תקנות התעבורה (תיקון) התשס"ה – 2004 בדבר, בין הייתר, מכונה ניידת, רכב...

2
ועדת הכלכלה
8.8.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 484
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' אב התשס"ה, (8 באוגוסט 2005), שעה 14:00

1. תקנות התעבורה (תיקון) התשס"ה – 2004 בדבר, בין הייתר, מכונה ניידת, רכב
ישן, אספנות ולימוד נהיגה, רישיון סחר, גרירת רכב והאגרה, חגורות בטיחות,
צמיגים, טכוגרף, הדלקת אורות במנהרה, ותק בנהיגה, רשיון לתושבי חוץ, מס'
נוסעים במונת וקווי שירות, זיהום אויר.
2. תקנות התעבורה (תיקון) התשס"ה – 2004 בדבר תצוגות הנראות לנהג, פניית
פרסה, הסעת ילדים, בדיקות רפואיות וכן דווח קצין בטיחות לרופא מוסמך, היתר להוראת נהיגה, בדיקת חורף לרכב מסחרי חדש, בדיקות חורף ומכוון לאוטובוסים.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
עבד אלמאלכ דהאמשה
דוד טל
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ

שוקי שדה - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
עו"ד חוה ראובני - לשכה משפטית, משרד התחבורה
עו"ד שרית זוכוביצקי - לשכה משפטית, משרד התחבורה
שמעון אברהם - ראש תחום בכיר שירותי תחזוקה, משרד התחבורה
חנניה אפנג'ר - מנהל משרד הרישוי מחוז תל אביב והמרכז, משרד התחבורה
שולמית שמעון - ראש חוליית תעבורה המשרד לביטחון פנים אגף התנועה
עו"ד יעל נבון - עוזרת היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים
אבי מושל - ממונה זיהום אויר, המשרד לאיכות הסביבה
שולי נזר - ראש אגף איכות אויר, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רחל אדם - הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
בני שטרום - חבר בחטיבת הצמיגים, קו –גול, איגוד לשכות המסחר
ליבנת קיזנר - מנהלת תחום ענפי-איגוד יבואני רכב דו גלגלי, איגוד לשכות
המסחר
אורי דיגמי - יו"ר איגוד סחר רכב, איגוד לשכות המסחר
עוז חיים - מנהל אגף חטיבת איגוד לשכות המסחר
און דיגמי - ביי אנד דרייב, איגוד לשכות המסחר
אבי גלנצר - יו"ר איגוד מכוני הרישוי
אריה טרנר - מנהל טכני, איגוד מכוני הרישוי
חיים מלאך - מנכ"ל איגוד המוסכים
יוסף נעים - יו"ר ענף צמיגים, איגוד המוסכים
ראובן בוסיס - יו"ר ועד ענף צמיגים, איגוד המוסכים
יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
עמי עברון - חבר הנהלה, איגוד יבואני הרכב
נחום קדמיאל - יו"ר מועדון הרכב הקלאסי והאספנות, מועדון החמש
זלמן לוין - חבר הנהלה, מועדון הרכב הקלאסי והאספנות, מועדון החמש

שמרית שקד

לאה ורון

רותי וייס





1. תקנות התעבורה (תיקון) התשס"ה – 2004 בדבר, בין הייתר, מכונה ניידת, רכב
ישן, אספנות ולימוד נהיגה, רישיון סחר, גרירת רכב והאגרה, חגורות בטיחות,
צמיגים, טכוגרף, הדלקת אורות במנהרה, ותק בנהיגה, רשיון לתושבי חוץ, מס'
נוסעים במונת וקווי שירות, זיהום אויר.
2. תקנות התעבורה (תיקון) התשס"ה – 2004 בדבר תצוגות הנראות לנהג, פניית
פרסה, הסעת ילדים, בדיקות רפואיות וכן דווח קצין בטיחות לרופא מוסמך, היתר
להוראת נהיגה, בדיקת חורף לרכב מסחרי חדש, בדיקות חורף ומכוון לאוטובוסים

אני פותח את הדיון. אני רוצה להתחיל את נושא התקנות, הוועדה דנה בנושא התקנות ובאחת התקנות שאושרו הגיש חבר הכנסת דהאמשה בקשה לדיון חוזר, ולכן, לפני שאני נכנס להמשך הדיון בתקנות אנחנו צריכים להצביע על בקשתו של חבר הכנסת דהאמשה לפתוח דיון חוזר בגלל שכנראה היה פה איזשהו נושא שהיה קשור לשב"כ, לכוחות הביטחון, ולכן לפני שאני ממשיך את התקנות, אני מכבד את בקשתו של חבר הכנסת דהאמשה, ולפני שאני פותח את הדיון מחדש הוא רוצה להגיד 2 משפטים, בבקשה.

רבותי חברי הכנסת. כפי שאני מבין, וכנראה אני מבין נכון, שרשיון לרכב ציבורי לא יינתן בגלל התיקון הזה שאני מבקש עכשיו לדון בו מחדש, אלא אם השב"כ נתן את הסכמתו למבקש הרשיון.

על איזו תקנה מדובר?

זו תקנה 15 ב' 2 מתשכ"ז. פשוט מוצע פה להוסיף, או הסכמת השב"כ למתן רשיון. אני אומר, למה צריך לפסול את זה דווקא בשב"כ. הרי אנחנו יודעים שלשב"כ יש הרבה תפקידים, והרבה תפקידים אחרים והרבה יותר חשובים, וישנם מגזרים באוכלוסייה שהעניין של השב"כ מאוד מיוחד בשבילם. אנחנו יודעים היסטורית, וההיסטוריה הזו כנראה לא נגמרה, שכאשר מתנים כל מיני בקשות או תפקידים או קבלה למשרה בהסכמת השב"כ, אנחנו כבר בעניין הזה מתחילים דרך תלאות ודרך שכמעט אין לה סוף. אני חושב שהשיקול הזה הוא זר לעניין. אני בעד שהאנשים האלה יבדקו נכון וייבדקו טוב ושיהיו כשרים ויהיו מתאימים, אין לי בעיה עם הרציו של התקנה, שהאנשים האלה אכן יהיו מתאימים לתפקיד הזה, אבל נדמה לי שהסכמת השב"כ איננה נחוצה ואיננה צריכה להיות חלק מהטיפול, וכאשר אנשים חייבים להיזקק להסכמה הזאת, הם כבר מוקצים מכל יתר הציבור וזה כבר כמעט חצי מדינה.

פה לא הייתה כוונה כזאת - - -

בוודאי שאין כוונה.

רק נשיב לך ונחליט אם רוצים להביא תוכניות אבל כבר דנו בזה.

בדיוק, היה דיון והיו נציגי המשטרה פה והסבירו את הרציו מאחורי זה.

השב"כ וכולם היו, אבל ביקש חבר הכנסת דהאמשה, ולכן לפני שאני פותח את הדיון ומצביע על זה, אז עורכת הדין של משרד התחבורה, גברת חווה ראובני, מה היה הנימוק והשיקול שלנו שהצבענו בסוף כפי שהצבענו.

התקנה הזאת איננה מתנה את רשיונות הנהיגה בהסכמה של השב"כ אלא בסירוב. זאת אומרת, זה הולך ההיפך. אין פנייה לשב"כ האם אתם מסכימים אלא השב"כ מיוזמתו יכול להמליץ שלא לתת. אין בתקנה הזאת למעשה שינוי לעומת המצב הקיים, זה רק יוצר שקיפות של המצב הקיים. לפי התקנה הקיימת היום שנוסחה בימים שהיינו אומרים בלחש שב"כ, אז כתבו שהמשטרה תעביר את ההמלצה, בפועל ההמלצות האלה גם היום מועברות. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר המקרים בהם אדם לא קיבל רשיון נהיגה לרכב ציבורי בגלל המלצה ביטחונית, אבל גם כיום מקורן של ההמלצות האלו בשירות הביטחון, רק היום בתקנה כתוב משטרה אז זה עובר דרך המשטרה. אנחנו חשבנו שכיוון שהתהליך קיים ממילא, ראוי ונכון שהוא יהיה שקוף ושזה ייכתב במפורש, כיוון שההמלצה באה משירות הביטחון הכללי, שייאמר במפורש בתקנה ששירות הביטחון הכללי הוא הממליץ וששירות הביטחון הכללי יידרש גם להגן על ההמלצות שלו היה ויותקפו.

אז זה מצב קיים, זה לא מצב שהיה.

זה פשוט לעשות שקוף את הקיים.

להיפך, פעם היו אומרים, זה, סימנתי אותו, לא נותנים הסברים, היום נותנים גם הסברים, אני חושב שזה יותר טוב. לכן אנחנו שקלנו את זה, חס וחלילה שלא תהיה הרעה באותן אוכלוסיות שרוצות להתפרנס.

אני יכול להסכים שזה המצב הקיים, את האמת, אני לא כל כך בטוח שזה טוב אבל אני מוכן לסמוך על הדברים של נציגת משרד התחבורה, אבל בכל מקרה מילא שזה עניין כל כך רציני וזה מחייב דיון.

דנו פה כבר שעתיים. אבל ממה שהיא אמרה השתכנעת?

אני יכול להסכים שהמצב היה קיים אבל לא השתכנעתי שאכן זה צריך להמשיך להתקיים ברצועה הזאת. יכול להיות שזה התאים גם למשך הזמן וגם זה לא היה נכון ולא היה צודק לעשות זאת .

אוקי. אז אני פותח את הדיון. אתה לא רוצה למשוך את הבקשה שלך?

לא, מה פתאום.

אז אני מעמיד להצבעה את בקשתו של חבר הכנסת עבד אלמלכ דהאמשה לנושא דיון מחדש בתקנה מספר 1. מי בעד לפתוח את הדיון מחדש? מי נגד לפתוח את הדיון מחדש? אוקי, הבקשה נדחתה, אנחנו ממשיכים בתקנות. גברת חוה ראובני, מאיפה שהפסקנו אנחנו ממשיכים, חבר הכנסת דהאמשה, אתה יכול להישאר פה אולי יהיו עוד כמה דברים שתוך כדי דיון תוכל להשפיע עליהם, אני אשמח מאוד.

תודה רבה, אם היית רוצה אותי להישאר פה היית נותן לי להיות חלק מהדיון, אתה מצביע נגדי ואתה רוצה שאשאר פה?

אבל כבר דנו בזה, אני לא יכול. חבר הכנסת דהאמשה, שעתיים ישבנו על הנושא הזה לעומק, קח את הפרוטוקול, תוכל לעבור עליו.

אני יכול רק להצטער שבשעתו לא הייתי כאן, אני לא חבר ועדה כאן ולא ידעתי שזה אמור להיות.

רק שתהיה סמוך ובטוח שאין פה פגיעה כהוא זה באוכלוסייה, להיפך, זה שקיפות, וזה בגלל שראינו שזה לטובת האזרחים, שלא יהיה מי שיעביר פתק ויגיד, על אדם זה שמנו X או משהו כזה.

הלוואי שאכן כך יהיה וכולנו נוסיף שנות יגיעה.

תודה רבה חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה גברת ראובני, אנחנו ממשיכים.

תקנה 2, זה תיקון תקנה 266. למעשה התקנה הזאת אושרה כבר אבל היא הגדרה לצורך תקנה שלא אושרה ולכן היא לא פורסמה עדיין ונשארה כאן.

כבר דנו בזה.

דנו בזה, זאת הגדרה בסך הכל. בתקנה 266 לתקנות העיקריות אחרי הגדרת יצוא לחיבור יבוא, הערך המתקבל והיחס שבין יחס כמות האוויר והדלק הנכנסים בפועל למנוע לבין יחס כמות האוויר והדלק הנדרשים תיאורטית לשריפה מושלמת במנוע. זה שייך לנושא של זיהום אוויר, סטנדרטים של גזי פליטה, וזו הגדרה שתשמש אחר כך בתיקון של תקנה אחרת שנדונה ונשארה פתוחה עדיין, ולכן אף כי ההגדרה אושרה היא עדיין איתנו פה על השולחן.

3. בתקנה 280 לתקנות העיקריות אחרי תקנת משנה ב' יבוא, ג. על אף האמור בתקנת משנה ב' 1, הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רשיון הנהיגה.

תסבירי בבקשה.

להזכירכם בישיבות הקודמות אישרנו הגדרה למכונה ניידת רגלית שזו מכונה ניידת שמונעת בכוח המנוע שלה ונדחפת ומכוונת, זה סוגים מסוימים של מלגזות ידניות, של מכבשי דרכים - - -

כן, דיברנו על זה.

אושרה לזה הגדרה, היא פורסמה ברשומות לא מכבר, וקבענו גם כללי תנועה בדרך, מהירות וכו' לגביה.

תקנת משנה ב' 1, מה זה?

זו דרישה של איזה רשיון נהיגה צריך למכונה ניידת, ואנחנו אומרים שלא ינהג אדם במכונה ניידת, זה מה שכתוב היום, אלא אם כן הוא מחזיק ברשיון נהיגה בר תוקף לפי תקנות 177 או 178.

זה רשיון נהיגה רגיל או שהוא מקבל איזושהי הכשרה לפני שהוא מתחיל להפעיל את המלגזה?

זה דובר בישיבות הקודמות שמבחינת דיני הבטיחות בעבודה ותקנות שמקורן בדיני עבודה, חובה על המעסיק ללמד עובד כשהוא מפעיל ציוד.

צריך אישור לזה?

אם זו מלגזה יהיה צורך בהדרכה כי זה תקנות אחרות שייכנסו לתוקף עוד מספר חודשים.

מה נכנס בהגדרה מכונה ניידת רגילה, רגלית?

זו מכונה ניידת שלא נוסעים בה, זו מן מכונה כזאת שיש לה מנוע שגורם לה לנוע ובעצם אדם יותר דוחף אותה משהיא נוסעת לבד. יש מכבשים כאלה, רואים אותם, יש מלגזות ידניות. התלבטנו הרבה איך לקרוא לזה.

למה נוצרה התקנה? מה רצית להסדיר?

אנשים שאלו אם יש להם במחסן מלגזה כזאת שמכונה, מלגזת אדם הולך, כך קוראים לזה כי בעצם יש לזה מנוע שמזיז את זה אבל האדם מכוון את זה, הוא הולך ברגל הוא לא נוסע בזה.

אז מה אתם באים להתקין פה?

שאלו אותנו אם צריך בשביל זה רשיון נהיגה? לכאורה כן כי זה עומד בהגדרת רכב מנועי שחלה עליו חובת רישוי נהיגה. אבל חשבנו שזה לא נוסע בדרך, לא נוסעים בזה אפילו, זה נע במהירות אפסית, זה לא אוטו ואין שום הצדקה להתייחס לזה כאל רכב ולכן ביקשנו לפתור את זה מחובת רשיון נהיגה.

זאת אומרת שאחד שאין לו רשיון נהיגה בכלל, יוכל לקבל איזושהי הכשרה של שעתיים, 3, 4, ויוכל לתפעל את המכונה הזאת.

נכון.

בסדר.

זאת התקנה הזאת.

תקנה 3 אושרה.

תקנה 4, תיקון תקנה 281. בתקנה 281 ג' לתקנות העיקריות, במקום "שנה" יבוא שנתיים.

מה זה 281 ג'?

תקנה 281 קובעת איזה כלי רכב אי אפשר לחדש את רשיון הרכב שלהם. הרי רשיון רכב ניתן לתקופה קצובה וצריך לחדש אותו כשפג התוקף. תקנה 281 ג' קובעת שלא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפה שנה מיום שפג רשיונו. רכב מיושן, כאשר מדברים על רוב הרכבים הפרטיים וכו' זה 19 שנה, באוטובוסים זה 15 שנה, ובטרקטורים וגרורים אין כזה דבר, אין קטגוריה בכלל של רכב מיושן. אדם יש לו נניח מכונית פרטית שנת ייצור 84, התקלקלה, עולה לו התיקון יותר ממה ששווה הרכב, המכונית נשארת עומדת ואז הוא מוצא מישהו שרוצה לקנות אותה, לתקן אותה ולהשתמש בה מסיבות שלו. לפי התקנות דהיום, ברגע שחלפה שנה משפג רשיונה ולא חודש, אי אפשר להחזיר אותה יותר לכביש, אבוד. אנחנו רוצים להחזיר את זה, לאפשר להאריך את התקופה הזאת עד שנתיים, להקל על הציבור שמחזיק את כלי הרכב הישנים.

לא מדובר באספנים.

לא, רכב אספנות זה כבר 30 שנה, זו קטגוריה בפני עצמה. כאן סתם מדובר על מכוניות מאוד ישנות.

כלומר אתם מביאים את זה כדי להקל על הציבור משנה לשנתיים, אם שנתיים הרכב לא היה פעיל - - -

למה זה טוב אם מותר לי לשאול. הרי המטרה היא לאפשר דווקא, אם אני מבין נכון את משרד האוצר ואת המשרד לאיכות הסביבה, וגם את משרד התחבורה, לחדש את צי הרכב כי הרכבים החדשים יותר בטיחותיים, פחות פוגעים באיכות הסביבה. כשאת אומרת רכב ישן שגם ככה ישב שנה בלי רשיון, עכשיו את נותנת לו שנתיים שיישב ואז להחזיר אותו לכביש, אני לא בטוח כמה זה תורם מבחינה בטיחותית, אני לא בטוח כמה זה תורם מבחינת איכות הסביבה, אני לא בטוח כמה זה תורם מבחינת הרצון שלנו לחדש ציי רכב ולא להשאיר אותם ישנים.

אולי שיקול של משפחות במצוקה וכו'.

לנו זה עולה יותר מאוטו חדש.

מי אדוני?

שמי חנניה אני מנהל מחוז תל אביב והמרכז בוועדת הרישוי במשרד התחבורה. מדובר לפעמים בעגורן, זה לא סתם רכב, עגורן שעולה 200 אלף שקל, 300 אלף שקל, ששנה אחת לא עשו לו רישוי כי היה בשיפוצים ופתאום אני אומר לו, אתה לא יכול יותר לעשות רישוי לך תפרק אותו. או מדובר במגדל קידוח שקודח קלונסאות ועולה 200 אלף דולר, ומכיוון שהוא היה בשיפוצים לא חדשו לו את הרשיון.

אבל זה גם ברכב פרטי.

רכב פרטי יש פיתרון דרך אגב, והפיתרון אומר שאם הוא, ואת זה חוה יכולה לאשר, אם הוא עד 6 טון ומביא אישור שהוא עבר מעבדה, אנחנו כן מאשרים להחזיר אותו, רק מעל 6 טון לא מחזירים בכלל.

זאת אומרת שאין פה דאגה כמו שציין חבר הכנסת ליבוביץ שרכבים שהיו מוזנחים שנתיים פתאום יחזרו לכביש? כדאי כאן לכתוב למעט רכב פרטי?

לא, כי רכב פרטי חייב לעבור מעבדה היום בשביל לחדש רשיון בכל מקרה, אחרי שנה.

תציג את עצמך אדוני.

שמי אורי דיגמי ואני יושב ראש איגוד סחר רכב בישראל. הרכבים הפרטיים תמיד יכלו אחרי שנה, אחרי שנתיים, גם אם 5 שנים הוא היה מושבת הוא עובר מעבדה, מחדש רשיון ויכול לחזור חזרה לכביש.

שמי שולי נזר ואני ראש אגף איכות אוויר במשרד לאיכות הסביבה. דווקא הרכבים הכבדים הם אלא שבעייתיים מבחינה סביבתית.

רק להוסיף שני משפטים, נכון להיום יש לנו בעיית אמת, לדוגמא דווקא במסגרת איו"ש ישנה איזו מכונה של כבוי אש שעבר השנתון שלה, שנה לא חידשו והיא עומדת כרגע לתקנה של התקנה הזאת. כלומר סך הכל, זה בעיקר לרכבים יעודיים.

הבנתי, החשש היה שהדבר הזה לא יפתח לרכבים פרטיים, אבל אם יש דרך, מעבדות וכו' אז אנחנו רגועים.

יש דרך מסודרת גם לזה.

לפי הערת היועצת המשפטית אני רק אומרת שהניסוח צריך להיות במקום אם חלפה שנה, יבוא, אם חלפו שנתיים, ולא כפי שנאמר.

הבנתי.

עברנו למספר 5. תיקון תקנה 281 א' רבתי. בתקנה 281 א' לתקנות העיקריות, 1. במקום תקנת משנה ב' יבוא, ב', בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים, רכב אספנות. 2. אחרי תקנת משנה ה' יבוא, ו', לא יסיע אדם באוטובוס שצויין ברשיון הרכב כרכב אספנות יותר מ-6 נוסעים. ז. לא יוביל אדם מטען ברכב מסחרי שצויין ברשיון הרכב כרכב אספנות. אני אסביר. לעניין פסקה אחת, הלוחית זיהוי. 281 א' החלפת תקנת משנה ב'. כיום התקנות קובעות שרכב אספנות יקבל מספר רישוי מסדרה יעודית. אנחנו כבר משתדלים להימנע מהנושא של הסדרות היעודיות ואנחנו מציעים שבמקום סידרה יעודית, מספרי רישוי מקבוצה שמזוהה כרכב יעודי, לא יוחלף מספר הרישוי של רכב שכשהוא הופך להיות רכב אספנות, אלא פשוט ייאמר על לוחית הרישוי שלו, רכב אספנות, ומספר הרישוי ימשיך להיות זה שהיה מאז ומתמיד. זה ב. עכשיו אנחנו מבקשים להוסיף עוד כללים. הוועדה אישרה לפני מספר חודשים במסגרת התיקון הזה, הרחבה של הגדרת רכב אספנות, כך שגם אוטובוס ומשאית עד 12 טון יכולים להיות רכב אספנות. אבל אנחנו רואים אותם עדיין כפריטי אספנים, לא ככלי רכב שמשמשים לתפקיד אוטובוס ומשאית, ולכן אנחנו מבקשים כהשלמה להגדרה, לקבוע שאסור להסיע יותר מ-6 נוסעים באוטובוס שהוא רכב אספנות ולא להוביל מטען ברכב מסחרי שהוא רכב אספנות.

בבקשה אדוני, מי אתה?

שמי קדמיאל נחום ואני יושב ראש מועדון ה-5, מועדון ה-5 זה מועדון הרכב הקלאסי והאספנות במדינת ישראל.

יופי, מהן הערותיך?

תסביר רק במילה אחת לוועדה, למה אתם נקראים מועדון ה-5?

כשהקימו את מועדון ה-5 לפני 20 שנה בדיוק, היום אנחנו חוגגים 20 שנה, הרכב שהיה בזמנו רכב אספנות 30 שנה אחורה, הרכבים נעו במדינת ישראל עם 5 ספרות, מי שזוכר, ולכן מכאן נגזר שמו של מועדון ה-5.

כמה חברים יש במועדון?

במועדון יש לנו היום כ-900 חברים.

מה הקריטריונים להתקבל?

כל אחד שרוצה והתחביב נוגע לליבו, יכול להתקבל כחבר מועדון ה-5. התנאי שיש רכב אספנות זה בונוס, זה לא חובה. עוד מילה לגבי הנושא של רישום על לוחות הרישוי. היחידים שמקבלים סידרה יעודית אלו רכבים מיובאים, כל שאר הרכבים שנולדו בארץ ישראל ויש לנו כאלה הרבה משנות ה-30, המספר רץ עם מספר של האוטו, לא משנים אותו, רק נוסף הכיתוב וכאן אני מבין למה התכוונה היועצת, נוסף הכיתוב, רכב אספנות. לרכבים חדשים שמיובאים לארץ על פי המתכונת שמאושרת, מקבלים סידרה מיוחדת, יש סידרת מספרים בין 800 ומשהו, ושם כתוב למעלה או למטה - - -

מה מפריע לך?

לא מפריע לי כלום אני רק אומר כדי שכולם יבינו את הנושא, לא משנים את המספרים.

התקנה בסדר?

התקנה בסדר גמור כולל השימור של המשאיות והאוטובוסים.

תגיד לי, מה אתם עושים ביום של הכינוס לכבוד 20 שנה למועדון, שסיפרת עליו, תחרויות ודברים כאלה?

ביום של הכינוס אנחנו עושים אירועי חברתי. יש לנו הרבה כינוסים שאנחנו עושים במדינת ישראל לטובת הציבור - - -

הספורט המוטורי יעזור לכם?

אנחנו רחוקים ממנו, המהירות שלנו נעה בין 30 ל-80 קמ"ש, אנחנו נוהגים כחוק.

תקנה 5 מאושרת.

תקנה 6. תקנה 282 לתקנות העיקריות, למעשה את ה-1 צריך למחוק, תיכף אסביר למה. בתקנת משנה א' בפסקה 3, במקום נרשמה ברשיון הרכב, נרשם ברשיון הרכב מספר שלדה הכולל את. את 2 אני מבקשת למחוק בכלל.

מחקנו.

התקנות האלה הונחו על שולחן הוועדה לראשונה בטרם פורסמו ברשומות התיקון של התקינה האירופית שאושר באוקטובר 2004 ופורסם בינואר 2005. אלה הונחו בנובמבר 2004 ולכן הנוסח שלהן מתייחס, בינתיים הדבר הזה בא על פתרונו באותו תיקון. למעשה כאן זה תיקון טכני שעושה יחס בין המונח שקרוי אצלנו מספר שלדה, למה שמוכר באומות העולם וגם מצוטט אצלנו כ"VIN" "vehicle identification number" כאחד התנאים לרשיון רכב זה ששנת הייצור שלו לא תהיה לפי תאריך ספציפי כפי שפעם היה, אלא לפי אחד התווים, התו העשירי ב"VIN", שאצלנו הוא מכונה מספר שלדה, פשוט הניסוח של התקנה לא מבהיר את זה בצורה ברורה - - -

שיהיה לפי מספר שלדה?

כך שייאמר שאחד התנאים לרישום רכב זה שיהיה נרשם ברשיון הרכב, ומספר שלדה הכולל את שנת ייצורו לפי מספר זיהוי. את זה קראתי כפי שזה צריך להיות. המהות היא אותה מהות כפי שקיימת היום וזה תיקון טכני בלבד.

תקנה 6 מאושרת.

אם למישהו יש הערות, אינו מסכים, נפגע כתוצאה ממשהו, שירים יד, תקנה 7.

אחרי תקנה 287 לתקנות העיקריות יבוא תקנה 287 א', רישום שינוי בעלות ברכב לימוד נהיגה. לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב שצוין ברשיונו כרכב לימוד נהיגה אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור, אלא אם כן נרשם הרכב ברשיון בית ספר בהתאם לתקנה 225 . אני אסביר, רכב לימוד נהיגה על פי תקנה 225 חייב להיות רשום או על שם מורה מוסמך או על שם בית ספר לנהיגה, וברשיון בית הספר מופיעים כלי הרכב שמשמשים בו. ברכב כזה מותקנים אביזרים מיוחדים להוראות נהיגה, הבולט בהם זה מה שמכונה הבלמים הכפולים. אנחנו רוצים למנוע מצב בו רכב כזה עם ההתקנים האלה יימכר לשוק החופשי למי שאיננו מורה לנהיגה ואיננו מלמד נהיגה, כי הבלמים הכפולים האלה בשימוש מי שאינו מורה לנהיגה ברכב שאינו משמש לימוד נהיגה, יוצרים סיכון. מי שיושב במושב הקדמי ובטעות לוחץ על הבלמים הנוספים האלה, צרות. והיה לנו מקרה והתקנה הזאת נולדה בעקבות בעיה שהתעוררה. רכב לימוד נהיגה, או שהוא נמכר למורה אחר לשימוש בבית הספר, או שמפורקים ממנו אביזרים ואז הוא יכול להימכר חופשי.

עד היום זה לא עובד?

זה לא קיים ככה במציאות. היום אפשר לעשות העברת בעלות חופשי בדואר ובינתיים יכולים לקנות רכב עם דבל ברקס.

בלי לפרק את הפדלים?

חייבים לפרק את הפדלים ברגע שמעביר את הרכב לגורם אחר.

בטסט זה יתקע, בשלב הטסט זה יתקע וגם הבסיס החוקי של זה רעוע.

אבל יש הוראת נוהל שאומרת שחייבים לפרק את הפדלים - - -

כשאני יושב ליד הבן שלי שקיבל רק עכשיו רשיון נהיגה, והחוק מכריח אותו שיישב לידו מישהו בעל ניסיון, מלווה, האם לא נכון וראוי יותר שאם יש כבר מלווה כזה שיהיו לו יותר אפשרויות - - -

הוא רק מלווה הוא לא מורה, זה היה טוב.

ההנחה היא שמי שקיבל רשיון נהיגה כנהג חדש כבר שולט ברכב ולא צריך להפקיע ממנו שליטה ולשים לו ברקסים וכו', יותר צריך לפקח על שיקול הדעת שלו ולהנחות אותו ולהפנות את תשומת ליבו לדברים בדרך. אנחנו לא מטילים חובות מעשיות על המלווה, אני לא חושבת שאנחנו רוצים שעל המלווה תהיה כזאת אחריות, גם שליטה ברכב מהמושב הימני היא מיומנות שטעונה למידה.

אני לא אומר על כל מלווה.

כתוב פה ולא יינתן יותר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברשיון בית הספר. אמרת שגם מורה נהיגה יכול, השאלה אם זה חייב להירשם ברשיון בית הספר או שאת יכולה למכור את זה למורה נהיגה כשהוא לא מלמד בבית הספר.

ומה עם אותו מורה לנהיגה שעובד כפרי לאנס?

אין מורה שעובד כפרי לאנס, מורה חייב לעבוד על פי התקנות במסגרת בית ספר. עכשיו, אני לא אמרתי שהרכב יירשם על שם בית הספר אלא יירשם ברשיון בית הספר. הרכב יכול להירשם על שם המורה אבל כל כלי רכב שפועלים במסגרת בית ספר מופיעים ברשיון של בית הספר עצמו, זאת אומרת, הוא רשום על שם המורה אבל נזכר - - -

אין מורה שעובד כפרי לאנס?

לא, מורה חייב לעבוד במסגרת בית ספר, זה על פי התקנות.

ויכול מורה לעבוד בשני בתי ספר?

כן.

ואז הוא יירשם בכל אחד ממסמכים שלו.

אמרנו שרכב מאובזר להוראות נהיגה זה רק רכב שמשמש להוראת נהיגה, אם לא העברת את הבעלות למי שאיננו משמש כמורה נהיגה, קודם תפרקו את הבלמים.

כשאני אקנה רכב מהסוג הזה, ואם הרכב רשום על השם הפרטי של מנהל בית הספר, אני אדע שהוא שייך לבית הספר, או שכמו הוא מופיע בחברות שנוהגים לרשום את השם על השם הפרטי של אחד מבעלי החברה ואז את לא רואה שזה רכב של מורה נהיגה.

רשום על הרשיון רכב במפורש שזה רכב לימוד נהיגה, אסור להשתמש בו ללימוד נהיגה אלא אם כן הדבר נזכר ברשיון.

לא, אני רוצה רק לדעת אם במקוריות זה מופיע ברשיון.

וגם אחרי שזה יפסיק להיות רכב לימוד נהיגה זה יופיע כמקוריות, כדבר שהיה פעם, בדומה למה שקורה עם רכבי השכרה למשל.

תקנה 7 אושרה.

תקנה 8. תיקון תקנה 292 א'. בתקנה 292 א' רבתי לתקנות העיקריות, הסיפא מתחילה במילים, לרשותו מקום מתאים, תסומן 1, ואחריה יבוא, 2, לא יתקיים בו האמור בתקנה 15 ב' 1-3 ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור באותה תקנה. אולי לצורך ההסבר של התקנה הזאת אתן רקע שתופס גם לעוד כמה תקנות. לפני קצת למעלה משנתיים נכנסה לתוקף תקנה שעשתה העברת בעלות ייחודית לסוחרי רכב מורשים. למרות החובה שהייתה לעשות העברת בעלות מייד כשקונים רכב, סוחרים שהיו קונים רכב לצורך מכירה, לא היו רושמים אותם על שמם כי הם לא רצו את מה שקרוי יד. זה ייצר מצב רע מכל הבחינות, גם מבחינת הסוחרים כאשר כלי רכב היו בבעלותם שבועות, חודשים ואפילו שנים אבל המשיכו להיות רשומים על שם הבעל הקודם, אם היו לו חובות היו נרשמים עיקולים, אחר כך צריך כל מיני ייפויי כוח ופתקים, והלך לאיבוד, ולא הלך לאיבוד, ועימות עורך דין, מצב לא טוב. לכן אנחנו ייצרנו תהליך ייחודי לסוחרים, סוחר מורשה יכול לרשום רכב על שמו, בשני תנאים, שהוא ישלם אגרה מופחתת של העברת הבעלות, 30 שקל במקום 177 ורשיון הרכב יהיה מופקד, והוא ישתמש ברשיון סחר. והתקנות שלנו שנמצאו פה מתייחסות לרשיון סחר כשרשיון סחר לצורך העניין זה מין רשיון רכב צף שמשמש את הסוחר לכל רכב שהוא נוסע בו במסגרת המסחר שלו. הסוכריה שנתנו תמורת זה הייתה שאת ההעברה הזאת אנחנו לא נספור כיד. התוצאה של זה הייתה שכשסוחר קנה רכב למגרש, הוא רשם אותו על שמו בהנחה, רשיון הרכב הופקד, הסוחר יכול היה להראות אותו לקונים הפוטנציאלים תוך נסיעה עם רשיון סחר שתיכף נדבר עליו בתקנות ההמשך - - -

כמה זמן הוא יכול לנסוע עם רשיון סחר כזה?

בלי הגבלת זמן, אבל יש יומן נסיעות, אנחנו נגיע לזה. הוא צריך לנהל רישום מדוייק של הנסיעות שהוא עושה, ואז כשהוא מוכר את זה, בעל הרכב הקודם, מי שמכר לסוחר יצא מהתמונה וכשנמצא הקונה זה מועבר על שמו, ולא היה לנו יד.

אנחנו עלולים לרמות את הקונה כאן. אם יצוייר למשל שאותו סוחר רכב נהג ברכב שנה. אני יכול לקנות רכב כזה אחרי שלאה קנתה אותו אחרי חצי שנה, והיא רשומה כיד, רק חצי שנה, וזה נוהג לי שנה על הרכב.

הוא רואה את התאריך שבו הבעלות עברה על שם הסוחר, הוא יכול לבקש לראות את מד הנסיעות לדעת מה נעשה עם הרכב הזה בינתיים. בעל הרכב עכשיו הוא הסוחר, מגרש מכוניות והרשיון מופקד כך שמותר לנסוע בו רק על בסיס רשיון סחר.

מה כל כך ביג דיל ביד הזאת, עדיף שיהיה יד וזהו.

זה שווה כסף. לו דעתי נשמעת היו מפסיקים לרשום ידיים.

היום במשפחה אחת נוהגים 4 5 אנשים.

קונים אוטו, לא את העבר שלו ואת הידיים שהיו.

אין שום הבדל מבחינת האוטו, אם הייתי יד שלישית וכל הזמן אשתי נהגה עליו או שהייתי יד שלישית וכל הבנים שלי נהגו עליו, בוודאי שיש הבדל.

יש הבדל אבל הוא לא מתבטא.

זה לא מתבטא, נכון, לכן צריך לבטל אותו.

לכן לא צריך ידיים, בואו נבטל את הידיים.

אבל הידיים לא מופיעות בתקנות, זה עניין מינהלי. בכל אופן, מאז שנודעה התקנה ההיא והיא קיימת, כתוצאה מהדבר החדש הזה, התרבו מאוד סוחרי הרכב המורשים. אין חובת רישוי אבל עכשיו זה נהיה כבר כדאי ואז אמרנו שצריך להסדיר בצורה הרבה יותר הדוקה מי מקבל את התנאים לקבלת רשיון סחר ואת הפיקוח עליהם.

בואו נבטל את הידיים, בואו נכניס תקנה - - -

אתם התרגלתם להסדיר את כל הנושא של המסחר ברכב משומש. גם משרד התחבורה - -- -

אני לא חושבת שצריך לחייב ברשיון כדי לסחור ברכב משומש יותר משצריך רשיון בשביל לסחור בתכשיטים.

למה את חושבת כך? אני מתעסק ברכב 34 שנה בתוקף תפקידי, אני יושב ראש איגוד סחר רכב בישראל ואני הבעלים של חברה שנקראת ביי אנד דרייב, אנחנו גם עוסקים בליסינג. אז אם אני קונה רכב והרכב שוכב אצלי, האוטו בן 7 שנים, האוטו עשה טסט לפני שנה, הוא שוכב אצלי שנה במגרש ואני מוכר את האוטו. הטסט מוקפא והכל מוקפא. למה לא צריך לבדוק אותי ולדעת מי אני? אולי מכרתי אותו בלי ברקסים, אולי האוטו לא בסדר. היום רכב נכנס למוסך מורשה, אם יש בעיה עם ברקסים, המוסך בהוראת חוק אסור לו לשחרר את האוטו אם הקליינט אומר אין לי כסף, הוא צריך לדווח למשטרה שהוא לוקח את האוטו בכוח. אז אני יכול למכור אוטו ב- 300 אלף שקל או 200 אלף שקל ואף אחד לא מחייב אותי לתת איזו הצהרה שהאוטו תקין. איזו הצהרה שמאחוריה עומד גיבוי, אז עובדים כל מיני סוחרים.

אבל הקונה רשאי לבדוק את הרכב.

אין בעיה, אבל אם הוא לא רוצה לבדוק. אז אתה חושב שלמכור דלק צריך רשיון, למכור תרופות צריך רשיון, להיות רופא צריך רשיון, להיות רואה חשבון צריך רשיון, תיווך דירות צריך רשיון, למה סחר ברכב או גראג', אדם שקונה מכונית משומשות, יבואן צריך רשיון להיות יבואן לקנות חדש ולמכור חדש, ואנחנו שמתעסקים בישן לא צריכים רשיון.

דבר ראשון יש כאן סדרה של תיקונים שמתייחסים לדבר הזה והראשון בהם זה לבקש, מי שרוצה רשיון סחר, לבקש כאמור בתקנה 15 ב' 1-3 או מבעלי התאגיד, דהיינו מינימום תעודת יושר שאולי היו לו הרשעות פליליות שרלוונטיות לעיסוק לפי התעודה. מי שהורשע למשל בזיוף רכב אז יש לו הרשעות קודמות ואנחנו מבקשים להסמיך אותנו שלא לתת לו רשיון סחר.

אני לא הבנתי את זה. היום גם כדי לקבל רשיון סחר אנחנו צריכים להוציא תעודת יושר, בעל העסק צריך להוציא תעודת יושר.

אין לזה בסיס בתקנות היום. אנחנו רוצים לעגן את זה, זה בנוהל בלבד.

כפי ידיעתי אין לי אף חבר בלשכת המסחר שיש לו תו סחר והוא לא עבר את זה, כולם עברו את זה.

זה נעשה מכוח הוראת נוהל, אנחנו רוצים להגיע - - -

יש תקנה אחת שהיא בעיה חוה, שאומרת שהיה בנוהל שהוא יכול אם ב-7 השנים האחרונות לא הייתה לו הרשעה, אני חושב לא רק ב-7 שנים האחרונות, אלא בכלל, הוא צריך תעודת יושר נקייה לעסוק בסחר רכב ולא רק 7 שנים אחרונות.

זה החוק שקובע, 7 שנים.

לא, זה נוהל.

לא זה גם בתקנות היום, אי אפשר לפקוד על אדם לנצח טעות שעשה.

הוא שילם את חובו לחברה, נגמר הסיפור, אתה רוצה להעניש אותו כל החיים, 7 שנים מספיק.

תקנה 8 אושרה.

תקנה 9. תקנה 294 לתקנות העיקריות בטלה, מה שכתוב בה יעוגן בצורה קצת אחרת בהמשך. התקנה הזאת מחייבת את רשות הרישוי למסור ביחד עם רשיון הסחר שתי לוחיות זיהוי כאמור בתוספת השלישית יומן נסיעות. רשות הרישוי לא צריכה למסור פח, את הפח והנייר צריך שהסוחר ידאג לתת.

תקנה 9 אושרה.

10. בתקנה 295 לתקנות העיקריות, במקום הסיפא המתחילה במילים "לוחיות הזיהוי" יבוא "לוחיות זיהוי כאמור בתוספת השלישית", זו השלמה של התיקון הקודם כי כיום זה אומר הלוחיות שנמסרו כאמור ב-294, אז כיון שלא מוסרים צריך להדגיש.

תקנה 10 אושרה.

11. במקום תקנות 296 ו- 297 לתקנות העיקריות יבוא, אגרה ותעודת ביטוח. 296. לא יינתן ולא יחודש רשיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה בפרט 13 לחלק ג' של התוספת הראשונה והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברשיון סחר לשם נסיעה ברכב. יומן הנסיעות, 297. א'.

מה זה הצהיר? זה לא נכון הצהיר, הוא צריך הרי להראות שיש לו תעודת ביטוח.

יש ויכוחים על מה זה הביטוח, הוא יצהיר, שידאג לעצמו לביטוח. השאלה מה מתאים זה אחריות שלו.

אוקי, את מקריאה עכשיו עד סעיף 12, כולו.

יומן הנסיעות 297, א'. בעל רשיון סחר ינהל יומן לרישום נסיעות שבהן משתמשים ברשיון הסחר ובו יפורטו תאריך ושעת הנסיעה, המקום שממנו יצא הרכב, יעד הנסיעה ושם הנוהג, להלן יומן נסיעות. ב. בעל רשיון סחר יפרט ביומן הנסיעות ויאמת בחתימתו את השמות ומספרי הזהות של המורשים מטעמו לערוך בו רישומים ומועד מתן ההרשאה, ואת השינויים ברשימת המורשים ומועדי עריכתם. ג. לא ינהג אדם ולא יתיר בעל רשיון סחר נהיגה ברכב תוך שימוש ברשיון סחר אלא אם כן נרשמה הנסיעה ביומן הנסיעות לפני התחלת הנסיעה והרישום נחתם בידי בעל הרשיון או מי שהוא הרשה לכך בהתאם לתקנת משנה ב'. ד. יומן הנסיעות יימצא תמיד ברכב בעת הנסיעה ויישמר אצל בעל רשיון הסחר למשך שנה ממועד הנסיעה האחרונה שרשומה בו.

מה המטרה של כל היומן הזה?

לרכב הזה אין רשיון רכב בעצם. הרכב הזה רשיון הרכב שלו מופקד. יש לסוחר רשיון רכב צף. היום הוא משמש לרכב הזה, מחר לרכב ההוא.

הרשיון הצף הוא לא אישי לרכב?

לא זה רשיון של הסוחר שיכול לשמש לכל אחת מהמכוניות. הוא יכול לשמש מטבע הדברים - - -

אז יש לו את היומן הזה שהוא רושם - - -

בכל רגע נתון לרכב אחד. וגם אי אפשר להשתמש ברשיון סחר לכל נסיעה שרוצים, המטרות של זה מוגבלות בהגדרה.

אני חוזר על השאלה, מה מטרת היומן?

היומן מטרתו בהקשר הזה לעקוב אחרי איזה נסיעות נעשו, באיזה רכב השתמשו ברשיון סחר, שלא ישתמשו ב-2 מכוניות באותו רשיון סחר פעמיים בו זמנית. מי נסע? לאיזו מטרה? מאיפה לאיפה? זה מתייחס לשאלות שעלו פה קודם על הרכב שנמצא במגרש שנה והקונה לא יודע מה נעשה בו, זה מאפשר לעקוב על השימוש שנעשה ברכב בזמן שהוא במגרש.

יש עוד הערות? תקנה 11 מאשרים. הלאה, 12.

אם יורשה לי אדוני היושב ראש, אני אקפוץ רק לסוף למשהו שקשור. סעיף 24. זה תיקון טכני. עמוד 5. פשוט כיוון שהלוחיות עברו מתקנה 294 ל-295 אז בכותרת של התוספת השלישית מבוקש להחליף במקום תקנה 294 תבוא תקנה 295, זו השלמה טכנית.

תקנה 24 אושרה.

אנחנו ממשיכים סעיף 12.

אני עוז חיים מלשכת המסחר. יומן הנסיעות היום נתקבל ממשרד הרישוי מאגף הרישוי. כל אימתי שיומן מסתיים מחזירים את היומן הישן ומקבלים יומן חדש. ניתן להבין מכאן שהשיטה הזו ממשיכה.

לא. אני מבקשת להבהיר. קודם כל הוא לא מתקבל ממשרד הרישוי אלא הסוחר צריך לדאוג לו בעצמו. וכשהיומן נגמר, תקנת משנה ד' אומרת, יישמר אצל בעל רשיון הסחר למשך שנה ממועד הנסיעה האחרונה שרשומה בו.

אבל אני חייב להחזיק את היומן באוטו, או שהיומן יוכל להיות מנוהל במשרד?

יומן הנסיעות יימצא תמיד ברכב בעת הנסיעה.

אז עכשיו מה שיקרה, אם כל אחד יעשה לעצמו יומן, אז כל אחד יגיד לעצמו מה זה יומן תיקני. היום יש יומן שמשרד התחבורה מנפיק אותו לכולם וזה יומן אחיד. מחר כל אחד יצטרך לעשות לעצמו יומן, כל אחד יכתוב איזה יומן שמתחשק לו.

כל זמן שזה עומד בדרישות של התקנה הזאת.

אבל זה לא עובד, את באה לחסוך את הספר הזה שמשרד התחבורה נותן. בצה"ל הפסיקו את היומן נסיעות הזה בשלטים במבחן, גם לצה"ל יש שלטים במבחן. הם הפסיקו יומן נסיעות לגמרי. מה צריך את היומן נסיעות? יש שלט במבחן, אני בעל העסק, אני אחראי על השלט, מי שנוהג באוטו אני אחראי, מכירים אותי בכל דבר, בשביל מה לנהל את יומן הנסיעות הזה? מה זה נותן?

קודם כל מה שעשינו כאן הוא שהלכנו לטובת הסוחרים בעניין הזה. אנחנו אמרנו ולא אחזור על מה שאמרה עורכת הדין ראובני בעניין מה הצורך אלא מה הפעולה.

אגב, הצורך מאוד לא משכנע, בלי לפגוע בכבודה של היועצת המשפטית. מאוד לא משכנע, מבחינתי כל זה מיותר.

לא, שום דבר לא מיותר ואנחנו נסביר. מה שקורה נכון להיום ברגע שהרכב מגיע לתהליך של הסוחר, הפעולה או הנהיגה או הנסיעה של הרכב במסגרת, אותו מתקן שהוא היה, אותו סוחר, חייב להירשם על מנת שאדם שבא לקנות את הרכב ורוצה לדעת מה הוא עשה תקופה של חצי שנה במגרש.

סליחה, אתה מדבר ברצינות אדוני? אתה הולך לקנות רכב אתה רואה קילומטראז'. אז חשוב לך אם הוא נסע מרחוב יפו לרחוב שינקין או שחשוב לך שהוא עשה 30 אלף ק"מ בחצי שנה.

מה שקורה הוא שברגע שאתה קונה רכב מסוחר, לא מאדם פרטי, בהחלט יש בקשה רבה מאוד לראות מה הרכב הזה עשה, ברגע שאתה קונה מסוחר.

יש לך קילומטראז'.

קילומטראז' לא מספיק. הם רוצים לדעת כמה זמן הרכב אצלך הסוחר, מי היו הבעלים הקודמים - - -

את זה ניתן לראות.

נכון, אבל אני אומר, זה בתוספת של מה שקורה במהלך הנסיעה, מה הוא עשה חצי שנה. למה לא מכרת אותו חצי שנה? כל הדברים האלה, חלק מהם לגבי מהות הנסיעה רשומה בספר.

סלח לי, אל תתמקד בזה, אתה פשוט לא מצליח לשכנע אותי, עכשיו אתה משכנע אותי להצביע נגד זה. באמת. תסביר לי בבקשה מדוע חשוב אם הוא נוסע מראשון לציון לשכונת רמת אליהו פעם אחת בבוקר ומראשון לציון לתל אביב, זה יותר חשוב מאשר שאני אומר שנסעתי 20 אלף ק"מ או עשרת אלפים ק"מ.

אולי חוה תוסיף.

אני אוסיף. 1, רשיון סחר אפשר להשתמש בו בכל עת ברכב אחד. זה מאפשר לי לפקח שהסוחר לא קנה 10 מכוניות נוסעות על רשיון סחר אחד בו זמנית.

זאת אומרת שזה רשיון סחר לכלי רכב.

לא זה מה שאמרת קודם, חוה, קודם אמרת שהוא צף והוא יכול בעצם לנסוע עם הרשיון הזה על כל כלי רכב אחר.

אבל בכל רגע נתון רק ברכב אחד. היומן נסיעות עוזר לי לפקח על זה.

סליחה, מבלי לפגוע במשרד התחבורה, אתם מפקחים על זה? אתם לא מצליחים לפקח על 10 אחוז מהחוקים, אתם מפקחים על זה? מה את מדברת? זה מה שמעניין אתכם? אם זה היה באמת חשוב כפי שאומר השר שלך על הבטיחות אז אני מבין, אבל זו סתם בירוקרטיה, ואני דווקא נמצא בצד השני בדרך כלל, וגם את יודעת את זה. אבל זו סתם בירוקרטיה להעמיס על כל מיני גורמים.

גם המשטרה מעוניינת ביומן הנסיעות הזה.

שתסביר גם למה.

בהחלט רצוי לציין שלרכב הזה אין רשיון. הרשיון שלו לא נמצא אצלו.

את זה הבנתי.

ברגע שאין לרכב הזה רשיון חשוב שתהיה איזו אמת מידה לבקרה על הרכב. מה הוא עשה בתקופה שאין לו רשיון. וכל אחד רוצה, גם אתה, אם אתה מגיע לסוחר וקונה מסוחר, אתה רוצה לדעת מה הרכב הזה עשה באותה תקופה כאשר אין לו רשיון.

אז מה? באיזה רכב שיש לך רשיון הקונה יודע מה נעשה בו? תענה לי על זה.

חבר הכנסת דוד טל, מדברים פה על סוחר.

אני מכיר את זה, הייתי בעסקים האלה, אני לא רוצה לפרט פה.

אז אני אומר, עוד איזושהי בקרה שתהיה ללקוח, לאותו אזרח שרוצה לרכוש את הרכב כאשר הרכב עמד תקופה מסוימת, חצי שנה, 8 חודשים - - -

הוא לא מקבל שום אינדיקציה שאדם אחר שקונה אוטו מקבל אותה.

אבל אם הוא רוצה שיהיה לו. משטרת ישראל ,בבקשה.

שני דברים. כל הנושא הזה של רשיון סחר וסחר ברכב, אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שאין לרכב הזה כרגע רשיון רכב. הטופס של רשיון הרכב מוגדר בפועל לצורך מטרה ספציפית כשהוא נע על הכביש, ונקבע בהוראות החוק לאיזה מטרות מותר לו לנוע על הכביש. אם אני אוותר על רשיון הסחר, על היומן של רשיון הסחר, בעצם מה מונע ממני כרגע, אני מדברת עלי כאזרחית, לקחת מונית, לקנות מונית שהיא רכב לצרכים יעודיים בכלל, מרצדס, ולנוע בו בלי רשיון רכב, בלי מעקב לגבי התנועה שלו, והייתה תקופה מסוימת שעלינו על זה במשטרה שמוניות ככה בדרך הזו נעות בכבישים עם, במרכאות כפולות, רשיונות סחר לא תקינים, ומוכשרים - - -

רכב במבחן.

רכב במבחן.

גברת שמעון, את עונה על דבר אחד, על כך שצריך להגביל את פרק הזמן של רשיון הסחר ואולם לא ניתנה תשובה לשאלתו של חבר הכנסת טל, מדוע נדרש היומן?

היומן בעצם מתעד את תנועת הרכב לצורך הוראות החוק.

את מי זה מעניין?

המחוקק קבע מפורשות מה הייעוד שלו. הוא קבע שהתנועה של היומן היא לצורך בדיקת הרכב, ולא צריך גילוי משפחתי, ומי יסע ברכב, המוכר, הקונה? ויש הגדרה ספציפית שלא כל אדם שרוצה יכול לנסוע ברכב.

גבירתי, את נאיבית? או שמא את באמת לא יודעת שכל אלה שיש להם את הרשיון הזה נוסעים עם הרכב מהמוסך הביתה ומהבית בבוקר באים חזרה למוסך.

אז כשרואים את אותו ילד צעיר, הבן של בעל המוסך, חייב להיות רשום הייעוד של הרישום הזה, זה תנועת הרכב כמו שהיא מוגדרת בחוק ואם זה מעבר לזה, מדווח בהתאם.

כמה תלונות כאלה אתם במשטרה טיפלתם באנשים כאלה שנסעו לא בהתאם לתקנה הזאת?

אם אדרש אביא את הנתונים בישיבה הבאה.

אני כבר אומר לך מראש, אפס, נאדה.

לא, זה נאכף.

שום דבר.

סעיף 12.

זה אושר או לא?

אנחנו אישרנו את זה כבר.

לא, אני מתנגד לזה.

אז זו בקשה להצבעה מחדש.

לא, אני אבקש רביזיה, נצביע מתי שיהיה לי זמן.

לא מתי שיהיה לך זמן, אתה מתכוון מתי שיהיה לך רוב.

סעיף 12 בבקשה.

בתקנה 318 א' לתקנות העיקריות. 1. בתקנת משנה ב', א, בפסקה 2, אחרי, חד תחמוצת הפחמן CO יבוא, בסיבובי סרק. ב. אחרי פסקה 2 יבוא, 3. ברכב המונע במנוע בנזין ששנת ייצורו 1995 או אחריה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן CO בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2000 סיבובים לקה לפחות, על 0.3 % וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל- 1.03. 2. אחרי תקנת משנה ב' יבוא, ג, הבדיקות האמורות בתקנת משנה ב' יבוצעו בהתאם להנחיית הקהילה האירופית EC 96/96 ובמכשיר בהתאם להנחייה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת. אני מבקשת להזכיר שנערכו שני דיונים ארוכים בתקנה הזאת בישיבות קודמות. מדובר בתקנות שמיועדות לשפר את הנושא של פליטת מזהמים מכלי רכב ולקבוע סטנדרטים שנוהגים באירופה כבר קרוב ל-10 שנים. רכב בנזין, לא דיזל, משנת ייצור 1995 ואילך, יידרש לעבור עוד בדיקה בטסט השנתי, לבדוק שהממיר - - -

למה עוד בדיקה? למה לא בתוך בדיקת הטסט השנתי?

זו בדיקה חדשה שלא קיימת היום בטסט.

כמה זה יעלה לאזרח?

24 שקלים, נכון ללפני מספר חודשים. זה יוסיף עוד רבע שעה לטסט ו-24 שקלים, הדבר סוכם. המטרה היא שאנחנו רצינו לשפר את איכות האוויר במדינת ישראל, החל משנת 95 אנחנו דורשים כל רכב בנזין שמיובא לארץ שיבוא ממיר קטליטי. אין טעם בדרישה הזאת אם אנחנו לא נמשיך להקפיד שכלי הרכב האלה, הממירים שלהם יהיו תקינים ואכן יבצעו את התפקיד שלהם.

היום, אותו מודל 2000 הם תקינים?

אנחנו לא יודעים כי זה לא נבדק.

כמה עולה ממיר כזה לשים ברכב?

הנתונים הועברו לוועדה לקראת הישיבה הקודמת, הטווח, תלוי כמובן ברכב, הנתונים הם מקורי בממוצע 2800 ₪, תחליפי בממוצע כ- 1050 ₪, יש כמובן רכבים שזה עולה יותר, אולי יש רכבים שזה עולה פחות. אדם שקונה רכב צריך להביא בחשבון גם עלות חלפים. אנחנו חושבים שאין טעם לחייב אנשים להתקין ממיר קטליטי אם ברגע שהממיר הזה מתקלקל הוא נשאר מקולקל והרכב מתחיל לפלוט מזהמים, צריך לפקח. אנחנו רוצים למנוע מכלי הרכב לפלוט מזהמים, צריך לבדוק את זה.

את יכולה להסביר לי איך הלמבדה עולה על אחד?

זה כבר טכני מדי בשבילי, אני מציגה את האספקט המשפטי לצד המידתי.

עם כל הכבוד אני לא מכיר אבל היא יכולה להפנות למי שהיא רוצה. יש כאן מישהו שמוכן להסביר.

מר שמעון אברהם מנהל תחום תחזוקה במשרד התחבורה.

אם נחזור רגע אחד לסעיף 2 שבעצם מגדיר מה זה למבדה, זה אומר שהערך שמתקבל ביחס שבין כמות האוויר והדלק הנכנסים בפועל. אם כמות האוויר והדלק צריכה להיות בנפח 1 , 15, אם היא פחות או יותר זה מתבטא בלמבדה. הלמבדה גם קוראת בעצם - - -

אני מבין כשזה פחות אבל אני לא מבין איך זה יותר.

יותר אוויר.

לכן גם הכנסנו את ההגדרה בסעיף 2 - - -

יש לך רוב היושב ראש, אם אתה רוצה אתה יכול להצביע על הרביזייה, אילן ליבוביץ חזר.

אל תדאג, אני אעשה את ההצבעה מתי שאני אעשה.

אני הבאתי פה גם את ההנחיות של של השוק האירופי המשותף. משנת 96 הנושא של זיהום אוויר הוסדר באירופה, אני חושב שכבר הגיע הזמן שגם אנחנו - - -

יחד עם זאת אני לא רוצה להטיל גזרות חדשות על עם ישראל.

כמה כבר עולה ממיר, היום ממיר תחליפי בין 800 ל-1000, 1200 שקל.

4100 כתוב לי פה.

זה מקורי.

בסדר, אוטו ששנתיים על הכביש אני לא אשים מקורי?

במודל ששנתיים על הכביש לא צריך להחליף כי זה לא אמור להתקלקל. משנת 95 זו חובה.

כל אוטו שמגיע לארץ מ-95 יש בו ממיר.

כל עשר שנים צריך להחליף את הממיר הקטליטי, במקרה הטוב זה 10 שנים, זה מה שכתוב במסמך.

תן לי להבין. היום רכבים שנמצאים במדינת ישראל, איזה מהם אין להם את הממיר?

מתחת ל-95.

לא משנה מאיזו מדינה הגיעו?

לא חשוב, אבל מאלה שהגיעו אחרי 95 למדינה, היו חייבים ממיר קטליטי. רק מה קורה? בינתיים כמו כל חלק שמורכב ברכב הוא עלול להתקלקל ואנחנו לא בדקנו את זה - - -

כלומר יש כאלו מקולקלים.

יתכן מאוד, מה שאזרחים עשו בדרך כלל, פירקו את הממיר הקטליטי, כי אז בזמנו היה יקר מאוד, ובמקומו הכניסו דוד רגיל. ובבדיקה אנחנו לא יכולים לאתר את זה. אם אנחנו נעשה את הבדיקה כפי שהיא מוצעת בעדכון התקנה וכפי שנעשה כיום בשוק האירופי המשותף בהנחיות שהוא הוציא בשנת 96, נוכל גם לאתר את אלה שהחליפו במקום ממיר קטליטי ושמו דוד רגיל.

ממתי זה ייכנס לתוקף?

חצי שנה מהיום שיאושר.

לא, אני רוצה שבטסט יבדקו.

כן, כל שנה בטסט. אדוני היושב ראש, התפיסה שלנו היא שרכב צריך להיות תקין. אדם שקונה רכב, אדם שמחזיק רכב יודע שיש עלויות תחזוקה ואי אפשר להגיד שכיוון שמתקלקל מתקלקל. זה דבר שיש לו השפעה אולי לא על בטיחות בדרכים אבל יש לו השפעה משמעותית על בריאות הציבור ולכן אנחנו חושבים שראוי לדרוש מהציבור שהרכב יהיה תקין גם מהבחינה של הזיהום הסביבתי שהוא יוצר.

השאלה אם אתם יודעים מבחינת הסטטיסטיקה, כמה רכבים לא עומדים בבדיקות בתקנים האלה?

800 אלף. במדינת ישראל נעים היום 2 מיליון ו-100 אלף כלי רכב, מתוכם 800 אלף כלי רכב משנת ייצור 1995 ומעלה.

זאת אומרת 800 אלף כלי רכב יש להם ממיר.

800 אלף. אנחנו מטילים את חובת הבדיקה על 800 אלף כלי הרכב האלה.

כלי רכב משנת 1994 שהגיע לטסט - - -

לא בודקים. הגדרנו בתקנה ברכב המונע במנוע בנזין ששנת ייצורו 1995 או אחריה. על הרכב הזה תחול חובת הבדיקה הנוספת, על ה-800 אלף כלי רכב האלה שיש בהם ממיר קטליטי.

כמה מתוך אותם 800 אלף, אתם יודעים או משערים שלא עומדים בתקנים האלה? אתם מביאים איזשהו תקן שצריך לדעת אם כל המכוניות יכולות לעמוד בו.

ככה הם באו לארץ, זה הסטנדרט שדרשנו מהם ביבוא.

אוקי הבנתי. כשהוא מיובא זה הסטנדרט. השאלה היא האם ככל שהרכב נוסע האם הממיר הקטליטי גורם לזה שאחרי שנה כשאת בודקת רכב שעמד בסטנדרט הזה כשהוא בא לארץ, האם אחרי שנה הוא עדיין עומד בסטנדרט הזה?

כן. קודם כל אם ממיר קטליטי מתקלקל או נסתם יותר נכון, זה לא רק נושא של זיהום אוויר, הרכב לא נוסע. הנכונות מצד הציבור גם אם לא יתחשבו בזיהום אוויר להחליף את הממיר הקטליטי כי הרכב לא יכול לנסוע.

אין ויכוח על זה, השאלה היא כמה מתוך ה 800 אלף רכבים האלה בסוף השנה הזאת יצטרכו להחליף את הממיר הקטליטי?

אבי גלנצר מאיגוד מכוני הרישוי. איכות הסביבה יגידו לך שהם עשו בדיקה, גם אנחנו בודקים את זה תוך כדי בדיקות אחרות שאנחנו עושים. אחוז הממירים הקטליטיים הלקויים הוא נמוך מאוד. כשדיברו פה על חצי, 50 אחוז, זה לא כך, זה אחוזים בודדים, המספר הוא נמוך מאוד, חוץ מאשר אלה שחיבלו ברכב בכוונה, חיבלו אני אומר והכניסו פשוט במקום ממירים, כמו ששמעון אמר, הכניסו דודים רגילים והם ייכשלו בטסט כמובן, אבל עד היום לא היה לנו את הכלים לבדוק את זה. המכשיר הזה הוא מכשיר שהוא תקני בכל אירופה, הוא טוב מאוד, הוא מאתר מייד את הרכבים הלקויים ואני שוב אומר, אחוז הלקויים הוא נמוך מאוד.

עשינו בדיקה ביחד עם הטכניון. בבדיקה הזאת בדקנו בצד הדרך, עצרנו כלי רכב באופן ספונטני ובדקנו האם הם יעמדו בבדיקה או לא. המשמעות לפי הערכה הזאת, סדר גודל שבין 100 ל-200 אלף כלי רכב יידרשו לבצע תיקונים כתוצאה מהפעלת הבדיקה, אבל לא כולם יצטרכו להחליף ממיר קטליטי, רק אחוז קטן, כמו שאומר אבי גלנצר, יצטרכו להחליף ממיר קטליטי, חלק גדול מהם יש להם תקלות אחרות ברכב שהיום לא בודקים אותו במבחן הרישוי השנתי והבדיקות האלה של הלמבדה יעלו על התקלות האלה ויתקנו אותם.

אוקי, בבקשה, אישרנו את הסעיף, כן, חבר הכנסת טל, סעיף 12. חבר הכנסת ליבוביץ, תסתכל על סעיף 11, אם אתה יכול לחיות עם זה, אם תגיד שאתה יכול לחיות עם זה אז אני אעשה הצבעה על הרביזייה, אם תגיד שאתה לא יכול לחיות עם זה, הרביזייה תהיה במועד אחר. היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

רק הערה, כאשר אנחנו מפנים להסכמים או הנחיות שלציבור אין נגישות אליהם, אנחנו כותבים בחוק או בתקנות שההסכמים האלה הופקדו לעיון הציבור, לפיכך אני מציעה גם כאן לכתוב: להנחיית הקהילה האירופאית EC 96/96 , שתופקד לעיון הציבור באגף הרכב של משרד התחבורה.

בסדר. חבר הכנסת ליבוביץ, תנהל בבקשה את הדיון בתקנה בסעיף 13 ואני כבר חוזר.

רגע, התוספת אשר תופקד לעיון הציבור שביקשה עורכת דין שמרית שקד, מקובל וזה נכנס לפרוטוקול.

תיקון תקנה 322 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה ו' יבוא, ו'. לא יורכב ברכב ששנת ייצורו, 1. עד 2005 צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המירבית מתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו שימושי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S. 2. 2006 ואילך, צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה, שתכנן יצרן הרכב. אני אסביר. הצמיגים מדורגים לדרגות שונות לפי המהירות והעומס שהם מתאימים להם. צמיגים לרכב פרטי דו שימושי, באופן חריג לגמרי בתקנות הקיימות אנחנו סוטים מדרישת היצרן ומאפשרים לשים צמיג נחות מדרישות היצרן. אנחנו רוצים לעצור את זה - - -

זה פוגע בבטיחות?

הנתונים לא מצביעים על בעיה בטיחותית שנובעת מזה, עם זאת כמדיניות שצריך להתיישר עם הגדרות היצרן, היצרן יודע טוב ביותר מה מתאים לרכב ולכן אנחנו רוצים שהחל משנת ייצור 2006 כל רכב מכל הסוגים והמינים, הצמיג יהיה הצמיג שקבע היצרן בהגדרה. זה השינוי המוצע, למעשה מה שאנחנו מבקשים להוסיף עד 2005, זה הקיים היום.

הסברת את 13?

כן.

מישהו נפגע כתוצאה מהתקנה?

שמי יוסף נעים ואני יושב ראש ועד הצמיגאים בישראל. בנושא שהגברת אמרה שזה לא פוגע בבטיחות, זה לא נכון. הקמנו מספר ועדות במשרד התחבורה ושמענו את כל העובדים מכל הענפים כולל סרטונים וחוות דעת של יצרני הצמיגים בעולם. יצרני הרכב כותבים במפורש לכל המוסכים, במיוחד לנו באיגוד המוסכים ששלחו לנו את זה כתוב, אין לשנות את קוד המהירות ברכב ממה שקבע יצרן הרכב. אני רוצה לחדד ולהגיד, כבר 13 שנה התקנה הזאת ואנחנו בתהליכים של הסברים. ניקח מונית, מונית לוקחת היום 10 נוסעים, לא מה שפעם היו לוקחים 4 ו-7. אוטו כזה אנחנו נשנה לו את קוד המהירות שהצמיג בנוי 10 אחוז קוד מהירות, 40 אחוז תרכובת החומר ועוד 50 אחוז הרבדים שתופסים את דופן הצמיג. למעשה אם אנחנו לוקחים את הרכב שכל המשקל שלו נע על הדופן של הצמיג ולא על הסוליה, שאנחנו שמים צמיג בדרגת מהירות S עם המשקל של האוטו הצמיג הזה מתחמם ומתפוצץ, לא עומד בתקנים.

ניסיתי בכל כוחי לפנות לכל יצרן צמיגים ויצרן רכב בעולם. אז יש שתי משמעויות, יצרני הרכב פוסלים על הסף, בשום פנים ואופן וההיפך הם אומרים, אם תהיה תאונה, אנחנו גם נדרוש שזה יהיה רשלנות תורמת של הצמיגאי שהרכיב את הצמיג הזה. לעומת זה יצרני הצמיגים בשביל למכור יותר צמיגים, בשביל לא להשקיע ולא להיכנס לכל מיני סיטואציות של כסף, הם הולכים לנושא של מותר להרכיב את הצמיג הזה. יבואנים רבים גם אומרים לצמיגאים, אל תדאגו, תרכיבו, אבל כשיש בעיה הם אומרים אני סך הכל סוכן, אני סך הכל יבואן, אני לא מבין בחוק.

יש לי פה דוגמא של משטרת ישראל שצמיגאי הרכיב צמיגים ב-99, 165 /70 /13 , הוא הרכיב צמיג אוויר, הרכב סטה מהכביש, התפוצץ, הנהג נהרג, זה היה סגן ראש עירייה בצפון. המשטרה עצמה עצרה את זה שהרכיב באותו יום. אבל מאחר וברשיון הרכב לא היה רשום 165 / 70 על 13 HR, הוא יצא נקי. כלומר אם היה רשום ברשיון הרכב, אני כצמיגאי ועוד 600 כמוני היינו יודעים מה החוק מבקש מאיתנו ומבצעים את הפעולה. ואם אני ארכיב היום צמיג שהוא בדרגת מהירות S ולרכב הזה מופיע דרגת מהירות V שהדרגה יותר חזקה והמבנה של הצמיג והכל, אני יכול לגרום לרכב הזה בסיבוב לאבד שליטה.

אז מה אתה מבקש, לא הבנתי, מה מפריע לך בתקנה?

ההיפך, אני מבקש לאשר - - -

אבל לו היית מאפשר לוועדה היא כבר הייתה עוברת לתקנה הבאה.

חידדתי את מה שהיא אמרה שזה לא בטיחותי.

שמי בני שטרום מחטיבת יבואני הצמיגים באיגוד לשכות המסחר. אני חושב שהתקנה הזו היא בעייתית מאוד. משרד התחבורה נתלה בזה שהיצרן הוא היודע, אז קודם כל היצרן מייצר צמיגים לכל העולם, ומה שהם מכניסים בישראל זה לא תופס כמעט, זה מגיע מעט מאוד. הנושא של צמיגים S או T בישראל יש מהירות מוגבלת, המקסימלית היא 110 קמ"ש לשעה. ולכן חלק מהצמיגים המשמעות אומרת שחלק מהציבור לא יחליף צמיגים. מה שפה מדובר זה להביא צמיגים בחלקם שיהיו יקרים הרבה יותר ללא צורך.

ודבר נוסף, יש היום יבוא בעיקר ממדינה כמו סין לדוגמא, ששם הסימון על הצמיגים הוא לא אמין, אני לא אומר מזוייף, לא אמין, הם כותבים מה שאתה רוצה, אפשר שיהיה כתוב על הצמיגים צמיגי אמנון כהן, אני אומר את זה באחריות. ולכן תהיה פה בעיה מאוד גדולה מפני שהמחירים הם מאוד גבוהים, רק להבין, צמיג S הוא לא הרלוונטי בדרך כלל בישראל.

מה אתה מציע?

אני מציע שכיוון שבישראל יש קוד מהירות מסוים, המקסימלי כרגע 110, שמה שיהיה לא פחות מהמהירות, מכון תקנים אין לו כלים בישראל לבדוק צמיגים, אכן נכון הוא היום לשחרר צמיגים ליבואנים או ליצרן הרכב ליצרן הצמיגים המקומי, אבל מכון התקנים והטכניון ששניהם מורשים, להם אין. כשהם רוצים לבדוק צמיג הם שולחים - - -

איך אתם בודקים צמיג?

אנחנו לא נותנים אישור לשחרר יבוא של מכולה כשמכון התקנים לא בודק. יש לו את הכלים לבדוק, אני לא נציג הטכניון ולא מכון התקנים כדי להראות לך, אבל הם עושים את כל הבדיקות הנדרשות על ידינו.

מה אתה מציע?

אני במקרה עובד עם זה מקרוב. אני מציע הצעה שאומרת, לא ניתן להרכיב על רכב צמיג מאינדקס מהירות נמוך מהמהירות המקסימלית של הרכב כפי שמדווח על ידי יצרן הרכב. דוגמא, אני הוצאתי דוגמא מהאינטרנט. יונדאי גץ או מאזדה, מכוניות ישראליות פופולריות. יש פה גם מידת הצמיגים וגם המהירות המירבית 163 קמ"ש לשעה. זה לדוגמא תופס בקטגוריה T. אין צורך לעשות לו H. דרך אגב, לא אכניס אתכם לנושא צמיגים, יש פה צמיגאים ותיקים, הצמיגים האחרים, H לדוגמא השחיקה שלו היא גבוהה יותר. ואם אכן אני גם מסבך את בעל הרכב, הוא גם ישלם יותר, הוא גם יחזיק צמיגים פחות זמן מאשר צמיג אחר, לכן ההגדרה צריכה להיות מה המהירות שיצרן הרכב קבע ועל זה אין מחלוקת. אם המהירות לא עוברת את דרגת הצמיגים שזו H , זו הצעתנו ולא כפי שאומר יצרן הרכב.

מה אתה אומר שמעון אברהם, נציג משרד התחבורה? אתה יכול לחיות עם זה?

אנחנו לא נכנסים לשיקולים של יצרן הרכב. הוא קבע לגבי כל הרכבים את הצמיג, גם אם זה S או H או כל סימן אחר. צמיג שקוד המהירות שלו יותר גבוה, אני מקווה שאף אחד לא נוסע 210 קמ"ש בארץ, אבל ככל שקוד המהירות שלו גבוה יותר, דרך אגב, S כפי שמופיע בתקנות פה זה 180 ו- H זה 210. בדרך כלל, מה שבתי החרושת קובעים זה או S או H כשהיום הנטייה היא לקבוע את ה- H . זה לא אומר שנוסעים ב-210 ק"מ, זה אומר שהצמיג הוא באיכות יותר טובה גם במהירויות יותר נמוכות.

שמי חיים מלאך ואני מנכ"ל איגוד המוסכים. ההצעה שמציע האדון הזה היא לטרפד את התקנה הזאת. מי שמחליט איך אנחנו בעלי המוסכים מתקנים את הרכב זה צו בפיקוח ושם כתוב במפורש שיצרן הרכב מנחה אותנו מה לעשות ואיך לתקן, ובמקביל יצרן הרכב מנחה איזה צמיג להרכיב. יש כאן עניין מסחרי שהוא לא רלוונטי בכלל. מה שצריך להנחות אותנו זה הבטיחות והוראות היצרן, מעבר לזה ותו לא. ויש פה מגמה לטרפד בגלל עניין מסחרי שלא שייך בכלל לשולחן הזה, אני מבקש, לדעתנו ההצעה הזאת צריכה לעבור איך שמשרד התחבורה הציג אותה.

שמי יהודה רודד מאיגוד יבואני הרכב. אני מצטרף לאיגוד המוסכים, לבוא ולהגיד - - -

קיבלנו, בסדר. תקנה 13 אנחנו מבקשים לאשר, חבר הכנסת ליבוביץ, אתה איתי?

כן.

14.

תקנה 13 אושרה.

רגע, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, 13 שנה אני מחכה לזה, תודה.

תקנה 14. בתקנה 325 ב' לתקנות העיקריות, במקום 20 אחוז מערכו הנמוך יבוא 30 אחוז מערכו הגבוה. כאן מדובר על הפרש בעוצמת בלימה ועל שני גלגלים באותו סרן. למעשה השינוי הזה אומר אותו דבר, לפי אנשי המקצוע, אלא שמכשירי המדידה השתנו מאז שנוסחה התקנה הקודמת עד לתקנה המוצעת ולכן מוצע לשנות את הניסוח על מנת שהוא יתאים למכשירי המדידה היותר מדויקים הקיימים היום.

ואיך יהיה?

שהפרש בעוצמת הבלימה של גלגלים באותו סרן לא יעלה על 30 אחוז מערכו הגבוה, אל תבקש ממני להסביר את המשמעות הטכנית של זה.

לפי הבקיאות שאת מגלה פה להערכתי את גם תדעי להסביר את זה.

14 אושר, 15 בבקשה.

בתקנה 330 א' לתקנות העיקריות, במקום תקנה משנה ב' יבוא, ב. לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מתקן למניעת נעילת גלגלים, אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו. אמירה דומה קיימת גם היום בתקנות, היא מנוסחת בלשון מסורבלת, אנחנו רוצים להגיד מאוד פשוט, כשגוררים או תומכים בגרור או נתמך שיש בהם נעילת גלגלים, שהם יופעלו, שיהיה גם מתקן אי בי אס שאפשר יהיה להפעיל אותם.

אם בנגרר יש שיהיה בגורר כדי שתהיה לו אפשרות הפעלה.

14 , 15 , מאושרות.

16. בתקנה 356 ד' לתקנות העיקריות, במקום "שהשמשות" יבוא "שהשמשה הקידמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים". תקנה 356 ד' היא התקנה שאוסרת על ציפוי שמשות בכל מיני חומרי ציפוי. אנחנו מצמצמים את האיסור הזה ובמקום שהוא יחול על כל החלונות מגבילים אותו כך שהוא יחול על שמשה קדמית, אחורית ושתי השמשות הקדמיות שהן השמשות דרכן צריך הנהג להסתכל.

אז מה נשאר? לא יישאר כלום.

אחוריות.

אבל כהות זה בסדר, הנהג רואה מה שקורה בחוץ, מה הבעיה?

יש כל מיני ציפויים, אנחנו רוצים שמשה קדמית, שמשה אחורית ושתי השמשות הקדמיות שום ציפוי.

גם וילונות אסורים, אבל למה שמשה אחורית אם יש לו מראות משני הצדדים?

אבי מדבר על וילון כשהוא אומר אסור, אז אני אומר שכן מותר אם יש שתי מראות, מראה פנימית ועוד שתי מראות, מותר. ציפוי זה דבר קבוע, וילון זה דבר שניתן להסטה ולכן תקנות התעבורה מתירות אם יש שתי מראות מהצדדים, אז וילון הוא לא אסור.

חברי הכנסת, 16 אישרנו, 17 בבקשה.

אושרה תקנה 16.

בתקנה 364 לתקנות העיקריות, המילה "מנועי" תימחק. תקנה 364 היא התקנה שמחייבת לשים מגיני בוץ על הצמיגים של רכב כבד, על ידי מחיקת המילה מנועי אני מטילה את החובה הזאת גם על נגררים למיניהם שהם לא רכב מנועי אלא רכב סתם. היום כתוב רכב מנועי וזה למעשה מוציא מכלל החובה נגררים ונתמכים. רכב מנועי שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור, יותקנו מגיני בוץ שהתקנתם תבטיח מניעת התזת בוץ וכו'. היום זה חל על כל סוגי הרכב, היום זה חל גם על רכב פרטי, יש חובה, אם אין כנפיים.

מה זה כנפיים?

הרכבים הישנים.

רכב אספנות.

אבל לרכבים החדשים יש אוטומטי כבר, לא?

רכב אספנות לא צריך מגיני בוץ.

בעצם התקנה הזאת באה לתקן טעות שחיינו איתה הרבה שנים. לכאורה נגררים לא צריכים מגיני בוץ כי מצוין פה בתקנה רכב מנועי, ונגרר זה לא רכב מנועי, זה תיקון טעות שעשינו כדי שיחול גם על נגרר.

תקנה 17 אושרה.

18. בתקנה 364 ד' א' 2 לתקנות העיקריות, אחרי רכב מסחרי יבוא, ורכב עבודה, במקום "שמשקלו" יבוא "שמשקלם" ובמקום "ששנת ייצורו" יבוא "ששנת ייצורם". שלושה תיקוני נוסח שעניינים להוסיף רכב עבודה לכלי הרכב שמחויבים בטכוגרף. רכב עבודה זה רכב שמיועד לביצוע עבודות, לא לנסיעת מטען ולהסעת נוסעים. כבאית, מנוף וכיוצב'. לפי נוסח התקנות כיום, רכב כזה לא חייב בטכוגרף, מוצע לחייב גם כאלה בטכוגרף כדי לפקח על שעות הנסיעה, המהירות וכו'.

ממה נובע הצורך בטכוגרף? אני יכול להבין במשאית, מה מנוף למשל?

הם נוסעים בדרכים, הם במקום משאיות, לפעמים הם נוסעים שעות ארוכות מרחקים גדולים, מהירויות.

מה עוד נחשב כרכב עבודה?

משאבת בטון, אפילו כבאית. מוניות לא, זה בהגדרת רכב שהוא לא מיועד להסעת נוסעים ולא מיועד להובלת מטען.

18 אושר, סעיף 19.

בתקנה 383 א' לתקנות העיקריות, אחרי, עולה על 3500 ק"ג, יבוא, למעט רכב בעל מרכב אחוד. אני מבקשת לקרוא את זה יחד עם 21 ואז להסביר את שתיהן. תיקון תקנה 383 ד' . בתקנה 383 ד' לתקנות העיקריות 1, בתקנת משנה א' ברישה אחרי "באוטובוס" יבוא " וברכב בעל מרכב אחוד" . 2. בתקנת משנה ב' אחרי "באוטובוס" יבוא, וברכב בעל מרכב אחוד" ובמקום "שאין בו" יבוא "שאין בהם". הסבר. התקנות האלה, 383 א', ו-383 ד', שתיהן עוסקות במחזירי אור ברכב וקובעות סוגים שונים של מחזירי אור לסוגי רכב שונים.

מה ההבדל בין מה שהיה עד היום ומה שאתם רוצים עכשיו?

אנחנו מבקשים להוציא את המשאית, רכב מסחרי עם מרכב אחוד מגדר הרכבים המסחריים ולסמן אותו בדומה לאוטובוס. זאת אומרת, התיקונים האלה מיועדים למעשה להוציא את הרכב בעל מרכב אחוד מתקנה 383 א' ולהעביר ל-383 ד', ועל ידי זה לשנות את סוג מחזירי האור, מר אברהם יסביר את ההבדל ביניהם.

אנחנו רוצים להתאים את עצמנו למציאות. אנחנו חייבנו רכב שאי אפשר להתקין בו לוחות זוהרים, להתאים את זה למבנה הרכב, זאת אומרת לאפשר לו, כמו שהיום בדרך כלל מרכיבים פסים זוהרים, כי המרכב לא איפשר להרכיב לוחות זוהרים, ומה היו עושים העשירים? היו מתחילים לחתוך את הלוחות הזוהרים כדי להתאים אותם למרכב. זאת תקנה שנדרשת פשוט להתאים את הדרישה לפסים זוהרים, ללוחות זוהרים, בהתאם למציאות.

למשאיות גדולות?

לא, לאוטובוסים זעירים, לרכבים מעל 3 וחצי טון - - -

במקום שיהיה פס, מה אתם רוצים שיהיה?

לא במקום שיהיה לוח שיהיה פס, להתאים את הדרישה החוקית למציאות. שלא יצטרכו לחתוך את הלוח כדי להתאים אותו לרכב.

בסדר, 19 ו-21 אושרו, הלאה, 20.

20. בתקנה 383 ג' א' לתקנות העיקריות, במקום הסיפא המתחילה במילים "צבוע בצבע אדום" יבוא "מסומן בהתאם לאמור בפרט 28 1 ב' בחלק ג' לתוספת השנייה. למחוק את התיאור המדוקדק של מחזיר האור, במקום לתאר אותו בתוך גוף התקנות להפנות למה שכתוב בתוספת ולהסתפק בזה, זה טיב התיקון.

22.

22 זה תיקון טכני. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות בנספח א', בטבלה 1 ז', במקום הכותרת יבוא "רכב שנרשם לראשונה החל בתקופה שבין יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) ובין יום י' באייר התשס"ד (1 בינואר 2004)."

מה התאריכים האלה?

אני אסביר. אגרות הרכב נקבעות לפי קבוצת שווי. אנחנו קובעים כל רכב דגם רכב חדש מקבל שיבוץ לתקופת שווי. הטבלאות של קבוצות השווי מתעדכנות מתקופה לתקופה, כל פעם כשמעדכנים את הטבלת שווי, קובעים רכב שנרשם החל מתאריך מסוים. וכשקובעים את הטבלה הבאה, סוגרים את הטבלה הקודמת ומתקנים אותה ואומרים, עד ליום תום התוקף. בתיקון האחרון שעשינו, כשיצרנו טבלה חדשה, פשוט שכחנו, טעות שלנו, לסגור את הטבלה הישנה, ואז כביכול יש לנו 2 טבלאות שווי חופפות, אנחנו פשוט רוצים לסגור את הטבלה הישנה ולקבוע לה גם תאריך גמר.

כל פעם כשאתם סוגרים טבלה אתם נזקקים לאישור ועדת הכלכלה?

אנחנו סוגרים טבלה רק כשאנחנו פותחים טבלה, וכשאנחנו פותחים את הטבלה אנחנו סוגרים את הישנה, פה פשוט שכחנו לסגור את הטבלה.

ולפי מה פעלתם עד עכשיו, אתמול למשל?

לפי הטבלה החדשה.

אבל זה לא חוקי, אם אני אזרח סביר, אני אומר יש על פי החוק, לא סגרתם טבלה אחת, יש תעריף אחד ואתם גובים ממני תעריף שהוא יותר גבוה.

אל"ף זה נמוך יותר.

אם זה יותר נמוך אין לי טענה בכלל.

חבר הכנסת טל, התקנות מונחות על שולחן הוועדה כבר מספר חודשים, אבל אנחנו אף פעם לא מגיעים לזה.

אז אנחנו אשמים גם בזה?

זה מונח מנובמבר 2004.

צודקת עורכת הדין ראובני.

תקנה 23 בבקשה.

בתוספת השנייה לתקנות העיקריות בחלק ג' בפרט 25 , 1, במקום "מפמ"כ 267" יבוא "תקן ישראלי 5384"

מה זה?

שמעון, תואיל בטובך.

מפמ"כ זה מפרט טכני, היום מכון התקנים יש לו תקן, הפכנו את המפרט הטכני לתקן של מכון התקנים.

כלומר מדובר באותו דבר?

כן, באותו דבר, רק היות ויש תקן של מכון התקנים העדפנו אותו.

21 22 23 מאושרות. 24 אישרנו קודם.

25.

25 זה התחילה. א. תחילתן של תקנות 4, 5, 7 עד 11, 18 ו- 24, 30 ימים מיום פירסומן. ב'. תחילתן של התקנות, צריך להיות 2 ו-12 (לא 2 עד 12), 6 חודשים מיום פירסומן. 2 ו-12 אלה התקנות של הבדיקה החדשה של הזיהום האוויר של למבדה וכו'. צריך זמן הערכות לרכוש את הציוד.

מה עם 1 , 2 , 3, ו-6 ?

אלה התחילה שלהן מיידית.

חבר הכנסת ליבוביץ, לסעיף 11 אני צריך אותך. על סעיף 11 יש לי רביזייה.

תקנה 11 כוללת שתי תקנות, לא תקנה אחת. גם את האגרה ותעודת ביטוח וגם את יומן הנסיעות. ואם אתם שמבקשים שלא לאשר את 11 אז אני מבקשת לפחות לפצל ושאני אוכל להעביר לחתימה ופרסום את היתר.

מה קריטי מבחינתך בתקנה 11 חבר הכנסת טל?

כל היומן אני חושב שהוא מיותר.

חבר הכנסת טל, עם 296 אני מניחה שאין לך בעיה, עם 297 זו הבעיה שלך.

אני עמי עברון מאיגוד יבואני הרכב. אני חושב שחסר פה נתון. כשאנחנו מדברים על לוחיות סחר - - -

על מה אתה מדבר?

על 11.

על 11 דנתי כבר.

כי לא רק סוחרי רכב, זה תופס מוסכים, זה תופס המון דברים שכל הטיעונים הם לא רלוונטיים בכלל לגבי היומן. לכן אני חושב שהיומן מיותר לחלוטין והמשטרה צריכה לעצור ולבדוק אם הוא לפי החוק.

דוד טל, 296 בתוך 11 אתה מאשר?

כן.

בתוך תקנה 11, החלפת תקנה 296 מאושרת, לא עליה הייתה המחלוקת.

עורכת דין ראובני, זה פותר לך את הבעיה?

לא, זה משאיר לי בעיה, יש לי את יומן נסיעות היום - - -

דוד, אז יש יומן.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, זה שיש יומן זה לא ראייה שהעסק עובד ודופק כמו שצריך. אני לא אומר את זה בגנות משרד התחבורה חס וחלילה אבל אמרה היועצת המלומדת שבהרבה נושאים טועים, טעינו. זאת אומרת שלא כל החוכמה נמצאת שם. הם טועים, ואני סבור שזו טעות שאין לה מה לעשות פה בתקנות, אנחנו לא באים להוסיף סתם, אתה רוצה אני יכול לגבב פה עוד גיבובים על גבי גיבובים ונשאיר את זה בתקנות. אין טעם לזה, באמת אין טעם לזה, לכן אני מתנגד, לא בגלל שום דבר אחר.

אוקי, אז סעיף 296 בתקנה 11 מאושר, אבל 297 נשאר בינתיים פתוח ברביזיה.

תן לה לפצל את זה שתפרסם את הכל.

אני מבקשת לפצל כך שחוץ מתקנה 297 כל היתר יהיו שם, ותקנה 297 הנוכחית תישאר בעינה, אני אבקש לשנות את הפתיח של תקנה 11 - - -

אני אבקש 24 שעות לשכנע את השר שירד מזה.

פתיח, יבוא במקום תקנה 296 לתקנות העיקריות יבוא.

אוקי אנחנו מאשרים, מפצלים את כל התקנות את תקנה 297 מתוך סעיף 11.

חבר הכנסת טל, השאלה היא אם משאירים את התקנה בניסוחה היום בלי התיקון, האם זה עונה לציפייה שלך שלא להטיל עוד בירוקרטיה וכיוצב'.

לדעתי צריך את כל 297 א' ב' ג' למחוק, אין מקום לזה, באמת. אני בטוח שאם אני אדבר עם שיטרית רבע שעה, הוא יסכים להוריד את זה.

אני מוכן לדבר אתך באופן אישי ולהסביר לך את המשמעויות.

אני מכיר את זה, תאמין לי, אני מכיר את הצדדים האחרים גם.

התקנות אושרו.

אנחנו עוברים לסט נוסף של תקנות.

הדיון הקודם בתקנות ננעל לאחר שהוא פוצל, אני פותח את הנושא השני. תקנות תעבורה תיקון התשס"ה – 2004, תקנה 5 החלפת תקנה 190 א' בדבר היתר לנהיגה לצורך בדיקה בתקנה 12 תיקון התוספת השנייה בדבר שלט סימון לרכב בבדיקה. בבקשה משרד התחבורה, תציגו לנו את התקנות ותסבירו.

אני חושבת שאני אסביר קודם ואז הדברים יהיו ברורים מאליהם תוך כדי קריאה. בתקנות התעבורה לפי צווי פיקוח, במוסך כשעושים תיקון לרכב מחייבים לעשות לו תיקונים מסוימים, נסיעת מבחן. יש סוגי רכב מיוחדים שעקב השימוש בהם כשהם נוסעים, מחייבים רשיונות נהיגה מיוחדים כגון אמבולנסים, אוטובוסים, כבאיות. לכאורה כדי לעשות בדיקה לתיקון של האמבולנס צריך היתר לנהיגת אמבולנס, או דברים מהסוג הזה. מונית, רשיון נהיגה על מונית, זה פרייבט הרי, כדי לעשות לה בדיקה אחרי תיקון, צריך לכאורה שיהיה רשיון נהיגה למונית. אין בזה הגיון ולכן אנחנו רוצים לתת לבעלי מוסכים אפשרות לבדוק - - -

איך יהיה אוטובוס למשל?

הנה, יהיה כתוב כאן, רשיון נהיגה למשאית ומבחן.

אבל בלי נוסעים, בשום אופן בלי.

בלי נוסעים, בוודאי. ולכן אנחנו כאן עכשיו קבענו לגבי סוגי הרכב המיוחדים האלה מהן הדרישות שבמסגרתן אפשר יהיה לנהוג רכב לצורך בדיקה במקום רשיון הנהיגה על אותו סוג רכב וזה יינתן למנהל מוסך ולעד 4 עובדים מטעמו ובכפוף לזה שרשיון המוסך הוא בתוקף, זה התמצית של מה שכתוב פה.

בבקשה תתחילי לקרוא את התקנות, אם יהיו לנו הערות נעצור אותך.

במקום תקנה 190 א' רבתי לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961, להלן התקנות העיקריות, יבוא. "היתר לנהיגה לצורך בדיקה" 190 א'. א. רשות הרישוי רשאית לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצידם בטור ב', לצורך בדיקתם כשהם ללא נוסעים או מטען. טור א', סוגי הרכב, טור ב' זה התנאים. 1. מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 4000 ק"ג, רכב סיור, רשיון נהיגה לפי תקנה 178. זה רשיון נהיגה דרגה 2, כלי הרכב האלה לולא היו מונית או אוטובוס ציבורי, זו דרגת הרשיון המתאימה להם. 2. רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 14,999 ק"ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 4000 ק"ג, רשיון נהיגה לפי תקנה 179, שזה דרגה 3 למשאית.

יש לי פה שאלה. אני מבין שצריך לעשות את זה ללא נוסעים, למשל אם אני עושה בדיקת מבחן לאוטובוס, אבל אני בטוח שאם אני עושה בדיקת מבחן לאוטובוס, נניח אם אני הולך לבדוק את הבלמים שלו, לא דומה האוטובוס ללא נוסעים כמו אוטובוס מלא נוסעים ועוד נוסעים בעמידה, אני חושב שהתגובה שלו תהיה אחרת, אולי כפול, ואז מבחינת הבלימה אני חושב שמבחינת הכוחות שפועלים על הבלמים יהיו אחרים מאשר כשהאוטובוס הזה נוסע בלי אנשים, המשקל, המסה שיש על האוטובוס גורמת שמאיצים - - -

גם במשאית זה קיים.

נכון, צודק, לכן אני שואל אם ניתן ואפשר לעשות את זה כך או שאולי יש אפשרות לעשות את זה במכון רישוי, להריץ את זה באיזושהי צורה - - -

למעשה בחברות תחבורה ציבוריות ולמרות שאין חובה בכל תיקון לעלות ולבדוק בדיקת בלמים על המחשב , הוראות היצרן מחייבות שרכב ציבורי הבודק המקצועי צריך לבדוק את הרכב ולעשות סיבוב, הסיבוב שנעשה על ידו לא מחייב אותו במכשור שקיים במכון הרישוי, רק לחוש את הבלימה של הרכב. גם היום אף אחד לא בודק בלמים כשהרכב עמוס נוסעים - - -

אבל אתה מסכים איתי שזה שונה?

זה שונה.

בתכלית אבל. אני אזכיר לך, כמה זמן אתה במשרד התחבורה?

די הרבה.

פעם אגד ייבא אוטובוסים מסוג מסוים, והסתבר שיש בעיה עם הבלמים ואז הסתבר שבחוץ לארץ האוטובוס היה בנוי לכך שיושבים רק אנשים במושבים, ואצלנו גם ישבו וגם עמדו, כתוצאה מכך שגם עמדו מרכז הכובד השתנה, גם המשקל השתנה ולכן זה לא תפקד בדיוק כמו שזה תיפקד בחוץ לארץ ולפי הוראות היצרן.

היום התכנון המוקדם של כל הטיפול לוקח בחשבון גם את השיקולים האלה. ואם ניכנס כרגע לבדיקה של בלמים, בדיקה של בלמים הנכונה ביותר היא כשהרכב עמוס בחצי מהמשקל המותר שלו. גם רכב משא וגם אוטובוס, אבל זה לא נעשה באף מקום בעולם. ולכן היום בודקים עם מכשור שמדמה פחות או יותר עומס שישנו על הרכב, אבל אף אחד לא בודק בלמים ורכב עמוס נוסעים.

בסדר, אני רק שאלתי, אני יודע את זה, אני רק הפניתי אותך לכך שאם זה עומד על זה באיזשהו מכון רישוי ובודקים את זה שם ויש איזשהו משהו - - -

פעם בשנה כולם חייבים לעשות בדיקה במכון רישוי, לפחות פעם בשנה. לגבי אגד ודן, אני יודע מידיעה אישית, שכל רכב שנכנס לתיקון, הוא לא מסיים את התיקון לפני שמכון הרישוי אישר.

דבר אחד תיקון עתידי, כתוב ב-1 שאינו עולה על 4000 קילוגרם, מאחר ויש בשבוע הבא דיון בנושא שינוי משקלות, אז ממילא תשנה ל-3500 כבר פה, כי אחר כך יהיה עוד פעם שינוי.

האמת היא שבכל מקום אפשר לבקש, היום בתקינה האירופית אנחנו מעבירים את קטגוריית המשקל, מה שהיום 4 טון - - -

בכל מקום שיופיע 4000 ק"ג תכתבו 3500.

ובכל מקום שמופיע 14,999 אני מציעה שיהיה 12,000.

בכל מקרה זה יצריך תיקון של תקינה אירופית בנוסף עם דרגות רשיון הנהיגה.

תודה על ההערה החשובה, הלאה בבקשה.

אני בפרט 3, רכב כיבוי איש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים כשמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג, רשיון נהיגה לפי תקנה 179 א'. זה משאית כבדה. 4. אוטובוס. רשיון נהיגה לפי תקנה 179 שזה משאית, ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר, 21 שנים. ב. ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד הניידות באגף הרכב, או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים ומסכים ומפעלים לכלי רכב התש"ל – 1970, להלן הצו, וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, עליהם המליץ המנהל המקצועי בפני מנהל אגף הרכב. ג. תוקפו של ההיתר יפקע אם רשיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל ההיתר. רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב. ד. נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו, תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל, על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9 ב' לחלק ג' שבתוספת השנייה, אשר יואר בזמן תאורה.

מה זה 9 ב'?

זו התקנה הבאה.

ולמה הכוונה יואר בזמן תאורה?

כשעושים את הבדיקה בחושך או בתנאי ראות קשים, שידעו ויראו את זה.

יואר בזמן תאורה זה יואר מתי שיש תאורה.

יש הגדרת זמן תאורה בתקנות שזה הזמן שבו חייבים להדליק אורות ברכב. ה. לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא איתו ויציג אותו לשוטר לפי דרישתו.

יש הערות עד כאן?

אני רוצה לשאול שאלה. תקנה 5 4, האם המנהל המקצועי שצריך לעבור מבחן, צריך לעבור שיעורי מינימום בנהיגה או יכול לגשת לטסט ישר?

לא ביקשו.

לא דרשנו.

אני שואל מה אומרת התקנה?

התקנה אומרת עמידה בהצלחה במבחן מעשי, לא כתוב כאן דבר על שיעורי נהיגה.

זה שאלות שלא שואלים.

12.

12. תיקון התוספת השנייה. בתוספת השנייה לתקנות העיקריות בחלק ג', אחרי פרט 9 א' יבוא "9 ב', שלט סימון לרכב בבדיקה, תקנה 190 א' ד'. 1. מידות השלט 45 X 25 ס"מ, מידות האותיות 20 X 25 מ"מ. 2. השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום. 3. כתובת בנוסח כלהלן, רכב בבדיקת מבחן, שם המוסך, מספר רשיון המוסך.

אני בקטע הזה רוצה להעיר רק נקודה אחת. אני קושר את זה עם תקנה 11 שדיברנו קודם עם לוחיות עם לוחיות סחר. בדרך כלל בחינה כזאת נעשית גם עם לוחיות סחר, כשיש בעיית ביטוח, ובלי לוחיות סחר אין ביטוח. אני רוצה להגיד שפה בדרך כלל יהיו 2 לוחיות. לוחית סחר אחת תהיה עם המספר רישוי, בתקנה 11, ואני כמוסך לא תמיד יכול לעשות נסיעת מבחן עם הביטוח של בעל הרכב, או שאין לו ביטוח, או שהוא לא מסכים, אני לא רוצה להתעסק עם זה בכלל, אז אנחנו עושים עם לוחיות סחר, אז יש פה שתי לוחיות. זה דבר שאמרתי קודם שלוחיות סחר משמשות לא רק סוחרי רכב.

אז מה אתם אומרים על זה, איך זה הולך?

אז שיהיה 2 לוחיות.

סעיף 12 אושר, פה אחד.

התקנות מאושרות, יישר כוח.

בהצלחה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00