כנסת פתוחה

תקנות חוקרים פרטיים (עיסוקים אחרים) (ביטול)

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29.8.05


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 581
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני , כ"ד באב התשס"ה (29 באוגוסט 2005), שעה 11:30

1. תקנות חוקרים פרטיים (עיסוקים אחרים) (ביטול) התשס"ה-2005
אישור התקנות

2. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית) (תיקון) התשס"ה-2005
אישור התקנות

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
רוני בראון

עו"ד דפנה גלוק - משרד המשפטים
צלי פלג - יושב ראש לשכת החוקרים הפרטיים

עו"ד אפרת רוזן

דורית ואג

חבר מתרגמים בע"מ


תקנות חוקרים פרטיים (עיסוקים אחרים) (ביטול) התשס"ה-2005
אישור התקנות

תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית) (תיקון) התשס"ה- 2005
אישור התקנות

מה אנחנו צריכים לעשות, לאשר את התקנות?

יש פה שני עניינים. הראשון, ביטול של תקנות חוקרים פרטיים (עיסוקים אחרים), שאלה תקנות שדורשות את אישור ועדת החוקה. רוצים לבטל את האיסור הכללי שהיה לגבי חוקר פרטי לעסוק במקצועות נוספים, כמו ביטוח, תיווך ועסקאות קרקע.

למה שזה לא יהיה בחקיקה?

זה נקבע בתקנות.

למה זה נקבע בחקיקה? למה הגבלות עיסוק לא יהיו בחקיקה, יש לנו חוק יסוד חופש העיסוק.

רוצים לבטל את הגבלות העיסוק. הגבלות העיסוק כרגע קבועות בתקנות, רוצים לבטל את הגבלות העיסוק, שלא יהיו הגבלות. רוצים לקבוע רק את ההגבלה של עיסוק בניגוד עניינים.

כתוב כאן: "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט... רשאי לקבוע בתקנות עיסוקים שבהם לא יעסוק חוקר פרטי".

זה נמצא כרגע בחוק. מכוח זה הותקנו התקנות שבהם נקבעו איסורי העיסוק. רוצים לבטל את התקנות האלה. אתה אומר, יכול להיות שצריך לבטל גם את הסעיף המסמיך בחקיקה, יכול להיות שגם זה נדרש.

תרשמי לפרוטוקול שאולי גם זה נדרש, ונשקול את זה אולי בהזדמנות. שמשרד המשפטים ישקול אולי לבטל את הסעיף המסמיך בחוק.

מלבד זה יש תקנות שבאות כתוספת שזה תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), שם רוצים להוסיף תקנה לגבי עיסוק אחר. אנחנו נקרא את התקנה.

התקנות האלה, מבחינת החוק, הן לא באות לאישור ועדת חוקה, זה רק בהתייעצות עם ועדת החוקה, אבל אני מציעה שאולי נקרא את התקנות, כי הן בעצם מהות התיקון הזה.

"לאחר התייעצות עם ועדת הרישוי".

הם צריכים גם את ועדת הרישוי וגם התייעצות עם ועדת החוקה. הסעיף המסמיך הוא סעיף 21 (א) לחוק והוא קובע ששר המשפטים, לאחר התייעצות בוועדה, יקבע בתקנות כללים בדבר אתיקה מקצועית של חוקרים פרטיים.

תקנה 6 בטלה, ובמקום זה יבוא 12 (א).

תקנה 6 דיברה על איחוד המשרד, שחוקר פרטי לא ירשה במשרדו לאדם אחר לעסוק בעיסוק האסור על חוקר פרטי מכוח סעיף 21 (ב), כיוון שאנחנו מבטלים את האיסורים האחרים, אז זה מתבטל.

סעיף 12 (א):
1. "חוקר פרטי לא יעסוק בחקירות פרטיות או בעיסוק אחר בנסיבות שעלול להיווצר בהן ניגוד עניינים בין עיסוקיו האמורים".
2. מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), חוקר פרטי העוסק בעיסוק אחר, נוסף על עיסוקו כחוקר פרטי, לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שהוא מטפל או טיפול בו כחוקר פרטי ולא יטפל כחוקר פרטי בעניין שהוא מטפל או טיפל בו במסגרת עיסוקו האחר, זולת אם חלפו שש שנים בין הטיפול כחוקר פרטי לבין הטיפול במסגרת העיסוק האחר".

תחילתה של תקנה 2, 30 יום מיום פרסומן של תקנות אלה".

לסעיף הזה אני במידה מסוימת מתנגד. אני מבקש לסייג אותו. מכיוון שהוא לא מוגבל למקרים שבהם יש חשש לניגוד אינטרסים.

אתה מדבר על אחרי שחלפו שש שנים, אבל סעיף קטן (א) תמיד יחול. הוא יחול גם אחרי שחלפו שש שנים. זאת אומרת, סעיף קטן (ב) כפוף ל-(א), ולכן בכל מקרה אסור לעסוק אם יש נסיבות של ניגוד עניינים. זה מה שהתכוונת.

לא, מה שאני מתכוון זה שלפי סעיף (ב), את יכולה להבין שבמשך שש שנים, גם אם אין ניגוד אינטרסים, לא יכול לעסוק בו. אני טוען שאין לזה שום סיבה, כי אם אין שום ניגוד אינטרסים, אז גם אין שום סיבה לאסור את זה.

הרעיון הוא ליצור ריחוק בין העיסוק האחר, מתוך איזה שהיא מחשבה שעלול להיווצר ניגוד אינטרסים, גם יש כאן בעיות פיקוח.

ולכן אני חושב שצריך להוסיף את זה לסעיף, 'במידה ויש ניגוד אינטרסים'.

למעשה מה שמקובל זה מעין חזקה של קיומו של ניגוד האינטרסים לתקופה של שש שנים.

אבל אין כזאת חזקה. אני מניח שבמרבית המקרים לא יהיה ניגוד אינטרסים.

בואו נקרא את זה עוד פעם: "חוקר פרטי שעוסק בעיסוק אחר, נוסף על עיסוקו כחוקר פרטי". זה עיסוק שמותר להם לעשות. אין בו ניגוד עניינים. "לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שהוא מטפל או טיפל בו כחוקר פרטי ולא יטפל כחוקר פרטי בעניין שהוא מטפל או טיפל בו במסגרת עיסוקו האחר". זה מיותר. אפשר למחוק אותו.

אין לנו התנגדות. ייתכן שאולי יש איזה שהיא סיבה לעשות את הריחוק הזה לתקופה מסוימת.

לדעתי זה Built In שיש כאן ניגוד אינטרסים בתוך העניין.

ככה אתה יוצר בהירות גדולה יותר.

להיפך, את יוצרת הגבלה גדולה יותר, אבל לא למה שהתכוונת בכלל.

הכוונה שלך היא שלא צריך להגביל כי בכל מקרה זה ברור שהעיסוק---

או שאסור לו לעסוק בסוג העניינים האלה, אבל אם מותר לו ואין שום ניגוד אינטרסים, אז למה אסור לו?

אני חושבת שבמקרים האחרים, הפילוסופיה שמאחורי הגבלת עיסוק----

בואי ניקח דבר מוחשי: חוקר פרטי שהוא גם רואה חשבון. הוא חוקר פרטי והוא מטפל בלקוח מסוים והוא גם מגיש לו את המאזנים. הלקוח הזה אומר לו 'תשמע, תבלוש אחרי אשתי, אולי היא בוגדת בי' והוא מבצע עבורו את העבודות האלה. עכשיו הוא מגיש לו גם דוח שנתי למס הכנסה. מה רע בזה?

אותו לקוח זה לא בהכרח אותו עניין.

מה זה אותו עניין? מה הוא עושה בעיסוק אחר שמותר לו? את רוצה להגיד שאולי יהיו עיסוקים נוספים שאת לא מנית מספיק שמגבילים.

אני אומרת שאני רוצה ליצור ריחוק מסוים, כאשר אדם מטפל באותו עניין. נניח בנושא של הכספים של חברה, נניח רואה חשבון עורך את הדוחות הכספיים של אותה חברה ומבקשים ממנו גם לערוך איזו שהיא חקירה שקשורה לכספים האלה. זה אותו עניין. לא בהכרח אותו לקוח.

אז למה שהוא לא יעשה? מה רע בזה?

דרך אגב, היום התפתח איזה שהוא ענף שאני לא בטוח שאני יודע מה הבסיס החוקי שלו, זה נקרא ראיית חשבון חקירתית, ורואי חשבון רבים בכלל מבצעים חקירות לאיתור הונאות בהנהלת חשבונות. אין בזה ניגוד אינטרסים. למה שלא יעשה את זה?

אני לא הייתי מוחקת את זה עד שהייתי מדברת עם מי שכתב את הסעיף.

אנחנו גם רק להתייעצות בתקנות האלה, ולא לאישורנו, אבל אני חושבת אולי, בהסתכלות נוספת על התקנות, שהן יכולות פה להגביל יותר אפילו את המצב שקיים היום. כי היום דובר רק על שלושת העיסוקים שהם בתקנות שביטלנו, ואנחנו פה בעצם אומרים את זה על שאר העיסוקים שבכלל לא נחשבו בעייתיים.

יש פה איזה שהיא תפיסה שמיישמים אותה ושיושמה גם במקרים האחרים. המחשבה שאנחנו לא מגבילים אותך לעולמים ואנחנו לא מגבילים אותך בגדול לעסוק בשני עיסוקים, אבל כשזה מגיע לאותו עניין, אז קובעים ריחוק מסוים. ובאמת, יש מקצועות מסוימים שבהם נקבע טוטאלית לצמיתות. לעורך דין אסור לו לעסוק באותו עניין, לעולם.

מה שאתם עושים פה זה שאתם מגבילים מבחינת הַמֶשֶך, אבל אתם עושים חוסר הגבלה מוחלט מבחינת הרוחב.

לא , מבחינת הרוחב יש לי את כלל ניגוד העניינים. פה יש לי הגבלה שהיא הגבלה טוטאלית.

זה מה שאני אומר, הרוחב הוא בלתי מוגבל, טוטאלי לחלוטין. אם יש היגיון, אם אין היגיון. את אומרת, אני מגבילה את זה רק לשש שנים, אבל מעבר לזה, זה טוטאלי. זאת אומרת, מי שאחרי השש השנים האלה, אם זה באותו עניין, ההגבלה היא טוטאלית. אין בזה שום היגיון.

אם זה עניין של משך, אז אני מניחה שיש פה, כמו שאמרנו, קביעה שרירותית.

למה אין היגיון? לעורך דין אסור לעסוק בעיסוק נוסף.

לא, אני מכיר עורכי דין שהם אפילו חוקרים פרטיים.

אסור להם ככלל באותו עניין בשני המקצועות, במקביל.

ביטלו את האיסור על עיסוק נוסף בחקיקה וקבעו שוב בתקנות, אותו נוסח, שבאותו עניין או באותו בן אדם, יש איסור על לעסוק, כי זה ניגוד עניינים. אבל האיסור הוא מוחלט, הוא לא רק לשש שנים, לגבי עורכי הדין.

מותר לעורך דין לעסוק בעיסוקים נוספים?

נכון, כל עוד זה לא בנסיבות של ניגוד עניינים. היתה סדרת תיקוני חקיקה ב-2002 שביטלו את איסורי העיסוק בכלל, לעורכי דין, לרופאים, רואי חשבון, ונקבע הכלל של ניגוד אינטרסים וזה פורט בתקנות וזה על אותו סגנון פה, רק ששם באמת זה איסור לנצח, כשמדובר על אותו עניין. פה רצו להגביל את זה לשש שנים.

אז לעורכי דין לעסוק בעסקים והכול?

לא באותו משרד, כלומר צריכה להיות הפרדה בין המשרד לעיסוק האחר.

אז אם לעורכי דין, את אומרת, אסור, וזה נקבע בתקנות שמותר להם לעסוק בעיסוקים נוספים.

זה נקבע בחוק גם. ההיתר הוא בחוק ובתקנות היו בעצם הכללים מה נחשב לנסיבות שיש בהם ניגוד עניינים.

ומה זה נקרא באותו עניין?

זה אותו עניין, זה כבר בתי הדין המשמעתיים.

זה עניין של פרשנות, אז אני מניחה שזה אותה מטריה ואותו מקרה, אבל לא בהכרח לאותו לקוח.

לא, יש גם אותו אדם וגם אותו עניין.

"לא יטפל במסגרת עסקו האחר בעניין שהוא מטפל בו, או טיפל בו כעורך דין, ולא יטפל כעורך דין בעניין שהוא מטפל או טיפל בו במסגרת עיסוקו האחר". הלשכה מקיימת איזה שהיא ועדה שיכולה לאשר.

כי שם זה איסור לתמיד.

הביטול הזה, הוא לא יטפל או טיפל בעניין שהוא מטפל, זאת אומרת זה עניין שקשור.

לא, כי רצו שזה יהיה ממש אישי, לא רצו להרחיב את האיסור לעסוק באותו עניין גם על דברים שהמשרד שלו מטפל.

כתוב כאן: "חוקר פרטי שעוסק בעיסוק אחר, נוסף על עיסוקו כחוקר פרטי, לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שהוא מטפל בו, או טיפל בו, כחוקר פרטי". בעניין שקשור לעניין שהוא מטפל בו או טיפל בו כחוקר פרטי. אחרת מה זה באותו עניין? אני מרחיב קצת.

זה הרחבה של האיסור.

אני מרחיב, אבל לפחות עושה אותו הגיוני. מה זאת אומרת בעניין שהוא טיפל בו? אני חוקר, אני בולש אחרי אדם, אז אסור לי לבלוש אחרי אדם גם ב? מה אתם הולכים להגיד?

חוקר פרטי שהוא עורך דין, בולש אחר אדם באיזה שהיא הוראה של אדם אחר, ואז מייצג את ה----

מייצג, מותר לו לייצג. זה לא אותו עניין, כאן אני בולש וכאן אני בעניין אחר.

אבל העניין המהותי זו אותה טענה, בוא נאמר ככה, אותן נסיבות.

מה זה קשור?

כיוון שיש ניגוד עניינים במצב כזה, אם הוא בלש אחריו ועכשיו הוא צריך לייצג אותו לגבי אותו עניין שהוא בלש אחריו.

איפה ניגוד עניינים, בין מה למה?

אם הוא בלש אחריו ועכשיו הוא מייצג אותו, אז פעם הוא היה אובייקט של החקירה והיום הוא הלקוח. זה ניגוד עניינים באמת. אבל אם הוא בלש מטעמו, ועכשיו הוא מייצג אותו בבית משפט, איפה ניגוד העניינים? יכול להיות שהוא לא יכול להעיד, כעורך דין מייצג, על מעשי הבילוש. כי אם הוא מייצג, הוא לא יכול להיות גם עד. אבל זה עניין טקטיקה. הוא לא יוכל להביא את זה לבית משפט.

זה נשמע לי לא בסדר שהוא לא יכול להעיד. האמת יותר חשובה מכל דרך אחרת.

אם הוא מעיד, הוא צריך להתפטר מהייצוג.

המייצג לא אמור להיות צד לעניין, הוא אמור להיות מייצג.

זה לא שייך, יש כאן עניין של אמת, לדעת את האמת, זה צריך להיות ערך יותר חשוב מכל ה'לא אמור או כן אמור'. הכול צריך להיות כפוף לכך.

אני מניחה שאם העדות שלו היא קריטית, אז הוא לא ייצג אותו והוא ייתן למישהו אחר, הוא יעשה את זה לבד.

הניסוח כאן לא נראה לי.

זה אותו ניסוח שמקובל בכל החקיקה בנושאים האלה. אם אתה רוצה לשנות את זה, אז אני מציעה----

אני לא רוצה כלום. אם זה היה תלוי בי, או שהייתי מוריד את (ב) בכלל, או שהייתי כותב בצורה יותר ברורה שזה בעניין שקשור, כל עניין שקשור. משרד המשפטים יחליטו, שיעשו מה שהם רוצים.

אז רק את התקנות שכן זקוקות לאישור שלנו, זה התקנות של הביטול.

צריכים להצביע על זה?

כן. אז חובת ההתייעצות לגבי התקנות האחרות מבחינתנו קוימה.

הנושא של תיקון חוק ההוצאה לפועל, הוא צריך גם לעלות בוועדה? בהתאם לאותו היגיון, יש בחוק ההוצאה לפועל סעיף שאומר שלגבי מתן אישורים לביצוע ההוצאה לפועל, ועדת האישורים רשאית לא לתת אישור, אם היא סבורה שמישהו, במסגרת מילוי תפקידו, "בעל תפקיד שעשוי ליצור ניגוד אינטרסים עם מקצועו, עיסוקיו ואחרים, לרבות היותו בעל רישיון לחקירות פרטיות, או בעל רישיון של ארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים (שירותי שמירה)". אני חושב שההיגיון של השינוי של התקנות האלה צריך לחול גם על הסעיף הזה בחוק.

צריך לבדוק את זה.

תודה רבה.

ביטול תקנת חוקרים פרטיים. כן, מה?

על פי חוק החוקרים הפרטיים, שרת המשפטים היתה מוסמכת לקבוע את עיסוקים נוספים אסורים, עבודות נוספות. הם רוצים ואנחנו מסכימים לבטל את זה.

כל עיסוק נוסף?

לא, יהיה ניגוד עניינים. אסור יהיה להם שום דבר שיש בו ניגוד עניינים.

לעורכי דין אסור עיסוק נוסף בכל דבר.

זה בוטל ב-2002, היום יש איסור על עיסוק בנסיבות של ניגוד עניינים. היו תיקוני חקיקה מתשס"ב. גם רואי חשבון, גם לשכת עורכי דין, הכול, זה היה סעיף 60 שבוטל, והיום יש רק איסור על עיסוק בנסיבות שיש בהם ניגוד עניינים.

עורך דין יעסוק בעיסוק אחר, וזה בוטל?

פעם היתה רשימה של עיסוקים שבהם אסור היה לו לעסוק. היום אסור לו לעסוק רק בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים.

וכך אתם רוצים שיהיה עם חוקרים פרטיים?

כן.

אין שום בעיה. אם איזה מטומטם מביא את החוק הזה, אז אני לא יכול להתנגד לזה. זה דבר שלא ייאמן.

אני גם לא האמנתי.

זה היה חוק של הממשלה, נכון?

זאת אומרת, עורך דין יכול להיות נהג מונית, לוליין בקרקס.

בעבר האיסורים היו על תיווך.

אני יודע מה היה בעבר, אסור היה לעסוק בשום דבר. אולי לכתוב מאמר לעיתון, או להרצות באוניברסיטה, משהו שמתחבר לעבודה שלו כעורך דין. הוא לא יכול היה להיות סוכן בורסה, למשל. אבל זה בוודאי לא צריך לחול על חוקר פרטי. במקרה של עורך דין, זה נובע במקור כדי לתת לזה איזה רמה.

זה לא רק שיהיה להם כבוד.

עורך דין נותן במכולת צ'ק בלי כיסוי, זה לא כמו שאת תתני צ'ק בלי כיסוי. אם את תשלמי את זה, אז לא יהיה בזה עבירה ולעורך דין זו עבירה אתית לתת צ'ק בלי כיסוי, אפילו אם זה לא גולש לעניין פלילי.

מי בעד?

הצבעה

2 בעד – פה אחד
הביטול התקבל.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה ב-12:00