הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון – הגברת האכיפה במכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן)

ועדת הכלכלה (478) 2
26/7/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ה (‏26 ביולי, 2005), שעה 12:40

1. הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון – הגברת האכיפה במכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ה-2005, פ/3421, של חה"כ מאיר פרוש ונסים זאב

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
אילן ליבוביץ – מ"מ היו"ר
דוד טל

חה"כ מאיר פרוש
אהוד יחיאלי - מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד חגית אייזנמן - לשכת היועץ המשפטי, משרד התשתיות הלאומיות
עמרם אזולאי - מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות
חן בר-יוסף - אגף תכנון וכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
עו"ד רביד דקל - משרד המשפטים
אבי מושל - רכז זיהום אוויר מכלי רכב, המשרד לאיכות הסביבה
גרישה דייטש - ממונה על התקינה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד אורית שרפי - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ליאת זק - כלכלנית, הרשות להגבלים עסקיים
עו"ד קובי גולדברג - הלשכה המשפטית, הרשות להגבלים עסקיים
יוסי אנטוורג - מנכ"ל סונול, חברות הדלק
שמואל אנצ'ל - מנכ"ל טן, חברות הדלק
רן מזור - מנהל תכנון, חברת טן, חברות הדלק
עו"ד יעקב פרידגוט - יועמ"ש חברת דלק, ומנכ"ל איגוד חברות הנפט ומזכיר החברה
יעל דניאלי - עוזרת מנכ"ל חברת פז, חברות הדלק
גידי קירש - יועץ משפטי, חברת פז, חברות הדלק
עו"ד יריב פקטה - חברת פז, חברות הדלק
צבי קורמן - יו"ר ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
עו"ד רועי שחר - ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
יעקב גזית - פרילנסר, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
שבתאי בוקשפן - עוזר לחה"כ מאיר פרוש

אתי בנדלר
שמרית שקד

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון – הגברת האכיפה במכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ה-2005, פ/3421

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון – הגברת האכיפה במכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ה-2005, של חברי הכנסת מאיר פרוש ונסים זאב.

למעשה סיימנו את הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, אולם במהלך הדיון ביקשו חברי הכנסת ליבוביץ וזנדברג שלאחר שיתקנו את כל הניסוחים – והיועצת המשפטית הוסמכה על-ידינו להכין את הניסוחים המתאימים – לפני שהצעת החוק תעלה לקריאה ראשונה במליאה תידון שוב בוועדה. אמרתי שזה יעבור לעיון כל חברי הוועדה ונדון בכל השינויים. לכן החלטנו לעשות דיון קצר על סעיפים בהם הוכנסו תיקונים, כפי שניסחה היועצת המשפטית של הוועדה. אני מבקש שתגידי לנו באילו סעיפים אין בעיה ולא צריך לעבור עליהם, ובאילו סעיפים הוכנסו שינויים ונקרא אותם פעם נוספת.

יש כמה שינויים לעומת מה שאושר בוועדה. ככל שמדובר בשינוי ניסוח, כמו שם החוק - - -

נצטרך להצביע על כך אחר-כך, למרות שכבר הצבענו על הצעת החוק במלואה?

נצטרך להצביע על התיקונים.

ככל שמדובר בתיקוני נוסח, לא אלאה בהם את הוועדה. אבל ככל שמדובר בתיקונים מהותיים אני מבקשת להפנות את תשומת לב הוועדה. בנוסח המונח לפניכם כל התיקונים שהכנסנו מופיעים באותיות מודגשות.

הצעת החוק במקור לא כללה בסעיף 1 הגדרה של הבעלים של תחנת תדלוק. אני מציעה לקרוא את ההגדרה ומבקשת לאשר אותה.

""הבעלים" – כל אחד מאלה –

(1) בעל רשיון העסק של תחנת התדלוק;

(2) האדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בהנהלתו פועלת תחנת תדלוק;"

זה תוספת, משום שהכניסו כאן הוראות עונשיות שחלות על הבעלים ואנחנו לא יודעים מי הבעלים, אז לא היתה ברירה, היינו חייבים להוסיף את זה.

בסעיף 1 פסקה (4) הוכנסו שתי הגדרות:

""תחנת תדלוק" – אתר שבו מתבצעת מכירה או אספקה של דלק לציבור בדרך של תדלוק;

"תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982."

אנחנו נזקקים להגדרת "תובע" בהמשך. אלה בעצם נציגי היועץ המשפטי לממשלה.

האם התיקונים עד כאן מאושרים?

כן.

עליי זה מקובל. מבחינתו מאושר.

בסעיף 1ב – בדיקת תקינות דלק, הוכנסו סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). זה תוספת שלא היתה קודם או רק תיקוני ניסוח?

בוועדה אושר רק מה שמופיע בסעיף 1ב(א). אקרא ואסביר לכם מה הבעייתיות.

סעיף 1ב – בדיקות תקינות דלק

"(א) בעל תחנת תדלוק יהיה אחראי לביצוע בדיקות תקופתיות לצורך קביעת התאמתו של דלק הנמכר בתחנה לדרישות תקן רשמי החל עליו ולדרישות לפי חוק זה; בדיקות לפי סעיף זה יתבצעו במעבדה מאושרת, אחת לחודשיים, אלא אם כן קבע השר תדירות גבוהה יותר."

זה דומה פחות או יותר לנוסח שהוקרא בוועדה על-ידי נציגת הלשכה המשפטית של משרד התשתיות הלאומיות וכך, עם שיפור נוסח קטן, הכנסנו את זה לכאן.

אלא ששאלנו עצמנו בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה מה עושה בעל תחנת התדלוק עם תוצאות בדיקת הדלק. הרי לא מבקשים ממנו לבצע בדיקות של הדלק שבתחנתו רק לשם שמים. לכן הצענו – ואת זה רציתי להביא לאישור הוועדה – השלמה להוראה הזאת:

"(ב) בעל תחנת תדלוק יעביר למנהל העתק מתוצאות הבדיקה שבוצעה לפי סעיף קטן (א), במועד ובדרך שקבע השר, ובלבד שאם נמצא כי הדלק אינו עומד בדרישות התקן או בדרישות לפי חוק זה יודיע על כך מיידית למנהל."

"יעביר למנהל" – זה למינהל הדלק?

כן.

איזו בדיקה? הבדיקה האחרונה שהוא עשה?

רק בדיקה שהתוצאות שלה הראו שהדלק אינו עומד בדרישות התקן או בהוראות לפי חוק זה. כלומר, מדובר בדלק מהול.

אחרי בדיקת המעבדה.

כן, תוצאות המעבדה.

בעת ניסוח הצעת החוק – זאת לא היתה הצעה של משרד התשתיות הלאומיות – ראינו שיש כאן חסר, כי הוא עושה בדיקות אבל מה הוא עושה איתן? הצענו לקבוע כאן מנגנון כדלקמן: בכל מקרה הוא צריך להעביר את תוצאות המעבדה למנהל, בדרך ובאופן שייקבע השר. השר יכול לקבוע: תעביר לי אחת לחצי שנה את כל הבדיקות שעשית, את כל הדגימות. אבל אם מנהל תחנת תדלוק מקבל תוצאות בדיקה ורואה שהדלק אינו תקין, על כך הוא צריך להעביר מייד מידע למנהל.

"(ג) המנהל וכן עובד משרד התשתיות הלאומיות שהוא הסמיך לכך רשאי לערוך ביקורת בתחנות תדלוק ולקחת דגימות לשם בדיקתן במעבדה."

סעיף קטן (ג) זה הסמכה.

אבל יש לו הסמכה. למנהל אין הסמכה לבדוק את תחנות הדלק?

לא, ההסמכה קיימת רק מכוח חוק התקנים.

בחוק התקנים יש הסמכה אישית של הממונה על התקינה, שנמצא אתנו כאן.

הסתבר לנו שעד היום לא היתה בחוק הסמכה למנהל מינהל הדלק, או למי שהסמיך לכך, לבצע בדיקות, לקחת דגימות דלק מתחנות תדלוק, לא על-פי החוק הזה. לכן אם רצו לאפשר עבירה פלילית למי שלא משתף פעולה ולא מאפשר לקחת דגימות וכולי היו צריכים להעמיד אותו לדין על-פי חוק התקנים ולא על-פי החוק הזה.

אלה השלמות שחשבנו לנכון להכניס כאשר הכנו את הצעת החוק, שמתחייבות לצורך יצירת הרמוניה בחקיקה המוצעת.

אחרי שהעברנו את זה למשרד התשתיות הלאומיות להערות הגיעה אלינו הצעה חדשה של משרד התשתיות הלאומיות, והבנו שמשרד המשפטים מתנגד לה. אני מציעה שהם יציגו את הצעתם.

אני מסכים להוספת סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). אני רק שואל, מדוע לא תחול חובה גם בעל המעבדה להעביר את תוצאות הבדיקה? אם נמצא כי הדלק לא עומד בדרישות אפשר לקבוע כי חובת בעל המעבדה להעביר את הממצאים למינהל הדלק.

יתכן וזה ראוי. אולם מדובר בבעלי מעבדות פרטיות. מטרת הצעת החוק הזאת למנוע מבעל תחנת תדלוק למהול דלק או למכור דלק מהול, ולכן מטילים עליו חובות מסוימות. עכשיו אתה מציע להטיל על צדדי ג', שבכלל לא קשורים לעניין, לבצע חובות כלפי משרד התשתיות הלאומיות. לא שמענו אותם ואני לא יודעת אם זה ראוי. יתכן וזה ראוי, אני פשוט לא יודעת כי לא שמענו אותם.

כדי שנדע שביצעו מה שביקשנו לעשות לפי דעתי המעבדה צריכה להעביר בצורה שוטפת, לא רק את התוצאות הלא טובות אלא את כל הבדיקות, כדי שיהיה לנו מעקב.

אתם לא הצעתם שום דבר בעניין הזה בהתחלה, אלא לאחר שהערנו את הערותינו.

אני נציג המשרד לאיכות הסביבה. כאשר אנחנו דורשים ממפעל להעביר תוצאות של בדיקות והוא חורג, הוא תמיד מבקש מהדוגם לעשות לו עוד בדיקה ועוד בדיקה עד שיוצאת תוצאה טובה אחת ואותה הוא מעביר אלינו. לכן אני חושב שבקשה מהמעבדה תהיה נכונה בהרבה מאשר בקשה מבעל התחנה. זה הדבר הנכון לעשות.

משרד התשתיות הלאומיות לא ביקש את זה, הם מסתפקים במה שיש.

אני חושב שהדרישה שהמעבדה תעביר תוצאות סבירה לאור כל מה ששמענו כאן. אבל יש לי שאלה אחרת. נניח שעשיתי היום בדיקה, לקחתי דגימה והעברתי למעבדה. תוך כמה זמן מתקבלות תוצאות?

תוך יומיים.

ברור שבחלק מהתחנות הדלק כבר התחלף מאז.

אבל זה לא קשור, כי ברגע שנלקחה דגימה יש תוצאה ואנחנו יודעים ששלשום נמכר דלק מהול. מענישים על המהילה במועד בו נמצא הממצא ולא על כך שמחרתיים יהיה שם דלק מהול. אחרת, תמיד יתכן שנבדוק ביום ראשון והתוצאות יהיו בסדר ואז ישימו שלט שהכול בסדר.

גם כאשר הווטרינר בודק בשר או דג לא טוב זה בדיקה של מה שהיה, לא של העתיד.

כמה מעבדות יש? לא שמענו אותן.

האם יש כאן מישהו מנציגי המעבדות? אין מעבדות במדינת ישראל.

יש היום רק מעבדה אחת, של הטכניון, שנציגיה היו כאן בדיונים הקודמים.

במסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת נכתב שיש שתי מעבדות בבתי-הזיקוק באשדוד ובחיפה, מעבדה כימית פרטית בחיפה, מעבדה לבדיקת דלקים במכון הנפט בתל-אביב, ומעבדה לבדיקת דלקים של חברת "פז" וחברת "ניב". במסמך נכתב, ובצדק, כי "אין מניעה לכניסת מעבדות נוספות לפעילות בשוק, אך הדבר תלוי כמובן בביקוש שקיים בשוק. לדעת מר איתן שרון לא קיימות היום בשוק מעבדות נוספות משום שלא קיימת כדאיות כלכלית להקמתן".

איך אפשר לתת רשיון למעבדה לבדיקת דלק של "פז"? שהיא תבדוק את עצמה? אני לא מבין.

את המעבדה של "פז" לא נאשר כמובן בתור מעבדה מוסמכת.

למה לא תאשר אותה כמעבדה?

החתול ישמור על החלב?

גם היום אנחנו בודקים את עצמנו.

את עצמכם תבדקו, אבל אני חושב שצריכה להיות מעבדה חיצונית.

גם הצעת החוק מציעה שנבדוק בעצמנו. הצעת החוק קובעת שבעל תחנה יבדוק בעצמו.

אנחנו מודיעים כאן חד-משמעית שאם לא יאשרו את המעבדה שלנו נגיש על כך עתירה לבג"ץ. אין שום סיבה לא לאשר אותנו. גם היום אנחנו בודקים את עצמנו.

אתמול ישבנו עם אנשי היחידה להסמכת מעבדות ואכן נתנו לנו את הרשימה שקראה מנהלת הוועדה, כדי לשקול מתן אפשרות למעבדה של חברת דלק לדגום את התחנות שלה לפחות, אם לא אחרות. אנחנו שוקלים שלפחות המעבדה של בית הזיקוק בחיפה, שהיא מעבדה מוסמכת, תוכל להשתתף במכרז הזה.

יתכן כאן ניגוד עניינים, שהחברות שמחזיקות תחנות דלק יבדקו את עצמן. לדעתך זה אמין? ברשימה הזאת מצוינות שתי מעבדות של חברות דלק. אתה לא מאשר אותן רק בגלל שזה ניגוד עניינים?

יש כאן ניגוד עניינים. אם חברה תבדוק את התחנות שלה זה בעייתי.

רשימת המעבדות שהוקראה, אלה מעבדות שמבחינה מקצועית מסוגלות לעשות את העבודה הזאת. זה לא אומר שאלה מעבדות שנאפשר להן לעשות בדיקות על-פי החוק הזה, כי כאן אנחנו דואגים לרמת אמינות גבוהה יותר ולמניעת ניגוד עניינים.

צריך להבחין מה מטרת הבדיקה. המטרה, שכל חברה, לפני שמספקת, תעשה בדיקה אם זה תקני או לא תקני ותוכל להשתמש במעבדה שלה. אם רוצים מעבדה שתעשה מעין פיקוח-על, חשוב שזאת לא תהיה מעבדה של חברת הדלק, אלא מעבדה עצמאית וללא ניגוד עניינים.

העברנו אתמול ליועצת המשפטית של הוועדה נוסח חדש.

אני לא מקבל שום דבר שלא מונח על שולחן הוועדה.

אתמול נתבקשתי להעביר נוסח ולהציגו כאן. היועצות המשפטיות הבהירו לי שאוכל להציג את זה בוועדה. אני לא מבקשת כעת בקשה חדשה. קיבלתי אי-מייל שאומר לי: אנא העבירי את הנוסח ותציגי אותו בוועדה, וזה מה שאני עושה.

אני לא מסכים.

נדון בנוסח של הלשכה המשפטית של הכנסת, שהכינה וטרחה. עם כל 17 הצעות החוק שהם הכינו, הכינו גם את הצעת החוק הזאת.

אין לי בעיה. לדעתי הנוסח שהצענו קרוב יותר להצעת החוק הפרטית בנוסח המקורי, וזה כן משקף את מה שאנשים הציעו.

נמשיך הלאה.

סעיף 1ג עניינו צו סגירה מינהלי, וסעיף 1ד עניינו צו סגירה שיפוטי. הבנתי מעו"ד שקד שהוועדה החליטה לכלול בהצעת החוק אפשרות לתת צו סגירה מינהלי או צו סגירה שיפוטי, אבל ההסדרים הנורמטיביים בקשר לצווים אלה, ככל שהבנתי, לא סוכמו בוועדה והיינו צריכים להביא הצעה בפני הוועדה.

מה שמופיע כאן באותיות מודגשות, בהתאם לעיקרון שהסברתי קודם, אלה הצעות חדשות שאנחנו מציעים להעלות לדיון. אני לא בטוחה שאלה ההצעות הטובות ביותר, אבל בכלים שהיו לנו כך הצענו.

אקרא את כל סעיף 1ג כפי שמופיע כאן.

סעיף 1ג – צו סגירה מינהלי

"(א) נוכח המנהל כי בתחנת תדלוק נמכר או סופק דלק שאינו עומד בדרישות התקן הרשמי החל לגביו ובדרישות לפי חוק זה, בניגוד לסעיף 1א, רשאי הוא להורות על סגירת תחנת התדלוק, כולה או חלקה, לפי נסיבות הענין, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים (בחוק זה – צו סגירה מינהלי)."

"כולה או חלקה" – אפשרנו את זה כדי שאם יסתבר למשל שיש שם מספר מכלים, ורק במכל אחד מצאו דלק מהול, המנהל יכול לשקול לא לסגור את כל התחנה אלא לא לאפשר מכירת דלק רק מאותו מכל בו נמצא דלק מהול.

כאשר דיברו על זה בוועדה, לא דיברו על מנגנון של הגשת עררים וערעורים.

דיברנו, רק לא ניסחנו.

הוחלט באופן עקרוני. זאת ההצעה שלנו, שאינני יודעת אם היא טובה, ובכל זאת הייתי מבקשת לשמוע תגובות:

"(ב) הרואה עצמו נפגע מהוראת המנהל רשאי לערור עליה לבית משפט השלום."

או "לבית משפט המוסמך". עדיף לכתוב: "לבית-המשפט המוסמך".

"(ג) הצו יעמוד בתוקפו למשך התקופה שנקבעה בו, אלא אם כן בוטל לפני כן על-ידי מי שהוציא אותו או על-ידי בית-המשפט.

(ד) בית-המשפט רשאי לבטל את הצו, לשנות בו תנאים או לאשרו."

זאת ההצעה שלנו לגבי צו סגירה מינהלי. אשמח לשמוע הערות אם אדוני היושב-ראש יאפשר.

אדוני המציע, חבר הכנסת פרוש, יש לך הערה? חבר הכנסת ליבוביץ? לא.

אני מחברת "פז". אחזור בקצרה על מה שאמרנו בישיבה הקודמת.

תדבר על סעיפים. אל תחזור על שום דבר שכבר נאמר. אני לא עושה עכשיו דיון חדש, אלא רק על הסעיפים שהוספנו.

ההתייחסות שלי היא באופן כללי לבדיקות התקינות ולצו הסגירה.

דנו בזה כבר בדיון הקודם.

אין ספק שמי שאחראי לכל המחדלים האלה זה קודם כול הנהגים שמובילים את הדלקים לאתרים פירטיים וכן הרשויות שלא עושות שום דבר. במקום לטפל בבעיה, הולכים לטפל בבעל התחנה, שהוא הנפגע מהעניין הזה.

דיברנו על כך ארוכות בדיון הקודם. אני לא מתכוון לחזור על זה עוד פעם. האם יש לך הערות על הסעיפים שנוספו כאן?

זה פשוט לחפש את המטבע מתחת לפנס.

אני רוצה להתייחס לסעיף המוצע. אין ספק שבעל התחנה המוהל ישאיר אצלו דוגמה מהדלק הטוב ויעביר איזו דוגמה שירצה, ולא משנה מה המעבדה שנקבע. אם מישהו באמת רוצה למהול דלק, ועליו אנחנו רוצים לשים את היד, ברור שכאן לא נמצאה הדרך לאכוף. לכן לא צריך לקבוע שבעל התחנה שולח למעבדה מוסמכת. אם רוצים לעשות אכיפה, צריך לעשות עבודה מסודרת. אולי המעבדה עצמה תשלח מישהו שייקח דגימות. אני חושב שהדרך שנקבעה כאן היא דרך לתת תעודת יושר לגנב. זה מה שיש לי להגיד על הבדיקה והמעבדה וכל הקשור בזה.

אני מסכים שאכן לא סביר שבעל התחנה עצמו ייקח את הדגימה. אולי נפלה כאן טעות בשל אי הבנה, כי לא זאת היתה כוונת המשורר, לא של המציעים וגם לא שלנו.

אז על מה דנו בדיון הקודם? מה אתה מציע?

אני מציע שבעל התחנה לא יהיה אחראי על הדגימות ולא יהיה קשור אליהן בכלל, והמעבדה תדווח ישירות למנהל מינהל הדלק.

אבל אין לך תקציב לבדיקות.

זה לא יהיה מתקציב שלי אלא על חשבון התחנה, אבל אני אנהל את הנושא. בעל התחנה ישלם עבור הדגימות, יעשה הסכם עם המעבדה – יש כאן עונש אם הוא לא יבצע הסכם עם המעבדה – אבל כל נושא הניהול, מתי לקחת דגימה ואיך לקחת, לא יהיה קשור יותר לבעל התחנה. הוא יעשה הסכם על 6 דגימות בשנה.

ומה תעשה עם תחנה פירטית? גם שם יעשו הסכם?

תחנה פירטית כבר לא מקבלת דלק.

בתחנה פירטית אנחנו נוקטים צעדים אחרים. הפצנו צו שהתחייבנו עליו בפני היושב-ראש, צו לחיתום מכליות. הפצנו אותו היום להערות של חברות הדלק ונתנו להן שבועיים להגיב, ואחרי כן יופץ למשרדי הממשלה.

בדיון הקודם דנו בעיקר על זה.

בדיון הקודם הכול נעשה במהירות, וישבנו רק 5 דקות עם היועצת המשפטית, והיתה כאן גם המחליפה של היועצת המשפטית שלנו, לכן זה כנראה התפספס. הכוונה לא היתה בשום פנים ואופן שהבדיקה תיעשה על-ידי בעל התחנה.

מה הכוונה שלכם?

אנחנו מציעים את הנוסח הבא: "(א) (1) בעל תחנת תדלוק יתקשר בהסכם עם מעבדה מאושרת, בנוסח שיאושר על-ידי המנהל, לביצוע בדיקות לצורך קביעת התאמתו של דלק הנמכר בתחנה לדרישות תקן רשמי החל עליו ולדרישות לפי חוק זה.

(2) נציג המעבדה יטול דגימות בתחנת הדלק ויעבירן לבדיקת המעבדה; בדיקות לפי סעיף זה יבוצעו לפי הנחיות המנהל, במועדים שיימסרו על ידו למעבדה המאושרת, ותוצאותיהן יועברו ישירות מן המעבדה למנהל;

(3) המעבדה תבצע שש בדיקות לכל סוג של דלק בתחנת הדלק במהלך השנה, אלא אם כן קבע השר מספר גדול יותר של בדיקות."

אני מבקשת לדעת מה עמדת משרד המשפטים להצעה הזאת.

אין לנו התנגדות להעביר את חובת משלוח תוצאות המעבדה למינהל הדלק מבעל התחנה למעבדות. אם המעבדות יוצאות נשכרות מהפריחה של שוק הבדיקות בדלק אין מניעה להטיל עליהן גם חובות. יחד עם זאת, התייחסנו לרמת הפירוט שמופיעה בנוסח שהציע משרד התשתיות הלאומיות, כי נראה לנו שזה מתאים יותר לחקיקת משנה ולא לחקיקה ראשית. אולי צריך לקבוע הסדר כלשהו שמדבר על חובת בעל מעבדה, מה הוא חייב לעשות, ואת רמת הפירוט – כמה פעמים צריך לעשות בדיקות, איפה צריך לעשות אותן – השר ייקבע בתקנות. זה נראה לנו מתאים יותר.

אבל כרגע הצעת החוק שלנו מתייחסת לבעלי תחנות תדלוק.

אנחנו לא מתנגדים להטלת החובה הזאת דווקא על בעלי המעבדות. אנחנו לא רואים מניעה לכך. מה שמפריע לנו בעיקר, שחקיקת משנה פתאום נכנסת אל תוך חקיקה ראשית.

אין ספק שהנוסח שהציע משרד התשתיות הלאומיות מפורט מדי ואין מקומו בחקיקה ראשית. בחוק ראשי לא נהוג לכתוב: 6 דגימות מעבדה ב-X זמן.

אבל גם בנוסח שלנו נכתב: אחת בחודשיים. זה אותו דבר.

נכון.

"(1) בעל תחנת תדלוק יתקשר בהסכם עם מעבדה מאושרת, בנוסח שיאושר על-ידי המנהל, לביצוע בדיקות לצורך קביעת התאמתו של דלק הנמכר בתחנה לדרישות תקן רשמי החל עליו ולדרישות לפי חוק זה.

(2) נציג המעבדה יטול דגימות בתחנת הדלק ויעבירן לבדיקת המעבדה; בדיקות לפי סעיף זה יבוצעו לפי הנחיות המנהל, במועדים שיימסרו על ידו למעבדה המאושרת, ותוצאותיהן יועברו ישירות מן המעבדה למנהל;"

המנהל עושה את תוכנית הבדיקות השנתית, אכן כן.

המנהל יורה למעבדה: תבואו בשעה 12:00 או בשעה 17:00 ב-11 בחודש הבא וכיוצא בזה?

לא.

זה מה שנובע מכאן. אתם נותנים הוראה על מועד הבדיקה של כל אחת מתחנות הדלק.

אכן כן, אנחנו עושים את זה גם היום לעצמנו.

אבל עכשיו מחילים את זה על כל התחנות.

אתה עושה בעצמך, אבל אתה לא מחיל מכוח הסכם עם תחנת תדלוק. זה נשמע לי מרחיק-לכת.

הבדיקות חייבות להיות אקראיות.

אתה מכניס כאן באמצע את ההסכם שלכם עם התחנות.

התחנות לא קשורות בכלל.

בוודאי שכן. בעל התחנה הוא שמתקשר עם המעבדה.

כאן משנים את הקביעה על מי חלה החובה לבצע את הבדיקות ולהעבירן למנהל. האם החובה חלה על בעל תחנת התדלוק או על המעבדה?

החובה היא בכל מקרה על בעל תחנת התדלוק.

בנוסח שלהם בעל תחנת התדלוק חייב לעשות איתם הסכם.

משרד התשתיות בעצם מעביר את הנטל למעבדות.

אבל תחנות התדלוק יממנו את זה.

הנוסח הזה מעביר את החובה למעבדה, על-ידי מימון של תחנות התדלוק.

זאת רוח ההצעה.

זה לא רוח ההצעה של חברי הכנסת.

בסעיף העונשין לא קבענו עונש למעבדות. סעיף העונשין חל רק על תחנות התדלוק.

גם בתחום הסלולר זה כך – חברות הסלולר מתקשרות עם חברות חיצוניות שדוגמות את האנטנות, דוגמות אותן בכלל בלי להודיע. הן נותנות להן אחר-כך את התוצאות אבל לא אומרות מתי יבואו לעשות בדיקה. חברה מקצועית, מעבדה לצורך העניין, דוגמת כאשר זה נכון מבחינתה והמידע מועבר למי שצריך.

ברמה העקרונית אתה צודק, החברה החיצונית דוגמת כאשר יש צורך. אבל כאן עושים לה תוכנית עבודה, של ימים ושעות.

זה לא ברמה של שעות וימים, אלא זאת תוכנית עבודה לתקופה מסוימת, שנחליט עליה.

נדלג על הסעיפים האלה כעת ועוד נחשוב עליהם. בינתיים נמשיך הלאה.

האם יש הערות לסעיף 1ג?

הצו הוא ל-7 ימים. בחוקים כאלה נהוג לתת הוראה לבית-המשפט לדון בתיק בתוך כמה ימים, כי אחרת זה פשוט סגירה אוטומטית. בחוק רישוי עסקים יש הוראה שמחייבת לדון תוך 48 שעות. צריך להכניס את ההוראה הזאת גם כאן, כי אחרת 7 ימים יחלפו בהמתנה לפסיקת בית-המשפט ואז זכות הערעור תהיה כתובה רק על הנייר.

לא מצאתי את זה. יתכן ואתה צודק. מה עמדת משרד המשפטים בעניין הזה? בעניין סמכויות בתי-משפט וחיוב בתי-משפט אנחנו בדרך כלל מבקשים את עמדת משרד המשפטים.

אנחנו מתעקשים על 7 ימים, כי רוצים למנוע את המשך העבירה.

7 ימים – כן, אבל תוך כמה זמן בית-המשפט חייב לדון בערר? זאת השאלה.

יש חוקים שקובעים את זה ויש חוקים שלא מתייחסים לזה.

חיפשנו ונדמה לי שמצאנו משהו במשמורת ילדים.

"בית-המשפט ידון בעתירה בהקדם האפשרי בנסיבות העניין". אפשר להכניס נוסח כזה כאן. לפחות זה לא יהיה נושא חדש אם יוכנס לאחר מכן.

בסעיף 1ג ציפיתי לשמוע את עמדת משרד המשפטים. צריך לזכור – וזה מופיע גם בנייר שהפצנו לכם – שכאשר מדובר בצו סגירה מינהלי, זה נמצא בשלב שהעובדות עדיין לא התבררו.

עובדה אחת ברורה, שמעבדה קובעת שיש דלק מהול.

אבל מענישים אדם אחד.

את מי שמכר לי דלק מהול.

עם כל הכבוד, אצלנו נאמר: "איש בחטאו יומת". לא יתכן להעניש את מי שלא נטל שום חלק בעבירה. אני שואל איפה כאן משרד המשפטים. עו"ד אתי בנדלר, אני מקווה שאת מסכימה אתי שכאשר סוגרים למישהו עסק זה כן פגיעה בחופש העיסוק.

אין ספק.

אם הוא אשם, אין לי בעיה עם זה.

אבל הוא מכר לי דלק מהול.

אבל העובדות מוכיחות – כך מצוין בנייר שהפצנו לכם – מי שמהל זה לא בעל התחנה, אלא בשלב ההובלה, אז נעשות כל המהילות.

לבעל התחנה אין אחריות על זה?

אין. אם יש – שיתלו אותו, אבל לזה קיים סעיף 1ד: צו סגירה שיפוטי. שיוציאו כתב אישום נגדו. איפה נשמע כדבר הזה, שמענישים מי שלא חטא?

אתה הולך ברחוב ומשטרה עוצרת אותך, חושדת בך במשהו ועוצרת אותך ל-48 שעות. קודם כול היא עוצרת אותך.

בשביל לחקור אותי. בבקשה, תחקרו, אבל למה להעניש? למה לסגור את תחנת הדלק? כאן אין מה לחקור. המעבדה גמרה את תפקידה.

תעצור את בעל התחנה ל-24 שעות.

זה לא עומד בוויכוח. סעיף 1ג(א) אושר. יש לך הערות לסעיפים קטנים (ב)-(ד)?

איך אפשר לעשות דבר כזה? איפה משרד המשפטים כאן?

אני רוצה להסב תשומת לב הוועדה שנעשית אצלנו עבודה על חוק שמאגד בתוכו את כל ההוראות על סגירת חצרים. קוראים לזה "הגבלת שימוש". אני חושבת שעדיף להשתמש בלשון "הגבלת שימוש" במקום "סגירה". הגבלת שימוש יכולה להיות דבר הרבה יותר קטן. אם יש עסקים אחרים בתחנת הדלק אין סיבה לסגור אותם.

לכן נאמר: "כולה או מקצתה". מה זה "הגבלת שימוש"? שעתיים ביום ולא 24 שעות?

אולי אפשר למשל להמשיך לעשות החלפת שמנים באותה תחנת דלק.

במקום "סגירת תחנת התדלוק" צריך לומר "סגירת המכל שבו נתגלה הדלק הפגום".

לא. אז הוא יפתח מכל שני.

מה אתם רוצים? שהציבור יקבל דלק מהול?

אבל מה אשם בעל תחנה שגם בו פגעו? הוא לא אחראי כי הוא לא יודע, רימו גם אותו.

כשדיברתם על הגבלה, איזו הגבלה?

כבר דיברנו על זה במשך 3 דיונים – שייקח את הבן שלו, יושיב אותו על המכלית ויבדוק שהכול תקין. אתה שוכח שהוא זה שמרוויח את הכסף בסופו של יום, מכך אתה מתעלם.

זה טעות.

אז אל תתן לבעלי תחנות דלק לנהל. מי שלא יכול לעמוד בזה, שלא ינהל תחנת דלק. הציבור לא מכיר אף אחד אחר, מלבד בעל תחנת הדלק.

אם במקרה מצאו אצלי דולר מזויף - - -

את מי הציבור מכיר? מה אתה רוצה?

חבר הכנסת פרוש שאל את נציגת משרד המשפטים מה ההבדל בין צו סגירה והגבלת שימוש, מה המשמעות של זה בשטח.

נוסיף הפניה כלשהי לחוק שאנחנו עמלים עכשיו על הכנתו, להגבלת השימוש בחצרים, והסטנדרטים יישאבו משם לצורך הטיפול בצו סגירה מינהלי על-פי החוק הזה. זה עניין של פרשנות. כאשר משתמשים באותם מונחים כמו בחוק אחר, אם יש דברים שלא כתובים בחוק הזה מפנים לחוק ממנו שאוב המונח. החוק ההוא בעניין הגבלת שימוש מידתי יותר מאשר כאן.

אני מבקש לדעת מה ההסבר למילים "הגבלת שימוש" שייכתבו בנושא סגירת חצרים. תגידי לי עכשיו, כי אני לא יכול לסמוך על מה שיהיה כתוב בעתיד.

"הגבלת שימוש" הוא מונח רחב יותר מאשר "סגירה".

כיצד זה מתבטא בפועל? אנחנו מחפשים רק תחנת דלק שנמכר בה דלק מהול עם מים. אנחנו רוצים לדעת מה יקרה לבעל תחנת הדלק. האם יש לנו סמכות לסגור אותו או לא? היועצת המשפטית אמרה: "כולה או מקצתה" – הבנתי. אבל מה פתאום הגבלת שימוש?

בוודאי שיש סמכות לסגור.

מה זה "הגבלת שימוש"? לסגור לשעתיים ביום ולא ל-24 שעות ביממה? תגידי לי מה המשמעות של זה. אל תפני אותי לחוק שעדיין לא קיים ואני לא יודע אם יאושר בכנסת.

"הגבלת שימוש" יהיה לתדלק כל כלי רכב שלישי ...

או למכור רק סולר ולא בנזין ...

אדוני היושב-ראש, אין בידי משרד המשפטים הסבר מניח את הדעת מה זה "הגבלת שימוש", על-פי חוק שיוצע בעתיד לכנסת, שאני לא יודע מה יהיה כתוב בו.

עו"ד דקל, האם תוכלי להעביר מסמך כתוב וברור מה הפירוש המדויק ל"הגבלת שימוש"?

אני יכולה להראות לחבר הכנסת פרוש את טיוטת הצעת החוק.

לא להראות. להביא לוועדה נוסח מסודר בנושא הזה. לא מעניין אותי איזה חוק אחר אתם מחוקקים.

מתי החוק הזה יוגש? אולי זה יהיה בעוד 10 שנים.

תביאי לנו נוסח כדי שאוכל להבין ולהכין את הנוסח הסופי לצורך פרסומו ברשומות.

אם משרד המשפטים לא יביא את הנוסח על הגבלת השימוש הנוסח יישאר כפי שהוא.

אני מכינה את הנוסח בין כך וכך.

האם אפשר יהיה להשאיר את הנושא הזה – "צו סגירה מינהלי" או "צו להגבלת שימוש" – לדיון אחרי הקריאה הראשונה? האם יהיה בזה משום נושא חדש?

בין כך וכך הכנסת יוצאת לפגרה, בין כך וכך זה יתפרסם רק אחרי הפגרה. במהלך הפגרה אתאם את הנוסחים כדי לתת ביטוי לכוונת הוועדה.

רציתי להעביר את זה עכשיו בקריאה ראשונה.

אתם יכולים לאשר את זה לקריאה ראשונה, אם נספיק, אבל לא אספיק לפרסם את זה.

אני חושש שיוחלט על בחירות ואז נצטרך להתחיל הכול מחדש. רציתי שיוחל דין רציפות. אלא אם כן, חבר הכנסת פרוש, לא תפיל את הממשלה עד אז.

אני רוצה מאוד שההצבעה תתקיים היום.

בין כך וכך, לא אספיק לפרסם את זה ברשומות לפני היציאה לפגרה.

סיכמנו שמשרד המשפטים יעביר לך נוסח על "הגבלת שימוש".

אתאם איתם את הנוסח. הרעיון הוא לאפשר סגירה של התחנה, כולה או חלקה. את הטרמינולוגיה המשפטית בה נשתמש כדי להגיע לתוצאה הזאת תשאירו לי, ברמה של ניסוח.

חבר הכנסת פרוש, אני חוזר אחורה לסעיף 1ב. האם נכתוב בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) את הנוסח שהציע משרד התשתיות הלאומיות?

יש היגיון במה שמשרד התשתיות הלאומיות מציע. כאשר הצעתי את הנוסח לא הטלתי את האחרית על מאן דהוא, לא על מנהל תחנת התדלוק ולא על המעבדה. אמרתי: חובה לבצע בדיקת איכות שנתית לדלק הנמכר בתחנת דלק, באמצעות מעבדה. מי יעשה את זה, אם מנהל תחנת התדלוק או מעבדה – אולי משרד התשתיות הלאומיות צודק.

אז אנחנו מאשרים את הנוסח של משרד התשתיות הלאומיות.

אם נכתוב "בעל תחנת תדלוק יהיה אחראי לביצוע בדיקות תקופתיות לצורך קביעת התאמתו של דלק הנמכר בתחנה לדרישות תקן רשמי החל עליו ולדרישות לפי חוק זה בדרך שייקבע השר בתקנות", או משהו כזה – זה יאפשר להם אחרי כן להעביר את זה הלאה?

"בדרך שייקבע השר" – עדיין לא יאפשר הטלת חובה בתקנות על המעבדה.

לא סיכמנו האם המעבדה שולחת את תוצאות הדגימות.

המעבדה תתחייב לעשות כן.

המעבדה תשלח את כל התוצאות למנהל מינהל הדלק, שנדע גם האם עשו בדיקה או לא עשו אותה.

זה פותר את הבעיה.

את זה צריך לשנות בסעיף 1ב.

צריך לומר: "בעל תחנת תדלוק יהיה אחראי לביצוע בדיקות תקופתיות לצורך קביעת התאמתו של דלק הנמכר בתחנה לדרישות תקן רשמי החל עליו ולדרישות לפי חוק זה". האחריות היא על בעל התחנה. לצורך ביצוע החובה הזה, יהיה חייב להתקשר עם מעבדה.

היום יש רק מעבדה אחת?

אנחנו יוצאים למכרז ויכולות להיות שתי מעבדות ויותר.

יהיו בדיקות פתע או בדיקות מתוכננות? על-פי מה שכתוב כאן, זה לא בדיקות פתע.

סיכמנו את סעיפים 1ב ו-1ג. משרד המשפטים יתאם את הנוסח על "הגבלת שימוש" עם היועצת המשפטית של הוועדה.

אנחנו עוברים לסעיף 1ד – צו סגירה שיפוטי.

בישיבת הוועדה הקודמת אושר העיקרון של מתן צו סגירה שיפוטי, אבל לא נקבע באילו נסיבות רשאי בית-המשפט לתת צו סגירה שיפוטי. סברתי שלא ראוי להשאיר את זה פתוח לגמרי. לכן הצעתי שתי נסיבות.

הראשונה באה לידי ביטוי ברישה של סעיף קטן 1ד(א): "הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף 1א, רשאי בית-המשפט, לבקשת תובע" – "תובע" כפי שהגדרנו מראש.

השנייה באה לידי ביטוי בסעיף 1ה, שמודגש כולו – צו סגירה שיפוטי בטרם הגשת כתב אישום: "תובע רשאי להגיש בקשה לקבלת צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 1ד, אף בטרם הוגש כתב אישום, ובלבד שהודיע לבית-המשפט כי בכוונתו להגיש כתב אישום בעבירה לפי סעיף 1א, בתוך 7 ימים; צו סגירה שיפוטי לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד להגשת כתב אישום או עד תום שבעה ימים מיום שניתן, המוקדם מביניהם."

הרעיון הוא שבית-משפט ייכנס וייתן צו רק אם באמת יש ראיות לכאורה, כאשר תובע אכן מתכוון להגיש כתב אישום. אחרת, באילו נסיבות בית-משפט ייתן צו סגירה שיפוטי?

למה לא להסתפק רק בזה, במקום הצו המינהלי שהוא דרקוני?

צו מינהלי ניתן כאן ועכשיו, מייד, והגבלנו תוקפו ל-7 ימים לצורך העניין הזה, או מוקדם יותר אם בית-המשפט יבקש.

נגד מי שלא חטא. ב-7 ימים האלה ייחרב עולמו של האיש, אף אחד לא יחזור לתחנה.

קראתי את הרישה של סעיף 1ד(א) ואת סעיף 1ה, רק כדי לציין קודם כול את הנסיבות בהן אפשר בכלל לבקש צו סגירה שיפוטי. תיכף אמשיך הלאה ליתר ההצעות.

בהחלטת הוועדה לא הוגבל תוקף צו הסגירה השיפוטי ל-90 ימים, ואני מציעה בסעיף קטן 1ד(ב) בכל זאת מנגנון רחב קצת יותר לצורך העניין הזה.

"צו סגירה שיפוטי יעמוד בתוקפו" – כתבתי בסוגריים: "90 ימים מיום שניתן", כי כך אושר בוועדה. אני מציעה להוסיף: "או עד לתום ההליכים בבית-המשפט או לתקופה שתקבע בו" – או אולי לוותר לגמרי על המילים "90 ימים מיום שניתן", ואז אני מציעה לקרוא את הסעיף כדלקמן: " צו סגירה שיפוטי יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים בבית-המשפט או לתקופה שתקבע בו, המוקדם מביניהם, אלא אם כן בוטל בתקופת תקפו על-ידי בית-המשפט", כדי לאפשר לבית-המשפט לדון מחדש בנושא ולקבוע מועד מוקדם יותר לביטול הצו.

"(ג) הדיון בבקשה למתן צו סגירה שיפוטי יתקיים במעמד שני הצדדים, במידת האפשר."

זה הוראה שמאפשרת בכל זאת פקודות דיוניות ומהותיות למי שנגדו רוצים להוציא צו סגירה שיפוטי.

"(ד) בית-המשפט רשאי לדון מחדש בצו סגירה שיפוטי שנתן, אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו".

כל אלה תוספות שאני מציעה לשלב כאן. האמת היא שלא קיבלתי תגובה מאף אחד לעניין הזה.

חשבנו שהיה ראוי לתת צו לא רק בשלבי הביניים אלא גם כחלק מגזר-הדין, אחרי שהאשמה הוכחה. לדעתי זה המקום הנכון ביותר, אחרי שכבר הוכחה אשמתו. אולי תחנת התדלוק לא תקבל צו סגירה מינהלי בשום שלב.

העברת הצעה בעניין הזה? אני לא זוכרת שראיתי הצעה כזאת, אבל אולי אני טועה.

יש שני מקרים אפשריים של מכירת דלק בלתי תקין: אחד שנעשה בלא יודעין על-ידי מפעיל התחנה, שנפל קורבן למעשה מרמה של מישהו אחר; והשני שנעשה ביודעין על-ידי מפעיל התחנה ואז מפעיל התחנה שותף למרמה, ואולי הרמאי העיקרי.

אני חושב שלא ניתן להוציא צו סגירה מינהלי או צו סגירה שיפוטי בלי שיש ראיות לכאורה או בלי שמנהל מינהל הדלק שוכנע שמפעיל התחנה היה שותף למרמה הזאת או מודע לה.

תארו לעצמכם שמפעיל תחנה קשור בהסכם בלעדיות עם חברה מסודרת, למשל עם חברת "דלק", וקונה רק מ"דלק". הוא אפילו לא שולח את המכלית, חברת "דלק" שולחת לו את המכלית. הבעיה בסעיף הזה, שאולי יהיה מוביל כלשהו שימהל את הדלק - - -

שבעל התחנה יבדוק לפני שהוא מכניס את הדלק אליו.

הוא לא יכול לבדוק.

האזרח לא צריך להיות קורבן.

אני מבקש רק שצו סגירה מינהלי וצו סגירה שיפוטי יותנו בשני דברים: שיש ראיות לכאורה שהעבירה בוצעה ביודעין.

אף אחד לא עושה ביודעין. כולם עושים בדיעבד ...

לא נכון. מינהל הדלק מכיר את זה, יש היום הרבה תחנות שלא קונות בצורה מסודרת אלא קונות ממפיצים. בעלי התחנות האלה לוקחים סיכון ביודעין. אני חושב שאי אפשר לסגור למישהו את העסק ל-3 חודשים בלי שעשה שום דבר רע.

בית-המשפט קובע, אחרי שבדק ראיות.

לא כך כתוב כאן. כתוב שמספיק התנאי שהוא ביצע את העבירה. מה העבירה? למכור דלק בלתי תקין. לא כתוב שזאת עבירה של מכירת דלק בלתי תקין ביודעין. נכון יותר לכתוב בסעיף 1א: "לא ימכור אדם ביודעין ולא יספק דלק שאינו עומד בדרישות התקן".

אפשר למתן את הפגיעה הזאת, אם אכן יש פער בין מי שהכניס את הדלק המהול ובין מי שמחזיק את התחנה, הבעלים של התחנה שאולי לא יודע שהדלק היה מהול - - -

אנחנו רוצים למנוע את זה, שלא יכניס שום דלק מהול. אחרת, הוא לא יתאמץ. תמיד יוכל להגיד שלא ידע, לא ראה, "שתו לו, אכלו לו".

לפעמים הבעלים של התחנה מרוחק מהניהול בשטח. הוא גורף את הרווחים שלו ויש מישהו שמחזיק את התחנה באופן שוטף ומנהל אותה, ויש לו אכן אינטרס לנצל את הדברים האלה. אני מסכימה שיכולים לקרות דברים כאלה. לכן אחד התנאים להוצאת צו מינהלי כזה הוא הודעה למחזיק התחנה, כדי שיידע שזה מה שהולך לקרות ויוכל לטעון טענותיו בפני בית-המשפט ולהגיש ערר על ההחלטה.

את צודקת. בהצעת החוק הזאת – זה לא קורה לי פעם ראשונה, אבל בחוק הזה באופן מובהק – אני מרגישה תסכול רב. אני חושבת שאת כל ההערות האלה צריך היה להעביר מראש כדי שנוכל לנסח משהו הולם וראוי. אבל כאן משרדי הממשלה כאילו לא נוגעים בעניין, אפילו לא קיבלנו הערות אחרי הדיון הקודם. ישבנו, עו"ד שמרית שקד ואני, והתחלנו לעבוד על החוק מאל"ף. ראינו שהוא מעורר הרבה מאוד בעיות וניסינו לשפר אותו. לדעתי זה מחייב עוד דיון, כי הטענות הללו ראויות.

תעבירו את הערותיכם בכתב ליועצת המשפטית של הוועדה.

אני מציעה שאם העיקרון מקובל על הוועדה, הוועדה תאשר את העקרונות ואני אנסח את זה בהתאם לאותם עקרונות. רק צריך לנסח כעת את העקרונות במדויק.

עם כל החשיבות שאנחנו רואים בצו הסגירה המינהלי, השאלה אם נאפשר כאן להתחמק. עו"ד דקל רוצה לתת אפשרות של התרעה. אם תהיה התרעה אז הבעלים ייתקע את ההליכים בבית-המשפט.

התרעה על הסגירה.

ואז הוא יעתור לבית-המשפט.

בכל מקרה יש לו רשות לעתור לבית-המשפט.

אחרי שהתחנה נסגרה, רק אז מתקיים דיון.

בכל מקרה נהוג לאפשר לקיים שימוע. למרות שזה לא נקבע בחוק זה בדרך כלל מה שקורה לפני קבלת כל החלטה מינהלית. כך שלא יוצא דופן לתת כאן סמכות בידי מנהל מינהל הדלק לקיים שימוע במקרים שיש בהם דחיפות.

כאשר ראש עירייה מגיש צו הריסה מינהלי, שעומד בתוקף 30 ימים, האם הוא מגיש את זה כך: "אני מורה על הריסת המרפסת שנבנתה ברחוב זה וזה"? לא, אלא אומר: "ביום זה וזה קרה כך וכך". הוא הרי יודע שהדיון הזה עלול לעמוד בפני בית-המשפט. כאשר יבוא המנהל ויוציא צו סגירה מינהלי של 7 ימים זה יהיה בנוי על משהו ולא סתם באוויר.

מה שאת מבקשת עכשיו לעשות, שלעולם לא יוכלו להוציא צו סגירה מינהלי. חבר הכנסת ליבוביץ הוא שהציע להוסיף כאן צו סגירה מינהלי, ואני חושב שראוי שכך יהיה. לאור מה שקורה היום במדינה, ראוי שיוכלו להוציא צו סגירה מינהלי ולא לתת התרעה, כי עם ההתרעה הזאת הוא ירוץ לבית-המשפט ובינתיים ימכרו באותה תחנת תדלוק דלק מהול. כל מנהל במשרד התשתיות הלאומיות שיוציא צו סגירה מינהלי יחשוב 10 פעמים אם לצו יש די ביסוס לפני שיוציא אותו. מדוע לתת התרעה כדי שהעניין הזה יימשך ולא יסגרו את תחנת התדלוק בצו סגירה מינהלי? זה בנוי כך גם כשרוצים לסגור עסק וגם בצווי הריסה. מדוע לתת התרעה כדי שירוץ לבית-משפט ובינתיים העסק לא ייסגר או לא תיהרס המרפסת על בנייה בלתי חוקית?

עו"ד דקל, יש לעשות הבחנה בין מקרה שמאפשר מתן התרעה, כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוק לא כל-כך נורא, למשל אם מחזיק בקרקע עושה איזה מטרד לשכנים וכתוצאה מכך את רוצה להוציא לו התרעה: נו, נו, נו, תיזהר; ובין מקרה חמור כזה, כאשר נגרם נזק לציבור ממכירת דלק מהול. נגרמים גם פגיעה להכנסות המדינה וגם נזק לציבור בשל כך שאנשים מתדלקים בדלק מהול.

אם הכניסו הוראה כזאת בחוק בו הפגיעה בציבור הרבה יותר חמורה, אני חושבת שאפשר להכניס אותה גם בחוק הזה. במודל שאנחנו כותבים לעניין הגבלת השימוש בחצרים מדובר בעבירות הרבה יותר חמורות מאשר בחוק הזה, וגם שם בחרו לתת התרעה כלשהי למחזיק המקום אם הוא לא מי שמבצע את העבירות בפועל. אז על אחת כמה וכמה בחוק הזה, בעבירות שגורמות נזק ממוני בלבד, אפשר לתת גם כן התרעה כזאת.

אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להתייחס לדבר שאינו בפנינו, חוק שעובדים עליו במשרד המשפטים. אני מדבר על חוקים קיימים במדינת ישראל, כמו חוק רישוי עסקים או חוק התכנון והבנייה לגבי הריסת מרפסות. כך זה נהוג. מי שמגיש בקשה להריסה מנהלית בשל סגירת מרפסת לא עושה את זה כלאחר-יד אלא יודע שיעמוד לאחר מכן לבדיקה על מעשיו, וגם יגיע לבית-המשפט אם אין ידיים ורגליים לפעולת הסגירה.

זה נגזר מחוק-יסוד: חופש העיסוק.

אדבר דווקא כמנכ"ל "סונול". מצד אחד, הרי ברור שאני לא רוצה לעשות משהו כדי לחבל, זה לא עסק שלי. מצד שני, אני באמת רוצה להילחם בתופעה הזאת. אני חושב שיש כאן עניין של מידתיות. בניגוד לבנייה לא חוקית וכדומה, כאן אכן רוצים למנוע את המשך האספקה ולעשות משהו מיידי. את הבנייה אפשר להרוס גם מחר, אבל את הדלק בינתיים ימשיכו לקנות. אני חושב שצריך ללכת בדרך השלילה ולתת סמכות למנהל. לדעתי למנהל מינהל הדלק צריכה להיות הסמכות לקבוע מה על בעל תחנת הדלק לעשות. אם נוכח שמנהל התחנה לא עשה את כל שצריך, יעניש אותו. אבל אם נוכח שאותו מנהל עשה את כל שצריך – כי לפעמים העבירה היא של עובד שעשה שירקעס עם ספק אחר ונפל, ומנהל התחנה לא נמצא בה 24 שעות ביממה – אם המנהל יוכיח שעשה את הפעולות הנדרשות כדי למנוע עבירה, לא ייתן לו את הצו. יש כאן הרי מעין ראיה לכאורה על פניו שמנהל התחנה אשם, ולפעמים הוא לא אשם. לפעמים הוא אפילו שכיר, אז לצורך מה יעשה עבירה כזאת? אני חושב שצריך לתת כאן סמכות לכאורה, אם יוכיח שעשה את כל שצריך למניעת המהילה – ומנהל מינהל הדלק יחליט מה הפעולות הנדרשות.

זה מחייב בדיקה וחקירה ושבע חקירות בית-דין ויימשך זמן רב, עד קץ כל הימים.

בעל התחנה יכול להחליט למשל שהוא קונה מ"טן", שהיא בעיניי חברת דלק מסודרת מאוד, קונה מחברת דלק בעלת רשיון ולא מסוחר שלישי. עלינו לזכור, יש 20 חברות דלק, ואלה שמוהלים הם לא חברות דלק. אם הוא רוצה לקנות ממישהו שאינו חברת דלק, מסוחר שלישי שנותן לו מחיר טוב יותר אז שייקח אחריות ויעשה בדיקה לפני שהוא מכניס את הדלק אל תוך התחנה. תקבע לו: או שתקנה מהחברות האלה, שכשרות בעיניי, או אם תקנה ממישהו אחר תיקח דגימה ואל תמכור את הדלק עד שתיעשה בדיקה, תעשה א', ב', ג', אבל תהיה לך סמכות לעשות.

זה יימנע מהילות בדרך.

נציג סוכני ובעלי תחנות דלק, בבקשה.

לבעל תחנת דלק אין שום עניין לעשות מהילת דלקים. לבנות תחנת דלק, לבנות שֵם לתחנה ולהגיע למכירות סבירות לוקח שנים. סגירת תחנה לשבוע היא הרס של הרבה שנות עבודה. אתם לא מחפשים את הענישה במקום הנכון, למי שעושה את העבירה. תפסיקו למכור את הנפטה, כך אנחנו אומרים כבר 10 שנים. שימו פיקוח על מכירת נפטה ואז לא יהיו מהילות בתחנות דלק. אתם מחפשים את תחנות הדלק שהן קורבן כמו הציבור, ומתעלמים מכך שהממשלה מוכרת נפטה, זה הדלק העיקרי למהילות. אתם לא מדברים על זה, לא מזכירים את זה, לא מתעניינים בזה, והממשלה מפסידה מיליוני שקלים. זה יכול להעשיר את קופת המדינה. אבל אתם מחפשים את תחנות הדלק. תחנת דלק לא עושה מהילות דלק.

אי אפשר להתעלם מכך שאתרי המיהול שנתפסו לפני חודש הם אתרים ש"פז" דיווחה עליהם לרשויות – ואני יכול להראות לכם תכתובות – לפני שנתיים וחצי, סיפרה על הדברים שעושים שם, ולא עשו שום דבר.

כאן כתוב שיוצא צו סגירה נגד תחנת תדלוק שבה נמכר או סוּפק דלק מהול. זה פשוט לא הגיוני, כי יתכן שלתחנה סוּפק דלק מאותו אתר מיהול, וכולם יודעים על כך. זה פגיעה שהיא לגמרי בלתי מידתית.

אתה חוזר על המנטרה הזאת. עוד לא הבנת שהמחוקק היושב כאן בחדר חושב הפוך ממך?

אני מציע נוסחה. זה צריך להיות "תחנת תדלוק שבה נמכר דלק מהול ביודעין".

חבר הכנסת פרוש, יש כאן סוגייה פשוטה מאוד לדעתי שצריך להחליט עליה. האם נקבל את הצעת משרד המשפטים, על-פיה תינתן הודעה לבעלים לפני צו הסגירה המינהלי, או נישאר בנוסח הנוכחי, עם שינויי נוסח כפי שתקבע היועצת המשפטית לוועדה?

יש לי עוד הצעה אחת. אפשר לחשוב על מנגנונים נוספים שממתנים את הפגיעה הקשה שתיגרם עקב הוצאת צו סגירה. אפשר למשל שמנהל מינהל הדלק ייתן צו סגירה רק לתחנות שכבר הוכח לו בעבר או היה לו חשד בעבר שבוצעו בהן עבירות כאלה. אני לא אומרת שזאת הדרך הנכונה, אלא שאנחנו יכולים לחשוב על מנגנונים אחרים שממתנים את הפגיעה האפשרית שהיא בלתי מידתית.

ברישוי עסקים, כאשר אדם מוכר דברים שאסור למכרם, האם רק כאשר הוא מוּעד לעבירה אפשר להוציא צו סגירה מינהלי?

אבל הוא יודע שהוא מוכר דברים שאסור למכרם.

אנחנו רוצים שלא יקנו ממקומות שלא מוסמכים למכור.

על כך אין מחלוקת.

לכן ההצעה היחידה, שתהיה אפשרות למנהל במשרד התשתיות להוציא צו סגירה מינהלי. הרי אנחנו מחפשים דרך להרתיע את כל העבריינים ואת בעלי תחנות הדלק שקונים מכל מיני חברות פירטיות. אם זה יהיה בצורה מסודרת ובעל תחנת התדלוק יידע שהוא עשוי לעמוד בפני סגירה, אז הוא ישמור ויקנה ממי שמורשה למכור, ממקום מסודר. זה הדרך למסד את העניין בצורה נאותה. אחרת, השוק יישאר עדיין פרוץ.

אנחנו מדברים כאן על חוק שפוגע פגיעה מהותית בחופש העיסוק. לכן הצעתי להוסיף את המילה "ביודעין", אולם נדמה לי שהתנגדתם לכך. אם מנהל מינהל הדלק יוכל לסגור תחנת תדלוק גם כשעבירה נעשתה שלא ביודעין, ואפילו כשמנהל תחנת התדלוק יעבור בדיקת פוליגרף ויוכיח שלא ידע, ועדיין יסגרו לו, אין לי ספק שהחוק הזה יהיה תקדים בבתי-ספר למשפטים לחוק שלא עומד במגבלות חוק-יסוד: חופש העיסוק. לכן אני מציע להוסיף את המילה "ביודעין".

טוב שאתה לא מאיים על בית הנבחרים ...

אני לא מאיים.

אתה רק אומר שאתה מציע שנעשה כך, כי אם לא – ילמדו את זה בבתי-ספר למשפטים כתקדים. זה לא אִיום? הבנו. תודה. אני רואה בזה אִיום. זה ממש לא משכנע אותי.

צריך לזכור, אנחנו בעד סגירת כל הפרצות הקיימות, תחנות פירטיות וכיוצא בזה.

חבר הכנסת פרוש, הדוגמאות שהבאת מוכיחות דווקא את הליקוי שיש בהצעת החוק.

מר פרידגוט, האם יש לך הצעה אחרת, פרט להוספת המילה "ביודעין"?

אנחנו בעד הוצאת צו סגירה מינהלי וכל דבר אחר שנועד למנוע מכירת דלק מהול, על כך אין לנו מחלוקת. כפי שאמרת, אם אדם מוכר בעסק שלו סמים צריך למנוע את המכירה ולסגור את העסק.

היכן הבעיה? צריך להבין את התהליך. רק אחרי כמה ימים – הוא אומר יום-יומיים ואני אומר 3-4 ימים – תדע שלפני 3-4 ימים היה בתחנה דלק מהול. אלה העובדות. הרי המעבדה נותנת תשובה אחרי 3-4 ימים.

דיברנו על זה ולא שוכנעתי.

כאשר באים לסגור את התחנה, בהנחה שבעל התחנה לא שותף בעצמו לעבירה, אין שם כבר דלק מהול, הדלק המהול כבר לא קיים.

איפה הוא קנה את זה? למה הוא קנה את הדלק שם?

אתם מוציאים צו סגירה כאשר אין שום ראיה. בעל התחנה הוא הנפגע.

אין ראיה? אני יותר לא אענה בעניין הזה, מיצינו את העניין. תמצא חבר כנסת שיגיש הצעת חוק אחרת.

להיפך, אני רוצה להחמיר יותר. בשטח המהילה נעשית בדרך כלל בשלב מהניפוק בחוות המכלים עד לתחנת הדלק. למה אתם לא מכניסים כאן דבר פשוט מאוד, למה לא לתפוס את המכלית, לאפשר למנהל להוציא צו ולעצור את המכלית האשמה וכל מה שיש בה? למה זה לא מופיע בהצעת החוק? זה הרי חמור יותר.

עו"ד פרידגוט, נאמר כאן שעומד לצאת צו חיתום מכליות ואז אי אפשר יהיה לעשות עבירות כאלה.

דבר שני, אני מזכיר לך שמטרת חבר הכנסת פרוש בהצעת החוק הזאת היתה להגן על הצרכן, על בעל הרכב, על אבא שלי שהולך לתדלק בתחנת דלק כלשהי ולא מכיר את בעל המכלית ולא מעניין אותו בעל המכלית, הוא מכיר רק את בעל תחנת הדלק.

אבל חבר הכנסת פרוש צריך לדעת גם איך התהליך נעשה.

אני כבר יודע, שמעתי, וכבר עניתי ולא השתכנעתי.

נציג המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה.

בהצעת החוק חסר נושא פינוי הדלק במכל שנמצא בו דלק מהול. אני חושב שצריך להכניס סעיף שמאפשר למשרד התשתיות הלאומיות להודיע כיצד יפונה המכל ולאן יועבר, כדי שלא יעשה סבב ויגיע לתחנה אחרת או לבעלי רכב אחרים.

בסדר גמור.

אני מצטרף לבקשה לאפשר תמיד לבעל תחנת תדלוק או לחברת הדלק להראות שהדלקים מטופלים כשורה, על-פי הוראות משרד התשתיות הלאומיות. אני "מטורף" בעניין הבדיקות שאני עורך אצלי, כאשר מכֹל מְכָל בכל תחנה, מכל מכלית שפורקת אני לוקח דגימה. אני הולך אחורה חודש ימים כדי לאתר אם היתה מהילה, וזה גם מהווה אִיום על הנהגים. אם יימצא אצלי דלק מהול, ואבוא לבית-משפט ואסביר מה הפעולות שעשיתי אז לכאורה אני חף מפשע, כי הרי לא עשיתי עבירה, אני נוקט בכל האמצעים כדי למנוע את המהילה. צריך לאפשר לבעל תחנה או לחברות דלק להראות שננקטו כל האמצעים כדי למנוע מהילה.

בבית-המשפט. אין ויכוח על זה. הוויכוח כרגע היה על צו הסגירה המינהלי.

מי שמוצא עצמו נפגע יוכל לפנות לבית-המשפט המוסמך.

אבל רק אחרי שהתחנה נסגרה.

הרי לא יגישו את צו הסגירה לפני שיהיה יסוד סביר להניח שאכן נעשה מעשה שבעקבותיו צריך לסגור את התחנה. הרי לא מדובר כאן באנשים מופקרים.

אנחנו ממשיכים הלאה. נשאיר את הסעיף כפי שהוא. אנחנו צריכים לקבל החלטה בסעיף קטן 1ד(ב), האם ייאמר "צו סגירה שיפוטי יעמוד בתוקפו 90 ימים מיום שניתן או עד לתום ההליכים בבית-המשפט או לתקופה שתיקבע בו, המוקדם מביניהם", או נקבל את הנוסח שהציעה היועצת המשפטית לוועדה.

כלומר להשמיט את המילים "90 ימים מיום שניתן" ולהשאיר: עד לתום ההליכים או לתקופה שבית-המשפט ייקבע.

יש למישהו הערה בנושא הזה?

בצו סגירה שיפוטי זה כבר בשלב שהוגש כתב אישום. ההנחה, שכאשר הוגש כתב אישום נעשתה חקירה ובדיקה, יש חשודים שנגדם הוגש כתב אישום. נניח שבדקו ומצאו באמת שבעל התחנה נקי ולכן לא הגישו נגדו כתב אישום. לדעתי את צו הסגירה השיפוטי צריך להגביל רק למקרה שמפעיל התחנה, שהוא שנפגע מצו הסגירה השיפוטי, הוא אכן חלק מכתב האישום. זה לא כתוב כאן. תאר לעצמך שמצאו שהוא באמת צדיק והאשימו רק את המוביל שהוא הגנב. אז למה גם עכשיו להעניש את בעל התחנה? הרי עשו חקירה ודרישה ולא מצאו שום ראיה נגדו.

עו"ד שקד, חשבת על אפשרות שכתב האישום לא כולל את מנהל תחנת התדלוק?

הרעיון הוא לסגור את תחנת הדלק שבה נמכר או סופק דלק מהול. אם נמכר דלק מהול בתחנת הדלק ובינתיים הוגש כתב אישום נגד המכלית, והגיעו למסקנה שמזה זמן רב מוכרים שם דלק מהול ורוצים לברר בינתיים איך אפשר למנוע את זה - - -

לא, הגיעו למסקנה שבעל התחנה לא אשם, שגם הוא נפגע, רימו אותו, ולכן לא הגישו נגדו כתב אישום. מדוע אתם מציעים להעניש אותו?

ברור שבמקרה כזה בית-המשפט לא ייתן צו סגירה שיפוטי.

אבל זה לא כתוב כאן. אין סמכות לבית-המשפט לסגור את התחנה.

אני מבקש להבהיר בנוסח, תבדקו את זה.

אם מצאו לנכון לא להגיש כתב אישום נגד בעל התחנה, שלא יוכלו להוציא נגדו צו סגירה שיפוטי.

עו"ד פרידגוט מבקש, וזה נראה לי הגיוני, שאם הוגש כתב אישום בשל מכירת דלק מהול בתחנתו של מר קורמן, אבל מסתבר שכתב האישום הוגש נגד נהג המכלית ולא נגד מר קורמן למרות שנמכר בתחנתו דלק מהול, שלא יהיה צו סגירה שיפוטי.

הייתי מוסיף אפילו לאפשר לחלט את המכלית שהובילה דלק מהול.

ואם הוגש כתב אישום נגד מי מעובדי תחנת הדלק?

גם אז אפשר לסגור את התחנה, עם זה אין לי בעיה.

אם כך, אין צורך להוסיף.

יש צורך, כי כתוב "הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף 1א" – ולא כתוב נגד מי – "רשאי בית-המשפט ... לתת צו לסגירת תחנת התדלוק".

צריך להוסיף: "הוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף 1א נגד בעל התחנה או מי מעובדיו".

ככל שיש צורך, נוסיף את זה.

יש הערות נוספות לסעיף 1ד? יש הערות לסעיף 1ה שקראה היועצת המשפטית?

סעיף 1ה – צו סגירה שיפוטי בטרם הגשת כתב אישום

"תובע רשאי להגיש בקשה לקבלת צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 1ד, אף בטרם הוגש כתב אישום, ובלבד שהודיע לבית-המשפט כי בכוונתו להגיש כתב אישום בעבירה לפי סעיף 1א, בתוך 7 ימים; צו סגירה שיפוטי לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד להגשת כתב אישום או עד תום שבעה ימים מיום שניתן, המוקדם מביניהם."

גם פה נכונה ההערה שהערתי – רק אם התובע יודיע שבדעתו להגיש כתב אישום נגד בעל התחנה או מי מעובדיו.

למה אין כאן סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כמו בסעיף 1ד? למה לא להוסיף: "צו סגירה יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים ..."?

זה עד הגשת כתב אישום. אחרי זה, ברגע שמוגש כתב אישום עוברים לסעיף 1ד.

אז צריך להעתיק לכאן גם את מה שנקבע בסעיף 1ד(ג), שהדיון בבקשה יתקיים במעמד הצדדים.

זה עניין של נוסח. צריך להעביר את המנגנונים של הערר שבנוכחות הצדדים, שיכללו גם את צו הסגירה השיפוטי בטרם הגשת כתב אישום וגם את צו הסגירה השיפוטי.

בסדר.

יש עוד הערות שצריך לעבור עליהן?

סעיף 1ו – פרסום רשימת תחנות תדלוק – אושר בוועדה. אין צורך לדון בו מחדש.

אפשר להעיר לעניין הזה? לא מצוינת תקופת הפרסום. הניסיון מלמד שכבר היום מינהל הדלק מפרסם שמות תחנות שנמצא בהן מוצר לא תקין, כאשר הפרסום הזה לעתים לא מוגבל בזמן. מניסיוננו, פרסום כזה אכן גורם נזק רב לתחנה ויכול להיות לא מידתי. קורה שמתגלה מהילה בתחנה, נעשית חקירה ומתברר שהגורם המוהל הוא המוביל, והוא מושעה ומפוטר וננקטים נגדו הליכים, והדלק לתחנה מעתה ואילך תקין, אולם במשך חודשים רבים מתפרסם שמה של התחנה כאילו נמכר בה דלק מהול.

את מציעה להגביל את פרק זמן הפרסום?

כן, משום שנוצרת פגיעה גדולה בתחנה בשל הפרסום.

מה פרק הזמן הסביר לטענתך?

את פרק הזמן הסביר יקבעו אולי המשפטנים. הניסיון שלנו מוכיח שהפגיעה לא מידתית והתחנה הופכת להיות קורבן גם לאחר שהעבריין האמיתי אותר וננקטים נגדו צעדים אחרים.

מדובר בחוק על 6 בדיקות שנתיות. לכן לדעתי פרק זמן של יותר מחצי שנה לא סביר, כי בחצי שנה כבר יש 3 בדיקות נוספות, ויש להניח ש-3 הבדיקות הנוספות ייצאו תקינות. לכן אני מציע להגביל את הפרסום לחצי שנה.

אני חושב שאפשר להפסיק את הפרסום לאחר תקופה מסוימת, אם יוכח לנו על-ידי חברת הדלק או הבעלים שננקטו כל הצעדים כדי למנוע את זה בעתיד.

כפי שאמר עו"ד קירש, מכיוון שכאן מחייבים בדיקות, אתה יודע כבר שיש עוד בדיקות בדרך. אחרי חודשיים קיבלת בדיקה נוספת וראית שהיא תקינה, אחרי 4 חודשים קיבלת עוד בדיקה וגם היא היתה תקינה. מדוע אחרי חצי שנה, כאשר גם הבדיקה השלישית מגיעה תקינה, לא להסיר את תחנת הדלק מהפרסום השלילי?

אני רוצה להבהיר שברשימה אנחנו מפרסמים את מועד ביצוע הבדיקה. באתר האינטרנט שלנו רואים את שֵם תחנת הדלק, אבל רואים שהבדיקה הספציפית הזאת נעשתה לפני שנים.

עו"ד דקל, מה העמדה שלכם בעניין הפרסום?

אני חושבת שאם למנהל מינהל הדלק יש מידע מתי הבדיקות יוצאות תקינות אז אין שום סיבה להטיל את הנטל על בעלי תחנות הדלק, שהם יבואו ויוכיחו לו פוזיטיבית.

השאלה אחרת. כאשר תחנת דלק נמצאת לא תקינה, שמה עולה אוטומטית באתר האינטרנט ברשימה שחורה ומתפרסם בעיתונות. מכיוון שבחוק שלפנינו מחייבים לערוך בדיקה מדי חודשיים, יתכן שהבדיקות הבאות כבר יראו תוצאות פוזיטיביות, שהתחנה עומדת בדרישות. הציע עו"ד קירש שאחרי 6 חודשים תוסר התחנה מהרשימה השחורה.

מאחר והתחנה עברה 3 בדיקות שנמצאו תקינות.

אולי במקום פרק זמן אפשר לקבוע שאם היו שתי בדיקות תקינות אחרי בדיקה אחת לא תקינה שֵם התחנה לא יפורסם.

זה בהנחה שתעשו את הבדיקות. אתם קובעים את לוח הזמנים של הבדיקות.

6 חודשים נראה לי זמן סביר. מצד אחד אני רוצה שעבריינים באמת יופיעו ברשימה. מצד שני, לפעמים מישהו קנה תחנה והסתבך, פרסמו את שם התחנה, ובינתיים מכר את התחנה אבל שֵם התחנה הזאת מופיע לדראון עולם באותה רשימה.

אבל לאפשר לציין גם אם היו עבירות קודמות.

לא ניכנס לזה. זה סעיף שכבר טיפלנו בו.

עונשו שהוא ייכנס פעם נוספת לרשימה.

רציתי רק להזכיר לכולם שמכָל אחד פוגע ב-250 מכוניות, אל תשכחו.

בסעיף 3 רצינו להציג שאלה לנציגי משרד התשתיות הלאומיות. נאמר לנו בדיון הקודם שזה "סוג הדלק שיהיה מותר לייצר, למכור או לספק". האם יש צורך במילה "לייצר"?

כן, בהחלט. הצווים אמורים לחול גם על בז"ן. אנחנו רוצים שגם בז"ן לא תייצר מוצרים לא תקינים.

לצורך ההשלמה, חסר כאן עוד משהו, צריך להוסיף גם את הייבוא, כי חלק מהדלקים מיובאים היום.

כתוב "לספק".

אי אפשר להכניס לארץ ללא אישור שהדלק תקין. הרי זה עובר בדיקות.

יש דלק מיובא שלא עובר בדיקות?

כל הדלק בהחלט עובר בדיקות, אבל יתכן שמייבאים דלק חורפי, או דלק קיצי, והוא לא יעמוד בתקן באותו מועד.

על-פי חוק התקנים לא ניתן לייבא מוצר שאינו עומד בתקן.

בתי הזיקוק מביאים לכאן כל מיני - - -.

אבל כתוב "לא יספק".

נניח שהוא מביא דלק 94 אוקטן ומייצר דלק 96 אוקטן ומערבב את שניהם ומייצר דלק 95 אוקטן. זה חלק מהפעילות במשק הדלק, זה דבר יום-יומי. בשביל מה מייצרים MTB? יש מוצר שהוא 120 אוקטן – קיבלת דלק 94 אוקטן, הוספת MTB והבאת אותו לתקן.

אולי נכון למחוק את המילה "לייצר". כל עוד זה לא מסופק למשק הישראלי אין לנו עם זה בעיה. אפשר לייצר דלק לא תקני ולמכור החוצה, כי במקום אחר זה תקני.

בסעיף 4, המתקן את סעיף 7 לחוק העיקרי, בפסקה (2), רצינו לקבוע ענישה למי שלא מקיים צו סגירה מינהלי או צו סגירה שיפוטי. היינו רוצים לשמוע את עמדת משרד המשפטים, מה לדעתם הענישה הראויה לעניין הזה.

על-פי סעיף 247 בחוק העונשין זה הפרה של הוראה חוקית, עבירה שדינה שנתיים מאסר. יש דברי חקיקה אחרים, לפחות שניים שמצאתי, שיש בהם הפרת צו מינהלי, שהעונש עליהם שנת מאסר. לכן טווח הענישה הראוי, בין שנה לשנתיים מאסר. אנחנו נוטים להקביל את זה לענישה בחוק העונשין.

מאסר שנתיים גם על הפרת צו מינהלי וגם על הפרת צו שיפוטי?

אותו דבר. זה הוראה שניתנה מאת פקיד מוסמך או מאת בית-משפט. אין הבחנה בסעיף בחוק העונשין מי נתן את ההוראה.

בסעיף 4(1)(א1) צריך להכניס תיקון: סעיף 61(א)(4) חסר בחוק העונשין. זה צריך להיות "סעיף 61(א)(1)".

התיקון הבא הוא תיקון טכני, בסעיף 5 (תיקון סעיף 20 בחוק העיקרי), בפסקה (2)(ג): "תקנות לענין סדרי הדיון בבקשה לביטולו של צו סגירה מינהלי לפי סעיף 1ג וסדרי הדיון בבקשה למתן צו סגירה שיפוטי, לביטולו או לשינויו לפי סעיף 1ד, יותקנו על-ידי שר המשפטים."

מכיוון ששר המשפטים הוא בעל הסמכות לעניין סדרי דין, אנחנו משאירים את התקנות האלה, רק לעניין סדרי הדין, בידי שר המשפטים.

מה עמדת המשפטים בעניין הזה? אין התנגדות.

משרד האוצר הודיע שההצעה אינה כרוכה בעלות לתקציב המדינה.

במהלך הפגרה יכינו את הצעת החוק ובתום הפגרה יביאו אותה לקריאה ראשונה.

האם צריך לשלב בהצעת החוק את ההערה של נציג המשרד לאיכות הסביבה? אם כן, אני מבקשת שיסביר את ההצעה.

נציג המשרד לאיכות הסביבה, האם תוכל לפרט את הצעתך על פינוי דלק?

כבר קיים נוהל לפינוי דלק מהול. אם נהג מכלית פרק בטעות סולר על דלק 96 אוקטן – זה דלק מהול. יש נוהל פינוי – באה המכלית, שואבת הכול ומחזירה לבתי-הזיקוק. כבר נקבע נוהל ונקבע מחיר מופחת, נקבע הכול.

יש נוהל החזרת דלק לא טוב לבית-הזיקוק.

אם כך, אין צורך להכניס סעיף כזה בהצעת החוק.

ביקשתי שבתוך צו הסגירה של התחנה ייאמר גם שמינהל הדלק ידאג לפינוי הדלק המהול.

כאשר זה דלק לא תקני אז אוטומטית צריך להפעיל את נוהל הפינוי. לא צריך להכניס את זה אל תוך הצעת החוק, לסבך את החוק הזה עוד יותר.

אנחנו מאשרים את הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון – הגברת האכיפה במכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ה-2005, לקריאה ראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00