הצ"ח המשטרה

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
31.08.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 502
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום רביעי, כ"ו באב, התשס"ה (31 באוגוסט 2005) בשעה 09:30

הצעת חוק המשטרה (דין משמעי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר
דוד אזולאי
חמי דורון

המשרד לביטחון פנים: עו"ד נעמה בר אור
ניצב חנה קלר – יועצת משפטית
נצ"מ רונית קמינסקי
עדנה הרניק – קצינת מדור משמעת
סנ"צ רונה קדמי – לשכה משפטית

גבי פיסמן – משרד המשפטים

עידו בן יצחק

יפה שפירא

לאה קיקיון



הצעת חוק המשטרה (דין משמעי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – הצעת חוק המשטרה (דין משמעי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005. זכינו בדיון הקודם לניהול הישיבה באמצעות חבר הכנסת חמי דורון.

הגענו עד סעיף 15.

וגם קיבלנו שיעורי בית ואנחנו חוזרים אליך. אני רק רוצה להעיר הערה אחת – שבעקבות הדיון שלך אמרת לנו שהיית בוועדה מיוחדת – דיברתי עם הפרקליט הצבאי והעליתי בפניו חלק מהדברים שלך. הוא הדגיש בפני את מה שידעתי, אבל אולי לא חידדתי, שמופיע אולי בהתחלה – שצריך לזכור ש - - אנחנו גם, דרך אגב, כשעבדנו, עבדנו כמו שאמרנו – גם על ההערות של בתי הדין, בתי המשפט, חוק השיפוט הצבאי, חוק סדר הדין הפלילי ובתי המשפט. עדיין, למרות שאנחנו ניגשים לחוק השיפוט הצבאי ורוצים ללמוד ממנו, וזה לאורך כל הדרך, יש שוני מהותי, שאין דין משמעתי כמו שלנו. בצבא יש דן יחיד, שהוא קצין שיפוט, ויש את בית המשפט שהוא פלילי. הוא אומר: אין לנו משהו כמו שאצלכם בית הדין למשמעת.

זה נכון אבל זה לא מדויק מהסיבה הפשוטה, שגם כשאני בא בפני דן יחיד, אני יכול, כחייל, לבקש שזה יעבור לבית דין – לסרב להישפט בפני שופט ולבוא לבית דין. ואז, מה? זה לא בית דין פלילי. ניקח נפקדות, לדוגמה. עד כמה שאני זוכר, נפקדות זה עד 7 ימים. אני מסרב להישפט בפני קצין שיפוט, אני עובר לבית דין. זו עדיין עבירת משמעת, זו לא עבירה פלילית.

אז אנחנו לא מתעלמים. אמרנו שאנחנו לוקחים. אנחנו מנסים לעשות - - בצורה כללית.

בסדר, אנחנו באנו לקראתכם בנושא של ההתאמות, נדמה לי, בפעם הקודמת. רק היו מספר דברים שהייתם צריכים לבדוק.

קודם כל – לגבי סעיף 1. אנחנו ישבנו הבוקר עם היועץ המשפטי של הוועדה. סעיף 1 – קצין שיפוט, אנחנו מוסיפים, לבקשתכם: "שקיבלו הכשרה כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל" – שלא יישב דן יחיד שלא קיבל הכשרה.

אם זה מתוקן בצורה הזו – זה מאושר. סעיף 1 מאושר.

בסעיף 10 אתם ביקשתם שלא נשמיט את האישור של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. אנחנו מוסיפים את זה, למרות שאנחנו חושבים שלא צריך את זה. אבל אין לנו בעיה עם זה.

אנחנו מעדיפים שנוכל לעשות בקרה.

אתם מחליטים, זו החלטה שלכם. עמדת משרד המשפטים היתה שבנושאים האלה הם לא חושבים שצריך.

בסעיף קטן (ב) הוספנו: "ובלבד שינמק את החלטתו בעניין זה".

לגבי סעיף 13 – ישבנו עם היועץ המשפטי של הוועדה. סעיף 13 מדבר על התליית הליכי משמעת ומה שהפריע לנו, אם אתם זוכרים, לעניין סעיף קטן (ב): "הסתיימו ההליכים הפליליים או הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי חזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי העניין, בהליכי המשפט, אולם אם חלפה, מיום התליית ההליכים, תקופת התיישנות האמורה בפסקאות (1) או (2) של סעיף 16(א), לפי העניין, לא יימשכו הליכי המשמעת אלא אם כן הורה המפקח הכללי על המשך ההליכים מטעמים מיוחדים שיירשמו".

וכאן – ישבנו, שקלנו וחשבנו שההסדר והקניית הסמכות למפקח הכללי נכונה. מי שזוכר את פרשת רפי פלד, למשל - שם, הבג"ץ כתב שהיה מקום להעמיד אולי לדין משמעתי. בסופו של דבר רפי פלד היה צריך לעזוב את המערכת כי נקודת המוצא היתה שהמשוואה שמפכ"ל עומד לדין משמעתי לא קיימת, כי המפכ"ל הוא ראש הפירמידה של הדין המשמעתי, הוא הסמן הימני, הוא מתווה את הנורמות. יש דברים שכל עניינם דין משמעתי שמשתנים ממפכ"ל למפכ"ל. למשל – מפכ"ל שסובר שכולם צריכים ללכת כל הזמן רק עם מדים, בלי מדים, עם כובע. הוא מתווה חלק מהנורמות שהן נשוא לדיון בבית הדין.

עכשיו, צריך לזכור, שכשיש הליך פלילי, הליך משמעתי, גם השוטר כשהוא עומד לדין יש לו זכויות לא פחותות מכל אזרח אחר. הזכרתי בדיונים שלנו שבשעתו חשבתי שאולי צריך לשלול את זכות השתיקה משוטר. אמרו לי: לא. צריך לשמור גם על זכויותיו כנאשם. זה העיקרון. מכאן שאם שוטר מועמד לדין פלילי יש להניח שהדין המשמעתי בצד הדין הפלילי יהיה על הדברים השוליים. עיקר האינטרס הציבורי הוא בהליך הפלילי שמתנהל.

אבל מה יקרה אם הוא יצא זכאי בדין הפלילי, כי לא הוכחה למעלה מכל ספק האשמה הפלילית? אז זה צריך לחזור למפכ"ל והוא יחליט.

למה למפכ"ל? – כי הוא צריך לראות הנקודה, הנורמטיביות בסעיף. אין מישהו אחר.

השקפת העולם שלי פשוטה – הקריטריונים צריכים להיות אחידים וברורים מראש. יכול שיבוא המפכ"ל עם כניסתו לתפקיד, ויפרסם הוראות מסוימות, הוראות שיחולו באופן מוחלט על כולם. נצא ממצא קיצוני בכוונה, ניקח – מפכ"ל חדש, במסגרת סבב המנויים החדש ממנה אחד מפיקודיו או ידידיו לתפקיד בכיר. אותו קצין בכיר, ברבות הזמן, אחרי מספר חודשים, מסתבך וצריך להעמידו לדין. בפסק הדין, בית המשפט פטר אותו. ואז עומד המפכ"ל בפני בעיה מסוימת. בכל זאת – הם חברים, והיות ובית המשפט חילץ את אותו חבר, גם הוא יעביר את זה. אני לא רוצה שדברים יהיו תלויים ברצונו הטוב של אדם זה או אחר. בנושא של חיסיון, למשל, בתחקיר צבאי, הצבא אמר שהרמטכ"ל יחליט ממניעים השמורים אתו, או שהוא יצטרך לפרסם אותם. אנחנו שללנו את זה. לא יכול להיות שכאשר הוא ירצה הוא יפרסם את זה, וכשהוא לא ירצה – הוא לא יפרסם. הקריטריונים צריכים להיות אחידים וקבועים.

אבל אני לא חושבת שזה - -

זה בדיוק העניין. יבוא מפכ"ל חדש - - , אין לי בעיה עם זה. אבל לא יכול להיות מצב שהוא יחליט אם זה מתאים או לא, וזה יהיה תלוי בחבר שלו, ואולי זה יהיה נתון ללחץ פוליטי, כי השר ילחץ עליו. הדברים ידועים.

בוא נשמע את ההסבר שלהם.

אני חושבת שהדוגמה היא לא ממין העניין. אחרי שיש פסק דין, גם אם זיכו אותו, ובין אם הרשעה – בדברים הראשונים גם אמרתי שניתן לבחון את התאמתו של אדם גם אם הוא זוכה, אם יש איזה שהן הערות - -. מי שעושה את זה זה מחלקת משמעת, זה לא המפכ"ל הולך ורואה את פסק הדין.

כן, אבל המפכ"ל צריך להחליט.

אני ראש מחלקת משמעת באגף משאבי אנוש. אני מציעה להסתכל על הסעיף. הסעיף אומר שברגע שסוגרים את ההליך הפלילי, ההליך המשמעתי – ממשיך. החלק הקטן שעליו אנחנו מדברים הוא החלק שבו יש כבר התיישנות. רק לעניין החלק הזה - -

זה לא חלק קטן. ברוב המקרים זה המצבים. ב- 90% מהמקרים. ברגע שהמשפט פלילי – זה לא מהיום למחר. ברגע שיש משפט פלילי, באותו רגע, סביר להניח שמבחינת משמעת – תהיה התיישנות.

אז עכשיו ככה: לא בכדי קבעו את תקופות ההתיישנות לדין המשמעתי. והן נקבעו הרבה יותר קצרות מהדין הפלילי. היתה מאחורי זה מחשבה – העבירות המשמעתיות הן פחות חמורות מהעבירות הפליליות. מעבר לזה – גם אם ההליך הפלילי נגמר בזיכוי, זה לא סוף פסוק. הזיכוי לא אומר שאנחנו לא שוקלים. במשטרה יש גם את הדין המשמעתי ויש גם שקילת צעדים מנהליים. זה לא כל כך דומה לדין המשמעתי בשירות המדינה, למשל, שכדי לפטר שוטר חייבים לעבור את בית הדין למשמעת. במשטרה –לא. אפשר גם עד כדי פיטורין – לפטר שוטר, גם אם הוא זוכה בדין הפלילי, על סמך אמירות שנאמרו באותו זיכוי. והדברים כתובים גם היום וגם בהצעה הזו שאנחנו מביאים בפניכם. לא שינינו את האפשרות הזו. מי שעושה את זה זו המערכת. מי זו המערכת? – המערכת, ודאי שהיא כפופה למפכ"ל, ואנחנו לא יכולים לשלול את הכפיפות הזו. החשש שאתה מעלה תמיד קיים, אבל אנחנו הרי כל הזמן – גם בהחלטות להעמיד לדין אנחנו פועלים מכוח המערכת שבה אנחנו חיים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה מ- - של ההליכים אצלנו, משום שכך אנחנו פועלים. זה לומר שכולנו מושחתים ? אני קצת מרגישה לא נוח.

אני לא אמרתי. אני, במקרה, את המפכ"ל הזה גם מכיר אישית. אני אומר בצורה אחרת – את מח"ש בסופו של דבר גם הוציאו מהמשטרה.

אבל זו חקירה פלילית. עכשיו אנחנו מדברים על הדין המשמעתי, שהוא דין פנימי - -

זה האינטרס שהוא צריך לראות, בנורמטיביות שלו, האם באמת - -

אני מסכים אתך שבעולם נורמלי, אפילו לא אוטופי - -

אבל בשביל זה יש מחלקת משמעת, יש ייעוץ משפטי - -

אם היינו מדינה נורמלית, שבה התהליכים והארגונים הם הגיוניים ועולים בקנה אחד עם מה שקורה במדינות אחרות, אז הייתי אומר : אני מוכן לקחת את הסיכון. לצערי הרב, ההשפעות הפוליטיות, אני אקח את זה עלינו, על הפוליטיקאים –גם בארגונים מסוג כזה, הן יותר מדי גדולות. ולכן, אם כבר עושים חקיקה, אז - -

אני רוצה לצטט לך את ברק, בפסק הדין טובול, שהוא דיבר שם על כך שהיה, נגיד, שוטר שעשה משהו לא בסדר, והשאלה היתה על זיכרון דברים שכתב שוטר. הוא אמר שם שאי אפשר לחוקק חקיקה בשים לב לכך שיהיה מישהו שזה שכשל לו כך וכך. מי שכשל – תמצה אתו את הדין, תעמיד אותו לדין משמעתי, אבל את ההוראות הנורמטיביות - אתה יוצא מאותה נקודה שהמערכת היא תקינה.

על מה אנחנו מדברים כאן, בסך הכל? אני אתן לך דוגמה שהיתה על שולחננו. תנ"צ סוקלר – כמה שנים נמשך הדיון שלו בפלילי? שנים. היו לו עינויי דין. החזיקו לו את המענק, כי הוא שוחרר מהמשטרה בעקבות כל הפרשיה הזו. הכספים שלו הוחזקו בידי המשטרה. בסופו של דבר בית המשפט הטיל עליו עונש בלי הרשעה, והוא רק כתב שם, בשולי הדברים, שיכול להיות שבכלל, כל העניין הזה, היה מקום לדין משמעתי. האם יעלה על הדעת, ואנחנו אומרים שגם שוטר, יש לו, בכל אופן, איזה שהן זכויות בסיסיות – שבקצה, במה שנשאר – שהרי אם זה בדין המשמעתי זה הסמכות הנגררת לאינטרס הציבורי, שבא לידי ביטויו בפלילי. אנחנו עכשיו, אם הוא היה בשירות, היינו ממצים אתו את הדין המשמעתי אחרי כל כך הרבה עינויי דין, כל כך הרבה שנים? מצד שני, יכול להיות שיהיו מקרים שכן. לכן נותנים למפקח הכללי. הוא לא פועל בהתייעצות עם ההתייעצות המשפטית, בהתייעצות עם המשמעת. זה ברור. זה עניינו של מנהל תקין. הוא לא יחליט החלטות כאלה, ומי שמקבלת את זה זו רונית קמינסקי. היא רואה את פסק הדין, והיא אומרת – שלמרות שחלפה תקופת ההתיישנות.

למה הכנסתם את היועץ המשפטי לממשלה?

סמכות היועץ המשפטי פה נוגעת לשאלה אם לעכב הליכי משמעת בזמן תהליכים פליליים. היועץ המשפטי יכול להחליט שיש אינטרס להמשיך בד בבד הליכי המשמעת. היועץ המשפטי הוא זה שמחליט שבכוונתו להגיש כתב אישום פלילי. הכלל הוא לעכב את הליכי המשמעת, גם כדי שלא אותה מסכת ראיות תתברר בשני הליכים בו זמנית כאשר אחת כפופה לדיני הראיות, אחת לא. יהיה בלבול, תהיה לזה השלכה? רוצים לגמור קודם ההליך הפלילי, בדרך כלל, אחר כך, אם יש צורך בהליך המשמעתי, שהוא ההליך השולי, ההליך השיורי, ההליך הנלווה - ולכן יש גם סמכות לראש המערכת שהוא אחראי על סדרי המשטר והמשמעת במשטרה להחליט שבכל זאת, למרות חלוף תקופת ההתיישנות, למרות שכבר מוצה הדין הפלילי - בכל זאת יש מקום - -

מבחינה סטטיסטית, כמה מקרים כאלה היו?

מעטים.

הייתי רוצה לדעת פחות או יותר - האם היו מקרים שבהם ההליך המשמעתי בעצם נסוג והתבטל כתוצאה מהליך פלילי למרות שבהליך הפלילי אותו שוטר זוכה?

ברוב המרים כשמחליטים על הליך פלילי לא מעבירים אותו לפסים משמעתיים. התיק מגיע לפרקליטות, מגיע למשטרה רק כדי לשקול אם לפטר את השוטר או להשעות אותו, לא כדי להעמיד אותו לדין משמעתי. כי לא עושים כפל. בתום ההליך הפלילי מחליטים אם לפטר.

בתום ההליך הפלילי כבר יש התיישנות בכל מקרה, כי ההליך הפלילי לוקח יותר זמן.

מה תקופת ההתיישנות?

חצי שנה.

שלוש שנים לבית דין למשמעת, ושנה להליך.

הבנתי שאתם מתעקשים על העניין הזה. בסדר.

גם היועץ המשפטי הסכים עכשיו לדעתנו, אני מקווה.

לגבי סעיף 15 – אנחנו מבקשים להביא אותו בפעם הבאה, כי אנחנו צריכים עוד לעשות דיונים אצלנו על הליכים משמעתיים לגבי מי שחדל להיות שוטר.

האם האוצר נמצא כאן?

כאן, בחלק הזה, אין היבטים תקציביים.

לא צריך.

אנחנו צריכים להצביע על סעיף 13.

אני מציע שההערות המהותיות יירשמו. הנושא הוא כבד. בין הדיון הזה לדיון הבא יהיו התייעצויות והבנות ביניכם כדי שנייעל את העבודה. אני מקווה לסיים את זה בפגרה, ותעזרו לנו מבלי שאנחנו נוותר על זכותנו לעמוד על דברים מהותיים – תעזרו לקדם העניין כמו שצריך.

נמשיך בסעיפים. סעיפים שאין בהם הערות אני רק קוראת.

אנחנו רק מצביעים על סעיף 13. כל שיעורי הבית התמלאו – היושב ראש בא על סיפוקו. מצביעים על 13 מי בעד? מי נגד? מי נמנע? סעיף 13 נתקבל פה אחד, 3 חברים בעד.

נעבור לסעיף 16. את סעיף 14 אישרנו בפעם שעברה.

(קוראת את סעיף 16)

בסעיף קטן (ב) – יש שינוי. קודם היה כתוב רק "חקירה": "על אף ההוראות סעיף קטן (א) התנהלה חקירה". אנחנו, בדומה חוק סדר הדין הפלילי רוצים שבין האלמנטים להפסיק את מרוץ ההתיישנות לא תהיה רק חקירה, אלא גם - בירור, בדיקה או חקירה בעבירות משמעת בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א).

מה ההבדל בין - - ?

בירור יכול להיות בירור משמעתי, בירור קבילה שבמהלכה עולה שיש חשד לעבירת משמעת. בדיקה – מפקח כללי הורה על קצין בודק שיבדוק את העניין. לכן, לא נראה לי נכון שרק חקירה מפסיקה את מרוץ ההתיישנות, כי צריך לאפשר גם את הבדיקות ואת ההליכים האחרים. אנחנו בהחלט בהתאמה לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, כאשר הקובע הוא יום ההליך האחרון של הבירור, הבדיקה או החקירה. העלה היועץ המשפטי של הוועדה, ובצדק, שההליך האחרון הוא אולי מושג קצת מעורפל – יתחילו לפרש האם זה היום שחתמו או היום שגמרו את העדויות. אנחנו חשבנו לנסח את זה כיום סיום החקירה, בירור או הבדיקה.

"סיום" זה מינוח לא נכון.

סיום זה כאשר גמרת לחקור ויכול להעביר לתביעה להגשת כתב אישום. קצין בודק גמר את עבודתו, הוא חותם על הדו"ח, מגיש למישהו שצריך להמליץ.

ברגע שנחתם הדו"ח הראשוני על ידי הקצין החוקר, באותו רגע מתחיל מרוץ ההתיישנות.

כן. ניתן דוגמא שיש קצין בודק וצריך לאשר את ההמלצות שלו. אם לא ניתן סייג שזה התחלת המרוץ, יכולים לדחות את האישור. יש כאן קטליזטור למערכת שצריכה לאשר לא למשוך את הדברים. שתדעו - שאם לא תאשרו בתקופת זמן, מרוץ ההתיישנות ימשיך. לאדם לא נוח לאשר המלצות הקצין הבודק, אז הוא ימשוך. כאן הוא צריך לדעת שהוא צריך להחליט בעעניין ולשחרר את מרוץ ההתיישנות.

הוא ימשו כי תעבור ההתיישנות. את אומרת שמרוץ ההתיישנות מתחיל מרגע שהקצין הבודק חתם על הדו"ח, לא ברגע שההמלצות היו צריכות להיות, כך או אחרת. אני חושב שזה גם הגיוני, אבל ממילא סעיף (ג) יוצר את המצב - -

מה עם האדם עצמו? חתמו על הבדיקה שלו. הוא צריך לחכות שלוש שנים?

אבל מה עם מי שלא מעוניין לקדם את העניין? הוא נותן לזמן לעשות את שלו, נכון?

איך אפשר להבטיח שדבר כזה לא יקרה?

זה הנוסח של סדר הדין הפלילי.

זה לא שאני מתנגד אידיאולוגית, אבל הבדל בין חסד"פ לבין זה הוא פשוט. בחסד"פ יש נטיה – לרוץ מהר לפני שזה יגיע למיצוי של תהליך ההתיישנות. בתוך המערכת עלול להיות מצב שאני רוצה להגן על האנשים שלי ואני מורח את הדברים.

אז גם לא אמנה קצין בודק.

הערה נכונה. צריך למצוא דרך להבטיח את זה. זאת אומרת – לקבוע איזושהי מגבלה מסוימת.

אנחנו מערכת שכפופה לבג"ץ. כל הליך שלא נראה למאן דהוא, גוררים לבג"ץ.

מי זה מאן דהוא במקרה הזה?

לדוגמה – המתלונן.

מתלונן שהתלונן על השוטר שבעקבות זה נפתחה הביקורת. זה נותן אפשרות להגיע לבג"ץ.

אנחנו הולכים הרבה לבג"ץ כדי להגן על ההחלטות שלנו. בג"ץ בוחן את מה שאנחנו עושים וקובע. לכן - החשש הזה קצת מרחיק לכת, כי זה כלים שמקנים למערכת כדי לבדוק את עצמה, ולא רק כדי לבדוק את עצמה – כי אנחנו מדברים גם על סיום חקירה, לא רק על סיום בדיקה. אף אחד לא מחייבת אותנו לעשות בדיקות פנימיות, ואנחנו עושים כי אנחנו רוצים, כי המערכת רוצה להיות תקינה, לא מושחתת. זאת המשמעות של הדין משמעתי. עד היום גם החלטות בג"ץ שניתנו לגבינו לא השחירו פנינו. נהפוך הוא.

לדעתי זה בסדר. ההליך האחרון – כך כתוב בחוק סדר הדין הפלילי לכן אפשר להיצמד לזה.

אני עוברת לסעיף 16 (ג) :

"(ג) הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב)..." – משמע: שלוש ושנה, בהתאמה- "...ולא החל הדיון לפני בית הדין למשמעת..." – וכאן אנחנו חושבים שזה יהיה בתוך 18 חודשים מיום הגשת כתב האישום - -

כתוב 3 שנים.

למעשה, זו גם השלמה של סעיף (ב). הוא אומר: אני מתחיל את מרוץ ההתיישנות מיום שהעברתי את המסמך ממני לדן בודק או לבית הדין. אז צריך לעמוד בגבולות של התיישנות נורמלית.

ביקשתי להוריד התקופה משלוש שנים לתקופה קצרה יותר. לאחר שהוגש כתב אישום, לא נכון להשאיר אדם תלוי ועומד תקופה כה ממושכת.

מאחר ומדברים על מערכת שיש לה רצון מאוד גדול להיות טובה, לא מושחתת וסבירה, אז היא לא צריכה שלוש שנים, לא 18 חודש, אלא - צריכה לעשות מיידית.

לא צריך לתת לה פתח של שלוש שנים.

אבל אחרת אני יוצר מצב שבו אני מקצר, בעצם, את תקופת ההתיישנות שבה אני פוטר האדם. זה מנוגד ל- -

לאחר שהוגש כתב אישום.

אבל כאן אתה יוצא משליטה של הפיקוד ועוזר לבית הדין. אין על בית הדין אלא את מרותו של הדין במהלך הזה.

אבל זה בית דין משמעתי, וזה דן יחיד, שהוא שלכם. .

לא, זה לכל הדין המשמעתי.

אבל זה גם אם הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד. אז לכן - למה צריך לקצר התקופות? לדן יחיד אתם נותנים שנה, ולזה שלוש שנים. תשאירו את זה אותו הדבר.

אנחנו חשבנו לראות במרכז את האיש, שבכל זאת יהיה איזשהו קטליזטור שבית הדין לא ידחה את זה - -

הקטליזטור צריך להיות אותו שוטר, אם אין לו עניין ואם הוא לא רוצה להיות נתון למה שנקרא "עינוי דין".

לא רק זה. הוא לא מקודם - -

בסדר גמור. הוגש נגדי כתב אישום – אני מבקש לשפוט אותי, זה הכל.

בסדר גמור.

בסדר. אז אנחנו מצביעים על סעיף 16 כמו שהוא, בלי שינויים. אין מתנגדים.

בסעיף 17 – ההסדר מופיע בסעיף 54 הנוכחי, אבל אנחנו כאן משנים את התקופות. אנחנו אומרים שעונש שהוטל בדין משמעתי ושלא הוחל בביצועו – לא יבוצע, ואם הוחל ביצועו והופסק – לא ימשיכו בו. קודם זה היה שלוש שנים, ולא היתה אבחנה בין בית דין לדן יחיד. זה היה מצב לא נכון. קודם כל – היעדר האבחנה בין הדן היחיד לבין בית הדין. דבר שני - שלוש שנים, נראה לנו שכשמדברים בדין המשמעתי על פי מהותו, כפי שהצגנו אותו בהתחלה – זה מדי. לכן, לעניין עונש שהטיל בית דין, אנחנו חושבים שביצוע העונש צריך להיות שנה מיום פסק הדין, שנעשה חלוט.

מי צריך לבצע את העונש? הרי אנחנו לא מדברים פה על מעצר.

המערכת. ואם היא סוחבת את האיש מעל שנה - -

נניח שבית הדין מטיל קנס של 10,000 שקל. נלך לקולא. אז אחרי שנה , בעצם – הוא פטור. ומה יהיה העונש של זה שלא ביצע את זה ?

התרשלות במילוי תפקיד.

לא מעלה בדעתי שמישהו יעלה בדעתו לא לבצע פסק דין של מישהו.

אם מערכת היא רשלנית, והיא בעצמה לא בדקה את זה תוך שנה, אז האיש צריך, לדעתי - -

הרבה פעמים יש – אפילו פקיד או פקידה ששכחו מתוך רשלנות, לא מתוך רצון רע.

זה הכל מתוך התפיסה שכאן, בדין המשמעתי, המענה צריך להיות בסמוך למעשה. כמה שמתרחקים מנקודת הזמן של המעשה, גם האדם צריך להיות - -

אין לי בעיה. אני רק שואל: מה היה קורה - -

אם הייתי מקבל קנס, לא הייתי בודקת שמורידים בשיעורים מהתלוש משכורת שלי. פתאום אחרי שנה אומרים לי: היתה לי עבירת תעבורה, הייתי בטוחה שמורידים לי את זה מהמשכורת ומתברר שלא. אחרי שלוש שנים תוריד את הקנס שהיה?

כן, עם הצמדה וריבית.

צריך לזכור שתקופות ההתיישנות של עונשים בחוק סדר הדין הפלילי, כשמדברים על חטא, שזו עבירה פלילית - ההתיישנות זה שלוש שנים. אם עושים איזושהי אנלוגיה מהתיישנות על חטא להתיישנות על עונש בבית דין משמעתי, זה נראה פרופורציוני.

לא רק זה: צריך לזכור שהשלוש שנים היה כאשר לבית הדין היה שנתיים מאסר.

או. קיי. אז קבענו כאן – שנה ושישה חודשים.

"(2) לעניין עונש שהטיל דן יחיד – אם חלפו שישה חודשים מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי העניין".

שנה – אם זה היה בית הדין. במקרה של דן יחיד - שישה חודשים.

אישרנו את סעיף 17.

אני ממשיכה בקריאה: סעיף 18. זה העתק של 51א הקיים, שמדבר, כמו שמצופה, שבענייני שפיטה לפי פרק זה – אין על היושב בדין מרות זולת מרותו של הדין, ואין הוא נתון בעניינים אלה למרות מפקדיו.

למה צריך לכתוב את זה? הרי זה ברור.

נכון. זה מופיע גם בכל – בחוק בתי המשפט, בחוק השיפוט הצבאי - -

אבל אם נמחק את זה – זה מאד מוזר. לכן צריך להשאיר את זה.

אנחנו מאשרים את סעיף 18.

אני קוראת את סעיף 19 – פומביות הדיון. (קוראת את סעיף 19).
המפכ"ל רשאי להורות על עריכת הדיון כולו או חלקו בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, או בדרכי פעולתה של המשטרה. למשל –

מי יקבע שזה פגיעה בביטחון המדינה?

הוא צריך לנמק את זה בכתב.

למי הוא צריך לנמק את זה?

הוא בעצמו – הוא כותב החלטה שהוא מורה על קיום הדיון או חלק ממנו –

תמיד כשרוצים להסתיר דבר אז אומרים – זה מטעמי ביטחון.

לא. זה קורה בקושי. אני לא זוכרת מקרים. הייתי במשך 4 שנים נשיא בית הדין לערעורים. אני אגיד לך למה- למשל, מישהו מאגף המודיעין, שהתלונה נגדו היא על התנהגות שלא הלכה או התרשלות במילוי תפקיד. כדי להוכיח את ההתרשלות הזו, אתה צריך לחשוף נהלי מודיעין. ברור שאתה לא יכול לעשות את זה בדלתיים פתוחות. אז העדות הזו, וזה לא אומר שזה כל הדיון – תהיה בדלתיים סגורות. אני יכולה להגיד לך שהשימוש בסמכות הזו היא באמת במשורה . על כף יחד אחת, במשך 10 שנים, ניתן למנות את המקרים, אם בכלל.

"2) רשאי בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, מנימוקים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו בדלתיים סגורות אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך אחת מאלה..." – כאשר כאן העילות נתלקחו בהתאמה מחוק בתי המשפט. ואז יש כאן: "(א) לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;" – זו הוספה. "(ב) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין; (ג) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (ד) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;, - זה שכלול של 51ב הקיים, בהתאמה לחוק בתי המשפט.

אני רק רוצה להעיר שזה באמת מקביל לחוק בתי המשפט והדברים שנשארו בחוץ הם דברים שאינם רלבנטיים במקרה הזה, שזה – פגיעה ביחסי חוץ, הגנה על המוסר, הגנה על סודות מסחריים. הם דברים שאינם רלבנטיים במקרה הזה.

דווקא שיפרנו כאן, לדעתי. ניסינו, בכל אופן.

לגבי סעיף 1 – אולי היה כדאי להוסיף עוד גורם נוסף ולא המפכ"ל לבדו?

למה לא להשאיר את זה בפני בית הדין?

זה עוד לפני הדיון.

אבל אפשר לעשות דיון פרלמינרי בבקשה של המפכ"ל. שלא המפכ"ל יחליט, אלא שמי שיחליט יהיה בית הדין.

שיביא את הדברים, שיציג בפני בית הדין.

אבל אם יודעים מראש – אני יודעת שאני צריכה להעיד 5 סוכנים. אז אני מראש פונה למפכ"ל - -

אבל אני אתן לך דוגמה, דווקא מפקודת העיריות. ישיבות מועצת עיר הן פומביות. אלא מה? רשאי ראש הישיבה – שהוא או ראש הרשות או יושב ראש המועצה, להורות על דיון סגור לציבור מנימוקים שיירשמו ובתנאי ש- 75% מחברי המועצה מאשרים את זה בהצבעה, במועצה. הנושא הוא על סדר היום. להיכנס לתוך פרטי הדיון – זה יהיה רק לאחר שאנשים ייצאו החוצה. ואז המועצה צריכה להחליט על זה. פה אנחנו אומרים – למה שבית הדין לא יחליט על זה? בית הדין יכול להחליט על דיון בדלתיים סגורות, מאחר ואנחנו מדברים פה רק על בית דין, ולא על דן יחיד.

שיציג את הנתונים בפני בית הדין.

תראו שהמפקח הכללי, להבדיל מבית הדין, שסמכותו הרבה יותר רחבה, היא רק לביטחון המדינה ולפעולתה של המשטרה. מי יכול יותר טוב להכריע בזה מאשר המפקח הכללי?

בית הדין יכול להכריע בזה.

מי מקיים את הדיון? אותו בית דין, בסופו של דבר. הרי הכל פתוח בפניו.

אבל בית הדין הוא לא ראש המערכת. אנחנו מדברים על שלב שהוא קודם לדיון.

שימו את הנתונים לפניו. שבית הדין יקבע אם לקיים דיון או לא.

במה הם יותר טובים יותר מהמפכ"ל?

הם נכנסים לעובי הקורה, והם, תוך כדי דיון, יידעו את כל הדברים ויחליטו – שבמהלך הדיון הם יכולים להחליט - -

קודם כל – בית הדין הוא לא בן אדם בודד.

הוא יכול לשבת בהרכב של אחד.

אנחנו רוצים שזה יהיה סגור כבר בשלב של הגשת כתב האישום, נכון? תחשבו - זה רק על שתי העילות האלה.

על כל דבר אני יכול להגיד שזה ביטחון המדינה או - -

לא. אם אתה רוצה – קטין או חסר ישע זה לא ביטחון המדינה.

הוא חייב לנמק, והכל שקוף. אני שוב חוזרת על זה. אני גם לא רואה למה לקחת את זה. זה כל כך חשוב לנו. יש לנו, לפעמים, במקרים מאד בודדים, אבל זה במקרים שמאד חשובים, שגם הגשת כתב האישום, כבר בשלב המקדמי – לא תפורסם, ולא תצא לציבור, ואין לי שום כלי לעשות את זה, אם לא ניתן את זה למפכ"ל. אני לא רואה למה לא לתת את זה לראש המערכת. הוא ראש המערכת שמופקד על הרבה מאד דברים שקשורים לציבור. זה הדבר שבו אני אקח ממנו את הסמכות?

לא לקחת ממנו סמכות. פשוט – שמת את הדברים בפני בית הדין.

אני רוצה להעיר עוד שתי נקודות : על שני המונחים כאן- ביטחון המדינה ופעולתה של המשטרה, הם לא משהו בחלל ריק. המונחים האלה הם גם נשוא להוצאת תעודת חיסיון. עכשיו אני חושבת לעצמי – אנחנו, בתיק מסוים, הוצאנו תעודת חיסיון שכיסתה דרכי פעולה של המשטרה, נניח – שאי אפשר לחדור אליהם, או – זהותו של סוכן. לצורך הדיון המשמעתי – היה מקרה מאד חמור, ואי אפשר- חייבים להביא את אותו אדם שגם במקביל, בתיק הפלילי, הוצאנו עליו תעודת חיסיון. לא היה לנו כזה נושא, אבל יכול להיות נושא כזה, מאד מאד רגיש. אנחנו צריכים שהמפכ"ל, במקביל להוצאת תעודת החיסיון שאנחנו מבקשים לפי סעיף 45 לפקודת הראיות לבית המשפט הפלילי, כשאנחנו יודעי שיהיה פן של הליך משמעתי נגד מי שהתנהג שלא כשורה, כבר בשלב הזה אנחנו מחפשים את תעודת החיסיון. אחרת ייצא שתעודת החיסיון בתיק הפלילי תצא, עד שיהיה כתב האישום – יראו את השם שלו בכתב האישום. הרי המקרים האלה הם בודדים. זה רק ביטחון, ודרכי פעולתה של המשטרה. זה לא כל הנושאים האחרים.

האם אפשר ליצור מצב שבו, כשהוא מוציא החלטה כזו על חיסיון - שיהיה הליך של בקרה
בנוסף על ההחלטה הזו - של המשרד, של היועץ המשפטי של המשרד? אני רוצה עוד עין מבקרת, זה הכל. אני מוכן שזה יהיה היועץ המשפטי של המשרד.

לא, של המשרד זה לא טוב

אז היועץ המשפטי של המשטרה.

היועץ המשפטי צריך לתת למפכ"ל חוות דעת

אפשר לעשות את זה שהמפכ"ל אכן יחליט על דלתיים סגורות, על סמך חוות דעתו של היועץ המשפטי.

אנחנו לא כותבים את זה, כי במקום אחר יגידו שאפשר לב - -

יש דברים שאנחנו צריכים בהם חובת התייעצות. תמיד מלמעלה מרחפת השאלה של חובת ההתייעצות. מן ההן אתה לומד על הלאו.

אם יהיה כתוב – התייעצות עם היועץ המשפטי של המשטרה, אז זה נכון, זה צריך להיות בהתייעצות אתו, אבל אנחנו פועלים לפי כללי מנהל תקין. אם אתה כותב כאן זה יעמוד לנו לרועץ בכל המקרים האחרים שבהם זה לא כתוב.

אז אפשר "באישור" או "בהסכמה" של היועץ המשפטי.

לא, הוא לא כפוף ליועץ.

- - -

אומרת גבי פיסמן בצדק – החליט המפכ"ל מה שהחליט, ובא הסניגור של האיש ומבקש לשוב ולשקול. הסמכות של המפכ"ל היא לפרק זמן מסוים, מרגע שכונן בית הדין והוא יושב בדין – המושכות אצלו. הוא רואה – ואומר: למה המפכ"ל החליט כך?

והסניגור מקבל את הנימוקים?

בוודאי. לפעמים אם אתה תנמק אתה תגלה את הדבר שאותו אתה רוצה להסתיר.

עושים פרפראזה של הדברים.

בדיוק – קיום ההליך בדלתיים סגורות, מאחר וצריכים להציג כאן נהלי אמ"ן שחשיפתם תמנע המשך פעולה.

עם יד על הלב: כמה מקרים של דרישה של המפכ"ל היו לאורך 5 השנים האחרונות?

מעטים. רוב המטריה היא לא כזו. אבל מדי פעם – זה קיים. פעם אחת שאני יכולה לזכור – בעשר השנים שבהן יש לי ניסיון – היה פעם משהו שהיה צריך להעיד משהו לגבי שיטות הפעולה של השב"כ שמשיקות למשטרה. זה היה מאד חשוב, ואז היינו צריכים את זה. אלה באמת מקרים מאד בודדים.

במקרה כזה – מי העין הבוחנת?

הנושא בא למפכ"ל. המפכ"ל – כל דבר שקשור לבית הדין צריך להתייעץ עם הייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי לכן גם לא יושב בהרכבים של בית הדין.

היועץ המשפטי שותף להחלטה הזו?

כן.

אז אנחנו מאשרים את כל סעיף 19.

"יחליט" – זה כשהוא רשאי לסייג את זה לקבוצה או לחלק מהאנשים.

(קוראת את סעיף 20 (א) (1). זאת אומרת - בית הדין סוברני להחליט אבל הוא צריך לשמוע את המפכ"ל.

(קוראת את סעיף 20 (א) (2).

תוך כדי דיון?

לא. אחרי. הסתיים הדיון.

בתיק של הבנק למסחר הוצאנו תעודות חיסיון שהיו תקופתיות, כי בשלב הזה של החקירה הדברים היו חסויים. אחר כך אפשר היה לגלות אותם, כי אותו איש כבר העיד. רואים איך זה מתפתח במהלך הדיונים.

(ממשיכה בקריאה – סעיף 20 (ב), (1) ו- (2).

אני רוצה לומר – יש פונקציה של בית הדין שקיימת - -

יש בית הדין ויש הרכבים.

והנשיא קובע מי ההרכב?

נשיא בית הדין לא תמיד יושב באיזשהו הרכב. יש הרכבים של אנשים שהם שופטים בבית הדין, אבל הנשיא הוא לא תמיד חלק מאותו צבא.

(ממשיכה בקריאה – סעיף 20 (ג))- צריך לזכור שזה גם אזרח, ולכן גם קבענו שהסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.

כדי להבהיר שהסמכות היא לא בידי בית הדין המשמעתי.

אושר. נמשיך הלאה.

קוראת בסעיף 21. הפרעות לדיונים.

איפה מתקיימים הדיונים?

במטה הארצי בירושלים יש בית דין למשמעת ובית דין לערעורים.

יש אפשרות לכל אזרח להיות נוכח בדיונים?

כן.

כן. פומביות הדיונים. אפשר להיכנס, ולא רק זה – ראיתי שיש הרבה פעמים פרסומים בעיתונים על דיוני בית הדין. יכולים לקחת את התיקים ולעיין בהם. יש שקיפות מלאה.

בעניין ההפרעה לדיונים – המקרים האלה הם בודדים.

(ממשיכה בקריאה- סעיף 21(ב).

זה לא קצת מגוחך שסעיפים מהסוג הזה צריכים להיות פה, בכלל? אלה סעיפים שהם אקסיומות, דברים שהם ברורים.

אבל אתה צריך לתת את הסמכות כאן.

אבל הסמכות מספקת בזה שבית הדין רשאי לצוות על הרחקתו של כל מי שמפריע.

חוקי היסוד - -

היום, לאור חוקי היסוד אתה צריך את זה בחוק. הצגתי את זה בהתחלה, שחלק מהעניינים נגזרים מכך שאתה לא יכול להתיר את זה, אלא בחוק.

זה צריך להיאמר במפורש, שהאיזון ייקבע במפורש.

מה זה הרחקתו של צד להליך"? ואם הוא לא צד להליך?

אז גם אפשר.

איפה זה מופיע? למה הסייג הזה של "צד להליך"?

- - -

ההרחקה היא של כל אחד. היידוע הוא רק של צד להליך.

זה ברור. זה שהוא צד להליך – לפחות שיידע מה קורה בעניינו.

אז סעיף 21 – אושר.

בסעיף 22 העתקנו את ההסדר הנוהג לגבי ביזיון בית דין. (קוראת את סעיף 22). הקנס מוגדר בסעיף קטן (ג), והוא בהתאם לחוק העונשין, וייגבה בדרך שבה נקבע קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.

כמה כסף זה? .

היום זה 1,250 שקל.

זה המחצית/

כן. על החלטה כזו ניתן לערער בפני בית הדין לערעורים, ואני חושבת שבאמת – האיזונים כאן נעשו כהלכתם.

אושר.

23 – צו הבאה (קוראת את הסעיף).

"23 (ב) על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים."

מה אומר סעיף 73?

הוא אומר כך: "ציווה בית המשפט ...על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו ... ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו." בצו ההבאה בית המשפט צריך לפרט לקצין משטרה מתי לשחרר בערובה, אם ניתן הצו, צריך להבעירו את כתב הערובה לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו, זה צריך להיות מבוצע בידי שוטר או בידי אותו אדם ספציפי שקבע בית המשפט. מותר לבצע- בכל מקום, בכל עת, כיצד יובא צו ההבאה לאותו אדם, מה הסמכויות של מבצע הצו – האם להיכנס למקום בכוח, להשתמש בכוח סביר – אלה כל ההוראות שמפורטות.

אנו מאשרים.

רציפות הדיון – סעיף 24. (קוראת את סעיף 24)

מאשרים.

ייצוג שוטר בדין משמעתי – סעיף 25. (קוראת את סעיף 25). בדיון בפני דן יחיד, שוטר שהוא נאשם מערער אינו רשאי להיות מיוצג.

למה?

גם אין תובע. בדיון המשמעתי של דן יחיד יש לך דן יחיד ואת האיש עצמו. אז אנחנו רואים שיש כאן איזונים. אם היה תובע ולא היה סניגור – בסדר. אבל האיש עצמו מופיע, מביא את המסמכים, הוא יכול להביא את העדים שלו. זה מתאים למהותו של הדין המשמעתי, וגם האיזון – שאין כאן תובע, בכלל.

מי זה הדן היחיד? קצין משטרה

קציני שיפוט, שאנחנו, בדיון הקודם, קבענו שהם יוסמכו ויוכשרו הדיון מתנהל בין הקצין לבינו.

ברוב המקרים הרי לא ייקחו עורכי דין. באיזשהו מקום, גם בשירות המדינה, כשיש שימוע לעובד - -

גם אצלנו, בשימוע - -

לפני פיטורין, השעיה וכדומה - -

אי אפשר למנוע דבר כזה, ששוטר שעומד לדין לא יוכל להביא לעצמו ייצוג. אולי קשה לו לייצג את עצמו?

אתה רואה מצב שמישהו עוזב משמרת, ומזמנים אותו להישפט?

זה יסכל את היכולת, בדיון המשמעתי המהיר, לשמור, על הסדר והמשמעת. אבל יש גם איזונים. הוא רשאי לבקש לעבור לבית דין למשמעת. אם זה נושא מורכב, בדרך כלל זה יבוא לבית דין למשמעת. זה יותר בנושאים הפשוטים. יש לו אפשרות להגיש ערר - -

אני לא זוכר, תזכירו לי, בבקשה: מה התחום שדן יחיד רשאי לענוש - -

אז יש כאן אחר כך את כל אלה: נזיפה, נזיפה חמורה, קנסות – שעכשיו אנחנו בדיוק מתדיינים בהם, ששינוי שכר, והפסדים נמוכים, יחסית, ואנחנו תיקנו מהמצב הקיים, שהם היו יותר גבוהים. ריתוק – רק ל-5 ימים, ובעבירה של משמעת, של נהיגה ברכב משטרתי, בגלל שאנחנו רוצים להילחם בתאונות הדרכים ובעבירות התנועה – זה פסילת רשיון עד 30 - -

רכב משטרתי - -

רק משטרתי, לא אזרחי, כיל יכול להיות שרכב משטרתי ייסע במהירות של 140 ק"מ - -

אז בסך הכל מדובר כאן בדברים שהם לא מי יודע מה, ותמיד עומדת לו האפשרות גם לפסול את קצין השיפוט וגם לעבור, אם הוא כל כך רוצה. דנו בזה הרבה. תנו לנו גם קרדיט – הדיונים כאן לא סתם נמשכו הרבה שנים. אמרנו שאם אנחנו נותנים ייצוג, אנחנו כאילו הורגים את הדין המשמעתי.

הוא יכול אחר כך - -

כן, יש לו ערר.

והערר הולך לבית דין?

לקצין שיפוט בכיר.

ואז הוא יכול להופיע עם עורך דין?

לא. אבל תזכור גם שאין קטגור. זאת אומרת – אין כאן איזון כזה שהוא נמצא מול עורך דין מקצועי, תובע מקצועי. הוא נמצא מול השופט. יכול להיות ששניהם לא משפטנים, בהרבה פעמים.

אפשר לאשר את זה.

אני ממשיכה בקריאה – סעיף 26 (קוראת את סעיף 26- נוכחות בדין). בית דין למשמעת רשאי לדון שוטר שלא בפניו רק אם ביקש זאת השוטר, או הביע הסכמתו לכך, ובית הדין סבור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שהשוטר יהיה נוכח בעת הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, והוא מיוצג בידי עורך דין.

זאת אומרת – יכול להיווצר מצב שבו עורך הדין יהיה לאורך הדיון, ללא הנאשם עצמו. לזה אתם מכוונים? שהשוטר ביקש לא להיות?

כן. לא רק זה: אדם הודה, והוא צריך לנסוע, ומשאיר את הייצוג בידי עורך הדין. האדם מיוצג. יש מישהו שעומד כאן על המשמר.

(קוראת את סעיף 26 (ג), (ד) ו – (ה) .

פה זה מצב שהוא לא ביקש, הוא פשוט לא הגיע לדיון.

בדיוק קבענו בבוקר את הדוגמה – יש אישור מסירה מהדואר הרשום. בית הדין רואה שהוא הוזמן - -

אבל מי שחתם על ההודעה הוא הילד הקטין של אותו אדם.

בדיוק. לכן, ככלל – בית הדין לא ימהר לעשות את זה - -

בית הדין לא ממהר ולא ימהר.

אבל נניח שהוא רואה ששלוש פעמים אותו אדם לא בא, והסתבר שהוא לא קיבל את ההודעות. אם הוא בא ומסביר את זה, תמיד יש אפשרות לבטל. לכן אמרתי שנקרא את זה ביחד, כי תמיד עומדת לו האפשרות לבטל.

(קוראת את סעיף 26(ה) ו- (ו).

הבעיה היחידה היא שיש פה כאילו פתח של - -

אבל זה כמו בחוק סדר הדין הפלילי.

כאשר זה לא בפניו זה גם אומר שלא היה מי מטעמו שם. בדרך כלל, בבית הדין , מהניסיון – אדם מגיע עם עורך הדין או שהוא - - ?

רובם ככולם.

כלומר, אם הוא מגיע לבית הדין יכול להיווצר מצב בו הוא לא יהיה, אבל עורך הדין שלו יהיה.

יש הערות? אין. אנחנו מאשרים את סעיף 26, פה אחד.

(מקריאה את סעיף 27). זה סעיף שהוסף. למשל – יש עובדים זרים שמתלוננים שהמשטרה התנהגה בהם לא בסדר, וצריך לגרש אותם, או תיירת שהתלוננה על יחס לא טוב, של שוטר בשדה התעופה, בנתב"ג, והיא רוצה לעזוב את הארץ.

אני חושבת שההסדר הוא ראוי.

יש הערות?

זו הוספה שהיא מאד חשובה, מאד חיונית, לדעתי. גם כי אתה יודע שהשוטרים לא יתחמקו מהדין כי העובד הזר גורש, או שהמתלונן לא רוצה להישאר בארץ, ואי אפשר לכפות עליו. זה אינטרס של ה - -

נכון, אני מסכים שזה אינטרס של הציבור, אבל השאלה שלי היא למה גבייה של עדות כזו צריכה להיות בפני הנאשם?

אלא אם כן הוחלט אחרת. אם זה היה באופן רגיל הנאשם היה נוכח תמיד, אז למה לגרוע את הזכות שלו? אנחנו בסך הכל מקדימים את הזמן, אבל לא רוצים לשנות את הזכויות של האנשים.

מאשרים את 27 פה אחד, ללא מתנגדים. בכך אנחנו נועלים את הישיבה, ואני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40



הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005

פרשנות


הגדרות
1.
בחוק זה –

"בית דין" – בית דין למשמעת או בית דין לערעורים שכוננו לפי הוראות פרק ב';

"דן יחיד" – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;

"חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו – 1986[footnoteRef:1]; [1: ס"ח התשמ"ו, עמ' 105.]


"עבירת משמעת" – כמשמעותה בסעיף 5;

"עובד שאינו שוטר" – מי שמועסק במשטרת ישראל לפי הוראות פרק ד';

"הפקודה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971[footnoteRef:2]; [2: דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390. ]


"קצין שיפוט" – קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שאינו קצין שיפוט בכיר, וכן קצין משטרה בדרגת פקד שהמפקח הכללי הסמיכו לכך בכתב, ולענין שפיטת יוצא צבא הממלא חובתו לשירות מילואים במשמר הגבול שבמשטרת ישראל לפי חוק שירות ביטחון – גם קצין משטרה בדרגת מפקח, שהמפקח הכללי הסמיכו לכך בכתב;

"קצין שיפוט בכיר" – קצין משטרה בדרגת ניצב-משנה ומעלה;

"השר" – השר לביטחון הפנים.



פרשנות
1.
לכל מונח אחר בחוק זה, תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה.

דין משמעתי

הוראות כלליות


הגדרות

1.
בפרק זה –

"מחדל" - הימנעות מעשיה שהיא חובה לפי כל דין או לפי כל הוראה אחרת שניתנה כדין;

"שוטר" – לרבות יוצא צבא הממלא חובתו לשירות סדיר או לשירות מילואים, במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון, כשהוא בשירות.


תחולת הדין המשמעתי

1.
שוטר כפוף לדין המשמעתי לפי פרק זה.

עבירת משמעת
1.
עבירת משמעת היא עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת, והמנויה בתוספת הראשונה.


העמדה לדין משמעתי

1.
העמדה לדין משמעתי של שוטר בשל עבירת משמעת, בפני דן יחיד או בפני בית דין, תהיה לפי הוראות פרק זה.


תחולה לפי מקום
1.
הדין המשמעתי יחול גם אם עבירת המשמעת נעברה, כולה או מקצתה, מחוץ לשטח ישראל; לענין זה, "שטח ישראל" – כהגדרתו בסעיף 7(ג) בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 [footnoteRef:3] (להלן – חוק העונשין). [3: ס"ח התשל"ז עמ' 226.]



יסוד נפשי בעבירות משמעת

1.
(א)
שוטר מבצע עבירת משמעת גם אם עשאה ברשלנות, אלא אם כן נאמר אחרת בהגדרת העבירה.




(ב)
בסעיף זה, "רשלנות" – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת, כששוטר סביר יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
1. שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
1. שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.


אי תחולת
דיני הראיות
הכלליים

1.
על הדיון המשמעתי לפי פרק זה לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק זה.



סדרי – דין
1.
(א)
השר יקבע את סדרי הדין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יקוים וינוהל הדיון המשמעתי לפי פרק זה.




(ב)
בכל ענין של סדרי דין, שלא נקבעו לגביו הוראות לפי פרק זה, ינהג היושב בדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק.


אין אחריות משמעתית פעמיים
1.
אין דנים שוטר בדין משמעתי על מעשה שזוכה ממנו או שהורשע בו בדין משמעתי, לפי פרק זה.



שיפוט משמעתי בנוסף לשיפוט פלילי

1.
אחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל מעשה או מחדל, ומותר לנקוט נגדו הליכי משמעת, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה או המחדל בבית משפט.



התליית הליכי משמעת
1.
(א)
הוגש נגד שוטר כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד והוגש נגד השוטר בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, יותלו הליכי המשמעת, על אף הוראות סעיף 12, עד גמר ההליכים הפליליים, והוא הדין אם כתב האישום או כתב התלונה הוגשו נגד השוטר לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט בשל העבירה הפלילית.




(ב)
הסתיימו ההליכים הפליליים או הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי חזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, בהליכי המשמעת; ואולם, אם חלפה, מיום התליית ההליכים, תקופת ההתיישנות האמורה בפסקאות (1) או (2) של סעיף 16(א) לפי הענין, לא יימשכו הליכי המשמעת אלא אם כן הורה המפקח הכללי על המשך ההליכים מטעמים מיוחדים שיירשמו.




(ג)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם התקיים אחד מאלה:

0. השוטר שנגדו הוגש כתב האישום לבית הדין למשמעת או כתב התלונה לדן יחיד הסכים להישפט בדין משמעתי לפני גמר ההליכים הפליליים נגדו;

0. בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות את המשך הליכי המשמעת על אף שטרם הסתיימו ההליכים הפליליים.


שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
1.
נמנה שוטר עם בעלי מקצוע הכפופים לשיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר, ניתן לשפוט אותו בדין משמעתי לפי פרק זה, אף אם כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר, וכן ניתן לשפוט אותו לפי החיקוק האחר, אף אם נשפט לפי פרק זה.


הליכים משמעתיים נגד מי שחדל להיות שוטר

1.
(א)
1. הוגש נגד שוטר כתב אישום או כתב תלונה בשל עבירת משמעת, ובטרם הוקרא כתב האישום או כתב התלונה בענינו חדל להיות שוטר, לחלוטין או לשעה, יופסקו ההליכים נגדו.

1. חדל נאשם, מערער או משיב להיות שוטר, לחלוטין או לשעה, לאחר הקראת כתב האישום, ובטרם הסתיים הדיון המתנהל בענינו בבית דין, יופסקו ההליכים בבית הדין, אלא אם כן החליט בית הדין, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, להמשיך בהליכים מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שטרם חלפו ששה חודשים מהיום שבו התקיים ההליך האחרון מטעם בית הדין.





(ב)
עבר אדם עבירת משמעת בהיותו שוטר שהוא יוצא צבא הממלא חובתו לשירות מילואים במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון, ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, להיות שוטר, ניתן להעמידו לדין משמעתי לפי הוראות פרק זה בשל אותה עבירה, ובלבד שטרם חלפו ששה חודשים מהיום שבו חדל להיות שוטר; הוגשו כתב אישום או כתב תלונה נגד אדם כאמור לפני שחדל להיות שוטר לחלוטין או לשעה, ניתן, על אף הוראות סעיף קטן (א) להמשיך בהליכי המשמעת נגדו ובלבד שטרם חלפו ששה חודשים מיום הגשת כתב האישום או כתב התלונה, או מהיום שבו התקיים ההליך האחרון בענינו מטעם בית הדין, לפי המאוחר מביניהם.




(ג)
הוגשו כתב אישום או כתב תלונה נגד מי שחדל להיות שוטר, או המשיך בית הדין בהליכים לגבי מי שחדל להיות שוטר, לפי הוראות סעיף זה, יראו אותו, לענין פרק זה, כשוטר, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק זה.


התיישנות עבירות

1.
(א)
לא יועמד שוטר לדין משמעתי לאחר שחלפו מיום ביצוע עבירת המשמעת תקופות התיישנות כמפורט להלן:
1. לפני בית דין למשמעת – שלוש שנים
1. לפני דן יחיד – שנה




(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), התנהלו בירור, בדיקה או חקירה בעבירת משמעת בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, יחל מנין תקופות ההתיישנות לגביה, כאמור באותו סעיף קטן, ביום ההליך האחרון של הבירור, הבדיקה או החקירה.




(ג)
הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, ולא החל הדיון בפני בית הדין למשמעת – בתוך 3 שנים מיום הגשת כתב האישום, או לפני הדן יחיד – בתוך שנה מיום הגשת כתב התלונה, יופסקו ההליכים נגד השוטר, והוא הדין אם חלק הפסקה בדיון בהליך לפני בית הדין למשמעת או הדן יחיד לתקופה העולה על התקופות האמורות, לפי הענין.

התיישנות עונשים
1.
עונש שהוטל בדין משמעתי ולא הוחל בביצועו לא יבוצע, ואם הוחל ביצועו והופסק, לא ימשיכו בו –

0. לענין עונש שהטיל בית דין – אם חלפה שנה מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין;

0. לענין עונש שהטיל דן יחיד – אם חלפו ששה חודשים מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין.



אי תלות

1.
בעניני שפיטה לפי פרק זה, אין על היושב בדין מרות זולת מרותו של הדין, ואין הוא נתון בענינים אלה למרות מפקדיו.



פומביות
הדיון
1.
(א)
דיון בבית דין ייערך בדלתיים פתוחות.




(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –

1. רשאי המפקח הכללי להורות, לפני הדיון, מנימוקים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בדרכי פעולתה של המשטרה;

1. רשאי בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, מנימוקים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך באחת מאלה:


1. לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;
1. לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין;
1. לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998[footnoteRef:4]; [4: ס"ח תשנ"ח עמ' 166]

1. הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.




(ג)
החליט המפקח הכללי או בית הדין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בדיון, כולו או חלקו.


איסור פרסום
1.
(א)
1. לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בפני בית דין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ואם המפקח הכללי הוא שהורה, לפי הוראות סעיף 19(ב)(1), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות – לא יתיר בית דין את הפרסום כאמור אלא לאחר שהובאה בפניו עמדת המפקח הכללי לענין זה.

1. הסתיים הדיון כאמור בפיסקה (1), רשאי מי שהורה על עריכת הדיון בדלתיים סגורות לפי הוראות סעיף 19, ואם בית הדין הורה כאמור – נשיא בית הדין, להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.





(ב)
1. התקיים דיון, כולו או חלקו, בדלתיים פתוחות, רשאי בית דין לאסור כל פרסום בקשר לדיון, לרבות שם המתלונן, מסמכים שהוגשו לבית הדין, פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין או גזר הדין, והכל אם ראה כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בשלומו של אדם או בדרכי פעולתה של המשטרה;

1. הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי נשיא בית הדין להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.





(ג)
המפרסם דבר שפרסומו נאסר לפי הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים.




(ד)
הסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.


הפרעות
לדיונים
1.
(א)
בית דין רשאי לצוות על הרחקתו של כל אחד מאלה מאולם בית הדין בעת הדיון:

1. מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין;

1. מי שיש בנוכחותו, לדעת בית הדין, כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.




(ב)
ציווה בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר שימוש בכוח סביר לשם ביצוע ההרחקה, אם מצא כי הדבר נדרש, ובלבד שהזהיר את מי שציווה על הרחקתו כי בכוונתו לעשות כן.




(ג)
ציווה בית הדין, לפי הוראות סעיף קטן (א), על הרחקתו של צד להליך, יובאו ההליכים לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.


בזיון
בית דין

1.
(א)
בית דין, הדן בענין שבשיפוטו, רשאי להטיל קנס בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג), על מי שמתקיים בו אחד מאלה, בין אם הוא שוטר ובין אם אינו שוטר:

1. הוא הוזמן כדין לבית דין ולא התייצב או עזב לפני שקיבל רשות לעשות כן, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו או לעזיבתו;

1. הוא נדרש כדין על ידי בית דין להמציא מסמך שברשותו ולא המציאו ללא הצדק חוקי;

1. בהיותו עד בבית דין לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת ללא הצדק חוקי.




(ב)
בית דין רשאי להטיל על אדם קנס לפי הוראות סעיף קטן (א), אף שלא בפניו.



(ג)
קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על מחצית הסכום האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977[footnoteRef:5], וייגבה בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי. [5: ס"ח התשל"ז, עמ' 226.]





(ד)
על החלטת בית דין למשמעת לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית הדין לערעורים.


צו הבאה
1.
(א)
נאשם, משיב, או מי שהוזמן להעיד בבית דין, שלא התייצב, או שלא המציא מסמך לבית דין, אם הצטווה לעשות כן, רשאי בית הדין, אם שוכנע כי אותו אדם נמנע מלבוא או מלהמציא את המסמך בלא הצדק סביר, לצוות על הבאתו לפני בית הדין בזמן שיקבע בצו, ובלבד שהזהירו כי בכוונתו לעשות כן.




(ב)
על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984[footnoteRef:6], בשינויים המחויבים. [6: ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.]



רציפות הדיון

1.
כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית דין למשמעת לדחות את מועד תחילת הדיון או את המשכו; הוחל בגביית הראיות, יימשך הדיון ברציפות, ככל שניתן הדבר.


ייצוג שוטר בדין משמעתי
1.
(א)
בדיון בפני בית דין, רשאי שוטר שהוא נאשם, מערער או משיב, להיות מיוצג על ידי עורך דין.




(ב)
בדיון בפני דן יחיד, שוטר, שהוא נאשם או עורר, אינו רשאי להיות מיוצג.


נוכחות בדין

1.
(א)
בכפוף להוראות סעיף זה, לא יידון שוטר בדין משמעתי שלא בפניו.




(ב)
בית דין למשמעת רשאי לדון שוטר שלא בפניו אם ביקש זאת השוטר או הביע הסכמתו לכך, ובית הדין סבור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שהשוטר יהיה נוכח בעת הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, והוא מיוצג על ידי עורך דין.




(ג)
בית דין למשמעת רשאי לדון שוטר ולגזור את דינו שלא בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו שלא בפניו, ובית הדין סבור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא יהא בכך משום עיוות דין, ואולם לא יגזור בית דין עונש מחבוש על השוטר שלא בפניו.




(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו – (ג), רשאי בית דין למשמעת, בכל שלב של הדיון, לצוות על התייצבותו של השוטר.




(ה)
נגזר דינו של שוטר שלא בפניו, רשאי בית הדין, לבקשת השוטר, לבטל את הדיון, לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין, אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לשוטר פסק הדין, ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.




(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית דין לצוות על הרחקתו של השוטר, לפי הוראות סעיף 21.


גבייה מוקדמת של עדות

1.
(א)
הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת וטרם החל הדיון, רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבותה במהלך הדיון; החל בירור או נפתחה חקירה בעבירת משמעת וטרם הוגש כתב אישום רשאי לעשות כן נשיא בית הדין למשמעת, לבקשת תובע או לבקשת שוטר העשוי להיות נאשם בעבירה.




(ב)
עדות כאמור בסעיף קטן (א) תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם, אלא אם כן החליט בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם.

דן יחיד


דרגת דן יחיד

1.
(א)
דרגת דן יחיד תהיה גבוהה בשתי דרגות לפחות מדרגת הנאשם, ואולם רשאי המפקח הכללי לדון נאשם אף אם דרגת הנאשם נמוכה מדרגתו בדרגה אחת בלבד.




(ב)
היה הנאשם שוטר שדרגתו מפקח ומעלה, יהיה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר בלבד.


פסלות דן יחיד

1.
(א)
דן יחיד יפסול עצמו מלשבת בדין, מיוזמתו או לפי בקשה מנומקת מאת הנאשם, אם סבר כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול הדיון, או כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים לעשות כן.




(ב)
החליט הדן יחיד לפסול עצמו מלשבת בדין, יועבר הדיון לדן יחיד אחר; החליט הדן יחיד שלא לפסול את עצמו מלישב בדין, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.




(ג)
החליט המפקח הכללי לפסול עצמו מלשבת בדין בענינו של נאשם בדרגת תת-ניצב ומעלה, יועבר הדיון על אף הוראות סעיף 28 לרב-ניצב או לשופט שיצאו לקצבה ושימנה השר לענין זה.


פסק

1.
(א)
בתום הדיון יחליט דן יחיד, מנימוקים שיירשמו, לזכות את הנאשם, או להרשיעו – אם מצא אותו אשם; הרשיע דן יחיד את הנאשם- יגזור את דינו.




(ב)
לא יגזור דן יחיד דינו של נאשם מבלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעונש, לרבות הבאת עדים.


חובת זימון מתלונן

1.
(א)
דן יחיד הדן בעבירת משמעת על פי תלונה של מי שנפגע במישרין מעבירת המשמעת, לא יזכה את הנאשם אלא לאחר שנתן לנפגע כאמור הזדמנות להשמיע עדותו בפניו.




(ב)
זוכה נאשם בלא שניתנה לנפגע הזדמנות להשמיע עדותו, כאמור בסעיף קטן (א), בטל הפסק, ולענין זה לא יחולו לגביו הוראות סעיף 11.


הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות
שלא נטענו בכתב התלונה

1.
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב התלונה, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.


הרשעה בעבירות משמעת אחדות
1.
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מעבירות המשמעת שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.




1. לגבי נאשם שהוא יוצא צבא הממלא חובתו לשירות סדיר במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון – קנס שאינו עולה על שליש משכר יסוד חודשי שלו בשעת הטלת העונש;

1. לגבי נאשם שהוא יוצא צבא הממלא חובתו לשירות מילואים במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון – קנס שאינו עולה על שליש משכר יסוד חודשי שהיה משולם לנאשם לו היה שוטר קבע בדרגתו, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל;

1. לגבי נאשם שחדל להיות שוטר – קנס שאינו עולה על שליש מהשכר הממוצע במשק, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995[footnoteRef:7] (בחוק זה – השכר הממוצע במשק); [7: ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.]


1. לגבי נאשם אחר – קנס שאינו עולה על שכר של עשרה ימים, כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל.


(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על עשרה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר.

1. בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב משטרתי – פסילת רשיון נהיגה משטרתי לתקופה שאינה עולה על 60 ימים.

1. לגבי נאשם שהוא יוצא צבא כאמור בפסקת-משנה (ג)(1), כשהוא בשירות – מחבוש לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.



דחיית ביצוע עונש
1.
דן יחיד רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו במעמד מתן הפסק, ואם הוגש ערר- גם לאחר מתן הפסק וכל עוד לא החל הדיון בערר; החל הדיון בערר – תהא הסמכות האמורה, נתונה לדן בערר.

ערר על פסק
1.
(א)
שוטר שהרשיעו דן יחיד, רשאי, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק, להגיש ערר על הפסק ואם חויב בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 71 – גם על החיוב כאמור, בדרך שקבע השר.




(ב)
בערר ידון קצין שיפוט בכיר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת הדן יחיד שנתן את הפסק ושמונה לכך בדרך שקבע השר.




(ג)
קצין שיפוט בכיר שמונה לדון בערר רשאי לדון בו, אף אם הוגש לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם הוכח, להנחת דעתו, כי היה הצדק סביר לאיחור.




(ד)
העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה החלטה בערר.




(ה)
הוראות סעיף 29 יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מי שדן בערר.


סופיות פסק של רב ניצב ושל שופט

1.
על אף הוראות סעיף 36(א), פסק של המפקח הכללי בשבתו כדן יחיד או פסק של רב-ניצב או שופט, שאליו הועבר הדיון, לפי הוראות סעיף 29(ג), הוא פסק סופי.


סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר

1.
(א)
קצין שיפוט בכיר הדן בערר רשאי –

2. לקבל את הערר ולזכות את הנאשם;

2. להקל בעונש;

2. לדחות את הערר;

2. להרשיע בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.




(ב)
היה הערר על חיוב בתשלום פיצויים לפי סעיף 71, רשאי קצין השיפוט הבכיר הדן בערר לבטל את החיוב בתשלום או להפחית את שיעור הפיצויים.

בית הדין למשמעת


כינון
בית דין למשמעת

1.
המפקח הכללי יכונן, בצו, בית דין למשמעת שידון שוטרים בעבירות משמעת, ויקבע את מקום מושבו.


מינוי
נשיא
בית
הדין

1.
המפקח הכללי ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא קצין משטרה בכיר שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, ועורך דין.


מינוי מותב בית הדין

1.
(א)
מותב בית דין למשמעת יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות עורכי דין; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע המפקח הכללי.




(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית דין למשמעת הדן בעבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8 או 19 בתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין למשמעת, כמפורט להלן:
0. שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד, לפחות, עורך דין;
0. נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.





דרגת שופט
1.
בבית דין למשמעת לא יישב שופט שדרגתו נמוכה מדרגת נאשם.


בית דין למשמעת בשופט אחד
1.
על אף הוראות סעיף 41(א), ידון בית דין למשמעת בשופט אחד, אם הורה זאת המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, ולענין עבירת משמעת לפי פרט 19(א) לתוספת הראשונה – אם הורה זאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; שופט כאמור יהיה קצין משטרה בכיר שהוא עורך דין, שימנה נשיא בית הדין למשמעת מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף 41(א).


הרחבת סמכות
1.
מותב בית דין למשמעת שמונה לפי הוראות סעיף 41(ב), מוסמך לדון בעבירות משמעת נוספות על אלה המנויות באותו סעיף, ובלבד שהן כלולות באותו כתב אישום, או שהתגלו במהלך הדיון.


אב בית דין

1.
(א)
יושב בדין נשיא בית דין – יהיה הוא אב בית הדין;
לא יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הבכיר בדרגה אב בית הדין ואם אין בכיר בדרגה, ייקבע אב בית הדין על ידי נשיא בית הדין.




(ב)
אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין ורשאי הוא להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.


מינוי תובע

1.
המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה עורך דין שהוא קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, שייצג אותו וישמש תובע בבית הדין למשמעת.


בקשה לפסלות שופט

1.
בעל דין רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בבקשה מנומקת לפסול שופט היושב בדינו; נענה בית הדין לבקשה – ימונה שופט אחר תחתיו; נדחתה הבקשה – רשאי בעל דין לערור על הדחייה לפני המפקח הכללי בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל.


הכרעת הדין
1.
בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת, מנימוקים שיירשמו, (להלן – הכרעת הדין) לזכות את הנאשם, או להרשיעו – אם מצא אותו אשם.


הרשעה בעבירה על-פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום

1.
בית דין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.


הרשעה בעבירות אחדות
1.
בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.


ראיות לענין העונש
1.
הורשע נאשם בעבירה, רשאים התובע והנאשם להביא ראיותיהם לענין העונש, לרבות ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם.


סמכות ענישה של בית דין למשמעת
1.
(א)
הורשע נאשם בעבירה יגזור בית הדין את דינו ויטיל עליו עונשים אלה, כולם או חלקם –

3. נזיפה;

3. נזיפה חמורה;

3. קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 34 (2)(ג), לפי הענין;

3. ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;

3. מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;

3. הורדה בדרגה;

3. בעבירה הכרוכה בנהיגה ברכב משטרתי – פסילת רשיון נהיגה משטרתי לתקופה שאינה עולה על 90 ימים.




(ב)
לא יוטל עונש ריתוק או מחבוש לפי סעיף זה על מי שחדל להיות שוטר.




(ג)
הורדה בדרגה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שתיקבע בפקודות משטרת ישראל, ואולם רשאי בית הדין לקבוע תקופה אחרת מטעמים שיירשמו.


דחיית ביצוע עונש
1.
(א)
בית דין רשאי, לבקשת נאשם ומנימוקים שיירשמו, במעמד מתן גזר הדין, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו.




(ב)
ניתן גזר דין, רשאי אב בית הדין שגזר את הדין, לבקשת נאשם ומנימוקים שיירשמו לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו, גם לאחר מתן גזר הדין.




(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), ערער הנאשם על פסק הדין, יגיש את בקשתו לדחיית ביצוע העונש או לקביעת תנאים לביצועו לנשיא בית הדין לערעורים, שתהא נתונה לו הסמכות האמורה בסעיף זה.


בית דין שנחלקו בו הדעות

1.
בית דין שנחלקו בו הדעות תכריע דעת הרוב; לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו תכריע דעת אב בית הדין.

בית דין לערעורים


כינון בית דין לערעורים

1.
השר יכונן, בצו, בית דין לערעורים, שידון בערעורים על פסקי דין של בית דין למשמעת ויקבע את מקום מושבו.


מינוי נשיא בית הדין לערעורים

1.
השר ימנה נשיא לבית הדין לערעורים שהוא קצין משטרה בכיר שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, ובלבד שדרגתו תהיה גבוהה מדרגת נשיא בית הדין למשמעת.

מינוי מותב בית דין לערעורים

1.
מותב בית הדין לערעורים יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות, עורכי דין; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע המפקח הכללי.


דרגת שופט

1.
בבית הדין לערעורים לא יישב שופט שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם.


בקשה לפסלות שופט בערעור
1.
בעל דין רשאי לפנות לבית הדין לערעורים בבקשה מנומקת לפסול שופט היושב בדינו; נענה בית הדין לערעורים לבקשה, ימונה שופט אחר תחתיו; נדחתה הבקשה, רשאי בעל הדין לערור על הדחייה בפני השר בדרך שקבע השר.


זכות ערעור

1.
(א)
נאשם שהורשע בבית דין למשמעת, וכן המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשאים, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, לערער על הכרעת הדין, על גזר הדין או על פסק הדין כולו, ורשאים הם לעשות כן גם אם חדל הנאשם להיות שוטר.




(ב)
ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור כאמור בסעיף קטן (א) מן היום שבו הומצא לו פסק הדין, בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל.


הגשת כתב ערעור
1.
ערעור יהיה בהגשת כתב ערעור לבית הדין לערעורים, חתום בידי המערער או בא-כוחו, בדרך שקבע השר.


ייצוג המפקח הכללי


1.
המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה עורך דין שהוא קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, שייצג אותו לפני בית הדין לערעורים, כמשיב או כמערער, לפי הענין.


חזרה מערעור
1.
מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הערעור, אולם משהסתיימו טענות בעלי הדין, לא יחזור בו מערעורו אלא ברשות בית הדין לערעורים.


דיון בערעור בפני בעלי הדין

1.
(א)
הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית הדין לערעורים לדון בערעור שלא בפניו, ואם לא התייצב המערער – רשאי הוא לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.




(ב)
נדחה ערעורו של נאשם בשל אי התייצבותו, יבטל בית הדין לערעורים את ההחלטה על דחיית הערעור על פי בקשת המערער, וישמע את הערעור, אם נוכח כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהחלטת הדחייה הודעה למערער, ואולם רשאי בית הדין לערעורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.


סמכות
בית הדין לערעורים
1.
בית הדין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:

1. לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;

1. לדחות את הערעור;

1. לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין למשמעת על הנאשם עונש חמור משהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;

1. להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.






סמכות נשיא בית הדין לערעורים

1.
לנשיא בית הדין לערעורים תהיה סמכות לדון בכל ענין שבסדרי דין, הנתונה לפי פרק זה לבית הדין לערעורים, וכן סמכות לעשות פעולה שבית הדין נדרש לעשותה, ובכלל אלה:

1. הארכת מועדים להגשת ערעור לאחר שעברה התקופה להגשתו כאמור בסעיף 60, אם מצא כי יש הצדק סביר לעשות כן;
1. דחיית ביצוע עונש, הפסקתו או קביעת תנאים לביצועו.


פסק דין סופי
1.
פסק דין של בית דין לערעורים הוא סופי.




סימן ה' – משפט חוזר


עילות לקיום משפט חוזר
1.
נשיא בית הדין לערעורים רשאי להורות כי בית הדין לערעורים, או בית דין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין משמעתי שנפסק בו סופית, גם אם חדל הנאשם להיות שוטר, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

1. בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
1. הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
1. אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע בראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
1. התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.


הזכאים לבקש משפט חוזר

1.
הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן למפקח הכללי או למי שהוא הסמיך לכך.


פיצוי על הרשעה או על ענישה שבוטלה
1.
(א)
במשפט חוזר יהיו לבית הדין לערעורים או לבית הדין למשמעת כל הסמכויות הנתונות להם לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו, כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.




(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישור בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי.







סימן ו' – דרכי ענישה


חיוב בפיצויים


1.
(א)
בית דין או דן יחיד שהרשיע שוטר בעבירת משמעת רשאי לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים על נזק לרכוש שנגרם במישרין עקב העבירה, ובית דין – גם בתשלום פיצויים על נזק לגוף שנגרם כאמור; ואולם לא יחייב בית דין או דן יחיד נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה בסכום העולה על המפורט להלן:
1. לגבי יוצא צבא הממלא חובתו לשירות מילואים במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון – שכר יסוד חודשי שהיה משולם לנאשם לו היה שוטר קבע בדרגתו, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל;
1. לגבי מי שחדל להיות שוטר – השכר הממוצע במשק;
1. לגבי נאשם אחר – שכרו החודשי האחרון ששולם לו לפני הטלת החיוב.




(ב)
חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין.


מחבוש על תנאי
1.
(א)
הוטל על נאשם בדין משמעתי עונש מחבוש, רשאי דן יחיד או בית דין להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.




(ב)
מי שנידון לעונש מחבוש על תנאי לא ישא עונשו אלא אם כן עבר, בתוך התקופה שנקבעה בגזר דינו, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בפרק זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין (בפרק זה – עבירת משמעת נוספת), והורשע בעבירת המשמעת הנוספת, בתוך תקופת התנאי או לאחריה.




(ג)
תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין.




(ד)
קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; היתה העבירה כאמור עבירה המפורטת בפרטים (1) או (3) בתוספת הראשונה, תתואר ההתנהגות העברינית המהווה אותה; אוזכרה הוראת חוק ובוטלה לאחר מכן, והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.




(ה)
נאשם שנידון למחבוש על-תנאי והורשע בשל עבירת משמעת נוספת, יורה בית הדין או הדן יחיד על הפעלת המחבוש על תנאי.




(ו)
הוטל על נאשם מחבוש בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש המחבוש על תנאי, ישא את שתי תקופות המחבוש בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירה הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.


הארכת תקופת התנאי
1.
(א)
בית דין או דן יחיד שהרשיע נאשם בעבירת משמעת נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי, על אף הוראות סעיף 72(ה) ובמקום לצוות על הפעלת המחבוש על תנאי, להורות על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי.




(ב)
לא ישתמש בית דין או דן יחיד בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לגבי ההרשעה הראשונה של נאשם בשל עבירת משמעת נוספת.




(ג)
האריך בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת ביום מתן פסק הדין.


נשיאת מספר עונשי מחבוש

1.
נאשם שנידון בדין משמעתי לעונש מחבוש, ולפני שנשא את כל עונשו חזר ונידון בדין משמעתי לעונש מחבוש, יישא עונש מחבוש אחד של התקופה הארוכה ביותר; ואולם רשאי בית הדין או הדן יחיד המטיל את העונש המאוחר להורות כי הנידון יישא את שני עונשי המחבוש, כולם או חלקם, בזה אחר זה, ובלבד שתקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.


ביטול עונש או הקלה בו
1.
(א)
המפקח הכללי רשאי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל עונש שהוטל בדין משמעתי בפסק דין סופי, להפחית ממנו או להחליפו בעונש קל ממנו.




(ב)
חויב שוטר בדין משמעתי בפסק דין סופי, בתשלום פיצויים לפי סעיף 71, בשל נזק שנגרם לרכוש המשטרה, רשאי המפקח הכללי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.


פיטורים עקב דין משמעתי או פלילי
1.
המפקח הכללי רשאי לפטר שוטר שנידון בדין משמעתי או בפלילים אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין השוטר מתאים להמשיך ולשרת במשטרה, ובלבד שקצין משטרה בכיר לא יפוטר אלא באישור השר.


גביית קנסות ופיצויים
1.
(א)
התחייב שוטר בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים, ייגבו הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי מהסכומים המגיעים לו עקב שירותו במשטרה, בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל, ובלבד ששיעור הניכוי ממשכורתו החודשית לא יעלה בחודש אחד על השיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958[footnoteRef:8]; לא ניתן לגבות את הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי כאמור, ייגבו בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית המשפט בהליך פלילי. [8: ס"ח התשי"ח, עמ' 92.]





(ב)
קנסות ופיצויים שנגבו כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לקרן הכללית של משטרת ישראל.




(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), התחייב שוטר בדין משמעתי לשלם פיצויים לפי הוראות סעיף 71(א) לאדם שניזוק עקב העבירה, ישולמו הפיצויים לאותו אדם.


מקום נשיאת עונש מחבוש
1.
(א)
שוטר שהוטל עליו עונש מחבוש ישא את עונשו במיתקן משטרתי שקבע המפקח הכללי; הוטל עונש מחבוש על יוצא צבא הממלא חובתו לשירות סדיר או לשירות מילואים במשטרת ישראל לפי חוק שירות ביטחון, ישא את עונשו במתקן משטרתי כאמור, או במיתקן צבאי שקבע המפקח הכללי בהסכמת ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל.




(ב)
המפקח הכללי יקבע את סדרי המנהל, המשמר, המשטר והמשמעת במיתקן משטרתי שנקבע לנשיאת עונש מחבוש.


תנאי המחבוש

1.
(א)
שוטר הנושא עונש מחבוש יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.




(ב)
שוטר כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי לכל אלה:

1. לתנאי תברואה הולמים, לתנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, לטיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ולתנאי השגחה מתאימים על פי דרישת רופא;
1. למיטה, למזרן ולשמיכות לשימושו האישי ולהחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל;
1. למזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;
1. לתנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;
1. להליכה יומית באוויר הפתוח, אם תנאי המקום מאפשרים זאת, בתנאים ובמועדים שייקבעו בפקודות משטרת ישראל; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של שמירה על שלומו של השוטר;
1. לקבלת מבקרים, לשליחת מכתבים ולקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.




(ג)
שוטר הנושא עונש מחבוש, ישמור על הסדר ועל הרכוש במקום המחבוש, ישמור על הניקיון בתאו וימלא אחר ההוראות בדבר סדרי המשטר והמשמעת במקום המחבוש.


אמצעי ריסון ומשמעת

1.
(א)
ניתן לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, נגד שוטר המוחזק במחבוש, כשקיים חשש כי הוא עומד להימלט או לגרום נזק לגוף או לרכוש, כדי למנוע את הבריחה או את הנזק כאמור וכדי להשליט סדר ומשמעת במקום המחבוש.




(ב)
שוטר המוחזק במחבוש, שלא מילא חובות שהוא חייב בקיומן במקום המחבוש, ניתן לנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני הקצין הממונה על המיתקן; בסעיף קטן זה, "אמצעי משמעת" – אחד או יותר מאלה: שלילת זכותו של השוטר להחזיק חפצים, שלילת זכותו למבקרים, שלילת זכותו לשליחת מכתבים ולקיום קשר טלפוני או החזקתו בבידוד במקום המחבוש לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים רצופים.

הוראות שונות


חיסיון
1.
(א)
אין אדם חייב למסור, ודן יחיד או בית דין לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, בשלומו של אדם, בדרכי פעולתה של המשטרה או באינטרס ציבורי חשוב אחר, אלא אם כן מצא שופט בית הדין לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה.




(ב)
הוגשה לבית דין למשמעת תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין, על פי בקשת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.




(ג)
הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971[footnoteRef:9] יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה. [9: דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.]



שתיקת נאשם

1.
הימנעות נאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה, וכן סיוע לראיות התביעה במקום שסבר בית הדין כי דרוש להן סיוע.


קבילות אמרה

1.
אמרה שנתן נאשם בהליך משמעתי, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי.


פסק דין במשפט פלילי

1.
הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי במשפט פלילי שנוהל נגד שוטר, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו שוטר.


תקופות שלא יבואו במנין תקופת שירות בטחון
1.
תקופת מאסר או מחבוש שנשא שוטר הממלא חובתו לשירות סדיר או לשירות מילואים במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון, או תקופה שבה נעדר מן השירות שלא כדין ושעליה נידון, לא תבוא במנין תקופת שירות ביטחון לפי חוק שירות בטחון, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מאת דן יחיד, בית דין, או בית משפט.



אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות
1.
(א)
שוטר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט (5) לתוספת הראשונה או שנעדר מן השירות באחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות:
1. השוטר היה נתון במעצר או ששוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות;
1. השוטר היה נתון במאסר או במחבוש.




(ב)
המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, על אף הוראות סעיף קטן (א), להורות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי ישולם לשוטר כאמור בסעיף קטן (א), השכר שהיה מקבל, כולו או חלקו, לולא התקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א).


שמירת סמכויות השר והמפקח הכללי
1.
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשר או למפקח הכללי לגבי השוטר לפי החוק או הפקודה.

בירור קבילות שוטרים


הגדרות
1.
בפרק זה –

"מעשה" – לרבות מחדל ופיגור בעשייה, כאמור בסעיף 96;

"סוהר" – כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971[footnoteRef:10], שסופח למשטרת ישראל; [10: דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 21, עמ' 459.]


"שוטר" – לרבות יוצא צבא הממלא חובתו לשירות סדיר או לשירות מילואים, במשטרת ישראל לפי חוק שירות בטחון, אלא אם כן נאמר אחרת.

"שוטר נפגע" או "סוהר נפגע" – שוטר או סוהר שנעשה לגביו מעשה.


מינוי נציב קבילות שוטרים
1.
(א)
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ימנה נציב קבילות שוטרים (בחוק זה – נציב הקבילות); תקופת כהונתו של נציב הקבילות תהיה חמש שנים מיום מינויו.




(ב)
הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל המען למשלוח הקבילות תפורסם ברשומות.




(ג)
השר ימנה ממלא מקום לנציב הקבילות.

פקיעת כהונה
1.
נציב הקבילות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

1. התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

1. הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כנציב הקבילות.



העברה מכהונה
1.
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי להעביר את נציב הקבילות מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, אם נבצר ממנו למלא את תפקידיו תקופה העולה על ששה חודשים רצופים.


מילוי מקום נציב הקבילות
1.
(א)
נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא את תפקידיו, ישמש ממלא מקומו כנציב הקבילות, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי השר להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות שבהן ישמש ממלא המקום כנציב הקבילות, לא יעלה על ששה חודשים.




(ב)
התפנתה משרתו של נציב הקבילות וטרם התמנה אחר במקומו, ישמש ממלא מקומו כנציב הקבילות, עד למינוי נציב הקבילות כאמור בסעיף 89.


הרשאים להגיש קבילה
1.

1. אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה שנעשה לגביו בעת היותו שוטר או בעת היותו סוהר;
1. אדם מטעמו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, ובתנאי שאותו אדם אינו שוטר או סוהר, לפי הענין; נפטר השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע - הורהו, בן זוגו, בנו, בתו, אחיו או אחותו.


הנקבל
1.
קבילה ניתנת להגשה על מי שבעת עשיית המעשה היה שוטר (בפרק זה - הנקבל).


הגשת קבילה
1.
קבילה תומצא בכתב, במישרין, לנציב הקבילות, ותהא חתומה בידי מגישה; בקבילה יצוינו כל אלה:

1. שמו, מספרו האישי, דרגתו, תפקידו ומענו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, והיחידה המשטרתית שבה הוא משרת או שירת, או שאליה הוא מסופח או סופח; הגיש את הקבילה אדם כאמור בסעיף 93(2), יצוינו בה גם שמו ומענו של מגיש הקבילה;
1. פרטי זהותו של הנקבל, ואם אין בידי מגיש הקבילה פרטים כאמור - כל פרט שיש בו כדי לסייע לזיהויו;
1. תיאור מפורט של המעשה, לרבות הפגיעה שנגרמה בעקבותיו, המועד שבו אירע, זהות העדים ככל שישנם, וכל פרט אחר הנוגע לענין ושיש בו כדי לסייע לבירור יעיל של הקבילה;
1. הוגשה לגורם רשמי, משטרתי או אחר, פניה בנושא הקבילה – זהות הגורם, והתייחסותו אם התקבלה.



נושא לקבילה
1.
נושא לקבילה הוא מעשה שמתקיימים בו כל אלה:

1. הוא נוגע לשירותו במשטרה של שוטר או סוהר;
1. הוא פוגע, במישרין, בשוטר או בסוהר או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
1. הוא נעשה ללא סמכות חוקית, או שהוא בניגוד לחיקוק, לפקודות, להוראות המחייבות במשטרה, או למינהל תקין, או שיש בו פסול אחר על פי דין, או שיש בו משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט.


קבילות שאין לבררן
1.

1. קבילה הנוגעת לענין שהליך לגביו תלוי ועומד בבית משפט, בבית דין או בפני דן יחיד, או שניתן לגביו פסק דין בבית משפט, בבית דין או בידי דן יחיד;
1. קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין או של דן יחיד;
1. קבילה על מעשה שהוא עבירה שבקשר עמה התנהלה או מתנהלת חקירה על פי דין.


קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
1.
על אף הוראות סעיף 96, בקבילות אלה לא יהיה בירור אלא אם כן מצא נציב הקבילות, מנימוקים שיירשמו, כי קיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:

1. קבילה, שאינה מנויה בסעיף 97, בענין שניתנה לגביו החלטה שעליה ניתן או היה ניתן להגיש השגה, ערר או ערעור;
1. קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום עשיית המעשה נושא הקבילה, או מהיום שבו נודע לקובל על המעשה כאמור;
1. קבילה על מעשה שעל פי טיבו ראוי שיבורר בידי מפקדו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, או בידי גורם אחר במשטרה;
1. קבילה על מעשה שפגיעתו בשוטר הנפגע או בסוהר הנפגע היא מזערית;
1. קבילה בענין שהתברר או שמתברר כתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין במשטרה, לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, או במשרד לביטחון הפנים;
1. קבילה נגד מי שחדל להיות שוטר לפני בירורה, והיא מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.


פתיחת הבירור
1.
(א)
משהוגשה קבילה יפתח נציב הקבילות בבירורה, אלא אם כן מצא כי מתקיים אחד מאלה:

1. הקבילה אינה ממלאת אחר הוראה מהוראות סעיפים 93, 94, או 96;
1. הקבילה אינה ממלאת, בפרט מהותי, אחר הוראה מהוראות סעיף 95;
1. אין לברר את הקבילה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 97 או 98;
1. הקבילה קנטרנית או טרדנית;
1. הקבילה אינה ראויה לבירור מטעם שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (4), שיירשם.




(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), העלתה הקבילה, על פניה, חשד לביצוע עבירה פלילית, יודיע על כך נציב הקבילות למחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, או ליחידת החקירות המוסמכת לחקור את העבירה, לפי הענין, וימשיך בבירור הקבילה בתאום עמה.




(ג)
החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע לקובל, בכתב, שלא יברר את הקבילה, ויציין את העילה לכך.




(ד)
החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה כאמור בסעיף קטן (א), ומצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק העברת הקבילה לבירור על ידי גורם אחר במשטרה, רשאי הוא להעביר את הקבילה לאותו גורם, ובלבד שהסכים לכך השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע.


דרכי הבירור
1.
(א)
נציב הקבילות רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה, והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.




(ב)
נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת הנקבל ולידיעת מפקדו של הנקבל, וייתן להם הזדמנות להשיב עליה, ורשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה בתוך תקופה הנקובה בדרישתו.




(ג)
ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו נציב הקבילות על כך וייתן לו הזדמנות לטעון טענותיו בתוך תקופה שיקבע.




(ד)
על הבירור לפני נציב הקבילות או לפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט- 1968[footnoteRef:11], בשינויים המחויבים לפי הענין, וכן יחולו הוראות סעיף 27(ב) לחוק האמור על אדם שאינו שוטר שהוזמן להתייצב לפניהם. [11: ס"ח התשכ"ט, עמ' 28.]





(ה)
הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינן באות לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[footnoteRef:12] (בפרק זה - פקודת הראיות). [12: דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18 , עמ' 421.]



הגשת סיוע
1.
(א)
שוטר לא יעשה דבר שיש בו כדי למנוע, לעכב, להפריע או לשבש הגשת קבילה לנציב הקבילות, העברתה או בירורה.




(ב)
שוטר ייענה לדרישת נציב הקבילות או מי שהוא הסמיך לכך, להגיש חוות דעת מקצועית, וכל מידע או סיוע אחר הדרושים לקידום בירורה של קבילה.


הפסקת הבירור

1.
(א)
נציב הקבילות יפסיק את בירור הקבילה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה לפי פרק זה, ויהיה רשאי להפסיקו בכל אחת מאלה:
1. הקובל ביטל את קבילתו;
1. נציב הקבילות נוכח שענין הקבילה בא על תיקונו או שלא ניתן להגיע בו להכרעה;
1. הנקבל חדל להיות שוטר והקבילה מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.




(ב)
הפסיק נציב הקבילות את בירור הקבילה, יודיע על כך, בכתב, לקובל, לנקבל ולמפקדו של הנקבל, ויציין את הנימוקים לכך.


תוצאות הבירור
1.
(א)
מצא נציב הקבילות שהקבילה היתה צודקת, כולה או חלקה, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל, לכל גורם אחר במשטרה שיראה לנכון ולקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לכך; נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע בפני כל גורם במשטרה על הצורך בתיקון ליקוי או עוול שהעלה הבירור ולהמליץ על הדרך לתיקונם או למניעת הישנותם.




(ב)
המליץ נציב הקבילות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע קצין המשטרה שהוסמך כאמור באותו סעיף קטן, בכתב, לנציב הקבילות בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחודשיים מיום קבלת ההמלצה על הצעדים שננקטו לביצועה; לא ננקטו צעדים כאמור, יציין זאת קצין המשטרה, בצירוף הנימוקים לכך.




(ג)
מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה צודקת, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל ולכל גורם אחר במשטרה שיראה לנכון, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.




(ד)
העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה פלילית, ישלח נציב הקבילות הודעה על כך למנהל המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים או ליחידת החקירות הנוגעת בדבר; העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירת משמעת, יודיע נציב הקבילות על כך לראש אגף משאבי אנוש במשטרה.




(ה)
לא יינקטו הליכים משמעתיים נגד שוטר או סוהר שקבילתו נמצאה בלתי צודקת, אלא אם כן נציב הקבילות קבע כי הקבילה היתה כוזבת, והמליץ בפני ראש אגף משאבי אנוש במשטרה או בפני ראש המטה בשירות בתי הסוהר, לנקוט נגדו הליכים משמעתיים.


סייגים להודעה
1.
(א)
הודעה של נציב הקבילות לפי סעיף 103 לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה, אשר גילויים נאסר על פי הוראות סעיפים 44 או 45 לפקודת הראיות.




(ב)
ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביע שר את דעתו לפי סעיפים 44 או 45 האמורים באותו סעיף קטן, יבקש נציב הקבילות את חוות דעת השר הנוגע לענין לפני שייתן את הודעתו.




(ג)
בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו בכל אחת מאלה:
1. כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד מסוים או העלאה בדרגה, או בענין תוכנה של חוות דעת לגבי השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע לגבי פיטוריו מהמשטרה;
1. כשגילויים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;
1. כשיש לדעתו בגילויים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;
1. כשיש לדעתו בגילויים כדי לפגוע בסדר הטוב או במשמעת במשטרה.


זכויות וסעדים
1.
(א)
החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בענין קבילה אין בהם כדי –
1. להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי, בבית דין או בבית משפט, שלא היו לו לפני כן;
1. למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, בפקודות או בהוראות אחרות המחייבות במשטרה, לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.




(ב)
החלטות נציב הקבילות לפי פרק זה הן סופיות, ואין לערער עליהן לפני בית משפט.


חובת סודיות
1.
נציב הקבילות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב הקבילות את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם במסגרת תפקידם, ולא לגלותה, אלא לשם ביצוע המוטל עליהם לפי פרק זה.


דין וחשבון
1.
נציב הקבילות יגיש לשר ולועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון בכתב על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר קבילות, ורשאי הוא להגיש להם דין וחשבון כל אימת שיראה לנכון לעשות כן.


אי תלותו של נציב הקבילות
1.
אין על נציב הקבילות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי פרק זה זולת מרותו של הדין.

עובדים שאינם שוטרים


תחומי העסקת עובדים שאינם שוטרים

1.
המפקח הכללי רשאי להעסיק עובדים במשרות פנויות בתקן שאושר לענין זה במשטרת ישראל, למילוי תפקידים שלצורך מילויים לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר, המפורטים בתוספת השניה.


תחולת הוראות והתאמתן
1.
הוראות פרק ב' והתוספת הראשונה, וכן הוראות סעיפים 10 (2), 13, 16, 20 עד 22, 49ט, – 77י ו-77יא לפקודה, יחולו לגבי עובד שאינו שוטר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

1. לענין סעיף 28 – דן יחיד יהיה קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;
1. לענין סעיף 34 - פסקאות (1)(ד) ו- (2)(ד) לא יחולו;
1. לענין סעיף 52 (א) - פסקאות (4) ו- (5) לא יחולו, ואת פסקה (6) יקראו כך: "(6) הורדה בדרגת שכר;";
1. לענין התוספת הראשונה – פרטים (4), (6) עד (9), (17) עד (19) ו – (28) לא יחולו;
1. לענין סעיף 10 (2) לפקודה - החלטת המפקח הכללי לשחרר מן השירות עובד שאינו שוטר או לפטרו אינה טעונה אישור השר;
1. לענין סעיף 77י לפקודה – החלטת המפקח הכללי להשעות עובד שאינו שוטר אינה טעונה אישור השר.


ארגון עובדים
1.
איסור ההתארגנות הקבוע בסעיף 93א לפקודה, לא יחול לגבי עובד שאינו שוטר.


שכר ותנאי עבודה
1.
(א)
שכר ותנאי שירות נלווים של עובד שאינו שוטר, יהיו כשל עובד המדינה בתיאומים שייקבעו על ידי שר האוצר או מי שייקבע על ידו לענין זה ובהתייעצות עם השר, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לענין עובדים שאינם שוטרים.




(ב)
דינו של עובד שאינו שוטר, לענין גימלאות, כדין עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל –1970 [footnoteRef:13]. [13: ס"ח התש"ל, עמ' 65.]



אי תחולה
1.
הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959[footnoteRef:14] לא יחולו על עובד שאינו שוטר. [14: ס"ח התשי"ט, עמ' 86.]

הוראות שונות


העסקת שוטרים לרגל אירוע או פעולה
1.
(א)
ביקש אדם להעסיק שוטרים בשכר לרגל אירוע או פעולה מטעמו, ויש גם לציבור ענין בכך שהסדר ושלום הציבור יישמרו באירוע או בפעולה כאמור, או ביקשה רשות ציבורית להעסיק שוטרים בשכר כדי לסייע בהפעלת סמכותה על פי דין, רשאי המפקח הכללי להעמיד לרשותם שוטרים בתשלום שיקבע, ובלבד שהתקיימו לגבי האירוע, הפעולה או הפעלת הסמכות האמורים, הוראות כל דין.




(ב)
1. התשלומים שיתקבלו לפי סעיף קטן (א) יווספו לתקציב משטרת ישראל וישמשו לשם תשלום לשוטרים שהועסקו באירוע או בפעולה כאמור, לכיסוי הוצאות המשטרה בהעסקת השוטרים ולרווחת כלל השוטרים ובני משפחותיהם.

1. השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לענין חלוקת התקציב לפי פסקה (1).


חסיון חומר תחקיר
1. ף
(א) בסעיף זה -

יהודה והשומרון וחבל עזה;
"גוף חוקר" - גוף העורך חקירה פלילית על פי דין;

"גוף ציבורי" - משרדי הממשלה, או גוף אחר שהשר קבעו בצו;
"פעילות מבצעית"- לרבות אימון.
"תחקיר" - בירור שנערך במשטרת ישראל, בהתאם לנהלים שהוציא המפקח הכללי או מי מטעמו, בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית שהיא אחת מהמפורטות להלן, או בקשר אליה:

1. פעילות המשטרה למען שמירת ביטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה;
1. פעילות המשטרה בתחום ביטחון המדינה;
1. פעילות המשטרה הנערכת באזור, תחת פיקודו של חייל המשרת בצבא-הגנה לישראל;
1. פעילות המשטרה לשמירת הסדר הציבורי, ובלבד שהתקיימו כל אלה:



3. הפעילות נעשית במהלך הפרת-סדר רחבת היקף ומתמשכת;
3. בשל הפרת הסדר קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון הציבור;
3. המפקח הכללי סבור כי יש צורך לערוך תחקיר מיידי לשם שמירה על חייו של אדם, גופו או שלומו, והיועץ המשפטי לממשלה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, אישר עריכת תחקיר כאמור.
3.





(ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:

1. דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בסעיף זה – חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי;

1. חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גופים במשטרת ישראל שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם;

1. חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;

(4) (א) חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים.

(ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ במפקח הכללי, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.

(ג) הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;

1. (א) המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור אם קיים חשש כי העברתו תפגע בבטחון המדינה.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר;

1. ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר.





ביצוע ותקנות

1.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; ואולם תקנות לענין סעיף 70 ייקבעו בהתייעצות עם שר המשפטים.


שינוי התוספת הראשונה והתוספת השניה

1.
1. השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
1. השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השניה, ובלבד שיוסיף לה רק תפקידים שלצורך מילויים לא נדרשת הפעלת סמכויות שוטר.


תיקון פקודת המשטרה

1.
בפקודת המשטרה –

1. בסעיף 1 –
0. בהגדרה "שוטר", בסופה יבוא "למעט עובד שאינו שוטר, כהגדרתו בחוק המשטרה;"

0. אחרי ההגדרה "שופט" יבוא:
""חוק המשטרה" – חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005;".

0. הגדרות "קצין שיפוט", "קצין שיפוט בכיר", "דן יחיד", ו - "עבירת משמעת" - יימחקו;

1. בסעיף 2, במקום הסיפא החל במילה "סמלים" יבוא "סמלים, שוטרים אחרים, ועובדים שאינם שוטרים כהגדרתם בחוק המשטרה, הכל כפי שיורה השר";

1. בסעיף 21, אחרי "בפקודה זו" יבוא "או בחוק המשטרה";

1. בסעיף 25(ב), אחרי "פקודה זו" יבוא "וכן להוראות חוק המשטרה", ובמקום "לפיה" יבוא "לפיהם";

1. בסעיף 32, המילה "משמעת" - תימחק, ואחרי "שוטרים" יבוא "וכן להוראות פרק ב' לחוק המשטרה";

1. סעיפים 36, 50 עד 77ח, 77ט, 77יב, ו –91א עד 91יח - בטלים;

1. בסעיף 45, המילה "משמעת" - תימחק, ואחרי "שוטרים" יבוא "וכן להוראות פרק ב' לחוק המשטרה,";

1. בסעיף 77ח1, אחרי ההגדרה "שוטר חובה" יבוא:

""קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק המשטרה.";

1. בסעיף 77ח3(2) במקום "לתוספת השניה" יבוא "לתוספת הראשונה לחוק המשטרה.";

1. התוספת השניה - בטלה.


תיקון חוק שיפוט המשמעת

1.
בחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), התשכ"א – 1961[footnoteRef:15] בתוספת, פרט (4) - בטל. [15: ס"ח התשכ"א, עמ' 56.]


תיקון פקודת התעבורה
1.

16] בסעיף 20, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: [16: דיני מדינת ישראל 7, התשכ"א, עמ' 173.]

"(ד) בסעיף זה, "שוטר" – לרבות עובד שאינו שוטר, כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005".


תיקון פקודת העיריות

1.

17], בסעיף 120, בפסקה (3) בסופה יבוא "וכן עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [17: דיני מדינת ישראל 8, התשכ"ד, עמ' 197.]



תיקון חוק הרשויות המקומיות
1.
בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה – 1965[footnoteRef:18], בסעיף 84ב, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: [18: ס"ח התשכ"ה, עמ' 248.]

"(ו) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
1. בסעיף קטן (ב), במקום הסיפא החל במילים "הפרטים המתייחסים אליו" יבוא "והפרטים המתייחסים אליו כפי שהם רשומים באותה רשימת בוחרים";
1. בסעיף קטן (ד), המילים "את מספרו האישי במשטרה" – יימחקו;
1. בסעיף קטן (ה), במקום "ובלבד שהופיע במדי שוטר והזדהה בתעודת זהות ובתעודת שוטר" יבוא "ובלבד שהזדהה בתעודת זהות ובתעודת עובד"."


תיקון חוק הפטנטים
1.
בחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967[footnoteRef:19], בסעיף 137, במקום "שוטר" יבוא "שוטר, עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [19: ס"ח התשכ"ז, עמ' 148.]



תיקון חוק משכן הכנסת ורחבתו

1.
בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח –1968[footnoteRef:20], בסעיף 19, במקום "פקודת המשטרה" יבוא "חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005"; [20: ס"ח התשכ"ח, עמ' 197.]



תיקון חוק הבחירות לכנסת
1.
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 [footnoteRef:21]- [21: ס"ח התשכ"ט, עמ' 103.
]


1. בסעיף 56(א), בהגדרה "עובד המדינה", בסופה יבוא "ועובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005";

1. בסעיף 95, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
1. בסעיף קטן (ב), במקום הסיפא החל במילים "הפרטים המתייחסים אליו" יבוא "והפרטים המתייחסים אליו כפי שהם רשומים באותה רשימת בוחרים";
1. בסעיף קטן (ד), המילים "ואת מספרו האישי של השוטר במשטרה" – יימחקו;
1. בסעיף קטן (ה) –
2. בפסקה (1), במקום "בתעודת שוטר" יבוא "בתעודת עובד";
2. בפסקה (2), במקום הרישא עד המילה "ימסור" יבוא "שמסר", ובמקום "ועל האישור האמור בפסקה (2), אם היה כזה, ויצרף אותם" יבוא "ויצרף אותה".


תיקון חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)

1.
בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 [footnoteRef:22], בסעיף 5, אחרי "כשוטר" יבוא "או כעובד שאינו שוטר" ובסופו יבוא "לענין זה, "עובד שאינו שוטר" – כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [22: ס"ח התשכ"ט, עמ' 144.
]


תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)

1.
בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970[footnoteRef:23], בסעיף 1, בהגדרה "שוטר", במקום האמור בה יבוא "כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א - 1971". [23: ס"ח התש"ל, עמ' 65.]



תיקון חוק המשטרה (נכים ונספים)

1.
בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א – 1981[footnoteRef:24], בסעיף 1, בהגדרה "שוטר" בסופה יבוא "ולמעט עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [24: ס"ח התשמ"א, עמ' 163.]



תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
1.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981[footnoteRef:25] - [25: ס"ח התשמ"א, עמ' 322.]


1. בסעיף 2(5), במקום "פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971" יבוא "חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה - 2005";

1. בתוספת הראשונה בפרט יג, במקום "פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971" יבוא "חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005".





תיקון חוק זכויות מבצעים ומשדרים

1.
בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד - 1984[footnoteRef:26], בסעיף 12(א), בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [26: ס"ח התשמ"ד, עמ' 157.]



תיקון חוק חופש המידע
1.
בחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998[footnoteRef:27], בסעיף 9(ב)(9), בהגדרה "עובד", אחרי "שוטר" יבוא "עובד שאינו שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [27: ס"ח התשנ"ח, עמ' 226.]



תיקון חוק שירות ביטחון
1.
בחוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול- הוראת שעה), התשס"ב - 2001[footnoteRef:28], בסעיף 1 – [28: ס"ח התשס"ב, עמ' 14.]


1. בסעיף 33ב(ג) לחוק שירות בטחון המובא בו, במקום "פרק חמישי לפקודת המשטרה, התשל"א – 1971 (להלן-פקודת המשטרה)" יבוא "פרק ב' לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005, וכן לענין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה, התשל"א-1971 (להלן – פקודת המשטרה)";

1. בסעיף 33ג(ב) לחוק שירות בטחון המובא בו, אחרי "לרבות כללי המשמעת" יבוא "וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה –2005(בסעיף זה – חוק המשטרה).


תיקון חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)

1.
בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002[footnoteRef:29], בסעיף 5(א) (3), במקום "כמשמעותה בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971", יבוא "כהגדרתה בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה – 2005". [29: ס"ח התשס"ב, עמ' 468.]



תחילה
1.
תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו.