ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 26/07/2005

פרוטוקול

 
השתתפות ארגוני הנשים בסבסוד שכר הלימוד במעונות

5
ועדת הבודה הרווחה והבריאות
26/7/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 477
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שלישי י"ט בתמוז התשס"ב (26 ביולי 2005), שעה 11:15
סדר היום
השתתפות ארגוני הנשים בסבסוד שכר הלימוד במעונות
נכחו
חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר
שאול יהלום – מ"מ יו"ר הוועדה
אילנה כהן
מוזמנים
תמר אלמוג - מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים,
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
דוד שטיינמץ - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
משה בר סימנטוב - משרד האוצר
נדיה חילו - מרכז השלטון המקומי
שלמה יעיש - מרכז השלטון המקומי
ליאורה מינקא - אמונה
דוד פרידמן - אמונה
טובה בן דב - יו"ר ויצ"ו
טוקא ילין - ויצ"ו
זהבה רוסו - ניל"י
רונית גרטו-מזרחי - ניל"י
ליזה ריבקין - נעמ"ת
אורית אבישר - נעמ"ת
נינה קליין - נעמ"ת
יועצת משפטית
ג'ודי וסרמן
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
קצרנית
איה לינצ'בסקי


השתתפות ארגוני הנשים בסבסוד שכר הלימוד במוענות
היו"ר חיים כץ
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, שלגבי היא הראשונה שאני מנהל כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, וזה מתחיל טוב עם ארגוני הנשים. קראתי את החומר על הדרישות שלכם לסבסוד מעונות יום ואני מבקש שתציגו את זה כאן ותשפכו אור על הנושא מעבר לשלושת העמודים הכתובים. בבקשה.
ליאורה מינקא
שמי ליאורה מינקא, יושבת ראש אמונה. קודם כל אני רוצה לברך אותך ואם תרשה לי גם לברך את יושב הראש היוצא. ארגוני הנשים רואים בוועדה הזו כמו בתחום של עבודה רווחה ובריאות תחומים מאד חשובים לדמותה של החברה בישראל, אז שיהיה הרבה הצלחה, אנחנו גם יודעים שנעשתה עבודה מאד חשובה תחומים הללו.

אנחנו מייצגים את שלושת ארגוני הנשים שפנו בנושא, אמונה, ויצ"ו ונעמ"ת למרות שמצוינים פה גם ארגונים נוספים. אנחנו באים להציג נושא היסטורי שברצוננו לבקש לשנות אותו. הנושא ההיסטורי הוא ששלושת ארגוני הנשים התנדבו באופן וולונטרי לפני שנים רבות לסבסד בסך 5% את הילדים בדרגות 1 עד 10 , ילדי עבודה ורווחה בדרגות 1 עד 10 מסובסדים על ידי המדינה.

אנחנו באים לבקש היום לשנות את המהלך הזה, לבטל את הסבסוד שהיה וולונטרי של הארגונים שנבע מהמחויבות שכמובן עדין קיימת של הארגונים לחברה לציונות למדינת ישראל ולקידום נשים על ידי הוצאתם לעבודה.

הטיעון שלנו לגבי הצורך לשנות את המהלך הזה מתבסס על מספר נתונים, הדבר הראשון אנחנו מבקשים לבטל את הסבסוד כי הוא לא צודק ואין זה מתפקידם של ארגוני הנשים להמשיך ולסבסד את הילדים ששוהים במעונות היום. אני רוצה לומר ששלושת הארגונים שלנו מייצגים כ- 40,000 ילדים השוהים במעונות יום.

אנחנו מבקשים מהמדינה לקחת אחריות בתחומים הללו. הסיבות לשינוי מגוונות, קודם כל יש שינוי במציאות בשטח בתחומים שקשורים במעונות היום ואנחנו עומדים במערכת של תביעות ודרישות מחמירות, שאנחנו מקבלים אותם, תחומים של בטיחות תשתיות שדורשים השקעות של משאבים גדולים ומגוונים.

הדבר השני היא העלייה המשמעותית בכמות הילדים ובהתאמה בסכום שאנחנו נאלצים לסבסד, זה נובע כתוצאה משינויים במצב הכלכלי, יש הרבה יותר ילדים ויש עליה בילדים שנמצאים בדרגות 1 עד 10 שאותם אנחנו נתבעים לסבסד ב- 5%. אם אני אתן הבהרה לארגון שלי, בין שנה אחת לשנה הזו מסבסדים במיליון ש"ח יותר במסגרת ה- 5%.

אנחנו מניחים שמדינת ישראל לא מעוניינת שהמעונות יהיו מלאים אך ורק מהילדים המבוססים שמשלמים 100% שאלה דרגות 11 ו- 12. אנחנו מניחים שלמדינת ישראל ולוועדה שאתה עומד בראשותה יש אמירה לגבי כך שגם ילדים בדרגות נמוכות שמצבם הכלכלי קשה יותר, יהיו במעונות היום.

לכן העלייה זו הפכה משהו וולונטרי שקבלנו על עצמנו בעבר, למשהו בלתי אפשרי לעמוד בו מבחינתנו היום. צריך להדגיש שכחלק מהתפיסה גם החברתית וגם מתוקף הסכם שיש לנו עם התמ"ת, אנחנו לא דוחים ילדים משכבות נמוכות וממלאים במקומות האלה ילדים משכבות גבוהות שלא צריכים א הסבסוד הזה.
היו"ר חיים כץ
מה אחוז הילדים מרמות 11 ו- 12?
ליאורה מינקא
ניתן לראות את זה בטבלה בעמוד 3, מספר הילדים ומספר הילדים הזכאים. לגבי הארגון שלי אנחנו מדברים על עלייה משנה שעברה של קרוב לאלף ילדים שזכאים לסבסוד כך שהשינוי הזה הוא שינוי שלא מאפשר לנו להמשיך ולפעול באותה דרך בה פעלנו בעבר. האינטרס של המדינה הוא שנמשיך לקלוט ילדים מסובסדים על ידי המדינה מדרגות 1 עד 10 ואם המגמה הזו תמשיך ותתפתח גם אנחנו לא נוכל להמשיך ולסבסד את אותו סדר גודל של 5%.

לפני שניכנס למספרים אני רוצה לומר שהסוגיה הזו היא עקרונית, לא ניתן להטיל עלינו את המשך הפעילות רק בגלל שבעבר קבלנו על עצמנו את ה- 5% באופן וולונטרי אנחנו מבקשים לפתוח מחדש את הדיון, אולי לא לפתוח אלא להחליט על סגירת הסבסוד של ה- 5%.

אנחנו מודעים לסכומים, אנחנו יודעים שיש סכומים נוספים שיוצגו כאן, שהועברו למעונות היום מתוך ידיעה שרוצים שנשים תצאנה לעבודה, לכן נראה שהדרישה שלנו צריכה להיענות בהקדם עוד בטרם פרסום סכומי ההשתתפות לקראת שנת הלימודים הבאה. יש לזה עוד המון השלכות נוספות שחברותיי יוסיפו.
טובה בן דב
שמי טובה בן דוב, יושבת ראש הנהלת ויצ"ו העולמי, ראשית אני רוצה לברך אותך, אני רואה את הלב הפתוח ואת הנכונות לשמוע, ואותך חבר הכנסת יהלום על העבודה הנהדרת שעשית ועוד תעשה.

אני רוצה לחזק את דבריה של ליאורה ולהוסיף כמה דברים ממרומי גילה המופלג של ויצ"ו, כל מעונות היום, אם זו אמונה שהיא בת 70 או נעמ"ת שהיא בת 83 ואנחנו בני 85 היינו שותפים לפתיחת המעונות וזה היה עוד טרום המדינה, כך שזה היה ב- 100 אחוז. לא הייתה ממשלה ולא היה מי שייתן והארגונים ראו בזה את החזון שלכם שהנשים, שהיו בחלק הנמוך של החברה, בחלק הסוציאלי שצריך עזרה, תוכלנה לצאת לעבוד כדי שנקים חברה טובה יותר.

אני כבר 40 שנה בויצ"ו ואני זוכרת גם 12% ו- 7% ואחר כך 5%. נתנו מתנה בלב מלא וחשבנו שאנחנו צריכים לעשות את זה. אבל היום, כשהתרומות מחו"ל קטנות וכשהתרומות מהארץ קטנות, הדברים השתנו חוקי העבודה השתנו, ואנחנו צריכים להיכנס להוצאות של ביטחון, בטיחות, ושל משפחות שהם עדין לא הוכרו לסבסוד אבל פתאום באמצע השנה האבא מפוטר, בשלושת השנים האחרונות בויצ"ו הוספנו כל שנה חצי מיליון ₪ לסבסוד מעבר לסבסוד כי לא נוציא ילדים, זה כסף חסר.

משנת 2002 עד שנת 2005 הוצאנו כסף נוסף של למעלה מ- 11 מיליון ₪ לביטחון, לקריטריונים החדשים שבכלל לא בסל, זה מעבר לשבעה מיליון שאנחנו מסבסדים. נוצרה מציאות חדשה ומעונות חדשים וצריכים לעמוד בתחרות, טוב מאד שאלה לא המעונות היחידים אבל כשיש לנו עובדות ותיקות של שנים עם זכויות, זה לא נמצא במעונות החדשים הפרטיים שעכשיו נפתחים.

הסבסוד ההיסטורי הזה היה מתנה כל עוד שיכולנו, והממשלה שמכירה ומסכימה בצורך לסבסד את המעונות, תסבסד אותם ב- 100%, אני חושבת שזו לא בקשה לא מציאותית כל כך. אצל כל הארגונים יש הרבה מעונות בפריפריה מה שאין אצל המפעילים הפרטיים, ואם נתחיל להוריד את המעונות האלה זה יהיה עצוב, ונגד כל החזון של הארגונים וכל מה שמדינת ישראל רוצה, כי דווקא בפריפריה נמצאות אוכלוסיות שאנחנו רוצים לחזק.

יש גם דברים מיוחדים שקורים, למשל בשדרות, ראינו את המצב ועוד לפני שמצאנו תורם, שברוך השם מצאתי אחר כך, החלטנו לבנות שם מעון ראשון בעולם שמוגן קסאמים, 700,000 דולר וכבר הטרקטורים עובדים בשטח. יש דברים שאנחנו רוצים לעשות והסבסוד הזה שלנו מקשה לפתח דברים חדשים שנעשה ממילא.

צריכים לפתח תכניות מיוחדות לקידום האוכלוסייה הזו, אם הסבסוד יתבטל זה ייתן לנו את האוויר לעשות את זה ואת הזמן לעסוק בזה שזו מטרתנו לשיפור פני החברה במדינה ולקידום האוכלוסיות האלה והלוואי שיהיה מצב טוב בארץ שגם הממשלה לא תצטרך לסבסד, אבל היום אנחנו לא במצב כזה ובאנו לבקש להעלות את מה שמציק לנו בעניין הזה. תודה.
ליזה ריבקין
שמי ליזה ריבקין, מנהלת הגיל הרך בנעמ"ת, אנחנו הארגון הגדול ביותר וכל מה שתואר, אצלנו זה חמור יותר מפני שהסכומים הם יותר גבוהים. אני רוצה להוסיף שבשביל הארגון שלנו מעל התשעה מיליון שאנחנו מסבסדים שזה סכום עתק לארגון שלנו, סכום שהיה אמור להיות מושקע בחזרה באותן מעונות שעם השנים הדרישות הולכות וגדלות ובצדק כי אנחנו בהחלט צריכים לתת את הטוב ביותר לילדים שלנו, וכמובן שגם במשרד התמ"ת הולכים למגמה של רישיונות אז מן הסתם הדרישות עוד יותר גדלות.

בשבילנו התשעה מיליון הללו מאד משמעותיים, הם מאד הכרחיים ואפילו מעל לאותו סבסוד שאנחנו מדברים עליו ומה שצוין על ידי טובה, גם נעמ"ת ממנת ילדים בקרן מלגות. אני רוצה להוסיף שבסך הכול מדובר ב- 24 מיליון ₪ מבחינת הממשלה, בתקציב הממשלה זה לא סכום גדול ולנו, הסכום הזה מאד משמעותי לארגונים שלנו. אנחנו בהחלט מדברים על מגמה של סבסוד אפס ומבחינתנו זה מאד יעזור.
נינה קליין
אני נציגת נעמ"ת ורוצה לדבר מפן אחר. אני גם יושבת ראש ועד העובדים ומנהלת מעונות ומשם אני רוצה לדבר. אני חייבת לתת תיאור של המשפחות שמגיעות לפת לחם ולא פעם המעונות מוציאים להם מזון וביגוד מהמעונות. לא לכולנו יש תורמים ולא כולנו מקבלים, מי שאין לו, אין לו. לא פעם נרתמים למשימות חברתיות אם זה מנהלות שמחפשות חנויות נעלים ואם זה לאסוף מזון לאותם משפחות, אני לא רוצה לדבר על החלק של שכר הלימוד שהם לא משיגים ואנחנו לא יכולים להוציא אותם החוצה ונשארים עם חובות גדולים.
ליזה ריבקין
החובה המוסרית לא מאפשרת להוציא את הילדים אבל בראיה כלכלית אנחנו נותנים שירותים בתשלום, מבחינתנו, הורה שלא משלם אנחנו רשאים להוציא את הילד כמובן אחרי שמנסים למצוא הסדר אחר. ישנן הורים שמתוך בחירה, כי אנחנו מכירים ברמות הפרט מיהם הילדים שצריכים את אותה מסגרת, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם מיליוני שקלים שלא הצלחנו לגבות וזה סבסוד נוסף שצריך לציין אותו.
היו"ר חיים כץ
כמה משפחות מפסיקות לשלם מכל מיני סיבות?
ליזה ריבקין
היום אני נמצאת ב- 2.9 מיליון ללא גבייה בתוך המערכת. בתום שנה אני מתקרבת כמעט לשני מיליון שאני לא מצליחה לגבות.
היו"ר חיים כץ
אתם קולטים את הילדים האלה מחדש?
נינה קליין
לפעמים גם קולטים מחדש. אבל זה לא נגמר בזה, כנעמ"ת רוב המעונות שלנו נמצאות בפריפריה נוצר פער חברתי שאני מוכרחה למחות עליו. באזורים החזקים יותר ישנם הורים שמתארגנים לכל מיני חוגים חברתיים כשהאזורים שלנו לא יכולים להרשות לעצמם גם כשמדובר על שקלים בודדים.

כמנהלת מעון בבת ים אני רוצה לומר לך שבסוף שנת הלימודים ישבתי ובכיתי, בכדי לתת לילדים את החוג הבסיסי ביותר כמו ריתמיקה, העובדות מתארגנות ומשלמות את זה. אתם שוכחים שהמעונות שלנו נמצאים בשכונות מצוקה, בשכונות שיקום שיש שם המון בעיות חברתיות. רוב ההורים החזקים לא נמצאים אצלנו הם נמצאים בגנים פרטיים ומשלמים 3000 ₪ לחודש ולא צריכים לא אותי ולא אותך.
היו"ר חיים כץ
כמה משלמים אצלכם?
נינה קליין
אצלנו מקסימום זה 1190 ₪. במעון רגיל זה בין 2800 ל- 3000 ₪.
היו"ר חיים כץ
איזה סיבה יש לדרגות 11 ו- 12 לבוא אליכם?
נינה קליין
זה עדין 2000 ₪. אנחנו מבחינתנו רוצים לתת את הכול הם זקוקים יותר מילדים אחרים.
תמר אלמוג
אני רוצה להסביר את הרקע ההיסטורי של כל המצב הזה ומה הייתה ההצעה של משרד התמ"ת לטענות שהועלו כאן. היסטורית, כל הנושא של שכר הלימוד במעונות היום נקבע בתיאום ושיתוף שלושת הארגונים המובילים שיושבים כאן. בשנת 93, 94 גובה הסבסוד של הארגונים לילדי רווחה עמד על 22% וגובה הסבסוד של ילדי נשים עובדות עמד על 17%.

בין שנת 93 ל- 95 צומצמה רמת הסבסוד הזו ל- 5% ובאותו זמן היה פיצוי של 6% בסל התשומות של המעונות, יש הסכם שחתמו עליו הארגונים וקיים הנייר, ואפשר להרחיב על הנתונים.
היו"ר חיים כץ
ואם הם לא מרוויחים, הם נסגרים?
תמר אלמוג
הם מלכ"רים ללא כוונת רווח, אבל זה לא אומר שהם צריכים להפסיד. צריכה להיות כדאיות כלכלית.
היו"ר חיים כץ
ואם הם מרוויחים הם צריכים להשקיע במעון.
תמר אלמוג
ככה זה אמור להיות. הנושא הזה הובא גם לפני שר התמ"ת אולמרט, גם לפני רענן דינור מנכ"ל המשרד, ההצעה של המשרד הייתה שבמשרד יתמנה רואה חשבון חיצוני שיבצע בקרה חשבונית לשלושת הארגונים הגדולים, על בסיס הנתונים שיתקבלו מנכ"ל המשרד יבחן את הבקשה ויבחן מה ניתן לעשות. ההצעה הזו ניתנה לפני שנה ונכון לרגע זה טרם התקבלה תשובה חיובית מארגון כלשהו.
מ"מ היו"ר שאול יהלום
אף אחד לא הסכים.
תמר אלמוג
ביטול הסבסוד כרוך בהקצאה של 30 מיליון ₪ בגין סבסוד ילדי נשים עובדות ועוד כעשרה מיליון ₪ לסבסוד ילדי רווחה, צריכה להיות גם הסכמה של משרד הרווחה לנושא הזה.
היו"ר חיים כץ
זאת אומרת שזה כלול ב- 40 מיליון ₪ והן מסבסדות רק ב- 24 מיליון.
תמר אלמוג
הן טוענות שזה 24 מיליון אבל זה לא 24 מיליון, אם נכלול גם את ילדי הרווחה נגיע ל- 40 מיליון. מה האפשרויות שעומדות בפנינו? או שהמדינה תמצא ממקורותיה את ה- 40 מיליון להקצות לצורך הזה במידה ויש צורך, או שזה יתחלק שווה בשווה בין הורים, זאת אומרת שהתעריף יעלה גם להורים.
היו"ר חיים כץ
גם להורים שלא יכולים.
תמר אלמוג
ייקור השירות פלט לכל האורך, זה המצב.
משה בר סימנטוב
אני רוצה להסביר כמה דברים בהמשך לדברי תמר ובהמשך לסירוב של ארגוני הנשים להשתתף בביקורת שהציע משרד התמ"ת. צריך לזכור שהיום לארגוני הנשים יש פטור בהתקשרות עם המדינה לצורך קבלת ילדי נשים עובדות. כלומר מקבלים את הילדים האלה בלי מכרז. בפועל זה אומר שלמעלה מ- 50% מהילדים מסודרים בארגונים האלה וזה מבטיח לארגונים האלה תזרים ודאי של מזומנים וגם כמות מספיקה של פעוטות שנמצאים אצלם במעונות ולא נמצאים במעונות אחרים.
היו"ר חיים כץ
לטענתך, אם לא היה הפטור כמות הילדים הייתה הרבה יותר נמוכה?
משה בר סימנטוב
אם לא היה פטור ואם היה מכרז יכולים היו לקרות כמה דברים, אחד, שהיה לנו היצע יותר גדול של מעונות, ואז החלק של ארגוני הנשים האלה היה יורד ודבר שני, יכול להיות שהעלות פר ילד הייתה יורדת כי היינו בוחנים את ההתקשרות הזו עם מכרז. היסטורית אנחנו יודעים שבכל פעם שאנחנו בודקים משהו במכרז בתנאי שוק, המחיר יורד, סביר להניח שזה היה גם קורה פה, כי גם היו לנו ארגונים שהיו מוכנים להסתפק בשכר יותר נמוך בתקורות יותר נמוכות.

דבר שלישי, כל העלאה של תעריף שתהיה במקורות נתונים, המשמעות שלה שיהיו פחות ילדים שיוכלו להיות במעונות האלה, פחות סבסוד ממשלתי פר ילד פחות ילדים שיהיו מסודרים במעונות האלה במעונות רווחה ובמעונות של ילדי נשים עובדות, וכמובן גם העלאת התשלום להורים כי המדינה משתתפת במימון החזקת הילדים היא לא מסבסדת את זה באופן מלא.
מ"מ היו"ר שאול יהלום
אתה מודה שזה וולונטרי?
משה בר סימנטוב
ממש לא. יש הסכם, הם קבלו מהמדינה סמל מעון שניתן להם כמונופול שהבטיח להם שתהיה להם כמות מסוימת של ילדים, התמורה לזה זה שהתעריף יכלול את ה- 5%, זו עסקה ששני הצדדים מרוויחים ממנה ולדעתי אם תיפתח העסקה זה יפתח את זה להיצע יותר גדול של מעונות וההפסד של ארגוני הנשים עלול להיות גדול יותר. עובדה שהם לא הסכימו לביקורת חשבונאית.
תמר אלמוג
זה לא קשור לזה.
משה בר סימנטוב
כנראה שזה כן קשור.
דוד שטייניץ
אני ממשרד התמ"ת ועוסק בתמחור של מעונות היום. אני רוצה לומר שסל התשומות במעונות יום משקף את שלושת הארגונים הגדולים שהם 50% מהמערכת. 50% הנותרים, עובדה שכמעט אין אף נציג מהם, הסל הזה לא רק שמהווה עלות הוא מהווה עלות עם רווח. זה שצריך להיות 5% הפרש, יכול להיות שה- 95% שלהם מהווה אפילו 105% של הארגונים האחרים.

יש רכיבים ייחודיים, בדרך כלל בדיונים אנחנו יושבים עם הארגונים הגדולים שהם הארגונים שיש להם רכיבים שלא נמצאים במעונות אחרים ואני יכול להגיד לך שלפחות 30% ו-40% מהרכיבים בסל התשומות הם ייחודיים אך ורק לארגונים הגדולים והארגונים הקטנים שמקבלים את התעריף, שהוא תעריף ארצי, נהנים מהסל הזה.

אני אומר שאת ה- 95% כן צריך להשאיר מפני שיכול להיות שהוא מהווה עלות מלאה לאותם ארגונים אחרים. ההעלאה של ה- 5% זה בסך הכול רווח נוסף שלא צריך לתת לארגונים האחרים. היות ויש תעריף שצריך להיות משוקלל לכולם - - -
מ"מ היו"ר שאול יהלום
אתה אומר שנתקוף את זה דרך התעריף.
דוד שטייניץ
התעריף עצמו בנוי מרכיבים ייחודיים שקיימים אך ורק לארגונים. עובדה שאין נציגות משלהם - - -
זהבה רוסו
יש נציגות. אני ממעונות ניל"י הארגון הכי קטן.
דוד שטייניץ
תיאורטית אם לוקחים לפי הסל, הסל אומר שיש סבסוד, אבל אני מעריך שאם ניקח גופים אחרים ה- 100% שלהם זה לא הסבסוד האמיתי ולא העלות האמיתית.
היו"ר חיים כץ
שאלה לתמר אלמוג, היה והארגונים היו מסכימים לבדיקה של רואה החשבון ואכן היה מגיע רואה חשבון למסקנה שאתם צריכים להגדיל את הסבסוד, הייתם מגדילים? הייתם מקצים לזה כספים או שזה לשלוח רואה חשבון להוריד להם יותר ממה שיש להם?
תמר אלמוג
כשמנכ"ל המשרד הציע את ההצעה הוא התכוון לסייע.
היו"ר חיים כץ
זאת אומרת שגם הוא חושב באיזשהו מקום שיכול להיות שהם צודקים.
תמר אלמוג
הוא אומר שאם הוא צריך לעבוד קשה ולשבור את הראש מאיפה להשיג את הכסף הוא רוצה בסיס נתונים שעליו הוא יכול לבסס את ההחלטה שהיא כבדת משקל. טענת הארגונים הייתה שהוא יבטיח להם מראש שבמידה ויהיה כך, הוא יעשה כך וכך. הוא לא רצה להתחייב לזה.
מ"מ היו"ר שאול יהלום
הם רצו ביטחון.
תמר אלמוג
הוא בא בגישה שהוא לא הולך למנות רואה חשבון בשביל עלה תאנה לקישוט.
היו"ר חיים כץ
נכון לעכשיו אם הארגונים יסכימו ותהיה הצדקה לבטל את ה- 5%, רואה החשבון ימצא שיש הצדקה, תוסיפו את ה- 40 מיליון?
תמר אלמוג
מנכ"ל המשרד צריך לתת את התשובה, אבל מתוך נגיעה ברורה לכוונת המשרד זה היה לבצע בדיקה לקבל נתונים ועל סמך הנתונים לשבת על המדוכה ולראות מה כן לעשות. יכול להיות שאחד הפתרונות יהיה מצב שתהיה דיפרנציאציה בין הארגונים.
חיים כץ
אנחנו פונים למנכ"ל המשרד, שיגיד בצורה רשמית שאם תיערך בדיקה וימצא הצורך, אם הוא מממן, לא מממן, או שהוא עושה בדיקה בשביל לנגח, זה מהצד שלכם.
טוקה ילין-מור
אני רוצה להתייחס לנושא הבדיקה, לא זו בלבד שהוא לא התחייב הוא גם ציין במכתבו לארגונים שאין בידי משרד התמ"ת את היכולת לפתור את המצוקה. דבר שני אני רוצה להתייחס לדבריו של נציג האוצר, קראתי את הדברים, התעריף שנבנה, נבנה על פי ההוצאות של הארגונים כפי שהוכרו ב- 1994. גם הפיצוי הוא בגין הוצאות שהוכרו ב- 1994 שבעיקר התייחסו לנושא של שיפוצים במבני מעונות.

כך שלא הייתה פה 5% כדאיות, כדאיות זה מינוח של מדינת ישראל בשנים האלה, זה לא המינוח שנבנה הסכם ב- 1994, היה מדובר מפורשות בתעריף, הורדה של הסבסוד של הארגונים בכ- 5% כאשר אין לי ספק, והיו מחקרים אחורנית, שהיה מדובר בהדרגתיות ככל שהמעונות הפכו להיות שירות בסיסי במדינת ישראל, הארגונים הם ראש חץ ביום יום.

אנחנו עדיין מהווים היקף מאד גדול של נותני השירותים כאשר אוכלוסיות הרווחה והעבודה שזוכות לשירותי ארגוני הנשים לא יהיה להם את השירות הפרטי שמדבר עליו נציג האוצר. אני רוצה לראות את הארגונים הפרטיים ואת היזמים בקרית מלאכי בבית שאן ובשדרות ובשכונות המצוקה, הם לא יכולים לתת שם את השירות והשירות שם הוא לא כדאי ואנחנו מחזיקים לעיתים את המעון הבודד בקרית מלאכי כי לא נותר שם מעון ממלכתי, שום יזם פרטי לא יבוא לשם. ברמת אביב אנחנו נתחרה אתם מצוין. גם ברמת אביב אנחנו חייבים לתת את השירות עם עדיפות מלאה על פי ההסכם ועל פי התפיסות של הארגונים. לאוכלוסיות הרווחה ולמשפחות החד הוריות.
היו"ר חיים כץ
האם אתם מוכנים שמשרד התמ"ת יבדוק... אל תשלפי, תבדקו את העניין ומשרד התמ"ת יבדוק את העניין, יעשו בדיקה אמיתית ואם יהיה צורך יבוא משרד התמ"ת ויגיד לפני שאתם פותחים את העניין הוא יגיד שהוא מתחייב שבמידה ויהיה צורך הוא יעלה את הסבסוד.
ליזה ריבקין
בהתניה אחת, כפי שנאמר כאן - - -
היו"ר חיים כץ
בלי שום התניות , האם אתם מוכנים שמשרד התמ"ת, שאתם מבקשים ממנו עוד 24 מיליון ₪, רוצה לבדוק את זה, הוא אומר שיש לכם יותר מידי וההוצאות שלכם מופרזות או שאתם מוציאים על דברים שאתם לא צריכים להוציא, הוא רוצה לבדוק לפני שהוא משלם. די תמוה שאתם כל כך נזקקים ועד עכשיו לא אמרתם שיבואו ויבדקו ויתנו. נשאלת השאלה האם אתם מוכנות לבדיקה וזה בתנאי שאם אכן יש סיבה להעלות אז יש התחייבות שמשרד התמ"ת ישלם, אם לא, אתן לא צריכות להסכים וזה סתם להשחית זמן.
ליאורה מינקא
אני רוצה למחות על המינוח שעלה פה על סירוב הארגונים, לא זה המצב.
היו"ר חיים כץ
את אומרת שבשורה תחתונה אתם מוכנים שיבוא מבקר.
ליאורה מינקא
השקענו בעניין הזה מספיק זמן ורצינות כדי שיבואו ויגידו לנו שסירבנו. דברנו במפורש על זה שנושא הסל צריך להיפתח ואנחנו שותפים לדיונים האלה ולוועדות.
היו"ר חיים כץ
לא סירבתם, אתם באות ומבקשות תוספת של 24 מיליון ₪, נשאלת השאלה האם אתם תמורת 24 מיליון ₪ או חלק ממנו מוכנות שמשרד התמ"ת ישלח מבקר לבדוק.
ליאורה מינקא
ההערה הראשונה שלי הייתה על הסירוב ההערה השנייה היא שלתפיסתי אין שום קשר בין הדיון על ה- 5% לבין הדיון על הסל. בנושא הסל אנחנו נשתף פעולה, אנחנו מדברים על סוגיית ה- 5% שכיושב ראש הוועדה להערכתי, הדיון הוא מה המסר של מדינת ישראל, האם המסר לארגונים זה לצאת ולהגיד ארגונים יקרים תבנו על דרגה 11 ו- 12, תעשו מניפולציות ותבנו עליהם כדי למלא את המעונות שלכם, או שהמסר הוא שסוגיית ה- 5% אינה קשורה לסוגיית הסבסוד ולסוגיית הסל.

תבדקו את הסל, תחליטו שצריך להוריד, ואני לא חושבת שזה יהיה המצב, צריך להפריד הפרדה טוטאלית בין הסוגיה של 5% לבין סוגית הסל, הניסיון לקשר בניהם הוא ניסיון שבעיני ידרדר את המצב של הארגונים למצב שהם יתקשו לספק את השירותים הראויים והנכונים שאנחנו רוצים ללתת דווקא לאוכלוסיות הקשות.
טובה בן דב
אנחנו גם הוספנו באותה ישיבה היסטורית שלא נתנגד לפתיחת הסל, אם יכירו ברכיבים האחרים שיש עליהם דרישות. היום צריך להחליף את כל מתקני החצר, כל דרישות הבטיחות ויצ"ו עשתה תכנית לארבע שנים על 17 מיליון ₪ רק על בטיחות. כשלא מכירים ודורשים מהארגונים להחליף את כל מתקני החצר שלהם אחרת לא יקבלו סמל מעון זה מאד קשור במיוחד שגם לא מכירים בהוצאה. צריך להסתכל מה עוד צריך להכניס לסל שהן דרישות של משרד התמ"ת.
אילנה כהן
תתמקדו ב- 5%. התמ"ת לא בא לבדיקה בקופת חולים, הם לא מבקשים מכם תרופות. לא יכול להיות שזה חד צדדי, זה צריך להיות מותנה שאם בודקים ורואים שחסר, צריך להוסיף. אל תהיה חכם כשאתה משווה למקומות אחרים, מדובר במעונות לתפארת מדינת ישראל שמאפשרות יציאה לעבודה של נשים, אני אומרת שמותר לבדוק אבל לא יכול להיות שרק תבדקו ואת התוצאות לא תכבדו.
חיים כץ
תמר, תביאי לוועדה תשובה שאם תיערך בדיקה וימצא שהמעונות זכאים, ובשביל שזה יהיה פרודוקטיבי לשנת הלימודים הקרובה, שבועיים ימים יספיקו לך? עד ה- 15 באוגוסט נביא לוועדה תשובה שאם תיערך בדיקה וימצאו ראויים, אתם תממנו את כל הסבסוד או חלק מהסבסוד.

אחרי שתהיה לנו תשובה ממך נפנה לנציגי המעונות, נגיד את התשובה ותוכלו לשקול את השיקולים שלכם אם כדאי לכם או לא כדאי לכם, או שאתם רוצים להישאר במצב הזה ולספוג את ה- 5% או שאתם מוכנים להיכנס לבדיקה ולקבל את היתרה. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10

קוד המקור של הנתונים