כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

31.8.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 488

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום רביעי כ"ו באב התשס"ה (31 באוגוסט 2005) בשעה 10:15

א. תשלומי הורים – רביזיה

ב. פתיחת שנת הלימודים תשס"ו – תמונת מצב (כולל פתרונות לימוד למפוני גוש


קטיף).

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

אורי אריאל

אראלה גולן

יוסי שריד

יולי תמיר

מוחמד ברכה

משה גפני

משולם נהרי

טלב אלסאנע

ענבל גבריאלי

דניאל בנלולו

אבשלום וילן

רוני בר-און

גדעון סער

לימור לבנת

– שרת החינוך, התרבות והספורט

מגלי והבה

– סגן שרת החינוך, התרבות והספורט

מרינה סולודקין
– סגנית השרה לקליטת העלייה

רונית תירוש

– מנכ"לית

פרופ' יעקב כץ
– יו"ר המזכירות הפדגוגית

לאה רוזנברג

– סמנכ"לית ומנהלת המנהל הפדגוגי

שושנה ימין

– מנהלת אגף הסעות והצטיידות

ד"ר חגית מאיר
– מפקחת מתאמת על המנהל הפדגוגי

שמחה שניאור
– סמנכ"ל ומנהל מנהל הפיתוח

אדי הרשקוביץ
– סמנכ"ל כלכלה ותקציבים

אברהם צדקה
– מנהל אגף בטיחות, ביטחון ושעת חירום

עמירה חיים

– מנהלת מחוז דרום, הוועדה המייעצת

עו"ד דורית מורג
– יועצת משפטית

נצ"מ זאב ולדינגר
– ראש מחלקת אבטחה

סנ"צ סוזי בן-ברוך
– רמ"ד נוער

סנ"צ אלי ערוסי
– רמ"ד מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית

רפ"ק יובל רביבו

– חוקר נוער

פקד גלית זיו-אשור

– נציגת אגף חקירות, יחידת נוער

יעל גרמן


– ראש עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו


– סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון מקומי

עו"ד פזית קלומר

– כלכלנית, המרכז לשלטון מקומי

ליאורה הדר-קובורס
– יו"ר ועד הורים מרכזי ארצי

אבי גור


– ארגון ההורים הארצי

אתי בנימין


– יו"ר הוועדה לביטחון ובטיחות, ארגון ההורים הארצי

רן ארז


– יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

ברכה מציאל


– ארגון המורים העל-יסודיים

ניצה בראל


– יו"ר המחלקה לפדגוגיה, ארגון המורים העל-יסודיים

חאלד דראושה

– ארגון המורים העל-יסודיים

שמואל בן-איון

– ארגון המורים העל-יסודיים

אפרת בר


– ע' יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

קרן שקד


– ארגון המורים העל-יסודיים

ישראל נדיבי


– סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות

אילן שדה


– ראש מועצה אזורית מנשה, מרכז המועצות האזוריות

מוריה אשכנזי

– יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור טיפות חלב

יוסי וסרמן


– מזכ"ל הסתדרות המורים

אילן בהירי


– הסתדרות המורים

דפנה הר-אבן


– הרשות להגנת הצרכן

אייל בליצר


– דובר ארגון התלמידים הארצי

דן ידין


– חתם ראשי, חברת הביטוח "כלל"

עו"ד מיכאל ישיל

– מנהל תחום הסוכנות לביטוח וסמנכ"ל החברה למשק וכלכלה

השלטון המקומי

אברהם יוסף ליזרזון
– יו"ר החינוך העצמאי

ד"ר אריה לוקר

– יו"ר התאחדות המנהלים הארצית

עו"ד מירון זביצקי

– יועץ של החברה למשק וכלכלה

עו"ד נועה בן-אריה

– יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

שי ביאליק


– מועצת התלמידים והנוער הארצית

חגי אורן


– מועצת התלמידים והנוער הארצית

חמד בן-זאב


– מועצת התלמידים הארצית

מרב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

א. תשלומי הורים – רביזיה

בוקר טוב לכולם. שרת החינוך והתרבות נמצאת אתנו פה, היא עושה מאמצים של הרגע האחרון להשיג רוב לעמדת משרדה ולעמדתה. גם סגן שרת החינוך, חבר הכנסת מגלי והבה נמצא פה.

בדרך כלל מקובל שלאחר שהתקיימה ההצבעה הרביזיה נעשית באופן אוטומטי – מי בעד רביזיה, מי נגד – מצביעים פעם נוספת. משום שזה דיון בפגרה ובפעם הקודמת היו מעט משתתפים- -

זאת אומרת, אלה שבאים נענשים.

לא, הם פשוט נהנים יותר. אני מקווה, חבר הכנסת אורי אריאל, שאינך רואה בדיונים שנערכים פה משום סבל, חלילה, אלא רק הנאה צרופה- -

הדיון החוזר הוא סבל.

הואיל וזאת רביזיה, בטרם נקיים את ההצבעה אני אאפשר לשרת החינוך לומר בקצרה כמה מילים, אני אתן לעוד חברי כנסת שירצו לומר דברים בקצרה, ואחר-כך נקיים את ההצבעה.

בוקר טוב. אני מודה לך שאפשרת לי לדבר, אני אעשה את זה ממש בקצרה. אני שמחה על-כך שלפנות בוקר נחתם הסכם בין שני ראשי ארגוני המורים לבין המדינה – משרד האוצר ומשרד החינוך. אנחנו נדבר על זה מן הסתם לאחר שתתקיים פה ההצבעה על נושא תשלומי ההורים, וכמובן שההסכם הזה שנרחיב עליו לאחר מכן, מאפשר את פתיחת שנת הלימודים מחר לכלל תלמידי ישראל, וטוב שכבר עכשיו אנחנו יכולים לבשר על-כך ולהרגיע את כל מי שחשש שמחר תהיינה בעיות כאלה ואחרות בפתיחת שנת הלימודים. על-כך נדבר כולנו לאחר-מכן.

כרגע נשאר נושא אחד שעדיין מעיב על שמחת פתיחת שנת הלימודים – נושא תשלומי ההורים, ובעיקר אותו חלק שנוגע לביטוח התלמידים. מדובר בתשלום של 32 שקלים לשנה. אני חייבת לומר לזכותו של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת פורז, שהוא הצליח לגייס את הבטחת משרד האוצר שהחל משנת הלימודים הבאה – תשס"ז – התשלום הזה יחול על משרד האוצר; אבל לא מדובר כאן רק בנושא הזה, אלא מדובר בכלל תשלומי ההורים.

נושא תשלומי ההורים הוא נושא שכל שנה חוזר על עצמו. תשלומי ההורים אינם כוללים רק את הנושא הזה, הם כוללים גם נושאים נוספים שבלעדיהם אי-אפשר לקיים מערכת חינוך שנותנת לתלמידים יותר מאשר רק שיעורים פרונטליים. אני עצמי בשנה שעברה התחייבתי לחדש ימיה כקדם של ועדה שנקראה בשעתו ועדת לנגרמן שבה דנו בהחלפת תשלומי ההורים בגבייה מסוימת קטנה ביותר של הביטוח הלאומי שיחול על כלל הציבור. לצערי הרב, האוצר לא שיתף פעולה בעניין הזה, אני מקווה שיעלה בידינו לעשות את זה בהמשך.

כרגע אנחנו עומדים בפתח פתיחת שנת לימודים חדשה, ואני מציעה ומבקשת שוועדת החינוך אכן תאשר גם השנה את תשלומי ההורים. אין שום חידוש בנושא הזה, אני מבינה שהוועדה דנה כבר בכך, ואני מבקשת מהוועדה לאשר את זה כדי לאפשר פתיחת שנת לימודים שבה גם השנה תלמידי ישראל יוכלו לצאת לטיולים. אנחנו מקפידים על-כך שכל התלמידים יוכלו לצאת לטיולים ויוכלו להשתתף בפעילויות השונות גם אם יד הוריהם אינה משגת לשלם את התשלומים, וכמובן, שאם ישנן תלונות הן מועברות למשרד, והמשרד מטפל בהן.

יתקנו אותי ארגוני המורים, אבל נדמה לי שאני אומרת את הדברים גם על דעת ראשי ארגוני המורים שגם הם תומכים באישור תשלומי ההורים בוועדה. אדוני היושב ראש, מכיוון שראשי ארגוני המורים – מר וסרמן ומר ארז – מאשרים שאכן הבקשה לחברי הוועדה היא גם על דעתם, אני מבקשת מחברי הוועדה לאשר את כלל תשלומי ההורים. תודה.

אנחנו נקיים דיון קצר. כל חבר כנסת יוכל לומר את דבריו במסגרת של דקה. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.

אדוני היושב ראש, גברתי השרה. אני מצטרף לברכות על ההסכמים שהגיעו אליהם. אני לא מכיר את טיבם בדיוק, אבל אם הגיעו להסכם אני מקווה שזה יהיה טוב לכולם. מה שמטריד אותי, גברתי השרה זה המשפט שאמרת שאין שינוי במשך השנים בנושא תשלומי ההורים. כבר לפני 10 שנים היה צריך להיות השינוי הזה. לפני שנה הייתה החלטה, אתם אמרתם שתגישו גם הצעה משלכם איך להוריד בצורה מדורגת כל שנה את תשלומי ההורים, והמצב שאין שינוי הוא מדאיג ביותר. הוא בלתי נסבל כשאומרים שיש חינוך חינם, וצריך שיהיה שינוי. לכן אפשר לאשר היום, לדעתי, את תשלומי הביטוח, וזה מקובל על דעת כל היושבים בחדר, נדמה לי, ואפשר להתחיל את שנת הלימודים. אף תלמיד לא יוצא ביום ראשון לטיול שנתי, ושמעתי שגם אף תלמיד לא עושה מסיבת סוף שנה ביום שני הקרוב.


אני מציע לאשר את תשלומי הביטוח עכשיו ואת שאר תשלומי ההורים אני נוקט בזמן כדי שלא יגידו "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". תוך שלושה שבועות ייערך דיון על הכול אחרי שנבוא בדברים בתוכנו ועם משרד החינוך ועם משרד האוצר, וננסה לסכם הצעה שמהווה שינוי – גם אם שינוי קטן, אבל מתחיל דרך. אני משוכנעת שאת רוצה כמונו. יש ויכוח עם האוצר, אני מכיר אותו לפרטיו. נעשה מאמץ משותף ונתחיל את הדרך הזאת שגם אם היא ארוכה ותיקח אולי 5 שנים, כל שנה יהיה קיצוץ של כ- 15%-20%. תודה.

אדוני היושב ראש, צר לי שאני צריך לחזור על עצמי, אבל אין מנוס. כל הדיון הזה בוועדת החינוך – ולא בפעם הראשונה – יסודו ברמייה. אין כל קשר בין הדיונים כאן לבין המציאות בשטח. בשטח נגבים תשלומים יותר גבוהים לאין שיעור מכפי שאנחנו מאשרים כאן. זה שקר מוסכם, הכול יודעים את זה. לכאורה בשנה שעברה הוקמה סיירת, והיא עלתה כסף, אבל שום דבר לא יצא מזה. יש מקומות שגובים 5000 שקל, 6000 שקל, 7000, 12000 שקל ו- 14000 – ולא רק בחינוך הממלכתי-דתי, אלא בישיבות תיכוניות ובאולפנות.

יותר מזה, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, שאנשי משרד החינוך לא חיכו בכלל להחלטת ועדת החינוך. אנחנו קיבלנו מסמכים של בתי-ספר שכבר הוציאו הודעות להורים כמה הם צריכים לשלם, ולמרבה הפלא, ההודעות האלה חתומות גם בידי מפקחים ומפקחות של משרד החינוך – דבר שהוא גם לא חוקי וגם יש בו משום זיוף במסמכים. אני מאוד מקווה שלא תהיה תלונה לוועדת האתיקה כי התלונה הקודמת לוועדת האתיקה על דברים שמסרתי כאן הסתיימה בזה שוועדת האתיקה אישרה כל מילה שאמרתי כאשר טענתי שבמשרד החינוך מבצעים מעשה פלילי כאשר מכניסים לתיקים של מורים מכתבים בדיעבד כדי להצדיק את הפיטורים שלהם. לכן כל הדיון הזה מנותק לחלוטין מן המציאות.

אין שום יכולת, לאחר פרסום דוח העוני – ואנחנו לא זקוקים לדוחות כדי לדעת מה המצב – להגדיל את תשלומי ההורים בשעה שנמסרת כאן בכל פעם מחדש התחייבות שתשלומי ההורים הולכים ופוחתים עד שהם יעברו מן העולם. פשוט בלתי אפשרי. הרי זה מס לכל דבר. גם זה לא נכון דרך אגב. מכיוון שמאיימים עלינו, כולל במרכז השלטון המקומי, שגם הם ממש מניעים את אמות הסִפִּים, ששנת הלימודים לא תוכל להיפתח, וחלילה לנו מלהצטייר שאנחנו מחבלים במאמצים הכנים שנעשו בידי כל הצדדים כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים כסדרה. אני מציע לאשר את הביטוח – 32 שקל, גם זה האמינו לי עולה לי בבריאות – ואת כל השאר אסור לנו לאשר במצב הנוכחי במדינת ישראל. הרי אין לדבר הזה גבול, הרי כבר שנים מדברים על זה. זה יבוא בשנה הבאה, ושוב, ולא יהיה שום שינוי.

אני רוצה להצטרף לדעה של חבר הכנסת שריד בהסתייגות אחת, שאני מקווה שתהיה מקובלת על הוועדה, אחרת אני לא אוכל לתמוך גם בעניין הביטוח. הגיעו לידיי מסמכים מאוד חמורים שמצביעים על-כך שהביטוח שנגבה מהתלמידים הוא בלתי שוויוני בעליל. תלמידים בפריפריה משלמים יותר ביטוח מאשר במרכז. יש הסדרים שמאפשרים לערים הגדולות ודווקא המבוססות להוזיל את הביטוח לעומת הפריפריה- -

חברת הכנסת יולי תמיר, אני מציע שגם אנחנו נראה את המסמכים האלה.

אני אשמח לחלק אותם. כל המסמכים בידיי, אני אשמח להציג אותם לכל המעונין. אני רוצה לבקש שהוועדה תדרוש דרישה חד-משמעית: אם אנחנו מאשרים גבייה אחידה, התשלום שישלמו עבור הביטוח יהיה אחיד; לא יהיה מצב שבערים מסוימות ישלמו יותר, ובערים מסוימות – בעיקר בפריפריה – יגבו מהתלמידים גבייה עודפת. דבר שני, אנחנו חייבים לדרוש שהסכמי הביטוח של התלמידים יובאו בפני הוועדה, כי מה שאני קיבלתי לידיי בשעות האחרונות מעיד שבין הסכום שאנחנו מאשרים לבין הסכום שמגיע לידי הביטוח יש פער של למעלה מ- 10%. לכן אני מבקשת שאנחנו נצביע בעד התשלומים, אבל בתנאים הללו. אני מציעה שאנחנו נפריד את הביטוח ונצביע בעד בשתי הסתייגויות: אם גובים תשלום זהה שווה מכל תלמיד גם עלות הביטוח לכל תלמיד תהיה זהה, ואנחנו נקבל על זה דיווח לוועדה; שנית, שהסדרי הביטוח יובאו בפנינו כך שלא יקרה שאישרנו תשלום שאנחנו לא יודעים כיצד הוא נגבה.

אני מברכת את שרת החינוך לימור לבנת, שרה אמיצה; את שר האוצר אהוד אולמרט ואת ראשי ארגוני המורים שסוף-סוף הגיעו להסכמה להתחיל את שנת הלימודים בזמן. לחברה שלנו פתיחת שנת הלימודים ב- 1 בספטמבר זה קודש הקודשים מכיוון שכך יש סדר ומשמעת במדינה. בכנסת אני מייצגת אוכלוסייה חלשה, ואני רוצה להגיד שתשלומי הורים בבתי-ספר זה לא מקור העוני במדינת ישראל, אלא מדיניות לא נכונה של משרד האוצר ושל השר הקודם הביאו להרחבת העוני, ואין שום עניין לצרף את עניין שנת הלימודים לתשלומי ביטוח. תודה רבה.

אני רוצה להדגיש את החשיבות בנושא הכרת המולדת באמצעות הטיולים, התרבות והמוסיקה. לפיכך לדעתי, מערכת החינוך והאוצר היו צריכים מזמן להתחיל לממן שירותים כערך או כמסר חינוכי. כנגד זה אני מוכרחה לציין מספר גורמים שאי-אפשר להתעלם מהם: קודם כל, האם תימנע תחילת שנת הלימודים אם נצביע נגד תשלומי ההורים – לא הייתי רוצה לאפשר את זה; שנית, האם באמת אותם תלמידים לא יקבלו טיולים ואת אותה תרבות אם לא נאפשר תשלומי הורים - -

מה את דואגת? יש שנה שלמה, מי יוצא בשבוע הראשון לטיול? מה את דואגת?

אני מאוד דואגת- -

אין לך מה לדאוג- - -

- - - יש הרבה בתי ספר שכבר לא מטיילים, לא מכירים את הארץ- - -

אבל זה לא שייך לתשלומי הורים. את רוצה שרק אלה שיכולים יטיילו?

אני רוצה שכולם יטיילו, ואני רוצה להגיע לכך שמשרד החינוך- - -

- - -

אני רוצה להדגיש דבר נוסף: יש כ- 2.5 מיליארד שקל משכורות שמועברות לאנשים שמטפלים במערכות האלה: מדריכי טיולים, שחקנים, זמרים – לי כשליחת ציבור אסור לפגוע גם במגזר הזה. בין השאר, נאמר מפי מנכ"לית משרד החינוך שגם לנושא הפעולה נגד האלימות בבתי-הספר לא נמצאו כספים. הייתי רוצה שגם הנושא הזה יועלה ויטופל בלי קשר לתשלומי הורים.

אין בעיה, ההורים יממנו את זה.

הבעיה שלי עם תשלומי הורים היא לא מה שקורה השנה אם מעלים את זה ב- 4 שקלים או משהו כזה. הבעיה שלי עם תשלומי ההורים היא בעיה עקרונית. כולם יודעים את הפתרון כבר שנים. הבעיה היא בשני מישורים: מנהלי בתי-ספר ומורים לא צריכים לשמש גובים עם כל המשתמע מכך, אי-נעימויות וסימני שאלה שונים שלדעתי הם פשוט רחוקים מהתפקיד הפדגוגי שהם אמורים למלא. דבר השני, תשלומי הורים זה מושג אנכרוניסטי כביכול שוויוני. המערכת הפדגוגית לא אמורה לעסוק בדברים האלה. עכשיו אנחנו מגלים, לפי חברת הכנסת תמיר שהפריפריה משלמת יותר. לכן משרד החינוך צריך לשאת את האחריות לכל מה שנוגע לתשלומי ההורים בנושא הביטוח ובנושא הפעילות הלא-פורמלית, כי הרי זה חלק בלתי נפרד מהמערכת הפדגוגית. אי-אפשר לפתוח בית-ספר ללא ביטוח ואי-אפשר לקיים- -

- - -

אדוני היושב ראש, אתה אמור לתת תשובה אחרת.

השרה מנהלת משא ומתן- -

היא אמרה שהיא חתמה על הסכם- -

היא לא מנהלת משא ומתן עם המורים, עם שני חברי כנסת.

אני אחכה שיסתיים המשא ומתן.

השרה לבנת, את רוצה שנעשה הפסקה של כמה דקות כדי שתוכלי לדבר בשקט עם חברי הכנסת?

כן.

נצא ל- 5 דקות הפסקה.

(הפסקה בת 5 דקות)

חבר הכנסת ברכה, בבקשה.

לדעתי, המושג של תשלומי הורים הוא מושג אנכרוניסטי שאין לו מקום במערכת החינוך. מורים ומנהלים לא צריכים לשמש גובים עם כל החשדות ועם כל הרינונים שמסתובבים סביב העניין הזה. מצד שני תשלומי הורים זה לא מושג שוויוני על-פי הכנסה ומצב סוציו-אקונומי, ולכן צריך לחפש את השיטה, והשיטה נמצאת, ואנחנו דיברנו עליה מיליון פעמים גם בוועדת החינוך בקדנציה הזאת ובקדנציה הקודמת. יש מקום לארגן את הנושא של התשלומים עבור ביטוח ועבור פעילות לא פורמלית דרך הביטוח הלאומי ודרך כל ממסד אחר על-פי מפתח סוציו-אקונומי כדי שלא כל שנה ניקלע לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום. בסופו של דבר בתי-ספר אי-אפשר לפתוח ללא ביטוח, זה לא מוצר מותרות שצריך לגלגל אותו על ההורים, זה חלק מהאחריות המיניסטריאלית והפדגוגית של מערכת החינוך ושל משרד החינוך. פעילות לא-פורמלית – טיולים ודברים אחרים – היא לא דבר שאפשר לקיים מערכת חינוך בלעדיו, זה חלק בלתי נפרד, חלק אינטגרטיבי ממערכת החינוך.

לכן אנחנו נדרשים היום שוב ושוב כאילו לתת אקמול לעניין הזה בלי לפתור אותו. גם לפני שאתה, אדוני היושב ראש, היית יושב ראש הוועדה היו סיכומים שהוועדה תגיש במשותף הצעת חוק להסדרת העניין הזה בצורה ממלכתית, בצורה מסודרת ועל-פי מפתח סוציו-אקונומי. אנחנו פה נלחצים יום לפני 1 בספטמבר כדי לכופף את הידיים ולקשור את הרגליים של חברי הכנסת. אין מקום לאשר את רביזיה. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, לפנינו לא נושא אחד כי אם שני נושאים. הנושא הראשון הוא תשלומי ההורים, אבל הנושא השני הוא פתיחת שנת הלימודים מחר. בנסיבות שנוצרו ובהמשך להצעה שהציע כאן חבר הכנסת אורי אריאל, והאמת היא שזה גם דבר שהוצע בשיחה שקיימתי אתמול עם חברת הכנסת אראלה גולן, אני מציע לאשר את נושא הביטוח אשר מאפשר לנו לפתוח מחר את שנת הלימודים כסדרה, ובנושא האחר למצות אותו ולראות מה אפשר לעשות, והאם אפשר לפתוח אותו – ואני אומר את זה גם בשם סיעתי – ואם יש צורך באופן פורמלי, אני מבקש התייעצות סיעתית ולאשר דבר אשר נראה קונצנזוס רחב, וכל השאר להשאיר תלוי ועומד, והוועדה תוכל להמשיך לדון בו לעומק ולבחון אותו בלי למנוע את פתיחת שנת הלימודים מחר.

חבר הכנסת אלסאנע.

יש איזו סיבה שאתה מפלה את החרדים לרעה?

אתה רוצה לדבר?

ממש לא. כמו שאין אף אחד פה ממערכת החינוך החרדית, גם אני לא קיים.

חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אלסאנע מייצג גם-כן גוף חרדי- - -

מבחינה בסיסית וגם עניינית, כאשר מדברים על חוק חינוך חובה חינם הוא צריך להיות כשמו הוא: חובה וחינם. כל הניסיון לגלגל תשלומים על ההורים, שגם מבחינת הגישה ומבחינת התפיסה הם רגרסיביים ללא קשר להכנסה וללא קשר למצב הסוציו-אקונומי של ההורים, הוא מצב בלתי נסבל. כל הנושאים בשיטה הזאת כבר נעלמו, חוץ מאשר בתחום החינוך. לכן צריך לתת פתרון פעם אחת ולתמיד למציאות הזאת כי כל פעם חוזרים עליה כמנטרה בתחילת כל שנה. בנושא הביטוח צריך לתת מענה ולפתור אותו. אבל בנושא תשלומי ההורים בכלל באופן עקרוני, הוועדה צריכה לדון בו פעם אחת ולשים לו קץ.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. אני חשבתי שאני בא להיות אופוזיציה, אבל מתברר שאני חוזר לקואליציה. אני מקבל את הצעת יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער. לא ידעתי שהוא יגיד את זה, לו ידעתי הייתי מסכים אתו מלכתחילה.

הוא ספר אצבעות.

למה אתה כזה ציני?

- - -אמרתי אחרי דבריו של חבר הכנסת אריאל שהיה ראשון הדוברים, והצעתו נשמעת הצעה הגיונית וראויה.

לגופו של עניין, נושא הביטוח הוא נושא שאכן צריך לאשר אותו, כי כפי שחבריי אמרו כבר קודם, לא צריך לעכב את פתיחת שנת הלימודים בגלל העניין הזה. המציאות של תשלומי הורים בעקבות המדיניות שהייתה בכל השנים האחרונות בקדנציה הנוכחית, שהעשירים יוכלו לחיות טוב ולשלוח את ילדיהם לטיולים ולכל הפעילות שנעשית בבתי-הספר, כמו בכל הדברים האחרים שהמדינה מעניקה בעקבות מה שעשה שר האוצר הקודם- -

שר האוצר שכיהן אז, אתה מתכוון?

כן, שכיהן אז. המציאות הזאת, שעל-פי ההצעה הנוכחית עלול להיווצר מצב שבו ילדים מבתים חלשים כלכלית לא ישתתפו בפעילויות – כפי שנוכחנו לדעת בתקופה האחרונה או בשנה האחרונה – ראוי לבחינה מחודשת. צריך לבחון את הסוגייה הקשה הזאת תוך זמן קצר, ולהגיע להסכמה רחבה ככל שאפשר כדי שגם המערכת תוכל לתפקד. אבל גם כל הילדים יוכלו להשתתף בפעילויות של בית-הספר, ולכן אני מקבל את ההצעות שהועלו פה קודם, ובמיוחד את הצעתו של יושב ראש הקואליציה גדעון סער.

אני מתחיל לחשוב כבר כמה זה יעלה לי.

כל הזמן זה עולה לי, לך זה לא עולה בכלל.

עדיף שאני לא אדע כמה זה עולה לכם- - -

כמה זה עולה לנו אנחנו יודעים, הרי זה 700 מיליון, כמה זה עולה לאחרים אני לא יודע.


אדוני היושב ראש, אני רוצה שתדע ושיידעו כולם, שבמערכת החינוך העצמאי שנת הלימודים אמורה לא להיפתח מחר בגלל דברים פרוזאיים של אפליה וקיפוח.

נגיע לזה בהמשך.

אדוני היושב ראש, אני מבקש רק שתודיע כדי שהדברים יהיו ברורים בכל הארץ, שחל איסור, לפי שעה, על גבייה של תשלומי הורים, וכל מי שכבר ביקש או הוציא מכתבים - -

חכה להצבעה, נראה מה התוצאות.

אני רוצה שתהיה הוראה ברורה מצדך כדי שאפשר יהיה להצביע- -

זאת לא הודעה שלו, זאת הודעה של המנכ"לית.

- - חל איסור, וכל מי שכבר הוציא מכתבים יואיל בטובו לקחת את המכתבים בחזרה. זה חל גם לגבי ממלכתי-דתי.

נראה את תוצאות ההצבעה.

אדוני היושב ראש, אני ממש מתפלא על חבר הכנסת שריד. למה הוא לא עשה את השינויים האלה כשהוא היה שר החינוך?

הייתה הורדה ניכרת כשהייתי שר החינוך, והייתה התחייבות להורדה נוספת.

אני לא יודע במה הוא עסק, אבל כל פעם אני שומע אותו מחדש- -

הוא הכניס את שיריו של מחמוד דרוויש לתוכנית הלימודים.

השנה היחידה שבה הייתה הפחתה בתשלומי הורים הייתה השנה שלי.

אמרת, "אני מתחלף, אז גם את זה אני מפסיק"? לא הבנתי.

הבעיה היא לא רק גובה תשלומי הורים, אלא האם גם הפעילות נמשכת. אפשר לקצץ ולקצץ והפעילות לא תתקיים. השאלה היא האם אנחנו מבטיחים מצד אחד גם פחות תשלומים וגם אותה פעילות או פעילות מוגברת.

- - -

אני אומר את דעתי. אם הורדנו את התשלומים, ואין פעילות, מה עשינו?

בשנה שעברה כולם השתתפו בפעילות - -

דיברנו על זה בשבוע שעבר, ואמרנו לך שיש כאן אנשים בעלי השקפת עולם שאומרת שאם תלמיד אחד נשאר מאחור, יותר טוב שיתבטל כל הטיול.

אני חולק על השיטה הזאת, אבל מותר לי לחלוק.

שמענו על זה.

אני אישית בעד תשלומי הורים. בתור מנהל בית-ספר לשעבר אני חושב שאי-אפשר לקיים פעילות ואי-אפשר לפתח דברים לטובת התלמידים ולעשות פעילות חברתית בלי תשלומי הורים. מצד שני אני גם לא מאמין בכל אלה שמאמינים שהאוצר יביא וישפוך עלינו כספים כדי שנעשה את הפעילות. בסופו של דבר, למנהל לא יהיה מפה ולא מפה והוא לא יוכל לבצע פעילות. אבל אני לא יכול להתעלם מכך שבשנים האחרונות עברנו זעזוע קשה מאוד. נפגעו במיוחד השכבות החלשות. הממשלה הטילה עליהן גזרות קשות בכל התחומים כמעט, והיום הנטל על ההורים הוא כבד ביותר. צריך לגבות תשלומי הורים, אבל צריך גם להתחשב בשכבות החלשות וליצור מדרג כלשהו, לאפשר הנחות, צריך לשנות את כל התפיסה בנושא תשלומי ההורים מכפי שהייתה עד היום.


לכן אני בעד, ואני אומר את זה כמי שיודע מה זה תשלומי הורים מצד בית-הספר ומצד ההורים. צריך לקיים בנושא הזה דיון ממצה ומעמיק. אי-אפשר לעשות את זה במחטף. אם באמת אנחנו רוצים לעזור לשכבות החלשות ולהקל על נטל ההורים, אנחנו צריכים לקיים דיון. לכן אני מציע כמו חבר הכנסת אורי אריאל, לפצל: להצביע על נושא ביטוח התאונות האישיות שצריך להיות כבר ביום הראשון ללימודים ולקיים דיון מרתוני בנושא הזה כדי שנוכל לסיים את זה במשך חודש ימים ולא למשוך את זה על פני השנה.

אני מציע לשפר את ההצעה של חבר הכנסת אורי אריאל, ועד ראש השנה לבוא בדברים עם משרד האוצר. ראיתי שכל בכיריו עשו לפני יומיים סיור בערי מצוקה- -

זה היה נלעג.

עכשיו מדיניותם תשתנה מן הקצה אל הקצה.

עכשיו יש הזדמנות. אנחנו דיברנו על הקרן של 18 מיליון שקלים מתוך תשלומי הורים של 2.5 מיליארד שהם לעג לרש- -

אבל אתה צריך לברך שסוף-סוף שר האוצר הגיע לקריית מלאכי, למה לא?

זה היה נלעג.

זה לקח הרבה זמן.

יבורך.


ההצעה שלי היא שבחודש הזה נבוא בדברים עם האוצר ונדבר על קרן לא של 18 מיליון, אלא של סכומים ניכרים הרבה יותר, שתאפשר למי שאין לקבל את העזרה הדרושה ולפתור את הבעיה.

אני מבקשת קודם לדעת האם אנחנו נקבל מהשלטון המקומי דיווח מדויק מי משלם, כמה, ואיך נראים הסדרי הביטוח.

אני ביקשתי להגיד לפני שחברת הכנסת יולי תמיר אמרה את שאמרה, וזה היה כתוב גם בעיתון. אני לוקחת על עצמי כנציגת מרכז השלטון המקומי ללמוד את הנושא. כרגע יש להצביע על-כך שבשום מקום בארץ לא ייקחו יותר מ- 32 שקלים. אם באמת ישנם מקומות – ואני מבינה שיש באמת מקומות שיש יתרון לגודל – שמשלמים פחות צריך לראות איך מחלקים את היתרון על-פני כל הארץ, והאם זה ניתן על-פי חוק יסוד חופש העיסוק. יכול להיות שלא ניתן לעשות זאת, אבל אני לוקחת על עצמי כנציגה להביא דיווח לוועדה בעניין.

הגברת גרמן הוסיפה שהיא תביא את החומר תוך שבועיים.

אני מבקש להצטרף ולעזור לראש עיריית הרצליה יחד עם חברת הכנסת יולי תמיר. יש לנו פרק בנושא ביטוח, ונשמח לעזור בנושא הזה.

הגענו לשלב ההצבעות. בעקבות הדברים שנשמעו כאן אנחנו נצביע שתי הצבעות על הרביזיה: הצבעה אחת רק על הביטוח- -

אבל הייתה הצבעה אחת במקום לפתוח את כל העניין.

אתה צריך לפתוח את ההצעה הקודמת ורביזיה על ההחלטה הקודמת, ואז תפצל.

הבנתי. את רוצה לומר משהו, הגברת תירוש?

למרות הרוח והאווירה המסתמנת כאן אני לא נואשתי לפצל את ההצבעה ואולי לאשר את הגבייה של הביטוח ולא לאשר את התשלומים- -

מה היא רוצה, זה לא יידחה.

לא לאשר, וכל מי שגובה, לפי שעה, עד שתהיה החלטה אחרת עושה מעשה בלתי חוקי. זה לא לדחות, זה לא לאשר.

אני תוהה ביני לבין עצמי מה יקרה בעוד שבועיים-שלושה להבדיל ממה שקורה היום.

מה באופן ענייני יכול להשתנות? שום דבר, אבל אולי יהיה רוב כי זה לפעמים לא עניין ענייני.

החשש הגדול שלי הוא שייגרם נזק. אני לא רואה מה התועלת בדחיית ההצבעה משום שאם אנחנו חושבים שאם לא יאשרו תשלומים משרד האוצר ייבהל וירוץ ויתרום את חלקו, או לחילופין, מישהו יעביר מהר את המלצות ועדת לנגרמן, טועה. מאחר שאני לא אופטימית, ואני לא חושבת שתבוא ישועה מהצד הזה, אני רואה שייגרם נזק. הנושא הזה לא ייפתר בדרך שכולנו רוצים בה – שמישהו יבוא וישלם את התשלומים במקום ההורים. לעומת זאת, אם לא נגבה את התשלומים אנחנו פותחים שנה בצורה שאף פעם לא פתחנו ושוברים מסורת. כלומר, אפשר יהיה גם בעתיד לפתוח שנה ובמהלכה לדון בתשלומים; אנחנו עשינו ניסיון להוזיל את התשלומים בשנה שעברה, ואנחנו רק ניזוקנו מהעניין משום שתלמידים פחות יצאו לטיולים, גם החברות שמתפרנסות מהיציאה לטיולים ניזוקו בצורה קשה, ומכאן למדנו שהניסיון הזה היה ניסיון לא מועיל, לא טוב ולא יעיל.

לפיכך ביקשנו להחזיר את אותם 15% שהורדנו מהטיולים, שהרי אי-אפשר להוריד מסל תרבות כי הרי ממילא לקחנו זן אחד מכל תחום אמנות, לא לקחנו פעמיים תאטרון. לא רצינו לוותר על זן אחד כזה או אחר, ופנינו לטיולים ופגענו בהם. חזרנו בנו, ולמדתי מהניסיון הזה שבעצם מיצינו למינימום את הגבייה של התשלומים. כלומר, התשלומים הם בהחלט ריאליים וסבירים, ובמקביל אני רוצה לומר שהמנגנון שנתן סיוע לתלמידים כאלה ואחרים הלך והשתפר. אני לא אומרת שאין עוד מקום להשתפר, אבל הוא הלך והשתפר- -

9 מיליון מפרויקט של 2.5 מיליארד שקל זאת בדיחה.

בדיחה. אז בואו נפעל להקים קרן.

העניין ברור.

אני רוצה לבקש בקשה אישית. אני באמת מנסה לשמוח מכל הבשורות האחרונות, אני רוצה לפתוח את שנת הלימודים בלי אף מכשלה ובלי אף מגבלה, יש לנו מספיק צרות במדינה שלנו. אני ממש מבקשת להפעיל שיקול דעת והיגיון ולהצביע בעד תשלומי הורים.

אני רוצה להבהיר שעל אף עמדת המנכ"לית כוונתי להתייעצות סיעתית בעניין שאיננו ביטוח, עומדת בעינה.

הואיל ובפעם הקודמת הצבענו על המכלול, לפי חוות דעתה של היועצת המשפטית, אנחנו צריכים להחליט על רביזיה על הכול. אני כבר אומר לכם שאם הרביזיה תתקבל עניין הביטוח יופרד מהעניין השני ונדון בכל נושא בנפרד. אבל בשלב הראשון כדי להחזיר לנו את הסמכות לדון בעניין צריכה להתקיים הצבעה אחת שבה אנחנו עושים רביזיה על החלטה קודמת בכללה על כל מרכיביה. לפיכך אני מעלה להצבעה את הצעתי מהפעם הקודמת מי בעד לקיים רביזיה. מנהלת הוועדה תקרא בשמות חברי הוועדה ותציין מי מצביע במקום מי.

חבר הכנסת אברהם פורז.

אני בעד רביזיה.

חבר הכנסת אלסאנע.

בעד.

חבר הכנסת גלעד ארדן לא כאן, במקומו חבר הכנסת רוני בר-און.

בעד.

אורי אריאל.

בעד.

חבר הכנסת מוחמד ברכה.

נמנע.

חברת הכנסת גולן.

בעד.

חבר הכנסת גפני.

בעד.

חבר הכנסת מגלי והבה.

הוא לא יכול להצביע. סגן שר ושר לא מצביעים בוועדות. במקומו אני, ואני בעד.

חבר הכנסת וילן.

בעד.

חבר הכנסת משולם נהרי.

בעד.

חברת הכנסת סולודקין.

בעד.

חברת הכנסת גילה פינקלשטיין לא נמצאת, אני מניחה שגם אין לה ממלא מקום מהמפד"ל.


במקום חבר הכנסת איוב קרא?

דני בנלולו.

בעד.

חבר הכנסת יוסי שריד.

נמנע. תמיד הייתי נגד הרביזיוניסטים, ואני נמנע.

חברת הכנסת תמיר.

בעד, בתנאי שזה יהיה רק על הביטוח, ולא תהיה הצבעה אחרת במחטף.

מה תוצאות ההצבעה?

12 בעד, 2 נמנעים.

הרביזיה התקבלה.


אני מחליט לפצל את ההצבעה. בשלב הראשון אנחנו נצביע רק על עניין הביטוח, ואחר-כך נראה מה קורה עם שלב ב'. מי בעד לאשר את הצעת משרד החינוך לגבי הביטוח לשנה הבאה? מצביעים רק אלה שהצביעו בפעם הקודמת.

14 בעד.

כולם בעד. אני מקווה שזאת השנה האחרונה שאנחנו מאשרים ביטוח. זאת אומרת, אני בטוח שזאת השנה האחרונה שאנחנו מאשרים ביטוח כי כפי שאתם יודעים, משרד האוצר לקח על עצמו החל מהשנה הבאה לבטח את כלל התלמידים. אני אומר את זה לפרוטוקול בנוכחות עם ועדה, ואני בטוח שהם יעמדו בזה כי יש התחייבות כזאת.

אדוני היושב ראש, אני מציע שתגיד "בלי נדר", כי זה לא השקר הראשון של משרד האוצר.

איזה שר אוצר?

לא חשוב, העיקר שהוא מהליכוד.

איזה אתה רוצה, דני?

אני לא מעלה בכלל על דעתי שקיימת אפשרות שהממשלה או האוצר ייסוגו מהתחייבות מפורשת שניתנה לכנסת.

לא, מה פתאום.

אני לא מעלה על דעתי, חבר הכנסת שריד.

גם אני לא.

זה לא היה קורה בתקופתך, וגם לא יקרה בתקופות אחרות. אין להעלות על הדעת.

אני מסכים אתך לחלוטין.

חבר הכנסת פורז, רק שתדע בעקבות בדיקה שעשיתי, שבאוצר לא ממש אומרים שהם הבטיחו את זה, אפילו לשנה הבאה.

הבטיחו, הבטיחו.

הלכתי לשאול, וזה מה שהיה.

אני לא מאמין. האוצר אמר שהוא לא יודע בדיוק על-כך?

לא. אמרו "אולי", "בהדרגה בשנים הבאות", "אם יסתייע".

מהו הסכום המרבי של הביטוח?

32 שקלים לשנה.

יש שינוי מהפעם הקודמת?

- - -

רבותיי, אנחנו קיימנו רביזיה וחזרנו להצעה המקורית. מה משרד החינוך הציע בישיבה הקודמת?

32 שקלים.

הסכום שאושר בוועדה עכשיו היה 32 שקלים כסכום מרבי. אנחנו נקבל דיווח, לפי הצעתה של הגברת גרמן, ראש עיריית הרצליה, על ההתקדמות שהושגה וניצור שוויון כדי שלא יהיה מקום אחד שבו גובים את הכול- -

אבל ההזנה היא חלק ממכלול התשלומים האחרים. אם לא תאשרו אותם – אין הזנה. אני רוצה שתבינו את זה.

אתם תדאגו לעצמכם כבר.

חבר הכנסת גדעון סער ביקש התייעצות סיעתית על יתר תשלומי ההורים. אני איעתר לבקשתו- -

גם אני ביקשתי התייעצות סיעתית של דגל התורה- -

טוב שאתם שניים, תאר לך הייתם אחד, אם מי היית מתייעץ?

אתה יודע מה זה התייעצות של שניים, ניסית פעם? אצלכם רק אחד מחליט.

קשה מאוד, אני גם הייתי בסיעה של שניים הרבה שנים.

במחשבה שנייה גם חבר הכנסת וילן ואני רוצים התייעצות סיעתית.

לכן ברגע זה לא תתקיים הצבעה על יתר התשלומים. אני לא קובע מועד. אני יודע שהחיים קשים וההתייעצות היא ממושכת. ברגע שתהיה מוכן עם ההתייעצות תודיע לי. גם אתה תודיע לי, חבר הכנסת שריד, וגם חשוב שגפני יסיים את ההתייעצות עם רביץ.

אדוני היושב ראש, אנחנו יודעים מה מתרחש בשטח. אני ביקשתי ממך קודם שבתור יושב ראש הוועדה תמסור שלפי שעה כל התשלומים האחרים אסורים- -

נו, בסדר.

לא, כבר יצאו מכתבים.

אינני חלק ממערכת האכיפה.

אבל תודיע מה החליטה הוועדה.

דבריך נשמעו.

אני לא יושב ראש הוועדה.

חבר הכנסת שריד, גם אם אני לא אתן חתימת קיום לדבריך הם עומדים בפני עצמם, משרד החינוך יודע מה חוקי ומה לא, ואני מקווה שהם יעמדו על משמר החוק.

למה אתה לא רוצה להגיד? יש שוק פרוץ בעניין הזה ברשות המבצעת. תגיד את הדברים, מה אכפת לך?

אני לא מכניס את ראשי למקום שאני לא צריך.

זה לא עניין של אכיפה- -

זה לא עניין של אכיפה, זאת עמדה של הוועדה.

אם הוועדה לא אישרה גביית תשלומים, מטבע הדברים אי-אפשר לגבות. זה המצב המשפטי.

וכל מי שהודיע על גבייה - - -

ומי שחורג מזה עושה מעשה בלתי חוקי.

לא ייאמן.

אנחנו עוברים לנושא השני – פתיחת שנת הלימודים.

כבוד המנכ"לית, מכיוון שיצאו מכתבים של בתי-ספר רבים שכבר גבו וגובים מהורים תשלומים, והמסמכים האלה חתומים בידי מפקחים של משרד החינוך, אני מבקש שתינתן לאנשים האלה לפחות נזיפה, כי הם עשו מעשה פלילי. הם חתמו על מסמכים בלי הרשאה ובניגוד לחוק. דבר שני, את צריכה להוציא חוזר לכל המערכת שמי שיגבה תשלומים, לפי שעה, עד שתהיה החלטה של ועדת החינוך, עושה מעשה בניגוד לחוק, שאין לו הגדרה אחרת אלא מעשה פלילי. אני מאוד מבקש שתשלחי לנו העתק מן החוזר הזה.

גברתי השרה, פתיחת שנת הלימודים.

ב. פתיחת שנת הלימודים תשס"ו – תמונת מצב (כולל פתרונות לימוד למפוני גוש קטיף).

בוקר טוב. אנחנו כאילו מתחילים את הבוקר מהתחלה. הישיבה הייתה אמורה להיפתח באופן חגיגי, ונפתחה באופן קצת רועש ופחות חגיגי.

קודם כל המכשול היחיד שנותר הוסר.

נכון. המכשול הוסר, וזה חשוב. תוך שבועות אחדים אנחנו נחזור לוועדה כדי לאשר את תשלומי ההורים, ויש מכשול נוסף בדמות ההזנה שנצטרך להביא גם את התשלום בגינו, שהוא אגב הפעוט ביותר לאלה שמקבלים הזנה. זאת השתתפות קטנה מאוד של ההורים.

פעוט? 4.5 שקלים ביום. מה זה פעוט?

חבר הכנסת שריד.

אדוני יושב ראש הוועדה, הזמזום הזה לא מפריע לי כבר.

אבל לי מפריע הזמזום שלך.

אנחנו נמשיך ונביא את זה חזרה לוועדת החינוך, ואני בטוחה שיהיה כאן רוב.


הבוקר הזה, קצת פחות מיממה לפני פתיחת שנת הלימודים, יש בשורה טובה לתלמידי ישראל ולהורים ולכל המדינה – כי כולם בעצם הם תלמידים או הורים או מורים ולפעמים גם וגם – ששנת הלימודים תיפתח מחר כסדרה. לפנות בוקר בשעה מוקדמת נחתם הסכם בין ארגוני המורים לבין משרד החינוך ולבין משרד האוצר, ובעוד כמה שעות ייחתם ההסכם הזה באופן רשמי אף על פי שהוא נחתם כבר בראשי תיבות אצל שר האוצר בהשתתפות כל הגורמים. על-פי ההסכם שנת הלימודים תיפתח כסדרה תוך שמירה על שקט תעשייתי במהלך השנה. זה חלק אחד שהוא חשוב מאוד, אבל כמובן, החלקים הלא פחות חשובים הם אותם חלקים שעל-פיהם אנחנו פותחים במהלך שנת הלימודים הזאת ברפורמה בחינוך כדי לא להיכנס כרגע לוויכוחים מה יש בה ומה אין בה. מכיוון שהדברים האלה אולי מעוררים ויכוחים אני אקרא את שתי הפסקות הראשונות:


"הואיל והצדדים הסכימו לנהל משא ומתן במהלך שנת הלימודים תשס"ו במטרה להנהיג בהסכמה רפורמה במערכת החינוך, והואיל והצדדים הסכימו לשתף פעולה בעריכת ניסוי כשלב א' ברפורמה לשנה אחת ב- 35 יישובים ששמותיהם נקובים בנספח א'". ועוד: "תהיה ועדת היגוי משותפת שתקבע את סמכויות הצדדים לניהול משא ומתן במטרה להנהיג בהסכמה רפורמה במערכת החינוך".


להסכם הזה יש נספחים וייתנו אותו גם ליושב ראש הוועדה וגם לחברי הוועדה, והוא יפורסם בהמשך. כמובן, בהמשך לכך המורים שירצו בכך ישתתפו ברפורמה ב- 35 יישובים. הם יועדפו על פני מדריכים ועובדים אחרים בכל הנוגע לשיבוץ במסגרת התוכנית וישולם להם עבור כל שעה בתקופה הקובעת סכום של 110 שקל ברוטו. במקביל לכך, כמובן, כל המורים שפוטרו – חוץ מאשר מסיבות פדגוגיות – יוחזרו לעבודה. זה מחזיר למערכת החינוך, כמובן, שעות לימוד. אותם מורים שפרשו יקבלו תנאי פרישה טובים ותנאי פנסיה טובים וראויים ביותר. זאת בשורה משמחת מאוד. האוצר מאפשר החזרת סכומי כסף נכבדים וטובים מאוד, ואני מאוד שמחה על-כך, זאת בשורה טובה מאוד למורים, לארגוני המורים ולמשרד החינוך – ולי כשרת החינוך. אני רואה בזה בהחלט בשורה חשובה ביותר, ובמובן הזה כולנו צריכים רק לשמוח, וכך אני רואה את פני הדברים.


השינוי במערכת החינוך חייב לקרום עור וגידים, והוא אכן קורם עור וגידים. אף על פי שיש לי הרבה מה לומר, אפשר להניח את זה. היום אני רואה את הכול מאחור, פניי לעתיד. יכולתי לומר דברים רבים ולא אמרתי אותם במהלך כל החודשים האחרונים, ואין בכוונתי לומר אותם עכשיו ולא לפתוח אותם עכשיו. אתם ודאי יודעים וגם ציבור הצופים בנו והמאזינים אלינו בימים האחרונים ובחודשים האחרונים – וגם בשעות ובימים הקרובים – יודע שאני יכולה לומר דברים, ואני גם יודעת לומר אותם. אני לא עשיתי את זה, ואין בכוונתי לעשות זאת.

ציבור התלמידים, ציבור ההורים, ציבור המורים ראוי ללכת עם הפנים קדימה ולראות איך כולנו יחד מביאים לכך שתלמידי ישראל יזכו לקבל את היכולת, את ההזדמנות להשיג הישגים טובים יותר ולהגיע למקומות טובים יותר גם בעולם, כדי שלא יהיו יותר במקום 31 בהישגיהם במתמטיקה, במדעים, בהבנת הנקרא, כפי שלצערי הרב, המערכת הגיעה אליה במבחנים בינלאומיים ב- 99'. כל אלה דברים נחוצים ודרושים, נדמה לי שלא יהיה מי שיחלוק על הצורך ברפורמה ובשינוי. אפשר לחלוק על נקודה כזאת או על נקודה אחרת – כל אלה דברים לגיטימיים, משא ומתן הוא הכרחי, שיתוף פעולה הוא הכרחי, ואת זאת אנחנו נעשה כמובן.

מחר בבוקר כאשר ילכו 1.75 מיליון ילדים לפתיחת שנת הלימודים, ובהם תלמידי כיתות א' אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולראות איך אנחנו הולכים לבצע את הטוב ביותר. מבחינתנו הרפורמה נמצאת כאן, היא יצאה לדרך, היא ב- 35 יישובים. שמעתי גם אותך, יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת פורז, הבוקר ברדיו. אמרת שזה רק בחלק כל-כך קטן; בוודאי. מדובר כאן בערך ב- 130 אלף תלמידים מתוך 1.75 מיליון תלמידים, ומי חשב בכלל שאנחנו נוכל בתקופה כל-כך קצרה לעשות זאת. אני יודעת שעד לפני ימים אחדים, שלא לדבר על שבועות אחדים וחודשים אחדים הייתה ספקנות אם בכלל נוכל לצאת לדרך. אני מכירה את כל הדוברים, אני מכירה את כל הספקנים. הנה, בנינו ראש גשר, הנחנו אותו כדי שאפשר יהיה לעשות את הבלתי ייאמן. הנה, אנחנו נמצאים כאן עכשיו ועושים את זה.

במהלך שלושת השבועות וחצי האחרונים אני עצמי יחד עם מנכ"לית המשרד, יחד עם הצוות הבכיר של המשרד עברנו מרשות לרשות: מרמלה לחורפיש, משפרעם למגדל העמק, ממועצה אזורית עמק יזרעאל למועצה אזורית גלבוע ולמועצה אזורית גדרות, ממקום למקום מיישוב ליישוב. ראינו במו עינינו, שמענו את הקולות ואת השמחה של מנהלי בתי-הספר וחדוות היצירה שם, הרצון שבו הם ארגנו מחדש את מערכת השעות עם היכולת שלהם לפרוס עוד שעות, להאריך את יום הלימודים, אבל גם במקומות שבהם יש יום חינוך ארוך – בקריית מלאכי, במקומות אחרים.

גם במקומות שיש בהם כבר יום חינוך ארוך תוספת השעות אפשרה להם לתת מענה בקבוצות קטנות יותר, לתת מענה מובנה לשעות העשרה באומנויות, במוזיקה, בתיאטרון, בכישורי חיים, בפעילות בקהילה, במעורבות בתוך הקהילה, לפצל את כיתות א' ו- ב' במקצועות היסוד לקבוצות של עד 20 תלמידים בכיתה ולפעמים של 12 ו- 15 תלמידים בכיתה עם מבחני אוריינות בכיתה ב' כדי שנוכל לאתר את בעיותיו של כל ילד, את האפשרויות שלו, לקדם תלמידים מצטיינים, את בניית פינות העבודה הממוחשבות – לכל שני מורים פינת עבודה – שמתחילה בימים הקרובים ותסתיים עד אחרי החגים. אפילו התשתיות ברמה של שירותים ישופצו לתלמידים ולמורים. לפחות 3 ימים בשבוע – בחלק מהמקומות 4 ימים בשבוע ובחלק 5 ימים בשבוע – תהיה שעה מובנית בתוך תוכנית הלימודים של הכנת שיעורי בית בתוך הכיתות, פחות חינוך אפור, פחות שיעורים פרטיים. ברמלה, למשל, אין בכלל שיעורים פרטיים, אין מושג כזה, אין שם כסף. אבל שם אמרו לנו המנהלות, המפקחות, ראש העיר פתאום יש הכנת שיעורי בית, והילדים יועשרו מזה והמערכת תועשר מזה למען התלמידים. אפשר לקרוא לזה בייבי-סיטינג, שום דבר, זה כלום, בסך-הכול יש כבר יום חינוך ארוך – נכון, ברמלה יש יום חינוך ארוך, בואו תראו מה אומרות שם המנהלות, איזה ניצוץ בעיניים. וכל זה בשביל התלמידים.

האם זה הכול, האם הכול כבר קרה? לא, ממש לא. האם זה שלב א'? בהחלט כן. האם זאת פתיחה למשהו אחר? כן וכן. האם אנחנו משדרגים, מעלים את איכות הכשרת המורים? כמובן שכן. האם הקמת הרשות הלאומית למדידה והערכה בראשותה של פרופ' מיכל בלר, בעלת שם לאומי – שאתמול במסיבת העיתונאים אמרה את דברה? כן וכן. האם הכול אידיאלי? ממש לא. האם זה אופטימלי? אפילו לא. האם זאת התחלה, הקמת ראש גשר? ממש כן. והראייה היא שעשרות ראשי רשויות מבינים את זה, והרבה יותר מזה מנהלים רוצים, שמחים, אף על פי שאסרו עליהם – חבל על זה, לא רוצה להיכנס לזה. כן, רק עם אופטימיות, עם מבט קדימה, בשיתוף פעולה. אני שמחה שהיום המורים שותפים לזה. אני משוכנעת שאפשר ללכת קדימה. אני מכירה את הפסימיים, את רואי השחורות, את מנבאי הנבואות הרעות, ובהם גם כאן חברי כנסת שיושבים בחדר הזה, מיד הם הרי יחתכו בלשונם הצולפת. אני מכירה את כל אלה- -

מה הדיבורים האלה?

- - אני מכירה את כל אלה- -

מה האופטימיות כשאין חדר ללמוד בו? מה השטויות האלה? נאום נמלץ, נלעג- -

- - ולכן כל אלה שעוד מעט גם בחורפיש, גם בשפרעם, גם באותם יישובים מהמגזר הלא היהודי, בדליית אל-כרמל, בעוספייה- -

כמה חדרים חסרים בשפרעם.

- - -

אתה רק יודע לדבר.

אתה חדש בעסק פה.

שמענו אותך.

- - אורסן יאסין, ראש עיריית שפרעם ובחורפיש ובחורה ובדליית אל-כרמל ובעוספייה ובפרדיס ובכפר קאסם – כל אותם ראשי רשויות שבאו בשמחה, בתודה, במכתבים שעברנו עליהם אחד-אחד וביקרנו ביישובים. אגב, 47% מהכיתות שנבנו בשנים האחרונות נבנו במגזר הערבי, אבל זה לא ישנה כמובן את הלעג, את הצעקות- -

אבל המחסור עדיין ב- 5000 חדרים.

- - את ההתלהמות, את הצרחות, לא חשוב, אנחנו נמשיך הלאה.

את במרכז הליכוד כאן?

אתה צורח לא כמו במרכז הליכוד.

5000 חדרי לימוד חסרים, תני תשובה לעניין הזה.

תן מספרים.

אני אתן את עכשיו את הפירוט.

אנחנו מדברים על 1500 חדרים. אתה תיתן את הפירוט.

אני אתן את הפירוט על כל מקום.

- - ואנחנו נמשיך למרות הלשונות הרעות, הצורחות, המתלהמות, אלה שמנסות לראות בכל דבר רק רע. לא נורא, באופוזיציה זה קשה, אבל אנחנו עושים, אנחנו בביצוע, ואנחנו נמשיך בנחישות ומתוך מחויבות. אני הבטחתי, ואני עשיתי. אני מודה לך אדוני היושב ראש, אני מודה לארגוני המורים על החתימה, על ההסכם. הייתה תקופה לא פשוטה, אני יודעת את זה- -

אין לך מילה לאחיות, למשל?

אני מושיטה יד לשיתוף פעולה להמשך הליכה קדימה- -

אין לשרה שום מילה על האחיות בבתי-הספר?

האחיות שייכות למשרד הבריאות, לא שייכות כלל ועיקר למשרד החינוך- -

במשרד החינוך את אחראית על מערכת החינוך.

ממש לא. רק משרד הבריאות.

יש אוטונומיה בתוך החינוך.

אני מושיטה יד לראשי ארגוני המורים, בואו נלך מכאן קדימה, הייתה תקופה לא פשוטה, הייתה תקופה אפילו קשה, אבל אני שמה הכול מאחור. בואו נלך יחד בשיתוף פעולה, נצעד קדימה, טובת התלמידים לנגד עיניי. אני בטוחה שטובת התלמידים לנגד עיניכם.

כן, רואים, 18 קיצוצים ב- 4 שנים.

נצעד קדימה ונמשיך הלאה. תודה רבה לך, אדוני היושב ראש.

אני אתן לשני נציגי ארגוני המורים, למר וסרמן ולמר ארז לומר את דבריהם.

18 קיצוצים בתקציב החינוך ב- 4 שנים. מה זה הנאום הנמלץ הזה?

אני מברך על כך שאנחנו יכולים לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. הילדים במדינת ישראל, המורים במדינת ישראל, ההורים במדינת ישראל ראויים לכך, זכאים לכך שבמיוחד בימים אלה נשמח אותם. אנחנו נעשה כל מאמץ, ואנחנו מחזירים ומושיטים יד של שותפות לשרת החינוך ולמנכ"לית משרד החינוך כדי שנוכל להוביל מערכת חינוך הרבה יותר טובה ולשפר את מה שאנחנו חייבים לשפר.


אנחנו מאוד בעד רפורמה מוסכמת במערכת החינוך. המורים במדינת ישראל לא מקבלים את המלצות ועדת דברת, דוחים את ההמלצות האלה מכל וכול. אבל אנחנו הולכים לניסוי של הארכת שהות ושל 5 ימי לימוד ב- 35 יישובים מתוך שותפות ומתוך רצון שזה יצליח ולא מתוך רצון, חלילה, שזה ייכשל. מערכת החינוך שלנו זקוקה לרפורמה אמיתית, היא זקוקה להתמודדות עם מספר הילדים בכיתות. יש לנו 40 ילדים בכיתה, כמקובל בעולם השלישי. יש לנו בעיה של אלימות גואה, יש לנו בעיה של תנאים פיזיים ירודים: אין חדרי לימוד, אין חדרי ספח, אין אולמות, אין מיזוג אוויר – תנאים גרועים ביותר לילדים שלנו. אנחנו חייבים לעשות שינוי גדול מאוד. ברור שאנחנו חייבים לעשות שינוי בכל מה שקשור למערכת החינוך, ולכן אני מדבר על רפורמה בהסכמה, כי אנחנו רוצים להיות שותפים נאמנים- -

זאת אותה מערכת חינוך שדיברה עליה השרה לפני רגע, של ורדים ושל צהלות?

חבר הכנסת ברכה, אני ממש לא שר חינוך.

השרה חיה במדינה אחת, והוא חי במדינה אחרת.

אני מוכן להושיט יד לשרת החינוך ולמשרד החינוך כדי שנביא את מערכת החינוך שלנו, של הילדים ושל הנכדים שלנו ושל כולנו למשהו אחר הרבה יותר.

פשטתם רגל.

הנימוס שלנו מחייב שניתן לאורחים לדבר ללא הפרעה. מילא, אנחנו מפריעים זה לזה, זה חלק מהמאבק הפוליטי- -

זאת הייתה הערה חשובה, שמכוונת לשרה ולא למר וסרמן.

אנחנו, המורים, המחנכים בישראל, נהיה מוכנים גם לתת, ולתת בגדול- -

למה לא הגעתם להסכמה הזאת קודם, הייתם חוסכים מאתנו את המודעות.

עד שגילו את הניצוץ בעיניים של המנהל.

- - כדי שמערכת החינוך של מדינת ישראל תוכר כתשתית לאומית קיומית. היות שאנחנו במדינה כמו שלנו לא יכולים להרשות לעצמנו התייחסות כפי שהתייחסנו עד עכשיו למערכת החינוך שלנו. אני שמח מאוד שאני יכול להיות שותף יחד עם חבריי – חברי רן ארז וכלל החברים כאן – ולהודות לכל צוות המשא ומתן. היו ימים קשים מאוד, והבוקר לפני מספר שעות סיימנו. אני מודה לכל מי שעזר לנו ותמך בנו, ואנחנו מתכוונים ללכת קדימה ולהצליח.

מר ארז, בבקשה.

אכן מצב מערכת החינוך במדינת ישראל גרוע ביותר, והוא הולך ונעשה גרוע יותר משנה לשנה. רק כדי לסבר את האוזן, תלמיד שאמור להתחיל השנה ללמוד בכיתה י' או י"א ילמד 8.5 שעות פחות בשבוע לעומת אותו תלמיד שהתחיל ללמוד לפני 4 שנים. ברור שזה פוגע בהישגים, גורם לצפיפות גדולה יותר בכיתות וכולי. אנחנו המורים בעלי פרופסיה, אנחנו בעלי מצפון מקצועי, ועוד לפני ששרת החינוך נבחרה להיות שרת חינוך יזמנו רפורמות, כי אנחנו משוכנעים שצריך לעשות רפורמות. אנחנו רק חשבנו, ואנחנו משוכנעים שצריך לעשות רפורמות ביחד, בשיתוף ולא בכוחניות ובחד-צדדיות. לכן אנחנו נאבקנו. למאבק שלנו יש הצלחה, שלעניות דעתי, היא גדולה יותר מזו של שרת החינוך כי שרת החינוך לא הצליחה למנוע קיצוצים. אנחנו במאבקנו החזרנו שעות למערכת, במאבק שלנו החזרנו מורים למערכת, אנחנו במאבק שלנו הגענו לכך שנוכל להיות שותפים ולהשפיע על הרפורמה לעקוב אחר המיסוי ולבנות רפורמה משותפת.


אני מקווה מאוד שדברי שרת החינוך נאמרו באמת מתוך רצון לשיתוף פעולה כי גם ידנו מושטת לשיתוף פעולה. רק בשיתוף פעולה נוכל להגיע למשהו ולא בכוח ולא בחד-צדדיות. אני משוכנע, שבעזרת השם, אם נשתף פעולה ונלמד את המגבלות של הזולת נוכל לקדם את מערכת החינוך. חבר הכנסת ברכה צודק, יש הרבה מאוד מה לעשות בכיתות, בשירותים לתלמידים, בהזנה, בתשלומי הורים. אנחנו נמצאים רחוק מאוד מהאופטימום וצריך להשקיע בזה הרבה מאוד, והאחריות הראשונה היא של הממשלה, של הממסד, והאחריות הנוספת היא של המורים ושל ההורים. ההורים צריכים לדעת שכל הקיצוצים שנעשים מדי שנה נעשים על גבם ועל גבי התלמידים, וכל אחד סובל מכך. אל יישבו בפסיביות כי בסופו של דבר הילדים שלהם ילמדו פחות.


אני מקווה ששר האוצר החדש, אשר תרם לא מעט לפתרון הבעיה, ישקיע יותר מאמצים מאשר היה עד כה, ואנחנו נוכל לראות ברכה יותר גדולה במעשה ידינו.

תודה רבה. הגברת אתי בנימין, בבקשה.

אני רוצה להתחיל דווקא מנושא תשלומי ההורים. אף על פי שדיברתם עליו, לא
ניתנה לי זכות הדיבור.

אני מבקש שתעברי לנושא הבא. דנו בנושא הזה, והוא יידון שוב בישיבה נוספת.

בסדר גמור.


גברתי השרה, אני פונה אלייך. נאמר כאן קודם שיש פיטורים של 750 אחיות בבתי-הספר, ואת אמרת שזה משרד הבריאות. אנחנו ההורים רואים בך אחראית למה שקורה במערכת החינוך, ואנחנו מבקשים ממך לעזור לנו להילחם בפיטורים האלה. אם אנחנו יחד נלחמים ונמשיך להילחם וניתן יד למלחמה בנושא האלימות בבתי-הספר, אחיות בתי-הספר חייבות להיות בתוך בתי-הספר. אני רואה את האחות בדיוק כמו שאני רואה מורה. חובה שאחות בבית-הספר תהיה בבית-הספר.

תעשו הפגנה לפני משרד הבריאות.

אני לא חושבת שהפגנה זה פתרון, אנחנו לא נעשה הפגנה, מבחינתי הפגנה זאת דרך אלימה, ואנחנו מנסים להוביל איזשהו מהלך- -

הפגנה זאת דרך אלימה?

כן.

תאמרי את מה שאת רוצה לומר. קיבלת הצעה מסגן שר להפגין נגד הממשלה, זה מעניין.

אנחנו לא מתכוונים להפגין. יש דרכים נוספות להילחם לפני שנצא להפגנות.

אבל במקום הנכון, זה גם חשוב.

אנחנו מאוד בעד זה שהאחיות יישארו, ואני אמרתי דברים בממשלה ובכל מקום. הנושא הוא של משרד הבריאות נטו, התקציב הוא ממשרד הבריאות נטו. לא יכול להיות שכל דבר ייפול לפתחו של משרד החינוך. אני מציעה להפנות את זה לכתובת היחידה והבלעדית. נכון שהאחיות נמצאות בתוך בתי-הספר, אבל זה ממש לא בתחום שלנו, לא בתקציב שלנו ולא באחריות שלנו.

אבל הפגיעה היא בתלמידים.

הפגיעה בתלמידים היא בכל דבר כמעט.

- - -

יש גבול לכל דבר. את חברת כנסת, תפני בבקשה לכל מי שרלוונטי- -

אני פונה- - -

אי-אפשר להפנות אליי כל דבר. את יכולה לפנות אליי גם בעניין מחירי התחבורה הציבורית לבתי-הספר.

נכון.

אנחנו פונים ונמשיך לפנות לכל גורם שאמור לטפל בזה- -

זה בסדר.

- - אבל את כאמונה על מערכת החינוך חייבת לעזור לנו להילחם.

פניתם לשר הבריאות?

פנינו לשר הבריאות, ואת תעזרי לנו בזה, ואנחנו מבקשים שתעזרי לנו בזה.

השרה התחייבה כבר לעזור בזה, היא בעד.

אם אין אחות בבית-הספר - -

אני מסכימה, אין לי מחלוקת איתכם.

התלמידה שי ביאליק, בבקשה.

אני יושבת ראש מועצת התלמידים הארצית. בשם התלמידים אני מברכת את המורים ואת המשרדים שהגיעו להסכמה ושאפשר לפתוח את שנת הלימודים. פתיחת שנת הלימודים במועדה גוררת אחריה סדר וזה דבר טוב שסוף-סוף הצליחו לגשר על כל הפערים.


אנחנו מתחילים את השנה עם כמה בעיות בתוך בתי הספר, כמו האלימות. היא בטיפול, אבל עדיין יש אלימות בבתי-הספר וצריך לטפל בזה.

זה לא שייך למשרד החינוך, זה שייך למשרד לביטחון הפנים.

אתמול מועצת התלמידים ישבה עם השר לביטחון פנים גדעון עזרא לדיון בנושא האלימות וגם על נושא האלימות בתוך בתי-הספר, כך שהתלמידים צריכים להיות מעורבים יותר באורח החיים בתוך בית-הספר כדי להגדיל את המעורבות. צריך, כמובן, להגדיר את כל נושא הערכים, קבלת הערכים, המורשת והחינוך הבלתי פורמלי בתוך בתי-הספר כדי שתהיה לנו שנה מוצלחת גם מבחינה הישגית וגם מבחינות אחרות. בנושא התשלומים – שאני לא אדבר עליו – שנצא לראות יותר, ולא חצי יום שדה- -

אז אל תדברי עליו. אי-אפשר להגיד "אני לא אדבר", ולדבר עליו.

אני לא מדברת על הממון, אני מדברת מעבר לזה, על המושג. שתלמידים יצליחו לקבל יותר מבית-הספר, ולא רק מבחינה לימודית, אלא גם מבחינה ערכית, ולכאן נכנסים הטיולים.

חבר הכנסת מגלי והבה, סגן השרה. עוד מעט המליאה מתחילה, אז אני מבקש לקצר בדברים.

הדיון הזה יותר חשוב.

אחת האפשרויות היא לקיים ישיבה נוספת.

בעוד שבוע נדבר על פתיחת שנת הלימודים, זה באמת רעיון.

אבל השרה צריכה ללכת.

שתלך.

לפי תקנון הכנסת, כשהמליאה מתכנסת אסור לקיים ישיבת ועדה.

יש לנו גם כמה שאלות עובדתיות שהיינו רוצים לשאול.

אבל השרה רוצה ללכת, את מי תשאל, אותי?

אני מברך על פתיחת שנת הלימודים. הצטרפתי למשרד החינוך לפני חודשיים וחצי ומצאתי מערכת משומנת, עובדת. אני מציע לכל אלה שמדברים על מספרים, שיבקרו בבתי-הספר, שיבקרו בפריפריה, שיראו מה מתפתח שם. אני אביא רק שתי דוגמות חשובות עם בשורה למגזר הערבי: קודם כל, ממשיכים בתוכנית החומש עוד 3 שנים. יש בתוכנית שינוי דרסטי בהישגים הלימודיים, צריך לראות את התוצאות בפועל. נכון שהפערים הם גדולים, אבל הם מצטמצמים, כדאי לזכור את זה. ברגע שהדברים מאושרים וקיימים צריך לראות את הדברים האלה.


בנושא הבינוי אנחנו מדברים על 46% מתקציב משרד החינוך שמכוון לבינוי במגזר הלא יהודי- -

כמה חדרים זה?

- - -

1500 חדרים חסרים במגזר הערבי.

כמה זה 40% מתקציב הבינוי? כמה חדרים נבנו?

אתם שמים לב, מה שמשותף בין חבר הכנסת שריד לחבר הכנסת מוחמד ברכה? יש לכם CD משותף מ- 48' ועד היום. אותם הדברים, אותם הטיעונים, ותמשיכו להיות באופוזיציה כל החיים שלכם.

- - -

כמה חדרים זה? רק כדי לסבר את אוזני הוועדה, 40% זה פחות מ- 30 חדרים, אדוני.

תסייר בדרום ובצפון ותראה.

העיקר שאתה מתערב במכרזים.

העיקר שאתה קורא מה שאתה לא יודע.

אני יושב ראש החינוך העצמאי. תסלחו לי על ההתרברבות, אבל אני מייצג בכל המדינה ובכל העולם היהודי כולו מערכת חינוכית המפוארת והיפה ביותר במדינת ישראל. ללא אלימות, ללא כל התופעות החמורות שדנים עליהן כאן בבניין הזה יום ולילה. לכן אני פונה לשרה ולמנכ"לית, ומר גפני אמר את זה פתיחת הדיון: היינו מאוד רוצים להצטרף לשמחה ולסיפוק של ארגוני המורים ושל משרד החינוך, אבל מה אומר ומה אדבר שאנחנו 20 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, ולראשונה בהיסטוריה של החינוך העצמאי מאז קום המדינה אני חושש – וכמעט בטוח – שאנחנו בחינוך העצמאי לא נוכל, לצערנו ולכאבנו, לפתוח מחר את שנת הלימודים, לא משום שאנחנו משביתים כי עקרונית אנחנו לא משביתים גם על תביעות ועל דרישות שותקות ביותר, כך הורו לנו גדולי ישראל 50 שנה, לא משביתים לימודים של תינוקות של בית רבן. אבל 150 מסיעים – ובתוכם אגד – הודיעו לנו שאם היום עד 10:00 הם לא יקבלו את מה שהבטיחו להם הם לא יסיעו. זאת אומרת, קרוב ל- 30 אלף תלמידים ותלמידות בעיירות פיתוח ובפרברים לא ייסעו. המערכת אצלנו לא תיפתח במצב כזה.

השרה שמעה.

השרה שמעה, ואני מחכה לתשובה, ואני בטוח שהתשובה תהיה חיובית.

אני בטוח שלפי התשובה כך יצביע גפני.

מה פתאום, מה זה קשור בכלל?

אני בטוח שההסכם עם ארגוני המורים שלא יפוטר אף מורה חל גם עלינו, והקיצוץ של 5000 שעות אצלנו יבוטל, כמו שבוטל שם.

לגבי ההסעות של המגזר החרדי, אני יכולה לומר בזהירות שמערכת החינוך תיפתח מחר גם במגזר החרדי.

והפיטורים של המורים יבוטלו?

אני יוצא מפה בתחושה מאוד כואבת בנושא תשלומי ההורים. חבל שלא נוכל להכין את ילדי ישראל לחגי ישראל, לא יהיה לנו כסף, חבל שלא לקחתם את זה בחשבון.

אני מברך את ראשי ארגוני המורים ואת השרה. הבוקר שמעתי אותך לימור ברדיו מדברת על נושא האלימות. זה מתחבר למה שאמרה התלמידה. התוכנית נשמעה טובה ברדיו. אנחנו מבקשים כמנהלים גיבוי מלא למנהלים גם כאשר ינקטו יד קשה נגד האלימות, ולא ייקראו אחר-כך לנזיפה בפיקוח.

אני מבקש לומר עוד משהו.

השרה צריכה ללכת. יש דיון במליאה, אני לא חושב שיש טעם להאריך.

אדוני היושב ראש, יש דברים בוערים לקראת פתיחת שנת הלימודים. אם לשרה יש דברים יותר חשובים היא רשאית ללכת. אבל אנחנו ועדה, ויש לנו אחריות משלנו.

הישיבה נקבעה עד שעה 12:00. יש לי דברים נוספים חוץ מאשר לשמוע כאן את הפתטיות של חבר הכנסת יוסי שריד- -

אדוני היושב ראש, השרה הרי יודעת שאני הולך לחשוף את כל שקריה, כל הדברים שנאמרו הם שקר אחד גמור.

- - יש לי עוד דברים שקשורים לפתיחת שנת הלימודים- -

את רוצה לברוח, אז תברחי.

- - ישיבת הוועדה נקבעה עד 12:00, ולכן אני נאלצת לעזוב. אם אתה ממשיך את ישיבת הוועדה תמשיך.

לפחות תשמעי את נציגת האחיות.

אדוני היושב ראש, אין דבר כל-כך חשוב לשרה שמאלץ אותה לצאת.

אני לא קובע את סדר היום שלה.

אני מייצגת את אחיות בריאות הציבור בטיפות החלב ובבתי-הספר. כנציגה שמנהלת את המאבק על הקיצוץ בתקנים ובאיוש של אחיות בתי-הספר אני רוצה להתריע שלמעשה קיימת החלטה זה יום-יומיים שממחר ב- 25% מבתי-הספר לא תהיה אחות. מדובר בבריאות התלמידים. אם כבוד השרה חושבת שבאיזשהו מקום זה שייך למשרד הבריאות, אז יש לה גם אחריות מיניסטריאלית לבריאות התלמידים במסגרת משרד החינוך. אני פונה לכולכם לתת יד- -

כמה, 20%?

ב- 25% מבתי-הספר לא תהיה אחות. זאת אומרת, לא יינתנו חיסונים, לא תתבצענה בדיקות - -

לשרה יש עיסוקים אחרים, מה אפשר לעשות.

התלמידים שלנו הם דור העתיד, רבותיי.

העניין ברור.

אני באה עכשיו מהוועדה לזכויות הילד שבה מדברים על העוני. רבותיי, מדובר בתלמידים רעבים, בתלמידים בלי שיניים, בתלמידים שיש להם אנמיה. איפה תהיה אחות שתאתר את זה? המורה תעשה את זה?

הכתובת היא לא משרד החינוך, אלא משרד הבריאות.

מה אנחנו עושים כוועדה עכשיו?

תזעק את הזעקה שלך. כשתהיה בשלטון, תחליט.

אתה יושב ראש הוועדה, מה אתה עושה עכשיו? אני מציע שתכנס ישיבה ביום ראשון עם שרת החינוך ועם שר הבריאות.

חבר כנסת ברכה, לכנסת יש כוח רק בחקיקה.

שר הבריאות ושרת החינוך צריכים להופיע כאן יחד בעוד יומיים-שלושה.

אני חוזר על עצמי ואומר שכל הדברים שאומרים לנו הם מופרכים מעיקרם, אין בהם ממש, הם תלושים מן המציאות. שרת החינוך יכולה לצבוט בלחייה ככל שרק תאבה, וכאשר צובטים בלחיים הלחיים מעלות סומק, אבל הוא לא בהכרח סומק בריא. הכול אחיזת עיניים.


לעניין האחיות יש לי גם הצעה למנהלי בתי-הספר. הרי רק לפני כשעתיים אישרנו ביטוח רק בגלל הטענה שמדובר בפיקוח נפש. מה זה אחות? זה לא רק חיסונים. הרי אם חלילה קורה לילד או לילדה משהו בבית-הספר זה עניין של פיקוח נפש. לא זו בלבד שזה לא פחות חשוב מביטוח, במובנים מסוימים של סכנת חיים, של הצלת נפשות זה הרבה יותר חשוב. לכן יש לי הצעה להורים, שהיא הלשון היחידה שמובנת, ואני מתנצל שאני נאלץ להציע אותה: לו אני, מנהל בית-ספר, לא הייתי לוקח על אחריותי לפתוח מחר בית-ספר שאין בו אחות. זו החובה הראשונה במעלה שלכם כהורים כלפי הילדים שלכם, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם. שרת החינוך אומרת שזה לא שייך לה, אז אני קודם אמרתי בהערת ביניים שגם עניין האלימות לא שייך לה, כי על-פי החלוקה הרשמית זה בכלל בתחום סמכותו של המשרד לביטחון פנים. מה זאת אומרת לא שייך לה? הכלל הראשון של כל שר חינוך הוא שכל מה שמתקיים ומתנהל ומתרחש במערכת החינוך הוא באחריות משרד החינוך ושרת החינוך.


דבר שני. הגיעו להסכם, ויבורכו המסכימים. הרי טענו שני טיעונים מאז שדוח דברת בא לעולם: הרפורמה יכולה להתבצע בלי פיטורי מורים. הפלא ופלא – הרפורמה מתבצעת בלי פיטורי מורים; הדבר השני שטענו הוא שאין רפורמה בלי הסכמה, אין רפורמה בכפייה. אז למה היה צורך בכל האיומים, ההפחדות והמסע המכוער שהסב גם נזק חינוכי ממדרגה ראשונה. את הנזקים האלה אני לא בטוח שאפשר לתקן.


אמרתי, אפשר לצבוט בלחיים. העובדה הפשוטה והחותכת שבגללה אני כל-כך מתקומם – ומה לעשות, עד היום ם אחות או בלי אחות, הדברים האלה עולים לי בבריאות – העובדה היא שבשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, מחר, כל תלמיד וכל תלמידה במדינת ישראל ילמדו פחות שעות מאשר ב- 2001. שיהיה ברור, ב- 2001 המצב לא היה אידיאלי, רחוק מאוד מזה. היו הרבה מאוד בעיות, והבעיות האלה באמת מחייבות רפורמה, תיקונים, שינויים, בוודאי, מי יכול לכפור בזה? אבל אנחנו לא חוזרים למצב ב- 2001. הרי הכול שקר, הרי איך מפחות יצמח יותר? כל ילד שלנו, כל ילדה שלנו מקבלים פחות. אז אם אפילו לא החזרנו את המצב לקדמותו, ל- 2001, אני שואל אתכם באיזו רפורמה מדובר? הרי מדובר בפחות. איך הבור הזה מתמלא מחולייתו כאשר הבור הזה יבש?

למה אתה כל הזמן מדמה את זה ל- 2001? מה היה ב- 2001 שלא היה לפני כן?

כי ב- 2001 התחילו הקיצוצים, 16 במספר. סיפרו לנו כאן היום שהאוצר ברוב נדיבותו ובלבו הרחב הסכים לתת כמה מאות מיליונים. אבל האוצר קיצץ מ- 2001, 3 מיליארד שקל מבסיס התקציב. אנחנו רחוקים מאוד מהשבת האבדה. זאת אומרת שבכל מקרה, שנת הלימודים הנוכחית שנפתחת מחר, נפתחת במצב גרוע יותר לאין שיעור מהמצב שהיה ב- 2001. אני לא זוכר מה היה ב- 2001.

אתה מסבך אותי לגמרי, אני לא יודע למי להאמין, לך או לשרת החינוך.

זאת באמת בעיה.


אני רוצה לשאול את המנכ"לית. אתמול הופיעה השרה בטלוויזיה, והמראיין אמר: "5% ממערכת החינוך", והיא מיהרה לתקן אותו ואמרה "10% ממערכת החינוך". ואז המראיין מיהר לתקן את עצמו כי פחד השרה נפל עליו. מספר התלמידים הוא 1.75 מיליון. גם לפי דברי השרה אתמול מדובר ב- 130 אלף. 130 אלף מ- 1.75 מיליון זה לא 10%, זה יותר קרוב ל- 5%.

מדובר בתלמידי בתי-ספר, ומהם זה 10%. הרי גנים לא נכנסו לרפורמה.

מה זה מעניין אותי מה נכנס ומה לא נכנס? יש 1.75 מיליון תלמידים- -

זה ראש קטן.

- - חשוב מאוד לדייק בדברים האלה- -

דייקנו כדרכנו, לפי פסיקת בית-הדין.

- - לפי מיטב ידיעתי, נכנסים לתחום הרפורמה כ- 60 אלף תלמידים- -

למה 60 אלף? 130.

לא 130. תעשי את החשבון שוב אם לא עשית. אני מציע שגם בישיבה הבאה תביאו פירוט של בתי-הספר ושל מספר התלמידים, ואנחנו נראה האם מדובר ב- 130 או האם מדובר ב- 60, 70.


הערה אחרונה היא הערה לסגן השרה.

זה נאום הבחירות שלך?

תלמד. כל שנה משרד החינוך היה בונה בממוצע 2500 או 2600 כיתות. בשנה-שנתיים האחרונות הייתה הצלחה עצומה של משרד החינוך, והוא בנה 600 כיתות. כשאתה אומר 40% אמרת הרבה ולא אמרת שום דבר כי 40% מ- 600 זה 40% מ- 600, זה לא 40% מ- 2500 ו- 2600. המחסור בכיתות הולך ומחמיר כי הצרכים של מערכת החינוך הם לאין שיעור יותר מאשר 500 או 600 כיתות בשנה. לכן המחסור הולך ומחריף, והתוצאה הבלתי נמנעת היא שהצפיפות בכיתות השנה תהיה הרבה יותר גדולה ברפורמה – הגדולה הזאת שאתם מבצעים – ויינתנו פחות שעות לכל תלמיד ותלמידה, והצפיפות בכל כיתה תגבר. זאת הרפורמה.

אני מודה לחבר הכנסת שריד. רבותיי, אנחנו לא נמשיך את הישיבה הזאת. תתקיים ישיבה נוספת בעוד כשבוע עד 10 ימים. יתר הדוברים ידברו בפעם הבאה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 12:20