כנסת פתוחה

עתיד "בית ראשון במולדת"


22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
2.8.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 264
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי כ"ו בתמוז התשס"ה (2 באוגוסט 2005) בשעה 10:00

עתיד "בית ראשון במולדת".

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
ויקטור בריילובסקי

ח"כ מרינה סולודקין – סגנית שרת קליטת העלייה
ח"כ אורית נוקד – סגנית שר המשנה לראש הממשלה
חנוך צמיר – משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת – מנהל אגף קליטה בקהילה, משרד לקליטת עלייה
רעיה נמרי – מנהלת מחלקת העלייה, מועצה אזורית מגידו-עמק יזרעאל
מלכה קסוטו – מטה "בית ראשון במולדת", התנועה הקיבוצית
שפרה שידלוביצקי – חטיבת הקליטה, הסוכנות היהודית
קלאודיה כץ – מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת עלייה
שמריה מלר – אגף משימות, הקיבוץ הדתי
יורם זיו – מנהל "בית ראשון במולדת"
יוסי ורדי – ראש מועצת עמק הירדן
זאב שור – מזכיר התנועה הקיבוצית
גברי ברגיל – מזכיר התנועה הקיבוצית
הרן לבאות – רפרנט קליטה, משרד האוצר
בוריס מילוס – מנהל יחידה ארגונית, המשרד לקליטת העלייה
ארתור קנייב – דובר, המשרד לקליטת העלייה
ג'וסי ארבל – מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה
עו"ד גליה מאיר – לשכה משפטית, משרד האוצר
עו"ד עימאד עבד – לשכה משפטית, משרד האוצר
תמר גל-שראי – מנהלת פרויקט "צבר" בדגניה א'
שרה אנקורי – ניהול לוגיסטי "צבר"
יצחק הילדסהיימר – עיתונאי

דנה גורדון

שרון רפאלי


עתיד "בית ראשון במולדת"

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו התכנסנו פה למרות פגרת הכנסת מתוך רצון לנסות לפתור עד כמה שאפשר מהר ובצורה יעילה את המצב שאליו נקלענו, ושעליו למדנו מתוך העיתונות על כוונה גלויה, סמויה או אחרת של משרד הקליטה להפסיק את התמיכה שלו במפעל חיוני מבחינתנו – "בית ראשון במולדת". זה מפעל לא רק מצטיין מכיוון שהוא הראשון שהביא קונספציה מסוימת, שאחר-כך הועתקה בידי אחרים, אלא הוכיח את עצמו במשך השנים. אם אינני טועה התנועה הקיבוצית דאגה לקליטת 30 אלף איש בהצלחה רבה. המפעל הזה הוא חשוב מהרבה בחינות וגם משום שאם אנחנו היום מדברים על הצלחה בקליטה, העובדה שאנשים יכולים לקבל טיפול אינדיבידואלי – כפי שמשרד הקליטה דורש היום – ולהיקלט מיד לקהילה אוהדת, מחבקת, והילדים מגיעים מיד למקום שיש בו גם מגורים, גם סידור עבודה וגם אולפן – זאת הקליטה הטובה ביותר שיכולה להיות, ודאי יותר טובה מקליטה אינדיבידואלית של אדם שמגיע ונזרק לעיר בלי שום סיוע. לכן לא נראה לנו שיש הצדקה לחסל מפעל כזה.

ביום שקראתי את זה בעיתון הרמתי טלפון למרינה סולודקין, סגנית שרת הקליטה, שאתה עבדתי תמיד מאוד צמוד בוועדה הזאת- -

אנחנו המפץ הגדול או המפץ הקטן?

יש בינינו הרבה הבנות, ואני מקווה שגם בנושא הזה תהיה הבנה, ואני מאוד שמחה שמקיפות אותי שתי סגניות שרים. כפי שאתם רואים ההנהגה היא בקרב הנשים.

מרינה, ברשותך, אני אבקש קודם מיורם זיו לתת דיווח כדי שנוכל להתייחס.

אני מבקשת לשמוע אחר-כך את משנה למנכ"ל משרד הקליטה.

בוקר טוב לכולם. אני שמח על המפגש פה כי הגענו לפרשת דרכים שאנחנו צריכים לראות איך הולכים ממנה הלאה. דווקא בשנת 2005 אנחנו מגיעים בספירת קליטת העלייה מנובמבר 89' לעולה ה- 30 אלף, ובמקום לחגוג את האירוע הזה אנחנו צריכים להתחיל להיאבק על קיומנו. אני מוכרח לומר שאין רצון רע משום גורם: לא מצד משרד הקליטה ולא מצד הסוכנות היהודית – כולם טוענים שהתוכנית הזאת היא יפה וטובה, אבל בתנאי שנשב בשקט ונעשה את העבודה שלנו. ובאמת, כל זמן שנתנו לנו לעשות את העבודה שלנו היינו שקטים ולא הטרדנו אף אחד. בשנתיים האחרונות מרגישים יותר שבעצם אנחנו מתחילים להתייבש, אין לנו אפילו היכולת להביא את העולים. אני כבר לא מדבר על הנושא התקציבי שהוא פרק בפני עצמו, אנחנו נתמכים בידי המשרד לקליטת עלייה, הסוכנות היהודית, ובשנה האחרונה בהרבה מאוד כסף גם בידי "קרן הידידות" שנכנסה במקום הסוכנות היהודית לתמוך בפרויקט שלנו אחרי שלפני שנה נקלע לקשיים תקציביים. הם עושים את זה בצורה טובה ונותנים לנו את הכלים לעבודה, אבל היכולת שלנו להביא עולים אחרי החלטות שהתקבלו בשיתוף משרד הקליטה והסוכנות היהודית קטנה.

הכנתי במספר עותקים דוח של קליטת מועצות אזוריות ב- 4 השנים האחרונות, ואפשר לראות שמשנת 2000-2005 הגרף הולך ויורד, וביולי 2005 קלטנו בסך-הכול 55 משפחות, כאשר בכל שנה זה מינימום 75-80 בתקופה כזאת ומתחילה עלייה גדולה בחודשים האלה. אם לא נעשה שום מהלך דרסטי נוסף בחבר המדינות, הרשימות לעלייה עד חודש אוקטובר מונות 85 משפחות שמתוכן אנחנו משערים שיגיעו בקושי 65-70. יש בעיות של הכרה קונסולרית ומשפחות שומרות על תנאים טובים יותר במקומות אחרים. ברור לנו שהשנה בסוף חודש אוקטובר יהיו לנו 120 משפחות בלבד. זה לא היה מעולם.

ישנן 12 מועצות אזוריות – 100 קיבוצים קולטים – קולטות עם 12 מרכזי קליטה אזוריים ו- 100 מתנדבים בקיבוצים.

מי המועצה שמובילה?

המועצה שמובילה בשלב הזה היא עמק הירדן, אבל גם הגליל העליון הפכה למועצה מובילה במשך השנים.

יש קיבוצים שהכפילו את מספר החברים בעקבות העלייה, בעיקר מארגנטינה.

גם בקעת בית-שאן ועמק-יזרעאל-מגידו הן גם מועצות גדולות שקולטות. בדרום המועצה הדומיננטית היא מועצה אזורית אשכול, שבה יישובי עוטף עזה. רק אתמול היינו שם בעזרת התגייסותו של ראש המועצה לא להפסיק את תהליך הקליטה למרות ההתנתקות, ועומדים על-כך שבספטמבר נגבש להם קבוצה אפילו עם מספר עולים כל-כך קטן.

הדבר היותר מסובך בסיפור הזה הוא שלאור הפעילות האינטנסיבית של משרד הקליטה והסוכנות היהודית בחבר המדינות לגיוס משפחות לפרויקט "משפחה צעירה", המשפחות שמועמדות לעלייה בתוכנית שלנו הן משפחות שנותרו לאחר המיון שנעשה שם. ברובן הגדול הן משפחות חד-הוריות, משפחות מבוגרות למעלה מגיל 45 שיש להן ילדים בתוכניות של צעירים ובודדים - -

לא הבנתי אותך, מדוע הם נותרו?

הם נותרו לאחר שהיו שם נציגי הרשויות שקולטות משפחה צעירה. היו שליחים שאמרו שצריכה להגיע משלחת של "בית ראשון במולדת", ולכן השאירו כמה משפחות בצד. היו שליחים שאמרו לי כשהגעתי לשם שהם מאוד שמחים שהגעתי, אבל הם לא בטוחים שמה שנשאר אני ארצה. הגעתי לעיר על גבול מונגוליה, ושליחת העלייה אומרה לי שהיא הביאה 11 משפחות: 7 חד-הוריות נחמדות מאוד עם ילדים טובים, שתי עורכות דין ושתי רופאות. אנחנו מקבלים את המשפחות האלה, אבל בתנאי ששני שליש מהמשפחות שאנחנו קולטים הן משפחות צעירות, ואז הכוונה היא לקלוט את השליש הנוסף של משפחות חד-הוריות – אין שנה שקלטנו פחות מ- 30 כאלה – ומשפחות להורים בתוכניות של צעירים.

למה אתה מגיע לשם אחרי שכולם כבר היו?

כי זה תלוי בלוח הזמנים שוועדת ההיגוי של "עלייה 2000" מחליטה על יציאת משלחות. השנה הגשנו העדפה ברורה – ואני לא תוקף בזה לא את הסוכנות ולא את משרד הקליטה – ליציאה לקליטה קהילתית. הפחיתו את מספר הימים, הפחיתו את מספר המשלחות – אני הייתי השבוע בשיחה עם מייק וניתחנו את הבעיה הזאת- -

מייק לא הגיע לישיבה?

השנה יצאנו מעט מאוד אנשים. לא הצלחנו לגייס את מספר המשפחות הדרוש, לא יכולנו לצאת לסמינרים לכאורה מסיבות תקציביות, ולכן גם התוצאות. כי אם אנחנו לא מכינים את העולים לעלייה בשבועות הראשונים צריך להשקיע הרבה מאוד אנרגיה בשטח. מסיבות תקציביות לא יוצאים שליחים, יוצאת עכשיו בחורה אחת לאוקראינה, וזה הכול.

אנחנו מרגישים שהשנה הגענו לסוף הדרך, ואם לא ייעשה פה מהלך דרסטי שיאפשר עכשיו את קיום הפרויקט, לא נשרוד. אומרים לנו לפנות ליעדים אחרים. קליטה מצרפת – ניסינו בכל כוחנו להיכנס לתחום הזה, אבל אין עניין למשפחות להגיע אלינו. אלה משפחות בחלקן דתיות או שומרות מסורת; בחלקן האחר הן מגיעות עם כסף ורוצות לקנות דירות גדולות. אם היה דסק עלייה בפריס ושליח נציג כפי שהיה ברוסיה ובניו-יורק, יכול להיות שבעוד שנתיים-שלוש היינו מצליחים לגייס משפחות משם. יש שליחים של התנועה הקיבוצית בצרפת, ואלה הדיווחים שלהם. אותו דבר לגבי העלייה מצפון אמריקה – גם שם מכל מאות המשפחות שמגיעות לכאן, אין כל-כך עניין. לפני שנה קלטנו 7 משפחות, והשנה כמספר הזה – אולי 7 אולי 8. יש קצת עלייה גם ממרכז אירופה וממזרח אירופה, אבל במספרים בודדים.

היום יש לנו 120 משפחות בלבד ב- 100 קיבוצים קולטים עם 350 מקומות קליטה. אנחנו לא נותנים תשובה לקיבוצים האלה, וברור שחלק מהם לא ישאירו דירות ריקות, הם משכירים אותן למשפחות. היום יש דרישה מאוד גדולה לתושבים, לחלק גדול מהקיבוצים נתנו אפשרות למתן מעמד של תושבים בקיבוצים. אנחנו לא יכולים להחזיק את הקיבוצים בהמתנה שאולי תגיע עלייה.

אין ל"בית ראשון במולדת" שום התנגדות להיכנס גם לתהליך קליטה מארצות-הברית ומצרפת- -

מה זה נקרא "אין התנגדות"? צריך להיות עניין.

יש עניין- -

השאלה היא מה אתם עושים כדי לעודד את זה בצורה יזומה.

הבקשה לצרפת הייתה של המועצה האזורית גליל עליון, לא שלנו.

הנושא הוא הקליטה הקהילתית היום. צריך לדעת שעולה שמגיע במסגרת קליטת קהילתית סל ההטבות שהוא מקבל זה כאילו סל קליטה נוסף.

זאת התשובה.

כששאלנו עולים מועמדים למה הם בחרו את פרויקט "משפחה צעירה" אמרה לנו רכזת עלייה בעיר גדולה שהיא רצתה להגיע ל"בית ראשון במולדת", 6 שנים היא עוסקת בהפניית משפחות ל"בית ראשון במולדת", אבל כשמציעים סל הטבות כזה בבאר-שבע היא יוצאת עם שתי מזוודות מכאן- - - יש פה חשיבה לטווח הקצר כי אחרי חצי שנה צריך להשכיר דירה, ולכן יש יתרון לקליטה שלנו.

מה שדרוש היום לתנועה הקיבוצית כדי להמשיך את הפרויקט הזה הוא קודם כל הבטחת המימון של התשתית וכן הקניית מעמד של קליטה קהילתית למועצות שנוטלות בזה חלק.

תודה רבה. זאב שור, מזכיר התנועה הקיבוצית, בבקשה.

בהמשך לדברים של יורם. אנחנו – ממשלת ישראל – מומחים לקחת פרויקט טוב ולהרוס אותו. אין שום סיבה לתת לו להצליח. והנה כאן מדברים על מספר שנים שפועלים ב"בית ראשון במולדת" גם העולים, גם הקיבוצים, גם האזורים והמועצות – כולם נרתמים, כולם עושים, כולם קולטים, וזה פרויקט שמצליח מאוד. אז כמובן צריך לפגוע בו. איך פוגעים בו? נותנים הטבות למספר ערים ומורידים את ההטבות מהמועצות האזוריות. אנחנו יכולים לבוא בסיסמאות "גליל" ו"נגב" מהיום ועד להודעה חדשה, כשבפועל מורידים מהגליל והנגב את אותן הטבות שניתנו ונותנים אותן לערים בלבד. אין לי שום התנגדות שיקלטו בנתניה, בהחלט צריך לקלוט בנתניה. אבל מה הסיבה לפגוע במועצות האזוריות עמק הירדן, גליל עליון, שער הנגב או מגידו או מועצות אחרות. מה הסיבה?

אם זה טוב, כדאי לפגוע בזה. אני תולה הרבה תקוות בוועדה הזאת שהיא לא תהיה ועדה שכותבת כאן רק פרוטוקול, אלא תיאבק אתנו יחד. יש לגברי ולי, כמזכירי התנועה הקיבוצית, מחר או מחרתיים עם השרה, עם המנכ"לית, ואנחנו ניאבק בנושא הזה ונגיע עד ראש הממשלה. אני מתפלא שאנחנו צריכים להיאבק במקום שזה יהיה מצב הפוך: שייאבקו בנו, שפרויקט מוצלח ימשיך. את זה אני בכלל לא מבין. מאחר שהנושא הזה הוא חשוב אני מודיע שאנחנו ניאבק עליו בכל המוסדות כדי לקבל את כל ההטבות שמתקבלות בערים. אנחנו רוצים את זה במועצות האזוריות לפיתוח הנגב והגליל.

תודה רבה. יוסי ורדי, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, בבקשה.

אני ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מועצה שהייתי קורא לה "מובילה קליטה". אנחנו רואים בזה יעד חשוב וחלק מהחזון של המועצה כקולטת אוכלוסייה. לא יכול להיות שאנחנו נעסוק בזה והמדינה תעמוד מהצד ותסתכל – זה מה שקורה בפועל צריך להגיד את האמת. בסוף הקליטה הכי טובה נעשית בקיבוצים, פותחים את הבית ואת הלב החם, לא שמים 6 משפחות ברמלה שאין להם עם מי לדבר בכלל – לא שאני מזלזל במעשה כזה.

פה יש אפליה שאסור לתת שהיא תקרה חד וחלק. לא יכול משרד הקליטה, ולא משנה מה מניעיו לתת למשפחה תחת כותרת של קליטה וקהילה פי שניים סיוע מהמדינה מאשר למשפחה שנקלטת בקיבוץ כפר הנשיא בגליל העליון. מה זה הדבר הזה? מי המציא את זה?

זה ממש לא מובן.

זה לא עומד בשום מבחן סבירות, וזה דבר שצריך להפסיק אותו מיד. זאת אפליה ברורה, חדה, מוחלטת. זה לא "כאילו" ולא "על-יד", וכנגד זה אנחנו יוצאים.

אני פונה פה גם לסגנית השרה, גם ליושבת ראש הוועדה ולחברתנו הטובה, סגנית השר משנה לראש הממשלה, אני מצפה שאתם תפסיקו את האפליה הזאת כי זה לא יעמוד בשום מבחן. כמו שאמר פה חברי וולבלה – זאב שור – אנחנו לא נקבל את זה. אף אחד לא הסביר לנו למה זה, איזה רציונל עומד מאחורי זה. זה פשוט אפליה גסה. ומנסים להסביר לנו סיפורים ואגדות ילדים. יושב פה נציג משרד הקליטה, ואני רוצה להבין מדוע יש אפליה במשרד הקליטה.

תודה רבה. חנוך צמיר, המשנה למנכ"ל משרד הקליטה, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. חלק גדול מהנוכחים שמייצגים את התנועה הקיבוצית אני מכיר באופן אישי, ועם חלק מהם היו גם שיחות מקצועיות - -

על זה נאמר באנגלית: Some of my best friends.

נכון, אבל הפעם זה באמת, כולל היהודי האחרון שנכנס, צביקה לוי.

אני שמח על משפטו הראשון או השני של יורם זיו שקצת עשה סדר בעניין ואמר – אני מצטט: "אני בטוח שאין כוונה לסגור את הפרויקט", כולם מעריכים אותו ולא הייתה שום כוונת מכוון, ואיננה.

אבל עדיין אפשר להשוות תנאים.

מי כמו יורם זיו יודע עד כמה פרויקט "בית ראשון במולדת" קיבל תמיכה במשך כל השנים מגופים שונים, אבל בעיקר ממשרד הקליטה, כולל עבדכם הנאמן באופן אישי בתקופות של הקודמים ליורם זיו: איתן וגרשון קסטל ועוד. לכן אני לא רוצה לעמוד פה ולהצטדק, אני מרגיש גאה בחלקי בהקמת הפרויקט, ויורם זיו יגיד בדיוק מה גודל חלקי בהקמת "בית ראשון במולדת". עד כאן הפתיח החצי משרדי-חצי אישי שראיתי חובה לומר אותו.

משיחות שהיו לי עם יורם אני מבין שנוצרה תחרות כלשהי סמויה בין פרויקט שהמשרד מריץ בשנתיים האחרונות – ואנחנו גאים בו – שנולד אך ורק מתוך מטרה חיובית להגביר את העלייה מארצות מסוימות- -

זאת לא תחרות.

אי-אפשר לעשות תחרות, התנאים לא שווים. איזו תחרות?

סליחה, אני לא הפרעתי לך, למה אתה מפריע לי?

כרגע אנחנו עובדים עם הפרויקט הזה בצפון אמריקה, בצרפת ובארגנטינה, וזה שנתיים יש לו תוצאות טובות מאוד. בלי להיכנס לכל פרטי הפרויקט אפשר לומר שהעקרונות הבסיסיים שלו מדברים על מכנה משותף מסוים שחייב לאחד את כל חברי הקבוצה: ארץ, שפה, מקצוע, עיר מסוימת, והם הולכים יחד למקום אחד בכוונה להישאר בו לאורך זמן. במילים אחרות, כשנוצרת קבוצה במרסיי או בוולדיבוסטוק או בבואנוס איירס, שמונה כ- 40 משפחות ומתאחדת - -

יש סף מינימום?

אנחנו גמישים בעניין הזה, תאמיני לי. תכף אני אספר על ההסדר שהיה עם הגליל העליון, אז תראו כמה הלכנו לקראת הפרויקט, פשוט הם לא הרימו אותו.

- - לאחר מציאת המכנה המשותף נוצר קשר בין העיר הזאת- -

גם אם כל ה- 30 באים לתל-אביב?

תל-אביב היא לא בפרויקט, אבל למשל באר-שבע בפרויקט, אז כן. בעוד יומיים סגנית השרה ואני נבקר שם קבוצה מברית-המועצות שמונה כ- 30 משפחות.

אין כבר ברית-מועצות.

הם הולכים לעיר אחת, והכוונה היא שהם יישארו שם. ברגע שיש הפרופיל הזה נבנית מעטפת סיוע מיוחד שקשור לתחומי קליטה שונים, והוא מצמיד פרויקטור לקבוצה – חונך שמבוקר עד ערב מטפל בכול. כלומר הראייה היא הוליסטית מנקודת המבט של הילד אם הוא צריך חינוך מיוחד ועד האמא, אם היא צריכה השלמות מסוג כזה או אחר.

חנוך, אנחנו לא ניכנס לפרטים. מה אתה נותן מבחינת העידוד הנוסף, והאם יש מניעה שלא תיתן אותו הדבר גם אם יש קליטה כזאת בקיבוצים.

אני מבין, אבל היה חשוב לי להסביר. לא כולם יודעים מה מהות הפרויקט הזה שהוא חיובי לכל דבר.

אנחנו לא טוענים שהוא לא חיובי, אנחנו רק חושבים שמה שהוא חיובי לא צריך לחסל.

כשהפרויקט הזה התחיל לרוץ בשטח התקיימו שיחות בין יורם לביני ובין אחרים, שבהן הוסבר ליורם על עקרונות הפרויקט. ובאפיון הנוכחי של "בית ראשון במולדת" הפרופיל שלו לא מתקיים, כי הם לא באים ליישוב אחד, הם מתפזרים בהרבה מאוד קיבוצים, ומראש הם באים לפרק זמן מאוד מוגבל ומאוד קצוב. אני רוצה לפתוח סוגריים – את הסיוע המיוחד הזה לא מקבלות משפחות אחרות. כל משפחה שתעלה מצרפת לא במסגרת הפרויקט ותגיע לעיר כזאת או אחרת, לא תקבל את הסיוע- -

יש הבדל בין משפחות לבין פרויקט כזה, זה כמעט פרויקט לאומי.

אם אתה אומר מראש לאנשים שיביאו קבוצה של אנשים לנתניה, ויש לך מספיק אנשים שרצים כדי לעודד את העלייה לנתניה, החל מקבלנים וכלה בשליחים למיניהם, ומקבצים את האנשים ואומרים להם להגיע בתור קבוצה ומכוונים אותם מראש כקבוצה לנתניה, אתה מראש מכוון קבוצה לסוג מסוים של עלייה. יש פה כבר בעיה אפריורית בדרך שבה אתה מעודד עלייה. אם היית שולח אדם ואומר שאתה רוצה להעלות השנה לקיבוצי הגליל או הנגב 30 או 40 או 50 משפחות ותיתנו להם תנאים מסוימים כקבוצה, יכול להיות שגם כך היו הולכים על דבר כזה.

אני שמעתי את ההערה, אני מתקדם.

ניסינו לבנות וריאנט שמתאים ל"בית ראשון במולדת" באמצעות המודל של גליל עליון. אנחנו הבנו את האילוצים שלא יכול להיות מצב ש- 30 משפחות תגענה לקיבוץ אחד – או 20 אפילו – והצענו את המודל שהפרויקט יתפרס על 5 קיבוצים, 5 משפחות בכל קיבוץ, ואנחנו נסתפק בקבוצה של 25 משפחות. ברגע שיש המודל הזה הקבוצה שתגיע תחת הכותרת הזאת תקבל את הסיוע של העלייה הקהילתית. זה נאמר בכל פורום, אהרון ולנסי, ראש מועצה המקומית גליל עליון הציע בעצמו את צרפת בגלל הרקע הצרפתי שלו. אנחנו קיבלנו את ההצעה הזאת, ואכן הוא נשלח באמצעות הסוכנות היהודית לצרפת וקיבל את המנדט לייצר פרויקט מהסוג הזה שמאוד מתאים, לטעמנו, ל"בית ראשון במולדת". לצערי, הביצוע לא צלח, ונרשמה לפרויקט הזה משפחה אחת ולא יותר.

בשיחות אחרות שהיו לי עם יורם זיו הצענו לפתוח את הדגם הזה גם בארצות אחרות, ואני לא מצליח להבין למה אני לא מקבל תשובה חיובית.

כנראה, מישהו לא משלם את השליחויות.

אני מאמין שבפגישה הבאה שתהיה בעוד יומיים במשרד הקליטה יוצע מודל מהסוג שאני מציע, ואני מציע לתנועה הקיבוצית לקבל אותו בשתי ידיים.

אני רוצה לשאול שאלה קצרה לגברי ברגיל או לוולבלה או ליורם – יש הפרויקט שנקרא "נפש בנפש", שמביא קבוצות מאוד גדולות – אתם קשורים אתם?

קשורים אתם. הם מועמדים ל"בית ראשון במולדת". אנחנו בהידברות מלאה אתם, וכל משפחה שמעונינת היא מועמדת. גם השליח בניו-יורק אלי פאר מנסה לטפל בזה. לא מגיעים לכולם קיבוצים.

אנחנו מעריכים שב- 2005 יגיעו כ- 2500 יחידות משפחתיות מברית-המועצות לשעבר, כ- 10000 נפש. בפרויקטים של העלייה הקהילתית רשומים בסך-הכול במקרה הטוב כ- 100 משפחות. כלומר, הפוטנציאל של גיוס אנשים לפרויקט "בית ראשון במולדת" ישנו, ומאוד תלוי בעבודה של האנשים. לא סגרנו שום פוטנציאל.

תודה רבה. סגנית השר, חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה.

ראשית אני מברכת אותך, קולט, על היוזמה לקיים את הדיון הזה בפגרה. את תמיד היית טובה לתנועה הקיבוצית, אני אומרת את זה על-סמך ניסיון עשיר, ולסגנית השרה, חברת הכנסת סולודקין, אני מתפלאת שאנחנו נמצאים בדיון כזה כי אני מכירה את הרגישות שלך לכל הנושאים החברתיים האלה, וודאי הנושאים שקשורים לעלייה.

התנועה הקיבוצית לא נמצאת באחת משעותיה היפות, יש היום הרבה קשיים לקיבוצים- -

גם העלייה לא נמצאת באחת משעותיה היפות.

נכון. ולמרות זאת התנועה הקיבוצית רואה בפרויקט הזה שנמשך מ- 89' פרויקט לאומי של מעורבות של התנועה הקיבוצית בכל מה שקורה בחברה הישראלית. אני מודה ומתוודה שאני קראתי את החומר, ואני לא הצלחתי להבין את המהות של האפליה הזאת. אתה מנסה להסביר את השוני, אבל גם כשיש שוני מנסים למצוא תוכנית שנותנת את הפתרון שמתאים לשוני- -

זה בדיוק מה שהוצע.

אבל לפי מה שהבנתי, מסלול א' לא נפתח למדינות אחרות. הנושא של צרפת באמת ידוע, יש בעיה משום שכפי שאמר יורם זיו יש שם הרבה דתיים- -

זאת הייתה הסכמה שלנו להצעה שלכם.

זאת הייתה הצעה נקודתית. במקרה פנה אליי ראש המועצה האזורית גליל עליון, ואני פניתי לסגנית השרה וקיבלתי את התשובה הזאת, שבפועל לא צלחה. לכן צריך לפתוח למסלולים נוספים וצריך למצוא את הדרך שלא יהיה מצב שמי שבא לתרום ולתת מוצא את עצמו במצב שהוא בעדיפות אחרונה, אם בכלל.

אנחנו מתעלמים מדבר אחד, שהעלייה בירידה. לא רק לפרויקט "בית ראשון במולדת" יש ירידה במספר האנשים - -

לא על זה הדיון.

אני מגיבה על מה שנאמר כאן.

מדובר רק על השוואת תנאים, על כל השאר לא מדובר.

אם יורם לא היה מזכיר אותם, והיה מדבר רק על הטבות משרד הקליטה לא הייתי מדברת.

אני מאתרת פה שתי בעיות: מכיוון שיש ירידה ניכרת במספרי העלייה, אנחנו חייבים ומחויבים להכפיל את מאמצינו כדי לעודד מגזרים שונים מהציבור בחו"ל לעלות במתכונות שונות: יש אנשים שמתאים להם להגיע לעיר; יש אנשים שמתאים להם להגיע לחיים יותר פסטורליים, ואפשר לנסות למשוך אותם; יש אנשים צעירים כמו סטודנטים, שלדעתי, זה סוג עלייה שמתאים להם. אם אנחנו מדברים רק על המגזר הדתי בצרפת, ברור לגמרי שמראש כולם יבואו לירושלים וישתכנו ויעלו את מחירי הדירות בירושלים. השאלה היא מה עושה הסוכנות היהודית. כדי לאפשר להם כניסה יותר רחבה בחו"ל.

לא רק בצרפת ניסו. וכראש המועצה ולנסי ביקש את הקשר עם צרפת, הוא יצר את הקשר עם צרפת כי אמרנו לו שאולי כדאי לו ללכת על חבר המדינות, אבל הוא התעקש על צרפת, ואנחנו נענינו והוא נשלח פעמיים, ולצערנו, התוצאות אכזבו- -

למה הוא חייב ללכת לצרפת?

- - יש אפיקים נוספים שאפשרנו לנציגי "בית ראשון במולדת" להגיע אליהם ולהציע את התוכנית הטובה שלהם. אבל גם יורם ציין, שכנראה, זה לא צלח. בחבר מדינות העמים תפקידם של השליחים שלנו היא להציע את מגוון התוכניות, לא להציג תוכנית אחת- -

הם גם עושים את זה?

בוודאי.

אפשרות אחרונה אחרי שהם גירדו את כל השטח- -

לא, זה לא נכון, אני מצטערת, אני חייבת להגן על השליחים. התפקיד שלהם הוא לפרוס את מגוון התוכניות המוצעות.

אין בעיה עם השליחים, את בכלל לא עוסקת בעיקר. אין בעיה עם השליחים ולא עם הסוכנות. הם מציעים תנאים א' ו-ב', והעולה הולך לתנאים הטובים.

ואם לא מציעים? מברית-המועצות מתוך 2500 משפחות רק 100 משפחות הגיעו במקרה הטוב, ואתם לא שם ולא עובדים, אתם הולכים לצרפת- -

לא הולכים לשום צרפת.

יש לנו פרויקט חדש בשנתיים האחרונות לעידוד עלייה ממערב. לפני שבוע שמענו אלו משפחות, מה המבנה של משפחה, כמה בוגרי שירות בתוכנית "נפש בנפש" ובתוכנית "עמי" מגיעים לישראל בתנאים מסוימים של התוכניות האלה.

כמה?

25%.

אז יש עוד 75%.

כן, זה מה שאני אומרת לך. אלה אנשים שמגיעים לא כמו מברית-המועצות, אלא עם כסף ועם חסכונות, והם יודעים לאן הם הולכים. הם לא הולכים לקיבוצים, אלא מעדיפים את הערים. לי יש בעיות עם עידוד העלייה ממערב משום שאני לא רואה את המספרים שאני רוצה לראות מברית-המועצות. לכן בתוך המשרד אני רוצה להרחיב את תוכנית עידוד העולים גם לאלה שמגיעים מברית-המועצות. אני מאוד מעריכה את התנועה הקיבוצית, ואני יודעת שיש אנשים בברית-המועצות שמאוד רוצים להיכנס לתוכנית הזאת, וקל וחומר הם רוצים להיכנס לתוכנית משופרת, ויש חלק שהם בעד "בית ראשון במולדת". וכמו שחנוך אמר 5 משפחות לא קשה להפנות ל- 5 יישובים.

זאת אומרת שצריך שיווק יותר אגרסיבי?

שיווק אגרסיבי. בברית-המועצות הפסיקו בזמן האחרון לעבוד בצורה טובה. יש פוטנציאל- -

מי הפסיק לעבוד, ומי לפי דעתך, צריך לעבוד? השליחים של הסוכנות? זה אומר שצריכים יותר ביקורים של התנועה הקיבוצית?

שיווק אגרסיבי של התנועה הקיבוצית לא במוסקבה ובפטרסבורג, אלא דווקא בסיביר, באוקראינה שהם מקומות שאנשים מוכנים ללכת לקיבוצים, והם מבינים איזה סוג של חיים יש שם. אתם אמרתם חד-הוריות, סטודנטים, אנשים אחרי גיל 45 – אם אתם רואים בהם ציבור שלכם, אז תגיעו אליהם. הקונספט שעכשיו אנחנו מעדיפים עלייה ממערב קצת קלקל את עבודת השטח בברית-המועצות. אני לא יודעת על הסוכנות כי אני חושבת שהם עובדים בצורה שהם עבדו, אבל במשרדנו יש גם ניסיון במקסיקו ובפנמה שמחפשים תחת הפנס את היהודים שם. בברית המועצות אנחנו יכולים למצוא יותר יהודים מאשר בערים אחרות, וגם בתנאים האלה, שזה גם תנועה קיבוצית וגם גורמים של עידוד עלייה ממערב. אין שם בעיה. לשמוע שבמשרד הקליטה ובסוכנות רוצים להרוס את התוכניות זה טעות. אתם מרוצים מעצמכם, ולא עובדים בצורה נכונה, וזה המפתח לכל הבעיות.

מעבר לפוטנציאל שאת מציינת ואיפה צריך לעבוד, הייתי רוצה לשמוע ממך בצורה מאוד ברורה מה הכוונות שלכם בתוך המשרד.

כמו שחנוך אמר, יש מוכנות מוחלטת של המשרד לעבוד עם התנועה הקיבוצית, ואנחנו צריכים לעשות יותר עבודת התאמה של התוכניות האלה וגם שיווק אגרסיבי בשטח ברית-המועצות של הסוכנות, שלנו ושל התנועה הקיבוצית.

כשאני קוראת עיתונות רוסית אני מופתעת מאוד משום שאנשים לא בורחים למדינת ישראל בעשרות אלפים. יש אווירה מאוד מסוכנת ברוסיה, האנטישמיות גוברת, יש שירותים חשאיים שכמעט בשלטון במדינה, ואנחנו לא מנצלים את זה בכלל. אנחנו יושבים בינינו, ולא מסוגלים- -

נתרגם את זה עכשיו לשפת המעשה: מי הגוף שמחליט על הוצאה תקופתית של שליחים לעודד עלייה? האם זה הסוכנות היהודית?

הסוכנות.

כיוון שגם אתם הגעתם למסקנה שיש בעיה וצריך לעודד בצורה יותר אגרסיבית את העלייה, אתם מוכנים להוציא יותר שליחויות אד-הוק לצורך עידוד העלייה?

יש עוד 3 משלחות שאמורות לצאת עד סוף השנה. במחצית השנייה של השנה תגברנו – וחבל שזה לא נאמר- -

ניתנה לך ההזדמנות, אז אל תגידי שחבל שלא ניתנה. בגלל זה פניתי אלייך.

זה אומר שהשנה יכולות להיות עוד 3 שליחויות.

כן. יש תאריכים.

אני אדבר עם השרה שגם במשרד הקליטה אנחנו גם צריכים.

גברי ברגיל, בבקשה.

אמרתי בעבר מה שיורם אמר בתחילת הישיבה שזה לא נעשה מתוך כוונה רעה, אלא מתוך טעות. אני רוצה להתנצל בפני יושבת ראש הוועדה, אני חוזר בי כי אני מתחיל לחשוש שיש פה כוונה משום שאני לא שומע במשך כל הדיון תשובה על השאלה היחידה שעומדת פה על סדר היום. לכן כנראה יש בעיה.

שהיא השוואת התנאים.

כן. בחושים הפוליטיים המאוד קטנים שלי אני מתחיל להבין שאולי יש פה באמת בעיה. הדיון הוא לא על התנועה הקיבוצית, אלא על הצלחת הקליטה.

אבל אני גם רוצה להבין משהו. מכיוון שיש מעט עלייה אפשר לפרוס קצת יותר אמצעים, נכון? אז למה לא ללכת לקראת התנועה הקיבוצית ולמה להעמיד להם מראש את כל המכשולים, ולמה לא להגיד מראש לעולים שבמסגרת הקליטה הקהילתית יינתנו להם התנאים שיינתנו להם בעיר. למה להתחיל עם מספר משפחות?

כל-כך בולט לעין שכל הדיון מסביב הוא עם הרבה כוונות טובות ואמירות יפות, ואני מסכים עליהן, אבל הוא לא עוסק בעיקר הדיון הזה.

יש פרויקט מוצלח על דעת כולם. עם הצלחות אי-אפשר להתווכח. יש אינטרס לכולם שהפרויקט הזה ימשיך: למשרד הקליטה, לסוכנות, לתנועה הקיבוצית שרוצה לתרום בנושא הזה לחברה הישראלית – לכולם יש רצון. מה שיצר את הבעיה עכשיו הוא דבר מאוד קטן שקורה בכל נושא אחר: כשאין תנאים שווים, העסק נופל. אמר את זה יורם היטב, התנועה הקיבוצית יכולה להשקיע הרבה עבודה בדברים האלה. אבל אם באים לעולה פוטנציאלי, והוא אומר שהוא רוצה את התנועה הקיבוצית, אבל ההטבות ניתנות בנתניה – הוא ילך לנתניה. אנחנו לא מבקשים שום דבר, אלא את אותם תנאים שמקבלות הערים הספציפיות שדיברת עליהן, ואנחנו נמשיך בעבודה שלנו.

אתה לא רואה שזה לא רק קיבוצים, זה עולים מסוימים שלא מקבלים תנאים של עידוד העלייה. את זה אתה לא רואה.

רוב העלייה במדינת ישראל אינה מקבלת, זה עומד בכל מבחן משפטי. על מה אתם מדברים?

אז תנו את זה גם להם.

אנחנו יכולים לחשוב לתת גם להם ב- 2006.

אנחנו מבקשים שאת אותם תנאים שהחליטו לתת לערים מסוימות- -

אבל אומרים לך שיש פה אפליה כפולה: קודם כל, נותנים רק לעולים ממערב את ההטבה הזאת- -

לא, לא.

נזכרתי שיש בבאר-שבע ובכרמיאל גרעינים של עלייה קהילתית, והם מקבלים בדיוק את אותם תנאים.

אבל זה רק בהתחלה- -

אז צריך לתת את זה גם במקומות אחרים.

אתם לא רואים את זה, אני רואה את זה.

כל מקום – כמובן, במגבלות המשאבים התקציביים – שייתן תשובה על פרופיל העלייה הקהילתית, אני מניח שנאשר את זה.

אבל יש פה פרופיל של עלייה קהילתית.

אבל הוא אינו דומה לפרופיל שמציע- -

הוא מועתק.

- - -

בוא לא נתחרה במי מעתיק ממי. אני יזמתי התאמה של הפרויקט הקהילתי ל"בית ראשון במולדת", הצעתי גם את המודל המוצע שהולך מאוד לקראת המציאות של "בית ראשון במולדת", כי אני מניח שזה מה שישמעו בישיבה הבאה שתהיה עם השרה.

זה אומר, עד 5 משפחות?

אני חושב שזה סביר, זה נותן ממד של קהילה- -

השאלה אם זה באמת ישים שיהיו 5 משפחות- -

לא יכולים לתנועה הקיבוצית איך לקלוט אחרי 35 שנה שהיא קולטת.

לא יכולים להגיד כלום? תמשיכו בדרככם לקלוט. אבל אם אתם רוצים ליהנות מפרויקט מיוחד אל תשדרו שדרים וסיסמאות, תבינו את מהות הפרויקט- -

סליחה, גם התנועה הקיבוצית היא מיוחדת.

סיסמאות שמענו מהמשרד. עכשיו הבנו שיש בעיה אמיתית.

הבעיה היא לא מי מתאים את עצמו- - - את המצאת מודל עם שטאנץ שמתאים לעיר ולא מתאים לתנועה הקיבוצית. כל הכבוד, כל אחד מאתנו מסיר את הכובע בפני השטאנץ החדש הזה. זה ילך לעיר כזאת או ליישוב כזה, וברגע שאנחנו יודעים שאנשים מעדיפים לעלות לערים, זה יופי, אבל זה לא מתאים לפיזור של הקיבוצים. אז בוא ננסה לבנות מודל שגם מתאים לקיבוצים.

לכן המודל המיוחד הותאם לתנועה הקיבוצית, הוא לא קיים בערים אחרות.

אני לא מכיר אותך ולא נפגשתי אתך, אבל לבוא ולומר שאנחנו זורקים פה סיסמאות זה אפילו יותר מחוצפה. במשך שנים אנחנו עוסקים בקליטה, וכשרוצים לקבוע קריטריונים שלא יתאימו למישהו, אומרים "הקריטריונים לא מתאימים לכם". אני הייתי רוצה לבדוק באמת מה היה פה במשך מספר שנים. יש מבחן תוצאה, לא צריך סיסמאות.

כמה משפחות נשארו בקיבוצים אחרי 10 שנים?

אני לא מדבר כרגע על זה כי זה לא קשור.

בשבילי זה קשור.

כמה נשארו בארץ?

בדיוק.

כל אחד יחליט בסופו של דבר איפה הוא רוצה לחיות- -

- - -

- - אבל יכול להיות שהוא נשאר בגלל הטיפול שנעשה או בגלל האזור. כאן יש נושא אחד בלבד- -

אבל אלה שרצו להישאר, מה עשיתם אתם? בכרם שלום - - -

בקיצור, יש בעיה.

הייתי במאבקים, אני יודעת על מה אני מדברת.

גברתי, אני לא רוצה להרחיב את הנושא, כי יכולתי להשיב לך. מה עושים באזורים שלנו כדי שהם ייקלטו בתעסוקה ומבחינות אחרות. הרי בעיה של נגב וגליל אנחנו מכירים, אבל זה לא קשור לשולחן הזה- -

דווקא קשור.

- -קל מאוד לדבר על זה, כי כשבא עולה, והוא רוצה לעבוד במקצוע שלו – ובנגב ובגליל יש בעיה אמיתית, זאת בעיה של כולנו – יש פה נושא אחד- -

בכלל לא דיברתי על קליטת האתיופים- -

- - השוואת תנאים. אם לא ישפרו את התנאים ייצרו את הפערים, והעסק הוא לא נכון ולא במקומו.

למען הסדר הטוב אני רוצה להקריא בפניכם מכתב שהגיע אליי לפני שבכלל חשבנו על הדיון הזה ונכתב ב- 28 ביוני בידי 3 פעילי עלייה מרכזיים או 3 פעילים מהקהילה האתיופית: "אנחנו כותבי המכתב עוסקים זה שנים רבות בחינוך ובטיפול בעלייה, וחלקנו אף יוצאי העדה האתיופית. לאחרונה אנחנו שומעים שיש רצון עז להעלות את בני הפלשמורה לישראל. על רקע כישלון מוחלט של קליטת יהודי אתיופיה בארץ בעבר אנו ממליצים לרתום את התנועה הקיבוצית ולשלב עולים חדשים שיעברו בקיבוצים ברחבי הארץ, ובטוחים שזאת הדרך להצלחתם בחברה הישראלית בעתיד". בבקשה, פעילים מרכזיים בקהילה האתיופית.

מה אמרתי בישיבות? לוקחים אנשים מגונדר, מחקלאות, ומביאים אותם לרחובות; אלה לרחובות, ואלה שגרו במטרופולין של 10 מיליון לוקחים לקיבוץ. עושים דווקא כך.

יושבת פה שפרה מהסוכנות וחנוך, הם ידידי "בית ראשון במולדת". כשאני מגיע לסוכנות ולמשרד הקליטה אני מרגיש בבית- -

אז מה הבעיה אם אתה כל-כך מרגיש בבית?

- - הבעיה היא המדיניות. בגלל הקיצוץ בתקציבים בסוכנות היהודית גורלנו כגורל התוכניות האחרות. אנחנו שותפים לוועדות ההיגוי של העלייה 2000, ומצרים על-כך שהיקף יציאת המשלחות לגיוס עולים הוא הרבה יותר מצומצם וקטן. מספר הימים הוא הרבה יותר קטן וקשה להגיע לכל הערים שרוצים להגיע. נכון שמוכנים ללכת לקראת, נכון שמוכנים לעזור, אבל זה עדיין לא מספיק. יותר מזה, אנחנו באמצעות "הקרן לעידוד" שהיא התומכת ב"בית ראשון במולדת" העברנו לסוכנות היהודית קרן של 20 אלף דולר שהם נתנו לתגבור של משלחות, ובכל זאת זה לא מספיק, משום שהעלויות הן גדולות מאוד ולהביא עולים לסמינרים זה הוצאות גדולות, ואנחנו מבינים, אבל צריך להבין שזה חלק מהסיבה לירידה במספר המשפחות שמועמדות לעלייה.

כשהתחיל הפרויקט לפני שנה כ- 15-20 משפחות שעברו סמינרים שלנו הועברו בהוראת המשלחת לקליטה קהילתית כי רצו למלא שם את הקבוצות, וכבר לפני שנה הרגשנו את הירידה בהיקף די גדול- -

לא הבנתי.

עולים שראיינו חלקם הגדול בבאר-שבע ובכרמיאל- -

מי העביר אותם?

בהוראה של ראש המשלחת באוקראינה הם הועברו לקליטה קהילתית.

- - -

ספגנו את זה, ובמקום לקלוט בשנה שעברה 220 משפחות קלטנו 190 משפחות.

מתוך 2500. איפה אחרים?

בסדר, גם אם אין הרבה אחרים, תנו להם אותם התנאים, אולי יבואו. אבל גם חוטפים להם אותם. מה זה?

בעיר מקבלים יותר סיוע, בעיקר מאגף התעסוקה במשרד הקליטה ומהתמ"ת. היינו יכולים לבקש שנה – היו לנו קורסי רופאים ומהנדסים והכשרה טכנית לתעשיית הפלסטיקה, ורק עכשיו גמרנו קורס מת"ביות בבקעת בית-שאן – זה הכול תרומה של קרנות, קצת מהסוכנות, קצת ממשרד הקליטה, ומעט מדי מכדי להפוך את "בית ראשון במולדת", תוכנית של שנה - - - אבל ניסיון רב יש בעניין.

נכון שצריך שיווק יותר אגרסיבי בשביל להביא לכאן עולים. אני שמח שהסוכנות הלכה לקראתנו ונותנת עוד 3 משלחות השנה. יוצא גם שליח, חבר צרעה לרוסטוב, הוא ייצג את "בית ראשון במולדת", קיבלנו את הסכמת מחלקת העלייה. אני מוכרח לומר שהסוכנות מתייצבת בחודש האחרון מאחורי הדרישות שלנו לא למתן מעמד לקליטה קהילתית, אבל בכל-אופן לגבי תגבור המשלחות כדי שלא ניסגר.

אני לא בטוח שאתה יודע, יש לנו חלק בעדה של הסוכנות היהודית.

אני יודע.

בואו לא נעטוף את זה בצמר גפן, בואו נראה מה חיוני לעניין.

אנחנו מסכימים שהכול טוב, יש רק נושא קטן שצריכים לפתור אותו, שתהיה העדפה שווה לכולם.

אני שותפה של יורם ב"בית ראשון במולדת". חזרתי עם יורם מסבב ראיונות לפני כמה חודשים. נוספים יצאו. לכל מקום שאנחנו מגיעים השליחים עושים את עבודתם נאמנה. הם קיבלו הוראה לגייס משפחות לפרויקט קליטה בקהילה, ולכן כשאנחנו מגיעים – עם כל הרצון לעזור ולתת – אם אומרים: "נורא מצטערים, אנחנו עכשיו עסוקים בעבודה אחרת". אני מתקשרת לשליח בוונצואלה בדרום אמריקה, הוא עכשיו מגייס משפחות לרמלה. אין לו זמן להתפנות אלינו, "מה את מבלבלת לי את המוח בכלל? אולי בעוד חודשיים יהיה לי הזמן הזה". אלה התשובות.

אני רוצה להודות לך, כי זה כבר זורק אור מיוחד- -

מיקדת את העניין.

עכשיו אנחנו מבינים איך דברים מתרחשים בשטח.

אני גם רוצה לחזק את העניין הזה, כל מה שאנחנו שומעים על קליטה קהילתית, "בית ראשון במולדת" הוא פרופר תפור לעניין הזה. אנחנו לא צריכים להיות זה מול זה או זה נגד זה, אלא אחד יחד עם השני. אני רואה בהחלט מבנה מודולרי שאחרי שנה-שנתיים של "בית ראשון במולדת", כשמשפחות שלי עוברות למגדל העמק, עפולה או נצרת הן משפחות חזקות, עם שתי רגליים על האדמה, מסודרות כלכלית, מסוגלות להמשיך הלאה בקליטה טובה בקהילות על-יד. לכן נכון יהיה לראות את הפרויקט הזה של קליטה קהילתית, "בית ראשון במולדת" פרופר תפור לעניין הזה. וזה לא במקום, אלא יחד עם. זה שנה-שנתיים בחממה שלנו, ואחר-כך יציאה לקהילה.

אנחנו בסך-הכול חוזרים על אותם הדברים בפעם השנייה והשלישית, אבל עכשיו מסתבר שהבעיה היא לא רק העדפה בהענקת התנאים, אלא גם העדפה או מתן הנחיות לשליחים לעבוד בתחום מסוים. אנחנו שומעים את זה מעדויות- -

ובארצות מסוימות, אני מדגישה.

ובארצות מסוימות, בבקשה. אם אנשים לא מתפנים כדי לעזור ולהפנות אנשים לאפיק הזה מראש, ואם אנשים גם כשהם באים לא יכולים להציע אותם התנאים, התוצאה היא שבאדיבות רבה הורגים את הפרויקט – with kindness, בנחמדות ובחיוך הורגים את הפרויקט.

קוראים לזה "ליבש".

עכשיו יש לנו רק שתי מסקנות. אני כרגע ועדה של אחד, אני לא יכולה להביא את זה להצבעה- -

למה, ליצמן הצביע לבדו בוועדת כספים על הרבה סעיפים.

אבל חברת הכנסת אורית נוקד היא לא חברה בוועדה, והיא לא יכולה להצביע.

אני יכולה להיות ממלאת מקום של מישהו.

היא יכולה.

אם כך, ההחלטות שלנו הן שתיים בסך-הכול: קודם כל, אנחנו פונים לשרת הקליטה ותובעים ממנה באמצעות סגנית שרת הקליטה – לקראת הפגישה שתתקיים בעוד יומיים – למצוא את הפתרון ההולם כדי להשוות את התנאים. זאת אומרת, כדי לתת גם לקליטה בקיבוצים את המענקים הנוספים, תנאי התוכנית הכוללים מתן הטבות לעולים, נוסף על סל הקליטה. אפשר למצוא את הדרך. אנחנו בעניין הזה לא נחכה לעוד ישיבה ועוד ישיבה, אנחנו נבדוק בעוד יומיים מה הוכרע בישיבה. אבל אני חושבת שזה מה שצריך לקרות – להגמיש את התוכנית ולהתאים אותה מראש לקליטה קהילתית, ואנשים יידעו שאם הם באים לקליטה קהילתית בעיר – כי אפריורי הקליטה בתוך הקיבוצים היא קליטה קהילתית, ולא חייבים להביא כזה מספר גדול. כשאתם מעודדים להביא קבוצה גדולה, זה כדי שהקבוצה תהיה יחד, ובעצם הקיבוץ הוא הקבוצה הגדולה שנותנת את התמיכה. לכן כן ניתן לומר באותה הגדרה שהקיבוץ הוא קליטה קהילתית ואפשר להגמיש את התנאים ולהכליל אותם גם על הקליטה בקיבוצים – אנחנו לא רואים שום סיבה שזה לא יהיה.

אנחנו פונים לסוכנות היהודית בשני דברים, ואם יש צורך אני מוכנה ללכת לגזבר הסוכנות שצריך בכל-זאת להיות מעוניין בעניין הזה, ויש יושב ראש חדש זמני. אנחנו נפנה ליושב ראש הסוכנות בשביל להגביר את קצב השליחויות לחו"ל, וכן כדי לתת הנחיה מאוד ברורה לשליחים לא להפלות את התוכניות האלה, לא לומר שהם עסוקים במשהו אחר קודם כל- -

שוויון גם בהצגת התוכנית.

- - כי יכול להיות שכך אתם מפספסים ציבור נוסף. אני בטוחה שבקרב נוער וסטודנטים אפשר ללכת בצורה הרבה יותר יזומה, ואני מבקשת מהסוכנות היהודית לעשות את שני הדברים האלה.

לגבי "נפש בנפש" אני רוצה לשאול את "בית ראשון במולדת" האם שקלתם או תשקלו לעניין את העולים שרובם דתיים, ללכת לקליטה בקיבוצים דתיים?

יש לנו היכרות עם "נפש בנפש", יש לנו היכרות עם שליחים בארצות-הברית, ואנחנו פתוחים לפתוח קליטה של "נפש בנפש". אל רעיה הגיעו 8 משפחות כאלה, אבל לא בקיבוצים כי אין לנו קיבוצים דתיים, אלא במושבים באותם תנאים שאנחנו מקבלים בקיבוצים.

למה אין קיבוצים דתיים?

יש קיבוצים, אבל לא בתנועה הזאת.

יש בעיה שאין מקומות, אין דירות פנויות. לפני שאני מפנה משפחה למושב אני מפנה לשמריה, שהוא נציג של התנועה הקיבוצית, והוא בודק אם יש מקום.

מה המצב?

אני הייתי בקשר עם "נפש בנפש", ואמרו לי חד-משמעית שאין פניות לקיבוץ הדתי, אנשים שם לא רוצים לבוא לקיבוצים. מה שאמרה מלכה הוא נכון, המצב של השיכון בקיבוץ הדתי הוא "על הפנים", ואין הרבה מקומות, אבל גם אין פניות.

סליחה שאני אומרת, אבל מתוך היכרות של מה ש"נפש בנפש" עושה וגם קצת היכרות של ארצות-הברית, הפרויקט לא קם בגלל תביעה או דרישה המונית לעלות לישראל, אלא כתחליף בהתחלה לסוכנות היהודית עם אמירה מסוג אחר, שמחפשים עולים – עושים head hunting. באותה מידה שעושים חיפוש של אנשים לאזורים מסוימים בישראל ומביאים אנשים רק בתנאי שיש מראש סידור עבודה או מגורים, אם היו מצרפים לאנשים של "נפש בנפש" אדם כמוך או אנשים אחרים, שאפריורי מנסים גם לגייס אנשים כאלה, יכול להיות שכן הייתם מגיעים- -

יש ארגון שקוראים לו "תהילה", וזה התפקיד שלו. הוא מגייס רק משפחות דתיות, הם מסתובבים בארצות-הברית, בבוסטון ובהרבה מקומות - -

בוסטון זה לא המקום לזה, פנסילבניה כן. בוסטון, תביא אותם לטכניון.

לא משנה, בכל מקרה היו בכמה וכמה ערים בארצות-הברית, אבל בסופו של דבר לא היו פניות לקיבוצים הדתיים.

אבל בקיבוצים הלא-דתיים, לדעתי, יש פוטנציאל. תודה רבה.



הישיבה ננעלה ב- 11:05