תקנות כלי הירייה (אגרות רישיון), התשס"ה-2004

ועדת הכספים
10/08/2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ה' באב התשס"ה (10 באוגוסט 2005), שעה 11:00

תקנות כלי הירייה (אגרות רישיון), התשס"ה-2004

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
חיים אורון
בנימין אלון
נסים דהן
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי

רס"ן גלית בנון רמ"ד אבטחה באמ"ץ, צה"ל, משרד הביטחון
סגן יוגב עטון רמ"ד רישוי נשק, מקמצ"ר, צה"ל, משרד
הביטחון
יעקב עמית ראש אגף לרישוי ופיקוח, משרד הפנים
עו"ד יהודה מירון הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אפרת קוצ'ינסקי

טמיר כהן

דקלה אברבנאל

תקנות כלי הירייה (אגרות רישיון), התשס"ה-2004

אנחנו עוברים לדיון הבא. תקנות כלי הירייה. בפעם הקודמת חשבתי שצריך לפטור אותם, מה היה? שלחנו אתכם לעשות שיעורי בית. חזרתם.

עד היום הצבא לא הגיש עמדה רשמית.

הצבא רוצה לשלם, עזוב אותו. חבר הכנסת ליצמן אומר לא.

אסביר את עמדתנו. תקנות כלי הירייה – עד היום היתה בהן רשימת פטורים גדולה מאוד, בלי הצדקה, גם בגלל הבלגן שהם יצרו… בעצם מסבסדים נשק לאנשים פרטיים. בדיונים הקודמים הוועדה הסכימה לבטל את כל הפטורים, למעט הסעיף הזה. הצבא מחייב בצורה כזאת או אחרת את אנשי הקבע לשאת כלי ירייה. הם לא רוצים ללכת עם הרובים הארוכים, והם קונים כלי נשק פרטי. עד היום אנחנו האזרחים סבסדנו את זה, איש הקבע קנה אקדח מכספו הפרטי.

סבסדת את הרישיון, לא את הקנייה. הוא קנה אקדח בכמה אלפי שקלים, שילם. אתה מסבסד רק ברישיון.

גם לא.

הצבא יגיב מייד.

כמה עולה רישיון?

50 ש"ח. איש הקבע מוציא 1,000 ש"ח על האקדח.

במדינת ישראל עשרות אלפי אנשים היו פטורים, חלק מהם הם אנשי הקבע. אין סיבה.

נשחזר מה היה בישיבה הקודמת. דיברנו בינינו שמי שהצבא או החוק, הנוהל, מחייבים אותו לשאת נשק, אז אם הוא רוצה נשק קטן, אפילו בגלל הנוחיות, אין שום סיבה. זה מה שחברי הכנסת אמרו, אני זוכר מה אני אמרתי, ועד כמה שזכור לי כמעט כולם אמרו אותו דבר, אולי בייגה חלק עלי. כולם אמרו שכעיקרון לא יכול להיות שמחייבים אדם לשאת נשק, הוא קונה אותו מחשבונו, והוא ישלם אגרה.

זה לא המצב. המשטרה מספקת לשוטרים את כלי הירייה, והשוטר לא קונה דבר על חשבונו. אם השוטר קונה, אין סיבה שנסבסד אותו.

אתה עושה עוול לחיילים.

אז שהצבא ישלם.

אני רוצה להבין. אם הוא מחזיק נשק שהוא מקבל מהצבא, אין בעיה.

נכון.

כל הבעיה מתחילה כשאיש הביטחון רוצה להרגיש יותר נוח. מבחינתי זה אפילו יותר אסתטי, אולי, כי יש הנשק בצד, ואיש לא רואה. רבותי, יש לכם בעיה אתי.

בכמה כסף מדובר?

גרושים, 50 ש"ח.

טוענים שמוכנים לתת לחיילים נשק בחינם, כך אומר משרד הפנים.

אקדחים קטנים? זה משהו אחר.

אני מבקש לסיים. משרד הפנים בא בהצעה לצבא לקחת כלי נשק שמיועדים להשמדה או לחילוט, שייקחו אותם לעצמם.

הם מיועדים להשמדה.

הם כלי נשק תקינים לחלוטין.

למה יש נשק להשמדה?

יש, 80,000.

אני מבקש שתיתנו לי לסיים. אנחנו אומרים שאין שום הצדקה עניינית, כשמדובר בנשק פרטי. שהצבא יתכבד, ייקח מתקציבו את הסכום, וישלם את האגרה, כמו שהוא משלם רכב לחייל. אין שום סיבה שאנחנו האזרחים נסבסד את החיילים. זה לא עולה על הדעת.

אני רמ"ד אבטחה בחטיבת מבטחים, אני מייצגת עמדת צה"ל. בוועדה הקודמת טענו נציגי משרד הפנים שיש בעיה של פיקוח ובקרה בצה"ל. עשינו אצלנו דיון, אצל רע"ן שיטור במקמצ"ר. יש היום מדור רישום נשק במקמצ"ר, והוא נותן את השירות למשרתי הקבע. יושב אתי רמ"ד רישוי נשק במקמצ"ר. בדיון הגענו להבנה: להיפך, אין בעיה ש פיקוח ובקרה, יש בידינו מסמכים שבהם משרד הפנים מברך את עבודת צה"ל. כלי הנשק שפג תוקפם הם היום 1,152, ובעבר המספר היה 7,000. הכוונה לקצינים שלא חידשו את הרישיון.

הם לא עשו אימון.

משרד הפנים טען שאין עמדה רשמית.

יש עמדה רשמית. הצגנו את העמדה שלנו בוועדה הקודמת.

שלחנו אתכם.

עשינו עבודה, היינו במשא ומתן, עדיין צ"ל מתנגד לבטל את הפטור לאנשי הקבע, כי הוא מחייב אותם, כי הם נותנים ביטחון והם מגבירים את הביטחון בכל המדינה, וזאת כשירות לציבור.

למה שלא ישלמו? תסבירי לוועדה.

אגב, אני לא כל כך שמח על הרעיון שיחלקו נשק שעומד להשמדה, אני לא יודע באיזה מצב הוא.

הם לא ייקחו נשק לא תקין.

אז הוא יצטרך לקנות.

אפשר למצוא 10,000 כלי נשק טובים מתוך 80,0000.

אולי פעם רצחו עם הנשק הזה?

נסים, יש גם פירות להשמדה.

אני מוכן לחלק אותם. חצי מעניי ירושלים ישמחו.

היום בצה"ל יש מדור רישוי נשק, שיש בו תקנים של קציני צה"ל, ובעצם הם נותנים את השירות לאזרח. משרד הפנים לא נותן שירות לחיילים ולקצינים.

מה שיוצא מכל הדיון הוא זה: המדינה לא תראה כסף, כך או כך: או פטור או נשק ממשרד הפנים. כל הוויכוח הוא אם לעשות פטור או לא.

יש שתי מערכות שעושות אותו דבר.

אנחנו מתכוונים שצה"ל ייתן לקצין אקדח חינם, במקום אם-16.

תסביר לי את טוב הלב הזה.

יש להם אקדחים.

רבותי, יש הבדל בין נשק ארגוני לנשק פרטי. למשל, למשרד החינוך יש נשק ארגוני, שנותנים לשומרים למילוי תפקידם. האדם שמקבל את הנשק לא משלם את זה. הארגונים משלמים אגרה כוללת. צה"ל לא משלם עבור הנשק בכלל, גם לא המשטרה. אנחנו מוכנים, וגם בעבר היינו מוכנים, לתת כלים שאספנו מהציבור. מאז 1996 נאספו קרוב ל-100,000 כלים פרטיים. למשטרה לא היה מה לעשות עם זה. הזמנו את צה"ל לבחור. יש שם בלוקים חדשים.

הם נועדו להשמדה. צה"ל צריך להקים מערך בקרה, לבדוק את כלי הנשק, יש עלויות כספיות.

זה תמיד זול יותר מזה שאנשים יקנו.

יש 19,000 חיילים שצריכים כלי נשק. האגרה כולה היא כמיליון ש"ח.

על מה אתם מדברים? בשביל מה כל הדיון הזה? שצה"ל ישלם ויגמור את העניין.

שייקח את כלי הנשק וזהו.

אי-אפשר להכריח אותו.

אין ויכוח על כסף. אין כסף כאן. או פטור או שהם ייתנו נשק.

אנחנו נצטרך להקים מערך בקרה.

אני מציע לא לפטור אותם. למה?

אקדח עולה 100 ש"ח עד 3,000 ש"ח.

כל זמן שמחייבים את האנשים לשאת נשק, צריך לפטור אותם. אני לא רוצה שכל מי שמשרת בשב"כ ילך עם אם-16. אני לא חושב שזה נכון.

שהצבא יספק לו נשק. הכנסת נותנת לנו "פורד מונדאו". אם אנחנו רוצים ג'יפ, אנחנו יכולים, אבל נשלם. הצבא נותן לחייל מן השורה אם-16. הוא רוצה אקדח קטנצ'יק, שייקנה או שהצבא יספק לו.

יש כאן בעיה. אנחנו עוסקים בפיצ'פקס. יש כאן בעיה עמוקה יותר. יש כאן הרבה מאוד כסף שאנשים יוציאו כדי לרכוש אקדחים, הכוונה לקצינים בצה"ל, כאשר יש אקדחים חינם. אני לא מצליח להבין למה צה"ל לא לוקח את 80,000 האקדחים. יש לו מספיק מומחים. אפשר למצוא את 20,000 האקדחים הטובים מתוכם, אלו שהוא צריך, ולתת אותם לקצינים שלו.

זה כאב ראש.

הוא חוסך לקצינים שלו 30 מיליון ש"ח.

מה אכפת לו.

והאגרה עולה חצי מיליון. על זה מדברים. אני לא מבין את זה. תנו לי, אני אהיה הסוחר. מה קורה פה?

רבותי, תבואו בשבוע הבא. תודה רבה.

תבואו עם תשובה למה אתם לא לוקחים את האקדחים.

תבואו בשבוע הבא לוועדה, תסתדרו. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.
5