כנסת פתוחה

תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין)

2
ועדת הכלכלה
8.8.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 480
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' אב התשס"ה, (8 באוגוסט 2005), שעה 09:45

תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס"ה – 2005.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
אבשלום וילן
דוד טל
אילן ליבוביץ
מיכאל נודלמן

עו"ד חנה טירי - לשכה משפטית, משרד התמ"ת
איתן חיימוביץ - קריסטל, איגוד לשכות המסחר
חניתה פטר - מנהלת שירות לקוחות, סקאל, איגוד לשכות המסחר
בנצי עמרם - אלקטרה מוצרי צריכה, איגוד לשכות המסחר
מיכל פרג
צביקה פיטשון - אחים סקאל, איגוד לשכות המסחר
עו"ד עינת ברכה - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר
עו"ד עירית פיליפ - איגוד רשתות השיווק, הריבוע הכחול, איגוד לשכות המסחר
יאיר קורח - יו"ר התאחדות הסוחרים
אברהם בירנבאום - יו"ר אירגוני הסוחרים
איתן אביבי - יו"ר איגוד ארצי למסחר
עו"ד ירון לוינסון - מ"מ מנכ"ל, רשות ההסתדרות לצרכנות

אתי בנדלר

שמרית שקד

לאה ורון

רותי וייס



תקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס"ה – 2005

בוקר טוב, אני פותח את הדיון. הנושא הראשון שלנו הוא תקנות חוק הגנת הצרכן, הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), התשס"ה – 2005. קיבלתי מכתב משר התמ"ת שהוא היום ממלא מקום שר האוצר, שכותב שב-17 ביולי 2005 נכנס לתוקף תיקון 15 לחוק הגנת הצרכן שעניינו חיוב העוסק להציב במקום עסקו מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם. תיקון 15 הסמיך את שר התמ"ת באישור ועדת הכלכלה לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות בדבר הצגת המודעה במקום העסק ובדבר גודל האותיות. מפאת חשיבות העניין, מבקש מאיתנו השר, שנניח את התקנות על סדר יומה של ועדת הכלכלה, עוד לפני מועד הפגרה, אנחנו עושים את זה בדיון הראשון בפגרה מפאת חשיבות הנושא. לכן, נציגת משרד התמ"ת, בבקשה תציגי לנו מה אתם בדיוק מבקשים.

אני לא אחזור על מה שהשר כתב במכתב. התקנות האלה באות בעצם לגלם את הוראות החוק בדבר הצגת מודעה בעניין החזרת טובין. אנחנו רוצים לקבוע שקודם כל מודעה כזאת תוצג במקום העסק במקום הנראה לעין, במקום שהצרכן יוכל לקרוא את הכתוב בו בהקדם. אנחנו רוצים לומר באופן ספציפי שהמודעה תוצב על יד כל קופה ועל חלון הראווה.

גם וגם?

גם וגם. אנחנו רוצים לומר שהמודעה תהיה בעברית ובערבית לפחות ואנחנו גם נראה דוגמא לכך.

מה עם עולים חדשים שבאו מחבר המדינות, אתיופים וכו'?

כיום חיים במדינת ישראל 1.35 מיליון ערבים.

השפות הרשמיות.

נכון, השר קבע שפות רשמיות.

ערביי ישראל מ-48 למדו גם עברית.

אנחנו רוצים לקבוע הוראות לגבי גודל המודעה, אנחנו רוצים לקבוע איך הכותרת תהיה, שהכותרת תהיה מודגשת עם קו, שהצרכן יוכל באמת לראות גם מרחוק שבמודעה הזאת כתובה מדיניות לגבי החזרת מוצרים.

כל חנות וחנות?

בוודאי, כל מקום עסק. אלא אם כן מדובר במוצרים שהחוק לא חל עליהם כמו למשל מוצרי מזון שזה מה שקובע החוק. זאת אומרת, בסופרמרקט, אם הוא מוכר רק מוצרי מזון הוא לא צריך לשים מודעה אבל אם הוא מוכר דברים שהם לאו דווקא מוצרי מזון - - -

מכולת שכונתית צריך?

לא.

רק בגדים נעליים דברים כאלה?

כן. כל מה שלא נכלל בגדר החריג.

זאת אומרת אני יכול היום לקנות לאשתי תכשיט לערב, למחרת לבוא ולומר למוכר, התכשיט הזה לא מוצא חן בעיניה, אני רוצה את הכסף שלי בחזרה.

זה תלוי מה העסק כתב במדיניות שלו.

אם הוא כתב אין החלפות אז אין החלפות. תיכנס מעכשיו רק לחנויות שכותבות שהן מחזירות כסף.

זאת המטרה.

קניתי שמלה לערב לאשתי, אני חוזר לחנות ואומר, שמע, לוחץ לה פה, לוחץ לה שם.

בתנאי שהיא לא לבשה את זה.

איך אני אוכיח את זה?

בגלל זה העוסק הוא זה שקובע את המדיניות.

אוקי, החוק כבר עבר אנחנו רק מתחילים את התקנות כרגע.

בדיוק, ואנחנו רוצים לקבוע תקנות לעניין גודל האותיות, אופן הכתיבה של האותיות ואנחנו רוצים לקבוע מועד לתחילת המדיניות כדי שבאמת יהיה ברור שהמדיניות שתחול - - -

מה קבע החוק?

החוק לא קבע הוראה לעניין. החוק כבר בתוקף מה-16 ביולי. התקנות האלה בעצם נותנות יותר בשר ממה שאמר - - -

שלא כל אחד יכתוב איזה דף קטן או פתק קטן, אתם כרגע מחליטים בדיוק איזה גודל כדי לאשר את זה.

הנה למשל דוגמא לשלט. זה שלט סטנדרטי, כמובן שהמלל בפנים משתנה, וזו דוגמא, כך צריכה להיות הכותרת, שתהיה יותר בולטת.

זה לא 6 מ"מ.

זה בדיוק, תבדקי. זה גודל האותיות של הכותרת, ביקשנו שזה יהיה בקו תחתי, וזה המלל, גם בעברית וגם בערבית, זה גודל האותיות בהתאם למה שכתוב בתקנות, וזו דוגמא סטנדרטית. מה שאנחנו באים ואומרים זה שמצד אחד יש בשלט כזה את המידע לצרכן, יש פה מענה על הוראות החוק, מצד שני אנחנו לא חושבים שיש פה הכבדה יתרה על העוסק. לא דרשנו שיהיה שלט קשיח, בסך הכל דף נייר, לא חייבים אפילו להדפיס, לא דרשנו שידפיסו.

את חושבת ששלט קשיח יהיה יותר אפקטיבי מהדבר הקטנצ'יק הזה?

אני לא יודעת. גם שלט מדף נייר יכול להיות אפקטיבי.

למה את לא יודעת? את רואה שלא דרשתם, אם לא דרשתם בדקתם בוודאי והגעתם למסקנה שזה אולי לא נכון.

לא, אנחנו חושבים שאין מקום לדרוש - - -

לא רוצה לתת עלויות יתר לעסק.

נכון, אנחנו לא רוצים לתת מעמסה יתרה על העוסק ולדרוש שהשלט יהיה קשיח.

יהיה אפקט לדבר הזה? כי אם לא אז למה להעמיס עליהם גם את זה אפילו?

לא, אני חושבת שזה מאוד אפקטיבי. קודם כל אתה רואה מרחוק את הכותרת, היא בולטת - - -

אני לא.

תראה, בסך הכל אנחנו לא רוצים שמצד אחד על בית העסק יופיעו הרבה דפים וזה יהיה באמת ארוך ומסובך. אנחנו רוצים שגם לצרכן זה יהיה קצר וקולע וברור. לפעמים מעומס מלל הולך המידע הרלוונטי והחשוב שהצרכן רוצה לראות, זה המינימום.

את לא יכולה להגיד שאתם לא רוצים. הממשלה והכנסת רוצה שיהיו הרבה דברים כאלה ואני אתן לך דוגמא. את רוצה מטעם משרד התמ"ת דף כזה, מישהו ממשרד המשפטים רוצה מודעה בנושא של הטרדה מינית. מישהו אחר ממשרד העבודה רוצה ששכר מינימום יופיע בצורה כזאת, מישהו אחר ממשרד התעסוקה רוצה שידע שכל הזכויות שיש לעובד הן כך וכך והוא יכול להגיש תלונה כזאת וכזאת.

אני רוצה שזה יהיה בכמה שפות.

והוא רוצה בכמה שפות חוץ מרוסית גם אמהרית ומרוקאית וטוניסאית ובוכרית. מה שאני רוצה לומר, את אומרת שאתם לא רוצים שיהיה הרבה מלל אבל אנחנו רוצים שיהיה גילוי נאות בצורה כזו או אחרת לצרכן, לעובד, לעוסק, למעסיק, לכל מי שבא לעסק הזה, לראות את הדברים האלה, אנחנו לא חושבים שזה כל כך נורא. אני לא רואה בעין יפה שיש הרבה דפים כאלה שמודבקים באיזשהו מקום. הרבה יותר מכובד שיש שלט מאיר עיניים שאומר כך וכך. אבל אם את אומרת שבדקתם את זה אני מקבל שבדקתם.

אני רוצה לתקן את עצמי. זה לא שאנחנו לא רצינו. אנחנו קבענו את המינימום. למשל בסופר פארם, אני ראיתי שהם שמו שלט קשיח, שלט הרבה יותר גדול מזה - - -

וגם יותר יפה.

נכון, אנחנו אומרים שזה המינימום.

שלא יגידו, הטלתם עלינו הוצאות.

אני לא רוצה פתחון פה.

אני מבין את העניין וזה נכון אבל לפי מה שאומרים כאן זה רק בעברית. יש הרבה צרכנים שלא יודעים את השפה העברית ובוודאי שלא לקרוא. אמרו לי עכשיו שזה שפות רשמיות של המדינה אבל אנחנו לא עושים את התקנות האלה בגלל השפות, אנחנו עושים את זה בגלל האזרחים שלנו. אני חושב שיש כמעט מיליון אזרחים שאינם מבינים דברים כאלה. אולי אפשר לפנות למשרד הקליטה שיעשו פירסומים בעיתונות הרוסית, ברדיו הרוסי, שיהיו מודעות כדי שהעניין יובן גם בקרב העולים. אני מקבל את זה שזה דבר פורמלי כי אנחנו חושבים על כל אזרחי המדינה ולאו דווקא על אזרחים חלשים.

חבר הכנסת נודלמן, אתה יכול לקבל צילום של המודעה, ואתה כמייצג את האוכלוסייה הזאת יכול לפרסם בעיתונות רוסית - - -

אתה גם יכול לעשות את זה.

בוודאי, אז אני אומר, בלי שום קשר. תפנה למשרד הקליטה - - -

אני יושב כאן בוועדה בראשותך, אנחנו כולנו צריכים לקבל החלטה על זה. רעיונות לא חסר.

בבקשה גבירתי, את מי את מייצגת?

אני עורכת דין עירית פיליפ מרשת הריבוע הכחול.

איך את חיה עם התקנות האלה? החוק קיים כבר, את יודעת.

יש לי כמה בעיות. הבעיה שלי היא עיתוי הנחת התקנות על שולחן הוועדה. החוק תוקן בינואר ונכנס לתוקף אחרי חצי שנה ביולי. החוק קבע שהתקנות יונחו על שולחן הוועדה 3 חודשים אחרי שהחוק תוקן, זה כדי שכשהחוק ייכנס לתוקף - - -

אבל שר התמ"ת חצי מהזמן הוא בחו"ל, הוא לא מספיק.

אדוני, החוק נכנס לתוקף בלי קשר להתקנת תקנות. רשת הריבוע הכחול עשתה את הוראות החוק, תלתה שלטים, פעלה ב-170 סניפים, הדפיסו לכל הסניפים, עכשיו יגידו שבגלל שגודל האותיות פה הוא 4 מ"מ ולא 6 מ"מ, אני צריכה עכשיו להדפיס מחדש, זה נייר איכותי, נייר צבעוני, להדפיס לכל הסניפים שוב זה נראה לי קצת לקוי.

אני חושב שיש טעם בדבריה, עם כל הכבוד.

דבר שני, מעבר לזה, יש לי גם כמה הערות לגוף התקנות. הריבוע הכחול הציבה שלט, שלטון של הצבת מדיניות גם לפני החוק, רק תיקנו את השילוט כדי שיתאים להוראות החוק. אנחנו גם עשינו הכל וגם עכשיו באות תקנות וקובעות דברים אחרים.

בשלב הזה, החוק אמר 3 חודשים. למה השר התמהמה חצי שנה עד שהחוק נכנס לתוקף?

כי לפני שאנחנו מניחים תקנות על שולחן ועדה אנחנו עורכים התייעצויות.

אז היו לכם 3 חודשים.

זה פשוט לקח לנו זמן.

אז מה הם עושים עכשיו, רשת הריבוע הכחול?

למה רק הם? כל הסוחרים.

אני רוצה אחד אחד לקלוט את הדברים.

אני מבינה את הטענה שלה, אני יכולה רק לומר שכשהחוק נכנס לתוקף, ויכול להיות שזה לא נותן מענה למה שהיא אמרה, אנחנו גם פירסמנו בעיתונות שהשר עומד להוציא תקנות - - -

מצד שני, אם הם לא היו מציבים שלטים - - -

הם היו עוברים על החוק, הם אנשי חוק.

לא אמרתי שלא ישימו מודעה, אבל שיידעו שהתקנות - - -

לא, זה לא רציני, ואני לא מצד של המעסיקים והעוסקים והעשירים ובעלי ההון, אבל עם כל הכבוד, הם באו לקיים את החוק שאנחנו חוקקנו והם עשו את הנדרש, אתם התמהמהתם וגרמתם להם נזק, אני במקומם הייתי תובע אתכם.

היועצת המשפטית, מה את אומרת על הנקודה הזאת? הם השקיעו בנייר איכותי וכו'. זו בוודאי נקודה אחת אבל זה בעצם משליך על כל החוקים במדינת ישראל כי אם יש חוק אז כולם רוצים להיות בסדר עם החוק ומתקינים ומקיימים את הדברים כל אחד לפי הבנתו הוא.

אז יוצא שמי שיקיים את החוק הוא לא בסדר עכשיו.

יש לי כמה הערות נוספות לגוף התקנות. קודם כל יש את החובה לכתוב גם בעברית וגם בערבית. אם אנחנו רוצים, דיברנו פה על גילוי נאות, דיבר חבר הכנסת נודלמן, אנחנו רוצים להציב את כל המדיניות. זה אפילו לא 6 מ"מ, זה 4 מ"מ. מה שאנחנו צריכים זה שלט גדול שיהיה גם בעברית וגם בערבית, זה מחייב שילוט גדול.

איך זה נכנס בדף של נציגת התמ"ת?

כי כנראה המדיניות שלהם היא קצרה יותר. אנחנו רוצים לפרט, אצלנו יש אבחנה בין 30 שקל, 130 שקל, פחות 30 שקל, מה אפשר להחזיר, מה אי אפשר להחזיר. מחייבים אותי לעשות גילוי נאות, אני מפרטת בדיוק את כל מה שצריך. מעבר לזה, מקום הצבת השילוט. החוק אומר, בכל קופה ועל חלון הראווה. בסופרמרקט יכול להיות גם 18, 19 קופות, ודיברנו על גודל השלט. אני רוצה להאיר את עיני הוועדה בכמה תיקונים שנעשו לאחרונה בחוק שרק מחייבים אותנו להציב עוד ועוד שילוטים בסניף, שאנחנו לא טוענים שזה לא בסדר אבל ארד רגע לשורה התחתונה - - -

מרוב שילוטים לא נראה את המוצרים את אומרת.

אנחנו סבורים שמספיק להציב את השלט רק בקופה ראשית, שם גם מחזירים את המוצרים. לפני שנה באוקטובר תוקן החוק שאוסר הצגת מכירת משקאות משכרים לקטינים גם בסופרמרקטים, מה שלא היה קודם. הבאתי איתי דוגמאות כדי שתבינו את המשמעות של הגודל. חוייבנו להציב שילוט בכזה גודל בחלונות הראווה. לאחר מכן במאי נכנס תיקון חדש לחוק תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, עוד שלט בגודל כזה כפי שאני מראה לכם. זה אמנם מצחיק אתכם אבל זה ככה, שילוטים בגודל כזה אנחנו צריכים להציב. יש הגבלת עישון במקומות ציבוריים, עוד שלט בכל כניסה. אם אני לא רוצה להכניס כלבים גם את זה אני צריכה להציב. עוד ועוד ועוד שלטים.

טפטים.

זה מתחיל להיות מוגזם, ושר הבריאות, זה שר המשטרה, כל שר קובע. ואלו השלטים כפי שאתם רואים כאן, זה 50 על 40 ס"מ, אלו הגדלים. אני חושבת שצריכים להיות קצת יותר סבירים, קצת יותר הגיוניים. אני לא אומרת לא להציב את השלט אבל מספיק בקופה ראשית.

עוד לא דיברת על השלט של הטרדה מינית, שמי שיוטרד מינית יכול לפנות לזה וזה, ושכר מינימום, מי שעובד ולא מקבל שכר מינימו - - -

תקנון הטרדה מינית זה בלוח המודעות. שכר מינימום, זה עוד לא נכנס לתוקף, השר עוד לא קבע תקנות, הוא יקבע.

חכה, הגודל יהיה מטר על מטר.

כולם צוחקים, זה מצחיק אבל זו עובדה. מנכ"ל בחברה בא, ראה את כל השלטים האלה ואמרו לי, מה זה? תאחדו את הכל לשלט אחד? אמרתי זה אסור, זה החוק, אלו התקנות. אבל זה בהחלט מתחיל להיות קצת מוגזם, וכל זה, שני אלה זה רק מהשנה, פחות משנה.

בתקנות שלנו, מה אפשר לעשות?

אני אומרת רק בקופה הראשית, לא צריך בכל קופה ועל חלון הראווה.

אבל אנשים לא יידעו. בקופה הראשית אוספים את ההחזרות, אבל אנשים שקונים, כדי שהם יידעו מה מותר להם להחזיר ומה לא, אם הוא כבר יודע הוא הולך לקופה הראשית. אבל איך הוא ידע? לכן אני אומר, סליחה, בוא נודה, אנחנו לא המצאנו את הגלגל, בואו לא נפחיד את מה שאין צורך, יש לנו מספיק צרות אמיתיות, שר אוצר מתפטר, צרה טובה, יש כל מיני, בואו לא נכנס לזה.

זו צרה שהוא התפטר?

צרה טובה אמרתי, אבל לענייננו. בארצות הברית יש מדיניות כזאת שנים והחנויות מרוצות והלקוחות מרוצים.

לא נכון.

אף אחד לא נגד זה.

לכן אני מציע שפשוט כן, בהתחלה ישימו ליד כל קופה עד שילמדו.

אין מקום.

יהיה מקום, תאמיני לי. אני בעד להוריד ל-4 מ"מ את האותיות כדי שיהיה מספיק מקום, בסדר? אני לא בטוח שצריך 2 שפות בכל מודעה, זה אבסורד.

גם נכון.

איפה שיש קהל דוברי ערבית שישימו בערבית. איפה שיש קהל דוברי עברית, עברית. איפה שיש קהל של הרבה עולים חדשים, שישימו ברוסית. צריך להיות פה גמיש.

גם אמהרית.

לא צריך לחייב סתם ב-2 שפות. זו לא מודעה רשמית של רשומות. לכן אני אומר, צריך להיות יותר גמיש אבל כן להתעקש שכל לקוח יראה וידע שכשהוא מגיע לסופר, עד שילמד שנה ראשונה, מה מותר להחזיר, מה אסור, תאמיני לי, יש לכם הרבה חלונות.

אבל ליד הקופה אין חלון.

תאמיני לי, כמות הניירת שאני מקבל מכם על המבצעים שלכם, זה בסדר גמור, אתם מפציצים אותי בנייר כל הזמן, לא נורא, פירסום, זה שם המשחק.

תודה רבה, אדוני, בקצרה בבקשה.

קצר יותר מהגברת. קודם כל רבותי, חוק כזה בדקנו היטב, אין בשום מדינה בתבל. אם חבר כנסת ימצא מדינה אחת בעולם שיש בה חוק כזה - - -

אתה מדבר על התקנות או על החוק?

אני מדבר על החוק.

הוא צודק, באמת צריך לדאוג שיהיה חוק כזה כי באמריקה אתה יכול להחזיר חופשי.

דבר שני, אני מודיע לכם שחבר הכנסת שטוען שבאמריקה יש שלטים כאלה, או שהוא לא היה באמריקה או שהוא לא הסתכל על חלונות ראווה.

הוא רק חי באמריקה.

באמריקה אין אפילו שלטים.

לא צריך כי האנשים מחזירים ומקבלים את כספם, זו התרבות שלהם.

בארצות הברית אין אפילו, והחוק גם לא מחייב, מחירים בחלונות הראווה, אין דבר כזה. עכשיו השאלה הרלוונטית היא, מה אתם רוצים? האם אתם רוצים שאנחנו נשים שלטים, ואני אומר לכם על פי החוק הזה אנחנו רשאים שלא לשים שלטים, או שאתם לא רוצים שאנחנו נשים שלטים, כיוון שעל פי החוק אנחנו לא חייבים.

תחזירו כסף על החזרות זה יותר חשוב.

אז זה לא תחזיר כסף, זה האזרח צריך לתבוע אותי בבית דין לתביעות קטנות. אז ככה, האוכלוסיות החלשות, חרדים, לא תובעים בבתי המשפט של המדינה אתם יודעים - - -

זו פרשנות מאוד מעניינת של החוק.

אני אומר לכם, חרדים לא תובעים בבתי המשפט של המדינה. עולים חדשים וערבים שלא יודעים מספיק טוב עברית, גם לא יגישו תביעות. מי יגישו תביעות? האוכלוסיות החזקות.

אלו שנוסעים בספינות וחוזרים ותובעים שלא עצרו להם באיזה מקום, הם יגישו תביעות.

אז עכשיו, למרות שאין חוק כזה בשום מדינה בעולם, אם אתם תעשו שלטים סבירים, תחליטו על שילוט סביר, אנחנו כארגוני הסוחרים בישראל, ואני לא מבטיח לכם שזה יעזור בהרבה, נעודד הצגת שלטים. כעת, הנושא של השפה הערבית. יש לקוחות שזה ירתיע אותם אם הם יראו כיתוב בערבית. כל תושבי ישראל הערבים שלמדו בבית ספר מ-48, זה 57 שנה, רק הזקנים ביותר, שלמדו בבית ספר, למדו עברית. אז הם יודעים לקרוא עברית. דווקא עולים חדשים יודעים פחות לקרוא, זה דבר אחד. אז קודם כל אני מציע להסיר את הכיתוב בערבית. דבר שני, לא כל החנויות הן בגודל של הקו אופ או של הסופר סל או של המשביר לצרכן. יש המון חנויות קטנטנות. תחשבו, מאחר ואתה, אדוני היושב ראש, קצת קרוב לנושא, תחשבו על חנות תכשיטים קטנטנה.

איך אתה קרוב בדיוק לתכשיטים?

קראתי פעם שהיו לך בעברך אדוני היושב ראש, חנויות תכשיטים, אז אתה מכיר חנויות תכשיטים.

זה קרוב לליבי שאני קונה לאשתי כל הזמן תכשיטים.

אז אתה יודע מה זה חנות תכשיטים, אז תציב שלט בחלון הראווה - - -

אין בעיה לשים שלט.

אז תציב שלט כזה גם על יד הקופה, גם בחלון הראווה, תחליטו, אם יש לו 2 חלונות ראווה קטנטנים, אז הוא צריך לשים שלט בכל אחד. אז אני מציע, תחליטו, או על יד הקופה, או בחלון הראווה, צריך להסתפק בשלט אחד. אם כך תחליטו, אנחנו נעודד הצבת שלטים.

זה יפה שאתה מעודד לא לעבור על החוק.

אתה טועה אדוני, אין עברה על החוק באי הצבת שלט.

תקרא את סעיף 4 ב' לחוק ותראה שהחוק אומר שאתה חייב לשים שלט.

אז אני אומר לך שקראתי והסנקציה היחידה בחוק על מי שלא מציב שלט היא שהאזרח בתביעה אזרחית רשאי להגיש נגדו תביעה להחזרת הכסף אם הוא לא הציב שלט. אנחנו מציעים לכם לשקול ברצינות את הדברים כיוון שאחרת לא תראו שלטים.

יהיו לי מספר הערות לתקנות לגופן, ואני אעיר אותן לאחר שהוועדה תתקדם. אבל ביקשתי מהיושב ראש בכל זאת את זכות הדיבור, כי אני לא יכולה להחריש נוכח דבריו המאוד חמורים לטעמי של מר בירנבאום, שלא בפעם הראשונה מגיע לוועדה ומצהיר בריש גלי על כוונתו להפר חוק או על כך שאפשר להפר חוק.

אין פה הפרת חוק.

סליחה אדוני, אני התאפקתי ושמעתי את דבריך.

תגידי מה אומר החוק.

מר בירנבאום, היא לא בחקירה נגדית ותן לה לסיים את דבריה.

המחוקק קבע את דבריו בצורה מאוד ברורה. הוא הטיל על עוסק שמוכר טובין להציב מודעה, את נוסח המודעה או איך היא תהיה אכן נקבע שייקבע בתקנות, על כל פנים, החוק כבר נכנס לתוקפו גם בהעדר תקנות והחובה קיימת. אכן, לבקשת משרד התמ"ת הסכימה הוועדה שלא לראות בהפרת הוראה זו, כמו גם בהפרת הוראות אחרות, לא להטיל עליה סנקציה עונשית פלילית, אלא להסתפק, במקרה של הפרת הדין בסנקציות אזרחיות, עדיין זה לא מתיר לאף אחד להתיר את הוראות הדין הברורות, והדין קובע חובה להציב מודעה, והוא קובע שמי שהפר את החובה הזאת יראו כאילו הסוחר הודיע, העוסק הודיע, שהוא מחזיר כספים במזומן. כמובן שאם מישהו לא מקיים את החוק, אפשר להגיש נגדו תביעה אזרחית אבל זה לא אומר שלא צריכים לקיים את החוק ואפשר לקיים את החוק רק במקרה של תביעה, אני חושבת שאלה דברים חמורים וראוי היה להבהיר אותם.

תתחילי לקרוא לגופו, כל אחד יתייחס, בבקשה.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 להלן החוק. באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2 ב' לחוק הגנת הצרכן תיקון מס' 15, התשס"ה – 2005, אני מתקין תקנות אלה. תקנה ראשונה מיקום המודעה. המודעה תעמוד בסעיף 4 ב' א' לחוק, להלן המודעה. תוצג במקום העסק במקום הנראה לעין ובאופן שהצרכן יוכל לקרוא בנקל את הכתוב בה. ב. מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה א', המודעה תוצב על יד כל קופה ועל חלון הראווה כך שפני המודעה יהיה כלפי חוץ. בהעדר חלון ראווה תוצב המודעה על הקיר במקום הסמוך ביותר לכניסה למקום העסק.

לסעיף 1, יש למישהו הערות?

אני רוצה רק עוד שני משפטים מקדימים על התקנות באופן כללי. כבר יש לנו את החוק ובחוק כתוב, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות. כלומר בעצם הכל, אין איזה וקום כרגע, יש לנו פה את הכל. אני עורכת הדין עינת ברכה, היועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר. מייד לאחר שיצא החוק הקמנו אצלנו מרכז מידע והוצאנו הודעה לאלפי החברים שאצלנו ופרסמנו וניסינו להחדיר וחשוב לבטא שזה קשה. זו נורמה חדשה סך הכל, היא נורמה נכונה, אנחנו תמכנו בחקיקה הזאת אבל היה הרבה מאוד בלבול כי בתקשורת יצא כאילו צריך להחזיר כסף במזומן, היה בלבול רב סביב העניין הזה ועשינו מאמץ עליון כדי שאנשים לא יכשלו. כתבנו להם שחבל שיסתבכו סתם כי בסך הכל זו הוראה נכונה. אבל בחוק כתוב הכל, כתוב במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות כלומר יש גם התייחסות לפרמטר של המקום וגם התייחסות לפרמטר של האותיות ואנחנו המלצנו לעשות את זה על A 4 ונתנו נוסחים של הודעה ועזרנו לכל אחד לנסח.

איפה מציבים היום לפי שיטתכם?

הנחינו לשים במקומות מרכזיים בחנות.

הנראה לעין, מה זה נראה לעין?

ליד הקופות באזור הקופות. שלא יקרה שצרכן מגיע לעשות את העסקה ולא רואה את המודעה.

מה יש לך בעיה עם סעיף 1 שהמודעה תוצב בכניסה?

אני רק רוצה להשלים את הנקודה הזאת. אם אנחנו כרגע עכשיו מוסיפים על הדברים האלה - - -

לא מוסיפים, מגדירים פשוט. הנראה לעין מבחינתך זה באיזשהו מקום שם. הוא אומר לא, הנראה לעין, מבחינתי, השלט מוכן, זה אותו שלט, אבל בכניסה וליד הקופה פשוט, זהו. אין פה משהו חדש. אותו שלט שהכינו נשים פה או פה. מה הבעיה?

לנקודה הזאת אני חושבת שחלון הראווה זה מיותר, כלומר הרעיון הוא שצרכן לפני שהוא עושה עסקה צריך לראות את זה אבל אין שום סיבה, חלון ראווה הוא פלטפורמה שיווקית. יש שם חובת הצגת מחירים שגם קיימת מכוח חוק, חייבים להציג את המחיר. אין שום סיבה לשים את השלט הזה, זה לא מה שישפיע על ההחלטה של הצרכן אם להיכנס או לא.

אוקי. חברי הוועדה, ליד הקופה זה בסדר? חלון ראווה לא צריך, שישימו שם דברים אחרים.

אני מבקשת שזה יהיה רק ליד הקופה הראשית ולא ליד כל קופה.

לא, ליד כל קופה.

אין מקום.

תמצאו מקום.

אבל אם הקופות הן ממש סמוכות אחת לשנייה - - -

יש שורה של קופות, אין איפה. אתה מסתיר את העיניים - - -

את נכנסת לסופר יש לך 12 קופות, מי שנמצא ליד הקופה הראשונה לא רואה מודעה שליד קופה 12 - - -

הם ימצאו, אני בטוח שהסופרים ימצאו מקום.

אני מציעה שזה יהיה באזור הקופה, כלומר אם יש קיר מאחורי הקופה אפשר לשים שם.

אפשר למחוק את ב', תקנה אחת תכלול רק את תקנה א' ובה, מודעה כאמור בסעיף כך תוצב במקום העסק במקום הנראה לעין ליד כל קופה ואז יש כבר את כל האלמנטים.

אוקי, אז את ב' לא צריך.

אפשר רק להבהיר פה שזה יהיה באזור הקופה. אם יש עמדת תשלום עם שתי קופות אחת ליד השנייה, אז מספיק במרחב הזה שאם שמים מאחורי הקופה או ליד שתי הקופות ביחד - - -

זה עדיין נחשב ליד כל קופה, זה עונה להגדרה הזאת.

אנחנו ממשיכים. שפת המודעה, המודעה תהיה בעברית ובערבית לפחות.

אני רוצה לברר עם עורכת דין עירית האם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הרי השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, זה מה שאני רוצה לברר, יש הנחיות לגבי זה?

נכון, מה צריך בהרצליה פיתוח את השפה הערבית למשל.

גם בגאולה.

השפה רוסית יותר רלוונטית מאשר ערבית.

נכון, אני חושב שפה עברית, ושפה נוספת לפי צורך האוכלוסייה באזור.

אבל השאלה היא האם המודעה רשאית לסטות, האם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות או לא. אני לא יודעת מה התשובה לנושא הזה ואני מבקשת לבדוק. אם הן אינן מחייבות אז אני מציעה שתתקבל החלטת הוועדה בקשר לשפה נוספת רלוונטית.

אנחנו מחליטים שבעברית ובשפה - - -

הייתי כותב, בעברית או ערבית או רוסית - - -

או כל שפה אחרת הרלוונטית לאזור.

לא עברית או שפה אחרת, עברית ו שפה נוספת.

אתה צריך שתי שפות בכל מקום? למה?

בירושלים למשל, איזו שפה אתה תכתוב?

לא דוד, או או.

אז אם זה או או אז אולי יש אזורים שזו אוכלוסייה בעיקר אנגלוסכסית אז זה יכול להיות עברית וערבית, רוסית או אנגלית כשפה נוספת.

אני מניח שפה, באזור שאנחנו יושבים למשל, מספיק עברית. בנצרת מספיק ערבית. בנצרת עילית שיש הרבה עולים הייתי עושה עברית ורוסית למשל.

עברית חייבת להיות.

יש לי הצעה, בעברית או בכל שפה על פי רוב התושבים.

אני הייתי אומרת כך, הסוחר הרי רוצה בסך הכל, אם הוא כבר מפרסם, אז בואו ניתן לו את הקרדיט שאת השפה הנוספת הוא יחליט לפי מירב האוכלוסיה שעורכת אצלו קניות. ולכן הייתי אומרת בעברית ובשפה ערבית, רוסית או אנגלית לפי בחירת העוסק. לגבי השפה הנוספת, אני רוצה שוב להציע שזה לא יהיה חייב להיות באותה מודעה. זאת אומרת שבמקום העסק תהיה לפחות מודעה אחת בשפה לועזית קרי בערבית, רוסית, או אנגלית במקום מרכזי שנראה לעין. ואז על ידי כך כל אותן חברות שכבר יש להן שלטים, והמדיניות שלהן היא ארוכה ומפורטת, אני מציעה עוד שלט במקום להחליף את כל השלטים, בסך הכל אני באה להקל.

אבל את אומרת שכמו שהיא עשתה בעברית לעשות עוד אחד בשפה אחרת ולשים אותם גם ליד כל קופה - - -

כולם יודעים עברית.

לא, עוד שלט אחד בכל מקום עסק.

אני אומר שצריך להיות כתוב בעברית ובשפה נוספת בהתאם לצורך.

מה זה הצורך? העוסק יגיד אין צורך.

אמרת מקודם שאת סומכת על העוסק.

אני סומכת שהוא יבחר את השפה הנוספת.

אני למשל קונה קניות באשקלון, זה נקרא שם מתחם קוסמוס וכו', תאמינו לי, שם אף אחד לא יודע אנגלית, אף אחד לא יודע ערבית, ויש קצת שיודעים רוסית. אז אם הייתי מנהל שם את כל החנויות האלה, מעבר לעברית לא הייתי שם שום שפה, אולי קצת רוסית.

חבר הכנסת וילן, מה שאתה מציע זה שהשלט יהיה רק בעברית?

חובה, ובשפה נוספת בהתאם לצורך, ברוסית או באנגלית.

באף סעיף בחוק הגנת הצרכן אין שפה אחרת. אדוני היושב ראש, הוראות הפעלה של מכונת כביסה, של מכונת ייבוש, של טלביזיה, למה אתם לא כותבים אותם בשפה אחרת? חוק הגנת הצרכן בשום נושא לא מדבר על שפה אחרת.

אנחנו נשאיר את זה בעברית והעוסק בעצמו יחליט אם הוא רוצה עוד שפה.

אז אם כך זה יהיה רק בעברית בכפוף לכך שאת גברת חנה טירי, תכתבי לוועדה שבדקת את זה עם היועץ המשפטי לממשלה והוא נתן לך הרשאה לכך שזה יהיה בעברית בלבד.

לפחות בעברית.

כן, לפחות בעברית. המודעה תהיה בעברית ויכול שהיא תכלול שפה נוספת.

שפה נוספת, לא צריך לפרט.

זה כן חשוב איזו שפה. שלא ישימו בשפה סינית למשל.

ואם זה יהיה באזור של צרפתים אז יכתוב בצרפתית.

נכון, אין טעם, ברגע שזו הרשאה - - -

ועוד לא דיברנו על אמהרית.

המודעה תהיה לפחות בעברית, או בלי הלפחות.

תהיה בעברית ויכול שתכלול שפה נוספת, בכפוף לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה. אם היועץ המשפטי לממשלה לא יאשר את זה אז אני מציעה שתיבדק כאופציה שהשפה הערבית יכולה להיות בשלט נפרד אחד.

היועץ המשפטי לממשלה אבל לא מחייב אותנו, עם כל הכבוד, יש יועצת משפטית לכנסת ואנחנו כפופים ליועצת המשפטית של הכנסת.

חבר הכנסת ליבוביץ, אני לא בדקתי את הסוגיה, מאחר שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, בזמנו פירסם היועץ המשפטי לממשלה, הרי לא מדובר בחוק, מדובר בתקנות בחקיקת משנה, הנחיות שמחייבות את כל השרים לגבי השימוש בשפה הנוספת. כך למשל כל המודעות בפירסומים רשמיים של המדינה בעיתונות, לפי חוק התכנון והבניה וכו' - - -

זה משהו אחר.

אז אני לא יודעת, לכן אני אומרת. אם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שמחייבות את השר, השר חותם על זה, אין טעם שנחליט משהו שהוא לא יוכל לבצע.

אני רוצה רק להתייחס לנושא. הערבית היא שפה רשמית מכוח דבר המלך במועצה, זה משנת 1922 וזה חל רק על מודעות רשמיות שהשלטון ירצה.

כך נראה לי מאחר והשר לא יוכל לחתום על תקנות שאינן תואמות את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו נחליט לאחר שנקבל את האישור.

השר יחתום אל תדאגי. נעבור לסעיף 3.

לגבי גודל המודעה. גודל המודעה לא יפחת מעמוד שרוחבו 21 ס"מ ואורכו 29.7 ס"מ.

A 4 מקובל על כולם? בסדר, הלאה.

כותרת המודעה. בראש המודעה תופיע כותרת שנוסחה יהיה, מדיניות החזרת מוצרים. הכותרת תודגש בקו תחתי.

בסדר? הלאה.

גודל האותיות בכותרת כאמור בתקנה 4 לא יפחת מגודל גופן 65 או 1.2 ס"מ. ב. גודל האותיות בתוכן המודעה לא יפחת מגודל גופן 33 או 6 מ"מ, זו בעצם הדוגמא שהראיתי לכם בהתחלה.

אני מבקשת להעיר בהתחשב בכך שחלק מהעוסקים, לשמחתי, מילאו אחר מצוות המחוקק וגם בהיעדר תקנות הציבו שלטים והשלטים האלה כפי שראינו לא תמיד תואמים את הקביעות שיכללו עכשיו בתקנות שהוועדה תאשר. אני מציעה שהתחילה של התקנות האלה לגבי עוסק שערב תחילתן של התקנות הציב במקום העסק מודעות שאינן עונות על הוראות תקנה לפחות 4 ו- 5 שמדבר על הכותרת עם הקו למטה ועל גודל האותיות, יהיה במועד שהוועדה תקבע, במועד מאוחר יותר.

אז הם יצטרכו להחליף את הכל, אולי במקום 6 מ"מ יהיה 4 מ"מ.

לא, אי אפשר יהיה לקרוא את זה.

6 מ"מ זה המינימום שיכול להיות, רצינו אפילו להגדיל את זה.

הנה זה לדוגמא 4 מ"מ, זה לא קריא? לא יהיה מקום לגודל הגדול.

צריך לתת לכם זמן התארגנות ראוי כדי שלא יאלצו עכשיו להיכנס להוצאה נוספת אחרי שהם כבר הכינו שלטים.

A 4, אם היא תכתוב אותיות של 6 מ"מ זה לא יכנס בדף.

זה נמצא בקופה, זה לא נמצא רחוק.

אולי אפשר להקטין את זה קצת?

איזה גודל גופן זה 4 מ"מ?

ככל שאתה רוצה לתת גילוי נאות יותר - - -

גם אם אנחנו נכתוב את זה בגודל קטן יותר מזה, גם אם אני אעמוד קרוב לקופה, עדיין, אנחנו לא רוצים שזה יהיה יותר מדי קטן, אנחנו באמת חושבים שזה המינימום.

אני אומר שיש כל כך הרבה בלגן בשוק עם התקנות האלה בגלל שמשרד התמ"ת ישב 3 חודשים ולא עשה כלום, ורק עכשיו הוא עושה - - -

אז תפטר את השר הזה.

מצידי? אבל העניין הוא כבוד היושב ראש, מה שקורה היום הוא שחצי מהחנויות, אם לא יותר, לא מקיימות את התקנה בכלל. ברוב המקומות שתיכנס אין בכלל את המודעה. צריך ליצור מהיום אחידות, לחתוך לכאן ולכאן אבל לחתוך, כי גם השינוי, שהקו אופ יוציאו עוד שלטים, לא יקרה להם כלום, מה כבר ההוצאות פה?

למה לזלזל בהוצאות שלנו?

אתה פתחת בדבריך ואמרת שהתמ"ת נרדם בשמירה, זה לא בסדר.

אני חושב שהתמ"ת נהג לא כשורה וצריך לעזור לו.

ומה עם לעזור לנו?

תראה את רוב המקומות, ברוב המקומות אין שלטים בכלל.

חנה, את יודעת כמה בתי עסק נוספים הכינו שלטים ומודעות בשל העובדה שהתעכבתם עם התקנות?

תלוי איזו מודעה הם הכינו. אם זו מודעה כזאת אני לא רואה בעיה להחליף מודעה כזאת שהיא דף נייר.

ואם הם הכינו בבית דפוס כי הם רצו שזה יהיה אסתטי ויפה?

אז איך נבחין?

הבעיה היא עם להעביר להם את המסר, זה לא שקוף.

מה אתם העברתם? איזה גודל אותיות העברתם?

אנחנו העברנו את הכלל של החוק, מודעה שהצרכן יוכל לקרוא את זה ושיהיה על גודל A 4, כתבנו את הגודל הכולל הסביר.

גודל אותיות לא קבעתם? הבנתי. משרד התמ"ת, למה קבעתם למשל 6 מ"מ? למה לא 4 ולא 8 ?

לקחנו נוסח סטנדרטי. רצינו שזה יכנס בדף A 4 כולל השפה הערבית.

אז אין כרגע את השפה הערבית.

רצינו שהגודל יהיה המינימום שאפשר לקרוא, וזה הגודל שהצלחנו להשיג.

מה אכפת לך שהסעיף הזה יכנס לתוקף בעוד שנה?

אני לא יודעת אם 4 מ"מ זה מספיק גדול.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, רציתי לומר. לא רציתי לעורר את זה אבל אני לא הייתי עובר לסדר היום על כך שהתמ"ת עשה מה שעשה. הוא עשה כבר, אבל מה שיוצא כאן זה שחוטא יוצא נשכר. יש מישהו שקיים את החוק שאנחנו אמונים עליו ואנחנו דוגלים בזה ואנחנו השכם והערב אומרים את זה. אני קודם כל, לא הייתי פוטר את משרד התמ"ת בלא כלום. שר המסחר והתעשייה ואנשי משרדו צריכים לדעת, אני הייתי מוציא מכתב חריף מאוד לשר התמ"ת למען יראו וייראו.

עכשיו מה עושים?

עכשיו יש בעיה מפני שליבי לא שלם לזרוק את כל מה שהם עשו לפח. פשוט לא שלם, אמנם אין לי פיתרון כרגע.

ואם לעשות את זה כמו שהיועצת המשפטית הציעה, מותנה, מה שכתוב פה בנוסח ייכנס לתוקף בעוד שנה.

מה ההבדל? אז בעוד שנה יזרקו את הניירות.

לא, מכיוון שיש לזה בלאי מסויים, הרי הוא במילא יצטרך להדפיס את זה עוד פעם.

לדידי זה אותו דבר אם הוא הדפיס את זה היום או בעוד שנה.

4 מ"מ זה בסדר?

כן.

לכם גם?

כן.

אנחנו נשאיר את זה 4 מ"מ. הוא טעה אנחנו מתקנים אותו עכשיו, אין מה לעשות. אז אנחנו מתקנים את 4 מ"מ בסעיף ב'.

5 ב'. את גודל הגופן צריכים להתאים ל-4 מ"מ. אני הכנתי דוגמא, זה למשל גופן 72. פשוט הוצאתי מהמחשב כדי שנראה מה זה, זה גופן 36.

תתקנו את זה, סעיף 6 בבקשה.

אופן כתיבת האותיות. האותיות יהיו ברורות וקריאות ובכלל זה, 1. האותיות לא יהיו נטויות או מוצרות. 2. צבע האותיות יהיה כהה והרקע יהיה בהיר. 3. האותיות לא יגעו אחת בשנייה.

הלאה.

מועד תחילת המדיניות, 7 א'. עוסק יציין במודעה את מועד תחילת מדיניות החזרת הטובין שלו.

זה תלוי בעוסק מתי הוא רוצה ומתי הוא לא רוצה?

אני לא מבינה וזה לא ברור. בדיוק כשאני קראתי סימנתי לעצמי סימן שאלה. מה שהם מנסים לומר, נדמה לי, זה שאם הם משנים מדיניות, צריך לכתוב ממתי הוא משנה את המדיניות שלו.

העוסק יכול להרשות לעצמו לשנות את המדיניות כל עת שיחפוץ?

בוודאי.

אולי נרשום תאריך למעלה וזהו?

אני רוצה להסביר מה אנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים בתקנה הזאת להשיג 2 דברים. דבר ראשון בעצם אנחנו רוצים לומר שהמדיניות שתחול על רכישת הטובין על ידי הצרכן היא בעצם המדיניות שהוא ראה במועד רכישת הטובין, זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו גם רוצים להקל על הצרכן ולהוכיח מה הייתה המדיניות במועד שבו הוא קנה את הטובין. אלה שתי המטרות ולכן אנחנו רוצים לומר בסעיף א' קודם כל, לדרוש מהעוסק שיציין במודעה את מועד תחילת הצגת, הייתי מוסיפה את המילה, הצגת, זה יותר מבהיר את העניין, מועד תחילת הצגת מדיניות החזרת הטובין שלו. זאת אומרת, במועד שבו הוא מציג את השלט, הוא יכתוב פשוט את התאריך.

יש תאריך בו החוק נכנס לתוקף.

בסדר, אבל הוא יכול גם לשנות.

ואז את צריכה לחייב אותם גם לשמור את כל המודעות הקודמות שלהם. לשיטתך, אם מחר מר בירנבאום משנה את המדיניות שלו, ואני קניתי אצלו היום, ומחר המדיניות היא לרעתי, שונה, אני צריך לבוא ולהגיד לו, ביום זה וזה אני זוכר שהמדיניות שלך הייתה כזאת וכזאת. עכשיו הוא צריך גם לשמור את זה כדי שבבית המשפט הוא יוכל להוכיח, או שאני אוכל לטעון, יש פה משהו אבסורדי בכל התהליך הזה.

אז אני רוצה להסביר. תראה, תקנה 7 באה בעקבות הערה של ארגוני הצרכנים שטענו שאחרי שהצרכן רוכש את המוצר, אין לו בעצם גושפנקא להוכיח מה הייתה המדיניות במועד הרכישה. הם ביקשו, ארגוני הצרכנים, שאנחנו נבוא ונקבע שהעוסק יהיה חייב לקבוע על כל חשבונית, שיהיה כתוב על החשבונית מה המדיניות. אנחנו באנו ואמרנו, לקבוע הוראות לעניין חשבונית, אין לשר סמכות מכוח החוק, כי השר רשאי לקבוע הוראות בנוגע למודעה עצמה. אמרנו, אוקי, המועצה לצרכנות מעלה בעיה שהיא בעיה ראויה אבל היא לא יכולה לבוא ולהיפתר במסגרת התקנות האלה, בואו נקבע לפחות את המינימום שהוא יקבע את התאריך כך שאם למשל אני כצרכן קניתי מוצר בראשון לאוגוסט ואז המדיניות הייתה כך וכך, ובאתי להחזיר ב-7 באוגוסט ואני רואה שהמדיניות השתנתה ויש תאריך של ה-7 לאוגוסט, כבר יש לי יותר אפשרות לבוא ולהראות לעוסק, תראה, המדיניות שלך היום היא כך וכך, אני קניתי לפני 3 ימים, מה זה אומר?

בעיקר בתקופות של מבצעים.

יש סוף עונה, יש סטוק - - -

שאז המדיניות היא שבכלל לא מקבלים סחורות בחזרה.

אבל את פותחת פה פתח להתנצחויות והתנגחויות בין הצרכן לסוחר שלא יגמרו. כי היום מדיניות החזרה היא שאם אתה בא תוך שבועיים, אני לוקח את הסחורה בחזרה, ומחר אני משנה את זה לאם אתה בא תוך שבוע אני מקבל את הסחורה בחזרה.

מה היועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר מציעה?

אני לא חושבת שיש צורך בכזה סעיף. קודם כל אנחנו מדברים פה על עסקאות מאוד מהירות, כלומר אתה קונה, אתה מחזיר, אתה מחליף, זה לא משהו שקורה אחרי תקופה שאף אחד פה לא יודע. דבר שני, מדיניות אינה משתנה כל יומיים. לעסק יש מדיניות. בשלטים שאנחנו הצענו כותבים את העיקרון שבמבצעים אין זכות החזרה, סוף עונה אין זכות החזרה, כלומר אתה קובע את זה כעיקרון. זה לא משהו שאתה משנה בשוטף. העסקים לא ישנו את המודעה.

לכן מה את מציעה? לדעתך זה מיותר?

הכלל הזה שאומר שהמדיניות שתקפה היא המדיניות במועד שבה קניתי, זה נכון בכל מקרה, זה דבר יסודי ונכון. אבל לעשות כזה סיבוך ולהעמיד עסקים שירמו וישנו את המדיניות ובדיוק ביום אחרי שהוא ישנה מישהו שקנה לפני יומיים יחזור ואני אגיד לו מה פתאום, העסק צריך להיות רמאי בשביל זה, כי הוא צריך להגיד מה פתאום, זאת הייתה המדיניות שלי גם לפני יומיים אפילו ששיניתי אותה, לכן זה נראה לי שזה הזוי לטפל ברמאות מהסוג הזה ולעשות כזה בלגן בשביל דבר כזה.

משאירים את סעיף ב', סעיף ב', תת סעיף?

אני חושבת שנכון שיהיה תאריך שהעוסק שתולה את המודעה יכול לכתוב את התאריך שהוא תלה. גם פה יש לנו בעיה עם אלה שכבר עשו את המודעות והתעדכנו שלא יתפסו על זה שהם לא כתבו תאריך.

איך את מציעה שיהיה 7?

אין התנגדות להצעה שהעלה עורך דין לוינסון שיהיה כתוב התאריך של המודעה, בהסתייגות שזה לא יחול על מי שכבר שם את השלט. מעבר לזה, המדיניות לא משתנה, העוסקים לא ירמו אם היא השתנתה לפני יומיים ויבוא מישהו שקנה לפני 3 ימים וזה מקרה חריג - - -

יהיה תאריך ואין שום בעיה להוסיף תאריך.

את מועד המודעה, זה כמו מועד בכתב, תאריך תליית המודעה.

את מועד תחילת הצגת המודעה.

את תאריך הצגת המודעה. ואז אפשר להשאיר את ב' כמו שהוא בשינוי של א', השאלה היא מה באמת קורה עם כל העוסקים שכבר הכינו שלטים, בעצם הם יכולים להדביק או בלורד את התאריך.

אוקי, מה הוספנו?

א' ישתנה לעוסק יציין במודעה את תאריך הצגת המודעה.

וב' ישתנה בהתאם. שינה עוסק את מדיניותו כאמור, יצויין במודעה החדשה את תאריך הצגת המדיניות החדשה.

למה צריך את זה בכלל, אם אומרים שלא משנים חדשות לבקרים את המדיניות.

אני לא יודעת - - -

הם רוצים לעודד שינוי מדיניות כי זו תחרות, עוסק אחד רואה מה העוסק השני עושה, זו תחרות.

אני אגיד לך חבר כנסת טל, הרעיון היה שעל ידי כך שיחייבו עוסקים להציג את מדינות החזרת הטובין שלהם, בשל התחרות יתפתח במשך הזמן נוהל של החזרת כספים. גם היום עוסקים שיציגו שילוט שלפיו הם לא מחזירים כסף אלא רק מחליפים מוצרים, התקווה היא שבמשך הזמן, לחץ השוק והתחרות יעשו את שלהם והם ישנו את המדיניות דווקא לטובת הצרכנים.

ראשית, אני רוצה לציין, אני רואה כאן את מכתבו של השר אולמרט שכותב לי שב-17 ביולי 2005 נכנס התוקף תיקון 15 לחוק. הוא כותב לי ב- 19 ביולי, יומיים אחרי שהחוק נכנס, ומגיע לוועדה הזאת יומיים לפני שאנחנו יוצאים לפגרה. אנחנו כוועדה רואים בחומרה רבה את העובדה כי המשרד לא התקין תקנות במועד שנקבע בחוק ובכך הביא גם לבלבול אצל העוסקים. אבל למרות זאת כדי שלא יהיה בלבול נוסף, ועל מנת להסדיר את זה פעם אחת ולתמיד, אנחנו עם התיקונים אני מעמיד את זה להצבעה, את תקנות הגנת הצרכן, הצגת מודעה בדבר מדיניות החזקת טובין, התשס"ה – 2005, מי בעד עם התיקונים? מי נגד, חבר הכנסת טל נגד, אוקי זה עבר. תודה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45