כנסת פתוחה

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן












2
ועדת משנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה
לנושא מפגעי איכות סביבה
12/9/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת המשנה לוועדת פנים ואיכות הסביבה
לנושא מפגעי איכות סביבה
יום שני ח' באלול התשס"ה (12 בספטמבר 2005), שעה 10:00

סביבה חינוכית לא בריאה

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר

עירית ליבנה - הממונה על חינוך לבריאות,
משרד החינוך התרבות והספורט
סטיליאן גלברג - ראש אגף רעש וקרינה, המשרד לאיכות הסביבה
שולי נזר - ראש אגף איכות אוויר, המשרד לאיכות הסביבה
לבנה קורדובה - המשרד לאיכות הסביבה
שלום גולדברגר - מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
איגור סטפנסקי - המשרד לתשתיות לאומיות
יורם רודנשטיין - המשרד לתשתיות לאומיות
צביקה קרמן - ראש תחום מקרקעין, משרד הביטחון
אורנה ברגרזון - סגנית המדען הראשי
ירון קמחי - מועצה תעשייתית תפן
אבי דבוש - פורום לסלולאריות שפויה
תמר גנות - אדם טבע ודין
אריה ונגר - אדם טבע ודין
ליאורה אהרון - עמותת אזרחים למען איכות הסביבה בגליל
אביגדור קוק - חברת מירס
מיה צוברי - ועד פרויקט המשתלה בתל-אביב
גידי הלל - מושב סתריה
משה ברומר - קיבוץ נען
יוסף מזון - חיפה
גיל יעקב - שתי"ל
זמיר שליטא
יורם אסידון
דני מורגנשטיין

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי


סביבה חינוכית לא בריאה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה היום שהנושא שלה הוא סביבה חינוכית לא בריאה. הישיבה הזו תעסוק במפגעים סביבתיים שמהם סובלים הילדים שלנו במקום שהם נמצאים הכי הרבה שעות במשך היום וזה בבתי הספר ובגנים.

כבר ידוע הקשר שבין מחלות שונות לבין חשיפה למזהמים סביבתיים כמו קרינה כימיקלים אזבסט ועוד. אוכלוסיית הילדים נמצאת בסיכון גבוה מפני המזהמים הללו בגלל שהם נמצאים בשלבים של התפתחות פיזית, תקופה רגישה ואי אפשר לכנות אותם מבוגרים קטנים ולחשוב שהם ניזוקים באותה מידה. להפך, הילדים רגישים ולכן צריכה להיות להם התייחסות אחרת.

ציבור ההורים חרד לבריאות הילדים שלו, אני בוודאי יכולה להבין את זה כאמא לילדים קטנים ששולחת כל בוקר את הילדים לבית הספר ולגן, גם כך אנחנו חרדים מסיבות נוספות, אז בוודאי אם אנחנו יודעים שה שהסביבה שהילדים נמצאים בה, לא בטוחה ומסכנת את הבריאות שלהם. אנחנו חייבים לפעול לפי עיקרון זהירות המונעת ולשמור על בריאות הילדים שלנו.

אני חייבת לציין שהישיבה הראשונה שקיימתי לפני שנתיים וחצי שהייתה ישיבת הפתיחה שפתחה את הוועדה הזו, הקדשתי לנושא של סביבה חינוכית בריאה כי חשבתי שזה הנושא הכי חשוב כשמודבר על הדורות הבאים ועל הילדים שלנו. בעקבות הישיבה הזו גם קדמתי הצעת חוק שקוראים לה סביבה חינוכית בריאה, להבדיל מנושא הישיבה היום, ולצערי הרב משרדי הממשלה כנראה שלא הפנימו את חשיבות הנושא, ואת הסיכון שהילדים שלנו נמצאים בו, וזו שערורייה.

אני רוצה להקריא ציטוט שקיבלתי אחרי ההגשה הראשונה כשניסיתי למתן ולהגיש אותה בורסיה חדשה וממותנת והתגובה שקיבלתי מהמשרד לאיכות הסיבה הייתה, ואני מצטטת:" אין זה מוצדק לקבוע, לדעתנו, כללים סביבתיים לגבי אנשים צעירים במוסדות חינוך בשונה למשל מאנשים מבוגרים בבתי אבות ובבתי חולים". גם משרד החינוך התנגד להצעה.

מי שיפתח את הישיבה יהיה נציג מאדם טבע ודין, ד"ר אריה ונגר, שיציג תוצאות המצביעות על מאות חריגות של מזהמי אוויר בבתי הספר ומאד שמחתי לראות בתקשורת את נציג המשרד לאיכות הסביבה מהצפון, ואת השר המכובד לאיכות הסביבה שפתאום צועקים הכזעקתה. מה קרה לפני חודשיים כשהצעת החוק שלי הוגשה פעם נוספת, וכשביקשתי לפני סיום מושב הכנסת האחרון להעביר אותה בוועדת שרים לחקיקה, ושהמשרד לאיכות הסביבה צריך להיות הראשון לתמוך בחוק הזה, והמשרד המוביל של החוק מתנגד ונותן תשובה כזו?

אני מקווה שהיום נקבל תשובות אחרות מהנציגים המכובדים מהמשרד, אני מקווה שחל שינוי כי לא יכול להיות שהשר יגיד משהו בתקשורת, וכשאני מציעה הצעת חוק לקביעת סטנדרטים לערי סביבה של בתי ספר, ומדובר בכללי באנטנות סלולאריות אנטנות של משדרי רדיו ועוד מגוון של גורמים ומזהמים כמו אזבסט זיהום אוויר ריסוסים, ואנחנו יכולים לקבוע סטנדרטים ולדאוג שלפחות בבתי הספר החדשים ידאגו לזה ובקיימים למזער את הנזקים הקיימים. לצערי לא הצלחתי עד היום ואני מאד מקווה שאולי עכשיו חל שינוי ואני אצליח בתחילת המושה הבא להעביר את הצעת החוק הזו. נציג אדם טבע ודין בבקשה.

המצגת קצת מתייתרת מכיוון שיושבת הראש כהר הציגה את רוב הדברים, בכל אופן אנחנו נציג מיפוי ראשוני, אמנם הייתה ישיבה לפני שנתיים וחצי אבל שמענו שלא התקדמו מאז הרבה.

זו הייתה ישיבה ראשונה שחשבתי שאיתה צריך לפתוח את הוועדה שלי בענייני נפגעי סביבה. היו מספר ישיבות בנושא ונמצאים פה נציגים של הורים מבתי ספר שטיפלנו בהם, כמו בית ספר איינשטיין בחיפה טיפלנו במפגעים נקודתיים ואנחנו רוצים לרכז את כל המפגעים בכל הנושאים ולא רק נושא אחד כמו הנושא של הקרינה הסלולארית שמאד "אין" היום. במיוחד כששמעתי את תגובת המשרד לאיכות הסביבה שהפתיעו אותי בתגובה ששלחו לי, אבל גם הפתיעו אותי לטובה בתקשורת אז אולי יש פה שינוי ואפשר להתקדם.

אנחנו נציג מיפוי של הסיכונים הסביבתיים לילדים במערכת החינוך, כאשר אם מסתכלים על מפת הסיכונים שיש לילדים במערכת החינוך, אז יש הרבה סיכונים ולמזלנו הטוב רובם לא מתממשים יום- יום. אבל יש סיכונים שהם לא סיכונים סביבתיים כמו סיכונים ביטחוניים, בטיחותיים, סיכונים תברואתיים סיכונים של אלימות ממקור פנימי או חיצוני, סמים ועוד. אני לא אדבר עליהם כי הם לא נושא הדיון אבל הם מטופלים במידה כזו או אחרת לשביעות רצוננו או לא, אבל הם ידועים ומטופלים ויש לגביהם התייחסות.

לעומת זאת סט שלהם של סיכונים שמערכת החינוך אינה מודעת להם ואי אפשר להגיד שרמת המודעות להם היא מאד גבוהה והם אינם זוכים למענה הולם זה כל המערך של סיכונים סביבתיים שאותם נסקור בקצרה. אם מסתכלים על סיכונים סביבתיים הם יכולים להיות רבים מגוונים, כמו שציינה ושבת הראש, זיהומי מים רעש קרינה וזיהומי אוויר, כאשר את זיהום האוויר ניתן לחלק לזיהום אוויר חיצוני שבא מחוץ לבניין המוסד החינוכי וזיהום אוויר פנימי בתוך המבנה.

כרגע נתמקד בזיהום האוויר ובקרינה. לפני שנסקור את הסיכונים אני מזכיר בקצרה מדוע ילדים רגישים יותר לסיכונים סביבתיים, קודם כל הם יותר נמוכים, למשל אם אדם עומד ליד אוטובוס הוא נושם מטר מעל צינור המפלט וילד ינשום ממש מעליו. הגוף של הילדים יותר קטן כך שחשיפה לאותה רמת זיהום יותר מסוכנת עבורם פר משקל הגוף שלהם. קצב חילוף החומרים יותר גבוה והם צורכים יותר חמצן ופולטים יותר פחמן דו חמצני לק"ג גוף בהשוואה למבוגר.

ילדים יותר קטנים חוקרים את העולם גם דרך הפה כך שדרכי החשיפה שלהם יותר מגוונות ואם יש זיהום ששוקע לקרקע וילדים מכניסים אותו לפה יש יותר דרכים להיחשף לזיהום ולקבל את הזיהום לתוך הגוף. במערכת החיסונית יש יותר נטייה לאלרגיות כאשר בזיהום האוויר מרכיבים רבים מאד זוהו כאלרגנים. הדבר האחרון ולא פחות חשוב הוא שהמודעות שלהם יותר נמוכה, אם אדם מזהה סיכון הוא יכול לברוח וילד פחות מודע, הוא יכול להיות ליד מקור זיהום בלי להיות מודע אליו.

כאשר מדובר על זיהום אוויר חיצוני אנחנו מביאים דוגמא של נתונים מרשת הניטור של המשרד לאיכות הסביבה שאנחנו מחוברים אליה, למשרד רשת ניטור שיש לה הרבה תחנות ניטור, לא רק במוסדות חינוך, וכאן מיצינו נתונים מתוך תחנות שממוקמות בתוך בתי ספר ורואים את התמונה כמו מתחנות אחרות שלא ממוקמות בבתי ספר, של חריגות רבות מתקני איכות הסביבה.

אם זה טבלא לכלל תחמוצות חנקן אפשר לראות לדוגמא בבית ספר קוגל בחולון בשנת 2004, 44 חריגות מהתקן החצי שעתי וחריגה אחת מהתקן היממתי. בבית ספר רמז שנמצא על ציר ז'בוטינסקי, ציר תנועה ראשי בבני ברק, 131 חריגות חצי שעתיות וארבע יממתיות, רואים תמונה של חריגות גם בחנקן דו חמצני באוזון במזהמים נוספים ונגיד כמה מילים על זיהום אוויר חיצוני.

ברור שמקורו בזיהום מחוץ למוסד החינוכי, אנחנו לא באים עם אצבע מאשימה למנהל בית הספר ביצירת הזיהום, וזיהום האוויר אמנם מאפיין את כל האזור ולא רק את בית הספר ואם היה תיאטרון ולא בית ספר מערכת הזיהום הייתה דומה. אבל הנזקים קיימים לאותם ילדים במקומות האלה, ואפשר לשים לב לקרבה של מוסדות חינוך למקורות זיהום בולטים, אם זה מפעלי תעשייה וכבישים ראשיים. צריך לשים לב לתכנון הפעילות בתוך בית הספר וגם כשבונים מוסדות חינוך חדשים אי אפשר להתעלם מזה.

נקודה נוספת הוא קיום פעילויות גופניות בבית הספר כאשר אנחנו יודעים שהחשיפה והספיגה של זיהום אוויר מוגברת בפעילות גופנית מאומצת אז צריך לשם לב לזה במיקום אולם ההתעמלות ומגרשי הספורט וגם בעת קיום שיעורי התעמלות כשיש זיהום אוויר גבוה ובעניין הזה יש התקדמות כאשר המשרד לאיכות הסביבה פיתח מערכת התראה שמתריעה למערכת החינוך מתי אין לקיים פעילות.

גם בעניין ההצללה שזה דבר טכני שאפשר לשלוט עליו, גם בתכנון זמן השיעורים שנמצאים בחוץ, גם זה לא נאכף.

נושא נוסף הוא נושא ההסעות לבתי הספר. יש בתי ספר רבים שמקיימים מערך של הסעות, כיום כל חברה יכולה להתמודד במכרז להסעה כאשר אין דרישה של הרשויות לחברות שעומדות בתקנים מחמירים יותר של פליטה מהאוטובוסים שלהם וזה דבר ש"אדם טבע ודין" דורשת ליישם ואנחנו בקשר עם המרכז לשלטון המקומי לגבי זה.

ברור לך שכל מה שאתה מציג עכשיו אלה הפרמטרים שכתובים בהצעת חוק מאד מפורטת שמונחת במשרד כבר שנתיים ומדברת בדיוק על אותם גורמים.

אם בהצעה הזו ואם בהצעה אחרת שלך של חוק אוויר נקי.

שם מפורט בדיוק העניין של רכבי ההסעה של מיקום בתי הספר מבחינת ערוצי התנועה, הדלקים, מבני אזבסט והמגוון רחב. אנחנו לא רוצים להצטמצם בישיבה הזו רק על זיהום האוויר אלא לפרט את מגוון המפגעים שקיים בסביבת בתי הספר שחייבים לתת עליהם את הדעת. לחלקם פתרונות קלים ולא יקרים זה רק עניין של החלטה לקבל את זה.

זיהום אוויר חיצוני זורם פנימה אם זה חומרי ניקיון צבעים או דבקים שלא עומדים בתקנים או פולטים חומרים, עישון במוסדות חינוך, ודברים מהסוג זה. כאמור אנחנו מבלים באורח החיים המודרני זמן רב דווקא בתוך מבנים כאשר הרבה דברים יכולים להיפטר עם מערכות אוורור שאני לא בטוח שקיימות בכל מערכות החינוך.

לזיהום האוויר הפנימי יש נזקים בריאותיים שנסקור אותם בראשי פרקים ויש גם נזק כלכלי כאשר יש פגיעה בריכוז כמו בניין של 1200 עובדים, שיש בו בעיות של זיהום אוויר פנימי ויש כאבי ראש לעובדים, יש ירידת תפוקה של עשר דקות ביום מסתכמת למעלה משני מיליון נזק בשנה, זה גם משהו שאי אפשר להתעלם ממנו כלכלית ואפשר לעשות עם הכסף הזה גם למניעה.

אם אנחנו מסתכלים על ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר פנימי הרי מדובר על שתי סוגים של השפעות, שני סוגים באופן כללי, הסוג הראשון הוא BRI (Building Related Illness), זן משפחה של מחלות שגורם המחלה ידוע ומזוהה, הריכוז שלו גבוה יותר בתוך מבנים ואפשר לחטוף את המחלה בתוך המבנה כאשר גם כשיוצאים מהמבנה, אחרי שחלינו מהמחלה, זמן ההחלמה ארוך יחסית.

לעומת זאת, סט אחר של בעיות בריאותיות נקרא SBS ( Sick Building Syndrome) שהוא אוסף של סימפטומים כמו כאבי ראש סחרחורת עייפות בחילה הרגשה כללית רעה שהמקור שלו בתוך המבנה אבל הגורם שלהם לא מזוהה בוודאות אנחנו רק יודעים שיש משהו במבנה שגורם לבעיה ועל פי רוב, כשיוצאים מהמבנה ההקלה בסימפטומים ניכרת אחרי זמן מאד קצר.

ישנן הערכות שונות שבוצעו מחקרים בארץ אבל אנחנו לא חזקים במחקרים בתחום הזה, בספרות המקצועית בארצות הברית מדובר על זה שבכ-50% מהמבנים הציבוריים שנחקרו יש את סינדרום הבית החולה.

אם אנחנו סוקרים את מזהמי האוויר הפנימיים, אחד החשובים בהם הוא הראדון שהמקור שלו טבעי מקרקע שפולטת את החומר שהוא חומר רדיואקטיבי מסוכן שהוכח כאחד הגורמים המשמעותיים ביותר, אולי המשמעותי ביותר אחרי סיגריות לסרטן ריאה. יש מה לעשות נגדו, אפשר לבנות בניה שאוטמת את החדירה שלו, אפשר לבצע אוורור יותר טוב.

הבעיה שאנחנו לא ידועים מה חומרת הבעיה בארץ ולכן אנחנו לא מתמודדים עם הבעיה כראוי. בסקר שנערך עבור המשרד לאיכות הסביבה לפני כמה שנים, על פוטנציאל ראדון באזורים שונים של הארץ אנחנו יודים שיש פוטנציאל של ראדון והסקר המליץ לבצע מיפוי של מערכת החינוך מבחינת ראדון. למיטב ידיעתנו לא מבוצע המיפוי הזה והוא היה חוסך הרבה מחלות.

אם היו מטפלים בזה. למשל בנושא האזבסט יש ערים שעשו את הסקר וגם בלי הסקר יודעים בדיוק את כמות מבני החינוך, וצריך לבדוק כמה מהם פגומים משום שהם אלה שמשחררים את סיבי האזבסט המסרטנים. בבת ים עשו סקר שהראה ש- 70% ממבני האזבסט שנמצאים שם פגומים ומסוכנים אבל משרד החינוך לא הצליח להתמודד עם הבעיה כך לא שלא יודעים, פשוט אין חוק שמחייב את האכיפה ולכן הדברים לא מתבצעים. אין צורך שתרחיב כי אנחנו רוצים לעשות סקירה של המפגעים שקיימים.

אני רק אציין בעניין הראדון שהסבירות שמערכת החינוך נפגעת מזה יותר ממקומות אחרים היא גבוהה מאד מכיוון שזה גז כבד ובמערכת החינוך בגלל מצוקת מקום יש פעילויות רבות במרתפים ומקלטים שלא מאווררים טוב וצמודים לקרקע לכן הבעיה הזו זקוקה לטיפול מאד דחוף ואנחנו מברכים על הצעת החוק שלך, אם היה לנו קול בכנסת היינו מצביעים בעדה.

יש כוח רב לארגונים הירוקים ועצם קיום הישיבה הזו מקדם אותה.

לא נסקור את כל המפגעים אבל אלו מזהמים מוכרים שנובעים ממקורות שונים ומאפיינים את סביבת תוך המבנה.

אני יודעת שנושא הקרינה הבלתי מייננת מוכר לרוב יושבי החדר הזה ובוודאי ליושבת הראש. מקורות הקרינה הבלתי מייננת הם בעיקר ממקורות של רשת החשמל והתקשורת הסלולארית יש גם אנטנות של משרד הביטחון וצה"ל. הסכנות הן השפעות טרמיות ויש חשש להשפעות שונות שנגרמות מחשיפה כרונית לאורך זמן וזה מתחיל בכאבי ראש, דיכאון, העלאת הסיכון להתאבדות ועד ליצירת מוטציות בגן A והעלאת הסיכון לתחלואה בסרטן והמחקר בנושא הזה עדין בעיצומו אבל גם אם אין מסקנות חד משמעיות זה צריך להיבדק.

במיוחד כשמדברים על מערכת החינוך חשוב לשמור כמה שאפשר מסכנות הקרינה הבלתי מייננת משום שילדים חשופים ורגישים במיוחד לסכנות האלה. על זה אין חילוקי דעות בין החוקרים חלקם מהסיבות שאריה הציג קודם ובגלל זה חשוב שנגן עליהם.

המצב המשפטי היום מאד בעייתי, הנושא מאד פרוץ, ברשת החשמל, הלכה למעשה אין פיקוח על הקרינה שנפלטת, גם ההמלצות והתקנים של המשרד לאיכות הסביבה עמדו בעבר על 10 מיליגאוס, היום הבנו שיש מכתבים שמדברים על 4 מיליגאוס ואני אשמח לשמוע בדיוק מה התקן שמומלץ היום על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

לגבי התקשורת הסלולאריות זה מסודר על ידי תכנית מתאר ארצית 36 שבו נלקחה מהציבור הזכות לומר את דברו ולהתנגד להקמת אנטנות רבות עוצמה סביבו, היה ניסיון לתקן את זה ובמקומו הוקמה ועדת מנכ"לים שעדין לא הגישה את מסקנותיה.

יש מספר הצעות חוק בניהם הצעת החוק של יושבת הראש והצעת חוק ממשלתית שעברה בקריאה ראשונה ואני מקווה מאד שיקודמו ויקודמו מהר כי העניין הזה זועק לחקיקה וליד מכוונת.

התוצאות הן שאפשר לראות סמוך למוסדות של מערכת החינוך אנטנות סלולאריות, אנטנות של צה"ל מתקני חברת חשמל בלי שיהיה פיקוח על זה. ציינת כמה מהתופעות החמורות ויש עוד הרבה אבל למשל בית הספר באזור המושבים נען וסתריה שיושב ליד חוות אנטנות של צה"ל, גני ילדים שנמצאים בסמוך לתחנות השנעה וסמוך לקווי מתח עליון סמוך לאנטנות סלולאריות ועוד. אנחנו מאד מקווים שמהוועדה הזו תבוא הבשורה ולא יאפשרו יותר הקמה וקיום של מוסדות חינוך שחשופים לסכנה הזו.

תודה. אני מעבירה את רשות הדיבור לנציגת נציבות הדורות הבאים עורכת דין נירה למאי שגם שותפים להצעת החוק שקידמתי.

אני ניסחתי את הצעת החוק שלפניכם, למי שלא שם לב, בהצעת החוק הזו ניסינו לצמצם למספר פרקים שאפשר יהיה ליישם אותם את הנושא של מפגעים סביבתיים כי הם היו רבים. בהצעת החוק יש גם מבנה מאד בסיסי וחשוב של מינוי ממונה לסביבה חינוכית בריאה, זה אחד הדברים שראינו שקיימים בארצות אחרות אבל אין להם מודעות בארץ.

אני מחזיקה פה את ההנחיות לתכנון מוסדות חינוך בתחומי בריאות הסביבה, על פי זה היום בונים מוסדות חינוך. כשחיפשתי כאן מוצא לדברים שחיפשתי מצאתי דברים כמו מערכת אספקת מים וביוב, גימורים וטמפרטורה בתוך הכיתה. רבותיי, אנחנו מפגרים מרחק שנות אור.

לגבי כל הנושא של ילדים, נאמר כאן מבחינה ביולוגית, פיזיולוגית ביוכימית, אני לא חושבת שהיה מספיק דגש על חומרי הדברה. לפי ה- EPA ילדים חשופים פי עשרה לסיכון של תחלואה בסרטן בעקבות חשיפה לכימיקלים. חומרי הדברה נמצאים בכל מקום בסביבת בית הספר מדובר בדברים בסיסיים של פגיעה בהתפתחות של גדילה, התפתחות של איברים ספיגת מזון, ומיני בעיות עתידיות.

מדובר בשימוש בכימיקלים גם בשטח בית הספר בצורה יזומה, וגם מהשטחים מבחוץ.

התייחסנו לכול והעלינו מסגרת שתזהה קודם כל את התהליכים שגורמים לזיהום. אני חושבת שבזה נעמוד בחובה שלנו כלפי ההורים שזכאים לדעת למה הילדים שלהם חשופים בבית הספר שכן הממונה על החינוך בכל בית ספר אמור גם להודיע להורים במידה ויש באותו יום זיהום אוויר חמור שהמשרד לאיכות הסיבה מסר לגביו מידע, ריסוס שנעשה בבית הספר וצריך לסנן את ההגעה של הילדים לבית הספר באותם ימים ועוד.

גם מבחינה משפטית ישנו כאן מבנה בסיסי של חובה של שקיפות כלפי הורים ששולחים את הילדים שלהם לבית הספר. ילדים הוכרו כאוכלוסייה נפרדת מבחינה משפטית, בחוקה שמתגבשת היום בהסכמה יש פרק נפרד על זכויות ילדים. נכון שילדים הם גם אזרחים והחוקה שתנוסח תהיה באופן כללי, אבל אין ספק שילדים, שדרך אגב 38% מאוכלוסיית מדינת ישראל הם ילדים מתחת לגיל 18, הם בפירוש אוכלוסיה שיש לתת עליה את הדעת באופן נפרד.

תודה. אני מבקשת לשמוע את ההורים שנמצאים פה מרחבי הארץ.

שמי גידי הלל ואני תושב סתריה ואני מניח שחברי משה מנען ירחיב על דברי. ראשית אני רוצה לומר שהילדים שלנו נמצאים שבוע וחצי בבית ולא פתחו את שנת הלימודים. בקרית החינוך החדשה שהוקמה בסמוך לשדה אנטנות של הצבא בין נען בסתריה והילדים ממרבית הישובים לומדים במערכת חינוך חלופית שהוקמה על ידי הורים, כי אנחנו לא מוכנים לחשוף אותם לקרינה.

זה בית ספר חדש, ובכתבה מצוינת של רתם אברוצקי מהערוץ הראשון הוא אמר שהדבר היחיד שעולה בראשו זה ספר של אפרים קישון שמדבר על כל החלמאות הזו. חלק מהדברים נבעו מתום לב והטעיה ולא מתוך כוונת זדון, אבל לבנות קריית חינוך חדשה בתוך האזור הזה זה מסוכן.

פשוט לא התייחסו לזה, זה לא חלמאות לא התייחסו למתקן כמפגע, אחרת אין הסבר לדבר הזה.

יש בידינו ממצאים כבר מראשית שנות ה- 90 שמצביעים על רמות קרינה גבוהות והרשויות תמיד התעלמו מזה ואמרו שזה זניח ולא מסכן את חיי התושבים. בתחילת השנה זה עלה לדיון גם בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, נתבקש אליהו ריכטר, ראש החוק לבריאות סביבתית לבדוק את רמת התחלואה בנען, ואני אתמצת את ממצאי הדוח שלו, הסיכוי לגברים מתחת לגיל 55 לחלות בסרטן הוא פי 15 מהאוכלוסייה כולה.

בחודשיים האחרונים מבוצע ניטור רציף על ידי חברה מוכרת על ידי המשרד לאיכות הסביבה שמה חברת "טבת" והיא מבצעת בדיקות בארבע מקומות שונים, גם בישובים עצמם וגם בבתי הספר. מהתוצאות שלה ברור שישנה עוצמת קרינה חריגה פי ארבע ופי חמש מהתקן הישראלי, והיא באה לידי ביטוי גם בשטחי בית הספר ואלה תוצאות שפורסמו רק אתמול וגם האזרחים סביב חשופים לקרינה.

הנושא הגיע למשרד החינוך, מנכ"לית המשרד, גברת רונית תירוש פנתה בבקשה למשרד הביטחון להפסיק את השידורים בשעות היום כדי לאפשר להורים לשלוח את הילדים לבית הספר. מבחינתנו זה עצוב כי אנחנו גרים ליד האנטנות וחשופים אליהם כל הזמן. קל וחומר שהילדים שלנו חשופים ואנחנו לא יודעים מה לעשות כי הרשויות מגלגלות את הכדור אחת לשנייה.

המשרד לאיכות הסביבה אומר כשיש תוצאות שלא מתאימות לו, שחברת "טבת" לא יודעת למדוד והם בודקים את האנטנות הלא נכונות. משרד הבריאות נסמך על מה שאמר המשרד לאיכות הסביבה ואומר שאם המשרד לאיכות הסביבה אומר שאין קרינה והוא לא מוכן להתייחס לזה, יש ממצאים סותרים של רשם הסרטן ד"ר ברחנא שמבחינתו איך שהוא הגדיר את זה בכנסת, "אתם בנען מתים לפי הצפי שלי". יש גם ילדים שלמדו בגני ילדים בנען וחלו בלוקמיה וקצרה היריעה מלתאר את הנזקים. כוונת הצעת החוק מצוינת אבל אנחנו צריכים פתרון מיידי הילדים שלנו בבית. ניסיתי לשאול את ד"ר סטיליאן אם יש לו סמכות והוא אמר שאין לו.

רציתי לתת לו סמכות בהצעת החוק והוא לא רצה לקחת אותה.

חייבת להיות אכיפה בקטע הזה כי כרגע בתור אזרח תמים שמתעסק בזה כבר קרוב לשנתיים, זה נופל אך ורק על הרצון הטוב של משרד הביטחון, אין אף גוף במדינה שיכול לכפות עליהם ולהגיד שהם מסכנים את הילדים ואת התושבים שיפסיקו את השידורים האלה.

אני מוחה על התנהגות המשרדים שנוגעים בדבר וגם משרד הביטחון שהמתחם ברשותו, כשהוא שומע את הדברים זה לא רק עניין של רצון טוב, זה מה שהוא צריך לעשות. גם אם אין חוק שכופה עליו, זה הדבר שצריך לעשות.

אני תושב נען חבר במטה המאבק. חילקנו חוברות שנשמח עם תתייחסו אליהן, כתבנו שם את השתלשלות העניינים משנת 93. אין ספק שאחת הבעיות הכי גדולות שקורות פה הוא שלנו, כאזרחים והורים זה נושא של מודעות. כמו בכל דבר המודעות שלנו נמוכה והאמונה במוסדות המדינה הייתה גבוהה, ואלה שני אלמנטים הרסנים בוודאי לילדים שלנו.

כרגע יש בחווה 26 אנטנות , בשני הישובים יש כ- 500 ילדים גם בבתי הספר וגם במערכת של גני הילדים, ואני אתרכז רק בילדים ולא אתעסק ב- 2000 התושבים שגרים 200 מטרים מהאנטנות.

לפני חודשיים, ב- 3 ביולי, הייתה בפגישה בין נציגי ההורים ומשרד הביטחון במועצה, ואמר נציג משרד הביטחון שישימו נטרים על מנת להרגיע את התושבים. שמו נטרים והרי זה פלא שחשש התושבים היה נכון, חברת "טבת" היא אמינה וכולם גילו, גם משרד הבריאות וגם משרד לאיכות הסביבה שנתנו את האישורים לבתי הספר, שהמדידות חריגות מעל התקן. גם אנחנו ידענו שהאנטנות היו תפאורה לא טובה ועכשיו גילינו את זה.

אף אחד מאתנו הוא פרופסור או מומחה לפיזיקה גרעינית, אנחנו מתייחסים כרגע לתקן, ברגע שיש תקן ויש חריגה מהתקן משהו לא תקין, וזה במונח המשפטי הפשוט ביותר. מה שמפריע לנו זה זמן התגובה בין המשרדים. הנושא עלה במרץ, אין תיאום בין המשרדים, כל אחד מגלגל את זה לשני, אני מודה על הבמה שניתנה לנו ואני מקווה שהנושא ימשיך לרוץ הלאה. בית הספר משמש כטריגר אבל אסור לשכוח שישנה גם האוכלוסייה.

אני חושב שהמשפט "מתים לפי הצפי" מתייחס למצב הקיים, מי שמתעסק ברפואה מתייחס לזה כנושא של סטטיסטיקה, בקרינה שמוקרנת עלינו והיא מוגברת בשנים האחרונות, אף אחד לא יודע מה יקרה עוד חמש ועשר שנים וראינו לא מזמן את זה בתקשורת לגבי התקשורת סלולארית, שמי שמדבר בטלפון הסלולארי מעל עשר שנים אז האפשרות שלו לחלות בסרטן גבוה פי שניים.

אני רק רוצה להוסיף שבבית הספר החדש אמורים ללמוד 530 תלמידים, כרגע מגיעים אליו פחות מ- 70 ילדים כל השאר יושבים בבית ומחכים שתתקבל החלטה להפסיק את השידורים ולהעתיק את שדה האנטנות.

אני נמצא מטעם העמותה לאיכות הסביבה והחיים בנהריה שנמצאת בקרב התשה שנמשך למעלה מחמש שנים בכל נשוא האזבסט.

נושא שהקדשנו לו לא מעט ישיבות.

אורית רייך, שמנהלת את העמותה ביקשה ממני להגיע משום שהיא לא הצליחה לבוא עקב המאבקים שהיא מנהלת שם. יש סקר ברור של משרדי הממשלה איפה נמצאים ריכוזי האזבסט בנהריה. כל קריית החינוך של נהריה, שמכילה כמה אלפי תלמידים, מוקפת בשבילים שניבנו מפסולת אזבסט לפני 30 ו- 40 שנה. היום השבילים האלה מתפוררים, התלמידים נחשפים לסיבי האזבסט ואני רוצה לקוות שלא נהיה פה עוד עשר שנים ונספר על סטטיסטיקות של תמותה ותחלואה של אותם תלמידים.

הערה נוספת היא בנושא הריסוסים. במקום שאני גר היום, שני בתי ספר שהילדים שלי למדו שם מוקפים בכרמים, אין התראות לגבי ריסוסים, החקלאים מרססים כמה שהם רוצים ומתי שהם רוצים והילדים נמצאים באזורים שספוגים בחומרים רעילים.

שמי מיה צברי ואני אמא לילד בגן חובה של בשכונת המשתלה. מדובר בגן חובה של העירייה שהוקם 20 מטר מקו מתח גבוה שהיה קיים שם במשך שנים ארוכות והגן, בחלמאות לשמה הוקם 20 מטר ממנו.

פעמים רבות התרענו על הסכנה בפני העירייה ובפני מר סטיליאן, פעמים רבות הזמנו בדיקות שחלקם מימנו מכיסנו הפרטי וחלקם באישור העירייה ובכל פעם נמצא שיש חריגה ויש עליה מעל 2 מיליגיאוס. מעל ה- 2 מיליגאוס יש הכפלה בסכנה לחלות בלוקמיה ילדים ועל זה אין מחלוקת.

אחרי שנה שהילדים שלנו היו באחת הכיתות התברר שבחודש יולי הכיתה הייתה כל כך מסוכנת עד שסוף סוף הוציא ד"ר גלברג מכתב שצריך למצוא גן חלופי. העירייה באמת לא פתחה את הכיתה הזו אבל פתחה את הכיתה הצמודה שמרוחקת ממנה מרחק של 2,3 מטרים ועל קוצו של מטר וחצי קבעה שהגן בריא.

לזוועתנו הרבה בחודש אוגוסט התברר שגם הכיתה הזו, שהיום הילדים שלנו נמצאים שם בלית ברירה הגיעה לרמת קרינה של 18 מיליגאוס באחד הימים ומעל 2 מיליגאוס בממוצע. בעניין הזה מצא המשרד לאיכות הסביבה במקום להגן עליהם לעשות ממוצעים יומיים. אז אם בבית הם חשופים ל- 0.5 מיליגאוס בואו נחבר את זה עם 1000 המיליגאוס שהם חשופים אליהם במשך שעות הגן.

ד"ר גלברג שטען כל הזמן שאין לו סמכות ואין לו כוחות, קיבל מאתנו וממנכ"ל העירייה את הסמכות לסגור את הגן. כך היה במאי כשמנכ"ל העירייה אמר שביום שד"ר גלברג יגיד שהגן מסוכן הוא ייסגר. במקום להגיד את הדבר הפשוט הזה אחרי שהתברר מה רמת הקרינה שהילדים נחשפים אליה, ד"ר גלברג מתחבא מאחורי מטר וחצי של סמכות או אין סמכות, ומנכ"ל העירייה מתחבא מאחוריו מסיבות ברורות. העירייה לא מתנהגת אחרת ממה שהיינו מצפים, המשרד לאיכות הסביבה מתנהג אחרת ממה שהיינו מצפים.

השורה תחתונה שכרגע הילדים שלנו שם, מנכ"ל העירייה מסרב לסגור את הגן, אין לנו פתרון אחר, זה גן חובה ואין לנו לאן לשלוח את הילדים. הפתרון שהציעה העירייה לפתוח כיתה אחרת מרוחקת, תסיעו לבד, אין צהרוניות, בניסיון לפנק את ההורים במקום למצוא את הפתרון וההגיוני, להקים מבנה אחר או להעתיק את קווי המתח ולהפסיק לחשוף את הילדים לזה.

תודה. אני רוצה לשמוע נציגים של בית ספר איינשטיין בחיפה שהיה כמעט פתרון עם משרד הביטחון, אבל נראה לי שהשיקולים הכלכליים גברו על כך.

350,000 ₪ לעומת 500 תלמידים, אלה המספרים. משרד הביטחון רוצה וטוען שהוא לא יכול. המאבק החל בשנת 95, בשנת 97 הייתה הסכמה של משרד הביטחון להכניס את הבסיס לרשימת הבסיסים המיועדים לפינוי. ב- 2000 אמרו שכבר זה קורה, ב- 2004 שוב יש חריגות בקרינה, הזיזו קצת את האנטנות ועכשיו החריגות הן לא על הילדים בבית הספר אלא על הילדים בבית. ד"ר סטיליאן משמש כל הזמן עלה התאנה של כל משרדי הממשלה.

נופלת עליו אחריות ועומס רב, תהיה לו זכות תגובה.

משרד הביטחון קנה ושילם למשרד לאיכות הסביבה על תחנה שתעבוד 24 שעות בבית הספר, משום מה לפני חודשיים נעלמה, טענו שמשרד הביטחון לא שילם, יש מסמכים שמשרד הביטחון שילם, עדין התחנה לא עובדת בהוראה של ד"ר גלברג.

כסף זו בעיה הכי שולית, תסתכלו לילדים בעיניים, זה גלי צה"ל ולא מתקן ביטחוני. אפשר לשדר גם מחוץ לערים, לא מדובר בכסף גדול, תעשה טובה לילדים שלנו ותחשוב שאלה הילדים שלך. אני מבקש שיפסיקו עם משחקי הכסף הקטנוניים כי אחרת לא יהיה מחר. כל המקרים האלה חמורים מאד. המקרה בנען הוא חמור, האזבסט הוא חמור, והכול ביחד הוא חמור מאד.

שמי ליאורה אהרון ואני גרה בגליל. אני רוצה לדבר קודם כל כאמא, גם אני התחלתי לשאול שאלות כאמא בסביבת בית הספר של הילדים שלי, בית הספר בתפן, וכשהתחלתי לשאול שאלות גיליתי את מה גיליתי זה באמת זעזע אותי.

יש דברים שקל לראות אותם כמו האנטנות שהמודעות אליהם היום מאד גבוהה וההכרה שלהם התעוררה לאחרונה, אבל מפגעים כמו פסולת של גומי ופלסטיק דברים שאנחנו מתריעים עליהם שנים וממשיכים להיות מושלכים ליד בית הספר יאנוח. הגענו עד בג"ץ עם בית הספר הזה, בג"ץ דחה אותנו ואמר שנון במקרה הזה בבתי המשפט המקומיים. הלכנו, יחד עם אדם טבע ודין לבתי המשפט המקומיים ועדיין אין פתרון.

החומרים הם חומרים שמזיקים לכולם אבל לילדים בשלבים התפתחותיים שונים יכולים להיות נזקים בלתי הפיכים. הבאנו יחד עם נציבות הדורות הבאים ואוניברסיטת תל-אביב את הטוקסיקולוגית של ה- EPA שאמרה דברים חד משמעיים, גם באולם הזה, לגבי חשיפה של ילדים לחומרים שנשרפים משריפה של פסולת וגם כמו חומרים מדבירים אחרים.

תסבירי על השריפות ועל חומרים שנפלטים.

אני חוזרת לתפן, יש שם בית ספר שפועל למעלה מ- 15 שנה והוא יושב בתוך מועצה תעשייתית. יש רק שתיים כאלה בעולם, האחת בתפן והשנייה ברמת חובב. זו רשות מקומית שמנוהלת על ידי התעשייה ולמועצה הזו קוראים מגדל תפן, ושימו לב כמה אנטנות נמצאים ליד בית הספר שיושב גם ליד מפעל מצברים שהתיך עופרת בתהליך הייצור שלו והפסיק אחרי לחץ מהציבור. עדין יש פליטות של עופרת.

יש כאן מכתב מהרביעי לנובמבר 1998, המכתב הובא לידיעתי רק לפני שלוש שנים על ידי מנהל מחוז צפון של המשרד לאיכות הסביבה שלמה כץ שחתום על המכתב שאומר שלא יסכים להקמת מבנה קבע של בית הספר בגן התעשייה בתפן והפרטים האלה מעולם לא הובאו לידיעתי כאמא שהילדים שלי היו חשופים לאותם חומרים מסוכנים כמו עופרת וגם על מתקני הילדים בני השלוש בגני הילדים, שם נוחתת כמות עצומה של עופרת, עשינו דגימת אבק וראינו הוכחות לזה.

תדגישי את התקופה שאת מדברת עליה המפעל הזה לא עובד היום.

המפעל עובד, בית ההתכה שלו לא עובד, אבל המפעל עובד וממשיך לפלוט עופרת. מה שמטריד אותי שכשהתחלנו לבדוק את העניין הלכנו לחוזר מנכ"ל של משרד החינוך. באותם שנים, לפני שלוש שנים, היו תקנות מאד ברורות לגבי קרינה ולגבי זה שלא ייבנה מבנה חינוכי ליד תחנת שינוע של חברת החשמל או ליד אנטנות. במידה וקיים מבנה חינוך בסמוך לתחנת שינוע של חברת חשמל או אנטנה, הרשות המקומית מחויבת בבדיקות תקופתיות של פעם בשנה.

בגן הילדים של בית הספר יש תחנת שנעים שלא בדקו אותה 15 שנה. רק כשהתעוררנו ושאלנו על זה עשו בדיקה, הסתירו את הנתונים מאתנו, פה בדיון שהיה לפני שנה וחצי, ישב פה חנן אסולין שהיו בידיו הבדיקות והוא לא הראה לנו ואחר כך אמרו שהם נעלמו. עשו שוב בדיקה וראו לא 18 מילגאוס חריגה, בחצר של גן הילדים הייתה חריגה של 70 מיליגאוס ושם גדלו 15 שנה ילדים שפשוט טיגנו אותם שם ואף אחד לא ידע על זה. מה פתאום מקימים בית ספר בתוך מועצה תעשייתית, שבעצם משרדי הממשלה מתנגדים לזה, זו גם שאלה שאנחנו שואלים.

אזור אחר שאנחנו מטפלים בו ודובר בו הרבה, זה אזור של מבנים חינוכיים בסמוך למפעלים של עכו, אזור תעשייה ידוע שרק אחרי שהמפעל נסגר והיו בו פיצוצים גילינו שם זוועות. זאת אומרת שעד שהדברים לא מגיעים לקטסטרופה אנחנו לא יודעים מה קורה והמשרד לאיכות הסביבה ושכבר אמרו איך הוא מתפקד, אנחנו מבינים שרוב הזמן הוא משמש כעלה תאנה ומתנהג גרוע יותר ממשרד המסחר והתעשייה ולא כמשרד שאמון על איכות הסביבה.

סקר שנעשה שם גילה לנו איזה זוועות נעשו שם לגבי תעשיות אלקטרו-כימיות ומזל שהמפעל נשרף כי כך בעצם נודע לנו על הדברים. קריית הפלדה בעכו זה אותו דבר, נעשו בדיקות בחצי השנה האחרונה והמשרד לאיכות הסביבה עומד על הרגלים האחוריות שלו ואומר שהמפעל פשוט נפלא, בית מרקחת. צריך להיכנס לתוך המפעל הזה ולהיכנס לעולם של לפני מאה שנה כי שיטת ההתכה שם היא אחת מהשיטות הכי מיושנות ולא יכול להיות שזה קורה ליד גני הילדים ובתי הספר האזוריים שם. תושבים מוחים עושים הפגנות ושום דבר לא עוזר.

לגבי חקלאות, בגליל יש הרבה אזורי חקלאות יש תחלואה מאד גבוהה בכל האזור בעשרות אחוזים גבוה יותר משאר המקומות. יש כבר עדויות לעודף תחלואה, לא רק לסרטן, אלא גם למחלות לב וכלי דם. אזור המפרץ והגליל המערבי שיש שם גם חקלאות וגם תעשייה וחשיפה לחומרים מסוכנים מגיל צעיר, יש נתונים שמדברים בעד עצמם ולא צריך לחכות לעוד עשר שנים ועדין אין התייחסות ואין שמירה על הילדים.

תודה. אני רוצה לשמוע את תגובת המשרד לאיכות הסביבה ומשרד החינוך, שני המשרדים שפניתי אליהם לפני שנתיים עם הצעת החוק לסביבה חינוך בריאה שמסכמת את כל הנתונים כאן אחד לאחד. מהריסוסים הקרינה האזבסט האוויר המזוהם מתקני השידור והאנטנות הסלולאריות, הכול נמצא פה ויש אפשרות לעשות חקיקה מסודרת. לא ייתכן שהיום יבנו בתי ספר חדשים ולא יתייחסו לזה.

גם באזור שבו אני גרה קם בית ספר חדש שהתחיל לפעול רק לפני שנה ליד קו מתח גבוה, שרוצים להעביר אותו אבל הוא עדיין קיים ונמצא שם, כמו באזור המשתלה בתל-אביב. לגבי הקמה של מוסדות חינוך חדשים ליד קווי מתח קיימים, שמענו איך אנחנו מפגרים בעולם בתחום הזה, לא יתכן שיש כאלה סטנדרטים וכשמסתכלים על תקנון משרד החינוך אנחנו לא מוצאים אותם.

אנחנו לא מבינים איך ייתכן שאתם מתנגדים להצעת החוק הזו, יש אפשרות לעשות חוק ולא לעמוד מאחורי חוזר מנכ"ל, איך אתם מתנגדים ואומרים שזה לא מוצדק לקבוע כללים סביבתיים לאנשים צעירים. אני מסכימה שיש עוד אוכלוסיות שצריכות התייחסות כמו בבתי אבות ובתי חולים אבל לא יכול להיות שבגלל זה לא נעשה לאוכלוסיית הילדים שאמרו את האחוז שהיא מונה באוכלוסייה.

אוכלוסיית הילדים היא אוכלוסיה עם רגישות מאד ברורה, ואף אחד לא מתווכח עם מערכת הבריאות שילדים מושפעים וניזוקים בצורה אחרת וגבוהה יותר ונמצאים שעות רבות במשך היממה בבתי הספר ומוסדות החינוך, אז לא ייתכן שלא ניתן להם מענה. אם חל שינוי אני אשמח לשמוע תגובה. משרד החינוך בבקשה.

אני קודם כל רוצה לעשות הפרדה ברורה בין ההתנגדות להצעת החוק לבין מה שקורה בפועל. חוזר מנכ"ל מפורט מאד, ויעידו כל מי שנמצא אתי בקשר לגבי הנושא של נהלים לגבי סמיכות לשינוע אנטנות וכו'. הבעיה לא של התקנים שלנו שמבוססים, המחוקק והרשויות נתנו למשרד לאיכות הסביבה לקבוע, לכן אני נסמכת עליהם, ויכול להיות שצריך לפתור את זה, אבל ברגע שמדינת ישראל נתנה להם להיות הגורם הקובע והמתריע, במדיניות נכונה צריך לפעול לפי זה.

חייב להיות שיתוף פעולה בין שני השרים. לא יכול להיות שלא יהיה שיתוף פעולה, אתם יכולים להגיד שאתם לא מבינים באיכות סביבה אבל הילדים נמצאים ברשות המשרד, ונכון שהמבנים נמצאים בתוך הרשות המוניציפאלית, יש פה מורכבות אבל לא יכול להיות שבגלל זה הילדים יפלו בין הכיסאות.

צריך להיות שיתוף פעולה ברמה עקרונית, אני חושבת ויעידו אנשי המשתלה, את גן הילדים בשכונת המשתלה לא משרד החינוך בנה, לגבי בית הספר בנען הם נמצאים בקשר עם המנכ"לית לגבי מה עושים. משרד החינוך עושה במיטב יכולתו לגבי זה. לגבי העתיד זה משהו אחר, בונים מעט בתי ספר, הבעיה היא 3500 בתי הספר הקיימים. העתיד יותר קל לביצוע.

אני עדה לכמה בתי ספר שנבנו ליד קווי מתח גבוה ליד מתקני אנטנות שידור. איך את יכולה להגיד את זה? איך זה לא מקומם? במיוחד שאת אומרת שזה מתי מעט, אם אלה מתי מעט, למה לא מתייחסים לזה? מה עוזר לי חוזר המנכ"ל.

משרד החינוך בונה על פי ועדות בניין ערים, עם נתונים לא מורגשים יש פה בעיה.

לכן הייתם צריכים לתמוך בחוק. לא תמכתם כי זה לא נוח שיש חוק יותר קל שיש חוזר מנכ"ל.

אני מייצגת את דעתי כאיש מקצוע, בעניין תמיכה יש מניעים נוספים ואני חושבת שבקטע הזה בריאות הילדים ובריאותנו חשובה ואני עושה הפרדה מאד ברורה. צריך לבדוק למה הייתה התנגדות לתמיכה בחוק.

ידעתם מה נושא הישיבה והייתם צריכים לבוא מוכנים לישיבה. את נציגת המשרד ואחראית על הבריאות. הצעת החוק הוגשה לכם פעם נוספת לתמיכה אז את לא יכולה לבוא לישיבה הזו ולהגיד שצריך להפריד. בישיבות ועדת הכנסת אני יכולה להעלות את הנושא ולחוקק חוקים וזה מה שאני עושה. אני גם מעלה את הנושא למשרדי הממשלה וגם מגישה חוקים במקביל.

זה נושא חשוב והדגשתי שפתחתי את הדיונים שלי בנושא של בריאות ילדים וסביבה חינוכית בריאה כי חשבתי שזה הנושא הכי חשוב מכל הנושאים החשובים שאנחנו דנים בהם בכל המושב. אז את לא יכולה להגיד לי שאין לזה תשובה.

בנושא של הצעת החוק יש עוד גורמים במשרד, אני חושבת שזה יהיה רק בשיתוף פעולה של כולם. הצעת החוק יכולה לסייע אבל יש עוד גורמים מידיים שאסור לנו לחכות להצעת החוק ומכיוון שבקטעים של התחלואה משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה הם שקובעים את התקנים אנחנו צריכים להסתמך עליהם למרות שבפועל נעשים הרבה דברים מעבר לזה.

תודה. המשרד לאיכות הסביבה בבקשה.

לגבי הצעת החוק, הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה להעביר את פנייתך להנהלת המשרד.

אני חייבת להודות שבמשרד היו מודעים לישיבה הזו והיו מודעים לשאלת התמיהה הזו, גם במשרד הביעו תמיהות והיה להם מספיק זמן לבוא עם תשובות היום.

לא הועבר לנו הרצון לדון בהצעת החוק. מבחינה עניינית אנחנו לא חולקים על הצורך, אפילו תומכים וגם יזמנו את הפעולות הנדרשות בדגש להתייחסות לאוכלוסיית הילדים. את תחנות הניטור שלנו, כמו שהציג ד"ר ונגר, הצבנו בבתי הספר, אנחנו מודעים לנתונים ואני אדבר על נושא איכות האוויר. הכנו נוהל מיוחד לילדי בתי הספר כדי לצמצם את החשיפה של ילדי בית הספר במצבים של זיהום אוויר גבוה.

ישבנו בוועדה של משרד החינוך הכנו את כל הנדרש כדי שזה יפעל. סיכמנו עם משרד החינוך על פיילוט כדי להוציא את זה לדרך ולמנוע מילדים, ובמיוחד ילדים חולים להחמיר את מצבם באותם ימים. את הנוהל הזה עשינו בשיתוף עם משרד החינוך וגורמים של משרד הבריאות והנוהל הזה מוסכם ואני מקווה שהפיילוט יצא לדרך בתל-אביב.

גם בנושא של אוטובוסים לא תקינים בתוך בתי הספר פנינו למשרד החינוך וביקשנו שיכניסו את זה לתוך המכרזים שלהם ויבדקו את זה. עירית מעדכנת עכשיו שהם הכניסו את זה. כמשרד אנחנו רואים בפירוש צורך לפנות לאוכלוסיה הזו כאוכלוסיה רגישה מבחינה בריאותית, ואנחנו עושים את זה.

את אומרת משפט שהוא שונה מהמכתב שקיבלנו.

המשפט אומר שאנחנו רואים בשתי האוכלוסיות גם של הקשישים וגם של הילדים אוכלוסיה רגישה. אחת הבעיות העיקריות בראייתי את הנושא זה של המצאות בתי ספר באזורים לא מתאימים. כששמים בית ספר על ציר כמו כביש גהה שהוא עמוס תנועה, הבעיה היא במיקום בית הספר. צריך למנוע את המצב הזה שבתי ספר הולכים לשטחים שהם זולים יותר וזה סדר עדיפות שצריך להשתנות.

אנחנו כרגע נותנים עזרה ראשונה למנוע חשיפה על ידי זה שלא נאפשר לילדים רגישים לעשות שיעורי ספורט בחוץ ביום שיש זיהום, זה פתרון משני מבחינתי, הפתרון פה צריך להיות מערכתי בהזזת בתי הספר מהאזורים האלה. במקרה של קרינה זה אותו דבר, באזורים שיש בהם קרינה זיהום אוויר רעש הדברה וכו', לא צריכים להיות בתי ספר. זה דבר שאנחנו יודעים את כל הידע המקצועי ואת כל הגיבוי למשרד החינוך ומקבלים גם שיתוף פעולה אנחנו רק מקווים שזה באמת יזוז מהר יותר.

בקשר למה שאריה אמר על הראדון, המשרד לאיכות הסביבה עשה מספר סקרים כדי לדעת איפה יש ראדון במדינת ישראל, הסקר האחרון יתפרסם בימים הקרובים. המשרד כמשרד מבצע מדידות בכל גני הילדים בהם יש שינה אחרי הצהרים בגלל השהות הממושכת של הילדים, מנחה את הרשויות המקומיות בביצוע סקרים החשיפה לראדון במוסדות החינוך. בעיקר במוסדות החינוך הדתי שם לומדים במקלטים מתחת לקרקע שם יש ריכוזי ראדון גבוהים.

המדינה, בהנחית המשרד לאיכות הסביבה, משקיעה כמיליארד דולר באמצעים למניעת רעש, מתוכם חלק גדול מאד במוסדות חינוך. רק השנה יסתיים מתן מיגון אקוסטי בבתי ספר סביב נתב"ג ולפי מספר שנים נעשה מיגון אקוסטי לכל בתי הספר וגני הילדים סביב כל שדות התעופה של חיל האוויר.

בנושא של קרינה, אני מזכיר לכולם שזה נושא שהידע בו מתקדם, אני לא חושב שמי שבנה את בית הספר בצורן ידע אז על הנזקים שידועים היום לגבי קרינת רדיו. הוא לא ידע שב- 2001 ארגון הבריאות העולמי יקבע שחשיפה למתקני חשמל זה גורם אפשרי לסרטן.

הם ידעו, את קריית החינוך הם בנו בשנה האחרונה.

אני מדבר על מתקני חשמל.

ברגע שהייתה הקביעה ב- 2001 אחרי מחקרים שנעשו, זה אחרי שהנושאים נחקרו והייתה צריכה להיות זהירות מונעת. גם אחרי שיש קביעה ב- 2001 אנחנו אומרים אוי, אוי, אוי, זה רק מ- 2001.

לא אמרתי אוי, אוי, אוי, זו רק פרשנות.

אותי זה מחריד.

המשרד עובד לפי קריטריונים ברורים ושקופים. אני מבין את התמיהה של ההורים שהלחץ שהם מפעילים על המשרד לא פועל אבל הם בוודאי לא היו רוצים שהלחץ שחברת החשמל מפעילה על המשרד יפעל או לחץ של החברות הסלולאריות. המשרד עובד לפי קריטריונים ברורים אם רמת החשיפה עולה על מה שמותר המשרד פועל כפי שהוא צריך לפעול.

המשרד קבע קריטריונים שהרבה יותר מחמירים מהקריטריונים שנקבעו על ידי הארגון העולמי, גם בנושא שדה מגנטי ורשת החשמל וגם בנושא של קרינה אלקרו-מגנטית ממוקדי שידור.

גם לגבי הקריטריונים שאתה קבעת, אני מבינה שהדברים לא הולכים לפי הקריטריונים ושמענו את העדויות משכונת המשתלה בתל-אביב.

זה הולך לפי הקריטריונים, כיוון שמיה יודעת בדיוק מה שאני יודע, יש אנשים שחושבים שהמטרה, שהיא בהחלט מטרה שאני מקבל אותה, מקדשת את כל האמצעים. אנחנו, כמשרד מקצועי אובייקטיבי צריכים לפעול לפי קריטריונים. אם רמת החשיפה היא מתחת ל- 2 מיליגאוס בכיתת גן מסוימת אני לא יכול להמליץ לאף אחד, עם כל ההבנה שלי לחשש של ההורים, אני לא יכול להמליץ למנכ"ל העירייה לסגור כיתת גם מסוימת.

מה עם הנתונים היותר גבוהים, 18 מיליגאוס?

ד"ר גלברג הופיע בעצמו בערוץ 10 ואמר שאת הילד שלו הוא לא היה שולח לגן הזה.

לא הצטלמתי לאף ערוץ והילד שלי הולך לבית ספר לא פחות חשוף.

זה לא לעניין, תתייחס בבקשה לנתונים.

כל מה שקשור לחשיפה לשדה מגנטי, מה שנקבע כמשפיע זו חשיפה ממוצעת ולא פיקים. לפי הפיקים אתה חשוף לשדה מגנטי גבוה גם אם אתה יושב ליד מתקני חשמל בתוך הבית שלך. החשיפה הייתה אכן 18 מיליגאוס באופן נקודתי בשעה מסוימת ברבע שעה בין 10:45 ל- 11:00 ב- 31 באוגוסט 2005.

הממוצע רק בשעות הגן בחודש אוגוסט בכיתת הגן הזו היה 3.6 מיליגאוס והממוצע שהילד חשוף, שאלה הקריטריונים שנקבעו, אני לא יכול להמציא קריטריונים שהם לא מבוססים מדעית, לא הייתי רוצה ששוטר יעצור אותי בגלל שהשכנה אמרה שהיא לא אוהבת אותי. אני חושב שצריך לעוד לפי קריטריונים ברורים ואני חושב שזה גם הרצון של הכנסת וגם של ההורים. החשיפה לפי השיטה שנקבעה היא מתחת ל- 2 מיליגאוס כך שאני לא יכול להמליץ על סגירת הכיתה.

מה גורם לפיקים האלה.

הצרכנים, כל אחד מההורים של שכונת המשתלה כשהוא מדליק את המזגן זה משפיע.

אז התשובה שלך היא להודיע להורים בשכונת המשתלה לא להדליק מזגנים.

לא אמרתי שזה הפתרון, זה גובל בזלזול.

זו לא הייתה הכוונה. נשמעים פה דברים סותרים ואנחנו רוצים בישיבה הזו להתייחס לכל הגורמים ועל כל המקומות, ואיך אנחנו מקדמים את הנושא כדי שזו לא תהיה המלצה.

מטבע הדברים רוב הנושאים שאנחנו מטפלים, וזה הרבה נושאים, לא מגיעים לכנסת. רק הבעיות מגיעות.

אין לי בעיה לעשות גם ישיבה שמסקרת את הדברים הטובים שעושים. העבודה שלנו היא לבקר את הרשות המבצעת.

זה ברור לחלוטין, וכל דבר שאנחנו עושים עומד בביקורת. אבל ביקורת כלפי כולם לא רק בפני הורים לא מרוצים שחושבים שאנחנו עלה תאנה. אנחנו לא עלה תאנה של אף אחד ואנחנו פועלים לפי קריטריונים מקצועיים ואובייקטיביים.

הנושא של קרינה בלתי מייננת פרוץ ולכן זה לא פלא שזה גורם לאותם הורים לפעול בצורה כזו, וכשאנחנו ממליצים לבצע חקיקה ואין תמיכה של המשרד הממשלתי, אז שוב הדברים לא ברורים, אין קריטריונים לא ברורים ולא פלא שזה מגיע למבוכה בציבור.

אני מסכים שבגלל שזה נושא פרוץ מבחינת החקיקה זה נושא שעלה לסדר היום הציבורי על ידי המשרד לאיכות הסביבה ולא על ידי ההורים.

הייתי רוצה לטפוח על השכם שלי להגיד למה חוק הקרינה הבלתי מייננת נמצא על שולחן הכנסת היום, אחרת היינו מחכים יובלות, זה בחקיקה פרטית שאני מנסה לקדם.

מה עם תחנת הניטור?

לגבי תחנת הניטור, יש תחנת ניטור אחת שמשרתת את מחוז חיפה והצפון וכל עוד אין תחנה אחרת... אמנם יש טענה של משרד הביטחון שהכסף הועבר, החשבת של המשרד טוענת שאי אפשר לרכוש תחנה נוספת לפי המכתב הזה שנשלח. אנחנו עושים מדידות כל שבוע בבית הספר הזה למרות שאין שום הצדקה מקצועית לנושא, בגלל הבטחה שניתנה להורים, אבל אני לא יכול להשבית תחנת ניטור שמשרתת את כל חיפה והצפון כדי לשים אותה בנקודה מסוימת ולרצות ציבור מסוים.

זה פסק דין ולא נתון לשיקול דעתו בכלל.

זה פסק דין שמחייב את משרד הביטחון ולא את המשרד לאיכות הסביבה.

אני לא רוצה להיכנס לבית ספר זה או אחר הבעיה יותר נרחבת ממה ששמענו כאן ויש הרבה בתי ספר שלא מיוצגים פה והבעיות שקיימות בהם לא פחות חמורות ממה ששמענו. הייתי רוצה לתת כמה נקודות מבט על המצב המשפטי. ראשית, שמענו מנציגת משרד החינוך שהנושא נמסר למשרד לאיכות הסביבה ולכן משרד החינוך לא מטפל בזה.

אני רוצה לציין שישנו פסק דין מפורש של בית המשפט המחוזי בירושלים שקובע שחובתו של משרד החינוך כלפי ציבור התלמידים נגזרת מהזכות לחינוך והמשרד לחינוך לדאוג כי התלמידים ילמדו במוסדות בטוחים ובטיחותיים. משרד החינוך לא יכול להעביר את האחריות הזו למשרד אחר. משרד החינוך בסופו של דבר אחראי על מה שקורה שם.

נושא זיהום האוויר בבתי הספר ובגנים מוגדר כמפגע מפורש בפקודת בריאות העם. כאשר פקודת בריאות העם קובעת שבמחנות, גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, מחנות נוער, בתי אבות או מוסדות כיוצא באלה שעלולות להיות ניזוקות ממפגע כלשהו, האחריות מטבע הדברים חלה גם על הרשות המקומית.

לא רק על הרשות המקומית, הוחלט שהמשרד לאיכות הסביבה ישמש כדרג מפקח על הרשות המקומית, שיכול לנקוט פעילות עם הרשות המקומית אם הרשות הסניטארית לא מבצעת את תפקידה וגם פה יש פסק דין מפורש שקובע שדין המדינה כאשר היא מפקחת כדין הרשות המקומית. לכן חלה חבות משפטית גם על המדינה גם על המשרד לאיכות הסביבה וגם על משרד החינוך, למנוע את המפגעים האלה.

זה לא נגמר שם, למעשה החבות המשפטית חלה גם על מנהלי בתי הספר והמורים. לכן אני חשוב שבהיעדר חקיקה שמסדירה את הנושא הזה ומחייבת לפעול, התסבוכת המשפטית כאן הרבה יותר גדולה ממה שאנשים חושבים. זה לא שהשטח לא מכוסה ואי אפשר לפעול להפך, החשיפה של הגורמים השונים לתביעות משפטיות הרבה יותר גדולה מאשר כאשר יש חקיקה שמסדירה את הנושא.

חוק למניעת נפגעים קובע מפורשות שכאשר נעברה עבירה בתאגיד, ורשות מקומית לצורך זה נחשבת תאגיד, כל מנהל בתאגיד שאחראי על הנושאים האלה חב חבות משפטית. החוק מגדיר שגם מי שנמנע להפעיל את סמכותו כדי למנוע מפגע גם הוא עכשיו נחשב כגורם למפגע לצורך החוק.

לכן הייתי מציע להורים שיש בעיה בבית הספר או במוסדות חינוך שהילדים שלהם נחשפים למפגעים, לפחות בנושא של זיהום אוויר שהתשובות שם הרבה יותר חותכות, פשוט לפעול בצורה משפטית נגד כל אחד שקשור למערכת הזו עד אשר המערכות כולם יבינו שהמחיר שמשלמים בהיעדר חקיקה הוא הרבה יותר כבד.

שמי ירון קמחי ומלפני חודשיים אני ראש המועצה התעשייתית בתפן. המועצה בתפן הוקמה כמועצה תעשייתית במטרה לספק תעסוקה איכותית לתושבים בגליל ובפרספקטיבה של 14 שנה אפשר להגיד ששזו הצלחה בכל קנה מידה. אנחנו מספקים תעסוקה לכ- 7000 משפחות באזור, האזור עושה יצוא של למעלה ממיליארד דולר.

מטבע הדברים הנושא של איכות הסביבה הוא נושא מאד חשוב מבחינתנו ונמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. אנחנו מטפלים בו גם ברמה של חזות האזור, ומי שמכיר את האזור הוא נראה הרבה יותר טוב מכל אזור תעשייה אחר שאני מכיר בארץ, וגם בנושא של השמירה על איכות האוויר והפרמטרים האחרים אנחנו מאד מקפידים ויש לי תוצאות של סקר איכות אוויר שנעשה באמצע יוני ובסך הכול התוצאות מאד טובות וכל הפרמטרים שנבדקו נמוכים בסדרי גודל מכל התקנים או ההצעות לתקנים. אין תקן בכל הפרמטרים אבל השוונו לתקן הקיים גם לתקן של ניו יורק וגם להמלצות של ועדת אלמוג. כמעט בכל פרמטרים אנחנו נמוכים בסדרי גודל מכול התקנים כולל מההמלצות של ועדת אלמוג שהן מאד מחמירות.

ביוזמתנו פרסמנו את הנתונים בשבוע שעבר, העברתי את תוצאות הגולמיות של הסקר למנהל בית הספר עם הניתוח שלנו, ומחר אני נפגש עם הארגונים הסביבתיים ביוזמתנו במטרה לתת את הנתונים לעיונם ולפתוח בדיאלוג כדי שנמשיך ביחד בתהליך של מעקב אחר הנתונים וטיפול בחריגות במידה ותהיינה.

אנחנו לא נחים על זרי דפנה אלא ממשיכים כל הזמן בתהליך של ניטור יחד עם המשרד לאיכות הסביבה ועם איגוד ערים של הגליל המערבי ועושים כל הזמן בדיקות אוויר שפכים וקולחין במטרה לשמור על הסביבה ועל העובדים והתושבים באזור. מבחינתי אני פתוח לכל שיתוף פעולה עם הגורמים הסביבתיים והתחלתי, כמו שאמרתי, ביוזמה שלי בדיאלוג אתם ונשמח להמשך דיאלוג ושיתוף פעולה.

היוזמה שלך ברוכה, ברור לנו שאולי פתאום צריך להתגונן מבחינת המועצה עצמה כי אנחנו מדברים על הרשות המבצעת שצריכה לאכוף ולבדוק שאתם עומדים בתנאים ובמקרה הספציפי הזה לא מזהמים את הסביבה של בתי הספר. לא קבלנו תגובה ממשרד הביטחון לגבי מה שנאמר, אלה רק דוגמאות משום שינם עוד מתקנים שפזורים בארץ ומהווים בעיה.

קודם כל אני חייב לציין שאנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד לאיכות הסביבה, גם אם יש חילוקי דעות נקודתיים, אנחנו פועלים בהתאם להנחיות של המשרד לאיכות הסביבה ולתקנים שמוכתבים לנו.

אז אולי תגידו שפתרתם את הבעיה של התחנה הניידת. הדבר המהותי הוא באמת ההחלטה להזיז את מכ"ם אנטנת השידור.

לא יהיה מצב שבו יהיה מתקן שידור שישדר בניגוד להנחיות משרד לאיכות הסביבה והתקנים שבהם.

זה קורה כל לילה.

אמנון דובדבני שהוא איש מקצועי יוכל לתת תשובה מדויקת. זה שדה אלקטרו מגנטי שנפרד מהשדה החשמלי שלו ויש שם בעיה של מדידה, אבל אמנון ייתן לך את התשובה העניינית והמקצועית המלאה, שאולי לא תהיה מקובלת עליך אבל זו התשובה העניינית והמקצועית.

אנחנו פועלים בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה גם לגבי התחנה שנמצאת באיינשטייין בחיפה ומנסים יחד עם עירית חיפה להוציא את זה מהמקום. יש בעיה תקציבית והמנכ"ל הורה להשהות את זה עד למציאת מקום ולהשתתפות של מקור חיצוני בהעתקת האנטנה, ואני מאמין שזה ייפתר.

מחכים כבר עשור לזה לפתרון הזה. מחכים שמישהו יתרום לזה כסף.

יש תכנית שהוגשה ונבדקה. יש את ההלכה בנושא של אדמות מופקעות, יש כרגע 4 דונם ששייכים למנהל מקרקעי ישראל והתכנית קובעת להוציא ממנה 4 דונם בשווי 15 מיליון ₪ שנדרשים להוצאת המתקן מהמקום.

יש לוח זמנים?

אין עדין לוחות זמנים, זה בטיפול

התשובה שלך היא כמו לפני שנה, ולפני חמש שנים וזה שבינתיים לא יקרה כלום.

לא הייתי לפני שנה והיום המעורבות של העירייה גבוהה ועמוקה יותר. לגבי נען, הייתה במספר השבועות האחרונים קריאה חריגה של השדה המגנטי. אנחנו עדין עומדים על זה שאנחנו עומדים בתקנים של המשרד לאיכות הסביבה. בנוסף לנען, דיבר הנציג מ"אדם טבע ודין", שאני חייב להודות שהמצגת שלהם הרשימה אותי היו דברים חדשים שלא הייתי מודע להם, וגרמה לי לחשוב שאולי המקור בנען הוא לא רק אותו שדה האנטנות כי המקום מוקף באזורים חקלאיים ושמענו שיש בעיה גם עם חומרי הדברה וכדומה - - -

הם מדברים על קרינה בלתי מייננת ואתה מדבר על חומרים כימיים.

זה מה שאדם טבע ודין הציגו אני לא יודע אם זה תורם, וכמה. לא אמרתי שלא צריך לפתור את הבעיה אם היא קיימת.

זה לא ענייני

דבר נוסף שצריך לציין פרקנו שבע אנטנות באותו שדה אנטנות ועצמת השידור ירדה ב- 50%.

ובניתם עוד שתיים.

המשרד לאיכות הסביבה מצא שהגלאים לא מתאימים לתחום התדר.

אני מציעה שתעשו ישיבה מקצועית בעניין ותחליטו.

אני רוצה לדבר על עניין התקן, התקן הוא לא תקן לילדים ולא למבוגרים, הוא אף פעם לא נבדק. לגבי הילדים הקרינה הרבה יותר חמורה מסיבות שאת חלקן מנו ואת חלקן לא. לכן העניין שלכם בכנסת ובממשלה הוא להוריד את התקן הרבה יותר נמוך בהתאם להנחיות.

בקשר לשילוב בין הקרינה לאזור שהוא חקלאי, הקרינה גורמת לפתיחת מחסום בין הדם למוח ואם מרססים נכנס חומר ריסוס למוח ולכן הקרינה מגבירה נזקים כימיים.

שמי גיל יעקב מהקואליציה לבריאות הציבור בחיפה ובצפון. אני רק רוצה להדגיש עובדה שהתעלמנו ממנה וזה הקול הדומם של משרד הבריאות. ביוני 2004 שר הבריאות דני נווה נסע להונגריה שם חתם על אמנה על הגנה על ילדים מפני מפגעים סביבתיים. האמנה הזו מחייבת תקינה וחקיקה שמתאימה לרמות סיכון של ילדים בניהם מפגעים שהוזכרו כאן.

בפועל לא נעשה כלום, המשרדים מתנגדים לחקיקה, כמו שציינת, ואנחנו דורשים לדעת מה קורה ואנחנו דורשים מהמשרד להיות מעורב. עד עכשיו כל האצבעות הופנו למשרד לאיכות הסביבה והגורם המקצועי הבריאותי שותק ויושב בצד.

אני יושב כאן הרבה שנים ושומע את הדברים שחלקם דאגה אמיתית וכנה לבריאות, מבוגרים וילדים, המבוגרים אגב חשופים לא פחות מילדים. הזכירה שולי נזר את הקשישים, זו אוכלוסיה שצריך לדאוג לה לא פחות מהילדים הרכים כי הם ממש חסרי ישע.

שמענו דברים שהדעת לא סובלת גם מפי עמיתי המייצגים ארגונים ירוקים שתופסים טרמפ ועושים כאוס על לא מהומה. אני מזהיר את עצמנו מזה משום שזה על בסיס הסיפור "זאב זאב". תני לי דקה בבקשה כדי לעשות סדר, אני לא מכיר הרבה מדינות שצפופות כמו בארץ ונמצאות בתנופת פיתוח כל כך מואצת ובבלגן תכנוני כזה גדול. זה יוצר את כל הבעיה, צריך לעשות סדר מחדש בחוק התכנון והבניה. להטיל על הרשויות המקומיות אחריות אבל גם להכריח אותם לשתף את הציבור כי ברגע שכל אוכלוסייה תדע שהולכת לקום שכונה חדשה ושהולכים לקום מוסדות חינוך, יוכלו להתנגד ולהאיר את עיני המתכננים שהיום אטומים ולא רואים את זה.

מה לגבי קו מתח גבוה שנמצא כבר 50 שנה, ובונים שם בית ספר?

צריך להעתיק את קו המתח לפני שמקימים את הישוב ולהכניס את העלות של זה לחשבון הקמת הישוב משום שצריך לדעת לעשות חשבון כלכלי , קווי מתח ושנאים הכל ניתן להעתקה, אבל צריך לדעת שצריך להכניס את זה בעלות ההשקעה היסודית, ואז החישובים יהיו שונים וימנעו טעויות. לגבי טעויות קיימות זו בעיה אחרת.

שמי שלום גולדברגר ואני המהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. אנחנו בין הגופים שמאשרים מוסדות חינוך, אנשים שלנו מבקרים בכל מוסד לפני שמאשרים אותו, במהלך האישור שלו ולאורך חייו. אנחנו עובדים לפי הפרוגרמה ה"מפגרת" שהוצגה פה.

כמי שאחראי על בריאות הציבור, לאור הפרוגרמה הזו, אתה לא חושב שאתה צריך להעיר ולהאיר את מי שאחראי על בריאות הציבור.

הפרוגרמה ה"מפגרת" עוסקת בנושאים שלנו של מים שפכים וכל החומרים האלה, ולמיטב ידיעתי אין טענות לגבי הדברים האלה. הנחיתי את האנשים בכל הלשכות שמבקרים בבתי הספר, שנותנים את האישורים, שיפקחו עיניים ויסתכלו גם מעבר לתפקיד הרשמי והצר, ובכל מקום שיש אנטנה או תחנת אוטובוס, לבקש אישור ממשרד לאיכות הסביבה. אנחנו לא מאשרים מוסד חינוכי אם אנחנו לא מקבלים בכתב את האישור מהמשרד לאיכות הסביבה, ואני לא נכנס לנושאים שלהם זה תפקיד והמקצועיות שלהם לעשות את הדברים.

אנחנו לא מסתפקים באשור הזה אלא אנחנו מיידעים את מנהל בית הספר על המפגע, את ראש העיר או ראש הרשות המקומית וגם את ועד ההורים, זו הנחיה שהוצאנו כדי שכל הגופים המעורבים, אם הם חושבים שצריכים להתארגן ולהילחם באותו מפגע, שיעשו את זה.

זה כבר כמה עשורים אנחנו יודעים שכל המפגעים הסביבתיים שדברנו עליהם הם גורמי מחלות זה כבר לא החיידקים, זאת אומרת שאתם צריכים לבנות את המערכת הזו ולא לבקש אישור מהמשרד לאיכות הסביבה אתם צריכים ליצור מערכת כזו שאמורה למנוע את המחלות. אני רוצה לשמוע מה אתה עושה עם דיווח על אנטנה?

אם יש לזה אישור - - -

אבל אתה צריך להיות שותף לתהליך הזה עם המשרד לאיכות הסביבה. אני לא יודעת מה הכישורים שלהם לגבי בריאות, צריכה להיות פה שיתוף פעלה בין בריאות פיזיקה וכו". מעבר לזה שד"ר סטיליאן קורא מאמרים ומחקרים לגבי מחלות אתם אלה שצריכים לתת את התשובה. הגורם שלכם צריך להליט אם אנחנו רוצים להוריד היום את רמת הקרינה ולקבוע ערכים משרד לאיכות הסביבה צריך להיות פרטנר להובלה של זה.

אני מחזיר את הכדור אלי, המחוקק הוא זה שעשה את החלוקה בין המשרד לאיכות הסביבה ובין משרד הבריאות והוא זה שנתן את הסמכות והמשאבים למשרד לאיכות הסביבה. לקחו ממשרד הבריאות את כל המשאבים האנשים המומחים ואת המכונים ורוצים שמשרד הבריאות יעשה את הדברים שלקחו ממנו. אין לנו סמכות להיכנס לבית ספר להגיד שאנחנו סוגרים אותו על סמך רמת הקרינה, אנחנו מאד מודעים מעורבים נזהרים. יש המון נושאים שמשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות עוסקים.

אז למה יש שיתוף פעולה בזיהום מים ולא בזיהום אחר?

כי יש לי סמכות למים. כל מה שאני יכול לעשות בשאר זה להפנות למשרד לאיכות הסביבה.

אולי צריך להחליט לאחד את שני המשרדים.

עד לפני כשנה היה איש במשרד הבריאות שעסק בנושא של סביבה, המשרה שלו נעלמה ואנחנו משלמים לו כיועץ פרטי של המשרד לאיכות הסביבה מהתקציב ה"עצום" שיש לנו. נורא נחמד שכולם מפילים הכל על המשרד לאיכות הסביבה, אני אתן דוגמא, המשרד לאיכות הסביבה הכין במשאביו הדלים נוהל לבתי ספר איך לגונן על ילדים, במיוחד ילדים חולים. יושב פה נציג ממשרד הריאות ונציג משמרד החינוך, קחו את הנוהל ותיישמו אותו. נתנו לכם את ההנחיות המקצועיות, הסכמנו לשתף פעולה בכל דרך שהיא, הסכמנו להיכנס לפיילוט ולהשקיע משאבים, קחו את זה. נתנו הנחיות לבתי הספר.

למה משרד הבריאות צריך ליישם את ההנחיות?

אנחנו לא יכולים להורות למנהל בית הספר שלא להוציא את הילדים להפסקה.

אני חייבת לסכם את הישיבה כי מתחילה עוד מעט ישיבה חשובה לא פחות בחוק הקרינה הבלתי מייננת אנחנו מגיעים בדיוק בסיום הישיבה לדברי הפתיחה שלי. יש מערכת של משרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות משרד החינוך משרד הביטחון, משרדים ממשלתיים רבים, רשויות מקומיות. בית הספר נמצא ברשות, הוא נכס של הרשות ואמר הנציג מלשכת עורכי הדין שהסביר מבחינה משפטית את האחריות האישית שיש לגורמים מהמנהל ראש הרשות והמשרדים.

חייבת להיות חקיקה שתסדיר את זה, כי אם את אומרת שיש חוזר מנכ"ל ויש נהלים והם לא מיושמים ואף אחד לא יודע מי מיישם, יושב נציג של משרד הבריאות ולא יודע איך הוא אמור ליישם את זה, הוא לא יודע שצריך ליישם את זה, ומשרד החינוך לא יודע שיש לו את הכלים. מדובר במערכת חלמאית.

המשרד לאיכות הסביבה, שמשאביו כל כך דלים, מכין מערכת שמנסה להתריע אבל מי מבצע? איפה הכלים? לא מספיק להגיד יש פה אנטנה בעייתית צריך לדעת מה עושים עם זה, חסר פה משהו.

אני מקווה שאחרי הישיבה הזו משרדי הממשלה ישבו יחד וידונו בהצעות החוק שקיימות ויחשבו על תמיכה חד משמעית ובזרועות פתוחות, ואני מקווה שהמפגעים הרבים, אלה ששמענו עליהם פה ועוד הרבה שנמצאים ברחבי המדינה, יבואו על פתרונם. תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00