הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
27.7.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 495
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ה (27.7.2005), שעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, התשס"ב-
2002

חברי הוועדה: ראלב מג'אדלה – היו"ר
דוד אזולאי

עו"ד אלון יפרח – לשכה משפטית משרד הבטחון
עו"ד גוטליב – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
גבריאלה פיסמן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
צביה בלאו – לשכה משפטית משרד התחבורה
עו"ד ישי יודקביץ – לשכת יועמ"ש משרד הבטחון
בצלאל טייבר – מנהלת מעברים, משרד הבטחון
עודד ברוק – יועץ משפטי משרד לבטחון פנים
אבירם ריגלר – מחלקת הדין הבינלאומי, פרקליטות הצבאית,
צה"ל
גלית בנון – רמ"ד אבטחה, חטיבת המבצעים, צה"ל
רוני לב – מחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות צבאית
אילת אלישר – ע' יועמ"ש – משטרת ישראל
זאב ולדניגו – רמ"ח אבטחה
ולדימיר סברדלוב – עמותת "צ'נטוריון"

יפה שפירא

מירי פרנקל-שור
דפנה ברנאי

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לדיון בהצעת החוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, התשס"ב-2002. מהדיון הקודם אנחנו רוצים להתעכב ברשותכם בשלב הראשון בנושא נקודת הבדיקה במעברים. נסכם אותה ואחר כך נאפשר ליועצת המשפטית של הוועדה להתקדם בעניין. אבל רק ברשותכם, לפני שנתחיל, אנחנו רוצים לברר אם המוזמנים, נציגי הממשלה שהוזמנו, נמצאים אתנו. ובכן אנחנו נתחיל בנושא המעברים ברשותכם.

אדוני היושב ראש, אולי רק נאמר מה היה בישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת התחלנו לדון בנושא שהובא בפני הוועדה בעצם לראשונה בהצעת החוק, זה נושא של נקודות המעברים, התמקדנו במי יהיה בעצם כוח האדם שיוצב במעברים שאמורים להיות בגדר. מר טייבר לא היה בישיבה הקודמת, כנראה נבצר ממנו להגיע, אולי כדאי לפתוח באיזו שהיא סקירה של מר טייבר על מנת שהוועדה תבין באופן רחב יותר את מה שהולך לקרות, ואחר כך כשנעבור להצעת החוק איכשהו נוכל לחבר בין הקצוות.

את מדברת על המעברים החדשים?

אני חושבת.

שלום ותודה על ההזדמנות להסביר את נושא המעברים. ככל שמתקדמת הקמת הגדר מוקמים במקביל גם מעברים. מעברים מתחלקים לקבוצות של מעברים לצרכי סחורות, מעברים לצרכי נוסעים ומעברים להולכי רגל. המדינה ומשרד הבטחון לקח על עצמו משימה להפוך את המעברים האלה למעברים הומניים ככל האפשר, שיתנו שירות ראוי בכל המובנים. גם בצד החזותי שלהם, גם בצד הפיזי שלהם, שיהיו תנאים נאותים וראויים לבני אדם כמו שצריך, ברמה של טרמינלים, אפילו טרמינלים ברמה של טרמינלים אפילו בינלאומיים, ומצד שני גם להביא למצב שאזרחים יפעילו את זה ולא חיילים יפעילו את המעברים. כמובן בכל המקומות שהדבר ניתן לביצוע.

הסיבה לרצון לאזרח נובעת משני דברים עיקריים. דבר ראשון זה השיקול שזו משימה לאזרחים ולא לחיילים. וחשוב מאוד שאזרחים יעסקו בזה. בעיקר בגלל שמדובר במגע עם אזרחים ולא מגע עם איזה שהוא אוייב. והדבר השני הוא שיש צורך שנהפוך את זה לאזרחי כי זה מעבר אזרחי, זה איננו מעבר צבאי. זה מעבר שנועד לבצע ביקורת, אמנם בטחונית, אבל מעבר לכך הוא מעבר שמאפשר פעולות רבות אזרחיות אחרות, נועד לצרכים אזרחיים. ומכאן הרצון לבצע אזרוח של המעברים מהר ככל האפשר. בכוונתנו להתחיל בזה כבר בחודשים הקרובים. המעברים שמופעלים היום על ידי חיילים בכוונתנו שכבר בעתיד הקרוב יופעלו באמצעות אזרחים. ולכן מאוד נחוצה לנו ההגדרה הזאת שלכם.

מה זה אזרחים, הכוונה לחברות אבטחה אזרחיות?

אלה חברות שיופעלו באמצעות מינהלת המעברים שבראשותי, שהיא מינהלת של משרד הבטחון. אנחנו נקיים את הפיקוח ובקרה ומעקב מוחלט כלפי המערכת, ובמעברים יופעל תמהיל של אנשים, גם עובדי ציבור, מדינה, שוטרים, בהתאם להגדרות התפקידים המתבקשים. כי לא כל דבר, גם על פי הבקשה כאן, לא כל דבר יכולים לעשות אזרחים אלא יש בעלי תפקידים שצריכים לשאת באחריות שהם עובדי מדינה, וזה ימשיך להיות, נציגי המדינה, אלה ימשיכו להיות במעברים. שוטרים, חיילים, בעיקר מנהלים עובדי מדינה.

הצורך הזה בחברות האזרחיות נובע גם ובעיקר בגלל שאנחנו חושבים שאלה מעברים שנועדו לתקופה ארוכה, לאורך זמן, וצריך להיות מקצוענים בהם ומקצועיים בהם, וחיילים לא כל כך מספיקים להיות מקצועיים בתהליכים האלה, וחשוב מאוד שנבצע את זה באמצעות גופים אזרחיים שיפעלו לאורך זמן במקומות האלה.

איך אתה רואה את התמהיל בין שוטרים חיילים ואזרחים?

התמהיל, נושא הניהול והבקרה יתקיים בפיקוח צמוד של מנהלת המעברים, בנוכחות קבועה שלנו שם. מעבר לכך,

בכל מעבר ומעבר יהיה לך תמהיל?

בכל מעבר ומעבר. לא משנה מה יהיה היקפו.

זאת אומרת שאפילו במעבר קטן, האם אתה רואה בכל מעבר ומעבר מכל גודל ולא משנה בהיקף האנשים שיעבור באותו מעבר, למשל בפשפשים, בשערים הקטנים האלה, קודם כל האם אתה רואה אותם בגדר מעבר, ואם כן האם גם במקומות כאלה יהיה לך את התמהיל שעליו אתה מדבר.

במעברים הקטנים, אני לא יודע אם אנחנו מתכוונים לאותו דבר, אבל ישנם מעברים שמדובר בהם במעבר במשך שעתיים בבוקר ושעתיים אחר הצהריים. אלה מעברים המוגדרים כמעברים אחרים. ואלה לא המעברים שבהם אנחנו מדברים. בכל המעברים האחרים שהם נשוא העניין כאן אנחנו נהיה נוכחים. קבוע. נקיים בקרה ופיקוח קבוע שם באותם מקומות. בכל מעבר ומעבר.

מתי מעבר מתחיל להיות מעבר?

כאשר הוא פועל עשרים וארבע שעות, כאשר עוברים בו באופן רציף אנשים ולא לצורך הענין הזה.

כלומר אני מובילה אותך לאיזה מקום מסויים. הרי אנחנו מדברים על אותם אזרחים יהיו בנקודות הבדיקה. עכשיו נקודת הבדיקה היא דבר מאוד גמיש בחוק. אני שואלת לעניין התמהיל, לעניין האזרחים, על מנת להבין לאיזה סוג מקומות אתה צריך את אותו תמהיל וגם את אותם אזרחים, על מנת להבין איך הרעיון הזה עובד. זאת אומרת שנכון שהוא צריך להיות מוכרז, אבל האם לא צריך לקבוע איזה שהם קריטריונים מתי נקודת בדיקה תתחיל להיות נקודת בדיקה למעברים,

מה שעולה בעקבות מה שאנחנו גיבשנו בינינו, החוק מחייב תמהיל.

מחייב תמהיל, אבל השאלה איפה, כיוון שנקודת בדיקה יכולה להיות נקודת בדיקה קטנה ונקודת בדיקה מאוד גדולה. אין שום קריטריון מינימום.

אבל אם נקודת בדיקה קטנה, הפשפש הזה, אם הוא נמצא בתחום מדינת ישראל, וככל שהיא, גם אם היא נקודה קטנה, לא יתאפשר הפעלת אזרחים בלי תמהיל. זה מה שהחוק מחייב. החוק כפי שמוצע פה מחייב תמהיל בנקודות הבדיקה. לכן גם אם זה נקודה קטנה, אם לא כדאי להפעיל אזרחים,

לכן באה השאלה איך יהיה התמהיל. האם בכל מקום,

זאת אומרת שמכאן יוצא שגם בנקודות הקטנות אם ירצו להפעיל אותם כנקודות בדיקה יחייב תמהיל.

איך יוכרז מקום כנקודת בדיקה?

לפי חוק האיסור שר הבטחון יכול להכריז על נקודות כנקודות בדיקה. סליחה, שר הפנים בהסכמת שר הבטחון. עכשיו נקודות בדיקה זה נקודות שהם נקודות כניסה לישראל. אם וכאשר תוחלט נקודה שהיא כן נקודת כניסה לישראל, נקודות בדיקה לנכנסים לישראל מהאיזור וליוצאים מישראל לאיזור.

נו, זה לא יכול להיות הפשפש?

אז הפשפשים הם לא נקודות כניסה לישראל. הם באיזור וכעקרון הם מאפשרים גישה לאותם אנשים שזקוקים לכך לאותם שטחים חקלאיים למעשה.

זאת אומרת יש אבחנה, אני פשוט לומדת אתך את הנושא, יש אבחנה, נקודות בדיקה מהאיזור לישראל ומישראל לאיזור, ופשפש לעולם יהיה באיזור. המעבר יהיה מאיזור לאיזור ובחזרה.

נכון. עכשיו אם וכאשר ירצו להכריז אפילו על השער הכי קטן כנקודת בדיקה של נקודת כניסה לישראל, או אז החוק הזה שעכשיו פה מוצע יצריך גם שם את יצירת אותו תמהיל.

אותם שערים קטנים ככלל הם כולם נמצאים באיו"ש, או באיזור. והסיבה שהם בעצם נפתחים זה כדי לאפשר מעבר הומניטרי או לצרכי עבודה או לצרכי לימודים, במקרה שנותרו מספר מועט של בתים מעברו השני של המכשול, זאת אומרת בצד הישראלי, אף על פי שהוא מצוי בתוך איו"ש יש מספר מועט של מקרים כאלה ובאותם נקודות מאפשרים לאותם תושבים לעבור דרך אותם פשפשים, על פי הסדרים מסויימים. אבל הצעת החוק לא רלוונטית לאותם מקומות.

לא יתכן מצב שאין את שלושת הגורמים, או שוטר או חייל, לא חייב להיות שניהם, ומאבטח. התמהיל הוא עובד ציבור יחד עם אותו אזרח. אין מצב שבו משגרים אזרח ואומרים לו כל הסמכויות שלך ואתה בעצם מפעיל פה סמכויות שלטוניות כאלה או אחרות. זה לא יקרה, וזה מה שחשוב להבהיר.

התמהיל אבל לא משתנה, להיכן שנמצא המעבר, יש מעברים אולי שיצטרכו יותר חיילים, יותר שוטרים,

יהיו מקומות שבהם הנוכחות של השוטרים גדולה יותר והנוכחות של השוטרים אולי נמוכה יותר. בכולם בכל מקרה יש נציגי ציבור ועובדי מדינה. בכל מקרה. זה תנאי מובן לנו והוא גם מתבקש.

אולי כדאי גם שתפרט בפני הוועדה איזה סוג של אזרחים אתם חושבים שיוצבו בנקודות המעבר.

בכוונתינו להביא למעברים שלוש רמות, שלוש קבוצות של אנשים. הרמה הראשונה היא רמת המנהלים, בין אם זה בתחום הניהול האדמניסטרטיבי, בין אם זה בתחום הניהול הבטחוני או הלוגיסטי.

ואלה יהיו עובדי המינהלת?

לא, מעליהם יהיו אנשי המנהלת. רמת הפיקוח והבקרה תהיה של המנהלת. רמה שניה היא רמה של מאבטחים. אנשי המאבטחים זו רמה של אנשים שיעברו הכשרה, כמעט כפי שעוברים מאבטחים בהכשרות אחרות במוסדות אחרים, כמו ברשות שדות התעופה או ברשות הנמלים, בוגרי שתים עשרה שנות לימוד, בוגרי רובאי קרבי בצה"ל, ועוד הגדרות מהסוג הזה. ורמה שלישית היא רמת הבודקים, מפעילי המערכות של הבידוק, שאלה אנשים שהם ברמה אנושית גבוהה, אנחנו מחייבים שתים עשרה שנות לימוד, אנחנו מחייבים שירות צבאי, אנחנו מחייבים ידע והבנה באמצעים טכנולוגיים, שיעברו הכשרה של חמישה עשר יום, לפחות, שבתוכה יש גם מרכיב כבד של דפוסי התנהגות ורמת המחוייבות והמיומנויות הנדרשות. ואלה יהיו שלושת הרמות של האנשים שיופעלו מטעם החברות האזרחיות.


שאלה:

תהיינה נשים?

בהחלט. חובה. בכל מעבר, ולא אחת ולא שתיים. גם ביום וגם בלילה, תמיד, כל עוד המעבר פועל תהיינה גם נשים.

אנחנו כתבנו את זה כאן בהצעת החוק שהחיפוש יהיה על ידי בן אותו מין. מר טייבר, מה ההבדל בין סוג המאבטחים לבין אלה שיעבדו בבידוק?

רמת ההכשרה המקורית הצבאית, והשוני בהכשרה הייעודית המקצועית לצורך העבודה. אלה שהם מאבטחים הם עוסקים ברמת האבטחה החמושה, ואלה שעוסקים ברמת הבידוק, אין מיומנותם דווקא באבטחה חמושה, אלא בתחום הפעלת מערכות בידוק.

ומה הקריטריונים המינימליים?

אני אמרתי קודם, אנחנו מדברים על שתים עשרה שנות לימוד, האבחנה האחת היא ברמת הרובאי, השירות הצבאי, אלה שמאבטחים חייבים להיות בשירות קרבי ואלה שהם בודקים לא חייבים היו להיות בשירות קרבי, ואגב כיום גם נשים יכולות להיות מאבטחות,

אלה שעוסקים בבידוק הם נחשבים גם מאבטחים?

כן, הם נמצאים תחת אותה הגדרה אלא שההכשרה המקצועית שלהם הייעודית שונה. אלה עוברים הכשרה מסוג אחד ואלה עוברים הכשרה מסוג אחר.

כלומר ההכשרה תלך לסוג התפקיד הרלוונטי,

סוג התפקיד שבו הם עומדים לעבוד.

מה הקריטריונים של מאבטח, מבחינת, מעבר לשירות קרבי ושתים עשרה שנות לימוד, ומעבר להכשרה המקצועית?

אני אולי אנסה לפרט, יש את הקריטריונים שמר טייבר הציג פה לני רגע, שזה אותם שתים עשרה שנות לימוד ושרות צבאי שכולל הכשרות צבאיות מסויימות, כמו רובאי 07 או רובאי 05 לדוגמא, ויש לאחר איזה שהוא תהליך של סינון יש כמובן תהליך של מיון נוסף באמצעות מבחן פסיכוטכני, שבודק את ההתאמה של אותו מועמד לתפקיד המאבטח, ולאחר מכן יש את ההכשרה, שגם ממנה נושרים אנשים שנמצאים כלא מתאימים. גם בהכשרה עצמה אפשר לראות עוד תהליך סינון שבסופו של דבר יביאו למעברים את אותם מאבטחים שיוכלו לבצע את התפקיד בצורה הכי ראוייה. אנחנו מדברים בשלב האחרון על עשרה מעברים,

באיזור יהודה ושומרון אנחנו מדברים בשלב הראשון על עשרה מעברים ובסופו של דבר על שלושים וארבעה. בסוף בסוף על שלושים וארבעה.

כולל גם את המעברים בעוטף ירושלים?

כולל גם את מה שנקרא עוטף ירושלים.

העשרה מעברים הראשונים אדוני, אולי תוכל לסבר לנו את האוזן.

מעבר ארז הוא הראשון, ברצועת עזה. מעבר בצפון בקעת הירדן, מעבר גלבוע הוא מעבר בג'למה, גלבוע מופעל כבר במתכונת של הסחורות, והולכי רגל, עדיין לא במתכונת החדשה. כרגע רק סחורות. הוא יהיה גם סחורות וגם הולכי רגל. כרגע הולכי רגל עוברים במעבר הישן.

אנחנו פשוט דיון ועדת הפנים ואיכות הסביבה וזו ישיבה משודרת, והציבור מתעניין בזה, ולכן שאלתי אותך, וזה חשוב שהציבור יידע איזה מעברים. כי הרבה שואלים איפה, אז אתה אומר גלבוע כרגע לסחורות וגם להולכי רגל,

נכון. ריחן, מופעל בצורה מאולתרת, הוא יופעל בצורה החדשה בחודשים הקרובים. זה להולכי רגל ולכלי רכב. משם אנחנו עוברים למסוף מה שמכונה שער אפרים, שער אפרים זה מסוף בדרומה של טול-כרם, בין טול-כרם לבין טייבה.

זה מה שנקרא כרגע ג'בארה?

לא, מסוף ג'בארה הוא מסוף למכוניות כרגע בלבד, הוא היה בעבר גם להולכי רגל, כרגע מעבר הולכי הרגל הועבר לנקודה שנמצאת יותר קרוב לטול-כרם, ממש בדרומה של טול כרם, הוא נקרא מעבר שער אפרים, שכרגע מופעל בעבר הרגלי במתכונת החדשה, ולעומת זאת מעבר הסחורות עדיין במתכונת ישנה, יעבור למתכונת הישנה. משם אנחנו עוברים למסוף או מעבר שיופעל בצפונה של קלקיליה, בין קלקיליה לבין כוכב יאיר, שהוא מעבר להולכי רגל בעקרו. גם למכוניות, אבל הוא מעבר שיופעל, יש לו מעבר שפעם קראו לו מחסום הפירות, זה אותו מעבר שהועבר מזרחה ונמצא היום בין קלקיליה לבין חבלה. אותו מעבר שפועל, נמצא קצת ממזרח לכביש התת קרקעי שמחבר את קלקיליה ואת טייבה. ומשם אנחנו עוברים למעבר הבא, הוא מעבר בטוניה, ביציאה מרמאללה, היציאה המערבית. מעבר שלוש מאות, זה היציאה לבית לחם, המעבר לקבר רחל מצד אחד ומצד שני לבית לחם. אלה המעברים שיופעלו בשלב הראשון.

איפה מעבר בקעה אל שרקיה? זה מה שפעם היה בין זיתא לבין בקעה,

אני חושב שאני מבין על מה אדוני מדבר, ואני לא בקיא לתת לך תשובה כרגע, אני אבדוק ואני אחזור עם תשובה.

אני אודה לך מאוד אם תעביר אלינו את רשימת עשרת המעברים בשלב ראשון, ואם אפשר גם את הרשימה הכוללת של השלושים וארבע. ואם אפשר, לוחות זמנים, מתי אתם מתכוונים להפעיל את המעברים מבחינת לוח זמנים. אתה אדוני מודע לחשיבות של העניין, שאנשים הרבה שואלים את השאלה,

אני מודע מאוד, אני מקווה שאנשים מבינים כמה יש חשיבות להפוך אותם לאזרחיים ולהפעיל אותם בצורה הומניטרית וראוייה.

הרבה תושבים פונים אלינו, שהם נשואים מבקעה אל ערביה ובקעה אל שרקיה, שחלק ממנה בפנים לגדר, והילדים לומדים בבתי ספר בבקעה, ויש אנשים שעובדים, משרד החינוך, יש מורה מבקעה אל ערביה, עובדת מדינה, שהתחתנה בבקעה אל שרקיה, וצריכה כל בוקר לעבור לבית הספר. והרבה אנשים פונים, בתקופה האחרונה יש הקלות אבל היו גם קשיים רבים.

אני מקווה שככל שהמינהלת תתקדם אנחנו גם נוכל לענות על מקסימום מהסוגיות והבעיות האלה, שבחלקם הם פרטניות אישיות ובחלקם הם לפעמים יותר מעמיקות.

פרטניות ואישיות, כל אדם זה מאה אחוז. מורה שמלמדת בבית ספר יסודי בבקעה וגרה בבקעה אל שרקיה אם היא לא תעבור בבוקר היא לא תלך ללימודים. והבן שלה שלומד אתה אותו דבר. ויש מעבר שם, למתיישבים שבאים לריחן ושקד, ליד בקעה אל שרקיה, עוברים כל בוקר. היה אפילו מקרים שמשרד הבטחון נתן היתרים לאנשים וגם לא כיבדו אותם.

אני חייב לך תשובה ואני אעביר אותה.

אני מודה לך מאוד. תודה רבה. אפשר להתקדם.

אדוני היושב ראש, השאלות האלה היו רלוונטיות מכיוון שתיכף כשנתחיל לקרוא, יש פה את ההגדרה של אותם מאבטחים שאמורים להיות באותם נקודות בדיקה, תיכף אנחנו נגיע לסעיף הרלוונטי. למרות שקראנו כבר את סעיף 11א אני מציעה שכרגע, על מנת שנראה את התמונה כולה, נקרא שנית את סעיף 11א ונגמור את הנושא של יישום ההסכם עם הנקודות הפזורות במהלך החוק, ונעבור אחר כך לדברים שנשארו פתוחים מהישיבה הקודמת על מנת שיהיה אפשר להצביע על החוק בכללותו ולהניחו היום, כפי שאדוני יודע יש גם פטור מחובת הנחה שקיבלנו הבוקר מוועדת הכנסת.

11.א רבתי – תיקון חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה. בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה סמכויות שיפוט והוראות אחרות, תיקוני חקיקה התשנ"ו-1996, 1. בסעיף 9 במקום ההגדרה בודק יבוא: בודק – כל אחד מאלה: 1. שוטר 2. חיל שהוסמך לפי חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור לעשות שימוש בסמכויות כאמור באותו חוק בנקודת בדיקה בפרק זה. חיל מוסמך. 3. עובד ציבור – כהגדרתו בחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור שהוסמך לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה לפי החוק האמור. בפרק זה עובד ציבור - אדם שאינו עובד ציבור שהוסמך לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה לפי חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור. חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור – חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור התשס"ה-2005. נקודת בדיקה – מקום שנקבע בצו לפי סעיף 10.א.

2. בסעיף 11: א. אחרי סעיף קטן א יבוא: א.1 השר לבטחון פנים או שר הבטחון לפי העניין ראשי לקבוע סוגי פעולות המנויות בפסקאות 4 ו-5 של סעיף קטן א, שאותם לא יהיה מוסמך מאבטח לבצע או שלא יהיה מוסמך לבצעם אלא בפיקוח ובקרה של שוטר, חיל מוסמך או עובד ציבור המצוי בנקודת הבדיקה. ב. בסעיף קטן ג במקום הרישא החל במלים שוטר או בודק, עד: בנקודת הבדיקה, יבוא: בודק שהוא שוטר, חיל מוסמך או עובד ציבור, ובמקום הסיפא החל במלים חיפוש בגופו יבוא: המאבטח לא יהיה מוסמך לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף קטן זה אלא בפיקוח ובקרה של שוטר, חיל מוסמך או עובד ציבור המצוי בנקודת הבדיקה. על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 2.ג לחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור.

סעיף 2.ג שמופיע בעמ' 2, שאנחנו מפנים לשם: חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה הכרוך במגע גופני יערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות זאת ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לבטחון הציבור.

או אולי לבטחון אותו אדם שעובר גם. לבריאותו, למשל אישה הרה שצריכה לעבור ואין כרגע אישה במעבר אולי ראוי שהיא תעבור את הבדיקה גם לא על ידי בת מינה אם יש סיכוי שזה יכול לפגוע בה או בבריאותה.

בסדר, אנחנו נוסיף את ההערה מהפן השלי של העניין, שהנבדק לא צריך להיפגע אם אין את זה.

מה ההגדרה כאן של עובד ציבור? בקרים של משרד הפנים למשל, זה נקרא עובד ציבור?

עובד ציבור זה עובד מדינה, יש הגדרה בסעיף 1, עובד ציבור: עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה מנויים, תשי"ט, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי על פי דין. הדבר החשוב ביותר לגבי עובד ציבור שיש לו את הסמכויות והוא גם יכול לתת את הדין, הוא יכול לעמוד לדין משמעתי.

מה הסמכות שלו במעבר, הוא בודק תעודות זהות למשל, אבל הוא לא עורך בידוק,

הוא יכול גם לעשות, אבל כפי שאנחנו הבנו מהסקירה הקצרה שקיבלה הוועדה מה שיכול לעשות מאבטח יכול בעצם לעשות עובד ציבור. אבל לא כל דבר שיכול עובד ציבור לעשות יכול לעשות מאבטח. הסמכויות שנתונות למאבטח צריכים להיקבע בהסמכה שהוא יקבל, תהיה לו הסמכה מוגדרת, גם לגבי ביצוע סמכויות וגם לגבי המקום שבו הוא יוכל לבצע את הסמכויות. לא תהיה לו הסמכה כללית, אתה יכול לעבור בסמכויות כלליות בכל נקודת מעבר. כלומר זה הכל יהיה ספציפי.

כעובד ציבור בעצם הוא גם נחשב לאחד המאבטחים לשעת הצורך?

יש לו סמכויות כשל מאבטח, רק יש לו סמכויות נוספות לפי החוק, של ביטוח ובקרה. עובד מדינה, עובד ציבור צריך להיות גם גורם מפקח.

אנחנו תיכף כשנמשיך לקרוא אנחנו נראה, יש מקומות שמאבטח יצטרך לחכות לאותו עובד ציבור שהוא יגיע בגלל שלו לא תהיה אותה סמכות שהוא נזקק לה באותו רגע.

ג. בסעיף קטן ד בסופו יבוא: היה הבודק מאבטח, לא יהיה מוסמך למנוע מעברו של אותו אדם בנקודת הבדיקה ויקרא ללא דיחוי לבודק שהוא שוטר, חיל מוסמך או עובד ציבור המוסמך להחליט בדבר מניעת המעבר, אשר יחליט בעניין בהקדם האפשרי. ד. בסעיף קטן ה במקום לחיל שהוענקה לו סמכות שוטר לפי סעיף 4 לפקודה יבוא: לבודק שהוא חיל מוסמך או עובד ציבור.

זו הערה של נוסח, פשוט צריך להיות ברור שצריך להינתן אישור למאבטח על ידי השוטר או החיל, ולא כמו שכתוב, שפשוט משתמע שהוא לא מוסמך.

ברור שאותו עובד יהיה בנקודת הבדיקה פיזית.

נכון. במקום לכתוב לא ימנע את כניסתו יהיה רשאי למנוע את כניסתו רק באישור עובד ציבור, להטיל עליו חובה פוזיטיבית לקרוא לו ללא דיחוי, והשני צריך לתת מענה בהקדם האפשרי.

כשאנחנו אומרים בהקדם האפשרי בעצם מר טייבר, לפי מה שאתה אמרת, זה ממש יהיה מיידית במקום, זה לא שיצטרכו לקרוא לו,

לא, הוא יהיה במקום.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה, לפחות מה שאני מקבל כרגע את הרושם שישנם הרבה גורמים שנמצאים כרגע במעבר. חיל או שוטר, עובד ציבור, מאבטח, עובד ציבור זה עובד ציבור, חיל או שוטר, ומאבטח זה מאבטח, נכון, עכשיו השאלה שלי כאן, בכל זאת אנחנו מדברים אולי על מעבר קטן שמשרת מספר קטן מאוד של אנשים. יש גורם שהוא אחראי על כל קבוצת האנשים הזאת, שהוא בר סמכא לקבל החלטה, מי הוא האיש הזה.

הנציג שלי, של המנהלת.

זו שאלה, לכן אנחנו ביקשנו את איש המקצוע שיגיע לוועדה בעצם להבין איך המקומות האלה יעבדו. לפי מה שאני מבינה נקודת בדיקה תהיה נקודה שיש בה מעבר מהאיזור לישראל ומישראל לאיזור, והיה המעבר או לסחורות או לכלי רכב או לאנשים, או שלושתם יחד, ובמקום הזה היות ומדובר על חיכוך עם אוכלוסיה אזרחית הרעיון שאותה אוכלוסיה אזרחית לא תבוא במגע עם אנשי כוחות הבטחון אלא תבוא במגע עם אותם מאבטחים שאמורים להיות ברמה גבוהה, שיעברו הכשרה גם מבחינת סוג המקום, גם מבחינת הפעלת הסמכויות, גם מבחינת החיכוך עם אותה אוכלוסיה. אבל כיוון שאותם אנשים יש להם סמכויות אבל לא יכולים לתת את הדין על מעשים, הם לא יכולים לעמוד לדין משמעתי על עבירות, לכן חשוב התמהיל שיהיה פה בין אותם מאבטחים לבין עובדי ציבור. זאת אומרת שיש איזו שהיא בעיה, יבוא אותו עובד ציבור כדי להאציל את הסמכויות.

השאלה שלי כאן אם מדובר על מעבר גדול אז אני מניח ששם ישנה את ההיררכיה והיא ברורה בדרך כלל, אני מאמין ששם לא תהיה בעיה. הבעיה שלנו מתחילה באותם מעברים קטנים, כפי שאמר אדוני, עם זאת ההגדרה של מעבר קטן, שהוא נפתח בשעות הבוקר לשעתיים,

אני אגיד לך מדוע לפי מה שהוסבר לא חל המקום, מכיוון שההגדרה של נקודת בדיקה בחוק יישום ההסכם מדובר על מעבר בין ישראל לאיזור, מהאיזור לישראל. באותם מקומות קטנים, שצריכים אותם ילדים לעבור לבית ספר, אותם חקלאים שצריכים לעבור לאדמתם, הם יהיו שערים רק באיזור. זאת אומרת שהם יהיו באיזור, זה יחצה בין המקום שבו הם מתגוררים למקום שאליו הם צריכים להגיע, זה יהיה באיזור עצמו. וזה בחוק לא חל עליהם.

עדיין לא קיבלתי תשובה מי בעצם הגורם האחראי, המנחה, המכוון, לא יודע איך שתקראו לזה, שהוא בעצם בעל הבית של אותו מעבר. יש בעיה, ואנחנו יודעים שישנם בעיות כאלה,

המעברים נמצאים באחריות משרד הבטחון, מי שמתפעל או מתכלל את כל העבודה במעברים תהיה מינהלת המעברים בראשותו של מר טייבר כאן, ולאותה מינהלת יהיו נציגים במעברים, כפי שכבר הוצג. ואותו נציג שאחראי בעצם על התפעול השוטף ועל פתרון בעיות, ככל שיתעוררו כאלה,

גם המאבטח נחשב כאיש המינהלת,

לא, הוא לא איש המינהלת.

אז איש המינהלת הוא האיש האחראי באותו מעבר, כאשר יש חילוקי דעות בין השוטר או החיל לבין עובד הציבור, ויהיו כאלה,

איש המינהלת הוא אכן עובד ציבור במובן הזה שהוא יהיה עובד של משרד הבטחון והוא יועסק באמצעות המנהלת בדרך כזו או אחרת. גבולות הגזרה בין המשטרה וצה"ל, ככל שיהיו כאלה וככל שתהיה חפיפה כזאת, ואנחנו מניחים שתהיה חפיפה כזאת במרבית המעברים, אני אומר את זה ככה בצורה זהירה מכיוון שחלק מהמעברים יהיו בניהול של משטרת ישראל והמשרד לבטחון פנים. המעברים בעוטף ירושלים לדוגמא, שלפני כן הזכרנו את מעבר 300, יהיו בו יותר שוטרים לדוגמא מבמעבר שער אפרים, מכיוון שהמשימות שם יהיו קצת שונות. אבל התיכלול הכולל של המעברים יהיה על ידי מינהלת המעברים ממשרד הבטחון.

אני חושבת שעדיין לא נגעת באותה נקודה שמבקש חבר הכנסת אזולאי, בכל נקודת בדיקה מי יהיה האחראי על הכל. בכל נקודת הבדיקה כפירמידה מי יהיה בעל הסמכות האחרונה, בעל המילה האחרונה, בכל נקודת בדיקה יהיה נציג מינהלת המעברים,

השאלה אם זה ברור לנו מהחוק. זה לא נראה שזה כך. אני קצת חושש מהמצב הזה שישנם כמה גורמים, לכם אין שאלות, לכם הכל ברור. אזרח שעובר שם ביום יום, לא זה לא ברור. יש לו בעיה, יש לו שאלה, אני רוצה לדעת מי הכתובת שאליה הוא צריך לפנות.

לנו ברור שצפוייה חיכוך או אי בהירות לגבי כל הגורמים במקום. מכאן נובע הצורך בהיותו של נציג המנהלת במקום כסמכות עליונה.

קיבלתי את זה, אני רק מבקש שזה יהיה מעוגן בחקיקה.

אני רוצה לשאול עוד שאלה, לגבי הדיבור על הנושא של הכשרה של המאבטחים ו/או החיילים, הקצינים, בנושא השפה הערבית, קריאה וכתיבה ודיבור. מישהו שם צריך, מתעסקים עם אוכלוסיה שחלק ממנה לא יודעים עברית. יצטרכו להעביר אולי מסמכים שצריך שיהיה מישהו שיוכל לקרוא את השפה, לדעת,

אנחנו הגדרנו לעצמנו כשאיפה לתת עדיפות לאנשים שהם דוברי או כותבי שפה ערבית,

זה צריך להיות דוברי וכותבי וקוראי, כי די במסמכים שמישהו צריך לעבור, ואף אחד לא יודע לקרוא ולא יודע לכתוב ולא יודע לדבר.

בשאיפה אנחנו שמנו לזה עדיפות, וגם במהלך ההכשרה בשני סוגי האנשים שלנו מכניסים פרק מסויים, לא פרק שמעמיד אותם בעלי יכולת להיות דוברי השפה הערבית במלואה, אבל בהחלט נביא אותם לרמה אחרת לעומת המצב שהם מגיעים אתו אלינו.

מירי, זה לא יכול להיות מצב שינסו לעבור ולא יבינו על מה מדברים.

לצערי הרב אנחנו במדינת ישראל חלק גדול של האוכלוסיה, גם אלה שעוסקים עם האוכלוסיה הערבית לא תמיד מכירים את השפה, לא תמיד מכירים את המנטליות. זאת בעיה.

אבל הם עומדים במעבר.

אם זה יהיה קריטריון אז אני מודיע לך שלא יהיו לנו מספיק מאבטחים.

אני תהיתי פה עם דפנה האם נכון לקבוע קריטריון של דובר השפה הערבית ואחר כך אמרנו לעצמנו שקשה מאוד, זה לא נכון להכניס את זה בחוק מכיוון שאני חושבת שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אם המטרה של המעבר היא לתת שרות, לתת שרות טוב ככל האפשר, אז יש לנו אינטרס ואלה יהיו האנשים ויהיה להם את הידע הבסיסי לפחות בשפה הערבית. הם ידעו לקרוא את התעודות ואת האישורים, בין אם זה הפניות רופאים, וציינו לעצמנו את הפרמטרים, לדוגמא מכתבי רופאים, אנחנו לא יכולים כל כך לקרוא את המכתבים של הרופאים בעברית, נקווה שבערבית יצליחו לקרוא.

רק לתת על זה את הדעת, כי זה יכול להיות בעיה. לפחות אנשי המינהלת, שהם יהיו, מי שעומד בראש שיידע ערבית.

אסור לדלג על העניין הזה. אנחנו הרי יודעים, לי אין ספק, במעבר גדול אני בטוח שבהיררכיה תמצאי את מפקד המעבר הזה והוא בר סמכא. אותם מעברים קטנים, שם תהיה הבעיה. ולכן אנחנו חייבים להגדיר את זה בחוק, שיגידו לי מי הסמכות במעבר הזה. שמעתי את התשובה, אבל זה לא מעוגן בחקיקה.

מר טייבר, אתם מודעים לשאלות ששואלים חברי הכנסת, אני רק כדי לסבר לכם את האוזן, אני באתי לעבור לניחום אבלים במעבר בקעה אל שרקיה. זה מעבר שפותחים אותו בבוקר ואחר הצהריים למתיישבים שבאים לשקד וריחן, לעבור לכיוון בקה אל גרביה. ואני באתי לעבור לניחום אבלים והחיל עמד במצב מבוכה. מצד אחד יש לו ביד תעודה של חבר כנסת, מצד שני זה מעבר שעוברים דרכו באישור. ויש רשימה. ואפילו אספר לכם סיפור עוד יותר, בחורה שהיה לה רישיון כניסה והשם שלה עוד לא הגיע מעודכן לרשימה לא נתנו לה להיכנס. אמרו לה יש לך רישיון, נכון, אבל את לא מופיעה ברשימה. לא קיבלנו רשימה מעודכנת. עד כדי כך. והבחורה הזאת התקשרה למי שנתן את הרישיון, והוא דיבר עם החיל, והחיל אמר לו מה אני יכול לעשות, היא לא מופיעה ברשימה, נכון שיש לה רישיון. אני באתי, זה מקרה שהיה לידי, ויש לו ביד תעודת חבר כנסת, ומצד שני אני לא ברשימה, והחיל עמד במבוכה, וניסה להשיג את הקצין, ולא הצליח, והיתה בעיה, ואני ויתרתי, ואמרתי לו אני מרגיש, אני חש איזו מבוכה נמצא החיל, אני ויתרתי וחזרתי ולא הלכתי לניחום אבלים. כך שהשאלות ששואלים חברי הכנסת,

אנחנו מודעים היטב לסוגיה הזאת שחבר הכנסת העלה, ואנחנו הבאנו את הנהלים וההגדרות כיצד מוכרע כל דבר ובאיזה תהליך הוסכם כל דבר מהדברים.

אדוני, עם כל הכבוד, זה שהדברים לנו כאן ברורים, זה בסדר גמור. בשטח זה לא עובד. תראה, אני רק יכול להגיד לך, הזכיר כאן היושב ראש, אנחנו מכירים מקרים שאתה מגיע לכל מיני מחסומים, גם בתוך הקו הירוק, ועומדים לפעמים שוטר או חיל, לא מבינים מימינם ומשמאלם, אומר אדוני, זה ההוראות שקיבלתי. לך עכשיו תגיד לו, זה קרה גם לי כחבר כנסת. אדוני, זה ההוראות שקיבלתי. לך עכשיו תתווכח עם חייל שעומד בש"ג, שלא מאפשר לך להיכנס, הוא אומר לך זה ההוראות שקיבלתי. מה אתה רוצה ממני. אבל אם יש בר סמכא אז אני אומר לו אדוני, גש לבר סמכא שלך, תשאל אותו ושהוא יתן לך את ההנחיות. ואז גם מחר יש לי כתובת מי אמר את הכן, מי אמר את הלא. וזה חסר לנו כרגע במקום.

בהקשר זה ממש אני חושב, איך בכלל נכנסנו לחוק הזה ולעניין המאבטחים, באנו בעצם ליצור איזו שהיא מערכת חקיקה שלמה ולהסדיר את הסמכויות של המאבטחים בנקודות הבדיקה במסגרת חוק כללי שמסדיר סמכויות של מאבטחים בכלל. הנושא של נקודות הבדיקה ככלל אני חושב שהוא נכנס בתוך חוק היישום, וגם ההכרעה של מי ינהל נקודת בדיקה כזו או אחרת, ככל שנצטרך לעשות אותה במסגרת חקיקה, צריכה להיות באותו חוק. אני אומר כך נראה לי, ולא במסגרת חוק הסמכויות. זה בהקשר של העניין הזה. מעבר לזה, אני חייב להעלות פה עוד נקודה, וזו הדינמיות של החיים במעברים, כפי שאנחנו מעריכים שהיא תהיה.

ככלל אנחנו רואים בעתיד הקמה של רשות ממלכתית, שתיקרא רשות המעברים, ותנהל את כל המעברים. ואז באמת אפשר יהיה להוסיף בהליך חקיקה מסודר לאותה רשות סטטוטורית שהיא תהיה המנהלת האחראית בכל מה שקורה. כיום, כפי שהתחלתי כבר לומר לפני כן, ישנם מעברים שיהיו באחריות המשרד לבטחון פנים, וששם מי שיהיה אחראי יהיה עובד ציבור שהוא דווקא שוטר. אני אומר עובד ציבור מכיוון שההגדרה של עובד ציבור כוללת גם חיל, גם שוטר, אף על פי שפה במהלך הדיון עלתה האבחנה כאילו עובד ציבור הוא עובד מדינה ולא שוטר או חיל. זה מבחינת ההגדרה הכוללת. לכן אני חושב שלא יהיה נכון ליצוק פה, לתוך החוק הזה, שלא זה הייעוד שלו, לפחות להבנתי, את אותו תפקיד שאנחנו אומרים זה יהיה בר הסמכא לעניין של המעברים.

אבל אין בכל מה שאמרתי עד עכשיו כדי לגרוע מזה שבכל אחד מהמעברים יהיה אדם, תהיה רשות שתהיה אחראית על תכלול של כל הנושאים באותו מעבר, שבכל בעיה יצטרכו לתת את הפתרון. ואותו בנאדם יהיה נוכח שם. כמובן שלא ראש מנהלת המעברים יהיה בכל אחד מהמעברים, כפי שהרמטכ"ל לא נמצא בכל אחד מהמחסומים שהיום מאוישים על ידי צה"ל. אבל יהיו נציגים, אם זה מ"פ לדוגמא במעברים בסדר גודל מסויים, או מפקד מחלקה בסדר גודל מסויים במעברים של הצבא, אז יהיו נציגים של מינהלת המעברים, או מתפ"ש, מתאם הפעולות בשטחים, לטובת העניין, שכל אחד מאותם נציגים יהיה לו תחום סמכויות מסויים, ותהיה לו תחום אחריות מסויים, שבו בעצם הוא יפעל, שכולם מתוכללים על ידי גורם אחד, אם זה המשרד לבטחון פנים, במעברים בעוטף ירושלים, או משרד הבטחון בכלל המעברים.

הכל טוב ויפה, מה שאמרת בסדר גמור. אבל לא שכנעת, ח"כ אזולאי אומר איך אנחנו יכולים להבטיח כל מה שאדוני אמר שזה יהיה הנחיות ברורות בכל מקום, מעוגנות, מסודרות.

זה התפקיד שלי, לדאוג שההנחיות תהינה ברורות, יהיה פוסק בלעדי בכל מקום כזה. לא יגידו אני לא יודע או אני לא מוסמך,

יש לי הצעה ליועצת המשפטית. היות ואנחנו נמצאים באיזה שהוא לחץ של זמן לסיים את החקיקה היום, אני שואל את היועצת המשפטית, אם זה חשוב שהנושא הזה יסתיים היום, אני לא רוצה כרגע להתעכב, הדבר הזה חייב לבוא על פתרונו, הצעתי היא שנתקדם עם החקיקה, כשהנושא הזה נמצא ברקע, ואולי במשך הישיבה אנחנו נוכל לתת פתרון לעניין הזה. אבל אדוני מה שאמר עד עכשיו זה לא עונה על הבעיה שעלתה כאן. היא קיימת, בואו לא נתעלם ממנה.

אנחנו רואים קצת אחרת, אתה עושה שינוי בחוק יישום ההסכם ואתה מכניס גורם חדש, תפיסה חדשה לנקודות הבדיקה. לכן חבר הכנסת אזולאי דפנה כבר עשתה את החשיבה, יש לנו איזו שהיא הצעה, אם היא מקובלת עליכם, אני אומר מה דפנה מציעה, שייכתב בסעיף 11.א, או שזה יהיה בסוף סעיף 11 או ב-11.א רבתי, בכל נקודת בדיקה יהיה מצוי עובד משרד הבטחון או המשרד לבטחון פנים שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון או השר לבטחון פנים לפי העניין שהוא יהיה הגורם האחראי על נקודת הבדיקה. זאת אומרת שזה נותן בעצם את ההשלמה, במיוחד ל-ב', אם אנחנו הולכים בעקבות דבריו של ח"כ אזולאי, וגם לג'. זאת אומרת שבכל מקום בעצם מה שאתם אומרים צריך להיות עובד ציבור, גם זה יהפוך למינהלת, עובד ציבור זו ההגדרה הרחבה.

אנחנו מדברים על עובד ציבור, זו צריכה להיות ההגדרה כדי שהיא תהיה מספיק רחבה.

לא, זה לא מה שרצה חבר הכנסת אזולאי. הוא אמר שבכל מקום, מר טייבר אמר שבכל נקודת בדיקה יהיה נציג המינהלת. המינהלת כפופה לשר הבטחון, בין אם היא תהיה רשות, כרגע היא לא רשות, עוד לא קמה הרשות.

אני רוצה שלשון החוק תהיה מספיק רחבה כדי להחיל את אותם מקרים שדיברתי עליהם לפני כן, שבעצם המשרד לבטחון פנים ועוטף ירושלים מפעיל בעצמו את המעברים. ולכן אני חושב שזה יהיה, ויכול להיות וייתכן ששוטר יהיה אחראי על כלל התפעול. ולכן אני חושב שההגדרה פה צריכה להיות,

אם השוטר נכנס בהגדרה של עובד ציבור,

אני חוזר להגדרה,

אם מוסכם על הוועדה שיכול להיות, אני לא רואה שום סיבה שלא, שיכול להיות שוטר מתכלל, אז אני הייתי כותבת שוטר או חיל כדי לאפשר את הגמישות בתפיסה. ההערה של חבר הכנסת אזולאי היא מאוד נכונה, זאת אומרת הרעיון לקבוע גורם שהוא אחראי על נקודת הבדיקה זה רעיון שהוא נכון ביותר, ולכן גם הסעיף נראה לי בסדר. רק אני מציעה לתת עדיין את האפשרות לתפיסה הניהולית השונה, ובלבד שייקבע מישהו, מישהו שהוא איש ציבור.

שהוא הבר סמכא במקום לקבל את ההחלטות.

אני מציעה שנעבור להמשך הדברים, אחר כך נעבוד על הניסוחים, אתם מוזמנים להישאר ולעשות את זה אתנו ביחד.

אנחנו נאפשר לכם לעבוד על הניסוחים וההבנות, אנחנו נשמח לשמוע את התוצאה הסופית. אנחנו חייבים ללכת למליאת הכנסת.

אנחנו חוזרים לתחילת החוק, סעיף 1, לגבי כלי שיט, נשארה שאלה פתוחה בישיבה הקודמת, אז ההגדרה של כלי שיט תתוקן כך שייאמר כל כלי או מתקן העשוי לשוט ואחר כך הוספנו הגדרה לנקודת בדיקה כמשמעותה בסעיף 10 לחוק יישום הסכם הביניים. נוספה גם הגדרה של עובד ציבור, שמתייחסת לדברים שדיברנו עליהם קודם, עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה מינויים התשי"ט-1959, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי על פי דין. בהגדרה קצין מוסמך בעמוד השני הוספנו כך: קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין חוק זה ולעניין נקודת בדיקה יכול שיהא גם עובד ציבור בכיר שהסמיך לעניין זה שר הבטחון.

בסעיף 2 שקראנו כבר בישיבה הקודמת נוסף בסעיף קטן א.2 נקודת בדיקה.

אנחנו עוברים לסעיף 6 להצעת החוק. 6. אסמכת מאבטח. 6.א.1 השר רשאי להסמיך אדם בסמכויות הקבועות בחוק זה אם שוכנע כי הסמכות נחוצה לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על בטחון הציבור, במקום מהמקומות המפורטים בסעיף 2.א, שיש לציבור גישה אליהם או שלגביהם יש רגישות מבחינת בטחון הציבור או בטחון המדינה. לצורך כך רשאי השר להסמיך אף מי שאינו עובד ציבור. בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע השר את סוג המקום שבו ניתן למי שהוסמך לפי סעיף זה להפעיל סמכות על פי הוראות סעיף 2. 2. לגבי נקודת בדיקה יהיו הסמכויות הנתונות לשר נתונות גם לשר הבטחון לפי העניין. ב. לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן א אלא למי שקצין מוסמך אישר את כשירותו לשמש כמאבטח כאמור בסעיף 6.א רבא. ג. מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה אלא בעת מילוי תפקידו כשהוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה בידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו אותה יראה לפי דרישה. בחוק זה תעודת מאבטח. תוקפה של תעודת מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הנתנה ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד מאבטח במקום שנקבע בכתב הסמכתו. השר רשאי להעריך את תוקפה של תעודת מאבטח לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו.

הוא רשאי להאריך בהמלצת הממונים או שהוא רשאי להאריך בלי המלצה?

אדוני היושב ראש, רק שאנחנו נהיה מסודרים עם אישור הסעיפים, חלק מהסעיפים אושרו, אני מציעה שהוועדה תצביע על סעיף 1, ההגדרות, סעיף 2 עם התיקונים שהוצעו וסעיף 6. כיוון שחלק אושר וחלק לא אושר אני רוצה ללכת בדרך הזהירה.

רבותיי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על סעיף 1, סעיף 2 וסעיף 6. מי בעד, מי נגד, מי נמנעים, הסעיפים 1, 2, ו-6 אושרו פה אחד.

רק לפרוטוקול שסעיף 1 בנוסח בסעיף ההגדרות. סעיף 1 הקודם כבר אושר בישיבה הקודמת. עכשיו אנחנו נעבור לסעיף 6.א רבתי.

כשירות מאבטח. הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם יתקיימו בו כל אלה: 1. הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל. 2. הוא המציא אישור מעת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות. 3. נקבעה התאמתו הבטחונית, מקום שבמשרתו נקבע סיווג בטחוני. 4. הוא בעל רישיון לפי סעיף 18.ב לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, או בעל אישור לפי סעיף 19.ב לחוק האמור, או שהוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור בסעיף 4 בחוק כלי היריה. 5. אין מניעה לדעת הקצין המוסמך להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או בטחון הציבור, לרבות מפאת עברו הפלילי. 5.א בעניין מאבטח בנקודת בדיקה, הוא עומד בתנאים נוספים באשר לשירותו הצבאי ובאשר, צריך להיות להתאמתו לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה.

כאן אני מציעה אדוני היושב ראש להוסיף גם את הקריטריון של שתים עשרה שנות לימוד שאותו אנחנו שמענו ממר טייבר.

פסקה 6: הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו יעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה. לעניין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה הוא קיבל הכשרה מתאימה גם לסוג התפקיד שאותו ימלא בנקודת בדיקה. ב. לעניין פסקה זו אישור הקצין המוסמך, לרבות לגבי: 1. כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לך מטעמים של שלום הציבור או בטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי. 2. כשירות מקצועית מתאימה של נותני הכשרה. 3. אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה.

סעיף 7 – הסמכת חיל והכשרתו. 7.א קצין צה"ל בדרגת סגן אלוף ומעלה, שקבע ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, בסעיף זה הקצין המסמיך, רשאי להסמיך חיל בסמכויות לפי חוק זה למקום מהמקומות המפורטים בסעיף 2.א.2, וכן למקום אחר שיפורט בהסמכה אם שוכנע כי ההסמכה נחוצה לשם מילוי תפקידו הצבאי של החיל. ב. לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן א אלא לחיל שמפקד משימה בדרגת קצונה האחראי על הפעלת חיילים במשימות אבטחה ושמירה על בטחון הציבור אישר בפני הקצין המסמיך כי הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, לרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה. ג. חיל מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ואם הוא עונד תג או סימן המעיד על הסמכתו או שמו הופיע ברשימת החיילים שהוסמכו שתמצא בידי מפקד המשימה אותה יראה על פי דרישה.

אדוני היו"ר, אני מבקשת שהוועדה תצביע על סעיף 6.א רבתי ו-7.

חברים, סעיף 6.א רבתי וסעיף 7 עומדים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הסעיפים 6.א רבתי ו-7 אושרו פה אחד ללא נמנעים וללא מתנגדים.

אנחנו נעבור לסעיף 11.א רבתי. אנחנו קראנו אותו. רק לפני ההקראה דפנה תפרט את השינויים.

בהגדרה בודק בפסקה 4 אדם שאינו עובד ציבור שהוסמך לשמש כמאבטח לפי חוק סמכויות בשל שמירה על בטחון הציבור (בפרק זה מאבטח). בסעיף קטן ג' בסעיף קטן ד בסופו: היה הבודק מאבטח, יהיה רשאי למנוע מעברו של אותו אדם בנקודת הבדיקה רק באישור בודק שהוא שוטר, חיל או עובד ציבור. וכאן – המאבטח יקרא ללא דיחוי לבודק.

גם את התיקון שאנחנו להערתו של ח"כ אזולאי בסעיף 11 לחוק יישום ההסכם או ב-11.א רבתי על הנושא של האחראי, זה ייכנס או בסעיף הזה או בסעיף אחר, זה ייכנס בחוק.

אדוני, אפשר להצביע על סעיף 11.א רבתי, תיקון לחוק יישום ההסכם. סעיף 11 אושר, הוועדה אישרה פיצול, הוא טרם עבר במליאה אבל תקבלו מועד ותבואו עם החלטות אחרת זה יעבור. היום לא יידון. החוק יעבור בלי זה, אבל אנחנו מאוד מבקשים שתסדירו את הנושא ותגיעו להחלטות.

אנחנו מצביעים על סעיף 11.א רבתי. מי בעד, מי נגד, מי נמנע, סעיף 11.א רבתי אושר פה אחד ללא מתנגדים וללא נמנעים. תודה.

אנחנו עוברים לסעיף 14, זה הסעיף האחרון. 12 אושר בישיבה הקודמת, גם 13.

סעיף 14 – הוראת מעבר. מי שהוסמך בסמכויות לפי חוק סמכויות חיפוש בשעת חרום הוראת שעה התשכ"ט-1969 ערב תחילתו של חוק זה רשאי להמשיך בתפקידו לתקופה שלא תעלה על שנה או עד קבלת תעודת מאבטח לפי הוראות סעיף 6 לפי המוקדם.

עו"ד גוטליב, עד שנה זה לא הרבה? שלא תעלה על שנה או עד קבלת תעודת מאבטח לפי הוראות סעיף 6, לפי המוקדם, זה יאפשר סחבת בהכשרת המאבטח.

ישנם מאבטחים שכבר עובדים. בדרך כלל ההסמכות שהשר לבטחון פנים נתן הוא נתן לשנתיים. זאת אומרת אפילו יהיו כאלה שההסמכות שלהם נקטעו באמצע.

אנחנו מדברים כאן על המעברים, המאבטח הוא מסוג אחר,

האוכלוסיה שעליהם זה יחול זה אוכלוסיה של מאבטחים בקניונים, בבתי מלון, קבוצות מאוד מסויימות, שנבנו הסמכות לפי חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום. אנחנו לא מדברים על הבודקים, אלה אין להם הסמכות לפי החוק הישן ולכן זה לא יחול עליהם.

אני מסכים אתך, אבל אני אומר למה שלא תעלה על שנה, למה לא חצי שנה?

כדי לאפשר לעשות את זה לפי החוק החדש.

יותר מזה גם, כדי לאפשר שלא יהיו אנשים במקום שלא הוכשרו.

כולם הוכשרו, גם לפי החוק הישן. הרי היה חוק קודם, שאותו אנחנו מבטלים. והעקרון, למעט הנושא של הבודקים וכו', שזה באמת נושאים חדשים, אותם עקרונות חלו, התנינו את זה בהכשרה, התנינו את זה בבדיקה, וזה פשוט יוצר לחץ של עבודה נוספת, גם על המשטרה וגם על המשרד לבטחון הפנים לבדוק מחדש אנשים שכבר אושרו. אני חושבת שגם לא ייגרם נזק.

ככה שכל הבודקים למשל בנקודות הבדיקה יהיו כבר מאבטחים לפי החוק החדש. האחרים, יהיה איזה שהוא תהליך שבו לאט לאט כולם יעברו לחוק החדש.

אני רוצה לשאול שאלה, אדוני היושב ראש, אם אפשר ברשותך, החוק ייכנס לתוקפו החל מתשעים יום לאחר פרסומו, נכון, השאלה שלי מה קורה עד אז.

יש את החוק הקיים. חוק סמכויות חיפוש, הוראת שעה, על בסיסו הוצאו הסמכות, התעורר איזה שהוא צורך להוציא הסמכה חדשה. אנחנו לא נמצאים בחלל ריק.

יש מערכי שיעור היום מסודרים, וצריך לשנות חלק ממערכי השיעור לסמכויות שלהם. צריך איזה שהוא זמן התארגנות בסיסית לקבוע מערכי שיעור, להעביר אותם לכל הגופים, להתחיל לעשות את ההכשרה, זה לא דבר שהולך מהיום למחר. תשעים יום זה המינימום.

לדעתי אין לכם בעיה עם סעיף 10.

אני פשוט רוצה שכולם יהיו מודעים שאנחנו מדברים היום על חוק סמכויות מאבטחים, למרות שבאולם הזה בינואר ועדת הפנים על מעמד מאבטחים קיבלה סיכום שמעמד הכי גרוע שיש, בעשרים ושתיים במרץ ועדת הרווחה קיבלה דו"ח שלם של מצב בענף השמירה הכי גרוע שיש, ובשישי ביולי הוועדה לביקורת המדינה קיבלה סיכום שהמצב קטסטרופה בענף השמירה. ועכשיו אנחנו עוד יכולים להטיל על המעמד הכי גרוע עוד סמכויות. אנחנו לא נגד סמכויות, אנחנו יכולים למלא כל הסמכויות, אבל תמורה תנו לנו לפחות, אנחנו דיברנו בכמה דיונים, תנו לנו לפחות הגנה משפטית נגד כל התביעות. תנו לנו משהו, סוכריה. יש חוק מתן וילנאי, אם החיל או שוטר נספה או נפגע בזמן הפעולה הוא כחיל או שוטר. אם מאבטח זה תאונת עבודה. תנו לנו סוכריה.

דיברנו על זה בישיבה הקודמת, מה שהבהרתי גם לולדימיר בחוץ, הנושא של, זה לא עניין של ביטוח לאומי, הנושא של הגנה אזרחית עודפת למאבטח לעומת אדם פרטי אחר בגלל שהוא קיבל סמכויות מחייב בדיקה מאוד זהירה. כי בצד המאבטח הפוגע ישנו הניזוק. ולכן אם לא יהיה מענה לניזוק שיפגע כתוצאה מפעולה רשלנית של המאבטח אז אמנם אולי פתרנו את בעייתו של המאבטח אבל לא פתרנו את בעייתו של הניזוק. ולכן קיבלנו על עצמנו בישיבה הקודמת, זה נכתב בפרוטוקול, אנחנו במשרד המשפטים נזמן דיון ונבחן את השאלה למשל לגבי חובת ביטוח, סתם זה רעיונות שעלו תוך כדי דיון, ונבוא עם פתרון.

אנחנו מקבלים את הרעיון שלך ואנחנו רוצים שהדבר הזה יבוא לוועדה במסמך מסודר תוך שלושים יום.

זו שאלה כבדה, אז לכן לא שלושים יום,

ששים יום. כי הנושא הזה מתגלגל כבר,

זה יהיה בתחילת המושב הבא של הכנסת.

אז אנחנו נאמר תשעים יום, עו"ד גוטליב תביא לנו מסמך מסודר איך אנחנו עונים על הדרישה של המאבטחים במעוגן במקום הנכון והראוי.

אנחנו נצביע על סעיף 13 פעם נוספת יחד עם סעיף 14.

סעיף 13 ו-14 עומדים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הסעיפים אושרו בלי נמנעים, בלי מתנגדים, פה אחד. הצעת החוק כולה מאושרת, לקריאה שניה ושלישית.

הערה אחת, אולי זה ניסוח אבל העירה לי כאן חברתי בנושא המנהל של נקודת הבדיקה, ישנו מעבר אחד שהוא באחריות שר התחבורה, או יותר מאחד, אז לגבי השרים שיוסמכו לקבוע את המנהל אנחנו מבקשים להוסיף לבדוק את זה ולהוסיף גם את שר התחבורה לפי העניין.

אני מודה לכם מאוד. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40