כנסת פתוחה

PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט

24.8.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 487

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום רביעי, י"ט באב התשס"ה - 24 באוגוסט 2005 - בשעה 10:00

תשלומי הורים לשנת הלימודים התשס"ו

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר




אורי אריאל - מ"מ היו"ר




אראלה גולן




אבשלום וילן




יוסי שריד

יולי תמיר

רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט


ד"ר חגית מאיר, מפקחת מתאמת במינהל, משרד החינוך, התרבות והספורט


רוני נעמן, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, התרבות והספורט


רביב סובל, משרד האוצר


שוש וינטר, איגוד המנהלים העל-יסודיים בישראל


ד"ר אריה לוקר, איגוד המנהלים העל-יסודיים בישראל


ארז פרנקל, ארגון ההורים הארצי


אתי בנימין, יושבת ראש הוועדה לביטחון ובטיחות, ארגון ההורים הארצי


אריאל אטקס, ארגון ההורים הארצי


ישראל נדיבי, סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות


ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד




זאב שרוני, חיל החינוך


אילן בהירי, הסתדרות המורים


זאב דורות, הסתדרות המורים


יעקב אגמון, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי


עו"ד מיכאל ישיל, מנהל תחום הסוכנות לביטוח וסמנכ"ל החברה למשק


וכלכלה של השלטון המקומי


עו"ד מירון זוצקי, יועץ ביטוח, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי


דן ידין, חתם ראשי, חברת הביטוח "כלל", החברה למשק וכלכלה של


השלטון המקומי




דפנה הר-אבן, אחראית על תחום איכות הסביבה, רשות ההסתדרות

לצרכנות


נועם עזרא


ישראל כספי, האגודה לקידום החינוך לידיעת הארץ




יהודה סקר




שי גיא, יושבת ראש מועצת התלמידים הארצית




חגי אורן, יושב ראש ועדה משפטית, מועצת התלמידים הארצית


נתי ביאליסטוק

מרב ישראלי

יהודית גידלי

הדס דויטש

תשלומי הורים לשנת הלימודים התשס"ו

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


אני רוצה להסביר את ההתפתחויות שהיו מאז הישיבה הקודמת בנושא זה; בישיבה הקודמת רציתי לשמוע את עמדתו של שר האוצר ושל משרד האוצר בשאלה העקרונית של תשלומי ההורים. האוצר עדיין לא חושב שזה מס, הם חושבים שזה קניית שירותים, אך ניסיתי לבוא בדברים עם שר האוצר, היתה לי שיחה עם שר האוצר דאז בנימין נתניהו. העליתי את העניין בפני קובי הבר, ולאחר שנתניהו התפטר, העליתי את העניין עם השר אולמרט. ביקשתי מהם לבוא לכאן ולתת לנו משנה סדורה, מה הם חושבים שיש לעשות בעניין.


הם חושבים שתשלומי הורים הם קניית שירות, הם רואים בו דבר חיובי חינוכית כי ההורים מעורבים בקורה בבית הספר, והתשובה הקלאסית שלמדינה אין כרגע משאבים לממן זאת מכספיה. הם ביקשו ממני לא ללכת בעקבות ועדת לנגרמן, שהמליצה שזה ימומן על-ידי הביטוח הלאומי, וזה נובע מהמדיניות הכללית של האוצר, שבסוגריים, אני מסכים אתה, שכסף לא צריך להיות צבוע, כי הצרכים משתנים וצריכה להיות גמישות. קובי הבר אמר לי: אם צריך לממן את זה, נעשה זאת מתקציב החינוך, אך לאו דווקא באמצעות סכום ייעודי מהביטוח הלאומי.


עמדת שר האוצר דהיום היא שאין יכולת כרגע לממן זאת באמצעות תקציב משרד החינוך, והדבר היחיד שהצלחתי להוציא מהם זה הסכמה של משרד האוצר לממן החל משנת הלימודים הבאה, כלומר לא מזאת שמתחילה בעוד שבוע, אלא בספטמבר 2006, את הביטוח.

בחדשות אמרו שזה משנת הלימודים הזאת.

התקציב של השנה הנוכחית יצא לדרך, יש מימון התנתקות ועוד דברים.


לגבי יתר הדברים הם ביקשו מאתנו לחזור למתכונת של שנים עברו.


אם אין מקורות ואנו מקטינים את התשלום, אנו פוגעים בפעילות, ובעיניי, הליכה להצגה, למוזיאון, לשמורת טבע, השתתפות בטיול ועריכת מסיבה חשובים לא פחות מעוד שיעור בכתה. לכן אנו צריכים לדאוג שפעילות זו לא תחוסל. אם נסגור את הברז, זה לא יהיה. שמעתי טענות שאנו לא בשנות החמישים, היום ילדים נוסעים עם ההורים לבתי מלון, לשמורות טבע, ולא נורא אם לא יהיה טיול שנתי. אני חושב שזו טעות. אני מודה שרציתי למצוא מקורות יותר גדולים, ובטווח הארוך המדינה תצטרך לקחת על עצמה את זה, לפחות כרגע זה לא אפשרי.


אני מציע שמנכ"לית משרד החינוך תסביר לוועדה מה אתם מבקשים מאתנו היום.

שאלה; אנו מכירים את הדיון הזה. האם משרד החינוך יכול להקצות קרן שתממן את הילדים שלא יכולים לשלם, ובאילו היקפים? בסופו של דבר נאשר את זה בכאב לב, אך השאלה המכרעת היא מה קורה לילדים שהוריהם לא יכולים לשלם. האם אפשר יהיה להבטיח קרן שתשלם עבור ילדים שיד הוריהם לא משגת לממן, ואם אין קרן כזאת - עמדתי תיקבע לפי שאלה זו.

אני מצטרפת לשאלה ולדרישה הזאת.

כיום ההורים משלמים, ואם 90% משלמים, אני חושב שמוצאים במסגרת בית הספר פתרון.

בסיס ההצעה הוא בסיס שכבר נשלח להורים מדי שנה, לפחות למעלה מעשור. גם בקדנציה של יוסי שריד כשהיה שר החינוך, זו היתה ההצעה.

בתקופתי תשלומי הורים פחתו.

בשנה שעברה נתבקשנו לאור המצב הקשה, דוחות העוני המתפרסמים וכו', לנסות להוזיל את התשלומים. יש הצגה אחת, קולנוע אחד, מחול אחד, לכן לא נותר אלא לפגוע בטיולים, ששם היו גם שלושה ימים, לכן הכי קל היה לבטל יום אחד. השנה ליווינו אותה בהערכה, והיינו קשובים לרחשי הלב של הציבורים השונים, כולל החברה להגנת הטבע, כולל הרשות לטבע וגנים, כולל החברה לאכסניות נוער, כולל הורים, שאמרו: הפגיעה מהווה נזק בתי הפיך. הילדים התחילו להסתובב ברדיוס מאוד מסוים סביב בית הספר מפאת הסכום המוקטן, ולכן לא ניתן, בעיקר לכאלה שגרים בפריפריה, להרחיק לכת ולראות מקומות אחרים בארץ. לכן בשונה משנה שעברה אנו חוזרים למתכונת הקודמת ומבקשים להשיב את ההורדה שעשינו שהיא בהיקף של כ-15% בממוצע מעלות הטיול שהיה נהוג.

אם בבית ספר מסוים מוכנים לוותר על הצגה ולעשות טיול, יש אפשרות?

עד עכשיו לא היתה גמישות. אפשרנו את הגמישות, וגם אם אנו מאפשרים אותה, בפועל היא לא כל כך מתקיימת, כי אם ויתרו על הצגה, אין הצגה באותה שנה.

אפשר לעשות גמישות במסיבות סיום.

לא ירדנו לפרטים. ברגע שהתרנו גמישות, היא מתאפשרת. כל הוזלה מעלות הצגה ממומנת בעקיפין על-ידי ועד ההורים הכתתי שאומר: אני גובה ומממן את ההצגה. הדבר השונה הוא בעיקר הנושא של 15% החזר לטיולים. בנוסף, בשונה משנים עברו נוספה שורה נוספת - הזנה, וגם תשלומי הורים עבור ספרי לימוד. אלה שני מפעלים חדשים. את הספרים ממילא ההורים שילמו, ופה נתנו אפשרות לממן את הספרים האלה בעלות מסובסדת. משרד החינוך השקיע כ-3 מיליון ₪ יחד עם החברה למשק, העמדנו את זה לטובת בתי הספר, זה אפשר סבסוד, וגם יתרון הגודל אפשר סבסוד כי עשינו מכרז-על שיאפשר הוזלה של ספרי הלימוד.


גם ההזנה, להערכתנו, מדובר ב-9 ₪ מחיר ארוחה יומית מסובסדת, ניתנת כ-50% על-ידי המדינה ועוד 4.5 ₪ שצריכים להיות משולמים בשיתוף הרשות עם ההורים. זה בממוצע, כי יש רשות ענייה מאוד, שהמדינה משלמת 60% והרשות עם ההורים משלמים כ-40%. לאור ההערה שקיבלנו בישיבה האחרונה הוצאנו עם הלשכה המשפטית הנחיה שבה הרשות תתבסס על הכנסת הורים. זה מקובל אצלנו באשר לכל תשלום שההורים נדרשים לו שקשור למערכת החינוך. באותה מידה גם הרשות נמצאת בדיפרנציאציה כלכלית וגם פה המדינה מתייחסת אליה בדיפרנציאציה.

כמה יהיה השנה התשלום הכולל של כל המרכיבים?

נעשה את החישובים, אך מעבר לחישובי סל תרבות על כל רכיביו יש פה תוספות שהן לא רוחביות. תל"ן זה רשות, ואם בית ספר גובה את זה, הוא יכול לגבות את זה עבור שעת תל"ן עד שלוש שעות תל"ן, כלומר אני יכולה לומר מהם מחירי המקסימום למי שלוקח הכל.

החלטת הוועדה היא החלטה משפטית מחייבת, לכן אנו חייבים לדעת מה אתם מבקשים לאישור מהוועדה.

לקדם יסודי 253 ₪, 499 לכתות א'-ה', לכתות ו' 867 ש"ח, לכתות ז' 807 ₪ ולח' 1,015 ש"ח. לכתות ט' 1,068 ₪, יש ט' עצמאית שיש בה מסיבת סיום, ואז היא צריכה ספר מחזור, לכן זה יותר, ובבית ספר שש-שנתי זה 818 ₪, כתות י'-י"א 855 ש"ח, כתות י"ב 1,335 ש"ח. זה לא כולל הזנה.

אנו אמורים לאשר הזנה, אז בבקשה תני לנו את הנתונים של זה.

לגבי הזנה, אנו מנסים להרחיב את היקפה מבחינת סך הילדים שיהיו זכאים להזנה. אנו גם מדברים על הזנה של ארבעה ימים בשבוע – ראשון, שני, רביעי, חמישי, יום שלישי הוא יום קצר בבתי הספר, יום ששי הוא יום קצר או יום שלא נלמד, לכן מדובר ב-4.5 ₪ כפול ארבעה ימים כפול סך שבועות הלימוד, כשלושים שבועות.


מדובר בכ-150,000 ילדים שבפרויקט הזה, ננסה להרחיבו. השנה נשארו יתרות מהסכום שהועמד לנושא זה על-ידי ממשלת ישראל כי היו רשויות שלא היו מוכנות לשלם את חלקן, לכן לא נוצל כל הכסף. על היתרות הללו, לקחנו אותן לטובת ישובים שנענו ואמרו שיוכלו השתתף, מרביתן מוכנים לקחת על עצמם את ההשתתפות. לכן כ-150,000 ילדים ייהנו מההזנה בשנה הבאה.


למדינה יש קרן כזאת, יש לתקציב משרד החינוך, מעבר לכך שבתוך בית הספר עושים סבסודים, המדינה מעמידה סכום למלגות בהיקף של 18 מיליון ₪ שנועד לתלמידים נזקקים. כמחצית מהסכום מיועדת לסיוע במימון טיולים ופעילות חינוכית מחוץ לכותלי בית הספר בחטיבות הביניים ובעל-יסודי. המחצית האחרת מיועדת לתלמידים מ-א' עד י"ב עבור סבסוד אביזרי לימוד – תלבושת, כלי כתיבה, ילקוטים ויתר היתרה לתשלומי הורים. הכסף מועבר לרשות מנהל בית הספר שמכיר מקרוב את המצב הכלכלי של הילד. בבתי הספר אחד הקריטריונים להחליט אם ילד רשאי לקבל או לא, זה האם יש מכונית בבית, למשל.

גם המוסד לביטוח לאומי נותן מענק לימודים למשפחות בהבטחת הכנסה שיש להם או ארבעה ילדים ומעלה או למשפחות חד-הוריות. זה כ-1,200 ₪ לילד בגילאי היסודי וכ-700 ₪ לתלמידי העל-יסודי.

לכל המשפחות?

כל המשפחות בהבטחת הכנסה שעונות על הקריטריונים שאמרתי.

להערכתי, המחיר המקסימלי שילד יידרש לשלם הוא כ-500 ₪ - רק ההזנה. מדובר על 4.5 ₪, זה ה-50% שהרשות וההורה נדרשים. להערכתי, גם רשות שמתקשה לממן, לפחות 10% היא תממן בעצמה, כלומר 90% ייפול על הילד, זה בערך 4 ₪. ארבעה ימים בשבוע, שלושים שבועות בשנה, זה כ-120 יום. 4 ₪ כפול 120 יום זה 480. עיגלתי את זה ל-500, זה מחיר מקסימלי לשנה.

אנו יכולים לאשר עד 500 ₪ לשנה.

למרבה הצער והאכזבה, אין לי שום שאלה. השנה הבאה תמיד נראית יותר מבטיחה. אחת הדוגמאות היא דוגמת ההזנה, הבטיחו לנו קרוב ל-200,000 תלמידים שיזינו אותם, שמעתי 100,000, אך חברת הכנסת תמיר סיננה את התלהבותי ואמרה שרק 78,000, כלומר גם למחויבות הזו של הממשלה אין ידיים ואין רגליים. יש התחייבויות שבעיניי אין להן אחיזה במציאות לשנה הבאה, שזו ההתמחות העיקרית של משרד החינוך. אגב, המספר של 78,000 זה פחות ילדים בהזנה מכפי שהיה כל השנים, כלומר לא זו בלבד שאין תוספת, אלא מספר הילדים שנהנים מהזנה נגרע בהדרגה, וזה אופייני לכל דרך ההתנהלות, שכל הזמן רק גורעים, כפי שתיפתח שנת הלימודים הבאה, שתיפתח בקיצוץ נוסף של שעות. ילדים ילמדו פחות, לא יותר. ברוב הרשויות המקומיות שהולכות לרפורמה, ברובן יש יום חינוך ארוך בלאו הכי. לעומת זאת לוקחים את יום ששי, כלומר לומדים פחות שעות. זה מדהים.


בכל פעם שמתפרסם דוח העוני במשך כמה ימים המדינה מהדהדת, ואחר כך אנו חוזרים לתפקיד המסורתי שאנו מכבידים על העניים. אם הדוחות הם כפי שהם ואם כל ילד משלושה ילדים בארץ, שזה שיא עולמי, שאחד משלושה הוא עני- -

זה בעיקר במגזר החרדי.

היו לך בתי ספר טובים כדי לדעת שהילדים הם ילדים, וכל מי שעוסק בחינוך כשמדובר בילדים, הוא רואה רק ילדים.


במקום להמשיך לגרוע מתשלומי הורים, שזו היתה המדיניות המוצהרת של משרד החינוך ושל ועדת החינוך, כל פעם חוזר אותו דבר. נכון, הלובי עובד, גם אליי באו הלוביסטים, ודווקא של גורמים שאני מחשיב את פעילותם. אך יש לנו מחויבות קודמת - לילדים. מה זה הקרן הזו? כשאנו לוקחים את כל תשלומי ההורים, 2.5 מיליארד, ברור ש-9 מיליון מתוך 2.5 מיליארד זה אפילו לא קומץ. אנו חוזרים למדיניות שלא היתה יכולה להיות מקובלת עלינו, שהילד העני, לא זו בלבד שהוא עני, הוא צריך לבוא גם עם תעודת העני לבית הספר. כלומר אנו מאמללים אותו עוד יותר. וגם אחרי שהוא יבוא עם תעודה לבית הספר, הרי לא יהיה ממה לתת לו. אני מכיר עניים שלא רוצים לבקש, והם מעדיפים שהילד לא יקבל את מה שהוא אמור לקבל. מה יהיה אתו?


מעולם לא ראיתי דיונים בתוך בועה כפי שמנהלת ועדת החינוך ומשרד החינוך. בין הדיונים שלנו למציאות אין קשר. כל הסיפור של תשלום מרצון גם הוא שקר. ילדים נמצאים במסגרת בית ספר, ואומרים להם: זה מרצון. זה לא מרצון. אז למה אנו נותנים את ידינו כשאנו יודעים שזה לא תשלום מרצון? אנו מאשרים תשלומי הורים בסכום של אלפי שקלים בחודש, ועדיין לא אמרנו מלה על הממלכתי-דתי, שמישהו ממשרד החינוך אמר להם שבעניין זה הם בני חורין ולא כפופים להחלטות ועדת החינוך. אנו מדברים על תשלומי הורים של אלפי שקלים בשנה, משלמים 12,000 ₪ בשנה.

זה לא הדיון שלנו היום.

אלא מה? אנו מתעלמים מהמציאות?

יכול להיות שגבייה זו היא לא חוקית. אם אין חוק, נעשה חוק.

בשנה שעברה היו כאן ישיבות רבות, משרד החינוך חידש חידוש חשוב, והקים סיירת תשלומי הורים. בזבזו על זה כסף. מה יצא מזה?

אני לא יכול להתייחס לדיון כאילו הוא מנותק מהמציאות. יש כאן הנחה של הממלכתי-דתי, אם יש לך שלושה אחים, שכל אחד מהם צריך לשלם כ-1,000 ₪, אז יש הנחה של 10%. וארבעה אחים - הנחה של 15%. אני יכול לקיים דיון רק בתוך מציאות.

לכן אני מציע לוועדה; כדי לא לעשות עצמה ללעג ולקלס מכל בחינה שהיא, כאחד המפגנים המובהקים ביותר של ניתוק מהמציאות, אני מציע גרוש אחד לא לאשר בתשלומי הורים כל זמן שלא תהיה הפחתה נוספת כפי שהוועדה ומשרד החינוך התחייבו בשנה שעברה. אני מעדיף שלא יהיו טיולים בכלל מאשר ילד אחר יישאר מאחור כי הוא לא יכול לצאת לטיול. השקפת העולם שלי היא שעדיף שלא ייצאו בכלל מאשר ששנים-שלושה יישארו בבית.

הצעה לסדר; אני רוצה להציע למנכ"לית משרד החינוך למשוך את ההצעה, לדעתי, היא לא עוברת. אם אתם מוכנים לבוא יותר מוכנים, טוב.

ראשית, קרן שהיא פחות מחצי אחוז מתשלומי הורים, כמוה כלא קיימת. אני עקרונית נגד תשלומי הורים. הייתי מוכנה להתפשר אם הייתי יודעת שיש גיבוי למי שלא יכול לשלם. המצב הנוכחי הוא שילד שלא יכול לשלם לא מקבל את השירות. אנו כל שנה מקבלים עשרות תלונות של ילדים שהורדו מאוטובוסים ולא יצאו לטיולים, ואם כבר נתנו להם, עשו את זה על סמך גבייה בית ספרית בין ההורים, שזה הדבר שאני הכי מתנגדת לו, זה משפיל את הילדים. לא יכול להיות שתבואו שנה אחרי שנה עם קרן שלא רלוונטית לגובה התשלום. אם התשלום הכולל הוא 2.5 מיליארד, אתם מציעים לנו משהו שהוא אפילו לא התחלה של פתרון, לכן עד שלא תהיה תשובה רצינית יותר על קרן שמבטיחה לילדים שלא יכולים לממן את התשלום, אני אצביע נגד.


מה שקרה בעניין ההזנה הוא שערורייה. לא די שמספר התלמידים פחת ממה שהבטיחו, מי שקיבל זה בעיקר ילדים מהעשירון השלישי והרביעי ומעלה. בעשירון הראשון והשני והשלישי כמעט אף ילד לא אכל, כי אי אפשר לגבות סכום זה, כי לא הרשויות ולא ההורים, ידם אינם משגת לממן את זה. אם נאשר את זה, יקבלו אותם בתי ספר שהצטרפו עכשיו לדוח דברת, רובם בהתנחלויות, של בתי ספר שלא עומדים במבחן הסוציו-אקונומי, שם אפשר לגבות כספים מההורים. מי לא יקבל – העשירונים הנמוכים, שאי-אפשר לעשות שם גבייה. לכן עד שלא ייאמר שהכסף שאנו מאשרים יותנה ביישום מפעל ההזנה על-פי עשירונים ולא על-פי שרירות לב, אסור לנו לאשר אגורה אחת. נאבקתי על זה ונכשלתי, לצערי. הרעיון שהזנה תלויה בהשתתפות מבטיח שהילדים העניים לא אוכלים, וזה המצב היום. הילדים שנמצאים מתחת לקו העוני שבשבילם מפעל זה יצא לדרך הם הילדים שלא מקבלים. תאשרו את הגבייה הזו, תבטיחו שהילדים האלה לא יאכלו.


לכן בעניין ההזנה אני מציעה לא לאשר את זה, אלא אם יתווסף סעיף שאומר שהמדינה תיישם את זה על-פי מדרג סוציו-אקונומי ובאשכולות הנמוכים 1, 2, ו-3 לא תגבה כסף בכלל, ושנית, אני מציעה שלא נאשר, אלא אם הקרן תהיה אמיתית ורלוונטית, שתכסה 10% מגביית הורים, שתהיה בסכום של 100 מיליון, 90 מיליון, וגלויה, שתחולק, אני אצביע בעד. אין לבקשה הזו רוב כי גם חברי הכנסת של הליכוד, חברי הוועדה, לא במקרה הם לא כאן. לא תהיה פה הפעם תמיכה בוועדה אלא אם נקבל תשובות ענייניות.


אם לא תהיה קרן ואם לא יובטח שההזנה ניתנת באופן מדורג, נצביע נגד, וזה לא יעבור.

משרד החינוך לא מביא לנו תשובה לגבי ההחלטה שהיתה בשנה שעברה כי בדרך כלל הזיכרון קצר וסומכים על זה שזה יעבור שוב ושוב. זה לא יכול לעבור בגלל הטעמים שנאמרו, וחוזרים על אותן שגיאות שעשו בעבר. יש סדר עדיפויות במדינה, והיא צריכה להחליט אם היא מוכנה לשלם לדברים האלה או לא. היא לא יכולה להמשיך להטיל את זה על ההורים. זה לא צודק, זה לא חינם. ההצעות האלה מביישות את הוועדה ואת המשרד, קודם כל את המשרד. המציאות כאילו אי-אפשר לפתוח שנת לימודים כי אין תשלומי הורים היא מין שוט שמרימים כמעט כל שנה, כבר התרגלנו לזה, לצערנו, זה אפילו לא מאיים.

תמשכו את ההצעה הזו, היא לא באה בחשבון, ותביאו הצעה מתקבלת. זה הופך להיות סקנדל מתמשך. כך אי אפשר לאשר את ההצעה.

ברמה העקרונית משרד החינוך בשנתיים האחרונות לא נענה למה שנאמר פה, נהפוך הוא. חילקם בניגוד לכל נוהל תקין. יצאתם נגד ההתנהגות החרדית, ובצדק, וברגע האמת התנהגתם אותו דבר. חברי הכנסת שריד ותמיר ואריאל תיארו נכון את המצב. השיטה אינה שיטה. מדוע השרה לא לוחמת על הדברים האלה בעת אישור התקציב?


לכן אני לא רואה איך הדבר הזה עובר, תחזרו לאוצר. אני מניח שאפשר לפתור את בעיית הטיולים ותשלומי ההורים בסכום של כמה עשרות-מיליוני שקלים, הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות.

נוסף להערות שאני תומכת בהן, יש כאן נושא שברמה ערכית-חינוכית, אני יודעת שיש מקרים שהורים לא רושמים את ילדיהם לבתי ספר מסוימים כי הם יודעים שבאותו בית ספר משלמים תשלומי הורים שהם לא יוכלו לעמוד בהם. כלומר אנו יוצרים אפליה בנושא השכלה של אותם ילדים מראש.


דוח לנגרמן, יש לו עוד הצעות שאפשר היה לדון בהן, כי בעיניי, תשלום הורים הוא בכל זאת מס. אם אנו עדיין מדברים במס, יש לו הצעות, לנסות על תוספת ארנונה, רעיון של היטל חינוך, וגם הוא מדבר על לא להטיל על ההורים.

כמי שמופקד על דבר ההורים, יש לנו בקשה מוועדת החינוך; ישבנו פה שנים וחשבנו שהתחלנו דרך אסטרטגית חדשה לביטול התשלומים. הוועדה קיבלה כמה החלטות שבחלקן, על-פי הצעת אורי אריאל, להפחית עשרה אחוז ובצורה מדורגת, ועכשיו אנו שומעים את חבר הכנסת פורז, שנפגש עם שר האוצר, ורוצים לשפוך את התינוק עם המים. יש אחדות דעים שאסור לקחת מההורים תשלומים, אך בינתיים יתווכחו איך ייעשה מימון אחר, ובינתיים יתבקש לאשר. לאן זה מוביל? למצב שאפילו על זכאות משרד החינוך שהיא חוק, בא מנהל אגף חינוך ואומר: מי שלא ישלם 200 ₪, הילד שלו לא ייסע לבית הספר. היום מבקשים מכם, חברי הכנסת, לאשר לכתה י"ב תשלום של 3,000 ₪ לתלמיד לשנה, ועוד שהמדינה מממנת ומשתפת בהזנה. חברו את הסכומים האלה.


אנו מבקשים מחברי הכנסת להתמיד בהחלטות שלהם. לא צריכים להיות תשלומי הורים במדינה.

למיטב ידיעתי, בדוח דברת יש ישוב אחד שהוא מה שמוגדר אצלכם התנחלויות, זה אריאל.


שנית, אני חושב שלגבי ההזנה צריך לחלק את זה אחרת. יש הורים שיכולים לשלם גם את ה-9 או 5 ₪, ויש שלא יכולים לשלם בכלל. הדיפרנציאציה לא צריכה להיות קשורה בהכרח בחוזק הרשות המקומית.


הצעה לסדר; הריטואל הזה חוזר כל הזמן. אני מציע שוועדת החינוך של הכנסת תחליט על אגרת הלימודים עד אותו תאריך שמשרד החינוך מחליט לפטר מורים במטרה להכין את השנה, דהיינו עד 31 במאי יחליטו.

אני פונה לחברי ועדת החינוך של הכנסת לעשות סוף סוף מעשה אמיץ ולדחות מכל וכל את ההצעה שעל השולחן, ולהודיע שלא יהיו תשלומי הורים. אם לא יהיה משבר, שום דבר לא ייפתר. 13 שנה זה מתקיים כך. האיום שלא יהיו טיולים הוא לא איום. בחלק גדול מבתי הספר בארץ ממילא אין טיולים. בקרית מלאכי, באופקים, בנתיבות 60% ויותר מהתלמידים ממילא לא יצאו לטיולים. אני מציע, ההורים ישלמו את הביטוח לתאונות, את כל היתר ישלם האוצר. הגיע הזמן לעשות מעשה. זה קנס על מי שיש לו ילדים. מהמשבר הזה כולנו נרוויח. אל תאשרו תשלומי הורים השנה.

לצערי, הדיון מתקיים היום, כל-כך מעט ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. המשמעות של אי-ביטוח תאונות אישיות משמע שאף הורה לא יגיע לבית הספר, הוועדה הנכבדה הזאת חייבת להביא את העניין הזה בחשבון. אי-אפשר ללמד בלי ביטוח. ב-1 בספטמבר צריך לדעת מה עושים.


לגבי שאר התשלומים; יש לשאול עצמנו מה קורה אם לא תאשרו. אנו לא מבינים שמערכת שלמה דרוכה למוצא פיכם, אז בבקשה לאשר את זה.


בעניין ההזנה; אי-אפשר להתעלם מחוסנה של רשות כדי שמפעל הזנה צריך לקבוע השתתפות המדינה, והשתתפות ההורים תיקבע לפי יכולתה של הרשות. שדרות יכולה לתת מעט הנחות, רעננה יכולה לתת יותר הנחות. אנו מתחייבים לקריטריונים שקופים, אני לא מכיר דרך אחרת לקבוע הנחה, ההורים ישלמו לפי יכולתם ולפי היכולת של הרשות להשתתף.

אני רוצה להתייחס לצד המנהלים; אי-אפשר היום לא לגבות כספים. עבודת מטה צריכה להיות מסודרת. אפשר לפתוח את שנת הלימודים. הרבה מנהלים כרגע גובים את הכסף בניגוד להוראות, ועוברים על החוק. אני מקבל את מה שאמר נדיבי - עד 31 במאי, באותו יום שיש פיטורי מורים, ממשיך אותו נוהל בתשלומי הורים, אחרת המנהלים נראים לא טוב.

אני חושב שאני מייצג מדגמית את הפריפריה. שמענו פה שהמנהלים עוברים על החוק וכל החלטות הוועדה הזו מתבזות בשטח. מה שווה כל הדיון הזה בעיני האזרח הקטן?


שנית, רשות ענייה היא רשות של אזרחים עשירים?

יעשו בתוך בית ספר סובסידיה של הורים מסבסדים הורים, ואחרי זה טוענים שזה 10%. אני בא ממציאות ש-40% צריכים 100% סבסוד. על מה אתם מדברים? צריך להביא לקרן הזאת מיליארד וחצי רק כדי להתחיל.

יש פרדוקס בדברים כאן; אני רואה שאם אתם לא מאשרים את הצעת משרד החינוך, הפער בין ילדים מבתים עשירים לעניים יגדל. אנחנו, המנהלים, מתחייבים שאם ההצעה של משרד החינוך תתקבל, לא יישאר ילד אחד מחוץ לאוטובוס.

בבית הספר שאתה מנהל המצב הוא אחר. אך מדברים פה אנשים ממקומות אחרים, שם הסבסוד הפנימי לא יכול לעבוד, כי כמות הילדים הנזקקים עולה על 45%. לכן אם הסבסוד לא יהיה חוץ-בית ספרי, כלומר יבוא ממשרד החינוך, ההתחייבות שאמרת נכונה לבתי ספר מסוימים בלבד. אנו חושבים שהילד החלש ברעננה אולי ייכנס לאוטובוס, אך לא הילד החלש בדימונה.

גם כשמסתכלים על דוח העוני, אין דבר כזה ש-50% מהילדים לא יכולים לשלם. יש הורים שלא רוצים לשלם.

איפה אתה חי?

החינוך שאנו מקבלים בטיול זה אהבת המדינה, ושאר הפעילויות גם הן קשורות לחינוך. אם הוחלט לפני הרבה שנים על חוק חינוך חובה חינם, המדינה צריכה לשלם את זה, הכיס של ההורים אינו אינסופי, וההורים לא צריכים לשלם את זה.

לגבי הממ"דים; לא יכול להיות שחלק גדול ממערכת החינוך במדינה פטורה ממה שקורה בוועדה הזו. לממ"דים יש חוזר נפרד, תשלומי הורים לא קשורים להחלטת הוועדה. חוזר מנכ"ל שמתייחס לממד"ים, אף אחד לא בודק אותו. אף בית ספר ממלכתי-דתי בירושלים לא עומד בקריטריונים שמוצגים בחוזר מנכ"ל, שהוא גם שונה לחלוטין.

חבר הכנסת שריד העלה ראשון היום את נושא הממ"ד, ואני רוצה להזכיר לו שהחוזה המיוחד הזה שהוחרג מיתר התשלומים הוא משנת 99', קרי גם מהקדנציה שלו כשר החינוך. הקמתי ועדה במשרד עם אנשי החמ"ד, כולל אנשים אחרים במשרד, כולל נציגות הורים ואנשי ציבור כדי שידונו שוב בצרכי המגזר הזה, שהם קצת שונים, אך יעגנו את זה בצורה חוקית כדי שנוכל לאכוף את זה בבוא היום ולא יהיה המצב כפי שאתם מתארים כרגע.


הוועדה לא סיימה דיוניה ולא הגישה המלצותיה, בעוד כחודשיים נקבל את ההמלצות ונראה לאן פנינו.

אני מבקש שבעוד חודשיים יהיה לנו הדוח.

אני חבר באגודה ציבורית שפועלת 20 שנה בנושא החינוך לידיעת הארץ והטיולים במערכת החינוך. אנו שותפים לדיוני הוועדה במשך התקופה הזו, מעולם לא קיבלה הוועדה החלטה כל-כך אנטי-חינוכית ופוגעת בחינוך כמו ההחלטה שהתקבלה לפני שנה, לקצץ בתשלומים ב-10%, אך יותר מכך, חוסר-הבקרה של הוועדה לגבי מה שקרה מזה. כתוצאה מההחלטה הזו מצא לעצמו משרד החינוך חירות, אולי מתוך טעות ואולי מתוך רצון להיענות היענות-יתר לבקשה הזו. הקיצוץ לא היה 10%. הקיצוץ בתשלומי הטיולים היה פרט לכתה י"ב, שם קוצצו 8%, בין 45%-50% בחמש השכבות העליונות מ-ו' עד י"א, ועד 83% קיצוץ בתשלומי ההורים. מקיצוץ של 10% לא היינו מגיעים לרמת ירידה של כ-40% ירידה ביציאה לטיולים בשנה שעברה. זהו אסון מבחינת החינוך לידיעת הארץ, והראשון שהיו צריכים לזעוק הם ההורים. אני חבר בוועד הורים, יש פה עצומה שחברים לה יושב-ראש ועד ההורים של כל מרחב הדרום, של באר-שבע, של שדרות, הם חתומים. במקום להיאבק על הנושא הזה, שהילדים יכירו את הארץ, אנו ממלאים את פינו מים והילדים שלנו לא יוצאים להכיר את הארץ ואת המוזיאונים. ועדת החינוך לא יכולה להשלים עם כך, היא לא יכולה לפטור עצמה בהאשמה כלפי שרה וכלפי מנכ"לית. צריך להכיר את יד מרדכי, הוועדה לא יכולה להישאר שוות נפש לירידה בביקורים באתרים. אתם חברי כנסת, תמצאו רוב לחלופה. לא ייתכן לשבור את המטאטא הזה לפני שיש חדש. צריך להשאיר את החינוך והטיולים. תעבירו הצעת חוק, הדבר בידיכם, אך לא ייתכן שכל שנה בחודש אוגוסט מאיימים עלינו שהמשרד ידאג. המשרד לא יכול לעמוד בגזרה זו, והתוצאה תהיה שלא יהיו טיולים במדינת ישראל.

אני בהחלט מסכימה שהילדים שלנו צריכים ללמוד את אהבת הארץ, אך הגיע הזמן להוזיל את המחירים של הכניסות לכל האתרים ההיסטוריים. כשאני יושבת עם מנהל בית ספר כדי לתמחר טיול, אנו מורידים מהטיול לא מעט אתרים בגלל המחיר, ואנו ההורים לא יכולים יותר לסבסד.


שנית, אני מבקשת שהוועדה הזו תחזור על ההחלטה מלפני שנה, שבכל בית ספר ייפתח חשבון ייעודי לכספי הורים. עד היום ב-90% מבתי הספר במדינת ישראל מנהלים לא מסכימים לעשות זאת.

לפי דעת היועצת המשפטית של הוועדה, זה חייב להיות נפרד.

זה לא מתקיים. שמעתי שמנהלים אומרים לי: את רוצה להיכנס לנו לחשבון? אנו משלמים על זה ודורשים חשבונות נפרדים ודוח כספי בסוף כל שנה להורים.

100 תלמידים בבית הספר אצלנו לא היו אוכלים אם ההורים לא היו מממנים להם. אני וחברתי הקמנו קרן של 50,000-60,000 ₪ בעזרת יהדות צרפת, והילדים האלה אוכלים. אנו לא מקבלים שום דבר.


בנוסף, השנה תלמיד גומר כתה י"ב ולא הגיע לירושלים. בנוסף, בירושלים יש בעיה עם האולפנות - גובים מהורים 8,000 ו-10,000 ₪. זה מותר? אם הורה לא חותם על הוראת קבע, הילד לא יכול ללמוד בבית הספר.

נאה דורש, נאה מקיים. סוגרים את החלש. אז יש מינימום 1.4 ומקסימום 2. מי שהיה לו 1.6, מורידים אותו ל-1.4.

היתה הצעת חוק, של אזרח צעיר שזה אומר כניסה חופשית למוזיאונים או בהוזלה של 50% וכניסה לאוטובוסים במחיר מוזל, כמו לאזרח ותיק. הצעת החוק לא עברה. לפי הצעת החוק הזאת, כל הדבר הזה לא צריך ליפול על ההורים. אם יעבירו אותה, זה יכול לא ליפול על ההורים. זה הצעת חוק פרטית.

נוסח כזה כבר הוצע על-ידי חברת הכנסת גבריאלי, נמצא בדיון ונעצר כי המוזיאונים ביקשו שזה לא יחול על קבוצות תלמידים מבתי ספר, אחרת אין להם מקורות הכנסה.

אני פעיל בארגון ההורים למען מערכת החינוך בעיר. אני מציע להטיל את הפיקוח על המוסדות שגובים – חברות ההיסעים, המוזיאונים, שמורות הטבע. אתם יכולים להחליט מה שאתם רוצים, זה לא רלוונטי. אלה שיכולים, יגייסו את הכסף בצורה שחורה, ומי שלא יכולים, לא ייצאו. אין לזה קשר למציאות. אז אחר כך מוזילים את עלות הטיול בזה שמושיבים 3 ילדים בספסל.

אנו שולחים נציגים לכל הסיורים ולכל הוועדות, גם שמחוץ לכותלי הכנסת. באתי כדי לתת לכם תמונת מצב; מתנהל פה דיון מאוד טכני ושוכחים שיש פה חומרים מאוד רכים שצה"ל וחיל החינוך עוסק רבות בתחומים אלה. אני חושב שאנו עושים המון, אך בשלב מאוחר, כי אנו מקבלים את הילדים בגיל 18, ולמעלה מ-50% מהחיילים לא ראו את ירושלים, לא ביקרו במנהרות הכותל. אנו עושים מאמצים אדירים כדי לתת ל-100% מהחיילים לראות את ירושלים.

בשנים האחרונות זה בגלל הפיגועים או זה נתון על פני שנים?

אני חושב שזו לא הסיבה.

כמה חיילים זקוקים לתמיכה בהורים?

זה לא הדיון. אנו עוסקים בתמיכה עד מצבים שאנו קונים את הדברים כדי לקיים את הבית ועד מצב שאנו שולחים חיילים עם מנות מהצבא כדי שיהיה מה לאכול בשבת. אני אישית לא גדלתי בחיל החינוך, היום יש גם גמישות למג"ד בצבא לתת לחייל נזקק גם כסף מזומן, אנו עושים את זה, מעבר לחגים. כמפקד הגדנ"ע אצלנו עוברים למעלה מ-35,000 בני נוער בכתות י"א, מתוך פוטנציאל של 70,000 בני נוער, גם שם אנו עוסקים בטיולים, בידיעת הארץ, בהטמעת ערכים, בכל מיני דברים שאני חושב שבו מערכת החינוך צריכה לראות שלא מדברים רק במספרים. גם לנו יש בעיות כספיות, אך אנו לא מוותרים על הדברים האלה. אנו נותנים את זה למועמדים לשירות ביטחון, לחיילים, ואנו מבקשים להרחיב. למשל, בשבוע שעבר תוך כדי המשימה שלנו בהתנתקות עשינו פגישה עם סגן הרמטכ"ל, הוא קיים אתנו דיון ונתן הוראה להגדיל את הספיקה של בסיסי הגדנ"ע מ-220 נערים כל שבוע ל-450, ואומר: אני לא מרים ידיים גם לגבי השנה הבאה. זה כי זה חשוב לנו מבחינת איזה תודעה תהיה לנוער הזה, איך אנו יוצרים את הדבר הזה, ולא מהמקום המיליטנטי, כי זה לא מה שמנחה אותנו.

בסעיף שמדבר על טיולים לא כתוב יום, יומיים וכו', ורצוי שזה יהיה כתוב.


לגבי השאלת ספרי לימוד; יש בחוזר תשלום מסוים שאנו גובים, אך עדיין משרד החינוך לא הגדיר מהו ספר לימוד, למרות שביקשנו מספר פעמים. הורים רבים מתלוננים בפניי, שהם מתבקשים להוציא סכומים נוספים, למשל: האם אטלס הוא ספר לימוד? אני מבקשת ממנכ"לית משרד החינוך, מספר פעמים ביקשתי מגברת לאה רוזנברג, להגדיר לגבי השאלת ספרי לימוד, מהם ספרי לימוד – האם זה כולל מילונים, האם זה כולל אטלסים וכו'.

כיוון שלדעתי, המשרד שלי הוא היחיד שעוקב אחר עניין ההזנה, עם נתונים יום-יומיים איפה אוכלים וכמה, הבאתי לוועדה את הנתונים המדויקים, מי אוכל. אם אתם מאשרים את ה-4.5 ₪ האלה, מי שאוכל זה ילדי האשכול הרביעי וחמישי ומעלה, ולא יהיה מצב שילדי העשירונים הנמוכים אוכלים. אסור לאשר שום דבר שנוגע להזנה, כי כמו שהדבר הזה עכשיו, זה שערורייה, וזה גזל של כספי ציבור לא לצרכים של הזנה אמיתיים לילדים הרעבים.

יש שתי הערות משפטיות; לעניין ההזנה, דובר על הרמה הסוציו-אקונומית של הרשות לעומת זאת של ההורים. לגבי השתתפות הרשות יש סעיף נפרד שמדבר על זה שראש הממשלה יקבע באישור ועדת הכספים את שיעורי ההשתתפות. זה דבר שיש לעשות בנפרד. כנראה, זה עוד לא נעשה. יש פה התייחסות לזה - כפי שייקבע על-פי סעיף 6 לחוק.

זה תנאי מקדים?

השנה זה עבד בניגוד לחוק וגם בשנה הבאה זה יעבוד בניגוד לחוק.

יש סעיף שמדבר על השתתפות הרשות, אך יש סעיף נפרד שמדבר על השתתפות ההורים, שאליו אנו נדרשים פה, ואני חושבת שהחוזר, למרות התיקון שנעשה בעקבות ההערה בישיבה הקודמת, לדעתי, עדיין לא עומד במה שהחוק דורש, כי החוק אומר כך: "רשות חינוך מקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד חינוך שתלמידיו זכאים לארוחה על-פי הוראות חוק זה, רשאית באישור השר לגבות מההורים תשלומים בשיעורים שיקבע השר למימון חלק מחלקה בתקציב כאמור בסעיף (ב). התשלומים שייגבו מההורים כאמור ייקבעו בידי השר בהתאם לאמות מידה כלכליות-חברתיות ובמסגרת התשלומים...". כלומר מה שנקבע פה בחוזר, הרשות תקבע שיעור ההשתתפות לכל תלמיד על-פי הכנסה לנפש במשפחה. השר לכאורה לפי החוק, צריך לקבוע את זה, הוא מעביר את זה לרשות. לדעתי, השר צריך לקבוע את זה והוועדה צריכה לדעת את זה. לפי החוק, הוא צריך לקבוע את זה. אם הוועדה תאשר 4.5 ₪, אנו לא יכולים לדעת מה הרשות תקבע.


מכיוון שהתיקון שהכניס את חשבונות הבנקים נקבע שתשלומים יכולים להיות מיועדים רק למה שהם נגבו, אם רוצים לעשות אפשרות העברה בין מסיבות לטיול, חייבים לעשות אותם כסעיף אחד, כדי שאפשר יהיה לעשות העברה. הם רוצים לעשות העברה בין מסיבות לטיול. זה תשלומי רשות. לפי החוק, הורה יכול לבחור למה הוא משלם ולמה לא.

נניח שבשנה כלשהי הטיול לא התבצע. אי-אפשר במקום זה לתת עוד הצגת תיאטרון?

כשוועדת החינוך חוקקה את התיקון של חשבונות הבנקים, היא לקחה את זה בחשבון והחליטה שהיא לא מעונינת בזה. יש אפשרות לעשות את זה, משרד החינוך הביא בשנה שעברה שתי אופציות - אחת כמו פה, אחת בתשלום גלובלי. ועדת החינוך לא קיבלה את התשלום הגלובלי. החוק קובע שזה יהיה בהתאם.

אני רוצה לסכם את הדיון; אני חושב שמקובל על כל חברי הכנסת שפעילות זו היא חשובה. אם באמת התמונה שמחצית מהמתגייסים לא ביקרו מעולם בירושלים, זו תמונה עצובה. ביקור בתיאטרון, בשמורת טבע, בטיול הם ערכים חשובים מאוד, לא נחותים מערכים של לימוד בכתה, לכן אסור, לדעתי, להרוג את הפרויקט.


אני חולק על חבר הכנסת שריד. הוא אמר שאם תלמיד אחד לא יכול לנסוע כי ידו אינה משגת, אז שלא יהיה כלום. לדעתי, עצוב לגבי הילד הזה, שלא יכול ללכת. אני מקווה שבמסגרת בית הספר בסבסוד הפנימי יימצא לו פתרון, אך גם אם לא יימצא- -

מעולם לא היה יושב-ראש ועדת חינוך שאמר את זה. ישבו פה המון אנשים לפניך. מעולם לא היה יושב-ראש ועדת חינוך שאמר שאם יש מצב שילד אחד לא ייסע, מבחינתו, לא נורא.

הייתי רוצה שבמסגרת בית הספר יימצא פתרון לכולם, אך אני לא מסכים שכל הפרויקט הזה יירד לטמיון ולא ייצאו לטיולים ולא ילכו לתיאטרון ולא תהיה מסיבת סיום כי המערכת הזאת לא מסוגלת לפתור את הבעיה עד לאחוז האחרון, ויש כשל.

אתה יודע מה ההשלכות כלפי התלמידים שיוצאים לטיול מן העובדה שהם משלימים עם זה שתלמיד אחד נשאר מאחור? אתה מבין את ההשלכות החינוכיות של זה?

גם אני לא הייתי רוצה שאף תלמיד יישאר מאחור, ואולם אם אני צריך להמתין שעד שהתלמיד האחרון ייסע, ועד שזה לא יובטח, כל הפרויקט יירד לטמיון, ולא יהיו מסיבה וטיול, לי יש דעה אחרת.

אני לא רוצה מערכת חינוך בכלל אם זה המסר החינוכי שלה, שמשאירים ילדים מאחור. אז אני לא צריך בכלל – לא רק טיולים.

דעתך לגיטימית.


חבר הכנסת אורי אריאל העיר הערה חכמה פוליטית בתחילת הישיבה, הוא אמר למנכ"לית: אין הרבה תומכים, אם בכלל, לרעיונות. ההישג שהמדינה לוקחת על עצמה לשלם את הביטוח יחול רק מהשנה הבאה. לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים בלי הביטוח. אני מתרשם שפה אין רוב. אני מציע שנאשר את עניין הביטוח ונקיים הצבעה נוספת בשבוע הבא לגבי יתר הבקשה של הממשלה.

אני לא מציע שמישהו מאתנו ייקח על עצמו את האחריות שילד ילך לבית הספר לא מבוטח, ואם חלילה הוא נשאר נכה, ומשפחתו היא מאותן משפחות שלא יכולות להוציאו לטיול, גם לא יהיה להם כסף לממן את הטיפול הרפואי ולתת לו קצבה על נכותו. אנו לא יכולים לקחת על עצמנו את העובדה שאנו מונעים את פתיחת שנת הלימודים.

הצעה; שנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר. אני מציע שהוועדה תפנה לאוצר לשלם לפחות לחודש ימים את הביטוח, לפנות למנכ"לית משרד החינוך ולשרה שיביאו הצעה עד יום שלישי הבא, הצעה מתוקנת, ואז תקיים את הדיון, ונוכל להתחיל את שנת הלימודים, שאני בטוח שכולם רוצים שתחל. ראיתי סכומים יותר גדולים שמתגלגלים במערכת.

אני מבין שאתה לא תומך בפיצול.

ההצעה של חבר הכנסת אריאל מעוררת בי קנאה...

אני אחראי גם על ביטוח התלמידים. החומר חייב לצאת לרשויות המקומיות. ב-31 בחודש הזה בחצות מסתיים הביטוח.

האוצר יעשה את זה עבור כולכם.

שאלתי את חברי הכנסת, האם יש רוב לפיצול, אין רוב לפיצול. אני מעלה את הצעת משרד החינוך כפי שהוגשה על כל מרכיביה. מי בעד? אחד. מי נגד? חמישה. ההצעה נפלה. אני מבקש רביזיה שתתקיים בשבוע הבא. הרביזיה תתקיים ביום רביעי בשבוע הבא.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.