תקנות יישום תוכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי לעסק או סניף), התשס"ה-2005

5
ועדת הכספים
25.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ח בתמוז התשס"ה (25 ביולי 2005), שעה 10:30

תקנות יישום תוכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי לעסק או סניף), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
חיים אורון
בנימין אלון
רוני בריזון
מיכאל גורולובסקי
יחיאל חזן
יצחק כהן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
מיכאל רצון
אברהם בייגה שוחט

שוני אלבק - משרד המשפטים
עליזה קן - משרד המשפטים
עמי חמצני - מנהלת סל”ע
עו"ד יחיאל ברבן - בנק המזרחי
לאוניד אלימלך - עותר לבג"ץ
ישראלה אלימלך - בתו של לאוניד אלימלך
קובי כהן - יו"ר ועד היזמים, אזור התעשייה ארז
רינה ארצי - אזור התעשייה ארז
עו"ד יצחק מירון
הראל בלינדה - סגן הממונה על התקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר
אריאל למדני - אגף התקציבים, משרד האוצר
מאיר בינג - אגף התקציבים, משרד האוצר

טמיר כהן

סיגל גורדון


תקנות יישום תוכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי לעסק או סניף) התשס"ה-2005

אנחנו עוברים לסעיף הבא: תקנות יישום תוכנית ההתנתקות (כללים ותנאים להגדלת פיצוי לעסק או סניף), התשס"ה-2005. למה כתוב ששר האוצר מסכים?

זה בהסכמת שר האוצר.

מדובר בתקנות מכוח סעיף 68 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, כמו שכבר נאמר, התקנות האלה הן תקנות שמניחה אותן שר המשפטים באישור שר האוצר. התקנות מתייחסות להגדלת פיצוי לעסקים.

התקנות הן בניגוד לחוק.

הגדלת פיצוי לעסקים על-פי חוק. העיקרון של התקנות הוא, במקרה ובו מתקבל פיצוי שאינו ראוי והוגן, צריך להגדיל את הפיצוי. זה העיקרון של התקנות. ראשית, צריך להתייחס לתפקידים ולאופי של הוועדה המיוחדת, לא מדובר בוועדת זכאות אלא בוועדה מיוחדת שהוקמה לפי סעיף 137 לחוק. הוועדה הזאת היא ועדה מנהלית, ההרכב שלה: יושב-ראש מנהלת ההתנתקות, נציג ציבור, משפטן שמינה שר המשפטים, נציג החשב הכללי. הוועדה הזאת דנה במקרים רבים, יש לה סמכות לדון בנושאים נוספים, מקרים שאינם זכאים לפיצוי על-פי החוק, במקרה הזה, מדובר בעסקים שהפיצוי שקיבלו אינו מספיק.

האם אתה יודע, כמה הגדילו את הפיצויים מאז האישור בוועדה בראשותו של בייגה שוחט ועד היום?

אולי משרד האוצר יכול לתת את הנתונים.

אדוני שואל בין הצעת החוק לחוק או על-פי הסעיף הזה?

לא על-פי הסעיף הזה. שאלתי, האם יש לכם נתונים, כמה בקשות להגדלת הפיצויים היו מאז האישור בוועדת הכספים, כולל בג"ץ ועד לרגע זה? יש מידע מדויק?

במילים אחרות, בוועדה דובר על כך, שהפיצוי האזרחי יהיה כ-2.2 מיליארד, בג"ץ הוסיף עוד 500 מיליון שקל.

הרב ליצמן, אתה מתכוון מעבר למה שקבע הוועדה שדנה כאן?

הוועדה של בייגה, כן.

אומדן עלויות החוק לפיצויים כפי שיצא מהוועדה היה קצת יותר מ-4.1 מיליארד שקל.

אני רוצה לחדד, מה היה סכום הפיצויים לפני הוועדה של בייגה?

במקור היה 1.2 מיליארד שקל.

מה סכום הפיצויים לפני שהתחלנו לדון, מה היה סכום הפיצויים אחרי בייגה ואחרי הוועדה של בייגה ועד עכשיו?

החוק, כפי שהוגש על-ידי הממשלה, העותק הכחול, עלה בין 2.5-3 מיליארד שקל. הפיצויים האזרחיים. הוועדה הגדילה את זה ב-1.3 מיליארד שקל וזה הגיע ל-4.1 מיליארד שקל. על-פי האומדנים שלנו, בג"ץ הגדיל את החוק ב-350 מיליון שקלים, לא כולל איחוד העילה, שאנחנו לא יודעים איך לפרוט אותו, זה נעלם גדול בעיניים שלנו, זה תלוי מאוד בפסיקות בג"ץ בעתיד.

זה כולל את השומה הפרטנית?

מעבר לזה, הממשלה קיבלה מספר החלטות בחודשים האחרונים שהם לא בגדר פיצויים, זה לא פיצוי ישיר שהולך לכיס של הפרט, זאת הוצאה ממשלתית שאין לי כרגע את הפירוט המדויק שלה, היא בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים.

זה כולל את הידיעה שהתפרסמה היום, העברה לחפץ חיים ויד בנימין?

זה כולל בראש וראשונה קרוואנים שעולים כרבע מיליארד שקל.

השכרת דירות.

השכרת דירות זה מיליונים בודדים. אישרתם כאן גם 70 מיליון שקל לפיתוח תשתיות במשרד השיכון, יש דברים נוספים, ההסכם של יד בנימין ימומן חלקו מתוך הפיצויים של האנשים, כלומר, הם מוותרים על הפיצוי תמורת הקרקע, אבל מעבר לזה, ההסכם צפוי לעלות כ-30 מיליון שקלים נוספים.

מה עם המיגון של "עוטף עזה"?

למהלך ההתנתקות יש גם עלויות שהן לא חלק מהפיצויים, כמו למשל פינוי הצבא, קרוב ל-2 מיליארד שקל, בתוך זה הנושא של "עוטף עזה" וכו'. תיארנו זאת במהלך דיוני הוועדה.

חשוב לי לקבל מספר, כמה יעלה עוטף עזה ופינוי הצבא, כל הנושא הביטחוני?

הסיכום שלנו עם משרד הביטחון על פינוי הצבא הוא 1.9 מיליארד שקל. מיגון עזה הוא כ-44 מיליון שקל ועוד תקציבים נוספים כ-22 מיליון, שקל שמשרד הביטחון מתוך תקציבי פיקוד העורף מפנה לנושא הזה. סך הכול, קרוב ל-70 מיליון שקל.

לא אמרת לנו את הסיכום האזרחי.

הפיצויים במערכת האזרחית עלו כ-4.1 מיליארד שקל ועוד כ-350 מיליון שקל של בג"ץ. יש עוד כמה מאות מיליונים, כ-300-400 מיליון שקל, אולי קצת יותר בשלב זה, יכול להיות שיתקבלו החלטות נוספות.

לשאלתו של עו"ד מירון לגבי השומה הפרטנית, להערכתנו עלות החלטת בג"ץ בהקשר הזה היא בעיקר העלות התפעולית של השמאים. מכיוון שאנחנו מעריכים שהפיצוי שניתן בחוק הוא הוגן וראוי, הוא גבוה מהשומה הפרטנית - - -

אתה אומר כרגע, שאתה לא צופה יותר מ-300 מיליון שקל נוספים.

אני לא אמרתי את זה, אמרתי, שהעלויות של פסיקת בג"ץ, להערכתנו הן כ-350 מיליון שקל. הרכיב הגדול שם זה בעיקר הגדלת הפיצוי האישי.

אם יהיו חקלאים, יש משרד החקלאות - - -

נכון, יש החלטות לגבי חקלאים, הממשלה גם מקבלת החלטות באופן שוטף כל הזמן על דברים נוספים. לדברים האלה יש השלכות תקציביות.

הנושא של שומה פרטנית מחייב הרבה מאוד שמאים בשטח, ולזה יש עלות שמאים.

לעניין השומה הפרטנית, אם צודק נציג האוצר, שכל השמאים יביאו לתוצאה אפס, יכול להיות שהוא צודק בהערכה הכלכלית שלו, אבל על-פי מה שידוע לי ולי הערכות השמאים, עד ההחלטה של בג"ץ, כמעט אף אחד לא הגיש בקשה לשומה פרטנית כי היתה סנקציה בחוק שאמרה, שמי שמבקש שומה פרטנית עלול להפסיד את מה שהחוק נותן לו. בג"ץ הוריד את הסעיף הזה ואמר, שכל אחד יכול להגיש בקשה לשומה פרטנית. כתוצאה מזה הוגשו קרוב ל-600-700 בקשות לשומה פרטנית.

600 בקשות.

יכול להיות, לא ספרתי. אני מניח שתהיה לזה השלכה. בג"ץ גם קבע כללים לשומה פרטנית, לדעתי תהיה לזה השלכה הרבה יותר גדולה.

אתה מדבר על מגורים.

אני מדבר רק על מגורים. לגבי שאר הדברים, זה הולך בדרך אחרת, בג"ץ קבע את הדין הכללי.

החוק קבע מסגרת לפרוצדורה כיצד תוגש הבקשה לוועדה המיוחדת על מנת להגדיל פיצוי בעסקים. על-פי החוק, הבקשה צריכה להיות מוגשת לוועדת הזכאות, ועדת הזכאות מעבירה אותה לאחר שיקול דעת לוועדה המיוחדת ואז הוועדה המיוחדת מפעילה את שיקול את דעתה ומחליטה אם להגדיל פיצוי, אם כן, באיזה סכום. לאחר מכן, יש זכות ערעור לוועדה המיוחדת לבית משפט מנהלי בירושלים.

צריך לזכור לפחות נקודה אחת משמעותית שבאה בעקבות בג"ץ, הוועדה המיוחדת היתה שסתום הביטחון של הפיצוי על-פי החוק, כל מה שלא מתאים ולא מסתדר עובר לוועדה המיוחדת מכיוון שהיה איחוד עילה. בג"ץ ביטל את איחוד העילה, המשמעות היום היא, שגם הוועדה המיוחדת תפסוק את פסיקתה, עדיין ניתן להגיש תביעות על-פי הדין הכללי בהליך רגיל בבית המשפט. היום, ההחלטה שתיפול כאן היא לא האינסטנציה האחרונה.

לגבי הטעמים השונים להגדלת הפיצוי, אנחנו מתייחסים לשני נושאים מרכזיים, הנושא הראשון – הגדלת פיצוי כאשר העסק נמצא בפיצוי חסר.

איזה סעיף זה?

זה סעיף 3 לסמכויות, נקבנו בשלושה מקרים שאנחנו חושבים שהם המקרים בהם ראוי להגדיל פיצוי. האחד, כאשר הפיצוי שמקבל העסק איננו פיצוי הוגן וראוי. השני, מסיבות יוצאות דופן הקיימות אצל בעל העסק ובני משפחתו, שהפיצוי לא מאפשר להם לייצר מקור פרנסה חליפי והם נותרים ללא יכולת השתכרות. המצב השלישי, שלעסק יש חובות שנוצרו כתוצאה מזיקה ישירה ליישום החוק. זה גם מתאים להצעת החוק שבה דיברנו על כך שלעסק נוצרו הפסדים גדולים בגלל שהוא נאלץ להתפנות ואז יש לו ביטול חוזים שהוא לא יכול לקיימם.

סוגיית הסניף נמצאת בסעיף הזה?

כן, עוד לא הגענו לסניף, זה נמצא בסעיף 3(ב). כעת אני מתייחס לנושא הסניף, מכיוון שהתווסף סעיף 68(ב) לחוק, במסגרת הסמכות של הוועדה המיוחדת, יש לה אפשרות לדון בסניף שלא עמד בדרישת הזכאות הבסיסית הקבועה בחוק. דרישת הזכאות הבסיסית הקבועה בחוק אומרת, מעבר לעובדה שהוא צריך להיות פעיל, צריך להיגרם לעסק כולו הפסד משמעותי כתוצאה מסגירת הסניף. הכנסנו אפשרות של הוועדה המיוחדת להחליט, למרות שהוא לא עמד בדרישות הזכאות הבסיסיות הקבועות בחוק, עדיין ניתן לתת לו פיצוי לפי המסלול הפיננסי או לפי מסלול אחר שהוועדה המיוחדת תבחר. אנחנו מציעים כאן, באיזה נסיבות מיוחדות תיתן הוועדה המיוחדת פיצוי פיננסי או תחשב את הפיצוי למרות שלא עמד בדרישות.

איזה סעיף זה?

סעיף 3(ג), קבענו ארבעה שיקולים שנראים לנו רלוונטיים ואמורים לתת פתרון לעניין הזה, האחד, המוניטין הייחודי הקשור לשטח המפונה. השני, היכולת לשמר את פעילות הסניף מחוץ לאזור לאחר הפינוי או להעביר חלק משמעותי של הפעילות ליחידות אחרות. מאמץ מיוחד שהיה כרוך בהפעלת הסניף באזור. ואופי פעילות הסניף, שנתן שירות בסיסי לתושבי השטח המפונה ונבע לא רק משיקולי רווח, במקרה של הסניף הספציפי שאנחנו מדברים עליו.

סניף שאיננו פעיל מקבל פיצוי עבור המבנה ועבור הקרקע שם פעל. הסניף שמקבל פיצוי פיננסי הוא סניף שעומד בהגדרות החוק. את החוק אנחנו לא יכולים לתקן, הוא קיים והוא מנחה אותנו. בחוק נקבע, עבר את הוועדה הזאת, על מנת שסניף יקבל פיצוי לפי המסלול הפיננסי, הוא צריך לעמוד בדרישה, שלעסק כולו ייגרם הפסד ניכר.

לעסק כולו?

בוודאי, לעסק כולו.

זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה היתה לסניף. אף פעם לא התמוטט מסניף אחד - - -

ולכן בדיוק נכנס סעיף 68(ב).

זאת עבודה בעיניים.

בתקנות הללו יש גם שיקולים נוספים להגדלת פיצוי, הם מפורטים בסעיף 4, בבקשה יש חובה לצרף מסמכים, כאמור בסעיף 5. יש בקשת פטור מחובת הצגת מסמכים, תקנה 6, ויש השלמת פרטים. כל אלה עוסקים יותר בפרוצדורה מאשר במהות.

הגשתי הסתייגות, ביקשו ממני למשוך אותה, משכתי את ההסתייגות, ההתרשמות שלי, שמה שנעשה זאת עבודה בעיניים. אני מבקש שתתייחסו למילים האלה שהכניסו בנושא הוועדה.

צריך להסתכל שנגרם לאותו עסק ולא להסתכל אם הוא מושפע מהמהלך הזה. אם סניף בנק הפסיד לקוחות שהתפזרו לכל מיני מקומות, הוא הפסיד, יש לו נזק.

רוח החוק היתה, שהוועדה המיוחדת תדון בכל המקרים שוועדת הזכאות הראשונה לא יכלה לטפל מכיוון שאין לה הכלים להתמודד בגלל הנסיבות עם גובה הפיצוי שנקבע. אין לה מספיק כלים להתמודד. היו כאן הרבה דוגמאות, מורה, עסק שצריך להעביר פועלים, בתקנות לא התייחסנו לכל אותן דוגמאות שעלו כאן על השולחן.

יש תקנות אחרות, אלה תקנות מכוח סעיף 137, אנחנו מדברים על המקרה המיוחד של הגדלת הפיצוי לעסקים מכוח סעיף 68ב'. אלה תקנות אחרות.

הסברתי שהוועדה המיוחדת דנה בהרבה מאוד נושאים, יש לה הרבה מאוד תחומי אחריות, יש מגוון רחב של אנשים שלא ייכנסו למבחן הזכאות של החוק.

גם על זה אמרנו, נשלח לוועדה מיוחדת.

בקשר לאותו סעיף, היתה דרישה חד משמעית של ועדת הכספים, שיינתן פתרון הוגן לפיצוי אותו סניף שבזמנו היה הבנק היחיד שהסכים לעבוד בכל אזור גוש קטיף. אני מתאר לעצמי שבשנים הראשונות הוא ספג הפסדים, את זה לא הכנסתם.

למה? יש להם מוניטין ייחודי - - -

אני מציע שנשמע את נציג בנק המזרחי, הוא נמצא כאן.

ברגע שאתה אומר "חלק משמעותי", מעל 51% זה חלק משמעותי. כלומר, אם הוא יעביר 51% מהלקוחות, גם אם 49% מהלקוחות לא יעברו, הוא לא יקבל פיצוי, כי זה חלק משמעותי. זה טירוף, לקחת 51% ומזה לקבוע את יחס הפיצוי לאותו סניף.

אני נציג בנק המזרחי, השתתפתי בדיוני ועדת הכספים ובוועדה בראשותו של חבר הכנסת שוחט, אני מניח שחברי הוועדה זוכרים, שהפסקה השלישית בהגדרת סניף הפריעה בנוסח הגורף שלה, הוועדה הנכבדה הזאת הציעה להכניס את דרך סעיף 68ב' לוועדה המיוחדת את נושא הסניף. כפי שאנחנו רואים את התקנות, במקום לפתוח, הם סגרו אותנו בסד, אני לא רואה את האפשרות להכניס את הפיצוי לפי שווי פיננסי לגבי הבנק. החשש שלנו, שהוועדה, אם היא כל כך סגורה עם ההגדרות האלה, היא תאמר לנו, תקבלו פיצוי על המבנה, על האבנים, ולא לפי שווי פיננסי. זה ההיפך הגמור למה שהתכוונה ועדת הכספים.

ההצעה שלנו היתה, לערוך מספר תיקונים. הגשנו הצעה, להכניס תיקונים מינימליים על מנת שתתגשם כוונת המחוקק ב-68ב'.

אני מקבל את הדברים של חבר הכנסת דהן, שאם אנחנו מדברים על אפשרות להעביר חלק משמעותי של פעילות הסניף, מה זה משמעותי? לכאורה הוועדה תאמר לנו, גם 25% זה חלק משמעותי.

כמה אתה רוצה?

אמרנו, אם אנחנו רוצים לממש את כוונת החוק, בדיונים שהיו כאן נתנו דוגמאות של חברות סלולאריות, סניף של חברה סלולארית, אדם עובר עם מכשיר הסלולארי שלו מעבר ל"קו הירוק", אין שום נזק. לכן נראה לנו סביר, שאם אפשר להעביר את פעילות הסניף, רובה ככולה, אנחנו אומרים, זה שיקול רלוונטי. אבל אם אנחנו משווים את זה לעסק, בעסק רגיל אין קריטריון כזה, העסק יכול להעביר את עצמו, הוא מקבל סיוע בהוצאות ההעברה, איש לא מקפח אותו בשווי הפיננסי אלא אומרים לו, מצוין, תעביר את העסק ותקבל פיצוי. לסניף יש פתאום יחס אחר, אומרים, אם אתה יכול להעביר את פעילות העסק, אפילו באופן משמעותי, לא תקבל פיצוי לפי שווי פיננסי. מלכתחילה לא ראינו את ההגיון בזה, הוועדה לא ראתה את ההגיון בכך ולכן הוסיפה את סעיף 68ב'. על-פי ההגיון הזה אנחנו אומרים, אם אפשר להעביר את פעילות הסניף, רובה ככולה – זה הנוסח שאנחנו מציעים – הוא לא יהיה זכאי לפיצוי לפי שווי פיננסי. אבל לא להתחיל לשחק עם רף תחתון שלדעתנו הוא מאוד נמוך ולדבר על העברה של חלק משמעותי. אנחנו גם הצענו שתי הצעות נוספות, אל"ף, אם פעילות הסניף היא ייחודית מסוגה באזור, לאו דווקא בנק המזרחי, אם יש פעילות ייחודית, ניתן שירות לכל תושבי האזור שם, שירות ייחודי, כרגע, כשהסניף הזה עובר, הוא צריך להתמודד מול סניפים של גופים אחרים והוא מאבד את היתרון שלו. זה לא נכנס לסעיף 1 של מוניטין ייחודי. מוניטין ייחודי מתאים לירקות גוש קטיף, משהו שקשור לאקלים או לקרקע.

בנוסף הצענו הצעה נוספת, אמרנו, אם סגירת הסניף תגרום נזק משמעותי, אבל בגלל היקף העסק, גודלו, המחזור שלו, אי אפשר לומר שהכנסותיו יקטנו בהיקף ניכר. זה נושא שעלה גם בוועדה. יש פגיעה משמעותית, בגלל גודל העסק, אי אפשר לומר, שהכנסות הבנק יקטנו בהיקף ניכר, לדעתי זה שיקול שהוועדה המיוחדת צריכה לשקול ולהכניס את הפיצוי למסלול של פיצוי פיננסי.

ההסכמה להעביר את הנושא לוועדה מיוחדת נבעה מהעובדה, היה קושי גדול מאוד להגדיר, האם מגיע פיצוי או שלא מגיע פיצוי. כדי להוריד את הנטל הזה מאתנו, הוחלט להעביר את זה לוועדה המיוחדת כי הוועדה המיוחדת היתה קצת יותר משוחררת מהכבלים שהיו לוועדת הזכאות, מה גם שעל פי הכללים בתוך ועדת הזכאות, אי אפשר לתת שום דבר לסניפים, כולם ידעו מה מאחורי הקלעים בעניין הזה. לכן אמרנו לוועדה, לכו לוועדה המיוחדת, מה גם שיושב שם נציג ציבור. לי לא היה ברור אם אפשר להשיב מה מגיע, איך מגיע.

אני רוצה להעיר הערה, הכנסתי הנה באיחור מה, התקיים דיון על גובה הפיצויים. נאמר כאן, הפיצויים יעלו 5 מיליארד שקל. כל ה-5 מיליארד שקל הללו זה של אנשים שעובדים בבנק הזה. מעולם לא היה ל-1,500 משפחות האלה 5 מיליארד שקל בתוך הבנק הזה.

לא בטוח שהכל ילך לבנק הזה.

שום דבר לא בטוח, אבל סביר שאנשים שעובדים עם בנק ימשיכו לעבוד עם הבנק, חצי לפחות ימשיך לעבוד עם הבנק, פתאום ייכנסו לשם 2.5-3 מיליארד שקלים.

יש חיזור של כל הבנקים.

הכל ידוע.

חבר הכנסת צבי הנדל אמר כאן, שרוב האנשים לא ימשיכו לעבוד עם הבנק.

אחרי שעובדים 10 שנים עם בנק - - -

אנשים ייקנו רכוש.

בסדר, ויש כאלה שיחזיקו את הכסף שלהם שנתיים בבנק עד שייקנו, יש אחרים שישקיעו בבנק, לכן אני מציע להירגע מעוצמת המשבר שהסניף ייפגע. אני לא יודע אם הוא לא הוא יהיה עם יותר פיקדונות ועם יותר כסף אחרי הפינוי.

הוא ייסגר, איפה הוא יהיה?

הוא לא ייסגר. דרך אגב, אני מאוד מתפלא על גני טל, אנשי גני טל אמרו כאן, רק ניצנים, רק ביחד, מה קרה פתאום?

מה זה קשור?

הם אמרו, רק ביחד, אי אפשר לחיות אחרת. אלה שהובילו את העניין הזה, הם הולכים למקומות אחרים כעת. הכל רמאות. גני טל, לב לבו של הגוש.

אני אשמח לענות לך.

אין לי בעיה, אני רק לא רוצה שייצא מתוך הוועדה דבר שבעצם סוגר את חופש הפעולה של הוועדה המיוחדת. זה כל מה שאני רוצה. אמרנו, אנחנו מטילים את האחריות על גורם אחר שיש בו גם גורמים ציבוריים שיבדקו לגופו של עניין. אני אומר, אם מגיע פיצוי, לא צריך לתת פיצוי שהוא מעבר לפיצוי הנכסי.

לנו כרגע יש בעיה של חשיפה לסיכוני אשראי.

מה זה חשיפה של סיכוני אשראי? מי שחייב לכם כסף לא יכול לעזוב את הבנק כל כך מהר. לא עוסקים הסכמים עם סניף, עושים הסכמים עם בנק, לכן הוא נשאר בבנק.

הדבר האחרון שרצינו שייקרה – יש לי הרגשה שאתם דוחפים אותנו לפינה הזאת וזה לא טוב – שהוועדה תהפוך להיות הוועדה שתקבע את גובה הפיצויים לבנק המזרחי. מדובר במקרה פרטי, מקרה אחד, שהחוק כבר הורחב מספיק לכבודו, לוועדה ניתנו סמכויות מאוד רחבות, כל דיון מעבר לזה הופך את ועדת הכספים לוועדה המיוחדת בנושא הזה. אסור שזה ייקרה, זה לא ייקרה, יש בערך 100 או 1,000 קליינטים ב"גוש", שמגיע להם יותר מאשר בנק המזרחי. אז אני אומר, די, גם הסיכון בטעות הוא לא בסדר גודל כזה לעומת בעל עסק ב"ארז" או חקלאי בגוש קטיף. אתם יודעים מה, מותר לשקול את המדד, "תרדו" מאתנו, פתחנו פתח מספיק גדול, אני קורא את התקנות, הן נותנות סמכות שאם יוכח מקרה מיוחד שהמוניטין נפגע במיוחד, אבל אל תכריחו את הוועדה לוועדה שתקבע לגבי בנק המזרחי.

אתה קובע.

אני רוצה, שאם אין פגיעה בסכום משמעותי, לוועדה יהיה שיקול דעת.

מאה אחוז, סכום משמעותי.

זה מה שכתוב כאן.

לא, אתה טועה, כתוב, שאם הסניף לא עובר - - -

חברים, אם אין פגיעה משמעותית - - -

סליחה, זה הנושא השני.

הוועדה המיוחדת רשאית להורות על הגדלת הפיצויים בשל עסק או סניף בהיקף ובהתאם לנסיבות העניין... אם שוכנעה שהתקיימו אחת מאלה: מתקיימות בעסק או בבעלי העסק נסיבות יוצאות דופן בשל הפיצוי שאיננו מהווה פיצוי בשל נסיבות יוצאות דופן. הכל כאן יוצא דופן.

אנחנו לא נכללים שם.

זה לא סניף.

כתוב פה סניף.

לא.

כתוב: ישקול בין היתר - - -

זה אחד השיקולים.

זה שיקול מרכזי.

יש כאן אנשים שהייתי רוצה לדאוג להם פי מאה.

אל"ף, תדאג להם כי אנחנו דאגנו לכולם. אם יש אנשים שצריך לדאוג להם, תביא אותם, אני לא מכיר כאלה.

בנושא בנק המזרחי, אני רוצה לומר לכל חברי הוועדה, שבנק המזרחי, למשל מבחינת מתן משכנתאות, שולט על 80% מהשוק. החשבון הפרטי שלי מתנהל בבנק לאומי, בנק לאומי לא סירב לתת לי אגורה, רק בנק המזרחי הסכים למתן משכנתה. בנק המזרחי היה היחיד שעמד לרשות תושבי גוש קטיף.

הגשתי הסתייגות עם קבוצת חברים, לאחר דיונים נתבקשתי למשוך את ההסתייגות בטענה שהנושא סודר. לפי מה שאני רואה היום, הנושא לא סודר. אני מבקש לתת לי תשובה מספקת, אז משכתי את ההסתייגות שלי למרות שהיה לי רוב בוועדה, משכתי את ההסתייגות בטענה שהנושא סודר. כעת אני רואה, שהנושא לא סודר וההרגשה שלי היא, ש"עבדו" עליי.

בהתייחס לדברים של חבר הכנסת חיים אורון, אני לא חושב שיש כאן איזה קופה סגורה, שחלקם של אלה שגרים מגיע להם יותר, בגלל שאולי בנק מזרחי יקבל יותר. לאלה בוודאי שמגיע, ודאי שלבנו אתם יותר מאשר הבנק, אבל עדיין, במידה והבנק הזה ניהל סניף איגודי באותו מגיע, כתוצאה מהמצב הנוכחי, הוא צריך לפנות את הסניף למקום אחר, מובן מאליו שבמקום אחר הוא עלול להימצא בתחרות שלא היתה לו קודם וכתוצאה מזה רווחיו עלולים להיפגע.

יש לך עשרות סניפים, אף אחד לא יכול לבוא לפה. יש ספקים שהיה להם שוק, השוק נגמר להם - - -

הם מקבלים פיצוי.

לא מקבלים שום פיצוי.

לא מקבלים.

לא נטפים ולא אגרקסקו לא מקבלים. החוק אמר, אתם ממשיכים להתקיים, לא תקבלו פיצוי.

מה שאני רוצה לומר, צריך לחזור חזרה למה שקבענו בזמנו בוועדה, אם נקבע שבנק המזרחי צריך לקבל פיצוי, על הכיפאק. במידה ולא, זה מפנה אותנו לוועדה המיוחדת, הוועדה המיוחדת צריכה להחליט.

מה שאומר חבר הכנסת גורולובסקי, שעבדו עליו.

נותנים אפשרות לגשת לוועדה.

אף אחד לא נתן התחייבות כזאת או אחרת - - -

בקריטריונים שנקבעו לפעולתה של הוועדה המיוחדת, אומר עו"ד ברבן, יש כאן ניסוח שזאת לא היתה כוונת הוועדה. יש פה ניסוחים בעברית, ניסוחים משפטיים שלי לא אומרים דבר. מה ההבדל בין חלק משמעותי של פעילות הסניף לבין מה שמציע עו"ד ברבן, פעילות הסניף רובה ככולה, האם זה מייתר דברים, האם זה נותן חופש פעולה גדול יותר לוועדה? הייתי רוצה לשמוע מה אתם אומרים בנושא. האם הניסוח שבו נכתב "חלק משמעותי" מצמצם את הכוונה שלנו?

אני רוצה לשאול את עו"ד ברבן, מה הניסיון שנצבר, הרי עברו כבר שלושה חודשים, נעשו כל מיני שינויים, למשל, האם היה לקוח אחד שעזב את הסניף, שהודיע שאיננו רוצה להמשיך לנהל את חשבונותיו, שמשך את כל הפיקדונות שלו, שילם את כל האשראי והודיע שהוא לא רוצה להמשיך?

עד לרגע זה, הפעילות שם נמשכת כסדרה, אנחנו מחזיקים בשיניים את הלקוחות עם סיכוני אשראי כי אנחנו לא רוצים לסגור לאף אחד מסגרות ולא רוצים לסגור לאף אחד קווי אשראי.

כמה לקוחות יש בסניף הזה?

אין לי את הנתון. העובדה היא, רוב המתיישבים, רוב העסקים שם, הם לקוחות של הסניף בנווה דקלים. ברגע שהאנשים יתפזרו ברחבי הארץ, חלק ילכו למבקיעים, חלק לבנימין וחלק לגליל, ברור לנו שלא נמשיך לשרת אותם.

זה לא עובד כך. כמה כסף חייבים הלקוחות האלה לבנק? אתה לא כל כך מהר מסתלק מבנק אם יש לך הסכמים מיוחדים.

אין הסכמים מיוחדים.

בזמנו הצטרפתי להסתייגות של חבר הכנסת גורולובסקי מהטעם הפשוט, שבזמנו, אף בנק לא היה מוכן לבוא ולתת שירותים בנקאיים בגוש קטיף, רק בנק המזרחי. היום אריאל, שהיא עיר גדולה, יש בה 8,000 סטודנטים ויש בה כ-20,000 תושבים, אף בנק נוסף לא מעוניין לבוא לשם. מזה 15 שנה אף בנק לא מוכן לבוא לשם, יש שם רק בנק אוצר החייל. בכל יהודה ושומרון יש רק בנק אחד של אוצר החייל. הבנק לא היה רווחי בשנים הראשונות. נכון, בזמנו היה ויכוח בוועדה לגבי נותני שירותים של סניפים שונים, אמרנו, לא מגיע להם, אבל החרגנו את הבנק. חבר הכנסת גורולובסקי ואנוכי משכנו את ההסתייגות, בעיקר כי אמרו, לא תהיה בעיה עם הבנק, אנחנו מבצעים תיקון.

הבנק נתן שם שירותים והיה רווחי. אומר חבר הכנסת בריזון, זה לא עובד כך, הלקוח לא עושה הסכם עם הסניף אלא עם הבנק. אני מקבל את הדברים של חבר הכנסת בריזון, אבל יחד עם זאת, ברגע שהסניף מתפרק, הלקוחות הולכים לכל מקום שהם חפצים בו, הבנק המרכזי הפסיק את הלקוחות, מי שיש לו חובות אולי יישאר בבנק, אבל מי שלא, עוזב את הבנק. לכן אני חושב שיש צורך להחריג את הבנק.

התקנות הללו יכלו להיות מפתח לדבר חשוב מאוד בפעילות השוטפת ונדמה לי שזה התפספס. בית המשפט העליון היום תיקן שני דברים, האחד, הוא קבע את הזכות המהותית מכוח הדין הכללי להגיש תביעה. הוא קבע את הבסיס המשפטי שמתוכו אנשים יכולים להגיש תביעה במקרה הזה ונתן ארבע דרכים איך מכוח הדין הכללי מגיע לאדם פיצוי על פגיעה בזכויות יסוד. הדבר השני, הוא פתח את הדרך לבתי המשפט.

יש אנשים רבים בעלי עסקים קטנים, שהפגיעה שלהם היא לא ברמה שצריך ללכת דווקא לבית משפט. הליכה לבית משפט תצעיד את האנשים לדרך של שנים, תעלה הרבה כסף גם לאדם וגם למדינה. יהיו מקרים רבים שבצד הפרקטי, הדרך הטובה ביותר לסגור את הדברים היא, להביא אותם דווקא לוועדה המיוחדת. כאשר בית המשפט נתן את הבסיס הארגוני שמאפשר לתת את הכסף, חבל להטריח את כל האנשים לבית המשפט, חבל להטריח את המדינה לבית המשפט. הסעיף הזה, סעיף 137, יכול להיות שסתום שיקל על שני הצדדים וימנע דיונים במשך שנים בבתי המשפט וסתימת בתי המשפט.

התקנות הללו כפי שנוסחו, הן בעיקר מקשות על הוועדה לפתור בעיות ולא מקלות עליה. אני אתן דוגמה לדבר ששייך לכל עסק כמעט, הוא היה תיאורטי לפני כמה חודשים, היום הוא מעשי, זאת סוגיה של העונות האבודות, זה מתקשר לחקלאים אבל גם לבעלי עסקים אחרים. בעלי עסקים רבים יפסידו את תקופת המעבר. ברור שהפיצוי לא נותן כיסוי לדבר הזה. התפיסה של המדינה בפני בג"ץ היתה, שהחוק הזה עוסק בממוצעים. אמר בית המשפט העליון, אני מקבל את זה, אני מוכן לקבל את זה שזה מידתי בשביל ממוצעים. אבל כל המקרים שהממוצע לא פותר אותם, צריך לפתור בדרך אחרת. אני חושב, שאם לוקחים המלצה של ועדת הזכאות שעוברת לוועדה המיוחדת - - -

היא קובעת את ההמלצה - - -

קודם יש את ההמלצה של ועדת הזכאות, היא עולה לוועדה מיוחדת.

רק היא יכולה להעביר לוועדה המיוחדת.

המדינה תודה לי על ההערה הזאת כי היא תאפשר פשרות ולסיים תיקים, ולא להגיע עם כל תיק לבית המשפט.

לכן אני חושב, שהדבר הכי חשוב שצריך לעשות בתקנות האלה, להוסיף את השסתום ולראות בזה כמקרים יוצאי דופן – התפיסה שעמדה בבסיס החוק - שבכל מצב שלפי הדין הכללי עשויה להיות תביעה, להכניס את זה כדבר שמקנה זכות לוועדה המיוחדת. הרי הוועדה המיוחדת לא חייבת וועדת הזכאות לא חייבת, אבל יהיו מצבים רבים, שבדרך הזאת המדינה תחסוך לעצמה הרבה כסף, כאבי ראש רבים ותפתור את הבעיה. שזה יהיה שיקול דעת של הוועדה, לא אכפת לי שיכניסו שסתומים נוספים, אבל השסתום הזה יפתור למדינה תביעות.

אתה לא מאמין שכולם יחכו לפסק הדין הראשון של בג"ץ?

אפילו אחרי פסק הדין הראשון, זה עדיין כדאי לך.

מעבר לסניף של בנק המזרחי, אנחנו נתקלים במקרים רבים של סניפים שהם לא באופן של בנק המזרחי. למשל, ישנו עסק העוסק בשיווק ואריזה של תוצרת חקלאית, יש לו בית אריזה אחד בנגב, בית אריזה אחר בלכיש ובית אריזה אחר בגוש קטיף. מבחינה משפטית, כל אחד מהם הוא סניף, המשרדים שלהם יושבים בירושלים, בחיפה או בתל-אביב. למרבה ההפתעה, הדבר היחידי שהיה בראש של כולם בעניין סעיף 68ב' היה המקרה של בנק המזרחי.

לא, המקרה של בית האריזה הונח על השולחן הזה.

המציאות הזאת היא מציאות שכיחה מאוד, שיש עסקים קטנים שהם קטנים יותר מבנק המזרחי וגם להם צריך לתת את המענה.

שכנענו אותנו שיש מענה.

סניף של חברה שפועל בתוך הגוש, הוא מקבל פיצויים.

זה לא נכון.

מדוע?

מבנה החוק הוא כזה, שיש הרבה סוכנים שאין להם משרד, הוא סוכן מורשה אבל אין לו משרד.

הוא עובד מהבית.

איפה הבית?

הבית שלו בגוש קטיף, אבל הוא לא רשום כעסק. ואם הוא יקבל פיצוי כעסק, הוא לא יקבל פיצוי למגורים. הספרית שעובדת בבית שלה, אם היא תגיש בקשה לפיצוי עסק, היא תפסיד את הפיצוי על בית המגורים.

על מה אתה מדבר, על חדר אחד? כל הבית שלה הוא מספרה?

תענה לי לגבי גני טל.

גני טל – אני לא מייצג אותם, אבל הטענה של המתיישבים, שהפתרון של ניצנים כמו שמגובש, גורם להם עוול רב. הם לא יישארו יישוב נפרד, מה שרצו מהתחלה, החקלאות שלהם נמצאת רחוק מאוד, עם חלק מבתי הספר יש לא מעט בעיות בתקופת הביניים של שנתיים-שלוש עד שיהיה אפשר להתחיל לבנות בניצנים. הם אומרים, שלדעתם, הדרך להגן עליהם בנושאים האלה היא להצטרף למקום קיים כמו יד-בנימין - - -

באופן זמני, בגלל שהם הולכים לחפץ-חיים.

הטענה שלהם היא דווקא בגלל הפתרון הזמני הגרוע בניצן, שבו ערבבו את כל היישובים, זאת לא העתקה קהילתית. הפתרון של ניצנים רחוק מאוד מהילד שהם פיללו לו, לכן הם הולכים לשם. אני לא מגן עליהם.

אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, אני משמש כיושב ראש ועד היזמים באזור התעשייה ארז, אנחנו עיינו בתקנות המוצעות, אני רוצה לומר, שברוח הדברים שנכתבו בתקנות, אנחנו רואים איזשהו חלון, איזשהו צוהר לעבודה משותפת מול הוועדה המיוחדת לטפל באותם עסקים שבבסיס החוק יוצאים נפגעים. מכיוון שכל מי שיושב סביב השולחן הזה אחראי, אני לא רואה אפשרות שהוועדה הזאת תדחה את התקנות האלה בגלל סניף בנק המזרחי.

הוועדה תדחה את התקנות לא בגלל בנק המזרחי.

חבל כי אז לא תהיה הגדלת הפיצויים.

יש כאן מקרה של לאוניד אלימלך, זה יפתור גם את הבעיה שלו?

אני מכיר את האנשים שיושבים בוועדה, לא ברמה האישית אלא ברמה פונקציונלית. נפגשתי עם ועדות הזכאות וגם עם חלק מנציגי הוועדה המיוחדת. לקחנו אותם לאזור התעשייה ארז על מנת שיהיו ערים לדברים. מדובר באנשים, שבתוקף תפקידם בוועדה הם צריכים להיות פתוחים, אנשים שצריכים לגשר על הפערים שהחוק מכתיב. אני חוזר ואומר, אם מישהו חושב שאפשר לשבת סביב השולחן הזה ולנסח במילים את הפתרונות לכל המצבים הקיימים כתוצאה מהפינוי, האדם הזה אינו ריאלי.

יש מקרה מסוים שהעלו חברי הכנסת גורולובסקי ויחיאל חזן, הבטיחו להם פתרון מסוים, לדעתם לא התקיים הפתרון הזה - - -

אתם מדברים על סעיף 68ב', על עניין הסניף, הוא מדבר על 68א', ואני שואל לעניין 68א' – ללא קשר לעניין הסניף – האם התקנות שמובאות לשולחן הוועדה הן לשביעות רצון אלה שאתם מייצגים?

הם לא פותרים את בעיית המקדמה.

בעיית המקדמה לא נדונה כאן.

היא בעיה נפרדת.

עניין המקדמה הוא ברמה של ועדת הזכאות, שם אפשר להריץ את נושא המקדמה לשביעות רצון יתר או פחות. מי שמגיע לוועדה המיוחדת הוא אותו אדם שוועדת הזכאות המליצה להעביר אותו לוועדה המיוחדת על מנת שיידון בתוספת לרוח החוק כתוצאה מאותן נקודות שהועלו כאן.

וזה שהוועדה המיוחדת לא דנה עד עכשיו במקרה שלו, זה בגלל שלא היו תקנות?

אל"ף – כן.

אז למה זה לא נאמר?

אל"ף, כן. בי"ת - - -

רגע, אני רוצה לשאול, זה שהוועדה המיוחדת לא דנה בנושא המקדמות עד עכשיו זה בגלל שלא היו תקנות?

זה עניין המנהלת. הוועדה המיוחדת לא יכולה להגדיל פיצוי בלי התקנות האלה.

חבר הכנסת בני אלון, אני חייב לומר לך משהו, התהליך שעוברים כולנו הוא תהליך מאוד קשה. העבודה גם של המנהלת – ואני לא מסנגר כאן על המנהלת, אני רוצה להסביר, שהזמן שעברנו כאן יחד, אני יכול להעיד על כך, שהמנהלת שקמה, התקנות שנכתבו, הדברים לקחו זמן, המקרה הזה של לאוניד שהוא מקרה שללא ספק עומד בקריטריונים של ועדה מיוחדת, אני יכול לומר בוודאות, ברגע שזה יידון על שולחנה של הוועדה המיוחדת, בתוקף תפקידה היא תצטרך לתת את הפתרון בתוקף תפקידה.

אני שואל שוב, זה שזה לא הגיע עד כה לשולחנה, האם זה בגלל שלא היו תקנות?

כי רק עתה נוסחו התקנות.

אתה לא מוסמך לענות על השאלה של חבר הכנסת בני אלון, אני רוצה לשמוע מהם. אני רוצה לשמוע, האם בעייתו של לאוניד אלימלך - - -

אם יורשה לי לפני שנציגי המנהלת משיבים, אני רוצה לציין דבר אחד, אני בתו של לאוניד אלימלך, הגשנו בקשה ב-25 במאי, לפני כחודשיים, ליתר דיוק לפי 61 יום, עד היום היא נמצאת אצל גורמים חיצוניים למנהלת, אצל רואי חשבון ועורכי דין, היא עדיין לא הגיעה לוועדת הזכאות.

מה הסיבה?

לא קיבלתי שום מסמך רשמי, נאמר לי שזה בבדיקה משפטית שאורכת 61 יום עד היום. המשמעות היא, שאין לנו את היכולת להעביר את המפעל, מפעל לאבזור מתכת, הוא נשאר שם. מעבר לחלמאות שבהשארת מפעל ליציקת מתכת באזור התעשייה ארז והשימושים השונים שיכולים לעשות, אנחנו מאבדים את כל הרכוש שלנו. רוב הישיבה היום היתה על סניף בנק, כאן אנחנו מדברים על אדם שבמשך 20 שנה הקים עסק, כל החיים שלו הושקעו במקום הזה, אפילו לא הגענו לוועדת הזכאות. התקנות שמותקנות כעת, מבחינתנו עוד לא עלו על הפרק, אנחנו נשארנו בחוץ. מה שמטריד אותי בתקנות, שאין קציבת מועדים. כלומר, אפשר לחכות עוד שנה, עוד שנתיים, אבל הפיצוי מתבצע כעת ואנחנו מאבדים את כל הרכוש שלנו בשל הפינוי.

אני רוצה להדגיש, שאבי עתר לבג"ץ, בג"ץ קבע, שנידון בוועדת הזכאות המיוחדת, לא הרגילה, ובכל זאת אנחנו נמצאים עדיין במפתן, עוד לא נכנסנו בשער. בתקנות חסרים המועדים, חסרים לוחות זמנים. המשמעות היא, שאנחנו מאבדים את כל הרכוש שלנו כי אנחנו לא נקבל את הפיצוי לפני.

בחוק יש מועדים - - -

נכון, בחוק יש מועדים אבל המועדים שקבועים בחוק, 60 יום זה ממועד הדרישה האחרונה. אנחנו כבר עתרנו את האחרונה אבל היו כבר חמש כאלה, לא ריכזו אותם אלה כל פעם נותנים לנו דרישה נוספת, שברובה חוזרת על הדרישה הקודמת. בפועל אין מועדים, המועד היחיד שישנו הוא 15 באוגוסט.

אני רוצה לציין דבר אחרון, אם לא נקבל את הפיצוי לפני הפינוי, אין לנו אפשרות להעביר את המפעל, אנחנו מאבדים את הכול, מאבדים מקור הכנסה, מאבדים מפעל בן 20 שנה, יש שם עשרה עובדים שלא יהיה להם מקום עבודה.

מה היתה פסיקת בג"ץ?

פסיקת בג"ץ: מטעמים מובנים נימנע מהבעת דעה לגבי מה שראוי לקבוע בוועדה המיוחדת.

ממתי פסיקת בג"ץ?

9 ביוני.

מ-9 ביוני פסיקת בג"ץ ועד לרגע זה עבר חודש וחצי, זה לא סביר. לא סביר להמתין חודש וחצי אחרי פסיקת בג"ץ. כמה זמן צריך לגמור, שבועיים?

אני רוצה לציין, שיושבת לידי הגברת רינה ארצי, שגם היא הגישה בחודש יוני הגשה לפיצויים, גם היא טרם נענתה. המקרה שלה יש בו פן נוסף, היא קיבלה הלוואה לפני החוק, אם היא קיבלה הלוואה לפני החוק, ברור מאליו - - -

אני רוצה לשמוע את תשובת המנהלת. השאלה שלי, למה מאז פסיקת בג"ץ ועד היום, שישה שבועות, לא גמרו את העניין? לדעתי תוך שבועיים היה צריך לסיים עם העניין.

אני פניתי למנהלת בעניין של לאוניד ב-28 ביוני, קיבלתי תשובה ב-5 ביולי שאני לא רוצה לחזור עליה כי זה לא יקדם את הדיון. אני מצטרף לדברים שאתה אומר, אני לא שופט מי צודק בוויכוחים, אבל עבר חודש וחצי, עבר חודש נוסף, ואנחנו תקועים באותו מקום שבסך הכל מדובר על מקדמה. זאת אומרת, נכנס הכנסנו מנגנון שייתן לאנשים להתקדם, אחר כך יסתיים הוויכוח, כולל ערבות בנקאית, שאם יתברר שלא מגיע פיצוי - - -

הוצאנו אפילו כתב שיפוי.

יש כאן משהו לא סביר.

אני המשנה של יונתן בשיא, אחראי על כל תחום הפיצויים. בחודש מרץ פניתי לכל הנציגים האפשריים בטענה שהחוק לא מאפשר לנו לתת מקדמה סבירה. החברים הנכבדים היושבים כאן, חלקם אלה שחוקקו את החוק, החוק לא אפשר לתת מקדמה בפרק זמן סביר. המקדמה שאנחנו יכולים לתת היא רק במסגרת החוק, היא כוללת ביקורת של העסקים - - -

עם כל הכבוד, יש פסיקת בג"ץ.

לעניין המקדמות, בג"ץ לא קבע דבר ולא שינה דבר ממסגרת החוק. הבעיה היא, שאנחנו צריכים לנתח את הזכאות המלאה על-פי החוק כדי לתת את המקדמה.

כמה זמן?

לאחר שנתחיל את הזכאות המלאה, ועדת הזכאות קובעת מהי הזכאות, רק אז אנחנו יכולים לתת את המקדמה. המקדמה הזאת כפופה בחוק לעיכוב של 45 יום. מהרגע שוועדת זכאות קבעה את הזכאות, אנחנו לא יכולים לתת שקל אחד מקדמה אלא לעכב אותה 45 יום על-פי החוק, על מנת להגן על הנושים.

המשמעות היא, שאנחנו מאבדים את המפעל.

קראתי בעיתון, שלחקלאים עשו מסלול של הלוואות - - -

גם לתעשייה.

לפני שלושה שבועות היתה החלטה ממשלה, שאפשר לתת מקדמה גם לתעשייה, הבעיה היא, שהחלטת הממשלה מחייבת אותנו, על-פי החוק, לקבוע את הזכאות לעסק בצורה מפורטת ומלאה. בעת בחינת הזכאות לעסק, התהליך שהחוק מחייב אותנו הוא תהליך ארוך ומורכב, שבין היתר מחייב שיתוף פעולה מצד התובעים, לא תמיד אנחנו מקבלים שיתוף פעולה - - -

הם טוענים, שאם תהיה התנתקות תוך שלושה-ארבעה שבועות, הם איבדו הכל. כמה זמן צריך לחכות? אני מכבד שצריך תקנות, ישיבת ממשלה, רוב, אבל המשמעות של העניין, שישה שבועות זה לא סביר.

אני מסכים עם אדוני.

אפשר לצאת מכאן, שאתם מסיימים את זה השבוע?

לא, אתה לא מבין מה הוא מסביר לך?

שמעתי את הדברים שלו, אבל בעיניי, שישה שבועות זה לא סביר.

במסגרת החוק למשל, אנחנו מסוגלים לתת מקדמה תוך שבוע ימים על חשבון בית מגורים, החוק כן מאפשר לנו את זה ואנחנו כן עושים. אבל המצב בעסקים לא כזה, החוק לא מאפשר לנו.

אתה יודע מה אני אעשה? אני אפסיק את כל ההעברות התקציביות עד שהעניין הזה לא יסודר. יש גבול לכל דבר. אני יודע דבר אחד בייגה, אני לא יודע מי אשם, אני יכול לומר לך מי לא אשם, לא משפחת אלימלך ולא אני. אם כל אחד יעשה כאן פינג-פונג, הממשלה, אני לא בתוך המשחק הזה, אני לא אתן לזה גב.

ברור שהבעיה של לאוניד אלימלך היא לא הבעיה היחידה בעניין.

אתה מחזק אותי.

אני יכול להחליש אותך, לחזק אותך, אבל זה לא שייך, אני רק אומר, שהעמדה שאתה נוקט בה היא לא למה לא ממלאים את הוראת בג"ץ כי אם הסיבה לאי הוראת בג"ץ, שיש בעיה בתוך המערכת, מבחינת התקנות, מבחינת החוק, אז צריך לתקן את החוק כי מחר עוד אחד ילך לבג"ץ, יקבל את אותה פסיקה וגם שם לא יעשו את מה שצריך לעשות.

הוא אומר, שבעיית 45 יום של החוק - - -

הבעיה של 45 יום נפתרה. הבעיה נפתרה באמצעות הלוואה עד להגעת המענק.

אני מציע שיוגדר מה צריך לעשות בדיוק כדי שאנשים יוכלו לקבל מקדמות בצורה המהירה ביותר כדי שלקראת הפינוי יוכלו להוציא את העסקים, כמו במקרה הזה או מקרים אחרים.

עמי חמצני, אני מציע שתגידו בדיוק איפה הנקודה שצריך לתקן לדעתך, בחוק או בתקנות, כדי שיהיה אפשר לתת את המקדמות. את זה צריך לעשות היום כדי שהעסק יסתדר. אם העסק יסתדר, זה יחול על כולם.

רבותיי, אני אגיד לכם מה החלטתי: אל"ף, אני מזמין לישיבה מחר בשעה תשע וחצי את מנהל המנהלת, יונתן בשיא, ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה אילן כהן, בנושא הזה. בי"ת, היום תנסו לסיים את הסעיף בעניין שהעלה חבר הכנסת גורולובסקי. נצביע על כך מחר. אני מזמין אתכם לישיבה מחר בשעה תשע וחצי ואני רוצה לקבל תשובות.

ברוח דבריו של חבר הכנסת שוחט, לא רק שיגיעו לישיבה מחר, שיכינו עוד היום הצעה לתקנות הללו, מה יעזור לכם לשחרר את הפלונטר.

אני מסכים למה שאתה אומר, אבל זה לא קשור לתקנות.

זה לא קשור לתקנות.

בהחלטת הממשלה אושר מתן הלוואה לעסק עד שמגיע המענק. זאת הלוואה שאינה מצריכה תקנות.

אדוני היושב ראש, צריך לשפר את הצעה בדבר אחד, מחר בשעה תשע וחצי אתה רוצה תשובות, כולם מבינים את הבעיה, גם יונתן בשיא כי הוא דיבר עליה כבר לפני שלושה חודשים שהוא ישב פה. אנחנו נמצאים שלושה שבועות לפני הפינוי, בעצם יש בעיה פשוטה איך להוציא פקק - - -

שמעתי את ההצעה שלך ואני אומר לך, אני לא חוזר בי. על אף שהדברים לא קשורים לתקנות, אבל גם הממשלה צריכה להבין, שאם היא רוצה לאשר את התקנות הללו, היא צריכה לסגור את כל החורים. לכן, לא ייקרה שום אסון אם זה יבוא מחר בבוקר, שיבואו לכאן אילן כהן ויונתן בשיא, שיסבירו לנו מה ניתן לעשות.

אתה מחזיק את זה כבן ערובה לעניין הזה?

לפני חצי דקה אמרת, שלא מדובר רק במקרה אחד, יהיו עוד מקרים. לכן, זה ועוד מקרים, אני מעכב יום אחד, לא ייקרה שום אסון.

אבל זה לא שייך לנושא.

אני לא מעכב כלום, לא ייקרה שום אסון אם נחכה יום אחד. אני בורח? אני רוצה ללחוץ על אילן כהן. אני מתכוון להצביע בעד, מה אתה מפחד? אני אומר לך שאני תומך בעניין, אני לא חושב שזאת צריכה להיות ההתנהגות כלפי אלה שיש להם בעיה.

באותה הזדמנות צריך לפתור את גם את 137. בהמשך לדבריו של עו"ד מירון, אלה תקנות הקשורות אחד בשני.

לא, על זה לא דיברנו. רבותיי, אני מכריז על הפסקה, בזה סיימנו את הנושא הזה. מחר בשעה תשע וחצי נתכנס כאן באותו עניין. הפסקה של חמש דקות ואנחנו עוברים לנושא הבא.

הישיבה הופסקה בשעה 11:50.