הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – פיטורי אשה הרה על ידי חברת כח אדם)

4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
08/08/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 484
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ג' אב, התשס"ה (08.08.2005) בשעה 09:00

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – פיטורי אשה הרה על ידי חברת כח אדם), התשס"ג – 2003, של חה"כ חיים כץ (פ/613)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

איה דביר – מתמחה, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד דבי אליעזר – משרד התעשיה המסחר והתעסוקה
הילה מנור – מתמחה, משרד הבריאות
עו"ד מאירה בסוק - נעמ"ת
דנה דותן – כלכלנית, שירותי בריאות כללית
חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים
עו"ד לאה דולברג – ויצ"ו
תמירה דויטש-קאופמן – ויצ"ו

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

אתי אפלבוים


הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – פיטורי אשה הרה על ידי חברת כח אדם), התשס"ג – 2003, של חה"כ חיים כץ (פ/613)

בוקר טוב. אנו דנים היום בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון – פיטורי אשה הרה על ידי חברת כח אדם), התשס"ג-2003, בהכנה לקריאה שניה. מטרת החוק היא לא לאפשר לחברות כוח אדם לפטר נשים בתקופת הריונן, כמו אצל מעסיק רגיל, אלא אם יהיה היתר מיוחד משר התעשיה המסחר והתעסוקה.

ההתנייה של הצעת החוק הזאת היתה, תאום עם משרד התמ"ת, אבל הם לא רוצים, הם עסוקים, אין להם זמן, אז בואו נשמע מה יש להם להגיד.

אדוני צודק, מדובר בהצעת חוק חשובה ואנחנו רואים חשיבות בהטלת אחריות על המעסיק בפועל. יחד עם זאת, אני חייבת לומר שטיוטת החוק "עבודת נשים", שהוצאה ממשרד התמ"ת, הוגשה כבר לממשלה והונחה על שולחן הממשלה לפני כחודש. עכשיו זה בשלב של הטיוטה ואני מניחה שבשבועות הראשונים שאחרי הפגרה זה יובא.

אחרי הפגרה זה הרבה זמן. אני לא יודע אם תהיה כנסת ואנחנו לא לוקחים צ'אנס.

אבל זה כבר לא בידי משרד התמ"ת מאחר וכבר הגשנו לממשלה. אנחנו רוצים לעשות צדק עם הצעת החוק של אדוני ואנחנו מטפלים בנושא בצורה מערכתית: מעבר לכך שאנחנו מטילים אחריות על המעסיק בפועל, אנחנו גם קובעים סמכויות למפקחי עבודה בעניין הזה. נכון להיום הם לא יכולים לבוא למעסיק בפועל ולבקש ממנו מסמכים מסויימים וכאן מוסיפים את הסמכויות האלה.

מעבר לכך, וזה הכי חשוב, כדי שההוראה לגבי המעסיק בפועל תהיה מעשית, אנחנו גם מטילים עליו עונש בפועל. העונשים שבתסקיר החוק, הם עונשים גבוהים יותר מאלה שקבועים היום בחוק, הן לגבי מעביד והן לגבי המעסיק בפועל. העונש שאנחנו מטילים על המעסיק בפועל הוא פועל יוצא מהעונש שאנחנו מטילים על המעבידים.

נכון להיום, העונש המירבי שאפשר להטיל על מעביד שעובר על החוק הוא 12,800 שקלים, לפי 61(א)(1) לחוק העונשין. לפי התסקיר שלנו, שהובא כבר לטיוטה, הקנס יהיה 134,000 שקלים, ועל המעסיק בפועל 67,000 שקלים. אנחנו לא יכולים לעשות מהלך כזה בלי כל תסקיר החוק, מאחר וזה צריך להיות פועל יוצא מהעונשים הקבועים היום בחוק.

אנחנו חושבים שכדאי להמתין לטיוטת החוק, מה עוד שכבר התקדמנו ואנחנו לא בשלב של התסקיר. נכון שזה לקח זמן, אבל זה בגלל שהיינו צריכים להתייעץ עם כל הגורמים שעוסקים בשוק העבודה.

זאת עמדתנו נכון להיום. אנחנו בהחלט חושבים שיש להמתין להצעת החוק הממשלתית.

אנחנו לא מתנגדים.

אנחנו מסכימים עם עמדת התמ"ת.

שאלה למשרד התמ"ת בעניין חלוקת הסמכויות או חלוקת האחריות בין המעסיק בפועל לבין קבלן כוח האדם: איך אתם רואים את העניין הזה?

ניקח מעסיק בפועל שמעסיק אישה ואחרי שנה והוא מחליט שהוא לא צריך יותר את שירותיה של האישה הספציפית הזאת או בכלל של נשים. לגבי מעסיק רגיל, כשהוא מפטר שר התמ"ת בודק. כאן יש לנו שני שלבים, יש לנו את המעסיק בפועל, שאומר שהוא כבר לא צריך את שירותי האישה, אבל יש לנו עדיין עוד מעביד, המעביד העיקרי, קבלן כוח האדם, שיכול להעסיק אותה בעבודה אחרת.

אז כאשר אישה מפוטרת ואין אישור של שר התמ"ת והאחריות כולה היא על המעסיק, בהנחה שגם המעסיקים בפועל יוכלו לפנות לשר התמ"ת לקבל היתרים, איך אתם רואים את החלוקה ביניהם?

את המודל הקיים אימצנו מחוק חיילים משוחררים. הוא מטיל אחריות על המעסיק בפועל, לא בקשר לפיטורין עצמם אלא בכך שהוא גורם לפיטורי העובדת. כך שאם הוא לא הגורם לפיטורים אז לא נטיל עליו אחריות. אבל הוא צריך להוכיח זאת מכיוון שאנחנו מדברים על חזקה.

אנחנו קובעים סעיף שגם המעסיק בפועל וגם הקבלן יכולים לפנות ביחד לשר התמ"ת ולקבל היתר לפטר עובדת בהריון. במידה ולא ניתן ההיתר המבוקש, אז על המעסיק בפועל להמשיך להעסיק את העובדת.

תני דוגמא שבה המעסיק בפועל לא חייב להמשיך להעסיק אותה והקבלן כן חייב להעסיק אותה.

נכון להיום, הרבה קבלני כוח אדם פונים לממונה על עבודת נשים וטוענים שהפיטורים לא קשורים להריון, אלא המעסיק בפועל לא רוצה להעסיק אותה יותר. המשרד בודק אפשרויות נוספות אצל הקבלן להעסיק את העובדת. כשרואים שהקבלן לא רוצה להעסיק את העובדת מכיוון שיש התחייבויות לשנה וכדומה, אז היא לא נותנים היתר, עושים בדיקה. הבדיקה, נכון להיום, היא בקשר לקבלן עצמו, מכיוון שאין סמכות להגיע למעסיק בפועל. לכן זה מאוד חשוב שיינתנו סמכויות מפקח בעניין הזה.

מה קורה כאשר קבלן לא עובר מכרז, זה קורה בעיקר במשרדי ממשלה, וכשמסתיימת עבודתו של הקבלן יש אצלו נשים בהריון? זה קרה הרבה פעמים עם קלדניות בבתי המשפט שהקבלן אמר שאין לו עבודה בשבילן ואז הן מפוטרות. מה עושים?

זה מקרה דומה למקרה הקודם שהסברתי וזה קורה בקשר לכל חוזה לתקופה קצובה. נכון להיום, החוק קובע שחוזה לתקופה קצובה שמסתיים - כמוהו כפיטורים. גם כשמדובר בספקי שירות ולא בקבלני כוח אדם, וגם כשמדברים על עמותות שמעסיקות בחוזה לתקופה קצובה. אנחנו בודקים את האפשרויות של אותן עמותות ואותם קבלנים לתת לעובדת עבודה במקום אחר, בהתחשב במספר העובדים שיש לאותו קבלן, ולמקומות הפנויים שיש לו.

למה זה לא כמו מה שקרה באוניברסיטת תל אביב ששם היו חוזים לתקופה קצובה ופיטרו שם מרצות שהיו בהריון. הנושא של חוזה לתקופה קצובה של נשים בהריון, לא תופס במקרה זה.

הכלל הוא שלא ניתן לפטר את העובדת אלא אם כן השר שוקל את שיקוליו ורואה שאין ברירה אלא לפטר את אותה עובדת, כשאין מקומות עבודה פנויים. במקרים מסויימים אין ברירה אלא להיעתר לבקשה.

החוזה לתקופה קצובה מייתר את מה שאת אומרת.

זה לא נכון. מכיוון שאנחנו קובעים ככלל שזה כמו פיטורים, ואז אם פונים לממונה על עבודת נשים והוא רואה שאין ברירה אלא לפטר את אותה עובדת, הוא ייעתר לבקשה. אבל קודם כל הוא ישקול האם יש מקום לשים את העובדת במקום אחר.

לסכם את העניין: מאחר והחוק הזה עבר בינואר 2004 ומשרד התמ"ת היה עסוק. אנחנו ניתן למשרד התמ"ת הזדמנות נוספת ונקבע ועדה ל-22.9.2005. אנחנו מבקשים שתעבירו את הנוסח לתאום פה. אנחנו נשאיר לכם את כל הנושא של הקנסות וסמכויות המפקח. ב-22.9 ב-9:00 יהיה דיון בנושא, ואנחנו מתכוונים לקדם את הנושא.
הישיבה ננעלה בשעה 09:15