הצעת חוק העמותות (תיקון- חובת פרסום מקבלי השכר הגבוה ביוחתר), התשס"ד-2004, של חברת הכנסת לאהב נס (פ/2457)

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
13.9.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 592
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ט' באלול התשס"ה (13 בספטמבר 2005), שעה 10:00

הצעת חוק העמותות ( תיקון - חובת פרסום מקבלי השכר הגבוה ביותר), התשס"ד-2004, של חברת הכנסת לאה נס (פ/2457)

חברי הוועדה: אתי לבני - היו"ר

חה"כ לאה נס
עו"ד עדנה הראל - משרד המשפטים
אביטל שרייבר - משרד המשפטים, סגנית רשם העמותות
שרה זילברשטיין-היבש - מגזר ההתנדבות והמלכ"רים

אפרת רוזן

דורית ואג

אסתר מימון


הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ג-2003

אני מבקשת לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. האם יש השגות? האם יש התנגדויות?

היועצת המשפטית מציגה בפני נוסח אחר.

האם את רוצה לציין בפנינו מה ההבדל בין שני הנוסחים?

הצעת החוק של חברת הכנסת לאה נס, שעברה בקריאה טרומית, מבקשת להטיל חובת פרסום על העמותות, שהן יפרסמו בשני עיתונים את מקבלי השכר הגבוה בעמותות, רק עמותות שנתמכות מבחינה ציבורית ורק מקבלי שכר שמקבלים פי שניים מהשכר הממוצע במשק.

חשבנו שהרציונל של שקיפות מלאה ונגישות של הציבור הוא מאוד חיובי, וחייבים לקדם אותו, ורצינו להרחיב את הצעת החוק הזאת ולהטיל חובה יותר גדולה. אני אסביר את התיקונים שאנחנו מציעים. מובן שהנוסח לדיון זה הנוסח שעבר בקריאה טרומית, אנחנו רק מציעים נוסח חלופי.

קודם כול הצענו שחובת הפרסום לא תוטל על העמותות, אלא תוטל על רשם העמותות, והרשם מסכים לזה. חשבנו שחבל שעל העמותות עצמן יוטל נטל כספי ופרסום אם הרשם יכול לעשות את זה.

הרשם מסכים שזה יהיה באינטרנט. בעיתון זה אחרת ובאינטרנט זה אחרת, והשקיפות לציבור והזמינות שלו, למרות שהאינטרנט מאוד אין היום, במיוחד בוועדה הזאת, אבל יש הבדל בין עיתון, גם בימים מתקדמים אלה, לבין אינטרנט.

הרעיון שהרשם יפרסם זה רעיון טוב, זה הופך את זה לחובה.

בהתחלה הם התנגדו. מעבר לזה, אנחנו מדברים רק על עמותה שגם כך משלמת לבכיריה סכומים של לפחות פעמיים מהשכר הממוצע. מי שיכול להרשות לעצמו לשלם פעמיים מהשכר הממוצע במשק לחלק מהבכירים שלו, יכול גם על מודעה קטנה בעיתון, שעולה מאות ספורות של שקלים, לשלם פעם בשנה. זה בדיוק העניין, מי שלא משתמש בסכומים כאלה, ודאי שאני לא רוצה את זה ממנו.

מיד נפתח את זה לדיון, קודם נראה את ההבדלים בין ההצעה שלך להצעה שקיבלנו.

הבדל נוסף הוא שחשבנו, שפרסום בעיתונות יכול להיות יותר ספורדי מאשר מידע שנמצא נגיש כל הזמן באתר של הרשם. אפשר כמובן לדון על זה.

אפשר גם וגם.

אולי אפשר בכיוון הזה.

הדבר נוסף הוא, שחשבנו, שזה צריך לחול על כל העמותות, לא רק על עמותות נתמכות. כיוון שיש היום חובה בחוק העמותות, שכל ועד של עמותה חייב פעם בשנה להגיש דוח כספי שאליו מצורפים חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר, חשבנו, שאולי אין טעם להגביל רק למי שמקבל פעמיים השכר הממוצע במשק, אלא להטיל את חובת הפרסום לגבי כל מה שהוועד מעביר לרשם, דהיינו, חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר.

בנוסף על הדרישה הזאת?

זה כולל את הדרישה הזאת.

אומנם את מנסה להציג תמונה שאת מרחיבה, אבל את מצמצמת, כי כשאת מדברת על האתר של הרשם עצמו, זה מצמצם. לכן הרשם מסכים, כי אין לו שום עלות.

אני אגמור לתאר את הנוסח. יש פה גם גרסה ב', סעיף קטן (ב). הסעיף הזה, אפשר לדון בו עכשיו, אפשר לדון בו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כי כולם מסכימים שהרציונל הוא שקיפות ונגישות. המחלוקת היא בשאלה איך לעשות את זה. יכול להיות שיש באמת עמותות מאוד קטנות, שלא מקבלים בהן שכר גבוה, ואין טעם להטיל עליהן את חובת הפרסום הזאת, ואז אולי אפשר לקבוע בתקנות, אפשר שהן יובאו לאישור ועדת החוקה – אפשר למצוא כל מיני מנגנונים שקובעים קריטריונים.

החוק שלי לא מדבר על העמותות הללו.

היא רוצה להרחיב לכל העמותות, לא רק לאלה שנתמכות.

היא בעצם מצמצמת שוב.

מה זו החלופה השנייה?

היא משהו ראשוני, שאולי בצו, אפשר במקום זה בתקנות, ששר המשפטים יוכל לפטור עמותות מסוימות מחובת הפרסום באינטרנט, אם מדובר במקבלי שכר נמוך.

אני לא מבינה, האם הוא יפטור מי שיש לו פעמיים שכר ממוצע?

פחות.

אם יש לו פחות, אין לי בעיה.

אפרת רוזן, את מוסיפה את אתר האינטרנט או לחילופין- - -

אני אומרת שחובת הפרסום על הרשם, לא על העמותות, חובת הפרסום באינטרנט, וחובת הפרסום היא על כל העמותות, לא רק עמותות מתמחות, וחובת הפרסום לגבי חמשת מקבלי השכר.

האם זה בנוסף לאלה שמקבלים פי שניים?

לרוב הם נמצאים בין חמשת מקבלי השכר. אני לא רוצה לפגוע בפרטיות, ויש פה גם נושאים של הגנת הפרטיות.

על החמישה בין כה וכה מפרסמים, מדובר על החמישה שמחויבים לרשם העמותות.

נכון. היום החוק קובע שחייבים להעביר לרשם העמותות פעם בשנה רשימה של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר. אני עושה תמונת ראי של זה באינטרנט, וגם היום זה נגיש אצל הרשם, כל בן אדם יכול לבוא ולבקש מהרשם לראות את זה. הבעיה היא שזה לא נגיש מספיק לציבור.

יש קצת הבדל בין אינטרנט לעיתון.

היום זה רק חמשת מקבלי השכר הגבוה?

היום זה רק אצל הרשם. תפני לרשם – את יכולה לקבל את הפרטים.

רק חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר, ואת מנסה להרחיב את זה גם על כל מי שמקבל מעל פעמיים השכר הממוצע.

לא, אם מישהו מתוכם מקבל פעמיים. הם כבר חייבים לתת לרשם פעם בשנה את הדיווח על החמישה. אני אומרת, שאם מישהו מהחמישה האלה מקבל מעל פעמיים מהשכר הממוצע, את זה יפרסמו בעיתון. השאר, ודאי שלא. אפרת רוזן, עושה רושם שהיא מרחיבה, אבל היא לא מרחיבה, כי בין כה וכה הנתון נמצא, אז שתעביר כך לאינטרנט, ושלום על ישראל.

זה יכול להיות גם בנוסף, כי אלה יכולים להיות החמישה שמקבלים את השכר הגבוה ביותר, ויש עוד עשרה שמקבלים פעמיים השכר הממוצע.

השכר הגבוה מוגדר, לפחות לפי הצעת החוק שלי, מעל פעמיים השכר הממוצע, וזה נקרא שכר גבוה.

מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה.

לא בהכרח, יכולים להיות עוד עשרה אחרים, אם זו עמותה גבוהה.

בהצעה כרגע מדובר על מבין החמישה.

לרשם העמותות את מגישה רק חמישה.

אם יש עוד אנשים שמקבלים?

זו בעיה אחרת שהרשם לא מבקש את זה.

את מבקשת רק את חמשת מקבלי השכר הגבוה, ואם יש עוד כאלה שמקבלים פעמיים השכר הממוצע, את לא יודעת.

יכול להיות, אבל לא ביקשתי, כי זה אפילו לא מגיע לידי הרשם, אין לנו שום מידע על זה. האינפורמציה על החמישה, בעצם נמצאת אצל הציבור, את באופן פרטי יכולה ללכת לרשם ולבקש, אבל לא עושים את זה. מה שקורה, שדווקא בגלל זה העמותות יוצאות ניזוקות, כי לא תורמים, כי כולם חושדים שהמטרה לא מקדשת את האמצעים, וכשאתה רוצה לתרום למישהו נזקק, אתה לא עושה את זה בדרך של עמותות. אם יידעו שהעמותות לא מנפחות מנגנון, אנשים יתרמו. זה בא לשרת את שני הצדדים.

החמישה האלה הם ללא שמות, ויש הצעות חוק מקבילות שמבקשות כן לפרסם את שמות חמשת מקבלי השכר הגבוה. ההצעה שלך מדברת רק על אותם חמישה ששמותיהם לא מפורסמים.

אצל רשם העמותות יש שמות?

כיום זה עם שמות. בתיק העמותה זה קיים עם שמות.

מה יש באינטרנט?

כיום לא קיים כלום. זו ההצעה החלופית שאנחנו מסכימים לה.

האם השמות פתוחים לעיון הציבור?

כן, זה מתויק בתיק העמותה, אנשים יכולים לבוא, לשלם אגרה ולעיין בתיק.

אם זה יהיה באינטרנט, זה יבוא עם השמות.

זו שאלה שצריך לדון בה.

יש הצעות מקבילות, שרצינו לאחד, שיהיו השמות, וכך אולי ניתן מענה גם להצעות האחרות.

אין פה בעיה של פרטיות, כי את באופן פרטי יכולה לדעת את השמות של כולם, אם את באה לרשם ומבקשת, זו זכותך. אני רוצה להקל על הציבור.

השאלה אם באתר האינטרנט יהיו השמות של אותם חמישה שמקבלים את השכר הגבוה, לפחות באתר האינטרנט, ואולי אחר כך גם בעיתון.

ברגע שיפורסם בעיתון שבכיריה של עמותה זו וזו מקבלים כך וכך, אני אעשה את החשבון שלי אם אני רוצה לתרום לעמותה או לא לתרום לה. זה החשבון שלי. השם פחות חשוב במטרה שלי.

נשמע מה אומרים הנציגים.

חשבנו שהמטרה של פרסום מקבלי השכר בעמותות בכלל היא מטרה ראויה, כמו שרשם העמותות יפרט, וזה נמצא בתוכנית העבודה של רשם העמותות, של המשרד.

עם זאת, אני רוצה לנסות ולהסביר למה לדעתנו פרסום בעיתונות, שבא כחובה על עמותה, הוא דבר פחות טוב לעומת פרסום באינטרנט. הפרסום בעיתונות הוא פרסום ביום מסוים, בעיתון מסוים, חשוף למי שבאופן אקראי הסתכל באותיות הקטנות. מישהו סיפר לי שפרסמו אודות עמותה מסוימת, שאני אולי מתעניינת ברעתה, לכי תחפשי את העיתון הספציפי, את העמוד הספציפי, את המודעה כמו המודעות של תכנון ובנייה שהתפרסמו. לעומת זאת, כאשר רשם העמותות מפרסם באופן כללי, משותף לכול, זה נמצא ב"שער הממשלה", זה לא איזה אתר חשוך, אני יכולה להיכנס לפי שם העמותה ולבדוק. האינטרנט זה דבר נגיש.

אולי בנוסף?

אנחנו לא חושבים שצריכים להטיל הוצאה כזאת על עמותה. פרסום בעיתונות זה דבר יקר, ודאי יקר כשזו הוצאה קבועה שצריכה לבוא בנוסף להוצאות נוספות, זו הוצאה שאת לא משיגה בצדה תוצר, כי יש עמותות שהן קטנות, שמתנהלות בתקציבים קטנים. עמותה לבית כנסת למשל, יש שם שני אנשים בלבד, אחד מגייס תרומות, והוא כן מקבל פעמיים, למה צריך להשית על אותם תורמים מסכנים את ההוצאה החד-פעמית הזאת של פרסום בעיתון כל שנה, בשביל מה? לדעתנו, המידע ישיג את המטרה טוב יותר אם הוא יהיה במקום קבוע, על גבי לוח המודעות הממשלתי השוטף, והעלויות לא יהיו על העמותות הספציפיות.

הטיעון שהפרסום באינטרנט נעדר עלויות, זה טיעון שאנחנו מבקשים לחלוק עליו, ומיד תקבלי הסבר מרשם העמותות מה העלויות שכרוכות בהעלאה לאתר. יש שאלה של תוכנה, יש כל מיני שאלות שצריך להתמודד איתן, אבל הממשלה חושבת שזה דבר ראוי, שצריך לפרסם, אבל שנישא בהוצאות באופן משותף וכללי.

דבר נוסף, אנחנו לא רואים הצדקה להבחין בין עמותות שמשלמות דווקא פעמיים השכר הממוצע לעמותות אחרות. חמשת מקבלי השכר הגבוה, זו קביעה שהחוק קבע כבר היום, שזה דבר שראוי להגיע לידיעת הציבור, גם משום שהעמותות הן גורמים שאוספים תרומות למוסדות ציבוריים וכן הלאה. פעמיים השכר הממוצע במשק, זה יכול להיות מעט מאוד בעמותה בסדר גודל גדול, כמו החברה להגנת הטבע. זה יכול להיות הרבה מאוד בעמותה לבית כנסת או ועד בית וכן הלאה. פעמיים השכר הממוצע במשק, זה שרירותי מדי בשים לב להבדל בין סוגי העמותות שונות. זה כן רחב יותר, וראוי שהמידע הזה יהיה נגיש לציבור. לא צריך ללכת לרשם העמותות לשלם אגרה, להתחיל לחטט בתיקים של כלל העמותות.

לכן, ההצעה מרחיבה, ובמובן הזה אנחנו שותפים להצעת הייעוץ המשפטי של הכנסת, שזה חל על כל העמותות, ושזה יתפרסם באופן מרוכז ובאופן קבוע ושוטף באתר האינטרנט של הממשלה, באתר הספציפי של רשם העמותות.

האם את מסתפקת בחמשת השמות, או שאת רוצה שיהיו גם אלה שמקבלים שכר פי שניים?

החוק הקיים היום מספיק, כי יש סדר הגודל של פעולות העמותה, יש התקציב השנתי של העמותה, ביחס לזה, חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר נותן אינדיקציה למה שקורה מבחינת שכר. יש בעיות, יש חברים בעמותה, יש גורמים ציבוריים רלוונטיים, יש תורמים, יכולים לשאול יותר שאלות, אבל דווקא להגיד באופן שרירותי "פעמיים השכר הממוצע במשק"?

איזה קריטריון אחר את מציעה? כמו שאת ציינת את החברה להגנת הטבע, אם אנחנו רואים שכל 100 מקבלי השכר מקבלים שכר גבוה מאוד, זה נותן איזה אינדיקציה על הבזבוזים או על ההוצאות הכספיות.

אם כל ה-100 מקבלים מעל פי שניים מהשכר הממוצע, אני מניחה שהנשיא והמנכ"ל יקבלו פי 15. אם הם יקבלו פי 15 – מישהו ישאל שאלות, התורמים ישאלו שאלות, החברים האחרים ישאלו שאלות, הרי חברים רואים יותר חומר מאשר מה שפתוח לעיני הציבור. אולי פעמיים השכר הממוצע במשק בחברה כזאת זה כן סביר, אני לא יודעת. פה את כבר נכנסת לכל מיני שאלות, שעוד פעם יחייבו אותנו בהגנת הפרטיות.

חמישה זה מספיק, ונותן לך פרופיל של החברה.

אני רוצה לומר, כמו שעדנה הראל אמרה, שלנו חשוב מאוד נושא השקיפות, לא רק בהיבט של חמשת מקבלי השכר הגבוה, אלא בכלל, בכל החומר שעמותה מגישה לנו וחייבת להגיש על פי חוק, כולל הדוחות הכספיים, כולל ביקורות שאנחנו עורכים. הנושא של האינטרנט לא התעורר במסגרת ההצעה הזאת, זה כבר עלה אצלנו בעבר, ונמצא במסגרת תוכנית העבודה שלנו. וזה כן כרוך בעלויות, יצטרכו לשים לב, בניסוח הסופי של ההצעה, לזמן שזה ייקח. זה לא משהו פשוט לעשות, זה דורש, או הקלדה של כל החומר, ואנחנו מקבלים אלפי דיווחים בשנה, או סריקה של כל החומר, וזה דורש פיתוח של התוכנה. קיבלנו אישור עקרוני מהמשרד להסכים להצעה, למרות העלויות האלה, אבל צריך להביא בחשבון את העלויות ואת הזמן.

לגבי העיתון, גם אנחנו סבורים שאין הצדקה לדרוש מהעמותות את העלות, וגם אנחנו חושבים שזה לא ממש יועיל לעומת הנטל שזה יטיל עליהן, גם מבחינת האכיפה, האכיפה היא בעייתית – מי יקרא את העיתונים ויבדוק שאכן עמותה פרסמה או לא פרסמה.

כאשר אתר רשם העמותות יהפוך למה שאנחנו מצפים שיהיה, הוא יהיה כתובת טובה, ואנשים מראש יידעו שזה מקום, שכל נתון שרוצים לדעת על עמותה אפשר לפנות לשם, ואז גם החשיפה של מקבלי השכר הגבוה תהיה יעילה.

יש עוד כל מיני ניואנסים שנצטרך לעבוד עליהם. לדוגמה, לפרסם עם השמות של האנשים או בלי השמות.

האם אתם רוצים לדון בזה עכשיו או לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית?

אפשר להסכים על נוסח כללי, ולדון בפרטים לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

מה העמדה שלכם בגדול?

בגדול, להטיל את החובה עלינו לפרסם את הפרטים באינטרנט. לגבי השמות, אין לנו עמדה מגובשת. לא הספקנו לגבש עמדה סופית בעניין מאתמול להיום. כרגע זה מופיע בתיקי העמותה עם שמות. הנושא של פגיעה בפרטיות עלה בפורומים שונים, אני חושבת שכדאי לבדוק את הנושא יותר לעומק.

לדיון, לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, תכינו את כל נושא של פרסום השמות, כי זה בהחלט גורם מרתיע.

אני מנכ"ל מגזר ההתנדבות והמלכ"רים, ארגון הגג למוסדות ללא כוונת רווח. אנחנו יותר מתומכים בגישת השקיפות והצורך לפרסם באתר הרשם, ואנחנו מצפים לזה. אנחנו בעצמנו העלינו לאתר שלנו אותם השמות של אותן עמותות, ואנחנו רואים שהציבור מתעניין ובודק.

נקודה שנייה שאני רוצה לציין היא, שבקטע של רשם העמותות אנחנו משלמים אגרה של 1,400 שקלים בשנה, וזה יותר מאשר חברות עסקיות, ואנחנו מצפים שהשירות של העלאת השמות לאתר, הוא יהיה בהחלט כחלק מהשירות. האינטרס שלנו הוא שתהיה שקיפות יותר גדולה, שיראו את ההבדל בין העמותות שמתנהלות נכון לאלה שאינן מתנהלות נכון. זה בהחלט אינטרס שלנו, ולכן אנחנו מצפים מרשם העמותות שיעשה עבודתו נאמנה ויפרסם את הדבר באתר.

עם זאת, אנחנו בהחלט מסויגים בנושא השמות, אנחנו חושבים שהתפקידים ראויים. בסופו של דבר, יש תחלופה של כוח אדם, וזה לא משנה השם, אלא מה שחשוב, שאותה עמותה לאותו בעל תפקיד משלמת כך וכך, ואני כבר לא מדברת על צנעת הפרט וכן הלאה. בסופו של דבר זה הליך מאוד נכון – שיקוף עלויות השכר, אבל לא פרסום שמות בעלי התפקידים.

דבר נוסף. החשב הכללי בהוראותיו מדבר על הנושא של "הנהלה וכלליות", ויש בהחלט פיקוח רציני ביותר היום, ושום עמותה לא יכולה לקבל אגורה מהמדינה במידה והיא עוברת את ההוראות ב"הנהלה וכלליות", ויש שם כל מכלול השכר. אני כבר לא מדבר על ועדת ארידור וכל מה שהיא עושה היום. היום, בסופו של דבר, חלק מהפיקוח על העמותות נעשה בצורה מאוד נחרצת. זה החשב הכללי, כל משרדי הממשלה, רשם העמותות שבודק את הנושא של ניהול תקין לפי הנושא של "הנהלה וכלליות", כך שממילא זה מפוקח.

דבר נוסף. כל קרן היום, והפילנתרופים הרציניים, כל אחד מבקש היום מהעמותה את חמשת מקבלי השכר הגבוה, והיום זה כבר נורמה, כך שהנושא של העיתונות אולי יכול לתת מידע בידי הציבור הכללי, אבל גם לציבור שתורם תרומה רצינית, האתר הוא דבר שהוא עובד איתו. אני בהחלט מסכימה, ואני לא אחזור על כל מה שנאמר פה, בנושא האתר.

צריך נוהל עבודה, אפילו לא בחקיקה. כמו שכל הגופים היום מתחילים להיות שקופים לציבור, אנחנו מצפים שרשם העמותות ישקף לציבור את הדברים האלה.

שמעת, הם מתכוננים לזה.

אנחנו בשלבים של הכנה.

מתי תהיו מוכנים?

קשה לי לתת הערכה של לוח-זמנים, כי זה תלוי תקציב. זה בוודאי לא יהיה בשנת 2005, אבל אנחנו מתכננים ל-2006.

המשמעות של החקיקה, אם אתם מסכימים, זה, לזרז את לוח-הזמנים.

אני מקווה שההחלטה תעזור לנו לזרז את לוח-הזמנים.

הצעת החוק הזאת הונחה מזמן.

האם בתחילת 2006 זה יהיה?

בשנת 2006 אנחנו מקווים לעשות את התכנון. זה תלוי בתקציב, ומובן שאנחנו לא מחליטים על התקציב של עצמנו.

מה עלות הפרויקט הזה?

אני לא יכולה לדבר על עלות מדויקת, כי השאלה היא, האם הולכים על האתר כולו או הולכים רק על הנושא הספציפי שבהצעת החוק. אני יודעת שבכנסת נבחן הנושא של העלות של העניין הזה, במסגרת ההצעה של גילה פינקלשטיין. ניסיתי לברר ולא הצלחתי להגיע לשורה התחתונה למה לא המשיכו בהליך החקיקה, והאם הגיעו לעלויות סופיות. הם ישבו איתנו כדי לבדוק את זה.

אין לי ספק שהחוק הזה יגרום להם לעשות לפחות את זה, ואחר כך הם יתקדמו.

אני מקבלת את עניין האינטרנט, זה גם ישדרג את רשם העמותות כי זה יגרום לו, מעבר לחובה הזאת, לעשות דברים אחרים שהוא צריך. כמובן, לקריאה הראשונה אני אסתפק בזה, אבל לקריאה השנייה והקריאה השלישית הייתי מבקשת לבדוק את הנושא של הפרסום החד-פעמי בעיתון, אני לא חושבת שזאת עלות כל כך גדולה. אפשר לברר בדיוק כמה עולה מודעה קטנה שמפרסמים, גם צריך לדעת איפה היא נמצאת. מי שזה לא מעניין אותו לא מסתכל במודעות של תכנון ובנייה, מי שמעניין אותו, כן יסתכל. אני חושבת שזאת לא עלות כל כך גדולה כשמפרסמים פעם בשנה. סך הכול יש אגרה, סכום גבוה, שמשלמים לרשם העמותות, וצריך לברר כמה מודעה קטנה עולה, עד כמה שאני יודעת זה מאות ספורות של שקלים. צריך לברר. יכול להיות שזה דבר שאפשר להוסיף.

את מוכנה להביא את הצעת החוק כמו שהיא לקריאה ראשונה?

כן.

החיסרון של פרסום בעיתון, כשאת מתעניינת בעמותה, אם את רוצה לתרום או מתעניינת בה, את תסתכלי, אם לא, אז לא. אף פעם לא תהיי מחוברת למועד הנכון כשאת רוצה את האינפורמציה, אלא דרך האינטרנט.

יש משהו בפרסום בעיתונות, גם בעניין של חוק תכנון ובנייה. עובדה שמפרסמים בעיתון אם יש התנגדויות, זו חובה. מי צריך לחשוב שבדיוק פלוני הולך לבקש אישור של הרחבה?

אנשים שבסביבה יודעים שזה חלק מהתהליך, אז אולי הם מחפשים.

זה שווה בדיקה, אבל אני מקבלת את רוח הדברים.

אני מציעה שלקריאה ראשונה נסתפק בכלל בלי החריג, כלומר, רק בסעיף קטן (א), שקובע את הכלל, ונחשוב על חריגים, אם צריך בכלל.

נשאיר פתוח, כי אני כן חושבת שיש מקום, רק לא בנוסח הזה.

נבדוק לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית אם אפשר לעשות, בתקנות או בצו, אפשרות להחריג חלק מהדברים.

"פרסום מקבלי השכר הגבוה ביותר

39א. (א) הגישה הוועדה לרשם הודעה כאמור בסעיף 36 (ב), יפרסם הרשם באתר האינטרנט של משרד המשפטים פירוט של כל התשלומים ששילמה העמותה או שהתחייבה לשלם כאמור באותו סעיף קטן."

אפשר לכתוב כבר עכשיו הוראת תחילה, כי צריך היערכות.

נבדוק בצורה יותר מסודרת כמה זמן.

תגידו לנו מתי תהיו מוכנים להתחיל, ובלבד שזה יהיה בתחילת 2006.

אני מציעה שתכתבי הוראת תחילה עכשיו.

שישה חודשים זה מספיק, מדובר רק על השמות, לא צריך כל כך הרבה זמן.

"שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק."

נקודה אחת היא העלאת מידע קיים, אבל אם רוצים שלתוכנה תהיה גם יכולת עדכון של חומר שנכנס, למשל, משתנה שכר או החלטות חדשות שמתקבלות, יש פה שאלות שצריך לגמור לעבד אותן.

זה לא נראה לי פרוייקט אדיר.

אנחנו מביאים את הצעת החוק כנוסחה לקריאה ראשונה. מי בעד? בעד – פה אחד.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25