כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

10.8.2005


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 485

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ה' באב תשס"ה, 10.8.2005, שעה 09:30

1. תקנות התעבורה (תיקון מס' ....), התשס"ה-2005 בדבר אימוץ התקינה האירופית בנושאי כלי רכב ונהיגה
2. תקנות התעבורה (תיקון מס' 3)(תיקון), התשס"ה-2005 בדבר אימוץ התקינה האירופית בנושאי כלי רכב ונהיגה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר



אבשלום וילן



אילן ליבוביץ'

חה"כ אליעזר כהן



חנניה אפנג'ר
- מנהל משרד הרישוי מחוז תל אביב והמרכז, משרד התחבורה



דוד אלוש
- מנהל מחוז באר שבע והנגב, משרד התחבורה



אבנר פלור
- ראש אגף זיהום, אויר, משרד התחבורה



עו"ד חוה ראובני
- לשכה משפטית, משרד התחבורה



סנ"צ שולמית שמעון - ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים



עו"ד יעל נבון
- לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים



סרן לאה טל
- סגן יועמ"ש אט"ל, משרד הביטחון



גבי בן הרוש
- יו"ר מועצת המובילים והמסיעים



דוד כוכבא
- מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים



שמואל בן ארי
- מהנדס רכב ראשי מנהל מרקע, אגד



אברהם יצחק
- מנהל טכני, דן

שמרית שקד

לאה ורון

טלי רם

1. תקנות התעבורה (תיקון מס' ....), התשס"ה-2005 בדבר אימוץ התקינה האירופית בנושאי כלי רכב ונהיגה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות התעבורה (תיקון מס'..), התשס"ה-2005 בדבר אימוץ התקינה האירופית בנושאי כלי רכב ונהיגה. יש לנו כאן שני סטים של תקנות, חלקן נדמה לי אושרו וצריכות לעבור איזשהו תיקון.


הבנתי שהעניין דחוף. ב- 9 באוקטובר 2005 נכנסות לתוקף תקנות אחרות שלמעשה מבטלות את מה שקיים. לכן, למרות שאנחנו מצויים בפגרה, אנחנו מקיימים את הדיון כדי לתת לכם את הכלים לעבוד, וזאת על-אף שזה הגיע ביום האחרון לפני יציאתנו לפגרה.


עורכת-דין חוה ראובני, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להודות לוועדה על קיום הדיון בפגרה. חלק מהדברים שמונחים על השולחן כרגע נחוצים לנו בדחיפות גבוהה ביותר, עוד לפני שמושב החורף מתחיל.


באוקטובר 2004 אישרה הוועדה הזאת – בהרכבה הקודם – תיקון מאוד מאוד גדול לתקנות התעבורה, שכלל חמישים ומשהו תקנות, שאימצו את התקינה האירופית לחקיקה הישראלית. באימוץ הזה נקבעו שלבים שונים לתחילה, בהתאם לצרכים.

על מה דיברו התקנות הללו?

התקנות עסקו בשלושה ראשים. ראש אחד היה סיווג מחדש של רשיונות הנהיגה, קביעת דרגות חדשות לרשיונות נהיגה לפי המקובל באירופה, שזה דומה אבל לא זהה למה שמקובל בישראל – לעשות את ההתאמות, כולל הוראות מעבר למעבר ההדרגתי מהרשיונות שלנו הקיימים לחדשים. זה ייכנס לתוקף, לבקשתנו, בינואר 2007. אנחנו עובדים על ההיערכות, זוהי עבודה גדולה מאוד מבחינה מחשובית, מבחינה אכיפתית. זהו תהליך ארוך, ניתנו לוועדה הסברים מפורטים למה אנחנו נזקקים לזמן ארוך כל כך.



הראש השני היה שינוי הסיווגים של כלי רכב. אצלנו יש כיום מאות סוגים של כלי רכב. רצינו להכניס את עצמנו לאיזשהו סד של הגדרות וסיווגים, בהקבלה לסיווגים הקיימים בתקינה האירופית. גם זה ייכנס לתוקף בינואר 2007.


הראש השלישי – שאליו נוגעים רוב הדברים שעולים היום על סדר-היום – הוא הנושא של שינוי בתקינה עצמה של דרישות טכניות מכלי רכב, בראש ובראשונה בתחום המידות, המשקלות והעומסים: אורך מותר, משקל כולל מותר, עומס מותר על סרנים, שאצלנו היו גבוהים מהנהוג באירופה, מה שיצר בעיות בטיחותיות, בעיה של שחיקת תשתיות וגם ייקר מאוד את הרכב כיוון שאי-אפשר היה לקנות מוצרי מדף, היה צריך לבנות את כלי הרכב במיוחד לצרכים ולהגדרות של מדינת ישראל. ברגע שהאורך גדל, צריך לבנות את זה אחרת, ואם זה נושא משקל גדול יותר, צריך לעשות התקנות טכניות נוספות.

מה ההבדל בין מה שאושר לבין מה שאתם מבקשים?

מטבע הדברים, כשעושים כזאת עבודה – כאשר ההכנה אצלנו נמשכה סדר גודל של שש שנים- קרו תקלות. כמה שניסינו, פה ושם יש תקנה שהיה צריך לתקן, ולא תיקנו.


שנית, היה כאן איזשהו קצר תקשורתי – תאריכי התחילה נקבעו בצורה לא מוצלחת. לדוגמה, תאריך התחילה של הוראת המעבר נקבע להיות ינואר 2007 לגבי דברים שכבר נכנסו לתוקף בפברואר. המעבר בין הישן לחדש נשאר חור של שנה וחצי, ולכן אנחנו צריכים לתקן את זה.

מתי ייכנס לתוקף שינוי התקינה בעניין מידות, עומסים ומשקלות?

מידות, משקלות ועומסים – בתקופת החגים, בין ראש השנה ליום כיפור, בתאריך 9 באוקטובר.


פה ושם מצאנו נושאים שאנחנו מבקשים להשלים בהם את החסרים, ובנוסף היו תיקונים בתקנות התעבורה שהוועדה הזאת אישרה מאז שאישרה את התקינה האירופית, שמחייבים את ההתאמה שלהם גם כן לתקינה האירופית. הם הונחו על השולחן בטרם פורסמה התקינה האירופית, כך שאי-אפשר היה להתאים אותם ולכתוב אותם מראש לפי התקינה האירופית, אבל הם אושרו אחריה.


אלה למעשה עיקר השינויים שמונחים פה בפני הוועדה.

נעבור לקריאת התקנות.

אני מתחילה מהמסמך שנושא את הכותרת: תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ה-2005. אלה תקנות שלא תוקנו עדיין, זה מתקן את התקנות הקיימות.










4)

תיקון
1.
בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות),
במקום הגדרת "רכב נוסעים פרטי (passanger car)"




יבוא:
""רכב נוסעים פרטי" – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברשיון הרכב שלו סיווג ראשי 1M"




אנחנו ביטלנו בתיקון של התקינה האירופית את הגדרת רכב נוסעים פרטי דו-שימושי – מה שמוכר כ"סטיישן" או חמש דלתות – והשארנו את רכב נוסעים ארבע דלתות. נשארנו בעצם ללא הגדרה ל"סטיישנים" ולחמש דלתות. אנחנו לא רואים יותר הצדקה להפריד בין השניים, ולכן אנחנו כותבים הגדרה לרכב נוסעים פרטי שתכלול את שניהם, בלי קשר למספר הדלתות.

זה מתבטא גם במחיר.

זאת רק הגדרה. בתקנות התעבורה אנחנו מטילים חובות על נהגי רכב לפי סוג הרכב, מוגדר בתקנות. אנחנו קובעים תקינה לרכב, כך שאם היום התקנות מדברות על רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו-שימושי, אני רוצה לדבר על רכב נוסעים פרטי ולהתייחס לשניהם בחבילה אחת.

שתי דלתות, ארבע דלתות, חמש דלתות – אותו דבר.

אותו דבר. אנחנו לא משנים את הדרישות מהם, אנחנו רק קובעים הגדרה משותפת.

האם במחירון שיוצא זה מתבטא מבחינת מחיר?

זה לא קשור. זאת הקטגוריה המשפטית, זה לא מתערב ביבואנים שבתוך קטגוריה משפטית אחת יכולים לייצר מגוון רחב מאוד של דגמים, שכולם נמצאים תחת הכותרת המשותפת של רכב נוסעים פרטי.

איך זה היה עד היום בתקנות?

היו שתי הגדרות: היה רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו-שימושי, שזה מה שקרוי "סטיישן" או חמש דלתות.

כעת, כשעושים סריקה של התקנות, בכל מקום יהיה כתוב רק רכב נוסעים פרטי?

ההגדרה של פרטי דו-שימושי יורדת.

למעשה, מבחינת הציבור אין שום שינוי, למעט השינוי בהגדרה.

נכון, כי גם כיום הדרישות משני סוגי הרכב האלה הן זהות – התקינה, החובות של התנהגות בדרך – אין הבדל ביניהן, כך שההפרדה ביניהן בתקנות הפכה להיות מיותרת.

האם יש בתקנות מקומות שעדיין משתמשים ברכב פרטי דו-שימושי?

אני מקווה שלא, מקווה שהורדנו את כל המקומות.

אם לא – תצטרכו לאשר תיקון נוסף.

מדובר ב- 600-700 תקנות, אנחנו משתדלים לא לפספס.

תקנה 1 מאושרת.

תיקון
2.
בתקנה 9א(א) לתקנות העיקריות, במקום "4,000 ק"ג" יבוא
תקנה9א

"3,500 ק"ג".


העברנו את חלוקת המשקלים, שינינו את מקומה.

תקנה 2 אושרה.

תיקון
3.
בתקנה 76(ג) לתקנות העיקריות, במקום "4,000 ק"ג" יבוא "3,500 תקנה 76

ק"ג".

מה ההבדל בין תקנה 9א(א) לבין תקנה 76(ג)?

תקנה 9א עוסקת בשלט של נהג חדש, היא מטילה על נהג חדש ברכב שמשקלו עד 4,000 ק"ג לשים שלט "נהג חדש"; תקנה 76(ג) עוסקת בחניות.

הוועדה, למיטב ידיעתי, לפני יומיים טיפלה גם בתיקון של 76(ג) לגבי חניות של רכב שמוביל חומרים מסוכנים.

אם כבר תוקן שם, אני אבדוק שלא נפרסם פעמיים את אותו דבר.

היה תיקון תקנה אחרת בנדון, וזה אושר.

אנחנו מאשרים את תקנה 3. תבדקו שזה לא קיים בתיקון אחר.

האם אלה לא התקנות שלגביהן היו ויכוחים?

לא. זה קשור לאותה תקנה, אבל פה אנחנו לא מתעסקים עם החנייה. החובה כאן מוטלת על רכב שעולה על 4,000 ק"ג, אני מעבירה את זה לעולה על 3,500 ק"ג.



תקנה 4 – תיקון תקנה 190. תקנה 190 היא התקנה שעניינה כל מיני היתרי נהיגה. יש כלי רכב מסוימים שמצריכים דרגת רשיון מסוימת פלוס היתר. לדוגמה: אמבולנס – מי שיש לו רשיון נהיגה דרגה 2, מה שמכונה בציבור ב', צריך את הדרגה הזאת פלוס היתר, ויש תנאים מסוימים לקבלת ההיתר. היו לנו מעט פספוסים בתיקונים של ההיתרים, ואני מבקשת לתקן אותם.

תיקון
4.
בתקנה 190 לתקנות העיקריות –
תקנה
190

(1)
בפסקה (1) –

(1) במקום הרישה יבוא "כאמור בתקנה 184(ב) אם

המבקש";


זהו היתר לאוטובוס זעיר פרטי, מה שקרוי היתר של משפחות ברוכות ילדים להסיע, עם דרגה 2, עד 15 נוסעים - בתקינה האירופית זה עד 16 - שלא בשכר. לא מדובר על מסיעים בשכר, מדובר על אנשים שלצרכים פרטיים לחלוטין צריכים להסיע למעלה מ-8 נוסעים. ההיתר הזה נועד לאפשר להם לעשות זאת בלי להוציא רשיון נהיגה למשאית או לאוטובוס.

אם יש לאדם 17 ילדים?

אז חוששתני שהוא ייאלץ להוציא רשיון נהיגה לאוטובוס. אנחנו מגיעים עד 16 נוסעים.

כולל הנהג.

לא, מעבר לנהג. בתקינה האירופית זה יהיה נהג פלוס 16. כיום זה 1 פלוס 15.

אם יש אחד או שניים כאלה חריגים, אפשר לטפל בזה.

אני לא חושבת שיש את הבסיס לכך, אבל הם ממילא צריכים רכב מסוג אוטובוס. אין כלי רכב קטנים מתחת ל- 3.5 טון שאפשר להסיע בו כל-כך הרבה נוסעים.

(2) בפסקת משנה (א), במקום "תקנה 178" יבוא "תקנה 180".

אלה ההפניות לדרגות החדשות של התקינה האירופית.


פסקה 4 זה התיקון של הטרקטורים שהוועדה אישרה. באוגדן שעדכנתי אתמול זה עדיין לא נכנס. דרגה 4 זה ההיתר לנהיגה בטרקטור משא. אנחנו מתקנים פה את ההפניות ההדדיות בין התקנות.


(2)
בפסקה (4) -

(1) ברישה במקום "בתקנה 177(6)" יבוא "בתקנה

179(6)";

מה יהיה כעת לגבי טרקטור?

הוועדה אישרה לפני כחצי שנה תקנות שיוצרות סוגים חדשים של כלי רכב. מה שנמצא היום בקבוצה מאוד רחבה של טרקטור, אנחנו גזרנו לחתיכות והוצאנו מתוך זה קבוצה שקראנו לה טרקטור משא, הוצאנו מתוך זה רכב שטח. הוצאנו עוד נתח. זה תיקון שאושר בוועדה לפני כשמונה חודשים, פורסם לפני חצי שנה. כאן אנחנו מתקנים את ההפניות בתקינה האירופית. זה קשור גם לתיקון השני שנמצא פה על השולחן.

(2) בפסקת משנה (א), במקום "177(1) יבוא "179(1)".

אלה מספרים חדשים של התקינה האירופית.




(3)
בפסקה (5) -
(1) ברישה, במקום "בתקנה 176א(4)" יבוא "בתקנה

177";

176א(4) – מדובר על אופנוע להגשת עזרה ראשונה. אנחנו לא משנים את המהות, אנחנו רק מחליפים את המספרים של התקנות בהפניות.

(2) בפסקת משנה (א), במקום "תקנה 176א" יבוא "תקנה 177".

אין פה החמרה מבחינת רישוי.

כלום. אלה רק הפניות.

האם יש הערות לגבי תקנה 4? אין. אנחנו מאשרים את תקנה 4.

תקנות 5 ו-6, עניינן תיקון ההפניות בתקנות מגרשי הדרכה, שגם הן טרם נכנסו לתוקף.

השתלמות מעשית בנהיגה.

מתי זה אמור להיכנס לתוקף?

הן ייכנסו לתוקף כשיהיו שישה מגרשים בפריסה ארצית. אנחנו חושבים שבערך בעוד שנה. אנחנו עושים עבודה אינטנסיבית.

מגרשים יהיו, אבל קרח ושלג לא יהיה בארץ.

אנחנו עושים עבודה אינטנסיבית מאוד, אנחנו מנסים לסייע ליזמים לעבור את ועדות התכנון. זה היה אמור להיכנס לתוקף במרס החולף, לפני מספר חודשים.

לאחר שהוועדה אישרה את זה בדחיפות, לבקשת משרד התחבורה.

תקנות בעניין מגרשי הדרכה אושרו שנה וחצי קודם. ביקשנו תחילה של שנה וחצי, האמנו שתוך שנה וחצי יקומו המגרשים. בפועל התברר שתקוותינו נכזבו.

כמה מגרשים מצויים היום בהליכים?

יש כבר שלושה בהליכים כמעט סופיים ויש עוד חמישה בהליכים. מסתבר שהבירוקרטיה היא מאוד רצינית.

אולי ראוי שמשרד התחבורה יכתוב לוועדה היכן עומד הנושא של מגרשי ההדרכה, בהתחשב בעובדה שהוועדה אישרה והזדרזה לאשר עוד בפגרה הראשונה, בתקופתו של חבר הכנסת שמחון.

אני אבקש מהסמנכ"ל.

תקנה 213א(א) מדברת על מי חייב להשתלם במגרשי הדרכה.

תיקון
5.
בתקנה 213א(א) לתקנות העיקריות –
תקנה
213א

(1)
בפסקה (1), במקום "תקנה 177" יבוא " תקנה 179";


(2)
בפסקה (2), במקום "לפי תקנות 179א עד 187" יבוא "לפי



תקנות 182, 183, 184 לנהיגת רכב ציבורי ו-185".


תקנה 213ג(א)(4) מדברת על מי יכול להיות מדריך במגרש הדרכה.

תיקון
6.
בתקנה 213ג(א)(4) לתקנות העיקריות –

תקנה
213ג

(1)
במקום "תקנות 178, 179, 179א ו-180" יבוא "תקנות 180,



181, 182 או 183";
(2) במקום "תקנה 181" יבוא "תקנה 184 לנהיגת רכב ציבורי".

למה מופיעה המילה "או"?

כאשר כותבים "או" ברשימה, זה אומר כל המשפט. לא צריך להיות רשיון לפי כל הדרגות האלה, אלא לפי אחת מהן.

במקור כתוב וְ- 180.

לדעתי זה צריך להיות "או". מהנוסח הנוכחי משתמע שצריך שיהיו לו כל הדרגות האלה.

אנחנו מסמיכים אותך אם נפלה טעות.

תקנה 183 מכסה את כל מה שיש לפני כן.

תקנה 180 קודם לא כיסתה?

180 לא כיסה.

אנחנו מאשרים את תקנות 5 ו-6.

תיקון
7 .
בתקנה 364ב(ג) לתקנות העיקריות, במקום "4,000 ק"ג" יבוא "3,500 ק"ג".
תקנה

364ב

"(ג) רכב כאמור בתקנת-משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ"א באב התשל"א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת."

תקנה 7 מאושרת.

תיקון
8.
בתוספת השניה לתקנות העיקריות, בחלק ג' בפרט 18, במקום

התוספת

"(תקנה 355 (ד) ו-(ה))" יבוא "(תקנה 355 (ג2) עד (ה))".
השניה

זהו שינוי בהפניות שבתקנים.

תקנה 8 מאושרת.

תחילה
9.
(א)
תחילתן של תקנות 1 עד 7, ביום י"א בטבת, התשס"ז (9




בינואר 2007);

כפי שהיה?

אותו תאריך של התקנות הקיימות.


(ב) תחילתה של תקנה 8 – ביום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3) (תיקון),

התשס"ה-2005.

זה התיקון השני שמונח על שולחן הוועדה.

באוקטובר.

לא. זה מתי שהתיקון הנוסף שמונח על סדר-היום להיום, ייכנס לתוקף. זה שייך לזה עניינית, ואנחנו רוצים שהם ייכנסו לתוקף ביחד ברגע שזה יתפרסם.

אישרנו את תקנה 9.

2. תקנות התעבורה (תיקון מס' 3)(תיקון), התשס"ה-2005 בדבר אימוץ התקינה האירופית בנושאי כלי רכב ונהיגה

אנחנו עוברים לסט הבא של התקנות – תיקון 3.

תיקון 3 זה מה שקרוי התקינה האירופית, זה התיקון שהוועדה אישרה באוקטובר אשתקד, ואנחנו רוצים לערוך בו כמה שינויים.

תיקון
1.
בתקנה 11 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-
תקנה

2005
(להלן – התקנות המתקנות) –

11


תקנה 11 זו התקנה שדיברה על רשיונות נהיגה חדשים.

(1) בתקנה 177 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.";

177 מדבר על רשיון נהיגה על אופנוע בינוני, 33 כוח סוס. בתקינה האירופית זה כבר לא עובד לפי סמ"ק, אלא לפי ההספק. כיוון שיכול להיות אותו נפח מנוע בעוצמה מאוד מאוד שונה, אנחנו עוברים כמו בתקינה האירופית לבסיס של הספק.

מה נגיד היום במקום כוח סוס?

יופיע גם הנתון של סמ"ק.

הספק. לא מתייחסים יותר לכוח סוס.

נניח 500 סמ"ק.

500 סמ"ק זה בין 24 ל-33 כוחות סוס.

ומה ההספק?

ההספק הוא פונקציה של משקל, של כוח סוס ונפח. התאמנו את עצמנו למצב באירופה.

עדיין יצוין ברשיון הרכב גם ההספק וגם הסמ"ק.

מאז שאושרה התקינה האירופית, אנחנו יצרנו את ההיתר לאופנוע להגשת עזרה ראשונה.

אין התייחסות לכוח סוס, נכון?

אני מכניסה לתוך הדרגה A1 את האופנוע להגשת עזרה ראשונה - מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.


הוועדה אישרה לפני מספר חודשים היתר לאופנוע להגשת עזרה ראשונה למי שיש לו רשיון נהיגה דרגה ב', שזה אופנוע עד 500 סמ"ק. כרגע אני רוצה להכניס את זה לתקינה האירופית בדרגה הבינונית המקבילה של האופנועים.

גם לגבי כוח סוס?

אני מכניסה לתוך זה היתר על גבי תקנה 177.

אבל מצוין פה: באופנוע להגשת עזרה ראשונה. באיזו רמת כוח סוס האופנוע הזה?

קבענו לזה הגדרה, כמה כוח סוס, אני לא זוכרת כרגע את המספר.

אם הוא קיים ב- 177, אז המקסימום שיכול להגיע לו לפי דרגה A זה רק 33 כוח סוס.

(2)
במקום תקנה 179 לתקנות העיקריות יבוא:

כאן אני מעתיקה את התיקון של הטרקטורים שנעשה לפני מספר חודשים.
רשיון
"179 . "רשיון נהיגה דרגה 1 הוא רשיון
נהיגה

לנהוג -
דרגה 1





(1)
בטרקטור למעט טרקטור משא

גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);

(2)
במכונה ניידת הנעה על גלגלי זחל או

מכונה ניידת אופנית,שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,000 ק"ג, למעט מלגזה;
(3)
במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;

(4)

בטרקטורון;





(5)
ברכב שטח;
(6)
בטרקטור משא, אם ניתן היתר



מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190.";


(3)
בתקנה 180(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:


זוהי התקנה של רשיון נהיגה לרכב פרטי.



"(4)
בטרקטור משא";


(4)

זו התקנה של המשאית עד 12 טון.
"(4)
במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,999 ק"ג או במלגזה";


(5)
בתקנה 182 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:


כאן מדובר על משאית כבדה.
"(3)
במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג";
(6) בתקנה 185 לתקנות העיקריות, פסקה (4) – בטלה. כאן מדובר על רשיון נהיגה לאוטובוס.

מה לגבי רשיון נהיגה דרגה 7, של טיולית?

טיולית כרגע נמצא ברשיון נהיגה D, רשיון נהיגה לאוטובוס. יש מחלוקת.

מה דינו של נהג שיש לו רשיון נהיגה על טיולית? האם הוא יכול לנהוג על אוטובוס?

לא.

איחדתם את הרשיונות. אתם ביטלתם את רשיון הנהיגה לטיולית.

הם ביטלו את זה בתקנות בוורסיה הקודמת. רציתי שזה יתוקן כאן היום.

לא הנחנו את זה על השולחן, יש אצלנו עדיין מחלוקת מה צריך להיות. עלתה השאלה מה צריך להיות רשיון הנהיגה לטיולית - האם צריך אוטובוס או לא צריך אוטובוס.

אבל אנחנו חיים בינתיים.

תקנות התקינה האירופית ייכנסו לתוקף רק בינואר 2007. עד אז אנחנו נביא את הפתרון.

בינתיים המשטרה עושה חיל...

זה לא נכון.

רשיון נהיגה דרגה 7, שזה רשיון טיולית, בוטל, ובעצם אוחד עם רשיון לאוטובוס.

לא מדויק.

לאחר כניסה לתוקף של התקנות - מי שינהג על טיולית יצטרך רשיון נהיגה על אוטובוס, לא על משאית.

וכרגע הוא לא צריך.

אבל ישנם אנשים שמחזיקים רשיון נהיגה דרגה 7, שזה טיולית - זה היה רשיון נהיגה נפרד שבוטל.


אנחנו מבקשים שאנשים אלה יקבלו רשיון לאוטובוס כי יכול להיות גם שהטיולית לאט לאט תיכחד. אם זה אוחד, אזי שיקבלו רשיון על אוטובוס.

הטיולית בוטלה לפני הרבה שנים. מי שמחזיק בדרגת הרשיון, מחזיק את זה כדרגת רשיון, אבל היום מי שרוצה טיולית - אנחנו לא נותנים. אנחנו מחייבים אותו לעבור את הקורס לרכב ציבורי, לאוטובוס, ולקבל רשיון נהיגה לאוטובוס.

כמה טיוליות קיימות?

יש 270 טיוליות.

רוב הטיוליות זה מעין זכות ציבורית, כמו מונית - זה עובר בירושה מאב לבן.

אנחנו היום לא מאשרים רישום של טיולית. אדם שיש לו כסף ורוצה לקנות טיולית - אנחנו לא מאשרים.

צריך מודל חדש.

אז אנחנו כן מאשרים.

מה יקרה ב- 2007?

כאן אירעה לנו מעין תקלה. כפי שגב' חוה ראובני ציינה, אנחנו כרגע בדיונים כי יש אצלנו במשרד חילוקי דעות לגבי הטיולית ולגבי האוטובוס.


יש כאלה הגורסים שמי שיש לו לטיולית - יקבל גם על אוטובוס, ולו מהסיבה שהמבנה של הטיולית היום הוא כמו אוטובוס, והוא מסיע רק נוסעים ולא מסיע מטען או משא. יש הגורסים אחרת, ולכן את זה עדיין לא הנחנו על השולחן.

אני מבין שעד 2007 הם ממשיכים באותו מסלול, וב- 2007 ניתן את הדעת.

לא. הטענה שלהם היתה שמי שבוורסיה הקודמת היה לו רשיון לטיולית, ואין לו כרגע רשיון על אוטובוס – באישור התקנות הקיימות הוא בעצם נופל בין הכיסאות.

הוא לא נופל בין הכיסאות. תיאורטית, הוא יכול לקבל על אוטובוס.

הם מתארים פה מצב שמי שיש לו רשיון לטיולית – הוא לא תקף יותר. הוא עדיין לא עשה רשיון על אוטובוס, איך הוא נוהג את הטיולית?

התקנות של רשיונות הנהיגה בדרגות החדשות נכנסות לתוקף בינואר 2007. בנוסף, התקנות קובעות שכל אחד שיש לו רשיון נהיגה לפי התקנות הקודמות – יכול לנהוג כל רכב שהיה רשאי לפי התקנות הקודמות במשך עוד שנה וחצי. בעיה תהיה לא לפני יולי 2008. עד אז אני חושבת שאנחנו נצליח להכריע בינינו ולהניח את זה.

האם כרגע הם לא נפגעים מכך?

לא כרגע ולא בעוד שלוש שנים.

הם על פסק זמן עוד שלוש שנים. הם לא הכריעו בוויכוח, אבל יכול להיות כך - או שבסופו של דבר יכירו ברשיון הטיולית שלהם, או שיחייבו אותם תוך שלוש שנים לעשות קורס על אוטובוס, או שימצאו פתרון יצירתי אחר.

בכל מקרה הם יידרשו להביא את התקנות לאישור הוועדה, ואז אתם תידרשו לדון בכך ולהחליט.

מה גורלם במקרה שלא מביאים תקנות?

נכון לרגע זה, מי שיש לו רשיון על טיולית לא יכול לנהוג על אוטובוס.

הוא רוצה להמשיך לנהוג על טיולית, אבל אתה מחייב אותו רשיון לאוטובוס.

לא בשלוש השנים הקרובות.

נכון לרגע זה, אני לא מחייב אותו לכלום.

הוא רוצה כל חייו להישאר עם הטיולית, לא רוצה לנהוג על אוטובוס. אתה אומר היום שאולי הוא יקבל רשיון על אוטובוס, אבל הוא לא רוצה לנהוג באוטובוס.

אם אנחנו נחליט – ואתם תאשרו – את הטיולית כאוטובוס, זה לא משנה.

ואם לא תביאו את זה, מה יקרה?

הוא יוכל לנהוג על טיולית, אבל אנחנו עד 2007 נמצא את הפתרון להביא לשולחן הזה את השינוי.

נניח שאתם לא מביאים, מה יקרה בתקנות הקיימות היום?

יש לכך תשובה ברורה וחד-משמעית בתקנות שייכנסו לתוקף.

אני לא יכול לחייב שר להביא תקנות.

אנחנו דנים על כך כרגע במשרד, אנחנו יושבים בדיוק על הסעיף הזה.

אני שואל מה יקרה אם לא תגיעו להסכמות.

יש בעיה יותר חמורה, ולא מניחים את זה על השולחן. יש מעל 200 טיוליות, והטיוליות האלה לא נוסעות לבתי-ספר ולא מסיעות אזרחים. צה"ל חייב אותנו היום למפרט ולתקן חדש לטיוליות כי הן משרתות את צה"ל בתנאי שדה ליחידות הקרביות.


אנחנו מדברים על אותם נהגים – דור המדבר – שהוציאו רשיונות אז, אינני מבין מדוע לא מביאים את זה היום. אנשים נכנסים להשקעות, מחר אומרים לאדם כזה שהרשיון שלו לא טוב, כאשר הוא נסע כך במשך 30 שנה.

אני רוצה לציין שכיום יש לקונה. בטבלה שלנו באמת אין דרגה מקבילה לדרגה 7.


עם זאת, אני חושבת שלוועדה יש מספיק ניסיון איתנו, שגם כאשר אנחנו יוצרים דרגה חדשה ומחמירים דרישות לגבי האוכלוסייה הקיימת שכבר יש לה רשיון, אנחנו קובעים לגביה הוראת מעבר.


כדי להוציא רשיון נהיגה לטיולית אנחנו דורשים כך, אבל לגבי מי שכבר יש לו רשיון לטיולית או עסק בזה – אנחנו מקלים מאוד. עשינו את זה עם האוטובוס הזעיר הציבורי, עשינו את זה אפילו כאשר הכנסנו את הדרישות למשא כבד דרגה 13, עשינו את זה לאחרונה עם המכונות הניידות. זאת הגישה, אנחנו לא רוצים לפגוע בתעסוקה ובפרנסה של אנשים.

אנחנו כרגע ב-10 באוגוסט. שיביא המשרד תוך שלושה חודשים את הפתרון שלו, ונדון בכך.

אנחנו לא דנים בכך כרגע. העלית את זה בצדק, אתה חרד לגורל אותם אנשים. כרגע זה לא על השולחן.

אנחנו נבקש מגב' חוה ראובני – שמייצגת את המשרד היום – שתמציא לנו תוך פרק זמן סביר, עד סוף שנת התקציב הנוכחית, את הפתרון שיעלה בדיונים שלכם.

לפי המצב הזה, בשנת 2013 נשב פה ונדבר על זה. אנחנו נופלים בין הכיסאות.

יש זמן עד יוני 2008.

אם אתה תתנה את המשך קידום החקיקה במציאת פתרון, תאמין לי שזה ייפתר תוך שבועיים.

מר כוכבא, זאת בעיה שתהיה בעוד שלוש שנים. אנחנו ביקשנו דיון פגרה על מה שאנחנו צריכים עכשיו.

אבל מדוע את לא מעבירה משהו מושלם? בעוד שנה לא יהיו מחלוקות?

מישהו יכריע בהן.

אנחנו מאשרים את סעיף 1, עוברים לסעיף 2, ועד סוף השנה תביאו לנו את התקנות.

אדוני היושב-ראש, סוף השנה זה מסוכן מדי – תהיה מערכת בחירות. תן להם חודש לאחר החגים, עד סוף נובמבר, בהנחה שעדיין תהיה כנסת.

יושבים כאן המובילים. אנחנו בדקנו את הסוגיה. היות ויש בינינו חילוקי דעות – היות והמשקל של הטיולית וכן המבנה החדש, שזה מיועד לנוסעים, והמשקל דומה למשקל של אוטובוס רגיל, 17 טון, אזי היתה נטייה כן לאשר את זה כאוטובוס, אבל צודקת גב' חוה ראובני. היות שזה היה כתוב אחרת, זה עדיין בתהליך.

האם אתם מסוגלים בשלושה חודשים – כולל החגים – לשבת ולפתור את הסוגיה הזאת?

אני מעריך שכן.

סעיף 1 מאושר.

תיקון
2.
בתקנה 13 לתקנות העיקריות -
תקנה
13

(1)
פסקה (2) – בטלה;
(2) במקום פסקה (4) יבוא:
"(4)
בתקנת משנה (ג), ברישה ובפסקה (4), במקום "תקנה 180" יבוא "תקנה 183", ובפסקה (2), במקום "תקנה 179א" יבוא "תקנה 182";"

כאן אנחנו מדברים על תיקונים של ההפניות.

תקנה 2 מאושרת.

תיקון
3.
בתקנה 28 לתקנות המתקנות, בתקנה 271א(ד)(2) לתקנות
תקנה

העיקריות, בטור סיווג משנה, מול סיווג ראשי 2N ו-3N, בסופו
28

יבוא:


"6
תומך"
בתקנה 28 מדובר על סיווג רכב חדש לפי התקינה האירופית. בטבלת סיווגי הרכב לפי התקינה האירופית, בסיווג של כלי רכב מסחריים, השמטנו את הסוג תומך, שהוא כמובן סיווג קיים, שזה הסוס של הנתמך של הסמיטריילר.

תקנה 3 מאושרת.

תקנה 314 עוסקת במשקל הכולל המותר של רכב. אנחנו לא משנים משקלים, אבל עורכים כמה תיקונים.

תיקון
4.
בתקנה 34 לתקנות העיקריות, בתקנה 314 לתקנות העיקריות –

תקנה
34

(1)
בתקנת משנה (א), בפסקה (3), במקום הרישה יבוא "האמור
בפסקה זו יחול בנוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(4):"

בתקנה הזאת אנחנו רוצים לומר שרכב מחובר זה משאית שיש לה נגרר. לכאורה, אפשר לעשות צירוף של כל משאית עם צירוף של כל נגרר, בתנאי שהמשאית עומדת בדרישות המידות והמשקלות למשאיות, והנגרר עומד בדרישות של מידות ומשקלות לנגררים.

אנחנו מבקשים לומר שאי-אפשר לעשות כל צירוף שהוא, אלא אנחנו מגבילים זאת רק לצירופים שמנויים כאן. אמרנו זאת בתקנות הקודמות, בתיקון לתקינה האירופית, אבל אמרנו זאת בצורה לא ראויה. אמרנו בנוסח ש"לא יירשם רכב מחובר....", אבל תקנה 314 לא עוסקת כלל ברישום, היא עוסקת בסטנדרט: המידות והמשקלות יהיו כך. לכן חשבנו שצריך לשנות את הנוסח שקבוע שם, אנחנו לא משנים את המידות והמשקלות, אנחנו לא משנים את הצירופים האפשריים. תיקון 3 כבר אמר מהם הצירופים האפשריים, אנחנו רק חושבים שצריך לנסח זאת אחרת.

כיום, חברה שיש לה משאיות ויש לה גם גרורים, לא תצטרך לשנות דבר?

לא, הם לא יצטרכו לרמות אותנו. בפועל, בשטח, אותו בעל משאית לוקח את המשאית כמשאית ומצרף אליה גרור שהאורך שלו שונה. הוא קונה גרור נוסף ואחר-כך הוא בא אלינו בטענות שלגרור יש רשיון רכב, לגורר – המשאית – יש רשיון רכב, וכשהוא מחבר את שניהם זה יוצר מעין הכלאה.

האם מדובר על אורך או שמדובר על משקלים?

גם וגם.

כפי שחוה ציינה, התקנה באה להסדיר כדי שיהיה יותר ברור לאותם נהגים ולאותן חברות הובלה, שבעצם מדובר על רכב מחובר. רכב מחובר זה גורר וגרור, זאת אומרת שהמשקל הכולל של הרכב המחובר הוא משקל הגורר פלוס משקל הגרור.

רכב שני סרנים וגרור שלושה סרנים, או רכב שלושה סרנים וגרור שלושה סרנים – רק הצירופים האלה מותרים, שלא יקרה מצב שמישהו יעשה צירוף שאיננו מותר בתקנות.

השאלה שלי היא לגבי חברות שעוסקות בהובלת סחורות – כאשר יש להן גורר ויש להן נגרר. האם התקנה לא משנה לגביהן דבר, האם הן לא מחויבות להחליף נגררים, וכו'?

לא. זה מדבר רק על החדשים, לא על הישנים – שלהם יש תקופת מעבר של עשר שנים. פה מדובר על החדשים.

לצערי, תקנות התעבורה במדינת ישראל קיימות משנת 61', לא שונה בהן דבר.

חברי אומר שחיברו, כי עבדנו וקיבלנו רישוי חוקי גם לנגרר וגם לזה – פעם אני מוביל עגבניות, פעם הודים ופעם ברזל לבניין - אבל לכל נגרר יש את הרישוי שלו.

נניח המשטרה תופסת רכב כזה ובודקת את האורך הכללי שלו, התקנה היא משנת 61' והיא מדברת על 15.5 מטר, אבל אנחנו נוסעים עם 17-18 מטר כבר 30 שנה, על-פי חוק. ואז מגיעים לבית-המשפט, יושבים דוחות משטרה – ואני מתכתב עם תחנות בכל הארץ, ואומר: הרי אנחנו במשך 30 שנה נוסעים באופן חוקי.

אנחנו לא מייצרים משאיות בארץ, אנחנו קונים אותן בארצות הברית או באירופה, במידות שלפיהן נוסעים בעולם. הנגרר הוא של יצרנים בארץ. קיבלתי רישוי חוקי, מה אתם רוצים ממני, אני נוסע על-פי חוק. זה שמשרד המשפטים ומשרד התחבורה לא שינו את התקנות במשך 30-40 שנה, האם אני צריך לסבול מזה?

רבותי, אני מדבר אתכם, והשולחן שלי בחיפה מלא בדוחות של תקנות התעבורה.

מר בן הרוש, אתה מהשטח, אני שואל אותה שאלה ששאלתי את הגברת: האם התקנה הזאת לא משנה דבר לגבי חברות שמסיעות, האם לא יקרה מצב שהן יצטרכו מחר להחליף את כל הנגררים שלהן.

לא. זה בהסכמה איתנו, יש תקופת מעבר לעשר שנים, כמו באירופה. כשדובר על משקלות, אנחנו לא התאמנו את עצמנו לגמרי לאירופה, כי הזכרתי לחבריי שיש את צה"ל.

כלומר, זה לא פוגע.

זה לא פוגע.

לגבי האורך, נאמר דבר לא מדויק. הוא ציין שאת התקנות תיקנו בשנת 61'. תיקנו את זה ב- 95'.

הן קיימות משנת 61'.

אבל הן תוקנו ב- 95'.

(2)
אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(א1)
לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2)."

יש כאן טעות דפוס. כתוב (א)(1) ו-(2). צריך להיות כתוב: (א)(2) ו- (3).

תקנה 4 מאושרת.

תקנה 5 בעצם באה לחוקק מחדש תקנות שהיו כבר, ושבטעות בוטלו במסגרת התקינה האירופית. אני מבקשת להחזיר אותן מילה במילה, כפי שהן קיימות היום.

תיקון
5.
בתקנה 35 לתקנות המתקנות –

תקנה
35

(1)
במקום כותרת השוליים יבוא "הוספת תקנות 314א1
ו-314א2";
(2) בסופה יבוא:
"רכב 314א2. (א)
על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של
להובלת

רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן,
חומרים
שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן

מסוכנים

במטרים
(1) רכב מחובר


18.75
(2) רכב מורכב בעל תא נהג מעל
המנוע שהאורך מפין הגרירה של
הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו
עולה על 12 מטרים


16.50
(3) רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי
המנוע שהאורך מפין הגרירה של
הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו
עולה על 12 מטרים


17.60


(ב)
לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב



המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן,

בק"ג
(1) רכב מנועי בעל 2 סרנים

18,000
(2) רכב מנועי בעל 3 סרנים

25,000
(3) רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל
הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד
גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו
בתכונותיו בהתאם לאמור בהנחיות האיחוד האירופי מס' EC/96/53 לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו - מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע
אינו עולה על 9,500 ק"ג

26,000
(4) רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני
סרני היגוי כשעל הסרן המניע
מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה
או כשהעומס המרבי המותר על כל
סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג
32,000
(5) גרורים
(א) גרור בעל 2 סרנים
18,000
(ב) גרור בעל 3 סרנים
24,000


(6) רכב מחובר
(1) רכב מנועי בעל 2 סרנים
שמצורף אליו גרור בעל 2
סרנים



36,000
(2) רכב מנועי בעל 2 סרנים
שמצורף אליו גרור בעל 3
סרנים


40,000

יש כאן טעות ב- (ב). יש בינינו סיכום. זוהי התקנה הישנה, החזרתם אותה מחדש. יש סיכום שבמכולה ימית, גורר עם שני סרנים ונגרר שלושה סרנים, זה יהיה 43 טון.

אבל מדובר על חומרים מסוכנים.

(3) רכב מנועי בעל 3 סרנים
שמצורף אליו גרור בעל 2 או
3 סרנים


44,000
(7) רכב מורכב
(1) תומך בעל 2 סרנים שמצורף
אליו נתמך בעל סרן אחד
28,000
(2) תומך בעל 2 סרנים שמצורף
אליו נתמך בעל 2 סרנים
כשהמרחק בין הסרנים הוא
בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר
36,000
(3) תומך בעל 2 סרנים
שמשקלו הכולל המותר 18,000
ק"ג לפחות, על הסרן המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו
עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק"ג
או יותר


38,000

(4) תומך בעל 2 סרנים שמצורף
אליו נתמך בעל 3 סרנים
40,000
(5) תומך בעל 3 סרנים שמצורף
אליו נתמך בעל 2 סרנים
40,000
(6) תומך בעל 3 סרנים שמצורף
אליו נתמך בעל 3 סרנים
44,000

(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
בק"ג
(1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי
7,500
(2) סרן בודד לא מניע

10,000


(3) סרן בודד מניע


11,500
(4) צמד סרנים ברכב מנועי
(1) כשמרחק בין הסרנים
פחות ממטר אחד

11,500

כלומר, זה אותו דבר כמו סרן בודד?

זה בצמד סרנים, בדיוק כמו התקינה.

(2) כשהמרחק בין הסרנים
בין מטר אחד לבין 1.3 מטר
16,000
(3) כשהמרחק בין הסרנים
בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל
הסרן המניע מותקן, מכל צד,
צמד גלגלים ומתלה או
כשהעומס המרבי המותר על
כל סרן מניע אינו עולה על 9,500
ק"ג



19,000
(5) צמד סרנים בגרור או בנתמך
(1) כשהמרחק בין הסרנים
עד מטר אחד


11,000
(2) כשהמרחק בין הסרנים
מעל מטר אחד עד 1.3 מטר
16,000
(3) כשהמרחק בין הסרנים
מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר
18,000

(4) כשהמרחק בין הסרנים
מעל 1.8 מטר


20,000
(6) שלישיית סרנים בגרור או בנתמך
(1) כשהמרחק בין הסרנים
עד 1.3 מטר


21,000
(2) כשהמרחק בין הסרנים
מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר
24,000
(ד)
ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ-25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה."

אני מבקש לחזור לתקנה 5(2)(א), לגבי 18.75 מטרים ברכב מחובר – חשוב לי שהוועדה

תדע את המציאות שקיימת לי ולצה"ל, ואני מדבר על האורכים.


חבר הכנסת פורז, כיושב-ראש הוועדה, שלח אותנו ואת משרד התחבורה לעשות שיעורי-

בית.

לי ולצה"ל יש בעיה - אנחנו מייבאים רכב מארצות הברית. אנחנו מדברים כל הזמן על

תקינה אירופית. מה ההבדל בין הרכב האירופאי לבין הרכב האמריקני? שהמנוע של הרכב

האמריקני, באופן טבעי, הוא מקדימה, וזה מוסיף עוד מטר. בתקנות התעבורה אני נמצא עם 17.60 מטר, אבל בפועל אני עם 18.60 מטר ברכב אמריקני.

חבר הכנסת פורז שאל את משרד התחבורה: מה אתם רוצים, שבמדינת ישראל יהיה

איסור לייבא רכבים מאמריקה? לפי התקנות אסור לי לנסוע.

נכון שאי-אפשר לשים חריגים בתקנות התעבורה. מה שאני מבקש מהוועדה - שהמשטרה

תשמע זאת – שקיימת בעיה של רכב אמריקני. זו תקנה אירופאית.

קודם כל, אנחנו מדברים על נושא של חומרים מסוכנים.

זה לא משנה.

גם לנושא של הרכב הרגיל, הרי היתה ועדה שהיית שותף בה. אנחנו נתנו 1.10 מטר לכלי רכב אמריקניים, לרכב אירופאי נתנו 16.50 מטר. עכשיו אתה בא ומעלה בעיה שגם ה- 17.60 מטר לא מספיק לרכב האמריקני.

זוהי בעיה שלא כדאי שנעלה אותה עכשיו במסגרת הוועדה. זה צריך להתקיים בדיונים איתנו.

חשוב לי שהוועדה תדע. רכב כזה שעושה תאונת דרכים, חס וחלילה, קודם כל מודדים אותו מבחינת האורך, ואז המשטרה בצדק אומרת: מה אתם רוצים ממני, זהו החוק.


אני מבקש להתייחס לרכב האמריקני בארץ.

התקנות כבר קיימות – תוספת של 1.10 מטר.

הוא מסכים עם זה, ורק טוען שקיימת בעיה מעבר לכך בכלי הרכב הישנים, שבהם האורך יותר מ- 17.60 מטר. אנחנו נדון בכך יחד איתם.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש מוועדת הכלכלה שאכן המשטרה ומשרד התחבורה יהיו תמימי-דעים. יש תקנה 315 של היתר פטור חריג.

בתקנות התעבורה אינני יכול לבקש חריג. זוהי הזדמנות עבורי להשמיע בוועדה שאכן קיימת בעיה כזאת.

לא רק שקיימת בעיה. אני רוצה שאם מחר עוצרים – שיהיה פתרון.

אנחנו נעלה זאת בדיון במשרד, וניתן תשובות. אני אעלה זאת בפני הממונים.

האם שבועיים מספיקים לשם כך?

תוך חודש.

מצוין.

משרד התחבורה – אני מבקש תוך חודש ימים ליידע את הוועדה בנושא.

אני מייצגת את צה"ל. בנוסח הקודם היה סעיף 314(א)(1) שנתן פטור לרכב צבאי בחירום. כעת, סעיף 314(א)(1) כביכול לא יחול על כל מה שדיברנו עכשיו, על רכב להובלת חומרים מסוכנים.

נכון.

האם זה אומר שרכב של צה"ל להובלת חומרים מסוכנים לא יוכל לקבל את הפטור?

בנושא הזה היו כבר תכתובות אתכם. הנושא של רכב להובלת חומרים מסוכנים הוא לא במסגרת של התקנות הרגילות, זה בחוק שירותי הובלה, והפטור שצריך להינתן הוא מאותו חוק שירותי הובלה. זה לא פה, עובדה שגם הנושא של ה- 15 שנה נמצא באותו חוק, ואתם פטורים במסגרת אותו חוק.

אנחנו כתבנו לכם – ויש לי את התכתובות, אוכל להעביר לך לאחר הדיון – שעליכם לפנות למחלקת מטענים במסגרת חוק שירותי הובלה ולקבל את הפטור להובלת חומרים מסוכנים.

חוק שירותי הובלה לא חל על צה"ל, יש לנו פטור בחוק.

תקנה 5 מאושרת.

אני מבקשת להוסיף שורה שלא כתובה פה. התקנות האלה היו מפוזרות בתקנות קיימות, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף משפט. אחרי (ד) אנחנו מבקשים להוסיף (ה): "לעניין תקנה זו יראו 2 סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים, ו-3 סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים".

זה קיים גם בתקנות הנוכחיות. בגלל שינוי מבנה של התקנות, זה נופל מהתקנה הנוכחית.

תקנה 5 מאושרת, כולל התיקון.

שאלה אם זה לא מתנגש עם הגדרה של צמד בשלישיה.

זה מתנגש. לכן אנחנו אומרים: "לעניין תקנה זו יראו..." מדובר רק על התקנה הזאת.

בתקנה הבאה – תיקון תקנה 38 – מדובר על עדכון תקנים.

תיקון
6.
בתקנה 38(6) לתקנות המתקנות, במקום "ששנת ייצורו 2003" יבוא
תקנה

"ששנת ייצורו 2005".
38

אנחנו החלנו פה דרישה רטרואקטיבית בגלל אורך הזמן של תיקון התקינה.

שלא תבקשו שוב עד 2008.

להיפך. הוועדה אישרה להחיל משהו אחורנית, שבסוף 2004 יחול משהו על רכב משנת ייצור 2003. אנחנו רוצים להזיז זאת קדימה ל- 2005.

זה כבר לא רלוונטי, מזמינים רכבים 2006.

אבל התקנה הזאת כבר חיה.

האם רכב חדש שמגיע היום כבר עונה להגדרת התקנות הללו?

כן.

הבדיחה העצובה היא שהרכב הישן עד שנת 2001 מורשה להוביל חומרים מסוכנים במשקל כללי של 63 טון; רכב חדש מוגבל ל- 41 טון.

אתם רציתם את זה.

אבל לא בחומרים מסוכנים.

תיקון
7.
בתקנה 39 לתקנות המתקנות, בתקנה 347א(ד) לתקנות העיקריות, תקנה

במקום "ששנת ייצורו 2003" יבוא "ששנת ייצורו 2005".
39




זה אותו דבר לגבי פנסי ערפל – מה שאמרנו קודם לגבי מכווני כיוון.

תקנה 7 מאושרת.

תיקון
8.
בתקנה 42 לתקנות המתקנות, בתקנה 355(ג2) לתקנות העיקריות, תקנה

המילים "מסוג כאמור בתקנת משנה (ג1)" – יימחקו.
42

מדובר על משענות ראש. המילים האלה מיותרות כי התקנה מפנה לתקן, והתקן אומר כבר על איזה סוגי רכב זה יחול.

תקנה 8 מאושרת.

התקנה הבאה – 55 – היא תקנת התחילה. הסברתי בפתיח שחלו כאן שיבושים.

תיקון
9.
בתקנה 55 לתקנות המתקנות -
תקנה
55

(1)
בתקנת משנה (א), במקום "למעט תקנות 32 ו-34" יבוא
"למעט התקנות המפורטות בתקנות משנה (ב) עד (ה)";


תקנת משנה (א) הקיימת אומרת: תחילתן של תקנות אלה, למעט כך וכך, שנתיים מיום פרסומן. אני רוצה למעט הרבה יותר מאשר מה שקיים שם.

כלומר, זה דוחה את התחילה?

לא. להיפך, זה מקדים. זה נחלק פה לפי סעיפים, עניינית.


תקנת משנה (ב) של תקנה 55 זה התקנות שייכנסו לתוקף 30 יום מיום הפרסום. אלה תקנות שכבר נכנסו לתוקף בפברואר. תקנת משנה (ג) מתייחסת למה שייכנס לתוקף ב-9 באוקטובר הקרוב.

(3) בתקנת משנה (ג), במקום "תקנה 34" יבוא "תקנות 34, 35 ו-57".
תקנה 34 זה מה שאושר כבר אז; תקנה 35 זה מה שהקראתי פה היום לגבי חומרים מסוכנים; תקנה 57 זה הוראת המעבר לגבי המידות והמשקלות, שחייבת להיכנס לתוקף יחד עם המידות והמשקלות.

(3) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:
"(ד)
תחילתן של תקנות 5, 9, 33, 37 עד 40, 42 43, 45 ו-54 - ביום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3) (תיקון), התשס"ה-2005 (להלן – התקנות המתקנות);

ברגע שהתיקון הזה, שאנחנו עובדים עליו כרגע, מתפרסם – תיכנס לתוקף רשימת

התקנות שהוזכרה פה בתוך התחילה האירופאית, זאת אומרת שלא יחכו ל-2007 אלא מייד כשזה יתפרסם.

תקנות באיזה עניינים?

תקנות שמתייחסות למפרטי רכב ולתקינה, שלמעשה רצינו אותן מיידית. רצינו אותן כבר

אז, אבל זה התפספס במועדי התחילה. זה לא מטיל חובות על הציבור.

חלק מהדברים כבר נמצאים ברכב.

שאלה היא איזה שינוי זה עושה ביחס לציבור אם התקנות האלה נכנסות לתוקף מייד עם פרסומן.

זה לא משפיע על הציבור. חוה בזמנו בדקה את הנושא גם איתנו, וזה לא משפיע. לדוגמה, הנושא של פנס ערפל – ממילא הרכב הגיע עם זה, אז למה לא נדרוש את זה.

זה מתייחס לדברים כמו החלפת האזכורים של 4,000 ו- 3,500, ומחיקת המילים: אופניים רכב צידי מאחת התקנות.

(ה)
תחילתן של תקנות 1(3), 2 עד 4, 6, 7, 27, 36 ו-50 - 30 ימים מיום תחילתן של התקנות המתקנות;".

אלה ענייני תקינה בעיקר.

האם יש למישהו בעיה עם התחולות הללו? אולי יש משאיות שלא הותקנו בהן כל מיני אביזרים. האם זה בסדר? גבי, אתה לוקח על עצמך אחריות כבדה.

אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה שנים אני מלווה את התקנות האלה?

מבחינתי, אתה איש מקצוע מהשטח.

להשכלה כללית – בשנת 77 הממשלה הקימה ועדת מנכ"לים, אמרו: נלך על תקינה אירופאית גורפת, בלי לדעת שיש את צה"ל ושאנחנו במזרח התיכון. רצו להיות אירופה. אמרתי: אירופה בעזה לא הולך.

תקנה 9 מאושרת.

תיקון תקנה 57 – הוראות המעבר לרכב.

תיקון
10.
בתקנה 57(ב) לתקנות המתקנות –

תקנה
57
(1)
אחרי "כנוסחה בתקנה 34 לתקנות אלה" יבוא "למעט רכב
מורכב המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג ונתמך בעל 3 סרנים שאורכם הכולל לא יעלה על 17.50 מטרים";
(2)

"או אורך אחר
שאושר ערב תחילתן של תקנות אלה, שאינו עולה על האורך הכולל
המותר לפי תקנות אלה."

אני מבקשת מאנשי המקצוע להסביר במה מדובר.

במסגרת התקנות המתקנות הקודמות דיברנו על תומך 4 סרנים פלוס נתמך עם מנוף – יש

לתומך מנוף. בגלל הנתונים הטכניים של המנוף, הוא מחויב בתומך עם 4 סרנים, ואז אמרנו

שהאורך יהיה יותר ארוך מאשר בכלי הרכב הרגילים. אם לרכב הרגיל איפשרנו רכב מורכב 16.5

מטר, פה נתנו 17.5 מטר – בגלל המנוף והמבנה הטכני.


פנו אלינו מועצת המובילים בטענה שהיא אכן צודקת, ואמרו: לגבי רכב חדש- מצוין, אבל

יש לנו כלי רכב ישנים כאלה שנוסעים בכבישי הארץ שגם מגיעים ל- 17.5 מטר.

בעצם איפשרנו בתוך התקנה, במסגרת תקופת המעבר הזאת, שיהיה פתרון לאותם כלי

רכב ישנים שגם כן יהיו 17.5 מטר. זה לא יהיה רק לגבי כלי רכב חדש שנרשם לפי התקנות החדשות, אלא גם רכב ישן עם אותו מבנה.

יש בעיה עם המשטרה.

התיקון שנמצא כאן לגבי משרד התחבורה עושה תיקון חלקי לחלוטין, כי אם לא מתקנים

את תקנה 313 בתיקון מס' 3 ולא קובעים מפורשות שהבסיס החוקי יהיה שם, לא תוכל להחיל

שום הוראות מעבר בתקנה 57.


הנוסח שצריך להיות זה אותו נוסח שקיים כרגע בתיקון מס' 3 בתקנה 313, לגבי תומך 4

סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, יש לו אורך ויש לו תנאים.


אני מציעה לקחת את אותו נוסח, להכניס אותו ל- 313 הישן, ואז גם אפשר להחיל אותו

בהוראת מעבר בתקנה 57.

מקובל.

הנוסח לא קיים פה בהצעה לתיקון.

זה עלה אחרי שהגשנו. אנחנו מציעים שבנוסף לכך שהוועדה תאשר את התיקון לתקנה

57, תהיה השלמה. זו הוראת מעבר לרכב ישן, אבל למעשה החדש חסר.

ההשלמה בסדר.

אם תציעו את הנוסח - היושב-ראש יהיה מוכן כבר עכשיו לאשר זאת ולא תידרשו לבוא

שוב, כמובן אם זה מקובל על כולם.

זה יהיה תיקון לתקנה 34 לתקנות המתקנות.

האם תהיה פסקה (3)?

לא. זה במקום אחר צריך לבוא. זה צריך לבוא בתקנה 4 למעשה.

תסמיכו אותם לגבי העבודה הטכנית, העיקר שהעיקרון מקובל.

יש לנו פסקאות (1) ו-(2). צריך להוסיף פסקה (3) שתאמר שבתקנה313(א)(3)(ד) לתקנות העיקריות, אחרי פרט (2) יבוא: (3) כשהתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17.7 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.5 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים בנתמך ואז האורך יהיה 17.5 מטר.

זה מצוין, זה פותר את הבעיה, אבל שוב אני נכנס לחריג האמריקני. האמריקני חורג מזה.

בפרק הזמן שביקשתי תשובות, תמציאו תשובה גם לזה.

רציתי לשאול מה הכוונה כשנאמר: אורך אחר שאושר ערב תחילתן... - אושר על-ידי מי?

רשות הרישוי מאשרת לעתים אורכים חריגים כבר כיום, לפני שהתקנות האלה מתחילות.

האם ניתן היתר?

כן, לרכב ספציפי ניתן אישור על-ידה, ואנחנו רוצים שלא יהיו אישורים כאלה כי התקנות לא התאימו לצרכים. עד עכשיו זה עבד במסלול של חריגים, מתוקף הסמכות של תקנה 269. כעת אנחנו לא רוצים לבטל את ההיתרים האלה.

ברור. האם הכוונה היא אורך אחר שאושר לפי תקנה 269?

כן.

השאלה מי אישר.

רשות הרישוי.

כלומר, הכוונה היא אורך אחר שאישרה רשות הרישוי לפי תקנה 269. אם אפשר להוסיף את זה כדי שיהיה ברור.

סעיף 10 אושר.

הערה נוספת. בסעיף 57(ב), תיקון תקנה 57, הנוסח צריך להיות אותו נוסח כפי שקראנו עכשיו, זאת אומרת הנוסח מתייחס גם ל- 313 וגם ל- 57. החלה רטרואקטיבית צריכה להיות באותו תוכן כמו הוראות החוק החדשות.

תדברו ביניכם, תגיעו להסכמות, אני יוצא לכמה דקות.

- - -

היא תשלח לנו בסוף את כל הנוסח, ואז תבדקו.


(היו"ר אמנון כהן חוזר לישיבת הוועדה)

האם הגעתם להבנות? את סעיף 10 אישרנו, כולל התוספות?

אין תוספות לסעיף 10. המשטרה השתכנעה.

הערה לסדר. היום אני פרוס בכמה בתי-משפט בארץ. לא מדובר על נהגים שלי, אלא נהגים שפונים אלי, שלא עשו שום עוול בכפם והם עומדים לדין. הם נסעו על-פי חוק, אבל אנחנו רואים מה קרה עם התקנות.


אני מבקש מגברת חוה ראובני מסמך, בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה היום, שאכן מכשירים את כל הציוד.

אני אוציא מכתב לראש מחלקת תנועה.

עורכת-דין ראובני, בבקשה תעבירי עותק גם לוועדת הכלכלה.

בתקנה 11 צריך להיות כתוב התשס"ו במקום התש"ו.

הוראת 11.
בתקופה שמיום ו' בתשרי התש"ו (9 באוקטובר 2005) ועד יום כ"ב

שעה

בטבת התשנ"ח (31 בדצמבר 2007), יראו כאילו בתקנה 34 לתקנות
המתקנות, בתקנה 314 לתקנות העיקריות –

(1)
בתקנת משנה (א)(1) -
(1) בפסקת משנה (א), אחרי "2 סרנים" יבוא "למעט אוטובוס" ;
(2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
"(א1)
אוטובוס בעל 2 סרנים

19,000";


כאן צריכה לבוא פסקה (2) במקום פסקה (4).
(4) בתקנת משנה (ב) –

(1) בפסקה (2), אחרי "סרן בודד מניע" יבוא "למעט אוטובוס";
(2) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א)
סרן בודד מניע לאוטובוס

13,000".


זוהי הוראת מעבר של שינוי במשקלים לאוטובוסים, בהדרגה, כדי שתיכנס ההפחתה של המשקלים רק בסוף דצמבר 2007.

שמואל בן ארי, המהנדס הראשי של אגד. כשמדובר על אוטובוס, כל זמן שאלה אוטובוסים עירוניים - ויש גם את "דן" שאצלם מרבית האוטובוסים הם עירוניים - למעשה אין בעיה לעמוד בתקנות האירופיות.


אוטובוס בין-עירוני זאת המצאה ישראלית,שהיא חיה וקיימת. יש אוטובוסים בין-עירוניים גם באנגליה, גם בגרמניה, אבל שם אין נוסעים בעמידה.


המשמעות למעשה של הפעלת התקנה הזאת של הורדת המשקל ל- 18 טון - היום, לפי התכנון הנוכחי של אוטובוסים, ואוטובוסים מתוכננים היום במיטב שכלולי הטכניקה האפשריים, גם למניעת קריסה בגלגול, בהתנגשות, כדי להעניק את הבטיחות המקסימלית - כאשר אוטובוס בין-עירוני מתוכנן לעמוד בכך, אי-אפשר למעשה להוביל נוסעים בעמידה, או כמעט שאי-אפשר להוביל נוסעים בעמידה אם התקנה הזאת תיכנס לתוקף.


לאגד יש 1,700 אוטובוסים בין-עירוניים. למשרד התחבורה יש שתי זרועות. זרוע אחת היא המפקח על התעבורה, שהוציא תקנה משנות החמישים: אדם שעומד בתחנה, חייבים לאסוף אותו. הוא לא עוסק כלל עם כמות הנוסעים. זרוע נוספת זה אגף הרכב - שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא - שם אומרים: האוטובוס צריך לענות למפרט מסוים, בין היתר המשקל הכולל.


המשמעות של ירידה ל- 18 טון באוטובוס בין-עירוני היא אדם עד שניים בעמידה, כאשר היום מותר 14-15 איש בעמידה, לפי המשקלות הנוכחיים.


יתרה מכך. האוטובוסים מיוצרים בארץ על-ידי "מרכבים". יש יבוא של אוטובוסים מוגמרים מאירופה , שם הם מאושרים כאוטובוס תיירותי ללא נוסעים בעמידה, 18 טון. השלדה מאושרת ל-19 טון.


אנחנו לא דורשים חריג על יצרן השלדה. הברקסים, החוזק, הכל בנוי נכון ל- 19 טון, אבל כאשר מביאים אוטובוס משם, כשלוקחים אותו כאוטובוס בין-עירוני, המרכב גם כן מתקרב ל-19 טון.

מה אדוני מציע?

עלה כאן רעיון לדחות את זה בשנתיים, ועד אז נשב ונראה אם אפשר להוריד את המשקל. זו דעתי כמהנדס רכב.

זה נדחה בשנתיים.

הרעיון הוא לדחות בשנתיים, אבל כמהנדס רכב אני חושב שאי-אפשר יהיה להוריד משמעותית את משקל האוטובוס מעבר למאות קילוגרם בודדים, מבלי לפגוע בבטיחות.


מצד שני יש אפשרות של צורה אדמיניסטרטיבית. אם היום אנחנו מחשבים שכל קוב מטען הוא 100 קילוגרם בתא המטען, ולפי הנפח אנחנו מחשבים, אז אולי נחשב לפי 50 קילוגרם, אולי לא נחשב אותו כלל.


אני מבקש להסביר נקודה נוספת. באוטובוס בין-עירוני, קווי אקספרס נוסעים רק בישיבה, שם אין בעיה. זה מתבטא בקווי מאסף שבהם עולים נוסעים ויורדים נוסעים. יכול להיות פיק בלבד שהגענו ל-19 טון. אנחנו מגיעים ל-19 טון בצורה מחושבת. משקל אדם הוא 68-70 קילוגרם, אבל יש גם נשים ויש ילדים.


אני מציע להשאיר 19 טון, כמו במדינת ישראל. זהו אוטובוס ייחודי למדינת ישראל. אם אפשר לעשות את זה - עשיתם מצווה, אחרת בכל אירוע גדול שבו צריך להעמיד 300-400 אוטובוסים לרשות הרבנים ביד אליהו למשל, יהיה צורך להביא עוד 100 אוטובוסים.

קיימת בעיה נוספת, ואני מחזק את דברי קודמי. בארבע השנים האחרונות נדרשנו למגן את הרכבים - בגלל הדרישות הביטחוניות, בגלל שאנחנו נוסעים בשטחים.


בגלל המיגון, המשקל הרבה יותר כבד, ולכן אנחנו כבר בבעיה. במקום לקחת 20 חיילים, נסענו עם 4 חיילים. זה בא על חשבון דברים רבים.

אתחיל מהסוף. בהתייחס לנושא שהעלה גבי בן הרוש באשר לאוטובוס ממוגן - מכיוון שאצלנו זה חריג מהתחלה, הוא יקבל את ה-19 טון גם בעוד שנתיים וגם בעוד שלוש שנים.


לגבי אוטובוס רגיל, צריך לדעת שהבסיס לתקנות החדשות זה קודם כל החלטת ממשלה שאנחנו צריכים להיות צמודים לאירופה - לא במאה אחוז אבל עד כמה שניתן. דוח מבקר המדינה דרש מאתנו להתאים את העומסים על הסרנים כמו באירופה.


גם באירופה אוטובוסים נוסעים לפי התקינה האירופאית מבחינת המשקלות, פרט לשתיים או לשלוש מדינות, וכיוון שמדובר בדברים ייחודיים לנו וישנם שני מפעלי ייצור בארץ, אנחנו באנו איתם במגע, התקיים דיון עם הקואופרטיבים ועם אותם מפעלים, ומתברר שבין המפעלים קיימות מחלוקות.


סיכום הדיון - הגענו להחלטה עם אותם מפעלים שבתקופה של השנתיים האלה אנחנו נבחן את הנושא גם איתם, ובמידה שנמצא לנכון שעוד שנתיים זה יהיה בלתי אפשרי, נחזור לוועדה.

הוא ביקש שנתיים.

הוא קיבל שנתיים.

שנתיים קיבלנו. אני מציע לחשוב.

הוא מבקש שזה יהיה קבוע.

נציג משרד התחבורה - שהוא איש טכני - טוען שהוא היה איתכם בדין ודברים, והסיכומים כרגע הם לשנתיים.

אולי מר פלור יכול להבהיר לגבי המפעלים שמייצרים בארץ אוטובוסים, משום שהם לא הוזמנו לדיון של הוועדה.

הם היו שותפים לדיונים. זה בסיכום איתם, יש בידי את סיכום הדיון ואני יכול להמציא לכם אותו, שמבחינתם בתקופה הזאת של שנתיים זה בסדר.


אנחנו נבחן. במידה שנמצא לנכון שתהיה בעיה - נחזור לוועדה.

שנתיים קיבלת. לגבי ההמשך - לפי הצורך, עניינית.

אני מבקש שיהיה כתוב שבמידת הצורך, אם לא הגענו לפתרון טכני - נאריך את זה לתקופה נוספת.

זה יחזור לוועדה. אנחנו מסכמים שאם תוך שנתיים לא הגעתם לפתרון - זה יבוא שוב לדיון בוועדה.


אנחנו מאשרים את תקנה 11 - הוראת שעה.


אישרנו את כל התקנות. תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00.