ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 27/07/2005

סכנת קרינה לילדי בית הספר בנען

פרוטוקול

 
): סכנת קרינה לילדי בית הספר בנען

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
27.7.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 494
מישיבה ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סכנת קרינה לילדי בית הספר בנען
של חה"כ חיים אורון
נכחו
חברי הוועדה: ראלב מג'אדלה – היו"ר
חיים אורון
רומן ברונפמן
אורית נוקד
עמרי שרון
מוזמנים
צבי קרמן – ראש תחום מקרקעין משרד הבטחון
סא"ל ד"ר אמנון דבדבני – ראש תחום אלקטרומגנטיקה
ואקוסטיקה באט"ל, משרד הבטחון
רותם זהבי – מנהל אגף בטיחות, משרד החינוך
עירית לבנה – הממונה על חינוך לבריאות, משרד החינוך
ליאור אלוביץ' – ממונה קרינה בלתי מייננת משרד לאיכות
הסביבה
יעקב זוהר – חברת החשמל
שמעון בן נון – מזכיר ודובר המועצה האיזורית גזר
פטר וייס – ראש המועצה האיזורית גזר
יוסי הרשקוביץ – מנהל מחלקת איכות סביבה המועצה האיזורית
גזר
ד"ר זהר גבע – קיבוץ נען
עמרי וידן – קיבוץ נען
ד"ר אליהו ריכטר – ראש המכון לבריאות תעסוקתית
אורית וייצמן – קיבוץ נען
רמי רוזן – קיבוץ נען
דורון זמיר – חבר במטה הפעולה להורדת האנטנות
דורית קוטלי – קיבוץ נען מזכירות ומטה הפעולה
משה אבן – יו"ר ועד מקומי מושב סתריה
מיכאל סנדיגורסקי – איגוד ישראל לייעוץ סביבתי
משה ברומר – חבר במטה פעולה להורדת האנטנות
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
היו"ר ראלב מג'אדלה
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה לדיון בהצעה לסדר היום שלנו, דיון מהיר לפי בקשת ח"כ חיים אורון (ג'ומס), סכנת הקרינה לילדי בית הספר בנען. בגלל שגם אחרנו וגם יש עוד נושא ואנחנו רוצים לעמוד בלוח הזמנים אני אקצר ולא אעמוד על המהות וחשיבות הדיון המהיר הזה, ואני אאפשר לח"כ ג'ומס, ברשותך בבקשה תפתח, כדי שנתחיל את הדיון.
חיים אורון
בוקר טוב. קודם כל אני רוצה להודות לך על זה שהדיון מתקיים במסגרת הזאת, ואולי גם העובדה שהוא משודר תצליח להציל את הנושא הזה, שקודם כל צריך לומר מלת תודה לחברים מנען ומהסביבה שהעלו את הנושא על סדר היום ובחרו במאבק ציבורי חריף, ואני מאוד הייתי שמח אם המאבק ימשיך להיות חריף, על מה שנראה להם כפגיעה בזכויות יסוד שלהם. וזה הנושא בעצם.

אני מראש אומר, גם כשראו החברים את סדר היום ניסו לקשור את זה עם הדיון שהיה בממשלה השבוע על הנושא הסלולרי. אנחנו לא שם. הקשר הוא הקשר הכללי, התחושה הקשה שקיימת בציבור, ואני שותף לה, שכל הטיפול בנושא הקרינה והשאלה של הנזקים העתידיים והלא ברורים ומידת הבטחון ומידת שולי הבטחון שאנחנו לוקחים על עצמנו, במצב שכנראה אנחנו לא יודעים את הכל, ויש סכנה גדולה שחלק מהדברים, כשיתבררו בתקופות מאוחרות יותר, הם כבר יהיו בלתי ניתנים לתיקון. ואני חושב שהלחץ הציבורי המופעל כנגד הרבה מאוד צרכים, אני אגיד את זה בזהירות, עוד לפני האינטרסים, צרכים וגם אינטרסים, הוא כנראה לא מספיק מאוזן. ומה שקרה בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, כאשר פעם נוספת נדחה או נמרח הנושא של הטיפול בנושא של הקרינה הסלולרית, לוועדה, נתנו לה חודשיים, אנחנו מכירים איך נראים בארץ חודשיים, אבל אני לא רוצה לדון בנושא הזה כי זו תהיה גלישה מהעניין.
היו"ר ראלב מג'אדלה
ואנחנו גם נקיים על זה דיון נדמה לי בשבוע הבא ביום חמישי, עקבות מה שקרה בממשלה.
חיים אורון
אני מבקש אדוני היושב ראש לקיים דיון בנושא המאוד ספציפי, באתר מסויים, במקום מסויים, במפגע מסויים, שצריך לתת לו תשובות במקום הזה. מבלי כרגע לקשור אותו בשאלות כוללות. אני עברתי על כל החומר שהחברים הגישו לוועדה. כולל על הדו"ח, שאני יודע שלא כולם מקבלים אותו כפשוטו, של ד"ר ריכטר אם אני לא טועה, שנמצא פה, שאומר לטעמי דברים ברורים. גם העובדה שהתחום הקרוב הוא בית ספר, גם העובדה שההורים קיבלו את ההחלטה כפי שהם כבר קיבלו אותה וגם העובדה שהרבה ביוזמתה של חברת הכנסת, סגנית השר אורית נוקד נערכו פגישות עם שר הבטחון ועם מנכ"ל משרד הבטחון, אני אגיד לכם מה הרושם שלי כשאני קורא את כל לוחות הזמנים שמופיעים פה, שהעניין נמרח. ואין שום סיבה בעולם שהוא יימרח ויימשך. התגובה המתבקשת מתוך הדו"ח המאוד ברור מחייבת מעשים.

אני רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש, יכול להיות שחלק מאנשי משרד הבטחון, ואני בטוח, היו מעורבים גם אז. אני הייתי מעורב במשך שנתיים בסיפור של החץ, על יד עין שמר. בקעה אל גרביה, עין שמר, באותו איזור. ואני זוכר גם את הנקודה שבה התחלנו ואת הפשרות שהושגו בסוף, ואני לא יודע הפשרות האלה הם היו נקודת הפשרה האחרונה, אבל ברגע שאנשי המועצה האיזורית ואנשי היישובים בסביבה אמרו שהפשרה מקובלת עליהם, הם פחות או יותר חיים אתה, אז אני זזתי הצידה.

אני חושב שדרוש פה הלחץ הציבורי של הכנסת, ולא רק הלחץ הציבורי אלא תביעה שהבטחות שניתנו, למשל שגלי צה"ל ירדו ויזוזו, אני מבין שעד היום לא זזו, שיוקטנו בשלב ראשון כמות האנטנות, או המגמה שבעצם הופיעה בדו"ח של ד"ר ריטר, להעביר את מצב הקרינה באיזור הזה לממוצע הארצי.

אני גם הבנתי שלא מדובר במתקן בטחוני כזה שהזזת העניין מנקודה לנקודה היא מהווה את אחד האיומים האסטרטגיים על מדינת ישראל. אנחנו מבינים שבסוף מדובר פה בהוצאה כספית. בשורה האחרונה זה הנושא, ואני לא מציע שיעטפו אותו בהרבה דברים אחרים. ואני חושב שכשמדובר בהוצאות כספיות ולא בסדרי גודל של מיליארדים צריך ללכת חזק לתוך שולי הבטחון, כי ההנחה שלי, ובזה אני רוצה לסיים, שכנראה כמות האינפורמציה הקיימת, כולל התקנים, כולל מה שקורה בעולם, ופה אני כן משליך מהנושא הסלולרי ונושא הקרינה, הוא לא בבטחון כזה גדול שאפשר לבוא ולהגיד תראו, אנחנו תוקעים כף שאין מה לדאוג. ובעוד חמש, חמש עשרה, עשרים או שלושים שנה לא יתברר שתחלואה מסויימת היא הרבה מעבר למה שחשבנו, כי כשמדדנו בזמנו לא היינו מודעים לכל ההשלכות. וגם פה אני עושה השלכה מנושא אחר שאני מטפל בו, וזה רמת חובב. כמה פעמים הסבירו לי שרמת חובב אין בעיה. אני אומר את זה כדוגמאות לשלושה נושאים,
היו"ר ראלב מג'אדלה
בעוד שבועיים הדיון אצלנו בפורום הזה.
חיים אורון
תאמין לי, זה יהיה הדיון החמש עשרה או השלושים כבר על רמת חובב. בסדר, אני חושב שזה טוב שהוא יתקיים. אבל אני זוכר את נקודות ההתחלה, אני לא רוצה פה לפרוש את זה עכשיו. אני אומר עוד פעם, מדובר בנושא מסויים. אבל גם ברמת חובב הערכים התברואתיים שעליהם דובר לפני עשר שנים שונים מהערכים התברואתיים שעליהם מדובר היום. והדו"ח האחרון של אוניברסיטת באר שבע מדבר על ערכים שונים לחלוטין ועל סכנות בסדרי גודל שונים מאשר היה מדובר אז. אני מציע שנלמד וניקח את כל ההכרעות לצד היותר בטוח.
היו"ר ראלב מג'אדלה
חבר הכנסת אורון, אם אני הבנתי נכון מה שאתה מציע זה להזיז, וזה עולה כסף.
חיים אורון
אני לא מציע, אני מציע לאמץ פתרונות שאנשי מקצוע קיבלו אותם, אני לא איש מקצוע, אני לא מתיימר להיות איש מקצוע. הפתרונות אמרתי אותם. בנען יש ריכוז גדול מאוד של אנטנות, ויש רמת תחלואה, ואני נורא נזהר, כי בטח יבוא מישהו ויגיד תשמע, לא הוכח. אני מכיר את זה טוב ממקום אחר כשהסבירו לי שהבדואים שחולים הם לא חולים בגלל זה אלא מסיבות אחרות. אני בכלל לא רוצה להיכנס לעניין הזה. ואני לא חושב שתפקידה של שועדת כנסת הוא לבדוק האם פרופ' א' הוא יותר מדוייק מפרופ' ב'. לכאורה כאילו אין ויכוח, כאילו יש הסכמות על הממצאים. אז צריך לפעול מהר.
היו"ר ראלב מג'אדלה
בואו נשמע את המועצה האיזורית גזר. מה אתה מציע?
פטר וייס
אני מציע שאנשי משרד הבטחון יציגו את מה שיש להם.
היו"ר ראלב מג'אדלה
אבל כדי שהם יציגו את מה שיש להם הם רוצים לשמוע את הבעיה מכם. אתם העליתם בעיה.
פטר וייס
העמדה של המועצה האיזורית גזר, אם זה מה שמעניין, שהאנטנות האלה חייבות כמה שיותר מהר ללכת משם. נתנו לנו כל מיני פתרונות ביניים, אנחנו אין לנו את הכוח שיש לבית הזה במאבקים הציבוריים. כל מה שעשינו, כל מיני מהלכים, ביניהם שר הבטחון שהיה אצלנו ונתן הצהרה, מול פני התושבים, שאם הפרופ' אליהו ריכטר יתן, כל חוות דעת שהוא יתן היא תהיה מקובלת עליו. והיה והתברר שיש בעיה האנטנות האלה יעופו. בשלב מסויים יצאה חוות דעת של הפרופ' ריכטר, שהיא נתונה במחלוקת. משרד הבטחון לא רואה בזה כסוף פסוק, ובשלב ראשון משרד הבטחון התחייב להוריד שבע אנטנות,
היו"ר ראלב מג'אדלה
פרופ' ריכטר הוזמן על ידכם?
חיים אורון
על ידם בהסכמת משרד הבטחון אני הבנתי.
פטר וייס
הוא היה מקובל על שר הבטחון, נקודה. אחר כך אנשי הדרג המקצועי במשרד הבטחון התחיל קצת ככה לשחק עם זה. אז אמרו הפוליטיקאים אמרו. הפקידים מחליטים לא הפוליטיקאים לצערנו.

אנחנו קיבלנו התחייבות בפגישה האחרונה שהיינו עם סגנית השר אורית נוקד,
חיים אורון
זו נקודה חשובה, בדרישה של הדו"ח של פרופ' ריכטר כתוב: "נתבקשתי על ידי קיבוץ נען ומשרד הבטחון לחקור". זאת העובדה.
פטר וייס
זאת העובדה. היתה התחייבות של השר. ושוב אני חוזר על זה, שהדרג המקצועי מדבר בשפה אחרת. אנחנו בשלב זה קיבלנו התחייבות מהמנכ"ל, מנכ"ל משרד הבטחון, בינתיים יורידו שבע אנטנות, את אנטנות גלי צה"ל יזיזו משם, מנסים לאתר שטח.
היו"ר ראלב מג'אדלה
מר וייס, תן להם להציע מה שהם מציעים. בואו נשמע את פרופ' ריכטר, שהוזמן על ידי שני הצדדים, ואחר כך ניתן לסגנית השר. בבקשה אדוני.
אליהו ריכטר
אני אהיה קצר. בסיס החוות דעת שלי הוא שלוש נקודות. קודם כל מידע קודם על מה שידוע ולא ידוע על סוג חשיפות אלו והשפעותיהם הבריאותיות. מה ידוע בספרות האפידמיולוגית המקצועית. הבאתי כמה מאמרי סקירה שאכן נותנים את הבסיס העובדתי להשערה המאוד סבירה שחשיפות לקרינה לא מייננת בתדרים של רדיו, טלויזיה ושידור אלקטרוני אכן כרוכים בסיכונים בריאותיים, במיוחד לוקמיות וסרטני דם. אני אשמח להעביר את המאמרים האלו לד"ר בר-חנא שכנראה לא מודע להם. אמרתי מה שאמרתי מפני שבחוות דעת שלך אמרת שאין ספרות שתומכת בקשר סיבתי.

נקודה שנייה היא החשיפות שנמדדו. חשיפות שנמדדו היו בהחלט הרבה מעל החשיפות הרקע במדינת ישראל. לגבי רמות חשיפות אלו ביחס לתקנים, התקנים, כפי שכל אחד שמכיר אנשי ארגון בריאות העולמי יאמרו לך הם תקנים שנועדים להגן אך ורק נגד סיכונים אור-אקוטיים. כמו שאמרתי נגד טיגון, נגד האפקטים התרמיים.

הבסיס השלישי הוא הנתונים בתוך השטח. מצידי רק מנקודה מס' אחת ומספר שניים, כלומר מידע קודם והמדידות על החשיפות הם בעצמם בסיס לפעולה מניעתית כדי לחסל את החשיפות. אפילו אם לא היה מקרה אחד של לוקמיה לדעתי יש בסיס להסיר את הסיכון. אנחנו לא חייבים להמתין לספור את שאר הגופות.

האפידמיולוגיה, כאן יש חילוקי דעות לגיטימיות, ואני מודה לד"ר ברחנא על ההערות שלו, וכמה מהם היו טובות. אנחנו בעצם מסכימים על העובדות. יש חילוקי דעות לגבי מקרה אחד או שניים, אני לא רוצה להיכנס לזה. בגדול השאלה היא האם מדובר בזברה או סוס עם פסים. כולנו רואים אותו חיה. אני אומר זברה, מיכה אומר סוס עם פסים. יתר על כן, הוא אומר הפסים הם לא בהכרח מהחשיפות לקרינה לא מייננת אלא אולי מגורמים אחרים. כלומר חשיפות תעסוקתיות במפעל, בשטח, בשדות חקלאיים וכן הלאה. למיטב ידיעתנו, חיפשנו, והיו אחד או שניים אנשים שאכן עבדו במפעל, למתכת ופלסטיקה, אבל לא כל כך ברור אם היו להם חשיפות לחומרים טוקסיים, ואפילו אם כן, השאלה היא לא או או, אחד או השני, אלא אולי אחד פלוס השני, כלומר אינטראקציה בין חשיפה אחת לחשיפה שנייה אצל אנשים שאכן היו חשופים.

שוב, הבסיס למה שאני אמרתי בחוות הדעת שלי, ואני מבקש שכל אחד יתייחס למה שבדיוק אמרתי ומה שלא אמרתי. אני אמרתי שהמידע הקודם, פלוס עצם החשיפות הגבוהות, פלוס הסימנים של עודף סיכון בתוך האיזור היותר קרוב לשדות, אנטנות, ובקרב דווקא גם כן אנשים צעירים יותר, ועודף הסיכון של הלוקמיה בקרב קבוצה זו, האסוציאציות האלה מחייבות פעולת מנע. בלי לקבוע סופית אם אכן הקשר הוא סיבתי או לא. מפני שלעולם לא נוכל לענות על זה על בסיס המידע שיש לנו. אבל מה שכן אמרתי הוא שאי אפשר לשלול את הקשר הסיבתי.
היו"ר ראלב מג'אדלה
מהי פעולת המנע שאתה מציע בדו"ח שלך?
אליהו ריכטר
להסיר את החשיפות. אני משאיר את זה לאנשי הטכניקה. ברור הוא שחשיפות, אני אמרתי שצריך להוריד את החשיפות לחשיפות הרקע שיש במדינת ישראל.
היו"ר ראלב מג'אדלה
זה בערך מחצית?
אליהו ריכטר
הרבה פחות מזה.
חיים אורון
תן לי רק להבין, היות ואני לא מבין בזה כלום מה שאתה אומר, כשאתה אומר הרבה פחות מזה, זה נמדד חלקי כמות אנטנות, אם יש שלושים ושתיים אז אתה מציע שיהיו שש עשרה,
אליהו ריכטר
אני לא יכול לומר. הכל תלוי בכיוון ועוצמות אנטנות. אתה לא יכול לספור אנטנות, אתה רק יכול למדוד חשיפות בשטח. מה שאני נוטה לעשות עכשיו הוא לא רק למדוד חשיפות משוכללות אלא לבצע מה שמכונה ספקטרום אנלזיס, שכל אחד מהאנשים האלה יודעים מה זה. זה ניתוח בו בודקים את כל התדרים המאוד מאוד ספציפיים לאורך כל הטווח. התוצאות שכל אחד מקבל הם בדרך כלל תוצאות ממוצעות לטווח כולו. התוצאות האלו עלולות לדלל איזה שפיץ מיוחד בתדר מאוד מסויים שיכול להיות דווקא מאוד מאוד ספציפי ומאוד בעייתי. זה למעשה טביעת אצבעות של מהו המקור ומאין הוא בא.

כאשר היה דיון בוועדת ביקורת המדינה על דו"ח מבקר המדינה על הנושא של קרינה לא מייננת במדינת ישראל התנהל ויכוח ביני לבין האנשים בחדר הזה לגבי עצם קיום הסיכון מהחשיפות שקיימות היום. אני אמרתי כן, הם אמרו לא. ואז גם מבקר המדינה וגם אמנון רובינשטיין, שעוד היה יושב ראש הוועדה, שניהם אמרו דבר אחד. שדווקא כאשר יש ספק לגבי החשיפות צריך להיות אין ספק לגבי הצורך באמצעי מנע, או בקיצור כאשר יש ספק אין ספק. וזה לדעתי המסקנה הסופית.
שמעון בינון
אדוני היושב ראש, אפשר עוד מלה בשם המועצה האיזורית גזר, הדיון יכול להיות שהוא הולך לרמה המקצועית של ניתוח התוצאות, אבל יש פה עוד היבט אחר, וזה ההיבט של החרדה. אני חושב שמעבר לכל הויכוח המקצועי, שבאמת יכול לסבך את העניין, בנען מדובר על חמישים וששה, חמישים ושבעה מקרים של סרטן, אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר על רמת החרדה שיש לתושבים, שאליה גם התייחס שר הבטחון כשהוא התחייב לפנות את האנטנות. בלי קשר לקרינה כזאת או אחרת אנחנו עכשיו מבצעים, באמצעות המועצה, ניטור יציב וקבוע של הקרינה שיוצאת מחוות האנטנות, ואנחנו עכשיו יודעים בעצם, או נדע בעצם מה המצב האמיתי. אבל בלי קשר לזה, רמת החרדה היא מאוד גבוהה, וזה מה שמפריע כנראה גם לשר הבטחון, ועל כן הוא הוציא את ההתחייבות שבכל מקרה האנטנות יפונו. אני חושב שמה שצריך להתמקד זה באמת איך ליישם את ההתחייבות של שר הבטחון ולפנות את האנטנות.
אורית נוקד
ראשית אני רוצה באמת לברך אותך ג'ומס על הדיון שמתקיים היום, ביום האחרון לפני המועד שהכנסת יוצאת לפגרה, כי הנושא הוא באמת נושא חשוב ביותר, ואני כתפיסה אומרת שבנושא בריאות אם יש ספק אין ספק. לאורך כל הדרך. ובאמת לכן נפגשתי עם התושבים באיזור נען וסתריה, ומייד קבענו פגישה עם מנכ"ל משרד הבטחון. בישיבה הראשונה, שהיתה קצת טעונה, הם שטחו את התיאורים המזוויעים, מנכ"ל המשרד לקח על עצמו פשוט לבדוק את הנתונים, והבטיח שבאמת תוך חודש תתקיים פגישה נוספת, ואז אנחנו נפגשנו, ומסתבר באמת שיש מחלוקת לגבי חוות הדעת של פרופ' ריכטר, משרד הבריאות ומשרד לאיכות הסביבה סבורים שאין קשר. ואז החליט עמוס את מה שהחליט ובאמת לפי דבריו לדעתי תוך חמישה שבועות אמורים באמת להסיר שבע מהאנטנות, ואני ביקשתי שתתקיים פגישה בין משרד הבריאות ובין התושבים יחד עם ד"ר ריכטר על מנת שאפשר יהיה לאמת ולנסות ליישב את המחלוקת. כי חשוב באמת שכמה שיותר מהר האנטנות יוסרו, ולא רק המספר שננקב, אלא יותר. ולדאבוני קיבלתי תשובה ממנכ"ל משרד הבריאות שיש לפנות למשרד לאיכות הסביבה. חוות הדעת שלהם ברורה ואין על מה לדבר. ואני, אני לא יודעת, אתה נציג של משרד הבריאות, אז אני חושבת שלפחות יש מקום, ואולי זה עכשיו כרגע קורה במסגרת הישיבה הזאת, שיתקיים הדיאלוג הזה, יחד עם התושבים, שכפי שבאמת נאמר פה על ידי סגן ראש המועצה נמצאים בחרדה. אתה היית מוכן לגור שם?
מיכה ברחנא
אני הצעתי לפני חודש שלוש פעמים לשלושה אנשים אחרים שהציגו את עצמם כנציגי התושבים, הצעתי להם בשיחות אישיות, אמרתי תקבעו, אני אבוא,
אורית נוקד
אני מוכנה לבוא ולהיות באותו דיון כי אני חושבת שזה חשוב מאוד.
מיכה ברחנא
לפני חודשיים ימים היתה שיחה אחרונה, עם מישהי מהנציגים של התושבים שאמרתי תקבעו תאריך, בואו ניפגש ונדבר.
אורית נוקד
אז לסיכום אני חושבת שצריך שיתקיים המפגש הזה, דבר אחד. דבר שני, כמה שיותר מהר יוסרו אותן אנטנות שהובטח שיוסרו ותוקטן עוצמת הקרינה של אנטנת גלי צה"ל. ובאמת מתקני הניטור הם נמצאים במקומם ואני חושבת שיכול להיות שכאן אפשר יהיה לבצע את אותן בדיקות שאתה הזכרת אותם ד"ר ריכטר. תודה.
ליאור אלוביץ'
מבחינה מקצועית הסיפור התחיל להתעורר בסביבות חודש מרץ, פנו תושבי מועצה איזורית גזר אלינו והמשרד יצא מייד לעשות מדידות של רמות הקרינה באיזור. עשינו מדידות בהרבה מאוד פעמים. בהמשך כמובן שרמות הקרינה בזמנו עמדו בדרישות המשרד. מאז זה נוטר עוד המון פעמים וכיום אפילו אנחנו מייעצים מקצועית למועצה האיזורית גזר, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא, ורמות הקרינה מנוטרות שם, למיטב ידיעתי על חשבון משרד הבטחון. יש ארבע תחנות ניטור, בבתי הספר ובכל המקומות שהתושבים היו מוטרדים.

מבחינת רמות הקרינה אין איזה שוני כיום ברמות הקרינה שם מאשר במקומות אחרים שקיימים משדרי AM, כלומר באיזור יבנה או באיזור אילת או באיזור עכו, רמת הקרינה היא אותו דבר, כי זה רמת הקרינה באיזור של משרדי AM. היא רמה מאוד נמוכה, הסף הוא נמוך מאוד בעקבות ההסכם שנחתם בין הממשלה לתושבי צורן, אז נקבע הסף למעשה, והסף הזה הוא מאוד נמוך, והיום הם עומדים בקרוב למחצית ממנו. אני מסביר שוב, לדעתי המקצועית כדי לגרום לרמה יותר נמוכה פשוט צריך לסגור את הנושא של שידורי AM, שיכול להיות שהמדינה תחליט, אין שום בעיה עם זה. מבחינת רמות הקרינה מקצועית אין בעיה עם רמות הקרינה.
חיים אורון
אז למה זה הורד בצורן? אם היה רף כל כך נמוך, אז למה זה בסוף הורד בצורן? כי הציבור לחץ?
ליאור אלוביץ'
לא, בצורן זה היה יותר מזה.
חיים אורון
אבל אתה אומר שנקבעה נורמה בצורן,
ליאור אלוביץ'
הנורמה שנקבעה זה הסף, וזה הסף שכיום מנחה אותנו. אני אומר שאת הסף הזה כיום לא עוברים. זה הסף, אותו לא עוברים. והסף הזה כיום לא עוברים אותו שם, לא בנען ולא ביבנה ולא בשום מקום שמשדרים AM. חשוב להבין, בצורן קודם כל לא עמדו בסף הזה, התוצאות, רמות השדה החשמלי שם היו גבוהות יותר מהסף. לגבי הקורנים, כל האנטנות שמותקנות בשטח, מהבדיקה הספקטורלית שהזכיר ד"ר ריכטר, בדקנו, ויש לי פה את התוצאות, אני יכול להעביר לידיכם, המדידות היו בשיתוף של צה"ל, של המועצה ושלנו. מהתוצאות הספקטורליות אפשר לראות שהתורם העיקרי זה התורן הגבוה מאוד שנמצא שם, שזה התורן של ה-AM. שאר התרנים הם בשלושים DB יותר נמוכים, כלומר רמת התרומה שלהם לקרינה הכללית באיזור היא שולית לחלוטין. התורם העיקרי זה האנטנה של ה-AM.
עמרי שרון
יש לכם ניתוח של איזה נזק, איזה קרינה עושה מה באיזה סף?
ליאור אלוביץ'
בהחלט שלא.
עמרי שרון
זאת אומרת שכל מה שאתה אומר כרגע זה הערכות, אין היום, הרי זו אחת הבעיות בכלל, גם בנושא של הסלולר, גם בכלל בנושא של אנטנות, אין היום מידע ודאי בדוק איזו רמת קרינה באיזה תחום עושה מה.
ליאור אלוביץ'
כן, אבל חשוב להבין שנושא של קרינת רדיו,
עמרי שרון
אין מידע על זה ואין קביעה חד משמעית. אם אני טועה, תקן אותי.
ליאור אלוביץ'
אז אני רוצה להסביר מה קיים בנושא הזה ברשותך. כמובן המשרד לאיכות הסביבה לא קובע את הספים לפי תחושות בטן אלא לפי הנחיות של ארגון הבריאות העולמי.
עמרי שרון
אני שואל דבר נורא ברור ואתה נותן לי תשובה לא ברורה. השאלה היא כזאת, אם יש היום הגדרה ברורה איזה תחום, אם כך וכך קילווט בתחום כזה וכזה במרחק כזה או כזה עושה משהו, אין לך מידע כזה,
ליאור אלוביץ'
ודאי שלא.
עמרי שרון
זאת אומרת אתה כרגע אומר על סמך מה שאנחנו משערים היום, מה שמשדרים שם, למעט האנטנה של ה-AM, אבל אין לך מידע. אם בהינתן הנתון שיש שם את הכמות מקרי סרטן שיש באיזור מצד אחד, את זה שיש בית ספר מצד שני בטווח קרוב מאוד, אז השאלה פה מאיפה אתה לוקח את המוכנות לחתום על העניין הזה, ומי פה ערב, והרי מה הבעיה פה, מי פה נותן את הבטחון לתושבים שצריכים לשלוח את הילדים לבית ספר שלהם שם שזה מה שיהיה. ואני כרגע לא מנסה לרדת פה לא לפופולריות, אני מנסה פשוט להבין את הדברים כמו שהם.
ליאור אלוביץ'
אז קודם כל לגבי הבית ספר, שזה נושא שמאוד מטריד הרבה אנשים, הקרינה לא מזהה את השלט פה בית ספר. זאת אומרת אם אנשים לא צריכים להיות בבית ספר הם גם לא צריכים להיות בבית. שלא יהיה ספק.
עמרי שרון
הנקודה היא נורא פשוטה, שלגבי ילדים, בגלל שהם צעירים, בגלל הגדילה, בגלל כל דבר אחר כמו בתחומים אחרים יש השפעה שונה של כל מיני תחומי תדרים על ילדים, ואתה יודע את זה. לכן זה לא קשור אם זה בית ספר או לא בית ספר.
ליאור אלוביץ'
אז כמו שאמרתי אין הבדל מבחינת בית ספר או הבית שלהם.
חיים אורון
עמרי אומר שכשמדובר בבית ספר רמת הספק והאי ודאות שכולם מדברים בה היא גדולה יותר גם משום שהם צעירים וגם משום שהטווחים הרבה יותר ארוכים. לכן בית ספר זה לא עוד קבוצת אנשים, זה ריכוז גדול של אנשים צעירים, שאף אחד לא יכול להיות ערב שבעוד עשרים שנה לא יתברר שזה פגע בהם. הרי זה תחום הויכוח. אנחנו לא הולכים להיות יותר חכמים מכם, מאנשי המקצוע. כולם מעלים פה, רק מעצימים, לפחות בעיני, את עוצמת הספק, והתשובה שלהם היא כרגע אלה ההחלטות, ואנחנו אומרים לקובעי המדיניות, עם כל הכבוד, אם עוצמת ספק היא כזאת תזיזו את ההחלטות. זה כל הויכוח. לא שאני בטוח שיתברר בעוד עשרים שנה שריכטר צודק ולא אתם. אלא שאם חס וחלילה יתברר בעוד עשרים שנה שהוא צודק באחוז אחד, צריך לפעול. זה כל הויכוח. הויכוח הוא לא שאנחנו נהפוך לוועדה מקצועית במחלוקת שכל העולם עוסק בה, אני קורא בזה בעיתונים הפופולריים, מחקר אחד אמר ככה על הקרינה, מחקר אחר אמר ככה על הקרינה, יש מדבקות על הטלפונים הסלולריים. אנחנו לא במגרש הזה. אנחנו במגרש הרבה יותר פרקטי. יש ספק גדול, העובדה שיש פה תחלואה, כנראה לא סבירה, בית ספר צמוד, מעצימה, ואני לא רוצה להסתיר את העניין. לא מדובר להזיז את תל אביב. מדובר להזיז אתר אנטנות. זה אמנם עולה כמה מאות אלפי שקלים, אולי מליון שקלים, אולי שני מליון שקלים. זה לא להזיז את תל אביב.
אורית נוקד
אני רק רוצה לשאול אותך האם אתה היית מוכן שילדיך יתגוררו שם.
מיכה ברחנא
השאלה מה אתם רוצים לשמוע. חוות הדעת שלי ודעתי בנושא ידועה ומוכרת, אני מעריך שיש לכם. אני רוצה להביא לתשומת לבכם שכשרמות הקרינה תקינות, מה שנמצא בנען זה בדיוק אותו מצב בתל אביב ובירושלים ובכל מקום אחר. זאת אומרת שאם נפתח טיפה את הרעיון של ילדים ורמות קרינה, אז אותם רמות קרינה שיש בנען יש פה בירושלים. אז למה להזיז את נען ולא את ירושלים. על אותו היגיון. הקרינה הזאת קיימת יותר ממאה שנה. זה לנהג מונית, זה לפיצריה שיש מתחת לבית, זה לכולם יש את זה, וכמובן אנטנות של הצבא ואנטנות שידור אחרות. זו אותה קרינה. רמות הקרינה כשהם מתחת לסף של התקן, כמו שיש בנען, יש גם בירושלים ובתל אביב ובכל מקום אחר. אז על אותו היגיון שאותם רמות שנמצאות מתחת לסף של התקן הם מסוכנות, אז הם מסוכנות גם בתל אביב וגם בירושלים ובכל מקום אחר. וזה עניין של ויכוח שלא מענייני כאן של איזו קידמה רוצים ומה המחיר של הקידמה.

לגבי חוות הדעת שלי, שכבוד היושב ראש ביקש שאני אציין, לגבי הנושא של מה שאנחנו בודקים זו השאלה האם יש עודף תחלואה בקרב התושבים של נען. אני חושב שאין מחלוקת בין מה שפרופ' ריכטר עשה למה שאנחנו בדקנו שאין עודף באופן כללי של תחלואה. אני מסתכל על הטבלה, והטבלה שמצורפת לחוות הדעת, יש שורה של סך הכל, יש שורה של מקרים צפויים ומקרים נמצאים והיחס ביניהם הוא אחד נקודה אפס שלוש, כלומר שיש בדיוק אותו מספר מקרים שצפוי. מה שד"ר ריטכר עושה הוא אחר כך מפרק את זה לכל מיני אתרים ואז מוצא על ידי חישובים מתמטיים שכביכול יש באתר מסויים עודף וכו'. אז כך, באופן כללי התחלואה בנען היא כמו שצריכה להיות. אני אגיד לכם את האמת, אני יזמתי איזו שהיא פנייה לחברי כנסת בשביל שנעשה איזה שהוא יום עיון לגבי התחום הזה, כי בגלל שלא מכירים זה דבר שמאוד, ואני נתקל בזה כל פעם. צריך להבין, בישראל כל שנה מאובחנים עשרים וארבעה אלף אנשים חולי סרטן. עשרים וארבעה אלף בשנה. תאונות דרכים, שהכנסת עוסקת בהם הרבה, זה חמש מאות. עשרים וארבעה אלף אנשים. זאת אומרת שההיגיון אומר שאותם עשרים וארבעה אלף איש נמצאים איפה שהוא בישראל. זאת אומרת שזו התחלואה הטבעית, בלי אנטנות, בלי רמת חובב ובלי שום דבר. זאת אומרת שההיגיון אומר שבתל אביב,
עמרי שרון
אני קצת מוצא את זה מדהים שדווקא אתה במשרד הבריאות ואתה ממשרד איכות הסביבה מסבירים לנו למה זה טוב לשבת על האנטנה. זה מה שאני קצת מתפעל.
חיים אורון
אתם דוחפים את הדיון לפינה שלא רצינו בה, כי הולך להיות דיון על מצב הקרינה בכל הארץ. השאלה המהותית היא בכל זאת, אם מותר לי להגיד, הטענה שיש עליה סימוכין לפחות של פרופ' ריכטר ושל אנשי נען מהממצאים שלהם שיש פה מקרה פרטי. והטענה שלך שזה בתוך הממוצע, זו לכאורה תשובה. יש ויכוח על הנתונים.
היו"ר ראלב מג'אדלה
אנחנו סבורים שברגע שמתקיים הדיון הזה, קודם כל אני מברך אותך על היוזמה לקיים סדנה כזאת לחברי הכנסת, כנראה זה נושא שצריך לקיים עליו סדנא. אבל ברגע שאנחנו יזמנו את הדיון הזה, ואתם ידעתם עליו, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, משרד הבטחון, אני מניח שהיום באתם עם פתרון. אנחנו לא יזמנו דיון אקדמי. אנחנו רוצים היום לשמוע מכם, תיכף ניתן לאנשי נען ואחר כך משרד הבטחון, אנחנו רוצים לשמוע מכם היום פתרון, מה אתם מתכוונים לומר, אני לא מתכוון להיכנס לדיון מקצועי ולא לתפיסות עולם כרגע ולא לסטטיסטיקות, ולא להיות מומחה לנושא. יש פה מספיק כאן בשולחן כנראה אנשים שמתחילים להתמחות בעניין. אני רוצה לשמוע בשורה התחתונה תשובה לציבור בנען. זה מה שאני מצפה מהממשלה, על כל שלוחותיה, איכות הסביבה, בריאות, משרד הבטחון.
אורית וייצמן
אני רוצה לתאר היבטים נוספים על מה שנאמר פה. אנחנו נמצאים, לצידנו על הגדר נמצאות שלושים ושתיים אנטנות. למרות שהיום אין אולי מחקר שמראה על קשר נסיבתי בין הקרינה הבלתי מייננת לתחלואה, עצם העובדה שעומדים בחצר שלנו שלושים ושתיים אנטנות, ויש תחלואה כזאת גבוהה בתוך המשק מעורר תחושות של חרדה, של חוסר בטחון. אנחנו מאז שהסיפור עלה לתקשורת נפגענו באופן כלכלי מובהק, הורים לא רוצים לשלוח את הילדים אלינו למערכות החינוך, מערכות כלכליות של קיט, אין פונים מבחוץ, נהפכנו להיות כאילו שטח סגור מצורע. אני חייבת להגיד גם פה בנוכחות המועצה, הזדמנות להגיד גם תודה על הרצון והעזרה והתמיכה בכל המהלך, אבל זה לא מספיק, חייבים שאנשים יבינו שאנחנו חיים בתוך מקום שהוא מעורר פחד, אנשים לא רוצים להיות בו. עומד להיפתח בית ספר חדש, הורים לא מוכנים לשלוח את הילדים, ואנחנו היום בסוף חודש יולי, ילדינו לא יודעים היכן הם ילכו ללמוד באחד בספטמבר. תראו לי עוד ילד שעולה לכיתה א' שלא יודע מי תהיה המורה ואיפה הוא ילמד, וצריך להיערך לנושא. אני קוראת מפה לפורום הנכבד הזה לפעול ולעשות מהר ככל שניתן.
זהר גבע
אני רציתי להגיד למשרד איכות הסביבה שטוענים שהכל בסדר, ולמעשה אותו משרד מצד שני בא לנען וכבר שנה וחצי לא מאשר לנו את תכנית הבינוי בטענה שהם לא יודעים מה רמת העוצמה שמשודרת מהאנטנות, הצבא לא מעביר נתונים, ואנחנו בלי תכנית בינוי בנען כבר שנה וחצי.

מעבר לכך שיש לי מכתב שחתום עליו ליאור אלוביץ', שאני מניחה שזה אתה, והמכתב הזה אומר שהם ביצעו מדידות אצלנו בנען, ובתאום עם הצבא והעוצמות ששודרו מהאנטנות היו רבע מסך העוצמה שהאנטנות מסוגלות להוציא. והמסמך שליאור חתום עליו אומר שכשהעוצמות הם ברבע מההספק אז נכון, זה בתקן, אבל אם האנטנות או המשדרים למעשה, שזה מה שקובע, ישדרו בעוצמה מלאה, יש פה חריגה מהתקן. ככה שלמעשה כשבאים ואומרים שהכל בסדר, הוא לא בסדר. וגם משרד הבטחון שאומר שהוא מוריד שמונה אנטנות, כמו שאנחנו מניחים יש שם לפחות שש אנטנות שאין בהם משדרים והם לא פעילות ואלה אנטנות שיוסרו. אבל יש כאן גם אבל, והאבל הוא שבתמורה להורדת שמונה אנטנות יוצבו שם עוד שתי אנטנות, עם משדרים שאנחנו לא יודעים מה העוצמה שלהם ומה הסיכון שזה מהווה לגבינו.
דובר
אני תושב רמות מאיר, שזה סמוך לנען, והקשר שלי הוא שהילדים שלי לומדים במוסדות החינוך בנען ואמורים ללמוד בבית הספר החדש שקם שם. יש כמוני עוד הורים לכמה מאות ילדים שאמורים ללמוד בבית הספר החדש הזה. הילדים אמורים להתיישב כשמעליהם, באופק שלהם, עומד יער של אנטנות. זה בית ספר איזורי, בית ספר שאנחנו מאוד שמחים על ההקמה שלו אבל היום אנחנו מאוד חרדים לשלוח לשם את הילדים בגלל הבעיה של הקרינה. הבעיה של החרדה פה זה לא פסיכולוגיה, ועם כל הכבוד לרעיון שמישהו יבוא ויסביר לתושבים כמה אין שם בעיה, אני את הרעיון הזה אני לא חושב שהוא נכון. אני חושב שהרעיון הנכון הוא להסיר את הבעיה ולא להסביר לנו כמה אין שם בעיה. ההסברים מאוד לא משכנעים וההסברים של משרד הבטחון גם לא משכנעים.
צבי קרמן
קודם כל בוקר טוב לכולם. כמו שאמרנו הבעיה הזאת התחילה בסביבות מרץ, מה שמשרד הבטחון בכל אופן הלך ועשה בשיתוף המועצה העביר תקציב לצורך הצבת ארבעה נטרים באיזור על מנת לנסות להרגיע את התושבים מבחינת רמות הקרינה. אנחנו יודעים לעמוד בתקנים. קשה לנו להתמודד עם תחושות בטן כאלה ואחרות, ואמירות עתידיות על מה יכול לקרות או מה לא יכול לקרות. אנחנו מחוייבים בעצם לרמות קרינה כפי שמוכתבות על ידי המשרד לאיכות הסביבה, שאמור לקבוע את התקנים במדינת ישראל, ואנחנו חלק מהמדינה הזאת.

מה שאנחנו יודעים בכל אופן, משני הדו"חות הראשונים, זה שאין כרגע בעיה של קרינה באיזור. הקרינה הנמצאת היא הרבה יותר נמוכה מאותם ספים שהוגדרו על ידי המשרד לאיכות הסביבה, ועומדים בהם.

מה שאנחנו כן יכולים להגיד בנוסף זה שאותה אנטנה של גל"צ שמשדרת ב-AM עוצמת השידור שלה הופחתה בחמישים אחוז כפי שהובטח. הבנו גם שזה עיקר מקור הקרינה באיזור. כולם דיברו פה על אנטנות שיפורקו, ואכן בתוך חודשיים אמורות לרדת שבע אנטנות, שהם עשרים וחמישה אחוז, אני לא יודע להגיד מה מספר המשדרים ומה מספר האנטנות. בתוך חודשיים יפורקו שבע אנטנות. אני מודה, אין לי מושג כרגע מה מספר המשדרים בתוך האתר ומה מספר האנטנות.
היו"ר ראלב מג'אדלה
מי החליט על מספר האנטנות?
צבי קרמן
זו החלטה שקיבל מנכ"ל משרד הבטחון. אני לא יודע להגיד שהיא על בסיס מקצועי. אני יודע שזו החלטה להקטין את מספר האנטנות באתר בעשרים וחמשה אחוז. לכן משרד הבטחון, שר הבטחון, המנכ"ל, הנחו את הצבא לעשות תכנית רב שנתית לפינוי אתרי אנטנות, לאו דווקא האתר הזה, גם את האתר הזה, להוציא אותם,
היו"ר ראלב מג'אדלה
מה זה רב שנתית אדוני?
צבי קרמן
רב שנתית זה אומר שלא יוכלו לבצע את זה בתוך חודשיים.
היו"ר ראלב מג'אדלה
מה זה אדוני רב שנתית, יש לוח זמנים מוגדר?
צבי קרמן
אין לוח זמנים מוגדר, עוד אין תכנית.
היו"ר ראלב מג'אדלה
מר קרמן, אנחנו מדברים בחיי אדם, אנחנו לא מדברים בתקציב, באיזה שהוא פרוייקט, באיזה שהוא פיתוח, אנחנו מדברים בחיי אדם. חיי אדם בשפה של רב שנתי, אנחנו מצפים ממך ללוח זמנים. אנחנו רוצים לומר לאנשים כאן דברים ברורים. אנחנו לא יכולים לדבר אתם בכותרות, לא יכולים לדבר אתם במונחים. הציבור הזה חייב לחזור הביתה ולהביא בשורה לאנשי נען והסביבה מה אנחנו מחר בבוקר עושים בשבילם ולמענם. זה הבריאות שלהם. ואני בטוח שאתה בתחושה שלהם כנציג ציבור, כמו כל אחד מאתנו.
צבי קרמן
הבשורה שלי היא לא למחר בבוקר. תכנית רב שנתית אני לא יודע לתחום אותה היום בשנים, היא כן תלויית תקציב והמטרה שלה היא כן לקחת ולהוציא את מתקני השידור מתוך ריכוזי אוכלוסייה.
חיים אורון
זה הסיכום של הישיבה אצל המנכ"ל ב – 19.6?
צבי קרמן
כן.
רמי רוזן
אני רוצה להוסיף משהו, אני תושב מושב סתריה הסמוך לנען. רק דבר אחד, אנחנו נכנסים פה למלחמת כפתורים, מורידים לחמישים אחוז, אנחנו לא יודעים מתי זה יהיה שבעים אחוז. זאת הבעיה העיקרית שלנו עם כל ההצהרות למיניהם.
יוסי הרשקוביץ
אני עובד במועצה האיזורית גזר ואני גם גר במושב סתריה מזה חמישים שנה. ממה ששמענו פה ושמענו בדיונים קודמים בכל מיני פורומים רואים שיש חילוקי דעות בין אנשי המקצוע. משרד הבריאות אומר צפוי ומשרד איכות הסביבה אומר דבר נוסף ופרופ' ריכטר אומר את שלו. דרך אגב לפרופ' ריכטר הועברו נתונים על תחלואה בסתריה של סרטן, לא רק בנען, והוא יוכל להתייחס לנתונים שהועברו. אבל מה שאני רוצה לומר, מכל החילוקי דעות הציבור מבולבל. אבל הוא מבולבל ברמה של חרדה ופאניקה. ואני רואה שחרדה ופאניקה יצטרכו במשרד הבריאות ומרפאות לטפל באנשים בכדורים ובהכל לא פחות מחולי הסרטן. ולזה יש להתייחס, ואני חושב ששר הבטחון, כשהוא היה במועצה ובפגישות שלו עם ראש המועצה, שר הבטחון עלה על הנושא הזה, והוא אומר חרדה של תושבים חשובה לי לא פחות מתחלואה במחלות אחרות ולכן אני אפעל לסלק. ולזה צריך להתייחס.
ליאור אלוביץ'
אני רוצה לענות בשני משפטים לגבירתי, הטענה שלך בהחלט צודקת, לא סביר ולא הגיוני שקיבלת דחייה לתכנית בינוי בעקבות בעיית קרינה. הנושא הזה יטופל מייד לאחר הישיבה ועוד היום את תקבלי מכתב בנושא הזה.

לגבי המכתב שאני כתבתי, לצערי חבל שהוא הובן לא נכון ,אני הסברתי שבעקבות המדידות כדי לדעת אם רמות הקרינה מייצגות את רמת הקרינה האמיתית בסביבה ביקשנו ממשרד הבטחון מידע על הספקי השידור במקום וסוגי המשדרים, מידע שלא קיבלנו. לאור העובדה שלא קיבלנו ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה כדי שלאזרחים יהיה יותר טוב לחיות שם אז פשוט כתבנו מכתב, עם העתק למועצה האיזורית, למשרד הבטחון, והסברנו שאם תוך זמן סביר, נדמה לי זה היה חודש, לא נקבל תוצאות, נניח שההספק היה רבע מההספק במקום ונכפיל את תוצאות המדידה פי ארבע. זה מה שנרשם במכתב. וצר לי שהדברים שלי לא הובנו. אז זו היתה ההבהרה.
היו"ר ראלב מג'אדלה
חברים, תראו, ככה זה לא יכול להיגמר. היה כאן דיון, שמענו את כל הצדדים, המצב הזה לא יכול להימשך. זה לא נתן לנו תשובה. אני נגד זה שוועדת הפנים ואיכות הסביבה תמליץ המלצות ולא יצא מזה משהו, או כל אחד אחר כך ילך לדרכו. אנחנו רוצים לתת תשובה כאן נקודתית ספציפית לציבור מסויים. אדוני נציג משרד הבטחון אמר שאתם בתקופה, בתוך חודשיים יפורקו שבע אנטנות. צעד מבורך. השאלה מה זה יתבטא משמעותית בעניין ההשפעה על התושבים. לכן אני מציע,
עמרי שרון
אדוני היושב ראש, אתה מבין שש מהאנטנות האלה הם ללא משדר. האנטנה היא דבר אחד, הבעיה היא המשדר שיוצא דרך האנטנה. אנטנה בלי משדר זה פרווה, זה כלום. הבעיה היא הקורנים.
היו"ר ראלב מג'אדלה
לכן אני מציע, אנחנו מתייחסים ברצינות לבריאות התושבים, ואני מניח שגם משרדי הממשלה. אני מציע, כדי שזה לא יישאר דיון אקדמי ודו"חות וויכוח בין דו"ח זה לדו"ח זה, שנקים צוות שיהיו בו אנשים שיום יום חיים את זה, גם נציג משרד הבטחון, גם נציג משרד איכות הסביבה, גם נציג משרד הבריאות, גם ראש המועצה האיזורית וגם פרופ' ריכטר. יגידו לנו תוך חודש ימים מה קרה עם השבע אנטנות האלה, איזו השפעה היתה להם. תהיה בדיקה ומעקב מקצועית מתמדת. תראו, אני הייתי ברמת חובב לפני כמה ימים. יש שם קראוון שפועל במשך שלושה חודשים יום יום שעה שעה, משדר, בודק, כל דקה. כל סטייה מייד עולים על זה. אני אומר את זה בשיא הרצינות, אני מבקש שהצוות הזה תוך חודש ימים מהיום, חודש ימים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה זה לא שלושים ושתיים יום, זה או שלושים או שלושים ואחד יום, יגידו לנו מה הבדיקה והמעקב שמתבצע. הפעם פה חלק מהאנשים גמגמו. הפעם נתנו לגמגומים להיות, אבל במעקב שבעוד חודש לא יהיו גמגומים. אנחנו רוצים שיהיה מעקב בדיקה ומעקב מתמיד בחודש ימים הזה. אנחנו רוצים שההשפעה של מה שאתם מורידים ומתכוונים להוריד תיראה ותיבדק מקצועית. אנחנו רוצים אדוני ממך לוח זמנים מה מתכוון משרד הבטחון לעשות כדי להתמודד עם הבעיה בלוח זמנים סביר.
עמרי שרון
יש בעיה אדוני היושב ראש בסיכום הזה, כי זה לא לוקח בחשבון את הנושא של שנת הלימודים שצריכה להתחיל. ואת הרישום לבתי הספר.
היו"ר ראלב מג'אדלה
משרד החינוך נמצא כאן, גבירתי, אנחנו רוצים שתהיי שותפה כדי שניערך לשנת הלימודים בראשון לספטמבר.
עירית ליבנה
קודם כל אמרנו את זה תמיד, אם תהיה הנחיה לעשות איזה שהוא שינוי, דיברתי עם אגף הבינוי, אנחנו ניערך, למרות שבית הספר רק נחנך. מה שאנחנו צריכים כדי לעשות שינויים תהיה החלטה, ואנחנו נפעל לפיה. אנחנו בשגרה עובדים תחת הנחיות משרד איכות הסביבה.
היו"ר ראלב מג'אדלה
הצוות הזה הוא מספיק מקיף, ממוקד, מקצועי, וענייני.
חיים אורון
אני מקבל את הסיכום שלך, אני רוצה להוסיף לו שלושה דברים. הדבר הראשון שהוא בתחום השאלה, מי יושב על הניטור, המועצה, אתם יודעים כל שעה מה מצב הקרינה?
שמעון בינון
בשלב זה אנחנו יודעים בדיעבד של שבוע, אנחנו תוך זמן קצר נדע און-ליין. המדידה היא כל הזמן.
חיים אורון
הערה שניה, אני חושב שצריך בסיכום להיות שמשרד הבטחון יעביר מייד למשרד איכות הסביבה את כל הנתונים. זה די משונה שאתה אומר שעד היום אין לכם את הנתונים ממשרד הבטחון. אז בבקשה, אם צריך את הכנסת בשביל זה, אני מציע פשוט להוסיף את זה לסיכום שהוועדה מסכמת שמשרד הבטחון יעביר באופן מיידי את הנתונים המדוייקים ביותר.

ודבר שלישי, שיכול להיות שמבחינה מסויימת הוא אולי הכי חשוב, היות ואתם הולכים לתכנית רב שנתית, ואפילו לא אמרו לנו כמה רב שנים הסיפור הזה יהיה, אני חושב שהוועד הצריכה לבקש או איך לקרוא לזה בעדינות, לבקש, שני דברים. האחד לדעת, ולא בהיגמר הדיונים על תקציב המדינה של 2006, שזה אומר בעצם באמצע שנה הבאה, זאת ההערכה שלי, אם אתם הולכים בכיוון הזה אז זה יהיה רק בשנה הבאה, מה היא התכנית הרב שנתית. שנית השאלה אם במסגרת הרב שנתית הזו, ואני לא בעד שאנחנו נקבע פה את סדרי העדיפויות, אבל יש לי תחושה, בעיקר בגלל סיבות החרדה, שהאתר בנען בתכנית רב שנתית יקבל עדיפות.
יפה שפירא
אני רוצה לפרוטוקול שיהיה כתוב שאני לפני שלושה חודשים הייתי בדיון בדיוק כזה, עם אותם האנשים, אני חושבת שזה היה בוועדת העבודה והבריאות, עם אותם המסקנות ואותם ההחלטות.
היו"ר ראלב מג'אדלה
אנחנו עכשיו ניעזר בך כדי שהדברים יתקדמו טוב יותר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
פטר וייס
משרד הבטחון תוך חודש יביא את ההתחייבות, לוח זמנים לפינוי האתר. חודש, חודשיים, שנה, אבל שיבוא עם לוח זמנים מחייב, ולא הצהרות.
היו"ר ראלב מג'אדלה
תודה. אנחנו נעביר את הסיכום לכל הגורמים שמנינו כאן. אני רוצה להודות גם לג'ומס וגם לחברי הכנסת, גם לכל משרדי הממשלה שנטלו חלק. אני מקווה ומאמין שכולנו לנגד עינינו יש טובת האזרח, וכך נפעל, בדרך הנכונה והראוייה.

אני רוצה ברשותכם לאשר הקמת ועדת משנה למעקב אחר הקמת טורבינות מופעלות בגז בחיפה, שתהיה מורכבת מיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, מחבר הכנסת עמרם מצנע ומרומן. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15

קוד המקור של הנתונים