חוק שיפוט בענייני התרת נישואין

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27.07.05

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 558
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
מיום רביעי, כ' בתמוז, התשס"ה (27 ביולי, 2005) בשעה 17:00

חוק שיפוט בענייני התרת נישואין
(מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית)(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
רשף חן
אליעזר כהן
יצחק לוי
יולי תמיר

פרץ סגל
אברהם שיינפלד – דיין בבית הדין הרבני

סיגל קוגוט
תמי סלע

דורית ואג

לאה קיקיון















חוק שיפוט בענייני התרת נישואין
(מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית)(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית)(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005.

בסעיף 1 יש שינוי?

בתוך הסעיף – בעמוד 1 אין שינוי. עמוד 2 – אין שינוי.

נלך לפי סעיפים – סעיף קטן (2) – אין שינוי.

עכשיו יש את הסעיפים החדשים – בסעיף 3, לבקשת הרב שיינפלד – עשינו את אותו רעיון בצורה קצת שונה. היה כתוב בנוסח הקודם: "לפחות אחד מבני הזוג הוא יהודי" וכתבנו: "...ואחד מבני הזוג הוא יהודי", ואחרי הסוגריים כתבנו: "או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות". הרעיון היה – בני דתות מוכרות שונות, אבל כשכתבנו לפחות אחד היה מי שהבין שאולי זה גם יחול על שני יהודים, שני מוסלמים, על אף שסעיף 1 לחוק אומר שהוא לא יחול על שני יהודים, שני מוסלמים, שני נוצרים. אבל ליתר ביטחון – הבהרנו.

אבל זו רק הבהרה.

רק הבהרה.

אז בכל אופן אני אקרא: "3(א) הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור... או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, על מנת שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה)."

זה השינוי. ביתר – אין שינוי, זה כמו הנוסח שהונח. בין הגרסאות שהיו נותרה הגרסה שלא מוסיפה שום דבר, גרסה א'. היא זו שמופיעה.

 
 
עכשיו אנחנו עוברים לתיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים. השינוי הוא בעמוד 7 – ראשית, שינינו את כותרת השוליים. מחקנו שם את המילים "כדין תורה", וגם מסעיף 4 א(א) מחקנו "בתביעה לגירושין כדין תורה". הרעיון הוא שברישה לא יהיה "כדין תורה" כי בפסק הדין, הגט יהיה תקף כלפי כולי עלמא, למעט הנסיבות הכתובות עכשיו בסעיף (ב), שזה השינוי.

אני יודע את הפרינציפ, שהרחבנו את הזיקה , אבל אני לא יודע בדיוק לאיזה מקרים הרחבנו.

הגענו ל- (ב) – "(ב) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א):
(1) לא היה בכך כדי למנוע מבית מפשט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג;
(2) הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים. "

זה מבהיר שלגט שלו אין לו נפקות? לא ברור לי שזה מבהיר את זה. אם הוא לא ידון בגירושין אזרחיים, הוא ימשיך לדון - -

הוא גם לא יכריע.

להמשיך ולתת גט הוא יוכל.

נכון.

היתה נוסחה יותר מובהקת, אבל - -

ברור שהיה משהו יותר ברור, אבל עדיין זה מספיק ברור.

יש פשרה, ויש פשרה שהיא לא להחליט.

לא, לא.

אני אגיד לך מה ההבדל: בגדול, יש מצב שבו אתה אומר למישהו: אסור לך לקחת, כי אז תהיה גנב, ויש מצב שאומרים: אסור לך לקחת. כלומר, יש כל מיני ביטויים. הביטוי כאן לא רוצה לפגוע במעמדו ובכבודו של בית הדין הרבני, למרות שכתוב כאן במפורש, ולא ליצור מצב של אפליה בין התרת הדין הדתי והדין האזרחי, למרות שהוא עושה את זה בלי להגיד את זה.זו היתה הבעיה שלנו בניסוח. היינו צריכים לעשות את זה בלי לפגוע בעיקרון שאין - -

הבעיה היחידה היא שאחר כך בית המשפט שבא לפרש - -

אל תדאג, בתי הדין בישראל לא נוטים חסד בפרשנות שלהם דווקא לצד של בתי הדין הרבניים. אני עוד לא ראיתי שבאו החוגים הליברליים בישראל והתקוממו מול שערי בתי המשפט שהם נותנים עודף סמכויות לבתי הדין הרבניים. ההפך – אני רואה.

מה החשש שלי? - החשש שלי הוא שהוא לא ידון ולא יכריע בגירושין האזרחיים. הוא ימשיך לדון ולהכריע - -

הוא לא ידון כי הוא לא מוסמך לדון.

ועדיין לא ענינו לשאלה האם לגט הזה יש נפקות או אין לו - - הגירושין.

אם כתוב "לא מוסמך להכריע.." - - אפשר יהיה לטעון את זה, אבל זו טענה שתידחה.

סליחה, יש לי שאלה אליך: רצית להיות שופט, ואתה שופט בבית המשפט המחוזי ומבקשים ממך פסק דין הצהרתי שלפיו, מה שעשה בית המשפט הוא עשה כשהוא לא מוסמך ולכן זה לא תקף. תיתן צו או לא?

אני לא בטוח. אנחנו באנו לכאן ואמרנו שאפשר יהיה לנקוט בהליך של גירושין אזרחים. אז כבר הגדרנו מה זה "גירושין אזרחיים", ומשתמשים כל הזמן בביטוי "התרת נישואין".

לא. בחוק הזה אנחנו משתמשים ב "גירושין".

אנחנו לא אומרים פה בשום מקום שהוא לא יהיה מוסמך להתיר את הנישואין - -

כי אז לא היתה הסכמה. הנוסח הזה הוא אותה גברת בשינוי אדרת. נכון שמבחינה אנליטית – מה שאתה אומר זה יותר מדויק.

אני מסיר את דעתי מפני דעתי. אם את אומרת שמה שאנחנו אומרים פה הוא ברור מספיק – זה מקובל עלי.

לדעתי זה מספיק ברור, אם כי מה שאתה אומר זה מה שהיה מלכתחילה. אבל בדיעבד זה נוסח מספיק ברור.
 
אלה הם השינויים. ההסתייגויות נותרו בעינן, חוץ משרת המשפטים שוויתרה על ההסתייגות שלה. לחברת הכנסת יולי תמיר יש – הסתייגות דיבור. לחבר הכנסת רשף חן יש הסתייגויות מהותיות.  לחבר הכנסת משה גפני יש הסתייגות – הוא רוצה לדבר אחרון מבין המסתייגים. גם לחבר הכנסת יצחק לוי הסתייגות דיבור - ראשון.

מי בעד העברת החוק, עם ההסתייגויות, לקריאה שניה ושלישית? אני מודה לכם, החוק אושר פה אחד. הישיבה נעולה.

 
 
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 17:20