PAGE
7
ועדת העבודה הרווחה והבריאות

20/7/2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 466

מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ג תמוז התשס"ה (20 ביולי 2005), שעה 10:00

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- ביטוח עובד סיעודי זר) התשס"ג-2003 של חבר הכנסת שאול יהלום פ/1279 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
2. הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 21)(תגמול ליתום משני הוריו) התשס"ה-2005 של חבר הכנסת שאול יהלום.

חברי הוועדה: שאול יהלום- היו"ר

חיים כץ

עו"ד רועי קרת- ביטוח לאומי

רבקה פריאור- ביטוח לאומי

שלומי מור
- ביטוח לאומי

בני דקל- ביטוח לאומי

שגיא בלשה
- משרד האוצר

שושנה שטראוס - משרד התעסוקה התעשייה והמסחר

מלכה טל
- משרד הבריאות

יעקב עמר
- משרד הרווחה

רוני שכטר
- משרד הרווחה

שי סומך
- משרד המשפטים

נעמה שמיר
- המשרד לביטחון פנים

יוסי צור
- ארגון נפגעי פעולות איבה

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- ביטוח עובד סיעודי זר) התשס"ג-2003

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, הנושא הראשון הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי, ביטוח של עובד זר.

בישיבה האחרונה אדוני ביקש להכניס משהו שלא היה בנוסח המקורי בנושא של תאונה שהתרחשה בדרך אל או ממקום עבודה מחוץ לתחום הישוב בשטח C. היושב ראש ציין שהוא יהיה קשוב לעמדות הממשלה בעניין הזה ודברתי עם מנהלת המוסד לביטוח לאומי, המוסד מתנגד להצעה הזו ואנחנו מבקשים להוריד אותה.

זאת אומרת שאם זה בישוב זה בסדר.

כל עוד זה בתחום הישוב ומדובר בעובד זר שמתגורר בישוב זה בסדר. ברגע שמדובר בעובד זר שגר מחוץ לישוב, תאונה שקרתה מחוץ לישוב לא תיחשב כתאונת עבודה.

אני מדבר על עובדים זרים מסין, יש פה הוסטל לעובדים זרים סינים והם גרים בירושלים כי אנחנו רוצים לשכן אותם כמו בני אדם, וכל בוקר בא נהג בתחבורה מסודרת ישראלית ולוקח אותם לאפרת שם הם עובדים בהכנת קייטרינג כשהם עוברים במנהרות המנהרות מתמוטטות. הטענה שלכם שאם זה בשכם או בטול כרם אז לך תמצא את הנהג, אבל קבענו שזה רכב ישראלי בדרך לעבודה ובאזור C .

אני לא מכיר את המפות, אבל לא זו הדוגמא שבגללה המוסד לביטוח לאומי ביקש להתנגד להצעה, צריך קודם כל להבהיר שתושב ישראל באזור זה יהודים וערבים גם ערבים שגרים בחברון הם תושבי ישראל באזור כי זה כולל בחובה גם אזרחים ישראלים שמקיימים קשר תעסוקתי עם ישראל. אני לא מכיר היטב את האזור כדי לנקוב בשם כבישים וישובים ערבים אבל גם תאונה שארעה לאדם כזה, שהוא תושב ישראל באזור בדרך למקום עבודתו באריאל מהכפר הערבי שבו הוא גם תיחשב. החשש הוא שזו תהיה התמונה שמציגים לנו, אותו נפגע - - -

יבוא הנהג שהוא עד, שאתה סומך עליו.

הוא יהיה הנהג, יבוא הנהג בעצמו.

אז למה במטולה אתה לא בודק.

גם במטולה אני חושש אבל במטולה אני יכול לשלוח שוטר שיבדוק אם בכלל הייתה שם תאונת דרכים באותו ישוב ערבי בתוך השטחים אני לא יכול לבדוק אם בכלל הייתה תאונה , אם זה היה בדרך לעבודה, אין לי דרך לבדוק.

קשה לי לחשוב על מקרה של פגיעה שלחלוטין לא תהיה מבוטחת, הדוגמא שנתת היא פגיעה מבוטחת, אם זו לא תאונת עבודה אז זו תאונת דרכים ויש גורם ישראלי מבטח. אבל אתה מדבר על סיטואציה חריגה בה העובדים הזרים גרים במקום אחר מהמקום בו הוא עובדים

אז הדוגמא של המנהרות טובה. מה ההבדל בין זה לבין מטולה, למה אתה לא יכול לחקור? זה שטח C.

לא בכל שטח C אפשר, אני אישית לא עושה את החקירות אבל אומרים לי שאפילו אחרי שרכשנו רכבים מוגנים לא בכל שטח C חוקרים שלנו יכולים להיכנס ולחקור חקירה אפקטיבית. זה המצב. זה לא מצב חדש, זה המצב החוקי היום כבר היום יש את ההבחנה הזו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי כבר עושה את ההבחנה הזו ומכיר רק בישובים ובאתרים הצבאיים אלו אזורים שיש לנו בעיה לבצע שם חקירות ולהגיע לאמת העובדתית.

גם לשטח B מותר להיכנס זה שטח ביטחוני ישראלי ואני לא כולל אותו אני מדבר רק על שטחי C שזה באחריות ישראל לכל דבר והכנסנו את העניין שהנהג ישראלי והבעלות חייבת להיות ישראלי אפילו אם הנהג ישראלי והרכב פלשתינאי אז זה לא, אפילו מונית צהובה לא, אנחנו מדברים על כל כך הרבה תנאים מה כבר לא? למה אין נציגות מהמשטרה, אני רוצה לשמוע אותם.

ביקשתי להזמין את המשרד לביטחון פנים.

הצעתם שאם הוא גר באחד הישובים או באתרים צבאיים אז זה בסדר גם אם זה בדרך לעבודה.

זה היה בנוסח הקודם.

אני עדין מרחיב את הישובים בדרך לעבודה.

הכלל בהצעה הקודמת היה שאם הייתה תאונה בדרך לעבודה זה יחול לגבי עובד אם הוא מתגורר באחד הישובים, זו הייתה נקודת המוצא ואני מבינה שלממשלה אין התנגדות לזה. אם הוא מתגורר או באתר צבאי או בישוב, גם תאונה בדרך לעבודה מבוטחת.

אם זה קרה בדרך מיושב ליושב, זה בסדר?

אם הוא גר בישוב אז התאונה מכוסה לא משנה אם זה קרה בתוך הישוב או מחוצה לו.

הוא רק אומר שאם בלילה הוא חוזר לשכם אז לא. גם אם זה לא בישוב עצמו, אז בדוגמא שלנו בירושלים ובשטח ישראל?

אם הוא אדם כזה שמתגורר בישוב או באתר צבאי או בשט ישראל, אין בעיה.

אתה אומר שיש לי את כפר עציון ואת כרמי צור, אם העובד הזר גר פה והמעביד גר במקום אחר והתאונה קרתה באמצע אתה מסכים. אבל אם זה בין ירושלים ואפרת אתה לא מסכים, הוא צריך לגור דווקא בישוב בשטחים, ואם הוא גר בתל-אביב?

מזרח ירושלים זו בדיוק הבעיה בגלל השוני בסוגי האוכלוסיות.

אבל זה לא שטח מדינת ישראל.

זה שטח מסופח.

אם תרצו תגישו הסתייגות, אני מקבל את מה שאתה אומר ואני מוסיף, או בשטח ישראל, אני לא יכול לחלק את ירושלים.

אז מה התיקון?

התיקון אומר שהמסלול נשאר C בבעלות רכב ישראלי, כל ההבדל הוא שמר קרת אומר שבתנאי שאחת הנקודות הם בישובים ישראלים באזור בשטחים, ואני אומר שישראל לצורך זה היא בודאי שטחים.
במה שאושר לא התייחסנו למקום המגורים של העובד אלא למקום התאונה ולמקום העבודה, אם הוא יצא משכם וחיכה לו רכב ישראלי ועבר בשטח C והגיע לכפר עציון והייתה תאונה, הוא מכוסה, את זה אני מוריד, נקודת המוצא או ההגעה חייבת להיות ישוב ישראלי או בישראל.

זה המצב בנוסח ההצעה המקורי, מה שאדוני מציע עכשיו זה גם אם עובד יצא ממזרח ירושלים לגוש עציון וארעה לו תאונה בדרך בשטח C ברכב ישראלי עם נהג ישראלי, זו משמעות ההצעה.

רק אם הוא יצא מישוב ישראלי או מישראל או הגיע לישוב ישראלי.

נשאר דבר אחד שאתה אומר קשה למשטרת ישראל לעשות חקירות במזרח ירושלים, זה הכול. אנחנו דנים פה בביטוח לאומי במזרח ירושלים שהוא צריך לחקור משפחות ויש לנו כל כך הרבה דיונים על החקירות שם על בני משפחה ואתם שותפים לדיונים האלה. זה שמדינת ישראל לא הקימה עוד שלוש נקודות משטרה בירושלים ולא נמצאת שם בכל מקום או פועלת ביד חזקה זו בעיה שלנו אבל לא על סמך זה שיש עובד תמים וטוב שגר ברובע המוסלמי והוא לא טרוריסט ולא עשה שום דבר רע אלא מחפש מחיה ומצא אותה בכפר עציון, קצת אנושיות...

אם אתה רושם רק ישוב באזור אז אתה פותר את הבעיה, בירושלים ממילא יש פתרון, היום אני לא צריך בתחום ישראל את החוק הזה.

מי שהעסיק את העובד הוא אדם בכפר עציון , אותו אדם בונה בניין באפרת והוא הולך למזרח ירושלים ומצא שני עובדי בניין, הם לא מכוסים.

הם תושבי ישראל, עם זה אין בעיה

המעביד לא גר בישראל הוא גר בשטחים הוא לא מכוסה היום.

אין אתו בעיה.

אז סיני ממזרח ירושלים.

צריך לעשות תיקון נוסח, הנחתי שסעיף קטן ג' שמתייחס לנסיעות ירד, אם זה נשאר יש כמה תיקוני נוסח שחייבים לעשות שלא נכנסו לכחול, בכל מקום שמתייחסים לתושב ישראל צריך להתייחס גם לתושב ישראל באזור, והצעתי לעניין הנוסח להגדיר רכב מנועי כהגדרתו בחקיקה המוכרת.

מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד: רוב

נגד: אין

אין

ההצעה עם התיקונים האלה מאושרת לקריאה שנייה ושלישית, נעבור לנושא הבא.

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 21)(תגמול ליתום משני הוריו)

התשס"ה-2005

הנושא הוא הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 21)(תגמול ליתום משני הוריו). ההערה הראשונה שמכאן ואילך גיל הגג הוא 28, הורדנו את גיל הגג בשבע שנים, זה לגבי מכאן ואילך. ההערה השנייה שהייתה במליאה אמרה למה זה רטרואקטיבית רק שנתיים, יש ללכת מתחילת האינתיפאדה שזה אוקטובר 2000 וגם את זה אנחנו מתקנים.

המשמעות אומרת שאם אדם באוקטובר 2000 היה פחות מ- 28 או באוקטובר 2001 פחות מ- 28 ,או באוקטובר 2002 פחות מ- 28 הוא מקבל פחות שנתיים את הגמלה. אם יש לאוצר רעיון לנסח את זה אחרת כדי לא לחזור על תקדים רטרואקטיביות, שינסח את זה כהוראת שעה, אם על העיקרון לא יהיה מחלוקת והממשלה רוצה לנסח את הרטרואקטיביות כהוראת שעה, נניח שהממשלה תבוא בהצעה כזו, לי לא אכפת.

הוראה רטרואקטיבית זה על מי החוק יחול, הוא יחול גם על אלה שנפגעו מ- 2000 עד היום.

האוצר מתנגד להחלה רטרואקטיבית, קרי להגדלת הרטרואקטיביות של הצעת החוק ומכיוון שהצעתך צריכה להיות מתואמת אתנו נמשיך לדון בזה יחד.

מה העלות הרטרואקטיבית של שלושת השנים הנוספות? קבלנו שנתיים ואנחנו מעלים לחמש.

הסיבה להתנגדות שלנו היא לא בהכרח רק עלות, למרות שיש בזה עלות, זה מכפיל את כמות האנשים.

עשינו בדיקה של מספר היתומים מעל גיל 30 בגיל ההתייתמות ומצאנו תשעה יתומים. כאשר בדקנו את תאריכי ההתייתמות, שלושה היו לאחר ה- 1 בינואר 2003 וששה היו בתקופה שבין 2000 ל- 2003. אם אנחנו יורדים לגיל 28 זה יוריד מעט, העלות היא וסליחה על הביטוי הלא פרלמנטארי, כל יתום עולה כ- 60,000 ₪, להוסיף ולהוריד, אלה העלויות שעליהם מדובר.

זה מכפיל את כמות הזכאים זה מוריד אחד ומוסיף חמישה.

בהנחה שהטרור ימשיך, צמצמת את תכולת החוק מ- 35 ל- 28, צריך להסתכל על העתיד על שתי הנקודות אחת מול השנייה.

באופן כללי אנחנו מתנגדים להחלה רטרואקטיבית של חוקים.

אנחנו מאשרים את החוק לקריאה שנייה ושלישית ובמשך היום יהיה משא ומתן אם לא תסכימו תגישו הסתייגות, בכל אופן אנחנו מדברים על הפרש של 300,000 ₪ שהם 5 כפול 60 לעומת הורדת הגיל בעתיד, שזה 28 לעומת 35 שאנחנו מקווים שאף אדם לא ייפול בזה לצערנו הרב אנחנו חוששים שכמו שכתוב בתנ"ך, בדמיך חיים. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50