.

אני אישית הייתי מוכן לשקול מספר מסויים, לא גדול, הייתי אומר גם לישראלים תשמעו, תורידו כמה מקומות, מוגבל, על מנת שנעשה כזה ניסיון, נראה איך זה עובד, אולי גם בסופו של דבר הערך הסגולי של כמה בודדים שמגיעים מכל מיני מקומות, קהילות, ואחר כך הם חוזרים לקהילה ואומרים עשינו שירות לאומי, זה שווה לי, אני מוכן לוותר במשהו. אבל ברור שזה לא יכול להיות תכנית של אלפים, וברור שאנחנו יכולים לעשות את זה רק בדרך אחת, לדעתי, שאתם, הגופים שרוצים לטפל בזה, תעשו את זה תוך בניית היתרון היחסי של כוח האדם שאתם יכולים להביא לארץ. איך עושים את זה, אם אתם למשל מביאים מורים לאנגלית, אם אתם למשל מביאים מזכירות שיודעות שפות זרות ייחודיות, אם אתם מרכזים מצד אחד את כוח האדם שמוכן להתנדב שם ומשדכים לו מקומות עבודה פה, אנחנו את הביטוח שצריך לתת להם, את ההכרה, ניתן לכם. אבל זה החלק השולי. זה הכפתור. אתם באים ומבקשים כרגע כפתור, אבל אנחנו צריכים את החולצה. כפתור יבוא בסוף. תכינו את החולצה, נביא לכם את הכפתורים.

הם אומרים שכרגע המסגרות הקיימות לא מאפשרות לנו,

מיקי כבר ענה לך על זה. כי אנחנו מדברים על בנות שאין מספיק מסגרות להם בארץ. הכוונה היא פה שאנחנו גם צריכים לחשוב על התוויית מסגרות יחסיות שבהם למתנדבים מחו"ל יש יתרון. למשל ללכת לבתי ספר בפריפריה ולעזור לתלמידים ללמוד אנגלית או ללמד אותם מחשבים. למשל. שאין אולי לעולה מאתיופיה. אז אם אנחנו כבר חושבים ככה,

או אפילו בחורה שלמדה פיזיותרפיה או בחור והוא מוכן לבוא לארץ לשנה שירות לאומי במקצוע שלו. מקצוע נדרש בארץ.

משרד הבריאות לא נותן את האישור.

אז הוא יהיה עוזר. הוא יהיה אח, הוא לא יהיה פיזיותרפיסט. אח מעשי, אני לא יודע מה. יש בארץ מאות אלפי מובטלים, אז יהיה עוד שלוש מאות מובטלים ותמורת זה יבואו הנה שלוש מאות שליחים טובים למדינת ישראל בגולה אחרי שהם יהיו כאן שנה.

הדברים שנאמרים כאן כרגע ממש מרתיחים אותי, ואני אסביר למה. כל הנושא של מדינת ישראל, אחד מחוקי היסוד של המדינה להביא עולים חדשים. לפי מה שנאמר כרגע, למה להביא עולים חדשים, תופסים מקומות של רופאים, תופסים מקומות עבודה. אנחנו יוצרים אופציה ליותר יהודים להגיע למדינת ישראל, יש הרבה תכניות היום, גם בסוכנות, גם בגורמים אחרים, כל הרעיון מיקי היה לפתוח אופציה נוספת, עוד אשנב אחד, לאתגר אנשים נוספים שלא מגיעים לזה.

תסלח לי שאני אומרת לך, אף אחד פה לא אנטי ציוני. אני יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה. רק אני מציעה לך, תבוא לכמה ישיבות ותראה איזה בעיות יש לנו עם העולים לשבץ אותם למקומות עבודה או לתת להם אפשרויות בארץ, כי אין מקומות עבודה, ואלה שכבר עלו, כי אין מקומות עבודה, או אם הם באים עם מקצועות חופשיים, מדינת ישראל רוצה לפתוח את שעריה ואין לי אפשרות להביא עליה מצרפת כי לא מכירים פה במקצועות שלהם, לא נותנים להם רישוי. אז אני גם חייבת לקחת את זה בחשבון. וזה לא נאמר מטעמים אנטי-ציוניים אלא כדי להיות לגמרי קונקרטיים. לכן אנחנו כן אמרנו בואו נחשוב על יצירת קאדר של אנשים שלא תופסים מקומות של אחרים וכן יכולים להתנדב.

בסך הכל באמת להביא אנשים מחו"ל זה דבר חיובי, אצלנו למשרד מגיעים סטודנטים למשפטים שמתנדבים ואפילו חלקם עלו, זה דבר חיובי, אבל להכניס את זה לתוך השירות הלאומי זה ממש מין שבאינו מינו. שירות לאומי זה מסגרת עם מטרות מסויימות, המטרה המרכזית היא תחליף לשירות צבאי במובן של צה"ל, מי שצה"ל ויתר עליו יכול ללכת לשירות לאומי.

אולי צריך לקרוא לזה חוק ההתנדבות מחו"ל במקום שירות לאומי. כדי לתת לאנשים כלי שאומר אופציה נוספת, יש גם מסר, ברגע שאתה בא ואומר מדינת ישראל חוקקה חוק התנדבות זה אומר שמדינת ישראל מכירה בערך המוסף של ההתנדבות מחו"ל. אם אתה לא יכול לתת לזה את השם שירות לאומי אז בואו נקרא לזה משהו אחר, חוק ההתנדבות מחו"ל. ואז זה מכסה כל מיני אפשרויות אחרות, ולא רק את האנשים האלה. זה טיפה יותר רחב. זה יחול על עוד אנשים. ואז הפתרון שצריך לתת זה אותו הביטוח, ולביטוח הזה אנחנו חייבים למצוא,

יש היבטים בשירות לאומי שממש לא מתאימים לעידוד עלייה. למשל התחליף של שירות צבאי, זה הדבר הראשון. דבר שני למשל הגיל, הוא לא רלוונטי בכלל לעידוד עלייה. הגיל בשירות לאומי הוא מבטא את זה שזה תחליף שירות צבאי. ודבר נוסף, למשל אם זה צריך להיות שנה בשירות לאומי, אנחנו למשל המתנדבים שמגיעים למשרד המשפטים הם מגיעים לכמה חודשים כתייר, אז השנה בכלל לא מתאימה.

מה החלופה שאתה מציע?

צריכים לשקול תיקון או בתקנות או בחוק.

למה צריך חוק כזה בכלל?

משתי סיבות. אחת דקלרטיבית, לעזור לעודד, ושניה כדי למצוא את הכיסוי שאיננו נמצא באותם המסגרות.

אז אפשר תיקון בחוק הביטוח הלאומי, למשל ההבדל בין בנים לבנות, בשירות הלאומי יש הבדל בין בנים לבנות משיקולים של הצבא, שהם לגיטימיים כמובן. בעליה בכלל אין את השיקולים האלה.

אבל אמרת מקודם שממילא יש מעמד של מתנדב מוכר בחוק הביטוח הלאומי.

למיטב זכרוני בפרק י"ג בחוק הביטוח הלאומי, שבעצם מכיל את ביטוח נפגעי עבודה לרשימה של מתנדבים שנמצאים בחוק ונדמה לי שגם בתקנות,

ואיך הם מוגדרים כמתנדבים?

אין לי את החוק, אבל יש שם רשימה,

בקשר לנושא המתנדבים באמת יש פרק מיוחד בחוק הביטוח הלאומי שהוא נקרא תגמולים למתנדבים ולא ביטוח, משום שזה לא מותנה בתשלום דמי ביטוח על נפגעי עבודה, לא על ידי הגוף שמעסיק את המתנדב ולא על ידי המתנדב. הוא קובע הגדרת מימון למתנדב, שזה לא מותנה בגיל וגם לא בתושבות, ויש לנו הרבה מתנדבים שמוכרים שהם באמת מתנדבים מחו"ל.

מה זה מתנדב?

מי שפעל בהתנדבות, כלומר מרצון חופשי, ולא כי הוא חייב, ללא שכר, למען הזולת, צריך להיות מופנה לאותה פעולת התנדבות על ידי גוף שהשר אישר אותו כגוף שמוסמך להפנות מתנדבים. כל העמותות והארגונים שמפנים למשל בנות בשירות לאומי או הרבה ארגונים אחרים, יש בסביבות חמישים, האגודה להתנדבות בע"מ, למלחמה בסרטן, כחמישים גופים שאושרו כגופי מלכ"רים, שמוסמכים להפנות מתנדבים. וצריכה להיות הפנייה מראש.

חוק הביטוח הלאומי לא חל על תושבי חוץ.

הוא חל, כי החוק לא קובע מבוטח שהוא תושב ישראל אלא מי שפעל בהתנדבות. ותנאי מאוד חשוב נוסף,

מחר שלומית תביא מתנדבים, הם מבוטחים. מה צריכים את החוק?

יש עוד דבר חשוב, שאתם דיברתם על כל מיני סוגים של מתנדבים שהם בעלי מקצועות, החוק קובע שהפעילות צריכה להיות למען מטרה שמוגדרת בתקנות המתנדבים כמטרה שיש בה תועלת לאומית או ציבורית.

מי מחליט על המטרות האלה?

כתוב מטרה ציבורית לאומית, כאשר אדם יגיש תביעה והוא יגיד אני עסקתי בזה ובזה,

יש רשימה של עשרים ושתיים מטרות של התנדבות, למשל בשירות לאומי, עידוד עלייה, שירותי ייעוץ, והאחרונה למשל בשנה שעברה זה כל הנושא של הנצחת השואה. יש את המטרה הכללית שאומרת קידום משפחות, ילדים ונוער מבחינה חברתית,

זאת אומרת שלמעשה אפילו בבית ספר בדואי זה בסדר.

נושא של בנות השירות הלאומי, יש בעיה עם ההגדרה של מה זה שירות לאומי, זאת אומרת יש זכויות נוספות פרט לזכויות של כל מתנדב אחר במקרה שהוא נפגע במהלך פעולת ההתנדבות. בת בשירות לאומי היא בעצם אחת מהאפשרויות של הגדרת ילד. וילד זכאי למשל לתוספת בקצבת השארים שמקבל ההורה, כשההורה צריך להיות מבוטח שהוא תושב ישראל. אז אם אותם אנשים מגיעים ארצה שההורים שלהם הם אינם תושבי ישראל הם בעצם לא יכולים לקבל את הזכויות הנוספות שיש לבת שירות לאומי בחוק הביטוח הלאומי. אבל בהחלט הם מבוטחים מפני פגיעה בזמן ההתנדבות, כל הזכויות של נפגעי עבודה חל עליהם, בתנאי שזה בתחום המטרות.

אז הבנו שיש איזה דלתא נוספת, מעבר לזכויות שמקבלים,

איזה פרק בחוק הביטוח לאומי?

פרק ג', זה נקרא תגמולים למתנדבים, וכל ההוצאות על חשבון האוצר משום שזה לא תלוי בתשלום.

זה גם מכסה לך את העניין הכספי.

אני חושב שאחד הדברים החשובים בחוק הזה הוא לא נכתב כי האותיות הופכות ליבשות, זה לתת לאנשים שבאים לישראל במסגרת של שירות לאומי להרגיש הרגשת שייכות, בזה שהם נותנים, בזה שהם שייכים, בזה שהם מעורבבים יחד עם ישראלים ועובדים יחד עם ישראלים ונמצאים יחד הם מתחילים להיות שייכים, התרומה שלהם עושה את המדינה שייכת להם.

הם יודעים שבחוק באיזה סעיף מציעים, זה כתוב וזה עושה להם את ההבדל? הם ירגישו את כל מה שאתה רוצה אם אתם בשלומית תעשו. אני ההצעה שלי היא כזאת, תשמעו חברים, אני יזמתי את הצעת החוק בעקבות פנייה של עמי. אני חושב שהמטרה היא רצוייה, הלוואי ונצטרך חוק, רק הכל מוקדם מידי ולא מצדיק מהלך של חקיקה. חקיקה, עם כל הכבוד, זה לא איזה משהו שבאים בבוקר ובערב יוצא חוק פה בכנסת. עדיין אין לנו תכנית, אין לנו מתנדבים, אין לנו כלום, אנחנו כבר מכינים שינויים בחקיקה. צריך לתת גם כבוד לכנסת. וזה טוב, הגשנו הצעה, אנחנו מבררים, אנחנו רואים אין מקום, זה לא בושה. אין מקום. אתם תכינו, תחשבו על רעיונות. אנחנו רוצים לעזור לכם.

אני בטוח שקולט תשמח גם, יושבת ראש ועדת העליה והקליטה זה הג'וב שלה לעזור לגופים כמוכם. תבואו עם דברים יותר קונקרטיים, תתקצבו, תכינו תכנית על הנייר, ובנוסף לכל העשייה אנחנו נצטרך גם תיקוני חקיקה בדברים מסויימים. נעזור לכם, אין בעיה. אני רק חושב שמה שחסר כרגע זה התכנית עצמה, צריכה להיות תכנית קונקרטית. אז אנחנו כאן יושבים, הישיבה הזאת עולה הרבה כסף, זה לא צחוק, כל אחד מאתנו, זה הרבה שעות, בדקנו, חבל שאנחנו נוגיע את עצמנו עכשיו ונחפש בכוח בגלל שיש הצעת חוק איך לעשות חוק. המטרה שלנו לא לעשות חוק, המטרה שלנו באמת להביא את האנשים לארץ. אז אני חושב שהכדור חוזר אליכם, נשאיר את זה ככה. אם יהיה דבר קונקרטי, נחדש.

כשתבואו עם התכנית תקחו בחשבון בבקשה שני דברים. ראשית מה שאמר לכם היועץ המשפטי ממשרד המשפטים שההגדרה של שירות לאומי יש לה זיקה לנושא שרות צבאי, ולכן הקונוטציה היא שונה. שנית שאנחנו צריכים לחשוב על המקורות הכספיים. אלה שני הדברים. מה אתם צריכים, באיזו נקודה לפתור לכם את הנקודה שחסרה לפתרון. שהחוק צריך לפתור אותה.

אני רוצה להגיד שלושה דברים ברשותך. אחד באמת המעמד מבחינת משרד הפנים של אותו אדם בעת שהותו בישראל, יש תייר רגיל ויש תייר שהוא מתנדב. זה דבר אחד. הדבר השני זה כן הסדרה של איזה זכויות אותו מתנדב מקבל או מה מעמדו מול צה"ל במידה והוא מתנדב,

הוא לא יקבל שום מעמד מצה"ל, כי צה"ל אמר במפורש, וזה החוק, ואנחנו לא נשנה את החוק, ששירות לאומי כזה לא יתן לו שום יתרון בצה"ל. הוא לא בא במקום. זה חקיקה, תלכו לוועדת החוץ והבטחון ותנסו לראות מול צה"ל איזה חקיקה. זה ממש לא שייך. את זה אנחנו לא יכולים לשנות. בדיעבד, מאוד יכול להיות שיש הרבה אנשים שרוצים לעלות לארץ והשירות הצבאי מונע את זה מהם. אז יכול להיות. אבל זה דבר שצריך לפתוח במשא ומתן מול לצה"ל. זה מה שנקרא אופרה אחרת.

הדבר השלישי, הנושא הזה של הכיסוי שלהם, ברגע שהגברת פה מביטוח לאומי שאמרה את זה אז זה רק העניין של המעמד. אז זה הכל. ויכול להיות שבהמשך הדרך,

אבל לפחות אנחנו יודעים, וזה דבר שלא ידענו, ותודה רבה, שהפרק הזה מכסה.

האם הועלו הצעות ורעיונות לגבי צורת הרישום והריכוז של המועמדים לשירות הלאומי מחוץ לארץ בחוץ לארץ, מי יטפל בהם.

הסוכנות היהודית. בדרך כלל כל המסגרות האלה, יש התכנית החדשה הזאת של מסע שמופעלת על ידי מימון של הסוכנות ושל הממשלה, וכל הפנייה למתנדבים תיעשה על ידי גופים כאלה או גופים אחרים שרוצים. הם יכולים לפנות גם לנפש בנפש. ברגע שתהיה פה מסגרת של תכנית בארץ מישהו יידע להפנות את זה למסגרת, זה כמו ש"נעלה", אותו דבר. יש מי שמרכז את התכנית, אז יהיה מי שמרכז את התכנית הזו. הפנייה יכולה להיות במישרין או דרך הסוכנות או דרך הארגונים או דרך נפש בנפש, כל פנייה שהיא. אבל את זה צריך להתחיל לראות, לפחות בפיילוט איך מפעילים את זה. לפחות בזה. פה אנחנו עברנו לצד המעשי לפני שהתיאוריה גמורה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15