הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18)(מתן שירות טלפוני חינם), התשס"ה-2004

2
ועדת הכלכלה
25.07.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 474
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, י"ח בתמוז, התשס"ה (25 ביולי, 2005) 13:15

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18)(מתן שירות טלפוני חינם), התשס"ה-2004
של חבר הכנסת חיים כץ
(פ' 2987)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
דוד טל
חיים כץ

משרד התמ"ת: עו"ד יצחק קמחי

נמרוד הגלילי – אגוד לשכות המסחר
עו"ד יפתח בר עקיבא – המועצה לשידורי כבלים ולווין

חנה טירי

אתי בנדלר

לאה ורון

לאה קיקיון
 

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 18)(מתן שירות טלפוני חינם), התשס"ה-2004
של חבר הכנסת חיים כץ
(פ' 2987)

שלום לכולם – אני פותח את ישיבת הוועדה. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 18) מתן שירות טלפני חינם, של חבר הכנסת חיים כץ. אנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. כמובן שכל הדיונים שלנו הם באינטרנט, והציבור מתעניין. אחד האזרחים שלח מכתב לוועדה בנושא המענה הטלפוני בבנקים. למעשה, החוק של חבר הכנסת כץ נולד על מנת שלאזרחים יהיה שירות יותר טוב, שלמעשה, אם הוא ירצה לשאול איזושהי שאילתה באותו גוף שהוא רכש אצלו את השירותים – שהשירות הזה יהיה חינם. החוק הוא ראוי וטוב, ומצד שני- אנחנו למעשה ממסדים את הנושא הזה שכמעט אין שירות אנושי, טלפון אנושי בין הלקוח לאדם. זאת אומרת – אדם רוצה היום להתקשר, לברר משהו , והוא אינו יכול להגיע לאותו אדם שהוא רוצה להגיע אליו, אלא לשירות של מענה קולי. בסופו של דבר, לפעמים, בחוק, כשאנחנו רוצים לפתור נושא מסוים, אנחנו מקבעים משהו. אם למישהו עד היום היה מענה אנושי, החוק עכשיו אומר לי שאם אני מעל ל- 100 אלף לקוחות אני עושה הסדרה כזו. אז צריך לתת את הדעת איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו – שמצד אחד אנחנו עושים את זה כשירות של מקום עם למעלה מ- 100 אלף לקוחות, ואיך אנחנו פותרים את הבעיה הזו= וכאן מדברים על בנקים- -

הצעת החוק לא באה לפתור את בעיית הטלפונים בבנקים.

אני מדבר על בנק כמוסד. זה יכול להיות גם בנושאים אחרים – שאדם מתקשר ורוצה לדבר עם פקיד מסוים, ומעבירים אותו למרכז הראשי, ואז הוא צריך להגיע לסניף, ובסופו של דבר הוא לא מגיע לדבר עם אותו אדם.

אתה יודע – כשמדברים על חוק הבנקאות, עם העמלות – אפשר להכניס סעיף שהם ייתנו שירות טלפוני חינם שיפנה לסניף.

זה לא חל עליהם. לא עליהם ולא על חברות ביטוח.

הנושא האנושי לא קיים פה, בחוק הזה. לכאורה, החברה תצא ידי חובתה אם היא תיתן
 מספר חינם למענה קולי – שישאירו הודעה על תקלה.

שזה מצוין . אבל צריך להוסיף לזה גם את האפשרות לפנות בבית עסק מסוים לאותו בית עסק.

איך פותרים את זה? אני רוצה שגם יהיה הדבר הזה של שירות חינם, וגם שיהיה טלפון לסניף, אם הוא באזור מסוים, גיאוגרפי.

ידידי חבר הכנסת כץ לא יחשוד בי שאני מנסה לתקוע את החוק. עם כל הכבוד, אני חושב שהחוק לא ראוי. אני אסביר למה. אני חושב שזה אינטרס עסקי מובהק שכל בית עסק, כל גוף, כל מוסד שרוצה לקדם את עסקיו - יהיה לו מין שירות שכזה שאנשים יוכלו לדבר. אם אני הולך לקבוע את זה בחוק, יכולים לעשות לי הפוך על הפוך. אני כבר לא הולך על מענה קולי. אתה יודע מה? מענה אנושי – תמתין. המשיח יגיע לפני כן.

ברגע שהם משלמים - -

אתה נתקע ומחכה.

אז הוא אומר: פה חיכית על חשבונך, ולכן – עכשיו, כשזה על חשבונם - -

אני לא רואה שאני הולך לקבל שירות טוב יותר - -

השאלה היא מה יותר יקר: להעסיק עוד יותר אנשים או לשלם על הטלפון.

שאלו אותי שאלה טובה – האם הכנסנו את הנושא של השירות הולם, שכפי שאמר חבר הכנסת טל – יכולים לייבש אותך על הקו. אז במסגרת התקנות ננסה להכניס איזה שהוא מתחום סבירות כלשהו. אבל זה משהו שבעייתי מאד לבחון או לבדוק.

למנוע מונופול, שתהיה תחרות, אבל בינתיים הכל זה מונופולים. אין תחרות. מונופולים יש, לצערי. בטח בכבלים ובלווין.

מעלים כאן בעיות רציניות. זה מחייב מחשבה. היושב ראש שאל אותי אם יש לי תשובה לבעיות שהועלו, ואין לי.

האויב של הטוב מאד הוא המצוין. אי אפשר להגיע למצוינות. אלה שמקבלים החלטות
 צריכים לקבל החלטות על טוב מאד. אין מושלם.

מה יהיה עם חברה שיש לה 120 אלף לקוחות, שתי מזכירות שנותנות מענה אנושי. אני בכוח מעביר אותם למענה הזה, עכשיו?

החברה יכולה לומר שאם השיחות הן על חשבונה, אז היא, בחשבון עלות – תועלת, מחליטה לפטר את שתי המזכירות, או להעביר אותן למטרות יותר מועילות לחברה, ולהפסיק את השירות האנושי, ולעבור למשהו מרכזי. היא צריכה להשקיע היום במערכת, שאולי אין לה. קשה לי לומר. אני לא חברה עסקית ולא התמודדתי עם שאלות כאלה אף פעם. אני גם לא יודעת מה המשמעות המעשית של זה לכל אחד מהמעסיקים.

כמי שמצלצל חדשות לבקרים – אני אענה. המרכז מנותב למזכירה. אחרי הניתוב זה מגיע לבן אדם. הוא לא יכול להוביל אותך לכל אורך הקו למזכירה. המרכז שולח אותך למזכירה. המזכירה מנתבת אותך, ובסופו של דבר מחכה בן אדם. הוא צריך לקבל את ההודעות שלך.

אחרי כמה זמן היא מעבירה אותך?

היום, כשזה על חשבוני – לא מעניין אותם. כשזה יהיה על חשבונם זה יהיה הרבה יותר מהר. כל שבת אני הולך לקנות כרטיסים למשחק כדורגל. כל שבת הם לא מחברים אותי ואני מצלצל להם לקו שלהם. חצי משחק עובר עד שהם עונים לי . בסוף אתה עובר למרכזיה מנתבת, ובשורה תחתונה מחכה בן אדם. אני לא מכיר היום חברה של 120 לקוחות שלא שמה מרכזיה אלקטרונית אלא בן אדם שעונה. אין כזה דבר, זה לא קיים במשק הישראלי. בכל חברה גדולה אתה עובר דרך מרכזיה שמנתבת את השיחות לאנשים שמחכים. אין מרכזנית שמנתבת שיחות. הקטע הזה עבר מהעולם. עכשיו השאלה היא האם זה על חשבוני או על חשבון החברה.

אנחנו, איגוד לשכות המסחר, חושבים שזו התערבות חמורה מדי בשוק העסקי, הפרטי. אנחנו לא חושבים שיש לזה הצדקה. בתחרות הקיימת, כל גוף, אם הוא חושב שזה יקדם אותו בעסקיו- אז זה מקובל, ואם לא – אז לא. אני לא חושב שהמחוקק צריך להתערב פה מהבחינה הזו של איך צריך לתת שירות. צריך לתת שירות אבל השאלה היא האם זה יהיה בחיוג חינם או לא היא כבר התערבות חמורה מדי.

אני סומך על הסוחרים שיגלגלו את זה, גם כאן, לתוך המחיר.

יפה. אז מה עשינו בזה? אז לא עשינו שום דבר. מצד שני, אני לא יודע אם זו הכוונה – אני חושב שצריך לעשות הבדלה בין מוצרים מתמשכים למוצרים רגילים. לא יכול להיות שעל הכל תהיה חובה כזו.

מזה "מוצרים מתמשכים"?

אם קניתי תנור גז, בחברה שיש לה 200 אלף לקוחות - באופן חד פעמי, אז זה מוצר מתמשך?

אם קנית תנור גז ויש 200 אלף לקוחות, זה לא חנות, זו חברה.

אני מדבר על שירות, שנקנה וצר ובזה גמרתי את העניין, או שירות – כמו חברה שיש לי אתה קשר.

כשאתה קונה את המוצר – אין לך קשר עם החנות. כשאתה מחבר את תנור האפיה, באותו רגע אתה כבר מתקשר לחברת הגז, והם מספקים לך גז באופן קבוע. אתה לא מתקשר לחנות שקנית ממנה את הכיריים. היא מחוץ למשחק, אין לה 100 אלף לקוחות. 100 אלף לקוחות יש לחברות מסודרות, לא אותה חנות למוצרי חשמל.

איפה האבחנה פה?

הצעת החוק חלה על קופות החולים?

כעיקרון – כן. זה עניין של תקלה.

אנחנו מדברים על עוסק שנותן שירות.

אבדה לי בדיקת דם במעבדה. הנה תקלה.

אז לפי הנוסח – כן, זה חל.  אם אני רוצה לקבוע תור לקופת חולים – זה לא חל. זו שיחה בחיוב. אם אבדה לי בדיקת הדם – זו שיחה שאמורה לא להיות מחויבת. איך תעשו את האבחנה הזו? אני לא יודע.

הצעת החוק באה לחייב גופים שאני משלם להם בגין שירות מדי חודש. הכוונה היא לא לקופת חולים.

אנחנו התלבטנו בשאלה איך בכלל מזהים עוסק שיש לו מספר לקוחות מסוים. להזכירכם – השאלה הזו עלתה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה. אני הצעתי לוועדה שלצורך הקריאה הראשונה נכתוב: עוסק שיש לו 100 אלף לקוחות או יותר, אבל שנאפשר לשר לפטור או להחיל על כאלה שיש להם יותר או פחות, ואמרנו שנדון בזה בעת ההכנה לקריאה שניה ושלישית, והנה זה הגיע, הרבה יותר מהר ממה שחשבנו שזה יקרה. לכן היו מגעים ביני לבין נציגי משרד התמ"ת, עם מר יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, וחנה קרן מהלשכה המשפטית. אנחנו סברנו שאולי את המבחן של מספר הלקוחות ראוי שלא לכלול פה, משום שגם אף חברה לא תיתן מידע בדבר מספר הלקוחות שיש לה.

את תופתעי כמה חברות ירצו לשים קו טלפון חינם ולומר שיש להם מעל 100 אלף לקוחות, כדי להיות נחשבים בשוק. תראי את YES ו- HOT, איך בכל חודש הם מפרסמים בכמה הם גדלו וכמה הם קלטו. גם עיתון "ידיעות אחרונות" כשהוא מפרסם הוא מפרסם את מספר הקוראים שלו. זה, באיזשהו מקום, הודעה שהציבור מאמין בחברה הזו.

אני רוצה לומר לך – לא תהיה טענה כלפי חברה שהחוק לא חל עליה והיא בכל זאת רוצה להחיל את זה על עצמה. הטענה יכולה להיות כלפי עוסק שיש לו 100 אלף לקוחות והוא לא רוצה למלא את זה. כפי שאמרתי – הוועדה החליטה שהיא תדון בזה בעת ההכנה לקריאה שניה ושלישית, ואנחנו גיבשנו איזושהי הצעה מוסכמת - -

והיא מוסכמת גם עלי.

הנוסח שהוצע יכול אולי, לפתור את הנושא, גם את הנושאים האחרים. אני קוראת: 18ב' במקום סעיף קטן (א): "עוסק מסוג שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת..." וכאן השר יוכל להחליט שזה חל או לא חל על קופות החולים, למשל, שזה חל על חברות שנותנות שירותי טלפון נייד או נייח, שירותי טלפוניה, שירותי אינטרנט, שירותי טלוויזיה, וכיוצא בזה. זאת אומרת: שתהיה קביעה פוזיטיבית על מה זה חל.

אני ממשיכה בקריא: "עוסק מסוג שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יספק שירות טלפוני..." - -

זה לא פותר את הבעיה של קופת החולים.

זה כן פותר, כי "השר יקבע". .

"...לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים".
 
קריאות

- -

אני אקרא שוב: "עוסק מסוג שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם".

אז את כל זה יקבע השר?

כן. הכל יהיה מותנה בהתקנת תקנות.

איפה החוק שלך? החוק שלך נעלם, כי "השר יקבע". לא אתה.

באישור ועדת הכלכלה.

בסדר, אבל איפה החוק שלך?

כי החוק דיבר על 100 אלף, וזה דבר שהוא בלתי ברור.

זה קריטריון שאי אפשר לבחון אותו.

ואם הוא לא יקבע תקנות?

אז הסעיף השני כן יישאר. יהיה סעיף שיטיל חובה על השר להתקין תקנות ראשונות לעניין סעיף זה, תוך פרק הזמן שאתם תקבעו.

- -

לגבי גופים שיש מחלוקת לגבי מספר הלקוחות – יקבע השר. איפה שאין מחלוקת – אין בעיה. באינטרנט – אין בעיה. יש - -

אנחנו לא יכולים לבדוק את זה. אנחנו לא יכולים להשתמש בקריטריון הזה.

יש גופים שבוודאות יש להם מעל 100 אלף לקוחות, אין מחלוקת. חברת חשמל היא מעל 100 אלף לקוחות - -

אבל אתה רוצה לקבוע בחוק את חברת החשמל?

כן, אני רוצה לקבוע לגבי חברה שיש לה בוודאות למעלה מ- 100 אלף לקוחות. השר מקבל פה פריבילגיה. לגבי חברות שמתחת ל- 100 אלף לקוחות – יש את החברות הוודאיות שאנחנו יודעים, והן הגדולות. החברות הן: "בזק" חברת חשמל, "פזגז", "אמישראגז" "אינטרנט זהב" "סלקום", "פרטנר" - - -

ברור, ברור שזו הכוונה של הצעת החוק. זה ייקבע בתקנות.

"פז-גל" – כן? זו חברה של מעל 100 אלף לקוחות? למה שהצרכנים של פז-גל לא יקבלו - -

אולי יש להם 50 אלף לקוחות, ואז לא מגיע להם?

אז אנחנו רוצים לקבוע שכל צרכני הגז יקבלו את השירות הזה. זה מה שחשוב, לא לפי מספר. זו הנקודה.

אנחנו לא יכולים להתמודד עם מספר.

אז אתם יכולים להגיד - - שיש גוף שיש לו 10,000 לקוחות. אני לא רוצה להפיל עליו את ההוצאה הזו. אבל 100 אלף, זה דבר מוגדר, והגופים מוגדרים.

- - -

אני רוצה להבין מאיפה מוגדר מספר הלקוחות.

זה לא עניין של מספר לקוחות. אנחנו מתנגדים באופן עקרוני לחוק הזה. אנחנו חושבים שהחוק הזה הוא לא יאה, ואין צורך שהרגולטור יתערב ב - -

הוא כבר מתערב.

או.קיי, אבל יש גבול להתערבות. כמה אפשר להתערב? יש פה עניין תחרותי בין עסקים שונים. אם, לדוגמה, YES חושבת שזה נכון שיהיו לה יותר לקוחות ככה. אם לא- שלא תקבע. בעניין עסקי, תחרותי, יש פה עניין מסוים.

נעשה חוק שהשר יקבע.

הדוגמאות של YES ו- HOT עלו כאן יותר מדי פעמים. דווקא הן החברות היחידות, ככל הידוע לנו, במשק, שהוטלה עליהן חובה לתת שיחת חינם. הן נותנות שיחת חינם מתוך חובה שקבענו להם ברשיונות.

תנסה להתקשר ל- HOT . אם אתה רוצה להתקשר לצורך התחברות, להיות לקוח חדש – עונים לך מיד. אם אתה רוצה לקבל שירות, זה סיפור אחר.

זה בדיוק תומך במה שרציתי להגיד.

החברות מסתירות את קו החינם. עכשיו, בחקיקה, בחשבון שאני מקבל לשלם, יהיה כתוב מספר החינם שעומד לרשות הלקוח.

הדוגמה שנתת מוכיחה את מה שרציתי להציג. לחברות הרבה יותר יקר להעסיק עובדים מאשר לשאת בחיובים של שיחות חינם. מהניסיון שלנו אנחנו יודעים שדווקא בתקופה ש- YES והכבלים, כאשר הם השיקו את הדיגיטלי, בתקופות שהן היו חייבות לתת שיחת חינם על כל סוג של שיחה – אנשים חיכו לפעמים גם 45 דקות. זה רק מוכיח שעדיף להם להפנות את המשאבים שלהם לדקות חיוג מאשר לעובדים. עובדים פשוט עולים להם, באופן יחסי - -

- - -

אם הוטלה ברשיון חובה על חברות YES ו- HOT למענה חינם לציבור, ולא פתרנו את הבעיה, משמע – צריך לשבת ולהכין את זה על מנת לפתור את הבעיה.

אני חושב שפתרנו את הבעיה

איך? הם מעדיפים לשלם את חשבון הטלפון או את חשבון הסלולרי מאשר להעמיד עוד 2-3 עובדים שיתנו שירות יותר טוב לצרכן.

אני חושב שפתרנו את הבעיה. עד היום הם הסתירו את הקו הזה. הם לא פרסמו את קו החינם, הם פרסמו מספר רגיל.

זאת לכאורה הפרה של הרשיון.

אז הם עשו את זה. ופה, עכשיו – הם ישנו את זה.

בנוגע לזכות קניין של איגוד הסוחרים - - ?

אז בגלל זה - הנחנו חשבנו שמצד אחד זה שירות שחשוב לתת לצרכנים ומצד שני – זה צרי להיות בצורה מאוזנת. לכן אמרנו,שבמקום לקבוע קריטריון שרירותי של 100 אלף לקוחות, אנחנו נקבע בתקנות בדיוק על איזה שירותים זה יחול. בדרך כלל, שירותים כמו אינטרנט, טלפון, סלולרי, שנותנים שירות ממושך, לעוסק יש את הפרטים של הצרכן, זה שירותים מתמשכים, ומן הראוי להחיל את הצעת החוק עליהם. אנחנו לא רוצים להחיל את זה על כל סופרמרקט. זה כבר נראה לנו לא ראוי ולא סביר. ולכן, באיזונים שאנחנו עשינו בין טובת הצרכן לבין אי פגיעה בקניינו של העוסק יתר על המידה – אנחנו חושבים שמן הראי, במקום לקבוע קריטריון כזה אמורפי ולא ברור – לקבוע את זה בתקנות, בדיוק על איזה עוסקים זה חל.

אני מסכימה לחלוטין. חבר הכנסת כץ, אני רוצה שתבין את הטענה, עם מה אנחנו מתמודדים כאן. מועלית כאן טענה מצד איגוד הסוחרים שבהצעת החוק הזו יש פגיעה בלתי מדתית בזכות הקניין של הסוחרים. זכות הקניין היא זכות יסוד חוקתית, מוגנת , שמותר לפגוע בה. מותר לפגוע גם בזכויות יסוד, אבל, בהתאם להוראות חוק היסוד, הפגיעה צריכה להיות לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. זאת אומרת שהוועדה צריכה לדון בשאלה: אל"ף, לאיזו תכלית אתה מבקש לבצע את הפגיעה הזו, ובי"ת- אם אתה מגיע למסקנה שאכן התכלית היא ראויה, וראוי לעגן את הפגיעה הזו בחוק, עדיין יש מקום לוודא שהפגיעה שאתה מציע לעגן בחוק תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". ולכן חייבים לבצע כאן איזה שהם איזונים. לא היינו רוצים שהכנסת תקבל חוק ומחר הוא יותקף בבג"ץ ונישאר ללא מענה כי נגיד שלא שקלנו את כל השאלות העולות כאן. זה שחברי הכנסת רוצים להגן על הצרכנים ולתת להם את השירות המיטבי – אין ספק שזו מטרה ראויה, וזו תכלית שעומדת לנגד עיניכם וטוב שכך. השאלה היא האם אתם מביאים בחשבון גם את הפגיעה האפשרית בעוסקים, ולומר שלאחר שאיזנו את האינטרסים הנוגדים הגענו למסקנה שנקודת האיזון היא - -

על איזה עוסקים את מדברת? 100 אלף לקוחות.

-- -

חיים כץ: אני מדבר על תקלות. אני מדבר על תקלות לא על קניה. אני מדבר על תקלות מול נותן שירות שאני משלם לו דמי שימוש חודשיים, אנשים שאני משלם להם בגין שירות, ובנוסף לשירות, שהם ייתנו לי, הם עוד לוקחים ממני על טלפונים – כמו ה- HOT הזה והוא צוחק עלי. זה לא מיועד לאנשים שקנו תנור אפיה. זה גם לא מיועד לקופת חולים, כי שם אין תקלות, אבל אתם רציתם להרחיב. אז אני לא רוצה להרחיב. אני לא רוצה את קופת חולים. אני רוצה את אלה שאני משלם להם בגין שירות מדי חודש, בנוסף למה שהם מקבלים, והם לא מסכנים, כי אני רואה את הרווחים שהם מפרסמים. הם רוצים ממני, בנוסף, לענות אותי בטלפונים. איך אמרו פה? כשאני רוצה להתחבר עונים לי תוך 5 דקות וכאשר אני רוצה להודיע על תקלה – שאני אשב שנתיים על הקו ואסבסד את "בזק".

אבל אנחנו שומעים כאן מניסיון מעשי, בשטח, ניסיון שנרכש עם חברות הכבלים והלווין, ויושב כאן עור דין מטעם המועצה לשידורי כבלים ולווין, זאת אומרת, הוא לא אמור לייצג כאן את העוסקים אלא להפך – את הרגולטורים. הוא אומר שהניסיון מוכיח שכאשר הטילו את החובה הזו עליהם - -

בהסכם.

לא בהסכם, ברשיון.

בסדר, ברשיון. אז הם לא דופקים חשבון ולחוק הם כן דופקים חשבון.

רק אמרו שזה מאד הרע את השירות לצרכן.

אני לא מדבר על מקום שהם הפרו את החובה. הם נתנו את מספר החינם - - -

אתה מכיר הרבה חברות במשק הישראלי שיש שם אדם שעונה לטלפונים בעצמו, ולא עונה מענה קולי?

-- בדרך כלל - - .

אם הוועדה רוצה אני יכול לשתף אותה בעוד שני לבטים שהיו לנו. אנחנו פשוט עברנו – במקור היתה ברשיונות חובה טוטלית, שכל פניה תהיה ב- 800-1. אחר כך הבנו שאכן מדובר בהחלטה בלתי מדתית, ואנחנו תיקנו אותה. עברנו למשטר שבו פניה שהיא מכירתית, כמו, למשל מכירה של משחק כדורגל, או מכירה בכלל, של המנוי, של הצטרפות, פטורה מהחובה לפרסם בגינה 800-1, תוך חיזוק השלייקס של איך לפרסם 800-1 באינטרנט, במחירון, בחוזה - -

כל הצופים בארץ, בכל העונה, לא מגיעים ל - -

אם יש הפרות של הפרסום של זה – זה משהו אחר. מדובר בפניות שהן לא מכירתיות, כי מה שהוא מכירתי, לפי הדוגמה שניתנה כאן – עונים תוך שניה.

אפשר להגדיר את החברות הגדולות, וכל השאר- השר יהיה מוסמך, בחברות ששומרות לשלב , אבל החברות המוגדרות הן חברות האינטרנט, חברות הסלולר, חברות הכבלים, חברת חשמל, חברות הגז והמים.

אז תשאיר את זה לתקנות, הרי לא תתחיל עכשיו למנות את כל סוגי החברות.

למה? אבל היה כתוב בחקיקה.

האם אפשר גם להכניס את הנושא שקו 144 יהיה חינם לאזרחים?

זו לא היתה הכוונה. 144 זה גוף עסקי.

ה- 166 של "בזק" , היכן שמודיעים על תקלות – יהפוך לחינם.

הוא חינם.

אז אין בעיה.

- -

יש לי בעיה – אתה רוצה שנשקיע על זה זמן בפגרה, בניחותא?

כן. אין לי בעיה שנשקיע בזה זמן בפגרה.

אני לא רוצה לקבל איזושהי החלטה שבה אני לא שלם עם עצמי.

תבקש ממשרד התמ"ת שכבר יכינו טיוטה של התקנות. תראו במה דברים אמורים.

-- -

אנחנו כבר הכנו, וגם הראנו להם. גם כשישבנו עם העוזר של חבר הכנסת אמרנו לו בדיוק מה
נקבע בתקנות. הדברים האלה הוסכמו.

אני רוצה התייחסות גם אל איגוד הסוחרים. ייתכן ותהיינה חברות של מעל 100 אלף לקוחות, ואתם תפטרו אותם מזה.

הם צודקים, יש בעיה.

אבל חבר הכנסת כץ ביקש לגבי חברות גדולות שזה כן יעוגן, ולא יישאר לתקנות. תנסו לשקול.

- - -

מה יכינו לדיון הבא? אני רוצה שבחוק תהיינה חברו גדולות, - - ואז, החברות שלגביהן יש עדיין ספקות - -

לא כותבים בחקיקה ראשית - -

יש לי הצע ה- "נותן שירותים מסוג המנוי בתוספת..." – תעשו תוספת לעניין הזה, ואז – הסמכה לשנות את התוספת, להוסיף או לגרוע, ואז - -

אז בסדר.

קחו את רשימת אלה שהוגדרו כמונופולים במשק ואותם יכניסו בתוספת, כי זה מה שרוצה חבר הכנסת כץ.

אשמח גם לקבל רשימה ממך, ולשלב אותה.

אתם כותבים – חברת טלפון סלולרי, ואתם לא יודעים שדווקא הסלולרי, אני חושב שכל חברה שמכבדת את עצמה תעשה את השירות הזה. חברות הטלפון הסלולרי עושות יותר מכולם, לעצמם – לא לצרכן, אבל זה גם משפיע על הצרכן, לטובה. הן יודעות ורוצות לשמר את הצרכן, ולכן יש להם 500 –400 עמדות של טלפנים, שמייד מגיעים אליהם ולא בניתוב שיחות.

אתם תכינו את הדברים - -

אז תנחו אותנו.

אני מנחה אתכם: "עוסק הנותן שירותים מסוג המנוי בתוספת..." ותצרפו תוספת. אינני יודעת איזו תוספת. זה יהיה: שירותי טלפוניה, שירותי אינטרנט, שירותי חשמל, גאז.

אולי תשקלו שירותי בריאות.

ואז, עם המציע – נתאם ישיבת המשך בפגרה.

אם נקבל את הטיוטה נוכל להעיר

אני מבקש להעביר את הטיוטה גם אליהם, אל איגוד לשכות המסחר. שגם הם יבואו לדיון מוכנים.
 

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
 
הישיבה ננעלה בשעה 14:00