כנסת פתוחה

הכנסת השש-עשרה

PAGE
1
ועדה לבעיית העובדים הזרים

20.9.05


הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס'

מישיבת הועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים

יום שלישי, ט"ז באלול התשס"ה (20 בספטמבר 2005 ), שעה 13:30

מדיניות העסקת עובדים זרים בענף הבניין

דני יתום – היו"ר

רן כהן


משה ברסימנטוב, משרד האוצר, רפרנט עבודה ורווחה באגף התקציבים


אסתר דומיניסיני, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מנכ"לית שירות התעסוקה


אפרים כהן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מנהל יחידת הסמ"ך


שלום בן משה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה


תומר מוסקוביץ, משרד המסחר, התעשייה והתעסוקה, יועץ משפטי


יוסי אדלשטיין, משרד הפנים, ס' ממונה על יחידת האכיפה


יוסי שבת, משרד הבינוי והשיכון, ס' מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי


איתן כהן, המשרד לביטחון פנים, ר' מדור תיאום מנהלת ההגירה


חי ביטון, המשרד לביטחון פנים, יועץ משפטי מנהלת ההגירה


יהודה שגב, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, מנכ"ל


משב רפאלוביץ, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, סמנכ"ל


גלית סער – קמיאל, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל


לילי נתיב, התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין


אסף אדיב, עמותת "מע"ן "


מוראד מאלכ, עמותת " מע"ן "

בת שבע פנחסוב

חבר המתרגמים בע"מ

מדיניות העסקת עובדים זרים בענף הבניין

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים. במסגרת הדיונים שאנחנו מקיימים במהלך החודשים האחרונים, אנחנו נמצאים בעיצומם של דיונים ענפיים והנה הגענו לדיון בעניין עובדים זרים בענף הבניין. המתכונת של הדיון תהיה המתכונת הבאה ואני מבקש עד כמה שאפשר להקפיד במתכונת הזאת. ראשית אני מבקש לא להתפרץ האחד לדברי רעהו או רעותו. אנחנו שומרים פה על סדר למרות שזאת כנסת ואני מבקש שהדיון יהיה מכובד וגם אם מישהו אומר דבר שמשום מה מעצבן מישהו אחר, אז להתעצבן בשקט, לא לתת לזה ביטוי.

המטרה היא לשמוע את משרדי הממשלה השונים ביחס למדיניות של המדינה או של הממשלה בנוגע לעובדים הזרים ותהיינה כאן סקירות קצרות של נציגי המשרדים הממשלתיים השונים, לאחר מכן נשמע את התאחדות הקבלנים והבונים בישראל כמי שמעסיק את העובדים הללו. נשמע את התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין ונשמע אם יש כאן את הנציגות של עמותת "מען"- מה זה ראשי תיבות של מען"? אז למה רשום כאן ראשי תיבות? טוב, אז זה לא ראשי תיבות. ואנחנו נתחיל, אני מבקש להתחיל עם משרד המסחר , התעשייה והתעסוקה עם אפרים כהן, מנהל יחידת הסמך, מדיניות עובדים זרים בתחום הבניין. מי מקבל היתרים כמה ולמה.

אני אעשה זאת בקצרה בקשר למדיניות, ממשלת ישראל ציוותה על הקצאת היתרים לשנת 2005, 17,500 היתרים בענף הבניין, מתוכם 800 למט"ב שהיא חברה, אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה. הוחלט על נושא של תאגידים והייתי מבקש שהיועץ המשפטי של המשרד ידבר על המדיניות ואני אשלים אחר כך.

אני גם אשתדל לקצר. ענף הבנייה זה הענף הראשון שבו הפעלנו את השיטה של העסקה באמצעות תאגידי כוח אדם , בגדול מאד הרעיון של השיטה זה לנתק בין העסקה בפועל של העובד שהיא גמישה ומשתנה, פעם צריך יותר ופעם צריך פחות. יחסי עובד – מעביד צריכים להיות לתקופה ארוכה לפחות לשנה ואולי גם יותר משנה כדי להבטיח את שמירת הזכויות של העובד וכדי להבטיח את התקופה שהוא יוצר מן הארץ.

כדי לעשות את ההפרדה יצרנו ולמעשה השתמשנו בדגם שקיים ליחסי עבודה כבר עשרות שנים של חברת כוח אדם כלומר, המכסה של העובדים בענף הבניין ניתנת לשימוש רק על ידי תאגידים מורשים. לא במכרז אלא כל תאגיד שעומד בתנאים שאנחנו קבענו בקיצור, כל תאגיד עומד בפני תנאים מחמירים של העסקה מקבל רשיון להעסקת עובדים זרים וזה נותן לו מן סל כזה, הוא קונה סל של עד 700 עובדים. כמה הוא ממלא בתוך הסל? כמה שהוא מצליח. יש פה כוחות שוק ועובדים רשאים לעבור אחת לרבעון בלי שום נימוק ובין רבעון לרבעון באישור של ממלא זכויות בניגוד למה שקבלת בנייר של קו לעובד, עד היום כבר אושרו 20 עובדים למעבר באמצע רבעון, למרות שהעסק עובד רק איזה חודש וחצי.

תן לי סיבה אופיינית לכך שעובד מבקש לעבור מתאגיד אחד למשנהו.

הוא לא צריך סיבה בכלל. באמצע רבעון הוא יכול לעבור לתאגיד אחר ואז אנחנו מאשרים את זה מיד. אם הוא רוצה סתם לעבור הוא צריך להמתין לרבעון כדי שלא יהיה מצב שבו התאגידים שחתומים על חוזים מול הקבלנים יישארו בידיים ריקות. העסק הזה התחיל לעבוד, היום יש לנו עשרת אלפים עובדים שכבר רשומים בתאגידים. ברגע שמשטרת ההגירה חזרה לעבודה מסיבית אחרי ההתנתקות ואנחנו מנסים לתפוס את כל העובדים שיכולים להיות ברי השמה ולא נמצאים עדיין בתאגידים ולשים אותם בתאגידים זה שתיים. בנוסף לזה גם סיכמנו בזמנו בדצמבר עם התאחדות הקבלנים על החלפה של חמשת אלפים עובדים מתוך זה כבר הורצו לתאגידים 900 כבר הוקצו למימוש מיידי ועוד כמה מאות.

אבל אותם 900 שהוקצו יכול להיות שהם יוסיפו 900 עובדים זרים בכלל מספר העובדים הזרים בישראל מכיוון שאותם ברי חילוף נשארו בארץ?

לא. את ה-900 האלה זה תמורת עובדים שכבר עזבו. יש עובדים שעזבו, המועד הקובע להחלפת עובדים הוא מה-15 לדצמבר. מה שקרה זה שעד ה- 30 לאפריל זה עדיין היה בתקופת העסקה בשיטה הקודמת ואז העובדים שעבדו אצל קבלנים עזבו אבל הקבלנים לא הספיקו להביא עובדים במקומם אז בעצם נותרה יתרת זכות לענף, נקרא לזה בגדול. הקבלנים כבר לא יכולים לממש את יתרת הזכות כי כבר אסור להם להיות מעבידים של עובדים אלא רק לתאגידים. אז עשינו אמנה והקצנו את זה באופן שוויוני לכל התאגידים הפעילים שהם יכולים להביא עכשיו עוד 900 עובדים במסגרת אותם חמשת אלפים של החלפה. זה בגדול מאד השיטה.

בשיטה הזו שמנו כמה בלמים שיהיו מצד אחד יאפשרו את הגמישות זה בתוך השיטה עצמה, עובדים יכולים לעבור מאתר לאתר באותו יום. המעביד שלהם שזה לצורך העניין התאגידים יכולים להגיד לו, אם אתה עובד אצל הקבלן הזה ומחר אצל הקבלן הזה. בין המעסיקים עצמם, המעבידים עצמם אמרנו אחד לרבעון, כך שהגמישות היא גבוהה. מבחינת שמירת הזכויות שלהם, גם פתחנו מערכת מחשב שכל השכר שמשלמים להם מדווח ישירות למחשב שלנו. לא מדגמית, לא כמו מרכז שדוגמים אותם אלא תלוש תלוש. כל תלוש עובר ובודקים כל תלוש שהשכר משתלם להם. זה עובד כבר עכשיו בפיילוט ואנחנו מקווים שמהחודש הבא זה ירוץ מלא ובנוסף לזה מינינו את נציבת הזכויות לעובדים זרים שזה משפטנית שיושבת במשרד שלנו בתל אביב והיא דנה כל הזמן בבקשות ועד היום היא כבר דנה ב- 65 תלונות, אישרה כבר לעובדים לעבור וכו' וכו'. זה בגדול השיטה, לא ניתן כרגע להוסיף יותר אלא אם כן תרצו.

בסדר גמור. בבקשה.

אדוני, אני מדבר על האגרות תאגידים להיום, סך הכל הכנסה למדינת ישראל כ- 77 מיליון שקל ו-700 אלף, זה הנושא של אגרות תאגידים.

מה גובה אגרה שתאגיד צריך לשלם? זה פר עובד?

עשרת אלפים שקל לשנה, אגרת רשיון. מעבר לזה הוא משלם גם 500 שקל על כל עובד שהוא מבקש להעסיק, בין אם הוא מעסיק אותו ובין אם הוא לא יעסיק אותו. מכיוון שכולם הגישו בקשה ל- 700 מתוך 52 אלף ובנוסף לזה הוא משלם אגרה מהראשון לינואר שזו תהיה אגרה מלאה, עוד בסביבות 11 אלף ₪.

כמה תאגידים קמו?

40 פעילים. יש עוד 2 שלא פעילים.

בסדר. עוד מישהו ממשרד המסחר שרוצה להשלים?

עוד משפט אחד, אדוני היושב ראש. מאחר ואנחנו צריכים לכבד הסכמים אז יש הסכם שחתום עם התאחדות הקבלנים על מנת להשלים את המכסה הדרושה לענף הבנייה כיום להערכתנו סביב קרוב ל- 2000 או 3000 עובדים אצל קבלנים שלא בהסדרי תאגיד.

היום קיימנו ישיבה ראשונה עם משטרת ההגירה ועם משרד הפנים והיום יש ישיבת סיכום על מנת להתחיל לבצע אכיפה כלפי הקבלנים שמעסיקים עובדים לא חוקיים ועובדים לא יגורשו מהארץ אבל יועברו לתאגידים על מנת שישתלבו במסגרתם.

האלפיים זה לא במסגרת המכסה שסוכמה?

הם אנשים שכנראה מהתוצאה מהמעבר מהתאגידים עדיין מסתובבים קבלנים שמעסיקים אותם ללא היתר ולכן המשימה שלנו, של משטרת ההגירה, של משרד הפנים והתמ"ת זה לאתר אותם מייד ולהעביר אותם לתאגידים כדי שלא ייווצר מצב שעישנו הסדר ומסתובבים עובדים לא חוקיים במדינת ישראל.

יש לי שאלת המשך לזה. יש 17,500 היתרים, מכסה כוללת של 17,500. כמה מתוך זה עובדים זרים במסגרת התאגידים יש בפועל?

עשרת אלפים.

ברור. הבנתי. בסדר.

אז אני מבקש לא לאפשר עובדים זרים ששוהים כאן באשרה של בניין שיועסקו על ידי קבלנים אלא להעסיק אותם בצורה מסודרת.

לא קבלנים וגם לא במקצוע אחר. בסדר.

זה מה שתעשה משטרת ההגירה בזמן הקרוב, זה הנושא.

אני רוצה באמת לומר שסך הכל ההסדר עם התאחדות הקבלנים הוא עובד של מערכת איזה שהיא של איזונים שאני חושבת שאנחנו צריכים לשמור אותה. של אחד באמת הקבלנים הסכימו לתוואי יורד של עובדים זרים אבל כנגד התקבלה תוכנית שהממשלה התחייבה להשקיע בה כ- 33 מיליון שקלים של בעצם סבסוד, הכשרה בבניין ומינוי של מן חונך כזה באתר ואני חושבת שכאשר מדברים על הנושא של כל הענף צריך לראות את זה כחבילה אחת על מנת באמת ליצור את מערכת האיזונים שמחד אם יהיה להם כוח האדם שנחוץ להם, מאידך שנעמוד בהחלט בהחלטות הממשלה לגבי העניין של תוואי העובדים הזרים.

אני מוכרחה לתת להם פה מחמאה שבאמת היה פה שיתו פעולה טוב עם ההתאחדות והבנה ומוכנות ללכת לקראת העניין של תוואי יורד ולכן מאד חשוב שההסדרים שנחתמו באמת יישמרו כלשונם כי אחרת הם ירגישו קצת מרומים.

מה היה הביצוע לגבי קבלת עובדים ישראלים?

התקציבים על ידי התמ"ת הוקצו, התוכניות נבנו, היו מפגשים עם התאחדות הקבלנים. בעצם הכדור במגרש שלהם. מדויק, היה פרק זמן שלא היית.

אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, שנה וחצי אני יודע שאיגוד הקבלנים רצה לבצע את זה.

זאת שאלה מאד מאד חשובה ודומיננטית. אני מבקש שתתני לנו תשובה לעניין הזה .

זה אחד הנושאים הכי קריטיים בענף הבניין.

נכון, איך להגדיל את מספר הישראלים שעובדים בתחומים האלה.

כל המאבקים, גירוש לא גירוש של עובדים זה הכל לא הראה בעבר מעשיות מבחינת קבלת עובדים ישראלים. התאחדות הקבלנים היה להם הסכם על 2004, אם אני לא טועה.

חבר הכנסת כהן, בוא ניתן להם ונשמע מה קורה. העלית נקודה מאד מאד נכונה ובוא נשמע. מנכלי"ת שירות התעסוקה בבקשה.

מכל מקום, במסגרת ההמלצות שהוגשו לשר התמ"ת בינואר 2003 ושעכשיו עולה השאלה האם הם יושמו או לא יושמו ומי אחראי לגבי יישום שלהם או לא יישום, אז אני רוצה להגיד פה בצער מסוים שעד היום התאחדות הקבלנים לא ברשותך, יודקה, למרות שהיו מספר מפגשים, הרי כדי שייקלטו עובדים בענף הבניין ההתאחדות היתה צריכה להעביר את הדרישות באתרים שהם בעצם רוצים לתלות את ישראלי כי התנעת הגלגל צריכה להתרחש ברגע שאומר הקבלן ההוא וההוא. אז סוכם שיהיה לפחות פיילוט עם 10 קבלנים שהם יהיו המובילים. הגדולים ביותר שאפשר יהיה להוכיח שהתוכנית עובדת.

התפיסה היתה שהם יוכשרו באתר הבניין כדי שיווצר הקשר עם הקבלנים אבל הרי צריך להתחיל שיהיו אותם קבלנים שאומרים, רוצה אני.

אני עצמי התקיימו אצלי שתי ישיבות כולל הכל מתועד באימיילים וכל זה להתאחדות, חבר'ה, תגידו לקבלנים שנתחיל לעשות את הרעיונות, נתחיל להביא את העובדים ונתחיל להתניע את התהליך הזה. אני יכולה להוכיח שעד היום לא קבלתי רשימה כזאת. עד לפני שבוע, אני רוצה לדייק.

בסדר. נטפל בזה.

לכן אני אומרת שוב, התוכנית מוכרת לכולם , אני חושבת שהיא תוכנית שיש בה פוטנציאל, אני חושבת ששווה לנסות אותה , אני חושבת שגם ההתאחדות, גם המדינה, התמ"ת, האוצר עשו פה באמת תוכנית ייחודית שאנחנו מנסים לחקות אותה לענפים אחרים בגלל שבאמת נעשה פה ניסיון ראשוני לבוא ולהגיד, לא רק, כמו שאמרת לנקוט בדברים השליליים כמו לגרש ולתפוס, אני אומרת שוב, זה ענף חשוב למשק, אסור לגרום לאיזה שהיא קריסה של הענף הזה, צריך לייצר פה יציבות ואנחנו רואים שגם הפלסטינים וגם הנושא של העובדים הזרים לא מייצרים יציבות בענף ולכן צריך לעשות מעשה של ראייה ארוכת טווח איך לבסס את המקצוע הזה ואת הענף שיוכל להתקיים ולגרום להנעת גלגלים נוספים כי הם מייצרים מעבר לבעיות במקצועות האחרים שזאת הבעיה, הם מייצרים מעגלים נוספים של תעסוקה ולכן חשוב לדחוף את העניין ולתת לו את כל הגיבוי.

אני חושבת שהתמ"ת מוכן לזה וגם הוא מקיים על זה דיונים. אנחנו לא קבלנו עד היום אף רשימה של קבלן שאומר, אני רוצה להתחיל. אני מתחייבת, ברגע שתגיע רשימה נעשה את כל המאמצים לממש את התוכנית.

ברשותך, אדוני היושב ראש, הערה לגוף העניין. למיטב זכרוני, עד תחילת התוכנית הזאת ענף הבניין קלט בין 12 ל- 14, עובדים בישראל. לא רק ערבים אלא גם יהודים. אז מה קרה בעצם. עם התוכנית הזאת העניין הזה נפסק? זה לא מוזר?

אנחנו נשמע נכון. יודקה יציג את זה בתורו וזה יהיה אחד הנושאים שנצטרך לסכם אותם ולראות איך מטפלים בעניין ואם ממשיכים הלאה.

כן. אלף על שיטת ההעסקה החדשה שהיא תולדה של צוות בינמשרדי שישב תקופה ארוכה וגיבש אותה, דיבר פה כבר היועץ המשפטי של משרד התמ"ת. אני מדבר מבחינתנו, מבחינת משרד האוצר, אני מניח שמבחינת הממשלה כולה פונקצית המטרה היא אחת, לשלב ישראלים בכל מקום בו ניתן גם אם זה אומר שאנחנו צריכים והאמצעי הטוב ביותר לעשות את זה הוא על ידי השוואת העלויות בין עובדים זרים לעובדים ישראלים ועידוד העסקת ישראלים. במקביל, הממשלה בצוות בראשות מנכלי"ת שירות התעסוקה גיבשה תוכנית לעידוד העסקת ישראלים בענף. מבחינתנו התוכנית הזאת צריכה לצאת לא היום אלא שלשום וצריך לראות באמת מה החסמים שמונעים את היישום שלה. אני יודע שמבחינתנו הם לא תקציביים ואנחנו העמדנו את התקציב הזה גם השנה ונעמיד אותם גם בשנה הבאה. וצריך לפעול. לא הייתי ממהר להגיע למסקנה כי עובדה שמשתלבים ישראלים בענף הבניין בכל מקרה, צריך גם לנצל את הכלי שהעמידה מנכלי"ת שירות התעסוקה בתוכנית שלה .

בסדר, תודה, יוסי אדלשטיין, אתה יכול להוסיף משהו?

לגבי מה שנאמר פה אז יש היום כ- 10,500 עובדים שרשומים בתאגידים ויש את כל נושא ההחלפות של כל לה שיוצאים מהארץ, אחד תמורת אחד. מהשבוע שעבר התחלנו בפעילות אכיפה מוגברת באתרי הבנייה ובינתיים כבר שמנו 60 עובדים מאלה שנתפסו באתרי הבנייה לא חוקיים העברנו אותם לתאגידים.

בסדר. תודה. משרד הבינוי והשיכון . יוסי שבת, בבקשה.

קודם כל מבחינתנו אנחנו רואים את מכלול הנושא של העסקה בענף הבניין. המטרה היא מבחינת משרד השיכון שיהיה היצע זמין של עובדים ולא משנה לנו איך הוא יבוא. מה שקורה כרגע שמבחינת עובדים זרים הסבירו כאן מה המצב, המכסה כל הזמן הולכת ויורדת, יש פחות עובדים. מבחינת עובדים מהשטחים, היה לנו בערך חודשיים סגר, הקבלנים קבלו היו להם מכסות של בערך עשרת אלפים ויותר עובדים מהשטחים בהיתר ולא קבלו אותם בתקופת הסגר ואז אנחנו מקבלים המון פניות על תוספת למצוקה הקיימת. מבחינת עובדים ישראלים הזכיר חבר הכנסת כהן על היה בערך בשנים 99' עד 2002 היינו ברמה של בערך 120 אלף ואחרי כן פתאום היה איזה קפיצה כזו ל- 130 אלף ברמה כזו. ברבעון השני של 2005, של השנה שוב יש ירידה. מה שקורה כרגע, יש בסך הכל הכללי מצוקה של עובדים וזה מתבטא גם בסקרים של בנק ישראל.

פעם ברבעון בודקים את חברות הבנייה, מה המגבלה העיקרית שלכם בענף וזה חוזר על עצמו כל הזמן, יש בעיה של עובדים ואין מספיק פתרונות. עכשיו, עוד משהו שחשוב לנושא הזה שכרגע הפעילות בענף היא ברמה נמוכה, משהו כמו 30 אלף התחלות בנייה שזה דומה להיקפים בשנה שעברה, אבל מאד יכול להיות שבאיזה שהוא שלב הפעילות תגדל כי התוצר צומח והפעילות במשק קצת יותר גדלה, ההשקעות בבנייה עדיין לא הגיבו לכל הצמיחה שהיתה במשק בשנה שנתיים האחרונות וסביר להניח שפה יהיה לנו עוד עומס ולחץ מבחינת מחסור בעובדים. כלומר, המצוקה היא קיימת, היא כל הזמן סיסטמתית והיא צפויה אפילו להחריף. אנחנו, משרד השיכון איפה שהחלק שלנו מתבטא זה בקטע של הועדה של אסתר דומיניסיני, אנחנו היינו גם שותפים ושם ניסינו יותר לתת דגש לשינוי תדמית בנושא של תיעוש כי מבחינתנו הנושא של תיעוש קודם כל בהיבט של תיעוש יש עוד עניין שלא הוזכר, היתה החלטת ממשלה באוגוסט 2002 על עידוד התיעוש, ואנחנו פעלנו דרך ועדות בראשות אנשים במשרד על הפצת ידע, על שינויי תקינה, מחקר ופיתוח, שינויי תדמית אבל זה בעצם חלק מסוים כשהמטרה שלו בסופו של דבר לבוא ולתת לעקוף את הענף, להקטין את התלות בעובדים ולעודד כניסה של ישראלים. בזה מתבטא החלק שלנו.

איתן כהן ממינהלת ההגירה, בבקשה.

מה שאני יכול להוסיף כדי לא לחזור על דברי החברים השותפים כאן שעד היום אנחנו הצלחנו לעשות כ- 7500 בדיקות גיאומטריות על מנת לא לעלות למנוע זהויות כפולות, בדויות וזה בשיתוף התאחדות הקבלנים. אנחנו גם מקפידים לא לבצע אכיפה במקומות שבהם לנים העובדים כשאנחנו יודעים שחברות מסוימות מלינות אותם במקומות מסוימים.

ברור, תודה. יודקה, המנכ"ל היוצא-נכנס של התאחדות הקבלנים.

קודם כל אני מודה לך שאתה מקיים בפגרת הכנסת דיון מיוחד על נושא כוח עבודה בענף הבנייה. הנושא מבחינתנו הוא קריטי, אקוטי ואני אתאר אחר כך את הבעיות שלו.

אני מוכרח לומר לך שאני כבר מתלבט 10 דקות כיצד לפתוח ואני בורר את המילים שלי בצורה הכי עדינה שאני יכול. והכותרת שלי היא מאד פשוטה, אם כל מה שנאמר פה נכון אז הממשלה הזאת היא פשוט מנותקת ממה שקורה בענף הבנייה. נתק מוחלט ואני ברשותך רוצה להתחיל מכיתה א' להסביר מאיפה היינו ואיפה אנחנו נמצאים היום.

אנחנו במשך 5 שנים סובלים מחוסר זמינות ויציבות בהיקף העובדים. אנחנו סובלים יותר אבל 5 שנים זה אופק מספיק בשביל להסביר מה קורה אצלנו. יש פלסטינים, אין פלסטינים.

אדוני הישוב ראש, אנחנו התחלנו את האינתיפאדה הראשונה ב- 70 אלף עובדים בענף הבנייה על הפיגומים שיום אחד נעלמו. התחילו להגיע זרים. המכסה כזאת, המכסה ירדה, המכסה עלתה, המכסה הגיעה, כל הזמן אנחנו במצוקת עובדים. החלטנו לעשות סוף לבעיה של חוסר זמינות בכמות העובדים. אמרנו, לא נתקוף את הממשלה, נלך עם הממשלה, נחתום על הסדר הוליסטי שכולל עובדים זרים ועובדים ישראלים. נאמר מה מרכיבי ההסכם ואני אתאר מה המצב בו.

בנובמבר 2004 בהחלטת הממשלה, הוחלט להקצות 40 מיליון שקל להכשרת ישראלים. אמרנו יופי, טווח רחוק, נעשה תוכנית. מונתה הגברת אסתר דומיניסיני ליושבת ראש הועדה, עשתה עבודה נפלאה והבאנו המלצות כיצד צריך להשאיר עובדים ישראלים בהסכמה מוחלטת.

אגב, יושב פה הקבלן שעשינו אצלו את הביקור של הועדה, משה רפאלוביץ, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, תכף הוא ידבר. והגענו לתוכנית, אדוני, אנחנו נמצאים בראשון לנובמבר, מי שלא יודע, אוקטובר לא עובדים, אנחנו נמצאים בראשון לנובמבר, התוכנית הזאת לא פורסמה. מה זה לא פורסמה, יש תוכנית שאומרת, כמה כסף אמור לקבל הקבלן, כמה כסף אמור לקבל העובד, כמה כסף הקבלן צריך לתת לעובד, כמה זמן מכשירים אותו, איפה מכשירים אותו, עד לרמת הפרטים הקטנים.

בשורה התחתונה, לא מעניין אותי כל הסיפורים. התוכנית לא פורסמה. אני יכול להגיד שיש פירמה שהיתה שופתה לתהליך הזה וחשבה שאנחנו באמת מתכוונים ברצינות, גם אנחנו וגם הממשלה. כבר אספה קבוצת עובדים ולצערי הרב פיזרה אותם. כי את הפצ'ה מצ'ה שזה כסף להפעלת התוכנית, עד לזה הרגע אין נוהלים מפורסמים. אני לא יכול לתת כסף שהממשלה צריכה לתת. ואין תמריץ לעובד עדיין, אסתי, ואין תמריץ לקבלנים עדיין בנוהלים.

לצערי הרב היא לא היתה בדיון האחרון אצל מנכ"ל התמ"ת, אבל נמצא פה תומר מוסקוביץ שהיה שאישר את התוכנית .

מתי זה היה הדיון האחרון בנושא?

לפני כשבועיים., אם אני לא טועה. והתוכנית אינה מופעלת ואנחנו בנובמבר ואיפה לפחות האלף או אלפיים עובדים שהיו צריכים להיות על הפיגומים?

העבירו לי את הטיוטות האחרונות באי מייל, נתתי אישור תפרסמו ולא פורסם. למה, אני לא יודע. סוכם שיהיה תהליך שיווקי, אסתי המליצה על 5 מיליון שקל, אנחנו מיליון וחצי שקל, 3 וחצי מיליון שקל הממשלה ואנחנו מחכים שיהיה תהליך שיווקי. הישראלים לא יבואו לבד.

אם אנחנו לא נעשה תוכנית כמו שצריך ואסתי עשתה תוכנית כמו שצריך, הישראלים לא יבואו, על מה אנחנו מדברים פה? אז כבר מ- 2005 נעלמה לחסר לפחות 3000 עובדים שזה היעד שאסתי שמה ואנחנו מדברים כאילו ה- 3000 על הפיגומים. זה דבר ראשון.

עכשיו אני רוצה לעבור לנושא העובדים הזרים.

רק רגע, מה התשובה שאסתי דומיניסיני אמרה לגבי חוסר הקבלנים?

איך אתה רוצה שהוא יחתום חוזה עם העובד?

לא, לא, יודקה, סליחה. היא לא ביקשה את זה. היא ביא טוענת שהיא היתה צריכה לקבל רשימת הדרישות, לא החוזים, הדרישות של עובדים ישראלים באתרים השונים והיא לא קיבלה. זה נכון? לא נכון?

אני מודיע לך שאנחנו אחרי הניסיון כשל שהיה לנו עם החברה הקבלנית שאספה את העובדים ופיזרה אותם, אני לא ניגש לקבלנים. אני רוצה תוכנית, אני רוצה חוזה, אני רוצה כסף. נקודה. אני גמרתי עם כל המעשיות והסיפורים. אני מוכן לאסוף עכשיו 20 קבלנים, להציג להם תוכנית שהממשלה חתומה עליה, לא שאני חתום עליה. כי אני כבר התבזיתי. אני כבר הייתי חתום על תוכנית ואמרתי, זה יוצא לדרך אתמול, איפה אנחנו אתמול? נובמבר זה אתמול. על מה מדברים אתי? אז את נושא הישראלים נשים עכשיו בצד.

אני רוצה רגע לעצור כאן על מנת לנסות להגיע למשהו. אם נצא מהדיון הזה והצלחנו ליישר את ההדורים בתחום הזה וכמה רגעים או כמה ימים אחרי שהדיון הזה יסתיים תצא תוכנית אז יצאנו נשכרים.

אני רוצה להבין ממך, אסתי, עד כמה הרשימה הזאת, אני מבין שהיא לא בהכרח מחייבת, עד כמה הרשימה הזאת, זאת לא רשימה של אנשים, זו רשימה של מספרים, קבלן א' צריך 20 כאלה, מוכן לקלוט 20 כאלה, קבלן ב' 30 כאלה, קבלן ג' 40 כאלה, קבלן ז' 50 כאלה. כמה זה קריטי לפרסום התוכנית ומה הבעיה שלך לתת את המספרים האלה?

אם מותר לי להוסיף שאלה, למה אתם צריכים בכלל את רשימת הקבלנים? למה זה לא הולך הפוך? למה אתם לא צריכים כלומר, מהן התחייבויות הממשלה לסייע במסגרת התוכנית הזאת וכל קבלן יפנה, על פי הנתונים הללו. אני, אם הייתי קבלן בשום פנים ואופן לא הייתי אומר לך כמה עובדים אני רוצה לפני שהייתי יודע מה הממשלה מתחייבת בהצהרה שלה. למה אתם לא מצהירים?

לא נוח לי לומר אבל אני אומר. התוכנית, אני הייתי יושב ראש הצוות ביחד עם יודקה וכל החברים שהוזכרו פה והוגשה התוכנית. אני לא אחראית על יישום התוכנית. בפועל מי שמיישם את התוכנית זה מנכ"ל התמ"ת. אני מנסה להסביר ולענות לך.

לאף אני שאלתי משהו אחר. אם צריך לדבר עם מנכ"ל התמ"ת אז נדבר גם מנכ"ל התמ"ת. נו באמת, הוא לא כאן. אני שואל ואת אמרת קודם שהתוכנית לא פורסמה כתוצאה מהעובדה שהקבלנים אל העבירו דרישות מספריות. עד כמה זה קריטי?

לא זה מה שאני אמרתי. התוכנית הוגשה וגובשה ומסוכמת. מה שיודקה מעלה פה ובצדק שבעצם לא פורסם נוהל פעולה אופרטיבי שתרגם את החלטות הועדה ליישום ולביצוע.

אז מה יהיה השלב הבא? בשלב הבא הוא יעביר לך את זה, את המספרים?

רק רגע. בנוהל אני לא מטפלת. אחרי שאני הגשתי את הנושא הזה אני לא אחראית על יישום התוכנית מישהו אחר צריך לבצע אותה. אני, מתוך מחויבות באמת לקבלנים כי באמת הם עשו פה עבודה נהדרת, פניתי להתאחדות בלי קשר אם כן יוצאים נוהלים או לא כי אמרתי שגם במיקרו אם אני אקבל את הרשימות אני אצליח לעזור להם. אז אמרתי, חבר'ה, תביאו לי כמה קבלנים.

זה לא תנאי. הבנתי. הלאה יודקה, תמשיך.

אני רוצה לעבור ברשותך לעובדים הזרים. אנחנו כתוצאה מהכאוס של העובדים וחבר הכנסת רן כהן היה יושב ראש הועדה הקודם, היה ערני לעניין. אני יכול להגיד לך שחבל על שיחת הטלפון. יש לי התחייבות ויותר מהתחייבות שבימים הקרובים זה ייצא לפועל. אני רק אומר לך שהימים הקרובים שיצאו לפועל זה בראשון לנובמבר ואנחנו איבדנו שנה. זה הכל.

אני לא מסכים. הועדה הזאת היה לה רצון עצום כדי שכל התוכנית הזאת תרוץ ויש חשיבות עצומה שיושב ראש הועדה ילחץ על מנכ"ל התמ"ת לבצע יום אחד מוקדם מכפי שזה יהיה.

אני מסכים אתך. אני התרעתי על חוסר מימוש החלטת הממשלה ודחייתה לנובמבר אז אני באותו הפאתוס רוצה גם לומר שישבנו אצל מנכ"ל התמ"ת, דיברתי אתו גם שלשום, הוא התחייב שעניין של ימים שזה ייצא. יש עכבות טכניות. אני מאד מקווה שאחרי החגים אני יכול להוציא את התוכנית הזאת לפועל. הם יודעים שיש לי כנס קבלנים ב- 29 לספטמבר ואני רוצה לחשוף את התוכנית הזאת שם כי אני לא חושף את התוכנית. אני אומר לך, אני פעם אחת מקבל כוויה, לא יותר. הנושא של העובדים הזרים אפשר לעבור? תודה.

לגבי העובדים הזרים. אמרתי שהיה כאוס מוחלט בכמות, בזמינות, בחטיפות, במעבר, בהעסקה בלתי חוקית וכיוצא בזה. ראשית, לאורך כל השנים האחרונות היתה אמיתה או אמת שהקבלנים הם אלה שיצרו את בעיית מהגרי העבודה הבלתי חוקיים, זה המונח שאתם משתמשים בו שהוא המונח הנכון לתאר את העובדים הזרים הבלתי חוקיים. וראה איזה פלא, לאחר גמר התהליכים, הסתבר שאם יש פה 180 או 200 תלוי , כ- 200 אלף מהגרי עבודה שמתוכם למעלה ממחציתם זה מהגרי עבודה בלתי חוקיים, מסתבר שענף הבנייה הסתובב סביב ה- 12 אלף או עשרת אלפים עובדים. ואנחנו לא היינו הבעיה. זה ברמה הכללית.

פרטנית, הלכנו להסכם שעורר דבר אחד. הלכנו לויתורים מרחיקי לכת, כואבים, קשים שהאנשים שהם פקידי הממשלה בכלל לא מודעים לזה. אני רוצה לומר לך, אנחנו הסכמנו לרדת בתהליך הדרגתי במספר העובדים הזרים כי חשבנו שכבר יהיה ישראלים, המספר 17.5 ל- 15 היה כי אנחנו כבר הכשרנו 2500 עובדים שעוד לא התחלנו את הראשון שלהם. אבל הסכמנו לרדת ל- 17,500 עובדים. אני אומר שוב, אנחנו, בראשון לנובמבר, שמעת פה את כל אנשי הממשלה אומרים לך שאנחנו יש לנו עשרת אלפים שזה מספר אחד ששמעתי, 10,300 ו- 10,500 . זה המספרים שיש היום בענף. תגידו לי איך אתם רוצים שאנחנו נעבוד שחסרים לנו עשרת אלפים עובדים. אני אגיד לך מה קרה עד אפריל, מה קרה עד יוני. לא היתה צעקה ולא באנו אליכם. למה? כי היו פלסטינים על הפיגומים. עד שלא סגרו לנו בפיגוע האחרון את הפלסטינים לא צעקנו, יכולנו להסתדר.

אנחנו לא רוצים עובדים זרים, אנחנו רוצים עובדים מקצועיים על הפיגומים. זה מה שאנחנו רוצים. המחיר השני שילמנו הוא מחיר כבד. אנחנו הכפלנו את מחיר שעת העבודה של עובד. אנחנו היום משלמים 10.5 דולר על מנת שנעמוד בהסכם. שמעת כמה כסף המדינה קיבלה מהעניין הזה. אנחנו, אף אחד מהקבלנים שלנו לא תכנן את זה לטווח כזה. הכל יצא מההפסדים הקיימים בחברות. אפשר לראות את הדו"ח של החברות הציבוריות, אף חברה לא הרוויחה לא השנה ולא בשנה עברה מבנייה. לא תמצא. 42 חברות ציבוריות בבורסה, כולן הפסידו. מה אחרים אני לא יודע. המחיר הזה הוא כולו הלך לכיס הממשלה. בשביל מה? בשביל שלנו אנחנו הסכמנו לזה על מנת שלנו תהיה יציבות בעובדים, שיהיה לנו את הכמות שאנחנו רוצים. את היציבות של העובדים ואין את הכמות של העובדים.

מי משלם 70 מיליון שקל נזקים לענף הבנייה לחודש על אי מסירת פרויקטים ממשלתיים? אותה ממשלה שלא דאגה לנו לעובדים קונסת אותנו. קונסת את הקבלן שהוא לא עמד בלוח הזמנים במסירת פרויקט. גשר, רכבת, נמל, את מי זה מעניין? מה זה מעניין?

מה זה מעניין? את מי זה מעניין שאנחנו במקום למסור דירה אחרי 24 חודש מוסרים אחרי 36 חודש ומשלמים לדייר בין 500 ל- 1000 דולר לחודש עבור הדירה שהוא לא מקבל אותה בזמן? את מי זה מעניין?

מה עשיתם כדי לפתור את הבעיה הזאת? בטח לא חיכיתם עד הדיון הזה?

בודאי שלא.

אז מה הפתרון?

אנחנו נפגשנו בצוות המשא ומתן לפני כעשרה ימים או שבוע יחד עם התאגידים ויחד אתנו על מנת לבדוק ולבחון איך אנחנו מקדמים בדחיפות את מימוש ההסכם.

אבל אתם אומרים שההסכם לא ייתן פתרון. מימוש ההסכם לא נותן עשרת אלפים עובדים בחודש.

אני אומר מה הוא נותן. הוא נותן פתרון חלקי שיתממש במהלך חודש נובמבר והצעקה שלי זה שאנחנו היום כבר היינו צריכים לעמוד עם 17,500 עובדים אחרי שהכל עובד בסדר ועל הנזקים האלה אף אחד לא מפצה אותנו. זה דבר ראשון.

דבר שני, אנחנו רוצים שהמכסה שלנו לשנת 2005 תושלם עד תום. הממשלה אמרה שיש תוכנית של עובדים זרים שמסתובבים, של עובדים זרים מהתעשייה שיעברו אלינו, של שיחלוף עובדים במסגרת ה- 920 עובדים שתומר כרגע דיווח עליהם. ההחלטות הן בסדר. במבחן התוצאה זה לא הולך. זה לא עומד על הפיגומים ואנחנו סופגים כאן נזקים.

סיכמנו עוד דבר, שבינואר נתכנס שוב ונבחן איך אנחנו מממשים את ההסכם. אני רוצה להגיד לך, יש דבר אחד שאף אחד לא מדבר עליו, בשנת 2006, מ- 10,300 לא מ- 17,500 הולכים לעזוב פה 6000 עובדים, 6000 עובדים שהפז"מ שלהם 63 חודש. יוסי לא מאשר לי יום אחד אחרי ה- 63 חודש. נגמר. אף אחד לא דיבר על זה. אני לא רוצה לדבר על הבעיות הנגזרות הראשוניות מזה.

כמה יחידות בנייה מתוכננות או מה היקף הפעילות, האם משרד הבינוי והשיכון , האם המספרים האלה של ענף הבניין זקוק ל- 20 אלף עובדים , האם המספרים האלה מקובלים עליכם, משרד הבינוי והשיכון?

אנחנו לא באנו ובדקנו לפי עובדים פר פרויקטים שקיימים אבל אנחנו יכולים לראות לאורך תקופה ארוכה מה היקף הפעילות.

20 אלף עובדים ש-10,000 נמצאים ו-10,000 אינם זה מספר שמקובל עליכם? אתם חולקים עליו?

יש כמות הפעילות ומה שקורה מבחינת הפעילות, הפעילות היא ברמה של 30 אלף יחידות דיור, אנחנו מדברים על זה כבר בערך 3 או 4 שנים. לא רואים סיבה שזה ירד מתחת לזה אולי אם כבר יעלה מעל לזה.

מה זה אומר מבחינת מספר העובדים?

מבחינת מספר העובדים אנחנו דיברנו על היקף של ישראלים יש לנו רמה סך הכל די יציבה של בערך 120 אלף לאורך זמן ומה שקרה לנו מבחינת יתר העובדים, מבחינת עובדים מהשטחים ועובדים זרים, עובדים זרים כל הזמן יש מגמת ירידה במכסות.

כמה עובדי בניין יש בסך הכל כיום בישראל?

בערך 200 אלף, מעט פחות.

185 אלף. אבל ברשותך, אדוני, בוא, אני רוצה רגע לעשות הבחנה. אין לנו בעיה של עובדי גמר, אין לנו בעיה של עובדי מערכות, אין לנו בעיה של מנהלי עבודה, הבעיה מתמקדת ב-45 אלף עובדים שאנחנו צריכים. 5 עד 7 מקצועות.

45 אלף - בזה מתמצית הבעיה. מתוך 45 אלף, מה יש ואיך מחולקים לפי מגדלים אתניים?

15 אלף ישראלים עובדים בענף on and off . יש סדר גודל של 10,000 עובדים במקצועות הרטובים. היום יש סדר גודל של 8,000 עובדים פלסטינים, מחר זה יכול להיות פחות ויכול להיות יותר, וכל היתר זה הפער.

לפי זה חסרים 12,000.

כתבתי לך במסמך 12,000 ואני מתקן כל בוקר את המספרים.

בסדר. אז עכשיו אני שואל את משרד המסחר והתעשייה. מה הפתרון? יש לנו בעיה. מעבר לעובדה שההסכם הזה ברגע שהוא יתפרסם לא יניב מיד עובדים נוספים בענף הבניין. מה הפתרון? איך נותנים פתרון? שמתם כאן בעיה מאד רצינית על השולחן לפני שאני שומע על בעיות נוספות ואני כבר לא מצליח לזכור את כל שורת הבעיות, בואו ננסה לטפל בבעיה המרכזית וזה איך אנחנו לא הופכים את ענף הבניין לענף נכה כתוצאה מכך שחסרים בו עובדי במקצועות הרטובים. אז מה הפתרון? לשים פלסטינים? מה אומרת הממשלה? משרד המסחר והתעשייה. ההסכם לא פותר את הבעיה.

הפתרון הוא בכך שאנחנו עכשיו נעשה מבצע משולב לאיתור כל העובדים הזרים השוהים שהייה בלתי חוקית ולהביא אותם לתאגידים. במידה ויתברר שלא הצלחנו בנושא הזה , אני אמליץ בפני הנהלת המשרד ולפני גורמים לאפשר כניסת עובדים זרים לישראל כדי לכסות את המכסה.

תודה רבה, כל הכבוד.

אני אומר את זה עוד בקול רם.

אדוני היושב ראש אם מותר לי הערת ביניים. וגם תפקידה של הועדה הזאת זה לדאוג לעבודה של ישראלים. הלחץ הכי חזק שצריך לצאת מכאן הוא לכך שמיד אבל מיד תתאפשר קליטה של עובדים ישראלים בענף. זה אם יש מצוקה ואם יש וואקום זה סיבה טובה שדווקא עכשיו העניין הזה יתפרץ. סוף סוף הוא יתפרץ. המטרה השניה לדעתי זה לאתר את העובדים הזרים הבלתי חוקיים ולהביא אותם לכאן לפני שפותחים את השמיים לעובדים אחרי. קודם כל זה חייב להיות בייעוד של הענף. לאחר מכן צריך לראות מה המשך העניין. כמה שאפשר לתרגם את הלחץ הזה לכניסה של עובדים ישראלים יותר טוב.

חבר הכנסת רן כהן, אם מחר נקלוט ישראלי הוא יהיה כשיר במקרה הטוב בין 6 ל-9 חודשים. אתה יודע את זה.

בתור פועל בניין לשעבר, אני אומר לך בין 3 ל- 6 חודשים. שני פועלי בניין יש לך כבר.

מספר דברים. ראשית, אנחנו מחפשים את המטבע מתחת לאור לא באמת איפה שהוא מתחבא. כי בסך הכל הסיסמה של עובדים ישראלים לענף לפי דעתי מיצתה את עצמה, למרות התאחדות הקבלנים מקצה כסף גדול שלא תמיד יש לה על מנת להכשיר את הישראלים שיעבדו בענף הבניין ואני רוצה להגיד לך שיודקה הוביל את המהלך הזה והיו דעות נגד אצלנו בהתאחדות מהטעם הפשוט של אם זה לא יצליח יגידו, ההתאחדות אשמה ואני כבר התחלתי לשמוע. ההתאחדות אשמה, איזה כיף, אתה נותן 40 מיליון, אנחנו עשינו תוכנית, הכל בסדר, למה אין ישראלים בענף? ההתאחדות אמה. לא נכון. לא נכון. אנחנו משוועים. יש עוד שתי בעיות מעבר לקשיים היומיומיים. אנחנו היינו אתמול אצל שר הביטחון והוא אומר, חבר'ה, עד 2008 אין פלסטינים וזו החלטת ממשלה. אצלנו בענף הבניין 2008 זה מחר. פרויקט שלוקח 3 שנים זה מחר. ב-2006 15 אלף עובדים ואם אנחנו ניקח איזה שהיא קורלציה של 10 לעומת 17.5 אז 15 זה יהיה 7 או 8 ומה נעשה? משרד השיכון תיעוש, הגב' דומיניסיני היתה אצלי באתר, שיבחה אותי וכתבה לי מכתב תודה על הביקור וכמה היא למדה מזה. אתם יודעים כמה עולה אתר ש-4 או 5 פועלים עומדים וטרקטורים עומדים שלא באים ביום אחד אנשים לעבודה? מי יעשה תיעוש? מי האידיוט הזה בכלל שיעשה תיעוש? איזה קבלן ילך להשקיע כסף היום בלתעש? על מיליונים אתם צריכים להתחייב.

עזוב אותנו הקבלנים, לך תראה את כל מפעלי הבטון הטרומי, לא נשאר אחד. מודול בטון הלך, יבנה הלכו, יובל גד הלך, למה? אשטרום אולי כן נשאר כי הוא בונה לעצמו והוא יזם גדול. אבל מה שקורה פה אתה לא מצליח להבטיח לעצמך כמות מסוימת של עבודה על מנת להשקיע את ההשקעה הגדולה הזאת. אתם מבינים מה שקורה? מ- 90 אלף ירדנו ל- 20 אולי 30, 20 אלף.

סליחה, משה, אני רוצה לדבר עם רענן דינור כדי לשמוע מה קורה עם התוכנית לעידוד ישראלים לענף הבנייה.

אני ממשיך. בסך הכל, זה עסק משולב שיורדים מ-90 אלף יחידות התחלות בנייה, ל- 20, 25, 30 מי ישקיע. מי יעשה מפעל? הוא לא מסוגל, אין לו צפי. אז ניסינו לעשות דברים כמו שיטת ברנוביץ הידועה או דברים אחרים לצקת אלמנטים באתרים, להוזיל על מנת שתוכל לייצר, זה יקטין לך את העלויות ואז תוכל לעשות. זה כסף, זה כסף שקבלן צריך להוציא מהכיס שלו על מנת לקנות אמצעי יצור ולעשות. הוא לא יעשה. הוא פשוט לא יעשה.

תסביר לי למה אם התוכנית הזאת עם הממשלה תעבוד למה זה לא טוב.

אני אגיד לך, אני אמרתי שזה לא טוב? חס וחלילה. אני אומר שזה טוב. השאלה כמה עובדים היום אחרי שנוספו בברן הגדול עוד כמו שאתה טוען, 12 או 11 או עשרת אלפים עובדים, זה מבורך ואין עם זה בעיה. אבל אלף, הם נעצרים בחדרה, אני לא שמעתי למשל על בעיה שיש לקבלנים צפוניים אבל זה נעצר. הקו הזה הוא קו שנעצר בחדרה. אנחנו משלמים היום לעובד זר כמעט 10 או 11 דולר לשעה. מה, אנחנו לא יכולים, אם יבואו ישראלים במחיר הזה לא ניקח? או בפחות לא ניקח? איפה הם? 10 דולר, 11 דולר.

אסף, אין עובדים כאלה?

יש עובדים. החברות אומרות לנו שהעלות 42 שקל הן לא מוכנות לשלם. עלות זאת אומרת השכר של העובד יוצא בערך 24 שקל לשעה.

אבל לי מהכיס יוצאים 11 דולר.

זה פחות מ- 10 דולר.

רן, האבסורד הוא שמכל ה"גרצ'קה" העובד מקבל יותר. הכל מתנות. זאת אומרת, היה אינטרס שלנו בעצם להעסיק עובדים ישראלים. לשלם אולי פחות כי מה טענו כל הזמן, עובדים זרים אתם לא אכפת לכם כי כל מה שמעניין אתכם זה להרוויח יותר.

אבל זה היתרון של התוכנית.

המצב הוא שדיברתי עם מנכ"ל התמ"ת וסיפרתי לו שבעצם לפי מה שנאמר כאן על ידי כל היושבים סביב השולחן, הרלבנטיים לעניין, הפינג פונג בין ההתאחדות לבין המשרד שלו הסתיים והצדדים מאשרים את הנוסח הסופי. מידת המעורבות שלו זה לא משנה אבל הוא הבטיח לי שתוך ימים ספורים התוכנית תצא אם אכן המצב שתיארתי לו הוא נכון. בסדר, אני אעקוב אחרי זה.

הבטיחו לנו בשנה שעברה השתתפות בשכר עובדי עבודות רגילות רטובות 800 שקל ובנייה מתועשת 100 שקל לחודש עבור כל עובד חדש שנעסיק. אני רוצה לדעת אם יש, אם אתם יודעים קבלן אחד שקיבל שקל, לא 800 שקל. והתחלנו להעסיק ויודקה ציין כמה חברות שהתחילו לעבוד ביניהן גם חברות גדולות והיה ביזיון בהתאחדות הקבלנים.

התוכנית עדיין לא פורסמה. יודקה יקבל ממני גיבוי.

עכשיו לגבי הנושא הישראלי, זאת תוכנית לטווח ארוך. אין ספק, אף אחד לא משלה את עצמו שבתוך יומיים יהיו לנו עוד עשרת אלפים ישראלים בענף. גם אלה שנקלטו זה אנשים שכבר עבדו פעם בענף ועזבו כי אמרו שהעובדים הזרים בשכר נמוך דוחקים את רגליהם. ולכן הקבלנים רצו לקחת עובדים יותר זולים. בואו נניח שזה נכון, נכונה התזה הזאת, אז זה נגמר זאת אומרת, האינוונטר הזה נגמר, עבודה שאנחנו משלמים היום 11 ו- 12 ו- 10.5 דולר לשעה.

התוכנית הזאת היא יכולה להביא מזור, אני אומר לטווח של 3, 4 או 5 שנים, למה? כי להכשיר עובד מקצועי בענף הבניין, אולי זה נשמע אידיוטי אבל זה זמן. לכן אני אומר ככה, אם באמת בסוף 2007 אין פלסטינים יותר על פי החלטת הממשלה שמופז אמר לנו אתמול וכמות העובדים הזרים ירדו ואנחנו נצא בתוכנית ההכשרה ב-2006. מזור ל-2007 ו-2008 זה לא יביא, אולי ב-2008, אז זה לא יעזור לאף אחד שום דבר. זה פשוט לא יעזור. טומנים ראש בחול ולא רוצים לראות את הבעיה. אתה בא למופז, הוא אומר: עובדים ישראלים. אתה בא לכל אחד, זו מנטרה כזו אצל השרים, עובדים ישראלים. עובדים ישראלים צריך לייצר.

תודה. הגב' לילי נתיב מהתאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין, בבקשה.

אני רוצה קודם כל להתייחס ואני רוצה שיהיה ברור שתאגידי כוח האדם לא באו בחסד לענף, חלקם היו קודם וחלקם הצטרפו. שילמנו אגרות והיטלים בגבהים מדהימים, הפקדנו ערבות בנקאית של 4 מיליון שקל להבטחת תנאי השכר כל תאגיד, אנחנו משלמים אגרות והיטלים כדת וכדין בגבהים מדהימים, אנחנו מפקידים מדי חודש 700 שקל עבור כל עובד זר על חשבון קרן הפיצויים, אנחנו מחויבים לתת לעובד 236 שעות גם אם הוא לא עבד אותן וזה מתגלגל לקבלן שוב, אנחנו מחויבים ואכן עושים נותנים להם את כל התנאים הסוציאליים כמו לכל עובד ישראלי במשק. בסופו של דבר נוצר מצב שבעצם לעובד הזר בענף הבניין יש תנאים מפליגים לעומת העובד הישראלי. עובד ישראלי שיגיע לענף הבניין יקבל תנאים פחות טובים, מה שיש היום לעובד הזר.

למה תנאים פחות טובים?

מפני שלעובד ישראלי אתה לא מפקיד מדי חודש 700 שקל על חשבון פיצויים.

700 שקל לחודש זה על חשבון פיצויי פיטורין ופנסיה, זה יוצא קצת יותר. תעשה לפי שכר מינימום 8.3 אחוז זה יוצא פחות מ- 700 שקל.

רגע, אבל תיקח גם בחשבון את פיצויי הפיטורין בבוא היום לעובד הישראלי.

עכשיו, יתרה מזאת יש את החובה לתת לשלם לכל עובד זר בחודש מינימום של 236 שעות.
נוצר מצב שהיום העובדים הזרים בעצם נהנים מזכויות יתר. ישנם הרבה מאד עובדים שעוזבים את האתרים לפני הזמן, הולכים לעבודות פרטיות ובעצם עדיין דרושים ומקבלים 236 שעות עבודה שפעם אחת התאגיד מחויב לשלם להם אבל אנחנו גם מחייבים את הקבלן.

אבל אם אני מוסיף את הדבר הזה וזה לא במסגרת החוק הם לא יקבלו את זה. מה הבעיה אני לא מבין?

הבעיה נמצאת בנוהל.

רגע, האם לפי הנוהל מותר לעובד זר לעזוב את מקום עבודתו באתר וללכת לעבוד עבודה מזדמנת אחרת, לחזור חזרה לאתר ועדיין לקבל 236 שעות?

לא רק שאסור לו, יותר מזה, שעובד כזה גם הוא בר השמה אם הוא ייתפס הוא יורחק מהארץ. מותר להם לעבוד רק דרך התאגידים ולכן הם מקבלים את ה- 236 שעות.

אבל אם הוא משתכר בערב והוא לא בא למחרת לעבודה בבוקר אני משלם.

תפטר אותו. הוא יעזוב את הארץ וזהו.

אני מאד מבקשת לסיים את דבריי. עכשיו, תומר הוא אלוף המסבירים, ייאמר לזכותו אבל בפועל זה לא קורה ככה. כי עבודה שיתרה מזאת התאגידים מדווחים מדי חודש את כל תלושי השכר של העובדים המועסקים בתאגיד וזה נעשה בפועל. זאת אומרת שאפשר אחת ולתמיד לתת הכשר למעסיקים של העובדים הזרים. בענף הבניין לפחות.

אני רוצה לומר עוד שיש בנושא של מעצר כל העובדים שטרם נרשמו בתאגידים.

זה לא מעצר, זה השמה.

אני קראתי לזה מעצר בכוונה. זה שיש כוונה לאכוף את החוק ובאמת לעצור את כל העובדים הלא חוקיים זה יפה מאד. אני רוצה לציין שהעובדים שלא נרשמו בתאגידים ברובם הגדול כי אנחנו הרי אספנו אותם מהרחובות, ברובם הגדול הם לא עובדים מקצועיים והקבלנים לא יסכימו להעסיק אותם ולשלם את המחירים שהם משלמים היום לעובדים שבעצם פוזרו כאן על ידי ורסיות קודמות שאני חושבת שלכבוד היושב ראש והועדה לא נפרט אותן אבל הן ישנן.

במהלך הדיונים שהיו להקמת התאגידים וגם לאחריהם, הודענו - ואכן היתה הסכמה לכך שהתאגידים לא יהיו חייבים בהעסקת עובדים מתוך המאגר. זאת אומרת, לא תבוא מנהלת ההגירה ותגיד לנו, עצרנו 80 סינים, קחו אותם לעבודה.

זה מקובל על הצד של הממשלה?

ברור שלא נכריח אותם להעסיק אותם.

אני רוצה לבקש דווקא ממנהלת או משטרת ההגירה, כשהולכים לעשות את האכיפה אנא מכם אל תטפלו לעובדים החוקיים דווקא כי זה הרבה יותר קל למצוא אותם. תמנעו מלהיכנס למגורים שלהם, תמנעו מלהיכנס לאתרי הבנייה כי אז כולם מפסידים שעות עבודה, אם אתם רוצים באמת לעשות את העבודה אני מבקשת באמת לחפש אותם בשווקים, במסעדות, בחנויות רהיטים, כסבלים, כעובדי ניקיון וכו', הם לא בענף הבניין.

אני מאד מצטער לילי, לא זו המטרה. המטרה היא למצוא אותם אצל הקבלנים שממשיכים להעסיק אותם לא דרך התאגידים. את רוצה שאני אלך לשוק אז אני אלך לשוק אבל הם ימשיכו לעבוד אצל הקבלן באופן לא חוקי.

שניה אחת, אל תהיה כל כך אנטיגוניסט. אני רק אומרת וציינתי בתחילת דבריי שהעובדים שטרם נרשמו בתאגידים רובם לא חוקיים.

יש נושא נוסף שאני אעלה אותו כאן רק על מנת שיירשם בפרוטוקול כי הוא ודאי יגיע בזמנו לבית המשפט העליון וזו חברת אלמזלר. הממשלה שהיא זאת שיזמה את כל שינוי שיטת העסקת העובדים הזרים בעצם הזמינה משקיעים, נקרא להם, כי לא היה מכרז כאן, לבוא ולקנות רשיונות להעסקת עובדים זרים על פי תנאי הסף שנקבעו. מי שעמד בתנאים והיה לו את הממון אכן התקבל למיזם הזה, קיבל רשיון כדת וכדין, מקיים את כל החובות שמוטלות עליו וכו'. אנחנו משלמים על העובדים הזרים על פי התנאים החדשים אגרות והיטלים ברמות מדהימות, מתחרה בנו אותה ממשלה עם חברת אלמזלר שמעסיקה כאן ברשיון כ- 860 עובדים והם פטורים מתשלום כל אגרה, כל היטל, כל שכר מינימום שהוא. הרעיון שלה אם רוצים בפועל, החברה הזאת מעסיקה עובדים בדיוק בשוק פתוח ויכולה למכור אותם לכל חברת בנייה או קבלן כמה שהיא רוצה ואינה חייבת לא בשכר מינימום, לא בכספי פיקדון ופיצויים, לא באגרות, לא בהיטלים, בשום דבר. אז לא ייתכן שמצד אחד באה הממשלה ורוצה לשנות את שיטת ההעסקה ולהטיל אגרות והיטלים ברמות שכבר דיברנו ולהעלות את שכר העבודה לקבלנים ל- 10 דולר לשעה ויותר, תבוא אותה ממשלה ותיתן היתר מיוחד לחברה פרטית שיכולה למכור עדיין עובדים זרים שלא חייבת בשום דבר. זו תחרות לא הוגנת. אז או שנמצא את המענה אולי דרך הועדה ואני אשמח ולא נלך לחפש את המענה בבתי המשפט.

אני רציתי להעלות שאלה לגבי ה- 236 שעות, אולי גם תשובה מאסתר דומיניסיני.

ה- 236 שעות האלה מחייבים את הקבלן לשלם לעובד שכר מינימום או שכר המינימום פר שעה?

186 שעות רגילות ו- 50 שעות נוספות. אפילו אם הוא לא עובד.

כן, אסף, עמדתך. מה זה מע"ן ?

אני אסביר. מע"ן זו עמותה לסיוע לעובדים שפעלה הרבה שנים בנושא של מובטלים במגזר הערבי. לפני 5 שנים התחלנו לחפש דרכים גם לעשות את ההשמה הזאת, לעזור לאנשים להגיע לעבודה, לצאת מן האבטלה אל תוך העבודה עוד לפני שעלה הנושא של ויסקונסין. אנחנו חשבנו שאנחנו יכולים לעשות משהו מצדנו בצורה וולונטרית.

אנחנו גם הופענו בועדה והגשנו נייר לועדה של אסתר דומיניסיני ואנחנו מנסים לקדם את הנושא של החזרה ושילוב מחדש של עובדים ישראלים שעבדו בענף. בתקופה של 96' שהיא תקופת השיא של העסקה של עובדים בבניין בכלל וישראלים בכלל זה, עד שנת 2001 שהיה תקופת השפל נפלטו 35 אלף עובדים ערבים ישראלים, נפלטו מהענף.

מה היו הסיבות לכך שהם נפלטו?

הסיבות הן די ברורות. אחת, מיתון. שנית שבתוך המיתון הזה העובדים היותר יקרים היו העובדים הישראלים והעובדים היותר זולים היו עובדים זרים. עד שנת 2002 היה היצע בלתי מוגבל של עובדים זרים, זה הגיע באמת למספרים של 80 אלף ומטבע הדברים השוק עשה את שלו. לא היתה מדיניות פשוט, הכל היה פרוץ. ב- 2002 התחיל דיון רציני בנושא הזה. אנחנו אז פנינו במקביל לסולל בונה ואחר כך גם לחבורת אחרות וניסינו גם לעשות סיכום והיה סיכום עם התאחדות הקבלנים, אחר כך משום מה לא יודע בדיוק למה, יצאה קצפה של ההתאחדות עלינו, אנחנו מצדנו לא שינינו את יחסנו ואנחנו יכולים להמשיך לעבוד גם עם ההתאחדות וגם עם גורמים אחרים וגם עם התמ"ת וכל גורם אחר כדי לקדם את הנושא הזה. אנחנו חושבים שמה שאנחנו ראינו בכל אופן ומה שקורה היום בשוק זה מצד אחד ישנה בעיה קשה ביותר.

אני, מכל התמונה שמובאת פה.

לפני זה אולי כדאי שתציין שבזכות העבודה שלכם שולבו בענף הבנייה מאות אם לא אלפי ישראלים.

מה שאנחנו עושים, אנחנו חברה שמוכנה לעבוד אתנו ויש לנו מספר לא קטן של חברות שעובדות אתנו היום ועשרות שעובדים בענף. עכשיו היינו באתר במודיעין של חברה ירושלמית גדולה מאד שמעסיקה מעל 60 עובדים שגויסו ואותרו על ידנו. אנחנו עושים את השרות הזה בחינם לחברה הזאת, הם חברי עמותה ומקבלים כל מיני שירותים אחרים בעמותה הזאת.

מהבחינה הזאת העמותה הזאת נותנת איזה שירות פה של סיוע להתגבר על אי אמון ועל כל מיני בעיות של תקשורת, כל מיני בעיות של לוגיסטיקה אנחנו יוצרים איזה שהוא גשר שהדבר הזה יכול להסתדר בסופו של דבר ולהגיע עד כדי זה שהעובד יהיה בשטח.

עכשיו, מה שקורה היום, אני רוצה להעיר פה שתי הערות. אחת, יותר כללית בנושא של העובדים הפלסטינים. היתה היום כותרת גם בידיעות, אם ישנה מצוקה כזאת, וברור שישנה מצוקה, ואם המטרה הכללית של כל המדיניות כלפי עובדים זרים היא להביא את זה בגרף יורד לכך שהתופעה הזאת תיעלם, אז ברור שבשלב הביניים של המצוקה, אין מנוס שיהיה מספר של עובדים פלסטינים שיוכלו לתת פה את התרומה שלהם. זה ייתן גם תרומה ואיזשהו גרף מסוים בתוך השטחים. ההגיון של זה הוא כל כך בולט שההחלטה הזאת היא פשוט עומדת לסגור ב-208, על מה היא מבוססת? על איזה נתונים כלכליים? לפי הערכתי ההחלטה הזו יש בה חוסר הגיון מוחלט.


הערה שניה לגבי מה שאנחנו רואים בעבודה של הישראלים. אחת הבעיות היא שישנה תמונה כללית של אנרכיה בענף. זאת אומרת, גם העשרת אלפים האלה שנכנסנו לענף והמספרים היו יותר גדולים והיתה נסיגה, נסיגה זה גם נסיגה ממשרד הבינוי, הסיבה של זה היא מצב של אנרכיה. זאת אומרת, שאנשים שנכנסים דרך 10 או 5 או 3 ידיים של קבלני משנה מה שיש היום בעניין העובדים הזרים, תאגידים רשומים והכל הלוואי עלינו בנושא של עובדים ישראלים.

חברות כוח האדם החאפרים שתפסו את השטח , ראו שיש צורך אז נכנסו שם זה בדיוק גרוע כמו החאפרים של שנות ה- 90' שעד היום נמצאים בכל הנושא הזה של ייבוא אנשים מתאילנד ומכל מיני מקומות. זה פשוט שכר בסוסים והמצב הזה גורם לחוסר יציבות, באמת לא משלמים 700 שקל, אין שום זכויות ואין שום דבר. זכויות יתר של קבלנים ושל קבלני משנה ושל חברות כוח האדם ואחד מפיל על השני ואין בכלל שום אפשרות לתכנן. אז מי בכלל ייקח עובדים כשהוא לא מעסיק. אתה הולך לאתר גדול למשל בזיכרון יעקב חברת סולל בונה הולכת לבנות שם שכונה שלמה.

אני הבנתי את הסוגיה. לא צריך לחזור.

לא תוכל סולל בונה לקלוט 20 עובדים באתר הזה, להכשיר אותם כי הם בכלל לא עובדים אלא זה הקבלן של הקבלן של הקבלן. השאלה היא האם באיזה שהוא מקום רוצים לעשות איזה שהוא סידור עם חברות קבלניות רציניות שלוקחות על עצמן להעסיק את העובדים באופן ישיר, לתת את המנחה או את המדריך או המלווה הזה שיוכל להכניס את האנשים, זה דורש סיוע של הממשלה. אנחנו מבחינתנו התוכנית הזאת נראית לנו תוכנית שיש בה אלמנט חיובי וחשוב ואנחנו מוכנים לתת לזה יד.

אני לא יכול להתחייב לגייס את העובדים, אני חושב שיש פוטנציאל. זה תלוי בשפה בה אנחנו מדברים, תן שכר טוב ואנשים יבואו.

אני חושב שאמרתי בתוך הדברים, אני חושב שאחד הדברים שהם באמת בעלי משקל הכי גדול שהכנסת צריכה לשים את כל משקלה לעניין הזה של הפעלת התוכנית בממדים הרחבים ביותר של קליטת עובדים ישראלים. זה לדעתי הדבר בעל המשמעות הגדולה ביותר. מאד יכול להיות אם אתה תרצה בכך, אדוני היושב ראש, שהיה כדאי לקיים גם באמת ישיבה עם שר הביטחון או עם סגנו ולדון אתו לגבי הסוגיה הזאת של עובדים פלסטינים. משום שמציאות אחת נמצאת ברצועת עזה, מציאות אחרת ישנה ביהודה ושומרון, הסוגיה הזאת היא בהחלט פתוחה. זה שיש איזה החלטות בקנה מידה אטומי זה עדיין לא אומר שיש בהן שכל אטומי. אולי שווה באמת בסוגיה הזאת לדבר בעניין. אבל אני באמת חושב שהממשלה בשנה האחרונה, ממשלה פושעת באי הפעלת התוכנית הזאת של העסקת עובדים ישראלים בענף הבנייה. פשוט פשע, אין לי מילה אחרת.

התחלנו לדבר על עובדים זרים אבל הגענו מהר מאד לעובדים הישראלים וזה כנראה נכון לא רק בענף הבניין, זה נכון וצריך יהיה להיות נכון גם בתחומים אחרים. מבחינה עקרונית מדיניות הממשלה היא נכונה. התהליך של הפחתת מספרם של העובדים הזרים והכנסה במקומם של עובדים ישראלים לענף הבניין כמדיניות וגם לענפים אחרים, היא מדיניות מקובלת עלי, היא מדיניות נכונה לחלוטין.

אנחנו רוצים לספק עבודה קודם כל, כמו שאמר חבר הכנסת רן כהן, ולפני כל דבר אחר, לאזרחינו שלנו. ואנחנו מכירים את היקף האבטלה במדינת ישראל, אנחנו מכירים את היקף תשלומי ההעברה במדינת ישראל שבתוכם גם דמי אבטלה והשלמת הכנסה וכיוצא באלה הדברים ואנחנו חייבים ככנסת להפעיל לחץ על הממשלה על מנת להביא לכך שסדר העדיפויות של הממשלה יהיה נכון ושפתרונן של הבעיות הללו אכן יבוא ויבוא בהקדם האפשרי.

החברה במדינת ישראל היא חברה שנמצאת במצוקה, סובלת מאבטלה בהיקף של למעלה מ- 10 אחוז, 9.1 אחוז, זה עדיין פי פעם וחצי יותר מאשר מה שמקובל במדינות ה- OECD . יותר מאשר מפעם וחצי שזה המדינות המפותחות ואנחנו הרי רוצים להגיע עם הכלכלה שלנו, לפי ההבטחות הצודקות והגישה הנכונה של שרי האוצר לדורותיהם, הרי אנחנו רוצים להגיע לסטנדרטים של מדינה אירופאית ממוצעת ומתוקנת. איך עושים את זה זו הבעיה.

התוכנית חייבת להיות תוכנית משולבת. אני שמח מאד על כך שהתאחדות הקבלנים והבונים והנציגים הרלבנטיים של ממשלת ישראל, הגיעו לאותה הבנה והסכמה אבל אני מיצר מאד על כך שהממשלה עדיין לא פרסמה את תוכניתה. ואני לוקח על עצמי את החובה הלא נעימה לחמר בממשלה, לחמר פירושו של דבר לרדוף אחרי הממשלה, לרדוף אחרי הממשלה על מנת להבטיח שהתוכנית הזאת תפורסם בהקדם האפשרי וכתוצאה מכך יוסר לפחות מכשול אחד גדול שלא מאפשר היום להתאחדות הקבלנים והבונים לנצל את החלק שצריך להיות מנוצל על ידם על מנת לקדם את עניין העבודה בענף הבניין.

מר רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת הבטיח תוך ימים. אני מבקש לקבל דיווח, פה נציגיו הבכירים, תומר, אפרים ושלום, אני מבקש להעביר למנכ"ל התמ"ת שאני מבקש לקבל דיווח ממנו על כך שעד סוף השבוע התוכנית הזאת מתפרסמת ואם אי אפשר שיאמר לי למה. כי אנחנו סיכמנו תוך ימים ספורים בטלפון. אז תוך ימים ספורים בעיני זה עד סוף השבוע.

אם עד סוף השבוע התוכנית מתפרסמת אז יצאנו מהדיון הזה נשכרים משהו למרות שאני לא אקשור קשרים לא לעצמי ולא לאף אחד אחר. כי יודקה כבר משך לי את השטיח קודם מתחת לרגליים ואמר שהוא יודע שמנכ"ל המשרד הבטיח לעשות זאת תוך ימים. אבל גם אם אני הועלתי ולו במקצת יצאתי נשכר.

הנקודה הנוספת זה החוסרים. הפערים אם אכן לא אם אכן אני מקבל את המספרים כפי שהוצגו כאן על ידי יודקה ועל ידי נציג משרד הבינוי והשיכון, יוסי שבת שדווקא בתחום הזה של העבודות הרטובות יש מחסור של כעשרת אלפים פועלים, עובדים וצריך לתת לזה מענה. המענה לדעתי צריך להינתן על ידי שילוב או חיבור הפתרונות הבאים- אחד, on the job training, תצא התוכנית הזאת לדרך ויכול להיות שכבר אפשר לגייס כמה אלפים בודדים שילמדו אותם לעשות טיט - עוד עושים טיט? הדבר השני, חברים יקרים, לעודד עובדים ישראלים שהם וטרנים של ענף הבנייה, אתם בעצמכם אמרתם שעזבו, זה בתוכנית השיווק הזאת לעודד עובדים ישראלים שהם וטרנים, שהם בוגרי ויוצאי ענף הבנייה במקצועות האלה, לחזור חזרה.

הדבר השלישי, אני חושב גם כן שבהיעדר פתרון מוסדי ישראלי מסודר מספיק מבחינה מספרית, קרי, עדיין יחסרו כמה אלפי עובדים, עדיפים עובדים פלסטינים על עובדים זרים. זאת עמדתי. וצריך יהיה לבדוק את העניין הזה. אני יכול להבין מה הסיבה שבעטיה הממשלה החליטה שעד סוף שנת 2008 לא יהיו בכלל יותר עובדים פלסטינים בתוך מדינת ישראל אלא אם כן יכון שלום. כי אם יהיה שלום עד אז, אני לא יודע אם יהיה, אבל אם יהיה שלום עד אז , אז כמובן שייכנסו יותר מאשר המספר הזה שעליו אנחנו מדברים כחסרים לענף הבניין, ייכנסו יותר מהמספר הזה פלסטינים לעבוד במקומות אחרים. אני מזכיר לכם שבעבר כאשר מערכת היחסים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית היתה מערכת יחסים יותר הדוקה עבדו כאן 120 אלף פלסטינים חוקיים לא רק בענף הבניין אלא בכלל. 120 אלף פלסטינים חוקיים אבל עוד איזה 120 אלף לא חוקיים והתופעה של ליד כל חוקי נמצא לא חוקי היא כנראה תופעה שהיא בחזקת הגדרה של הטבע מכיוון שזה המצב היום גם כשמדובר על העובדים הזרים הלא חוקיים, מספרם בערך כמספר העובדים הזרים החוקיים או מהגרי העבודה.

אז אני בעד שבעדיפות יהיו כאן פלסטינים על פני פתיחת השמיים לעובדים זרים נוספים. ונראה מה אפשר יהיה לעשות כדי לטפל בזה. אם צריך יהיה את אם תזדקק או אם נזדקק להתערבות שלי אני כמובן אתערב מול משרד הביטחון כדי לתת מענה לתקופת הזמן על מנת שהמענה הזה יהיה בחזקת מענה מגשר.

לגבי החברה הטורקית – נושא שעלה כאן - אני אבדוק את זה לא כאן אלא במסגרת אחרת כדי לנסות וללמוד את העניין בצורה יותר מלאה. אני לא יודע לחוות בעניין הזה דעה מכיוון שאני לא מכיר את הפרטים ואני לא רוצה שהפרטים האלה יוצגו דווקא בחדר הזה והיום. אלה הדברים. אני מבקש תעמדו אתי בקשר אם צריך, יודקה, ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים, אני מבקש גם שתתכנסו פעם נוספת. משרד התמ"ת יחד עם התאחדות הקבלנים כדי לראות איך פותרים את הפער הזה של עשרת אלפים לראשון בנובמבר. כי ככה הבנתי שבראשון לנובמבר חסרים לנו על הפיגומים וליד הפיילות שעושים בהם את הטיח, פעם עשו את זה בתוך פיילות. אנחנו נמצאים היום ב- 20 לספטמבר, אני מבקש שחודש מהיום, ב- 20 לאוקטובר, ערן, לדווח לי מה קורה האם נמצא פתרון. מי שצריך לדווח לי זה שניים. משרד התמ"ת ויודקה. להרים אלי טלפון ולהגיד לי, יש פתרון לבעיית המחסור בידיים עובדות לטווח הזמן המיידי או שהבעיה הזאת נפתרה. תודה רבה ושנה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50