שינויים בתקציב; הצעת תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה); הצעת השקעות משותפות בנאמנות

5
ועדת הכספים
27.7.2005

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ה (27.7.2005), שעה 09:00

1. שינויים בתקציב לשנת 2005.
2. הצעת תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה) התשס"ג – 2002 (תיקון),התשס"ה –2005.
3. הצעת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו"ח מיידי, דו"ח חודשי, דו"ח על החזקת יחידות ודו"ח על הצבעה באסיפה כללית) (תיקון), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
חיים אורון
בנימין אלון
מיכאל גורלובסקי
נסים דהן
ניסן סלומיאנסקי
איוב קרא
אברהם – בייגה שוחט

דן אלון - יועץ משפטי, איגוד חברי הבורסה
זאב חיו - איגוד חברי הבורסה
אלי בבלי - איגוד חברי הבורסה
מיקי ציבייר - איגוד חברי הבורסה
אלי ביהרי - איגוד חברי הבורסה
משה טרי - יו"ר הרשות לניירות ערך
שרה פריש - רשות לניירות ערך
רימון דניאל - רשות לניירות ערך
גורני דניאלה - רשות לניירות ערך
דודו לביא - סגן מנהלת המחלקה לפיקוח על קרנות משותפות בנאמנות
עו"ד דורית גילת- יועצת משפטית,פיקוח על קרנות משותפות בנאמנות
דניאל שופר - משרד הקליטה
אוסי ליפשיץ - תקציבים קליטה
ערן ניצן
יובל לב - לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

חבר המתרגמים בע"מ




שינויים בתקציב לשנת 2005.

בוקר טוב רבותיי, אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון שינוי תקציב לשנת 2005, נראה לי שאנחנו נעביר את זה פה אחד.

פנייה 248, 249, תקן שירותי הדת משרד ראש הממשלה, משרד האוצר. מה שר האוצר רוצה , מה הוא מחפש בדת?

מדובר בתקן מתוך 12.5 תקנים שועדת הכספים אישרה להעברה לטובת יחידת שירותי הדת במשרד ראש הממשלה, מסתבר שפשוט נעשתה טעות סופר ומתוך 12.5 תקנים היו צריכים להעביר עוד תקן או שניים לטובת סגן חשב משרד האוצר.

אתה מתכוון להגיד שכל משרד האוצר זה – גדולה,

זה כסף,

נרשום את זה בפרוטוקול, כן,

ולכן צריך פשוט את אחד מהתקנים לתת למשרד האוצר, על מנת שיעידו חשב/סגן חשב לטובת העניין.

מי בעד 248, 249 ירים את ידו? מי נגד? אושר פה אחד.

מי עוד משרד האוצר?

משרד הקליטה, משרד הקליטה זה 230.

איזה פנייה? 230, קליטת עלייה לשם מימון קורסים רופאים עולים משרד הבריאות, שכר לימוד לסטודנטים עולים, שכר למורים עולים אולפנים.

אנחנו קיבלנו על פי הודעה של החשב הכללי ואגף התקציבים שבעים וחמישה אחוז מהעודפים המחויבים מלפני שנה, מסיבות שאגף התקציבים לא היה יכול לעשות את זה במהלך אחד, שם לנו את הכסף ברזרבה בתוך אחת התקנות, אנחנו עכשיו מפזרים את זה, זה התחייבות חתומות כדת וכדין על ידי חשב המשרד ומנכ"לית, לפעולות מתוכננות עם משרד הבריאות.

מי בעד 230 ירים את ידו? מי נגד? אושר פה אחד.

אני מצביע על רביזיה 201 של חבר הכנסת ליצמן, אני הגשתי את זה. של משרד הביטחון פנים, 201, מי בעד הרביזיה, ירים את ידו, מי נגד? אושרה הרביזיה.

מי בעד העברה 201 ירים את ידו, מי נגד? אושר.

ביטחון פנים, 217, 218, ענפי המשק, לא היית, אם מזמינים אתכם, אני אעשה סנקציות שמתי שיקראו לכם ולא תהיו, נדחה את זה בחודש ימים, אז תדעו לבוא. זה לא בסדר,

זה לבחירתך אם אתה רוצה להעלות את זה או לא,

אני הזמנתי אתכם, אני אעשה את זה. זה אומר שאני רחום קצת. בפעם הבאה אני אומר מיד, כל מי שלא יהיה, אני אדחה את זה בחודש ימים.

הפנייה עוסקת בתגבור תקציב וכוח אדם ברשות –

מה זה שייך, לאוכלוסייה לא יהודית?

בין היתר אנחנו מתקצבים תקן אחד לקליטת עובד באוכלוסיית מיעוטים,

מיעוטים, החרדים גם מיעוטים,

החרדים גם מיעוטים אבל החלטת הממשלה מגדירה מיעוטים את האוכלוסייה הלא יהודית, יש החלטה כזאת שאומרת שאם איזה שהיא יחידה קולטת עובד, מהאוכלוסייה הלא יהודית אז נותנים לו תקן.

מי בעד 217, 218, ירים את ידו, אושר פה אחד.

מי בעד הצעה 0.6 ירים את ידו, מי נגד? אושר.



הצעת תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה) התשס"ג – 2002 (תיקון),התשס"ה –2005.

בנוסח שמצוי לפניכם זה כתוב בהיר, לאחר אישור משרד המשפטים על הנוסח, עכשיו כתוב הצעת תקנות ניירות ערך, תשס"ה 2005.

בוקר טוב, כפי שהבטחתי ואמרתי לך כבר השנה השנייה או השלישית לפחות, אנחנו מורידים והנה אנחנו כאן שוב ואנחנו מורידים ואני לא יודע אם זה חזיון נפרץ אבל זה מה שאנחנו עושים.

כמה אתם מורידים?

חמש עשרה אחוז,

חמש עשרה אחוז? סימן שאפשר להוריד עשרים וחמש,

אפשר להוריד גם חמישים, אפשר להוריד הכול.

אני יודע בדרך כלל כשעושים קיצוץ במיסים על אחוז, חצי אחוז מע"מ יוריד יותר, הם מפחדים, אנחנו יודעים את זה.

אני רוצה להגיד לך שפונקציית המטרה של רשות ניירות ערך זה לא למכסם רווח, זה לא המטרה שלנו, המטרה שלנו היא באמת לתת את מכסימום השירותים שאנחנו יכולים לתת, וכשהפעילות גדלה ויש לנו עודף, זה מה שאנחנו עושים , את הדברים האלה אני חושב שככה צריך להיות.

יש מישהו שרוצה להעיר, שרוצה להעלות?

אני רוצה להגיד משהו שאני חייב להזכיר אותו, בדיון לפני שלוש שנים, אין לנו התנגדות,

שלוש שנים, לא בתקופתי,

בתקופתך, נקבע בין חברי הכנסת לבין הרשות שמדי תקופה יעשו דיון מחדש בשיטה של קביעת עמלות מקרנות הפנסיה.

מה מפריע לך?

יש שם שיטה שקשורה בפעילות, ביצירות השוטפות היומיות מהקרנות,

הבטחנו?

הבטחתם,

ולא קיימנו,

לא קיימתם, אנחנו מצפים כן לקיום וקיצור, יש לנו שיטה שקובעת בדיקה על פני חודש.

נשמע מה הוא אומר, הוא רוצה שינוי –

דוד לביא

צריך להזכיר שבאותה תקופה נקבע שינוי במנגנון קביעת האגרות באופן שהקל בצורה מאוד, מאוד משמעותית את נטל האגרה.

הוא טוען בצדק, אני מניח שמה שהוא אומר זה נכון, שהבטיחו דיון מחדש, על כל הנושא.

אבל אתה שומע מה שהוא אומר?

צריך לזכור שהמנגנון שהיה קבוע-

הדיון היה צריך להיות, לא משנה מה שאני צריך לזכור, דיון היה צריך להתקיים, הובטח לו לא הובטח לו לקבל את מה שהוא מבקש, אבל דיון בטח היה צריך להיות. אז תקיימו את הדיון הזה, אחר כך תבואו אלינו אם יהיה שינוי או לא.

טוב,

מי בעד הצעת תקנות ניירות ערך, אגרת שנתית, הכותרת החוק?

שרה פריש

הכותרת תהיה הצעת תקנות ניירות ערך,

תקנות ניירות ערך אגרה שנתית הוראת שעה תשס"ה – 2005 –

זה נכון,

מי בעד, ירים את ידו, מי נגד, אושר פה אחד.




























הצעת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דו"ח מיידי, דו"ח חודשי, דו"ח על החזקת יחידות ודו"ח על הצבעה באסיפה כללית) (תיקון), התשס"ה-2005.

לכל דוח יש אגרה?

לא,

להיפך, הדוחות האלה נועדו להגן ולבסס את מערכת המגנה שהיא מערכת אלקטרונית שבזכותה מנהלי הקרנות כבר לא צריכים להדפיס את הדוחות על גבי נייר, אין בתקנות האלה כדי להשית עליהם עלויות נוספות, אלא להיפך, בזכות התקנות האלה נחסכות מהם הרבה עלויות הדפסה שהיו.

בכל הדיווח האלקטרוני, אין נייר, מה שהיה עד עכשיו, שחוק הדיווח האלקטרוני התקיים רק על החברות, עכשיו זה עובר לשלב הבא, לא יכלו לעשות הכול בבת אחת, עובר לקרנות הנאמנות וליועצים, עכשיו אלה הדברים שמונחים כאן לפניכם.

יש הערות?

כן, דן אלון, עורך דין מטעם איגוד קרנות הנאמנות.

ראשית אנחנו מבקשים לברך על היוזמה בתקנות, אנחנו חושבים שהמעבר למגנה, האחדת השיטה, הדיווח האלקטרוני, האחדת השיטה למול חברות ציבוריות, הוא דבר מתבקש, ובהחלט יפה שעה אחת קודם.

באשר לתקנות עצמן, התקנות מונחות בפני ועדת הכספים ומפורסמות בתוך אתר רשות ניירות ערך מזה כשנה וחצי, במהלך אותה שנה וחצי –

ועדת כספים, התקנות האלה?

כן,

התאריך הוא שניים ביוני,

נכון, אבל אני מדבר על כך שמזה כשנה וחצי הגרסה הראשונה של התקנות נולדה, מאז שהיא נולדה לפני שנה וחצי, קיימנו עם רשות ניירות ערך, עם הגברת שרה פריש ועם הנציגים מספר פגישות, הוחלפו מספר תכתובות בעניין, רשות ניירות ערך קיבלה חלק מההערות שלנו, ולאחרונה לפני כשבוע, עשרה ימים, הגשנו לרשות ניירות ערך מסמך נוסף, זאת משום שהתקנות כל הזמן שונו והתקדמו, הדברים התפתחו והיה צריך לעקוב אחריהם, הן מבחינתם והן מבחינתנו ונעשה כאן תהליך של למידה הדדי.

הנייר האחרון שמרכז את טענות איגוד קרנות הנאמנות, מונח בפניכם, הוא מחולק לכם כעת. בעקבות הנייר הזה אנחנו מקווים שרשות ניירות ערך תיקח חלק מההערות, אנחנו רואים כרגע, בדקה זאת את התקנות.

אנחנו קבלנו זה עתה את הגרסה האחרונה של התקנות, בעקבות הנייר שנשלח לפני כשבועיים, לא היה בידינו סיפק לעבור עליהם, אנחנו מוכנים לעשות את זה כעת.

הנייר הזה שאני מדבר עליו?

בוודאי,

התאריך שלו כפי שאמרתי, זה שני ביוני,

והם קיבלו את זה רק הבוקר,

אנחנו חשבנו שבמהלך הדיון אנחנו נתייחס לכל הערה ונגיד אם אנחנו מקבלים.

לא, לא, רגע אחד גברתי, זה מה שאני מחזיק ביד , זה הדיון?

זה הדיון,

את אומרת כאן שיש הערות שאת רוצה להכניס כרגע, בעקבות ההערות שלו, לתוך הדיון עכשיו, או.קי. , אז עכשיו מה הטענה אם ככה? אתה רוצה לשמוע מה שהם רוצים, אתה לא צריך הקדמה כזאת, אפשר לגמור את זה במקום .

אני רק אומר אדוני, שבתקנות האלה נדרש דיון קצת יותר מאשר זבנג וגמרנו, משום שיש כאן מספר נושאים כבדים. אם השיטה היא לעבור תקנה, תקנה , בואו נעבור תקנה תקנה ויש לנו את הנושאים. אם אדוני מציע לעשות הקראה.

רק רגע, ברור שאם יש הערות על סעיף בתקנה, הרגע , הנה,

הרגע ? אחד, אחד?

אחד, אחד,

אדוני, תהיה הקראה?

לתקנות לא צריך הקראה , לא תהיה הקראה.

או.קי. אדוני, לצורך הנוחות אני מפנה את אדוני למסמך של איגוד קרנות הנאמנות מה11.7 שחולק כעת, מופנה לגברת שרה פריש שאנחנו גם שלחנו לאדוני, אני לא ראיתי אותו פשוט כעת.

יש לך את התקנות שהם הגישו?

כן, חלק כן,

שמה לאיזה סעיף רלבנטי ? תגיד לי על מה אתה מדבר?

אדוני, ההערה הראשונה שלנו הייתה שבתקנות נקבעו מועדים, לעניינים שונים –

תגיד לי סעיף אדוני, אני נותן לך במה, אתה לא מנצל את זה, אתה צריך לבוא ולהגיד על מה אתה אומר, אני לא דן על הנייר שלך, אני דן על הנייר שלהם, אני צריך לראות מה הם כותבים ולהתייחס למה אתה מעיר.

אני אעזור לו,

אני אשמח,

בסדר גמור, תגידי עמוד, סעיף, איפה,

לתקנה אחת, הגדרות, הכנסנו הגדרה נוספת, בעמוד הראשון, הוספנו הגדרה למקורבים למנהל קרן, זה בעקבות טעות.

איפה זה?

תיקון מספר 2, אז כתוב – כותרת השוליים היא הוספת תקנה אחת, הנוסח שאנחנו מציעים להוסיף הוא – מקורבים למנהל קרן, אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטה של אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן ועובד, או מועסק, זה לא כתוב, אנחנו מוסיפים, זה פשוט נשמט, או מועסק. זה יש לך , זה הנייר שקיבלת עכשיו בהגדרות.

מה שהיא מקריאה לא מופיע אצלנו,

חבר הכנסת בני אלון, מה שקרה שהיה להם הוראות, הם מודיעים את זה עכשיו, זה הכי טוב. כן אדוני,

אני רק מבקש להסביר את הבלבול בינינו, גברת שרה פריש הקריאה כעת מלל מסוים שלא נמצא כעת בחומר,

זה ידוע,

אני מנסה פשוט לעקוב –

ברור שזה לא מופיע כאן והיא באה לקראתכם מה שאתם ביקשתם, נכון? זהו,

מה שצריך להוסיף, או מועסק, שנשמט מההגדרה.

אני מציע שאם זה בהגדרה, תתני את זה לשגית היא תכניס את זה בתוך החוק. מה עוד?

מוסכם, אין בעיה,

מה עוד?

תקנה שתיים,

ההערה הבאה היא לתיקון מספר - זה בעמוד 4, כאן יש הערה של מנהלי קרנות, שאנחנו קיבלנו אותה רק בחלקה, אז דן יציג את זה.

אולי תסבירי את הסעיף ואז נשמע את ההערה שלו.

התקנה מחייבת מנהל קרן, שקיבל דרישה לקנס אזרחי, להגיש דוח,

רק מי שקיבל קנס?

דרישה, זה עוד לפני שהוא שילם, קיבל דרישה לתשלום מס, הוא צריך לדווח על כך ולפרסם את דבר הדרישה בעיתון. אנחנו קיבלנו את ההערה בחלקה, לא את כולה, אז אולי כדאי שדן יציג.

מה ביקשתם?

אנחנו ביקשנו להתחיל דרישת דיווח בשל הטלת קנס, רק אם הדרישה הזאת הפכה לדרישה חלוטה, שאין עליה עוד ערעור, ולא בעצם הגשת –

סתם בקשה,

כן,

או.קי. , מה אתם אומרים?

מה שאנחנו מציעים זה רק את הפרסום בעיתון לדרוש עד אשר יתברר אם הדרישה היא סופית או לא, כי מנהל קרן יכול להגיש ערעור, על דרישת יושב ראש הרשות.

את אומרת ככה, ליתרון אתם מסכימים שלא צריך, שלא צריך פרסום.

לא, צריך פרסום רק כשיתברר שהדרישה היא סופית.

כן, זה הבנתי ומה לא?

דוח בכל מקרה,

אני אומר שדוח ממילא מגיע.

אני חושב שזה סביר, אני חושב במילא לא צריך להביא אם זה לא סופי.

מה שטוענים בצדק, שאת העיתונאים אי אפשר לחסום, זה שהם לא מסרו לעיתון, זה לא אומר שהעיתונאים לא יודעים ויפרסמו.

זה לא ענייננו, כן גברתי,

אני רוצה רק להבהיר שנוסח התקנה נוסח לאחר הסכמה עם משרד המשפטים, עם הלשכה של המשנה ליועץ המשפטי לעניינים פליליים.

עוד פעם את צריכה לתאם את זה גם עם משרד המשפטים, של ועדת הכספים. יש לנו גם משרד המשפטים,

נכון, רק שגם הם הסתייגו מהאמור בתקנות.

אני הולך להעביר הצעת חוק שלא יחייב אותנו בכלל משרד המשפטים, רק של הכנסת.

אני רק רוצה להביא לידיעתכם שגם הם הסתייגו מהנוסח המקורי כפי שהיה על האתר, וזו פשרה שנעשתה כבר לאחר התדיינות מולם.

אני רוצה להסביר לך דבר כזה, קודם כל משרד המשפטים, משרד המשפטים, אבל מה, אנחנו לא חייבים דווקא לקבל את זה. הוא ביקש – לפי השכל שלי זה אומר שאפשר לקבל מה שהם אומרים.

רק ללמוד, יושב ראש הרשות משה טרי, יושב ראש הרשות נותן דרישה כזאת לקנס אזרחי, אחרי בירור, אחרי דברים? במה אתה מחויב? לא מה שאתה עושה, במה אתה מחויב לפני שאתה מוציא דרישה כזאת?

לברר את זה, לעשות את ההליכים הארוכים, זה אחרי מודיעין ואחרי בדיקה מעמיקה ואחרי –

אתה מחויב לשמוע אותם?

בוודאי, מה זאת אומרת. לא מתקבל על הדעת אדוני אחרת.

צריך להוציא הודעה על כוונה לדרוש קנס ולתת למי שאליו הופנה, להשמיע את דברו, וגם יש אפשרות לטעון טענות שמטעמים מיוחדים יש להפחית את הקנס. כל זה צריך לדון לפני שמוציאים את הדרישה עצמה.

אדוני, בחיי היום, יום, בחייה העסקיים של קרן נאמנות, יש הרבה מאוד ענייני תפעול ולעתים כתוצאה מהתפעול הזה, נוצרות הפרות לכאורה של חוק השקעות משותפות, שגם החוק מבדיל בין עניינים פעוטי ערך לעניינים מהותיים. אני מציע, אם אדוני איננו מקבל את הנושא הזה, לפחות בסעיף הזה, לעניין הדיווח, להפריד בין עניין מהותי לעניין שאיננו מהותי.

מי יקבע מה זה מהותי?

שהרשות תקבע, שזה יהיה על פי שיקול דעתם.

מה מפריע לכם?

קרן נאמנות זה מול תיק השקעות בעצם, הוא כולו טקניקליטיס, צריך לשערך את ניירות הערך.

לא, לא, הוא טוען, רגע, אם אני רוצה רק לתרגם מה שהוא אומר, הוא אומר דבר פשוט, אם זה משהו עקרוני, משהו גדול, בסדר, אתם צודקים, אם זה דברים פה שם, טכניקה, בסדר, מה אתם רוצים מהם.

התהליך הזה נעשה ממילא, כאשר אנחנו בוחנים כל מקרה לקנס, אנחנו לא מכניסים את זוטי הדברים, או איך שזה נקרא, ויש בעיה עם להגדיר מה זה מהותי.

שהציבור ישפוט מה זה מהותי ומה לא מהותי.

אני יכול להגיד לך, ועדת כספים למשל, על העברה של מאה אלף שקל יש מלחמת עולם, על העברה של מיליארד שקל, זה עובר פה אחד, אז מיליארד שקל זה דברים פחותים ומאה אלף שקל זה דברים - .

התיקון שנעשה לא מבטל את מה שנקבע בהחלטה, כי הדיווחים שלנו לרשות הם פומביים, אם יגידו שזה לא פומבי, אז אין בזה משמעות, מבחינת הרשות.

זה פומבי, זה הולך לבורסה ומפורסם,

אז זה לא משנה לך,

אז התיקון שעשו לא מתקן את מה שבעצם ביקשנו ואני אומר אם נקבע קנס והוא חלוט, שיפרסמו את זה, זה חיובי וזה נכון ושידעו, אבל בתהליך יכולים להיות דברים אחרים, מה המשמעות של העניין?

הפרסום מאבד את האפקטיביות, כי זה יכול לבוא אחרי שנתיים, שלוש, ארבע, ואנחנו רוצים להביא לידיעת הציבור בזמן אמת מה מתרחש.

אני רוצה להוסיף שגם בהצעת החוק שמונחת על שולחנה של הוועדה וטרם נדונה, תיקון חוק ניירות ערך שתיקבע שעיצום כספי גם לגבי תאגידים מדווחים, שחברות ציבוריות בעצם, גם שם אנחנו מציעים התנהלות דומה, מהטעם שאמרה הגברת פרוש זה עתה.

אבל זה עדיין לא קיים שם,

זה עדיין לא קיים, אבל זה יהיה בקרוב וזה רק השלמה.

אני מבין שכל זמן שזה לא חלוט, זה בספק,

נכון,

בגלל זה דיברנו,

אז למה מפרסמים דבר שהוא ספק.

אז דיברנו על זה, שאולי בעיתון לא, זה מה שדיברנו, אם זה לא סופי, זה מה שאמרתי שאני אקבל.

שזה חלוט, בהחלט יש מקום לפרסם.

זה בדיוק מה שאמרתי,

משה טרי

אני רוצה לשאול את חבר הכנסת דהן, האם אתה כבעל קרן, אתה מחזיק בקרן, ומתנהלים נגד הקרן, אתה רוצה לדעת את זה? אתה כבעל קרן, כמחזיק הקרן, אתה חושב שזה לא חשוב שאתה תדע את זה?

אני חושב שזה חשוב שנדע,

יפה , זהו, רק שתדע, זה מה שאומרים.

אבל יש הבדל אם אתה מפרסם מודעה בעיתון –

עזוב את המודעה בעיתון,

הוא מדבר בעיתון, לדעתי זה לא צריך, אם זה לא חלוט.

בקרנות יש עניין מיוחד בדיווח בזמן אמת לציבור המחזיקים, מה קורה בקרן. ההמתנה להחלטה סופית בעצם יוצרת תמריץ לדחות עד כמה שאפשר את בירור העניין, אנחנו נגיע למצב שיהיה אינטרס להגיש ערעורים, רק כדי לדחות את זמן הפרסום עד למועד שהוא לחלוטין כבר לא רלבנטי, כי מה מעניין היום את מחזיק היחידות של היום, שאולי לא היה אז, או זה שהיה אז, היום כבר לא מחזיק יחידות שפעם, לפני שלוש ארבע שנים הקרן חרגה במשהו.

כל חוק הקרנות ענינו כולו טקניקליטיס כמו שאדוני הזכיר, זה קובץ גדול מאוד של תקנות שמסדיר הרבה מאוד פרטים טכניים, ויש אינטרס מיוחד בכך שהקרן תתנהל לפי הספר, יום יום ושעה שעה.

הרשות כאן היא לא בסכסוך אזרחי בין שני צדדים שווים, שעד שאין פסק דין זה טוען וזה טוען ויש שקילות ביניהם ואין ביניהם הכרעה. הרשות היא הגורם המפקח ואם היא מוצאת שיש הפרה לפי התקנות –

אבל את לא חולקת על מה שדיברנו, שאם זה לא חלוט,

זה מה שאני מבקשת גם לומר, שעניין ההמתנה להחלטה חלוטה, בעצם ממעיטה מאוד מהפעולה של הרשות המוסמכת.

אז לכן זה יותר מועיל.

לנו זה כמובן לא מועיל שום דבר, החשוב הוא באמת הידיעה לציבור.

לא,

אתה רוצה להגיד לי שאתה בעל קרן, אתה לא רוצה לדעת את הדברים האלה?

בהלכות לשון הרע, אם שואל אותך מישהו על שידוך ואתה שומע שמועות רעות אתה לא מצווה להגיד? אם זה לא סופי ,

לא בעיתון, זה מה שאמרתי, חבר הכנסת אלון, אם הקשבת מה שאמרתי גם בהתחלה, אמרתי דבר שלא חלוט לעיתון לא צריך, להם כן צריך, זה מה שאמרתי , על זה אני עומד. צריך להוסיף לדווח להם, בהחלט כן, אבל לעיתון לפרסם ברבים, לא.

אז אני אמרתי, זה מדווח לרשות, יכול להיות לא פומבי, יש טכניקה כזאת, אם הרשות רוצה לדעת, אין בעיה, אבל הרשות יודעת את זה, כי היא שלחה לנו את המכתב.

לא, אבל אני מסכים שאתם צריכים לדווח, כן,

אני מדווח לרשות, אבל הם הופכים את זה לפומבי שולחים את זה.

מה שהם עושים, זה כרגע לא בענייננו,

לא, בחוק, בחוק זה קבוע,

מה עוד?

יש הערות לסעיפים עשר עד שלוש עשרה, הערה שבמהותה, ארבע הערות הן במהותן דומות זה לזה,

הערות שלהם?

כן, הגשת תובענה ייצוגית, פסק דין שניתן בתובענה, הגשת כתב אישום והרשעה. אנחנו ביקשנו שבדוח יפרטו את המהות, את הנימוקים וכו'. הם טוענים שבדרישה שלנו מטילים עליהם אחריות, למשל לתמצת את נימוקי פסק הדין ואנחנו מקבלים את הטענה הזאת ונותנים פה ניסוח חלופי.

מה הניסוח החלופי?

בתקנה מספר 10, תובענה ייצוגית –

האם זה מוסכם עליו?

מוסכם,

או.קי. , הלאה, מה עוד?

סעיף 13,

אני צריך לדון על הכול.

סעיף 13 דורש, תקנה 13, הרשעה בעבירה,

כן, איזה, אלף , בית , גימל?

שניהם, א' וב', א' מתייחס למנהל קרן ולסגל שם וב' לנאמן. ההערה של מנהלי הקרנות שיש פה כפל דיווח, מפני שכבר דווח על הגשת כתב האישום והם רוצים את הפטור מדיווח על הרשעה.

או להיפך, לדווח על ההרשעה, ולא לדווח על – או בשלב גזר הדין, או זה, או זה, זאת אומרת לדווח, בכל מקרה אבל.

מה התשובה שלכם?

לעתים זמן רב עובר בין הגשת כתב האישום –

לא, בין ההצעה לגזר דין,

אדוני, למעשה יש כאן שלושה פיתוחים לאותה עבירה, פעם ראשונה הגשת כתב האישום, פעם שנייה פסיקת בית המשפט שיצא אשם, ופעם שלישית שקיבל את העונש, על גזר הדין, אנחנו אומרים פעמיים, מספיק.

סביר, אתם תקבלו על זה,

את ההרשעה ואת הגזר דין, אפשר לפרסם מודעה אחת על ההרשעה ועל גזר הדין.

הם קיבלו, הלאה, מה עוד? הם יכולים לגמור את זה בלעדינו, זה דברים לא יודע מי מה.

גמרנו אדוני,

התיקון הבא בעמוד שש, זה תקנה 14 – מינוי גמלאי קרן, לתקנת משנה ב', כאן אני רוצה לתת הערה כללית, התקנות הדיווח קובעות מתי צריך לדווח על אירוע שמוזכר בתקנות, ברירת המחדל היא יום אחד לאחר שנודע למנהל הקרן על האירוע.

זה מוצע,

מוצע, יש מקרים שאנחנו חרגנו לאור מהות האירוע או החשיבות שלו, חרגנו מהכלל הגדול ונוצרו מועדים רבים לדיווח וההערה של מנהלי הקרנות שזה מכניס בלבול ואפשר לאחד חלק מהמועדים, אנחנו קיבלנו את ההערה, לא לגבי כל האירועים, אבל לגבי חלק גדול של האירועים וזה אחד המקרים.

וזה מקובל עליכם,

מקובל אדוני,

לעניין מועדי הדיווח, אני רוצה לתת הערה בסוף הדברים.

מה עוד?

כנ"ל בתקנה 15,

שקיבלתם,

קיבלנו, כנ"ל בתקנה 19,

תגידי את שם התקנה,

שם התקנה – סיום כהונת רואה חשבון, אותו דבר בתקנה 20, התקשרות עם יועץ השקעות.

כן, אדוני לא מקשיב?

אני שמעתי,

אתם מסכימים,

כן,

ההערה הבאה היא לתקנה 20,

לא צריך להתאים את המטרות פה לחוק – לחוקים האחרים?

הכול מסונכרן, למיטב ידיעתי, לא? עם התיקונים,

בחוקים החדשים יש הגדרות,

ליועץ השקעות? ההגדרה לקוחה מהחוק שלנו, אנחנו לא תיקנו את החוק,

אם זה יתוקן בחוק, זה ישפיע גם כאן,

כאן אנחנו לא מגדירים יועץ השקעות, אנחנו מסתמכים עליו.

ההערה הבאה מתייחסת לסעיף 20 – מינוי מנהל תיקים חיצוני, לפסקה 5. אנחנו מבקשים שיפורט בדוח היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים. כאן הבקשה של מנהלי הקרנות הייתה, אמרה בעצם שאין צורך בדרישה הזאת, אבל אנחנו סבורים שיש צורך בדרישה ולא רק זאת, אלא שאנחנו רוצים גם להחמיר קצת. אנחנו רוצים לדרוש וזה יהיה בתיקונים שנגיש, להוסיף דרישה לגבי אופן פיקוח מנהל הקרן על ניהול הקרן, כיוון שמדובר בהעברת ניהול תיק ההשקעות לידי מנהל תיקים חיצוני, אבל האחריות עדיין נשארת על מנהל הקרן, אנחנו מבקשים שיפורט אופן הפיקוח על מנהל התיקים.

זה לא מוסכם עליכם,

לא, יכולים בחוק לנהל את הקרן, למה צריך לכתוב פה את האופן.

אני אסביר, מפני שאנחנו להפתעתי, אני מוכרחה להגיד, לאחרונה נודע לי שכאשר מעבירים את תיק ההשקעות למנהל תיקים חיצוני, יש מקרים, לא תמיד, שמנהל הקרן אפילו לא רואה מה נעשה בקרן, ואנחנו חושבים שהואיל והאחריות היא על מנהל הקרן, צריך למלא את זה גם בתוכן ומנהל הקרן צריך לפקח על מנהל התיקים, לטובת בעלי היחידות.

אנחנו בעד לומר באמירות נורמטיביות שמנהל הקרן צריך לפקח על הכסף שהוא מוציא החוצה לניהול, אין שום בעיה, הוא בוודאי שאחראי, החוק קובע אחריות, החוק קובע חובות נאמנות וכו'.

הניסיון שנעשה כאן במסגרת הסעיף, הוא לפרוט את אותה אחריות ולגדר אותה ולהגיד, תספר בדיוק מה האחריות.

אם אני כחברה ציבורית מיניתי מנכ"ל, אני לא כותב במסגרת התשקיף, המנכ"ל אחראי לעד אלף דולר שקים, אלף חמש מאות דולר הוא צריך לבוא לשאול אותי, אם הוא רוצה פטר עובד הוא צריך לעשות ככה, הוא צריך לעשות ככה. כאן מדובר בניירות, באין ספור ניירות, באין ספור מכשירים פינאנסיים, אם אני אצטרך לספר את כל הפרקטיקה היומית, בשעה שמונה הוא קם, בתשע הוא צריך להגיד לי בוקר טוב, לא צריך להגיד, הוא צריך לעשות ככה, הוא לא צריך לעשות ככה, זה קשה.

האנשים כאן, בוודאי מר טרי יודע, החיים הרבה יותר –

- - לדווח להם עם מי אנחנו נפגשים,

אם מי זה בסדר אדוני, החיים הם הרבה יותר מורכבים מהמילה הכתובה, לבוא ולקבוע באמצעות מילה כתובה, איזה שהיא מסגרת למערכת יחסים ביני לבין עובד, ביני לבין מנכ"ל , ביני לבין יועץ השקעות, להגיד ככה וככה, זה קשה יותר, זה מה שאני אומר.

לא זאת הכוונה, זה שעושים אאוט סורסניג של ניהול, בכל זאת זה אחרת, שם מחויבת יותר תשומת לב מזה שיש לך מנכ"ל או סמנכ"ל אצלך, כשאתה מוציא החוצה, אני חושב שנדרש קצת יותר תשומת לב.

אבל מה אתה היית ממלא, אם היית מנהל קרן בהיקף הסמכות ושיקול הדעת, המוקנה למנהל התיקים, מה היית כותב פה?

שני הדגמים המוכרים ביותר הם אלה – דגם אחד שאני לא מתערב בכלל במה שעושה מנהל התיקים, למנהל התיקים שיקול דעת מוחלט, הוא יעשה מה שהוא מבין. דגם אחר, שלמעל עסקאות גדולות, שחריגות, או איך שזה יוגדר על ידי מנהל הקרן, טעונות הסכמה מראש של מנהל הקרן, אלה שני הדגמים היסודיים.

יש בחוק מה אנחנו צריכים לעשות, סידרה של עשרים, שלושים דברים מול הניהול הזה.

מר טרי, הסעיף רחב מדי,

אני לא מבין למה זה מפריע, זה לא הדבר המי יודע,

אדוני, דיני ניירות ערך הם עניין אזרחי ועניין פלילי, אי עמידה בתקנה שכזו, שאיננה ברורה, יכולה לתת אחריות פלילית, כאשר אדם נדרש לפרט היקף שיקול דעת והיקף סמכות, אם התקנה הייתה אומרת, ניתנו לו הוראות לגבי סכומים, ניתנו לו הוראות לגבי – משהו.

שגית, הפסיקה, ההכרעה בין זה לזה,

אני חושבת שהנוסח הוא פה הוא יחסית כללי, לא מבקשים מכם לסקור את סדר היום שלכם, יכול להיות שאפשר לעדן את הנוסח קצת. אבל לא מבקשים מכם פה תיאום ספציפי.

אנחנו נקבל את מה שהיא אומרת.

אני לא מבין איפה אתה חושב שיש כאן הכבדה או משהו שהוא מיותר.

אני אומר שאינני מבין את הכתוב אדוני, זה מה שאני אומר, אני לא אומר שיש הכבדה, אני בעד, אני רק אומר תגידו בדיוק מה צריך לעשות.

הלאה, מה עוד?

ההערה הבאה היא לתקנת משנה ב' של אותה תקנה, וכאן במקום –

איזה תקנה?

20א, מינוי מנהל תיקים חיצוני בתקנת משנה ב. כאן נקבעו שבעה ימים לפני העברת התיק לניהול ואנחנו הקטנו את זה ליומיים.

והם ממהרים ורוצים את זה חזרה לשבעה.

לא, להיפך, כמה שפחות,

הם ביקשו פחות,

תקנה 20ב, סיום התקשרות עם מנהל תיקים חיצוני, זה אותו תיקון שאנחנו אישרו כאן לגבי המועדים, ואותו הדבר בתקנה 20ג, כמובן שהמספור ישתנה.

זה תגיעו עם שגית, בסדר,

20 ג, אותה הערה, אותו תיקון, ואותו דבר לגבי 20ד. ההערה הבאה היא ל20ו, שינוי בשכר מנהל קרן או נאמן. אנחנו קיצרנו את התקופה, אני לא זוכרת מה היא הייתה, ליומיים שוב, 20 ו.

העניין הזה של פרסום בעיתון, בזמן האחרון כל דבר מדברים על פרסום בעיתון או באינטרנט, אבל זה דברים יותר מודרניים, בעיתון גומרים בשני – בדרך כלל בכל מקום שכותבים פרסום בעיתון, כתוב בשני עיתונים לפחות.

בחוק מוגדר,

יש שר אוצר, יש ממשלה, יש קופת אוצר, רבותיי, אתה רוצה דיון רציני.

בסעיף 20ה (א) העוסק בשינוי במדיניות ההשקעות, נאמר שיש להדגיש במסגרת,

סליחה, אני טענתי ב20ה תקנת משנה (א) אנחנו מורידים את המילה במסגרת, ובזה אנחנו מקבלים את ההערה.

אפשר להצביע אדוני?

אנחנו היינו ב20ה (יג), הקצאת יחידות,

אדוני, ישבתם, הסכמתם, מה הבעיה,

הם לא נתנו לנו מה הם הסכימו או לא,

בוא תגיד, דן,

אדוני, אנחנו בכל מקרה מודים לאדוני, סעיף 20ז, כאשר מנהל קרן משנה את שיעור ההוספה, זו עמלה –

על איזה סעיף? 20 ג'?

20 ז', כאשר מנהל הקרן נדרש לדווח על שינוי בשיעור ההוספה, התקנה כאן מציינת, כי אם למשל הוא ויתר על שיעור ההוספה לתקופה של שלושה חודשים, לאחר שלושה חודשים, שעה שהעמלה קפצה עוד פעם, הוא צריך לתת על זה דוח מיידי נוסף. אנחנו שואלים ממה נפשך, הרי לאחר שלושה חודשים, כאשר יבוא אדם לרכוש את יחידות הקרן, הוא יתבשר על ידי הסניפים שיש שיעור הוספה חדש, אז מדוע צריך להוציא גם עין ולהגיד מעתה העליתי את המחיר, כל אדם שיגש לקנות את זה, יציינו בפניו כי אכן שיעור ההוספה נוסף.

כיום יש למעלה משמונה מאות קרנות שפועלות בשוק, ליתר דיוק 831, וריבוי הקרנות גורם לכך שלא ניתן לדרוש מאדם לעקוב בכל רגע, אחר כל קרן וקרן. שינוי דרך אגב, גם שינוי כלפי מעלה וגם שינוי כלפי מטה, ההוספה היא חלק מהעלות הכוללת של יחידות הקרן,

מה זה, כשאתה קונה?

כאשר אתה קונה, כן, האם אתה משלם את מחיר היחידה, או את המשלם את מחיר היחידה בתוספת,

כשאתה קונה אתה יודע,

כאשר אתה קונה אתה יודע, אבל התמחיר של הקרן כאשר יש מספר קרנות שהן קרנות שביניהן המשקיע אדיש והדבר הזה אפשרי כאשר מדובר במאות קרנות או עשרות קרנות מאותו סוג, העודה שבקרן מסוימת, הוספה עלתה או ירדה, יכולה להיות מרכיב שעשוי להשפיע על שיקול הדעת שלו לגבי השאלה אם זאת קרן פלונית או קרן אלמונית.

מה טווח השיעורים פה?

טווח השיעורים יכול להיות , הנורמטיבי זה אפס עד אחוז, אחוז וחצי, אבל יש גם מקרים יותר גבוהים. אנחנו חושבים שהתמחיר –

וממה הם נובעים המקרים האלה?

דוד לביא

ההוספה כולה נגבית כשכר למנהל הקרן, היא לא נכנסת לתוך הקרן אלא מנהל הקרן גובה אותה כחלק משכרו. מבחינת המשקיע, המשמעות של ההוספה – או שהוא הולך למפיץ או שהוא לא הולך למפיץ.

זה עמלה חד פעמית,

זאת עמלה חד פעמית, שמשולמת במועד הרכישה, אנחנו חושבים שלאור העובדה שלמשקיע יש רגישות גבוהה מאוד ואתם מכירים את זה מהדיונים בכל מה שקשור לעמלות ההפצה, יש רגישות גבוהה מאוד לנושא המחיר ונושא העלויות יש חשיבות להביא לידיעתו, בזמן אמיתי כל שינוי שחלק במחיר האפקטיבי של הקרן,

לידיעתו של הקונה?

לידיעתו של הקונה,

זה ייאמר לו כשהוא ילך לקנות, למה צריך להודיע לו שבוע מראש? כשהוא מפרסם בעיתון, אז הקונה יודע שבוע מראש.

הם מדברים על מקרים שבהם מנהל הקרן מודיע היום, שבמהלך שלושת החודשים הקרובים המחיר יהיה יותר גבוה,

או יותר נמוך,

או יותר נמוך, עכשיו השאלה היא האם כאשר המצב משתנה, והמחיר מפסיק להיות יותר גבוה או יותר נמוך, המשקיע לא צריך לקבל הודעה בזמן אמיתי. האם אפשר לשחק באותה הודעה, דרך אגב, התקופות כאן יכולות להגיע לשלושה חודשים, זאת אומרת האם אפשר להניח שכאשר הודיעו באופן רוחבי על שינוי כלשהו, שהוא תקף לתקופה של שלושה חודשים, בתום שלושת החודשים צריך לבוא ולהודיע הודעה נוספת, שאותו מבצע הגיע לסיומו.

דוח של כל הדברים האלה, זה סעיף קודם, זאת תקנה קודמת, מה שהם מדברים, זה יוצר את השימור.

צריך לזכור דבר נוסף, הוראות לרכישה של קרנות נאמנות יכולות להינתן גם בדרך של הוראת קבע, זאת אומרת לא תמיד משקיע נמצא במצב אקטיבי שבו הוא ניגש לשוק, מבקש לרכוש קרן מסוימת ואומרים לו את המחיר, לפעמים ההוראה היא הוראה מתמשכת, מקום שההוראה מתמשכת והיא ניתנת על בסיס ההנחה שהמחיר של המוצר הוא מחיר איקס, מקום שבו משתנה המחיר, אנחנו חושבים שיש מקום להביא לידיעת המשקיע, בזמן אמיתי, את העובדה שהמחיר השתנה.

הוראות קבע בקרנות נאמנות, אנחנו מייחלים למועד.

נשאל את השאלה מדוע אתם מסתייגים מהצורך להודיע למשקיע על כך שהמחיר האפקטיבי –

אני הודעתי כרגע, בסניפי הסופר הודעתי שמבצע שלושה חודשים מילקי יהיה שקל אחד פחות ,הודעתי את זה בעיתון, בעוד שלושה חודשים כאשר המחיר עולה, תיגש גברת כהן, תקנה בבוקר, יגידו לה המבצע נגמר. אני נדרש גם לפרסם את זה בעיתון, למה?

לא בעיתון,

מה הבעיה להוציא דיווח במגנה? זה שלושים שניות, אלינו, והכול – מה כל כך – אז תדווח עוד פעם, אני חושב שזה כן חשוב, שהיא תדע מתי זה הסתיים, מה קרה?

סליחה, אני חושב שיש פה בלבול בין התקנה הקודמת שמחייבת פרסום בעיתון, על כל שינוי, כולל שינוי בהוספה שגורם לשינוי בשכר של מנהל קרן, לבין תקנה ז' שלא מחייבת פרסום, אמת? דיווח שהם כותבים מילה,

מה מפריע לך הדיווח? אני רוצה שתסביר לי,

תראה רק מה זה דיווחים, אמרו שזה חסכון בנייר, נייר חדרה תרוויח השנה הרבה יותר. אנחנו מדווחים את זה לחברי הבורסה ולמפיצים, זה מיותר, סתם. אתם רוצים לגבות את המגנה הזאת בנייר? פעמים אני חותם,

אנחנו מקבלים את זה,

מקבלים את ההערה?

לא, מה שאתם אומרים,

כשמישהו קונה קרן בבנק, יש דמי הוספה –

אתה מדבר עכשיו על עמלות הפצה, אין לי כוח לזה.

לא עמלת הפצה,

משקיע רוכש קרן במחיר היחידה ופודה אותה במחיר הפדיון, מנהל הקרן רשאי להוסיף על מחיר היחידה את ההוספה,

מעבר למה שהבנק גובה דמי שמירה וכל זה.

מעבר למחיר יחידה, כחלק משכרו,

זה עובר לא לחברה?

אם מחיר היחידה הוא שער הרכישה, זה המחיר האפקטיבי שאותו משלם הלקוח במועד הרכישה, מנהל הקרן גם רשאי לתת ללקוח הנחה בגובה ההוספה, חלקה או כולה.

ההערה הבאה היא ל20יג, זאת אותה הערה לגבי אישור המועד.

זה מקובל?

ההערה הבאה או התיקון הבא הוא ל20יח, כאן יש לנו חילוקי דעות. קודם כל אנחנו רוצים, המהות שאנחנו הגשנו לכם היא נשארת.

י"ז לפני כן, גב' פרוש, סעיף 20 י"ז ו20 ט"ז מדבר על כך, מבחין בין מצבים של עשירית האחוז לשני עשיריות, היום זה עשירית,

י"ח, אנחנו רוצים לתקן את הניסוח במהות, זה לא משתנה, אבל יש לנו חילוקי דעות עם מנהלי הקרנות, אז מוטב שמנהלי הקרנות יציגו. אתם ויתרתם על י"ח?

לא הבנתי, מה זה י"ח?

קביעת שווי לפי הנחיות,

היא ביקשה שאתם תציגו את הטענות שלכם ואני מחכה ואתם לא אומרים מה אתם רוצים, עם כל הכבוד.

אדוני, ב20 יח, קרן נאמנות יכולה לבצע עשרות, מאות, אלפי פעולות בחודש באלפי ניירות ערך. יש מצבים שבהם לניירות ערך מסוימים לא נקבע שווי בבורסה, כתוצאה מהעובדה שהחברה יש בה הפסקת מסחר,

קלאב מרקט,

קלאבט מרקט וכיוצא באלה עניינים, יש עניינים שבהם יתכן שקלאב מרקט מוחזק אצלי בתיקים, אבל הוא מוחזק באלף שקלים, ויש מצבים שבהם הדירקטוריון מראש אומר ומתווה מדיניות, ואומר – אם תהיה קלאב מרקט, במקרים של קלאב מרקט תעשה לפי הנוסחה הבאה ותקבע X Y Z, כאן נדרשים בכל נייר ונייר שהופעלה לגביו נוסחת קלאב מרקט, או נוסחאות אחרות, לא חשוב, זה יכולה להיות הפסקת מסחר עקב אי המצאת דוחות כספיים, או אלף ואחת סיבות אחרות, הפסקת מסחר וכיוצא באלה, אני נדרש לדווח למרות ששיעור האחזקה שלי והמשמעות של אותו נייר בתוך התיקים שלי, עשויה להיות זניחה.

אנחנו באים ואומרים שאם הדירקטוריון בא וקבע הנחיות –

מתי הדירקטוריון שלך התכנס בכלל –

הדירקטוריון מתכנס פעם אחת מראש,

מחייבים אותו,

אותה מדיניות נכללת במסגרת תשקיף הקרן, התשקיף הוצג לכל בעלי היחידות ונמסרה לגביו הודעה, אנחנו אומרים שאם יש מדיניות אסטרטגית אחת, אם הנייר הזה אינו נייר אסטרטגי, האחזקה שלו בתוך הקרן היא איננה מהותית, אני לא נדרש להוציא לגבי פחותי פחותים, להוציא דיווח מיידי, זה הכול.

כמה ניירות אתם למשל –

אני אסביר לדוגמא, יש הרבה ניירות לפני התחלת מסחר, הנפיקו אותם, שלושה ימים לא נסחרים, אופציות למשל בשלושה ימים האלה צריכים לשערך אותם, כל יום במחיר שונה, אנחנו נדווח עכשיו שלוש פעמים כל יום?

מדווחים רק אם הדירקטוריון התכנס,

אם חל שינוי בנייר?

אם חל שינוי בנייר, וכל יום חל שינוי בנייר, יש כאלה שזה שבוע, יש כאלה ששבועיים .

תגידו, הנחיות ממתי,

יש הנחיות שקובעות מהם האירועים שבהם הדירקטוריון צריך להוציא הנחיות, למשל, כשנמחק נייר מהמסחר בבורסה או שיש הפסקה. מטבע הדברים המחיר אז יורד.

אנחנו מייחסים חשיבות גדולה מאוד לסעיף הזה, כתורם לשקיפות של הקרן, משני טעמים, קודם כל מכיוון שהמחיר יורד, אז נכון שלא תמיד זה מהותי, אבל זה נותן אינדיקציה גם למשקיע איזה נייר נמצא בקרן. זה מגדיל את השקיפות. הוא נתן את כספו שינהלו אותו, קנו בזה ניירות ערך, הוא רוצה לדעת מה קנו בכסף שהוא השקיע.

שרה פריש, צריכים להבין, בטכניקה יש הרבה דברים שנראים פשוטים, אבל הם לא פשוטים, לדוגמא, חברה לא שילמה פדיון באג"ח שלה, חלק מהנייר, והנייר ממשיך להיסחר בבורסה,

שם אין מחיר –

רגע, יש הנחיות כי נייר שלא נסחר, ולא שולם, לגביו צריכים לקבוע שער, אז למשל נקבע שהשער יהיה כמו השער של הנייר שממשיך להיסחר.

בקביעה פעם אחת, כן?

הוא קבע פעם אחת, כל יום משתנה השער של הנייר, כל יום, פה כתוב, כל יום – תגידי פעם אחת שנקבע דבר כזה,

צריך להבין מה ההנחיות,

אם זה מהותי, שידווחו, אבל לא כל יום לדווח כל שינוי,

צריכים להבין מה זה הנחיות דירקטוריון,

לא התכוונו לשינוי יום יומי,

אבל זה שינוי יום יומי, ככה זה קורה, אני אתמול עברתי על כל הניירות, יש הרבה מאוד שינויים יום יומיים.

נדמה לי שיש פה איזה טעות, אבל אם זאת התוצאה, -

אנחנו מבקשים שתי הסתייגויות בבקשה אדוני לסיכום, אחת שלא ידובר על שינוי יום יומי והשנייה בוא נבחין בין מהותי ללא מהותי.

מהותי ותהיה סמכות לקבוע אדוני.

את ההערה הראשונה אני מוכן לקבל, את ההערה השנייה, מה זה מהותי?

עשירית, רבע, מאית אחוז,

אם יהיה לך ספק, אתם בוודאי קובעים,

מאית אחוז מהקרן, משה, זה הגיוני לדווח על זה?

20 כ' בעמוד 17, זה שוב לעניין מועד הגשת הדוח,

מה הויכוח?

רק את הדברים במחלוקת,

צריך לדווח פה על כל שינוי,

להודיע שיש שינוי,

אני חושבת שההערה הבאה היא לסוף,

בבורסה יש בגדול שלושה סוגים עיקריים של עסקאות, עסקאות שמתבצעות במהלך המסחר, עסקאות שמבוצעות מחוץ לבורסה, מחוץ לשעות הבורסה,

מה שעשינו בנק לאומי, עם השישה אחוז,

ועסקאות שמוגדרות כעסקאות תואמות ועל כך חברתי תוכל לעזור לי, אבל למיטב הבעתי מדובר בעסקות שבא קונה מרצון, מוכר מרצון, לוחצים בו זמנית על מקש המחשב, האחד לוקח והשני קונה.

תיקון להגדרה, העסקה הזאת תואמה מראש,

תואמה מראש,

זה לא שהם לוחצים,

הכלל שמחייב ורווח, יש שוק אחד, ובשוק הזה צריכים להתנהל, צריך לתאם מסחר בין כלל הציבור, ומי שרוצה למכור, לא יכול להיות כל מיני דברים אחרים. זה הכלל, עכשיו יש מצבים שבאות פסקאות גדולות, שיכולות לגרום לכל מיני תנודתיות וזעזועים, ואז באנו וקבענו שבעסקות מתואמות יהיו כללים מיוחדים, והבורסה קבעה כללים מיוחדים שהציבור גם יוכל לראות את זה, גם יוכל להשתתף ואין כאן איזה שהיא עדיפות למישהו, תקנו אותי אם אני טועה לאף אחד.

אם קובעים בין שניים, אז השניים האלה האלו עושים את העסקה, אף אחד לא יכול להתערב בעסקה הזאת.

העיקרון הוא שהעסקה היא לא עסקה נורמטיבית,

היא לא עסקה רגילה,

היא לא רגילה וברגע שמדובר בעסקה שאינה רגילה, אנחנו חושבים שוב, שאור השמש זה המחטא הטוב ביותר. זאת עסקה שהיא לא רגילה, אנחנו רוצים שאדם ידע שהוא עשה עסקה לא רגילה.

מה שלא רגיל, הפך להיות לרגיל, עסקאות תואמות שעד לפני שנתיים שלוש, הייתה בכלל מחלוקת, לא ידענו בכלל איך לאכול את הדבר הזה, לא היה ברור מה זה בכלל, האם זה מותר, לא מותר, וכו', הרשות התייעצה, הבורסה התייעצה וכו', נולדה איזה קונבנציה שזה מותר, שזה אפשרי, והיום כל עסקה מתואמת, כאשר היא נעשית, היא מסומנת לעיני הכול, הציבור יודע עליה.

היום עסקאות מתואמות מדווחות, כל מי שנמצא על הפלואו, במסחר, כל הסוחרים יודעים מהעסקה הזאת. כרגע מה שבא ונאמר כאן, מה שאני אומר הוא שעסקה מתואמת הפכה לעסקה רגילה. כרגע מה שנאמר כאן שכל עסקה ועסקה מתואמת, תן עליה דיווח.

למעט עסקאות גדולות,

למעט עסקאות באגרות חוב, שהיקפן מעל מיליון שקלים, אנחנו אומרים שעדיין נעשות עסקאות רבות, עסקאות רבות בין מניות ונעשות עסקאות רבות באגרות חוב בהיקף של מתחת למיליון שקלים.

עכשיו אדוני אני רוצה לומר כזה דבר, כאשר בעל שליטה בחברה ציבורית מכר את מניותיו מחוץ לבורסה, או בעסקה מתואמת, הוא נדרש לדווח על כך והציבור יש לו אינדיקציה לשווי, הוא יודע שהשווי הוא כזה וכזה, הוא אומר, אם הוא עשה כך, סימן שזה דבר טוב או לא דבר טוב.

כאשר מדובר בקרן נאמנות, שלה אחזקות בעשרות, מאות, מניות, אלפי מניות, בניירות ערך, מה יעזור לאותו משקיע כאשר הוא יודע לגבי נייר מסוים, שיתכן שהאחזקה שלי היא מאה אלף שקלים, עשרת אלפים שקלים, או עשרה מיליון שקלים, ביצעתי באותו נייר עסקה, אותה עסקה ממילא מדווחת, הבורסה יודעת עליה, ורשות ניירות ערך יודעת עליה, אם רשות ניירות ערך רוצה לדעת האם העסקה היא כשרה, האם היו יחסים מיוחדים, האם היה כאן חלילה מידע בשימוש פנימי, וכיוצא באלה, לרשות ניירות ערך יש את כל האמצעים, היא גם היום יודעת על כך ואם זה עניין דיווחי, הרשות און ליין, יודעת על כל עסקה ועסקה כזאת ויכולה לעקוב עליה שנייה אחרי שהיא בוצעה.

מה יעזור אם אני אצטרך בכל יום לתת עשרים דיווחים לגבי עשרים מניות.

חוץ מהטרחה דיווח למשקיע יגרום נזק מסחרי או משהו כזה?

בקטע הזה, מעבר למה שאמר דן יש בעיה של חיקוי, שהיא בניירות בישראל, למרות שאנחנו חושבים שאנחנו בורסה גדולה, יש לנו בעיה של סחירות בחלק לא קטן מהמניות. באלה שאין בהם סחירות, הרבה מהעסקות נעשות לגופים שמנהלים כסף גדול, בעסקות כאלה.

לא יודעים שאני עשיתי אותה, יודעים שעסקה נעשתה, אבל לא יודעים שזה אני.

הפיקוח הוא על צד אחד, אתה לא צריך לחשוף את הצד השני.

הבורסה איננה פה, אבל הבורסה אם הייתה פה,

למעשה מה שיקרה, מרוב דיווחים הציבור ממילא יתבלבל, לא יכול להיות שכמות כזאת שאנחנו נפיץ, למעשה אנחנו רק נבלבל את הציבור, היחיד שישתמש בזה, באינפורמציה הזאת , רק המתוחכמים, אבל מתחרים.

הציבור, זה שקבעו נניח כמאה עסקאות כאלה של פיא, שלוש מאות עסקאות של מגדל, הם ממילא לא יצאו מזה, הם לא ידעו מזה. אם יש אי חוקיות, רשות ניירות ערך, באמת יכולה.

בתקנה הזאת מחליפים בעצם פיקוח בפיקוח, בחוק השקעות משותפות – על פי החוק קרן רשאית להחזיק רק ניירות ערך סחירים והיא משערכת את שווי הנייר על פי המחיר שנקבע בבורסה. מתוך הנחה שזה המחיר שנותן את האומדן הטוב ביותר לרכוש את נייר הערך. יש איסור בסעיף אחר בחוק, על מנהל קרן לעשות עסקאות מחוץ לבורסה באופן שהוא מוכר נייר ערך במחיר שהוא נמוך מהמחיר שנקבע בבורסה, או לקנות נייר ערך בעסקה מחוץ לבורסה, במחיר שעולה על המחיר שנקבע בבורסה, במטרה להגן על האינטרס של ציבור המשקיעים.

בינתיים מאז שנחקק החוק, שונו שיטות המסחר והסעיף הזה קשה ליישם אותו, אני לא אכנס עכשיו לכך, אבל אם אנחנו חייבים לבטל את הסעיף הזה, ובזה מאבדים גם מידה מסוימת של הגנה על ציבור המשקיעים.

מה שאנחנו רוצים לעשות זה, להחליף את הפיקוח שהיה פה,

למה חייבים לבטל, הרי זה מה שירדוף אחריכם גם פה, למה חייבים לבטל?

אני אסביר לך למה, מדוע אנחנו מבטלים,

הוא לא ישים,

למה הוא לא ישים, כי השוק דינאמי, שעות העבודה הם פה ככה ופה ככה,

נכון, ולכן הוא לא ישים,

יש הונג קונג, יש אמריקה, ויש אלף דברים,

נכון, אבל אנחנו בכל זאת רוצים –

זה ימשיך להיות ככה,

נכון, לכן אנחנו מבטלים שם ובמקום זה אנחנו אומרים ניתן שקיפות לעסקאות האלה, שהציבור יראה אותם, ויחליט, אם הן טובות או לא טובות, לא לרשות, הרשות לא יכולה לפקח על עסקה, הרשות לא נכנסת למהות עסקאות, היא לא נכנסת לנעליו של מנהל הקרן, אבל הציבור רוצה לדעת מה נעשה בקרן. לכן אנחנו כאן מחייבים דיווח על העסקאות האלה, בהתחשב בכך שעסקה מתואמת, זאת לא עסקה מקרית כמו כל עסקאות, כמו עסקה רגילה, זאת עסקה שהמחיר שלה תואם מראש, והכמות שלה תואמה מראש. במהות זה כמו עסקה מחוץ לבורסה.

עוד מילה אחת מר ליצמן, אנחנו בדקנו את העסקאות, באופן שטחי, לא באופן יסודי, עסקאות מתואמות, רוב העסקאות, זה גם שמעתי ממנהלי קרנות, הם עסקאות באגרות חוב ממשלתיות, בכמויות גדולות. הואיל ושם הסיכון הוא יותר קטן , אנחנו פוטרים את העסקאות המתואמות האלה מחובת דיווח, אנחנו משאירים –

אתם לא פותרים, כי אם זה - - לא פתרתם כלום,

אין לך רשות הדיבור אדוני, תודה,

אדוני, אנחנו נכנסים כאן כעת לשתי המחלוקות , שתי הסוגיות המורכבות ביותר בתקנות האלה, שלשמן למעשה הגענו, אם היינו גומרים את הסוגיות האלה, אז היינו גומרים את הכול.

אני רוצה להסביר אדוני, בארצות הברית קרה דבר, בעקבות החקיקה, החל מה-1.1.2005, נדרשות קרנות הנאמנות וכאן אני קצת מקדים את הנושא הבא ואני קושר לאדוני את הכול בחבילה אחת, כי זה חשוב.

החל מה-1.1.2005, נדרשות קרנות הנאמנות פעמיים בשנה לדווח על כל הפורטפוליו שלהם, פעמיים בשנה, נדרשות לדווח על כל הפורטפוליו, להסביר למשקיע כל סוגי ניירות הערך שיש להם, אבל, לא רק שזה פעמיים בשנה, אלא שזה גם שישים יום לאחר התקופה הרלבנטית.

כאן באה הרשות ואומרת תשמעו, מעתה ואילך, כל חודש, אני מבקשת שתגישו דיווח פומבי על כל הניירות שיש לכם. אגב אדוני, היום אנחנו עושים את זה, באופן רגיל ולא פומבי, שולחים לרשות אחת לחודש דיווח כזה.

הרשות מקדימה את ארצות הברית ואומרת מעתה כל חודש הדיווח הזה ייהפך לפומבי, אנחנו פועלים ועכשיו אני קושר את זה לנושא שכרגע דיברנו,

וזה מפריע לך?

בוודאי,

למה?

זה הרי אבסורד, היחידים שישתמשו באותו מידע,

גם מתחרים מפרסמים,

בוודאי, היחידים שישתמשו באותו מידע, זה המתחרים שלנו, וכך קבע הסנט האמריקאי לאחר שימוע ארוך אדוני, אני יכול להמציא לך את כל הניירת שקשורה לנושא הזה, וחבל שלא הבאתי אותה כאן.

גם להם יש דוח בכר – או אין להם,

אין להם דוח בכר,

אז מה אתה רוצה?

היה בשנת שלושים, אדוני מר טרי צודק, היה לפני שבעים שנה, אדוני בעניין העסקאות המתואמות, אנחנו מבקשים שבמסגרת אותו דיווח חודשי, יינתן פירוט ולא אחת ליום.

בין אמריקה אלינו יש איזה הבדל , אז אפשר לפשר בין זה, פעם בשלושה חודשים?

היום עם המחשבים ועם הכול, אין שום הבדל.

רבותיי, מדובר במשהו, אני רוצה שתדעו, שמדובר במשהו שהוא מאוד –

זה לא עניין של טרחה, הם אומרים לך שבאופי המסחרי,

לא זאת הנקודה, זה לא מה שמטריד אותי, מה שחשוב שתזכרו, מדובר כאן במשהו מאוד, מאוד רגיש, עסקאות מתואמות, זה פתח לכל מיני דברים שאנחנו לא יכולים.

פעם בחודש, פעם בחצי שנה, פעם בשלושה חודשים, פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, נמכר, הלאה.

היא אומרת שבין כה וכה זה פעם בשלושה חודשים,

או.קי. , נגמר, בשביל זה צריך לדבר חצי שעה? תודה רבה, מה עוד? פעם בשלושה חודשים סיכמנו, אני שומע פה ויכוח שלם, אתם אומרים ככה, פעם בחודש,

לא פעם בחודש, אומרים פעם ביום,

פעם ביום אתה רוצה דיווח?

לא, הם רוצים,

אדוני, הדיווח החודשי שעליו מדובר, לא יכול להיות –

במצב היום, עסקאות מתואמות, חייבים דיווח לרשות?

לא, שום דבר,

למי חייבים?

יש דיווח בבורסה, מסמנים את העסקה, צובעים אותה,

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, זה חשוב, במשטר הקיים יש הוראת חוק, שאוסרת בהתקיים נסיבות מסוימות, על ביצוע עסקה מחוץ לבורסה, סימן קריאה, ללא כל סייג שהוא. מקום שבו העסקה, עסקה מחוץ לבורסה במהותה היא גם עסקה מתואמת, כי בה שני הצדדים מסכמים מראש את תנאי העסקה, כמות ומחיר. עסקה תואמת או מתואמת, היא עסקה שנסיבותיה זהות לחלוטין, ההבדל הוא שזה נעשה על גבי הפלטפורמה של הבורסה, בהליך מיוחד, שבו מזוהים פרטי העסקה, אבל לא פרטי הקונה והרוכש. זאת גם כן נקודה שחשוב להדגיש.

אנחנו עוברים ממשטר ישן, שמתיר מגבלות על מנהלי הקרנות ואומר להם בנסיבות מסוימות אסור לכם לבצע עסקה, במשטר חדש שבא ואומר לכם אנחנו משחררים אתכם ממגבלות לגבי תנאי העסקה, מחיר, כמות, והמשתנים אחרים.

לא יהיו עסקות בכלל,

אבל אנחנו אומרים, כפי שאנחנו הצגנו את הנושא ומשה טרי ייטיב להציג אותו קודם, עסקאות תואמות או מתואמות הן עסקאות יוצאות מן הכלל, הן עסקאות לא נורמטיביות, הן עסקאות –

ולכן,

וגם הבורסה דרך אגב,

ולכן, בסדר, הכול טוב, ולכן,

לכן אנחנו חושבים שהמשקיע צריך להיות מדווח, סמוך ככל שניתן למועד ביצוע העסקה, על פרטי העסקה, ללא חשיפת הצד השני לעסקה. בסך הכול באיזה נייר מדובר, ובאיזה מחיר נסגרה העסקה. אם מנהל קרן, בדרך כלל מבצע הרבה עסקאות תואמות, אנחנו חושבים שזה מעניינו של הציבור לדעת שאותו מנהל קרן –

מה התשובה על זה?

אני שוב חייב לקשור את זה לעניין הדיווח, אנחנו נדרשים במסגרת, אחת לחודש,

אז צריך לפנות –

בוודאי, אנחנו נדרשים אחת לחודש לדווח,

על זה אתם מסכימים,

אנחנו עושים את זה גם כיום,

אז מה הויכוח? אתה אומר שבין כך אחת לחודש אתה מדווח,

אבל עכשיו מבקשים ממני במסגרת אותו אחת לחודש, את האחת לחודש שהוא פנימי, רק לרשות לניירות ערך להפוך לפומבי. אני אומר בארצות הברית האמריקאים עושים את זה פעמיים, אני אומר לעבור את זה אחת לחודש.

אדוני, תראה, יכול להיות שאתה חבר כנסת , כי אתה מסובב עניינים, אבל באופן פשוט, תגיד לי, אתה תענה על שאלות שלי,

הנושא הזה הוא אמר שיש דברים חריגים, עסקאות מתואמות, עכשיו מה התשובה שלך לגבי זה?

עסקאות בעלי עניין, שהם באותו עניין,

אני לא אתן לך, אני רוצה תן לי תשובה על השאלה שלו,

אני חושב, אנחנו חושבים שלדווח קרוב לעסקה, מסכן עסקית את אלה שעושים את העסקה, במיוחד את –

ולכן אתה לא רוצה,

לא, ואני מציע מנגנון לטובת העניין, למרות שאני יודע שלא יהיו עסקות, כמו בעסקות בעלי עניין, יש דיווח בדיליי של 14 יום, על כל העסקות שהיו. מה רוצים להגיד, איזה עסקות נעשו, לא שמישה יעתיק את העסקה, שמישהו יעקוב אחרי העסקה, שיסתכלו מה אנחנו עושים, שיעקבו אחרינו, אין בעיה של הדיווח, והרשות יכולה לקבל דיווח שוטף. הבעיה היא באמת עסקית טרי.

מיקי, זה לא נכון,

זה לא נכון, אתה רוצה שאני לא אגיד לציבור, כל מיני עסקאות שאתה הולך ואתה מתאם עם אחרים בו זמנית?

אני רוצה להגיד,

14 יום אחרי זה, זה נראה לך –

כן, כן, מה זה מפריע, מה הוא יעשה?

מי שיעשה עם זה מידע, זה רק המסחרי,

כל הויכוח זה 14 יום או חודש?

רבותיי, ההרגשה שלי שהדיון הזה , לא רציני, עם כל הכבוד, זה דעתי,

בעבר לא היה אפשרי –

יכול להיות שאין לי כסף וזה לא מעניין אותי כל הדברים האלה.

אתה לא רוצה לדעת אם הוא עשה עסקה עם פלוני אלמוני?

רבותיי, הויכוח הזה, חבל לי אתם מבזבזים את זמננו. אני אגיד לכם מה אני עושה, נשלח אתכם החוצה, רבותיי, אני עושה הפסקה, תלכו החוצה, תסתדרו, תחזרו אלינו, אנחנו עוברים לסעיף הבא. הדיון לא רציני.

תמשיכו לדווח ככה, לא אכפת לי, זה מה שאתם רוצים? בבקשה, אתם רוצים להמשיך לדווח ככה בניירות, תמשיכו.

משה טרי, אני רוצה להבין, זה החרמה? גם אני יודע לשלוח את זה לעוד שנה, אל תאיים עלי. לא איתי.

אני רוצה לשאול את משה שאלה,

אני מתבזבז חצי שנה כאן על 14 יום או מיידי, אתה מבין את זה? לא מבין את זה.

יש בזה עניין עקרוני, אני רוצה לשאול –

זה לא כל כך עקרוני , זה 14 יום, אני לא מבין את הבדל הזה, מתפשרים, עושים, מה אני צריך לבזבז חצי שעה על זה.

משה, אתה הרי מסכים שיש מידה מסוימת שהמשקיע מידה של אמון, שהמשקיע נותן למנהל הקרן, נכון? כי הוא רוצה להרוויח. אתה רוצה שהמשקיע לא ירומה על ידי מנהל הקרן, בצורה קיצונית, אבל בניהול מסחר, משקיע נותן אמון במנהל הקרן, שהוא יעשה רווח מהכסף שהוא נתן לו, אתה צריך לתת איזה שהוא מרווח של אמון ביחסים המסחריים, שבין המשקיע למנהל הקרן, אם אתה רוצה שמנהל הקרן יהיה כל שנייה ושנייה אצלך שקוף ציבורית, אז הוא אומר לך, אני לא אוכל לנהל חיים מסחריים הוגנים, מה קשה בזה?

גברתי, תמשיכי הלאה.

אתה רוצה שאני אענה?

לא, אני רוצה שהיא תמשיך, לפני ההצבעה אני אחליט על זה, אני אכריע, כן,

ההערה הבאה היא, התיקון וההערה לתקנה 22, תקנת משנה ג, אני אתן קצת רקע, היום מנהלי הקרנות מגישים דוח, מנהל קרן חייב בהגשת דוח על כל קרן שבניהולו, בעיקר על הנכסים שמוחזקים בקרן, ביום המסחר האחרון של החודש, ועוד נתונים ופרטים נוספים.

אנחנו מבקשים את הדוח הזה, הדוח הוא רק לעיני הרשות, אנחנו חושבים שהרשות יכולה לפקח, אבל הציבור יכול לפקח יותר טוב מהרשות, אנחנו רוצים לפתוח את זה לציבור,

חמש עשרה יום,

באיחור של חודש,

מה עושים?

מגישים לנו חמישה עשר יום יותר מאוחר, דוח שמתייחס למשל ל31 –

מה רע?

אדוני , כפי שציינתי, גם בארצות הברית זה רק פעמיים בשנה פתוח ובדיליי של שישים, אנחנו אומרים שאם זה חודשי, בסדר, אבל בדיליי של תשעים יום.

יש עוד סעיף אחד חשוב, לעניינים שקשורים בנו והרשות והחברות, יש פה שינויים קצת לגבי ההצבעות באסיפות של חברות, ולא התייחסו לזה.

איזה סעיף?

סעיף 27, על פי החוק אנחנו צריכים להשתתף באסיפות, אם יש עניינים שנוגעים לבעלי היחידות, לטובתם או לרעתם ויש שם נושא אחד שאנחנו בהרבה מקרים או בחלק מהמקרים, לא בהרבה, נאלצים להימנע בהצבעות האלה, כל הנושאים גדולים. למשל אפריקה ישראל, משקיעה ארבעה וחצי מיליארד דולר בלאס וגאס, נותנים לנו נייר, איזה שהיא עבודה, הערכות היא תשקיע ארבע וחצי מיליארד דולר, זה לטענת החברה הדבר הכי טוב בשבילה לעשות לאשר את העסקה הזאת, קשה, אין לנו מספיק פרטים, להיות נגד, זה אומרים אנחנו לא נותנים אמון בהנהלת החברה. במקרים כאלה לעתים אנחנו נמנעים, הרשות מבקשת למנוע את האפשרות למצביעים מוסדיים, או לנו, בהצבעות להימנע, הדבר הזה יביא, מתוך ניסיוני הרב בעניין הזה, להרבה מאוד הצבעות של המוסדיים, נגד החברות, שלא הגיוני, לא הגיוני להביא להרבה הצבעות נגד, במקרים שהם עסקיים, לא אכפת לנו להתנגד, אבל אני אומר זה יפגע בחברות וזה לא טוב גם בשבילנו.

אדוני, מה ששמעת כעת, שמעת מקבוצה ויש כאן כל הגורמים שמשתתפים כאן, הם גורמים אקטיביים שבאים לאסיפות, הם אינם פסיביים, הם מצביעים לטובת בעלי היחידות, ובדרך כל מתנגדים לכל העסקאות שנוגעות לכיס בכיסו של בעל השליטה.

לעתים לא ניתן להצביע נגד ולא ניתן להצביע בעד, המקרים האלה מעטים, אבל יש מצבים שבהם נמנעים.

הזכות להימנע היא זכות קונסטיטוטיבית, קונסטיטוטיבית לא ניתן למנוע.

אני שואל שאלה לגמרי אחרת, שלא קשורה זה, אם זה אפשרי, זה לא קשור בזה אבל זה לא מופיע.

יש דבר שיכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה ויכול להיות שהכול מסודר, אבל הייתי רוצה לשאול את טרי, את האנשים שעוסקים בעניין, באיזה מידה מוטלות מגבלות על מנהלי קרנות ומנהלי חברות שמנהלים ניירות ערך לפעול עם כספם הפרטי בתוך המערכות שמנהלים עבור האנשים חדשים.

אסור לחלוטין,

מה זאת אומרת?

אין שום עירוב בין כספו הפרטי של מנהל הקרן עם הכסף של בעלי היחידות, אסור לו לעסוק באותם ניירות, אסור לו שום דבר.

אני לקראת הצבעה ולכן אני אומר מה שאמרתי קודם, אני אגיד לכם מה אני עושה, אני עובר לסעיף הבא על החציבות, אני אתן לכם כאן רבע שעה בחוץ לעזור לי בהסכמות, תודה רבה.

תגיעו להסכמה, אני אוכל להצביע, כפוף לשינויים שנעשו ביחד , ההסכמה שבין שני הצדדים.

רק במשפט אחד מה הוסכם,

הם יגידו את ההסכמה ועל פי זה.

עסקאות מתואמות סוכם שמנהל קרן יגיש פיקוח על – שבועיים, ירכז את כל העסקאות המתואמות אחת לשבועיים,

עד לאותו יום, את כל העסקאות – יומיים קודם,

תקופה של שבועיים המסתיימים יומיים לפני יום הגשה.

מי בעד הצעת תקנות השקעות -

הנושא השני שהיה שנוי במחלוקת, זה ממתי מתחילה פומביות הדוח החודשי, היום אנחנו דרשנו בתקנות שהגשנו, דרשנו חודש מהיום שאליו מתייחס הדוח, אנחנו מאריכים את המועד הזה לעוד שבועיים, זאת אומרת חודש וחצי מהיום שאליו מתייחס הדוח.

הנושא השלישי זה עניין הימנעות באסיפה כללית, בהצבעה באסיפה כללית, הוסכם שמנהל קרן יהיה רשאי להימנע מהצבעה בנושאים שבהם הוא קשור לאחד הצדדים לעסקה.

ואתם תעבירו את העניין של הנחיות הדירקטוריון.

מי בעד הצעות תקנות השקעות , דוח מיידי, דוח חודשי, דוח על אחזקות יחידות, דוח על הצבעה – תיקון, הצעת 2005 בכפוף לניסוח של היועצת המשפטית שלנו, בהסכמת כל הצדדים, ירים את ידו, 5 בעד מי נגד? מי נמנע? אין מתנגדים, אין נמנעים, אושר, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30